מי יתנך כאח לי יונק שדי אמי כו׳

1מי יתנך1 כאח לי2 יונק שדי אמי כו׳. הנה זה המאמר אומרת כנס״י [כנסת ישראל] להקב״ה בזמן שאין בהמ״ק [בית המקדש] קיים וענין כאח לי הוא שישראל נק׳ אחים וריעים כמ״שש למען אחי ורעי3 אדברה נא וסיפיה דקרא למען בית אלקינו דהיינו בזמן שבהמ״ק [שבית המקדש] קיים נקרא אחים ורעים ולכן מבקשת גם עכשיו מי יתנך כאח לי.

2והנה ידוע שיש ב׳ מיני מדרגות בישראל צדיקים ובע״ת [ובעלי תשובה]. ופעם משמע מדברי חז״ל [חכמינו זכרונם לברכה] שמעלת בע״ת [בעלי תשובה] גדול מצדיקים כמ״ש מקום שבע״ת [שבעלי תשובה] עומדין1 אין צ״ג כו׳ ופעם שבחו מעלת צדיקים מאד בענין במי נמלך בנשמותיהן של צדיקים2 ולא אמרו בע״ת [בעלי תשובה]3 כו׳ וכתיב ועמך כולם צדיקים4 כו׳. הנה הצדיקים הוא ע״ד מ״ש באברהם ושמרו דרך5 הוי׳ לעשות צדקה כו׳ (עמ״ש מזה בד״ה אשירה להוי׳)6 בהיות ידוע שתכלית7 הבריאה הוא להיות דירה בתחתונים89 כי עד שלא נבה״ע [נברא העולם] היה10 הוא ושמו לבד (עמ״ש מזה בד״ה צו את בנ״י [בני ישראל]11 כו׳ את קרבני) דהיינו שיומשך בחי׳ אחד גם למטה כמו למעלה. וזהו ענין דרך12 הוי׳. כמו הדרך עשוי לילך מעיר לעיר כו׳ מן שם הוי׳ להיות הולך ומתגלה גם למטה בעולם העשיי׳ [העשייה] עולם החושך נק׳ דרך כלומר שעי״ז הוא הולך כו׳. וזהו בחי׳ צדקה כמו שהצדקה הוא מעשיר לעני להחיות רוח שפלים13 כו׳ כן המשכת שם הוי׳ לעולם החושך כו׳. וע״כ כל המצות נק׳ בשם צדקה14 כמ״ש והעמדנו עלינו מצות15 כו׳ כי תר״ך מצות הם תר״ך עמודי אור כו׳ המשכה מלמעלה והוא בחי׳ צדקה (והנה י״ל [יש לומר] ענין דרך הוי׳ היינו המשכה משם הוי׳ בבי״ע ועמ״ש בד״ה כי המצוה הזאת.16 אמנם במ״א נתבאר פי׳ דרך הוי׳ היינו המשכה להיות שם הוי׳ וכמ״שש ע״פ אשירה להוי׳.17 אך י״ל [יש לומר] שני הענינים הכל נכלל בפי׳ דרך הוי׳ ועמ״ש בד״ה לבבתני18 ב׳ בחינות לבבות כו׳ ע״ש והיינו ב׳ המשכות הנ״ל. ואפשר לכן דרך גימטריא ב׳ פעמים הוי״ה אלקים ע״ד מ״ש במ״א בד״ה שובה ישראל19 בענין מ״ש ויאמרו הוי׳ הוא האלקים ב׳ פעמים שזהו ענין מ״ש ושבתי בשלום אל בית אבי20 והי׳ [והיה] הוי׳ לי לאלקים ועמ״ש בד״ה ביום השמע״צ [השמיני עצרת]21 בפי׳ צור לבבי וחלקי אלקים לעולם ועמ״ש במ״א על המאמר פ׳ וישלח) (קע״ה ב׳)22 כי ישרים דרכי ה׳ כו׳ וביאור הענין דהנה כתיב מה רבו מעשיך23 ה׳ כולם בחכמה עשית כו׳. וענין מה רבו הוא ענין רבוא רבבות השתלשלות העולמות המושגים לנו ושאין מושגים כו׳ כנודע בזהר באדרא24 רבוי השתלשלות והם כולם בבחי׳ עשיי׳ [עשייה] בלבד ואפי׳ [ואפילו] אותם שאינם מושגים25 והם בבחי׳ פלא אמון מופלא אמון מכוסה אמון מוצנע26 כו׳ עכ״ז [עם כל זה] נק׳ עשייה עושה פלא לעושה נפלאות27 כו׳ ולכאור יש להבין מהו ענין המשל לעשייה מאחר שהם רוחניים איך יתכן לומר בהם עשייה כו׳.28 אמנם הוא עד״מ כמו עשייה גשמיי׳ [גשמיים] באדם שלמטה אין התחברות לה עם שכלו וחכמתו ואין בה בחי׳ השכל רק הארת השכל הארה בעלמא29 כו׳ ע״י כמה התלבשות (ועמ״ש בד״ה מי מנה30 בפי׳ אף עשיתיו ובד״ה בחודש השלישי31 בפי׳ על כל שבח מעשה ידיך) וכן למעלה הו א רק כח הפועל בנפעל כח בלבד כו׳. וזהו עשית עשייה דוקא (ועמ״ש בד״ה אוסרי לגפן32 גבי עשה פלא) והנה הכח הפועל שמתלבש שם נק׳ ממכ״ע [ממלא כל עלמין] ועצמיול הפועל כו׳ הוא בחי׳ סוכ״ע כו׳ וכמו העיגול שאין בו מעלה ומטה33 כן קמיה ית׳ שוים עליונים ותחתונים כחשיכה כאורה34 ולכן כתיב איה מקום כבודו שאין מושג גם לעליונים ולמטה כתיב מלא כה״כ [כסא הכבוד]35 והוא מטעם הנ״ל שאין חילוק קמיה ית׳ בין עליונים לתחתונים כו׳. אמנם פי׳ דירה בתחתונים הוא להיות אחד למטה כמו למעלה והיינו כמו שמלכותך מלכות36 כ״ע [כל עלמין] בחי׳ מלכותו ברצון כו׳ כן יהיה גם למטה בחי׳ מל׳ ולא ממשלתך כי ממשלתך בכל דור ודור הוא בחי׳ מושל בע״כ [בעל כרחך] ולא ברצון37 כו׳ (ועמ״ש בד״ה שובה ישראל עד גבי כי עמך הסליחה למען תורא והכח הזה שיהיה בחי׳ דירה גם בתחתונים נמשך מבחינת סוכ״ע דקמיה מעלה ומטה שוין ועמ״ש מזה בד״ה ששים המה מלכות) וזהו ענין בחי׳ ביטול שלא להיות בבחי׳ אין אני והוא יכולים לדור38 כו׳ רק שיהיה בבחי׳ ביטול וע״כ שורה א״ס בחכמה כי חכמה הוא כ״ח מ״ה [שם מ״ה]39 כו׳ והנה בחי׳ זו נק׳ דרך הוי׳ דהיינו כי כל מצוה יש לה ג׳ לבושין מחדו״מ [מחשבה דבור ומעשה].4041

3והנה ההמשכה מלמעלה ע״י המצות הוא להיות התלבשות מחשבה במחשבה ודבור בדבור ומעשה במעשה בכל נפשך כו׳1 והגם דכתיב כי לא מחשבותי מחשובתיכם2 כו׳. עכ״ז [עם כל זה] הרי סיים בסיפא דקרא ולא דרכיכם דרכי כלומר אימתי לא מחשבותי מחשבותיכם כשדרכיכם לא דרכי. אבל אם דרכיכם דרכי יכול להיות גם מחשבותי מחשבותיכם. ודרכיכם דרכי היינו להיות דרך הוי׳ כו׳ להיות הלימוד לשמה ע״י התפלה תחלה כו׳ כי מחשבה תלוי׳ [תלויות] בדבור כי א״א לדבר בלי מחשבה וע״כ ואשים דברי בפיך3 כו׳ התלבשות דבור בדבור וממילא יהי׳ [יהיה] גם מחשבה במחשבה כו׳ (וג׳ בחינות מודו״מ [מחשבה דבור ומעשה] היינו ג׳ עולמות בי״ע שגם בעלמין דפרודא יומשך גילוי אא״ס [אור אין סוף] ב״ה וכמ״ש במ״א ע״פ אחת היא כו׳4 תמתי תאומתי והמשכה זו זהו ענין מי יתנך כאח לי שיהי׳ [שיהיה] גילוי שם הוי׳ למטה אזי נקרא כאח לי משא״כ כשהוא בבחי׳ העלם. וע׳ לקמן עוד בפי׳ כאח לי) וזהו יונק משדי אמי והוא עד״מ כמו ע״י היניקה נתגדל הולד בכ״ד חדשי היניקה מה שלא יתגדל בזה בכ״ד חדשים אחרים וההגדלה שע״י היניקה אינה לפ״ע [לפי ערך] גידולו בשאר שני חייו כו׳ כן הוא להיות ג ילוי שם הוי׳ ב״ה למטה והיינו כי ממה שהי׳ [שהיה] בתחלה לית מחשבה תפיסא בי׳ [ביה] סתימו דכ״ס [דכל סתימין] יתהווה להיות ההגדלה להיות מתגלה למטה להיות בחי׳ מחשבותי מחשבותיכם כו׳ (ועיין בפ׳ האזינו5 רצ״ו א׳ ע״פ ושדי כמגדלות). וזהו מי יתנך דהיינו שבחי׳ מי הוא עושה לי כ״ז [כל זה] כו׳ (ע׳ [עיין] בפ׳ ויחי דרל״ז ב׳6 ע״פ מי יקימנו מי ירפא לך ועמ״ש ע״פ ועתה יגדל נא7 בענין אד׳ מי יעמוד ועד״ז י״ל [יש לומר] מ״ש בפ׳ ואתחנן מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה כו׳) והנה בחי׳ אמי הוא עד״מ אם הבנים שמחה8 שהוא בחי׳ שמחה עד״מ כמו השמחה לא נעשית על ידה שום תוספת והתחדשות החיות רק התפשטות והילוך החיות שבתחלה הי׳ [היה] בבחי׳ כיווץ ועי״ז נעשה התפשטות. אשקך מיין הרקח9 נכנס יין יצא סוד10 גילוי אלהות כו׳ (ועמ״ש מזה בד״ה שוש אשיש בהוי״ה ובד״ה הוי׳ לי בעוזרי) וזהו ואהיה שעשועים יום יום11 משחקת לפניו כו׳ ושעשועי את בנ״א [בני אדם] דהיינו ב׳ שעשועים ועי״ז נעשה התגלות למטה ושעשועי את בנ״א [בני אדם] כו׳. וזהו אנהגך אביאך אל בית אמי12 תלמדני בתחלה ההמשכה לבחי׳ אימא בינה ואח״כ ההמשכה משם למטה מבחי׳ אמי שיהי׳ [שיהיה] דירה בתחתונים וע״כ נאמר בלשון תלמדני כי אמי הוא בחי׳ תשב״כ [תורה שבכתב]. ותלמדני הוא בחי׳ תשבע״פ [תורה שבעל פה]13 כו׳ (ועמ״ש בד״ה אני לדודי בענין אל בית אמי ואלחדר הורתי ועמ״ש במ״א בפי׳ על תורתך שלמדתנו ומ״ש ב״ה וכל בניך למודי הוי׳ ועי׳ [ועיין] מענין תשב״כ [תורה שבכתב] ותשבע״פ [ותורה שבעל פה] בפ׳ ויקהל דף רי״ש14 ובפ׳ בראשית ד״נ ע״ב) והמדרגה הזאת הוא בחי׳ צדיקים שנק׳ אחים כאח לי כו׳ כנ״ל שכל עבודתם מלמעלה למטה להמשיך כו׳ [והם ממשיכים דירתו ית׳ בתחתונים ועמ״ש בד״ה רני ושמחי גבי וביאור ענין אחותי וע׳ מענין כאח לי ברבות בשה״ש [בשיר השירים]. ובפ׳ שמות ר״פ ה׳. ובזהר וישב (קפ״ד א׳) ובפ׳ שמות (ד׳ י״ח) ומענין אנהגך אביאך אל בית אמי בפ׳ פקודי דרנ״ז סע״ב [סוף עמוד ב]]. ב והמדרגה השנית הוא בחי׳ בע״ת [בעלי תשובה] וע״ז נאמר אמצאך בחוץ אשקך גם לא יבוזו לי. כי הנה בע״ת [בעלי תשובה] אינו על עבירות דוקא15 כ״א גם על מי שהוא נפרד ואינו בבחי׳ התלהבות כו׳. כי הנה בעלי עסקים שאינם תמיד לה׳ רק קובע עתים לתורה כו׳ הנה כשחוזר מעסקו במילי דעלמא ללמוד נק׳ תשובה. דהיינו ששב ממה שעסק בתחלה כו׳. ועי״ז נעשה גודל ההתפעלות ביתר שאת מאם לא הי׳ [היה] עוסק בתחלה במילי דעלמא כו׳ (וכמ״ש מזה ע״פ מים רבים16 כו׳ כי מי נח כו׳) כי באמת במלאכים כתיב כולם עומדים ברום עולם.17 כי ענין עומדים היינו שהם תמיד במדרגה א׳ והיינו מפני שהם תמיד בבחי׳ ביטול. לאיזה מהות אחר ישתנה שיהי׳ [שיהיה] התפעלות שהוא שינוי המהות כו׳. אבל בעסק הו א בחי׳ התפעלות שנשתנה מהותו במה שהי׳ [שהיה] עוסק בתחלה במילי דעלמא להיות לומד תורה כו׳.

4והגם שהתפעלות הוא רק בבחי׳ נפש החיונית בלבד עכ״ז [עם כל זה] הוא למעלה מאד כו׳. והיינו מפני שהוא בבחינת אתכפייא סט״א [סטרא אחרא] כו׳. ועי״ז שאתכפייא סט״א [סטרא אחרא] הוא מעורר ממה שהיה בתחלה ואסתלק יקרא דקב״ה [דקודשא בריך הוא] לעילא לעילא1 והיינו ממה שהיה תחלה הסתלקות אלהותו ית׳ כענין סליק לעילא לעילא בזח״ג [בזהר חלק ג] (ד״כ ע״ב) שנסתלק הגילוי מלמטה לבחי׳ מהותו ועצמותו הנה משם ממש יומשך הגילוי וההמשה למטה. כי הנה כתיב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו2 נפלות והוא כמו בבחי׳ מ״ת [מתן תורה] דכתיב פב״פ [פנים בפנים] דבר3 ה׳ גילוי אלהות למטה בבחי׳ פנים היה צ״ל תחלה הסתר פנים גלות מצרים רד״ו שנה4 כדי שאח״כ יכול להיות פב״פ [פנים בפנים] כו׳ (ועמ״ש מזה סד״ה וידבר אלקים כו׳ אני הוי׳ וארא כו׳) וכן עד״ז בחורבן בית ראשון ושני שהוא מחמת דקוב״ה [דקודשא בריך הוא] אסתלק לעילא לעילא בבחינת הסתר כ׳ו והכוונה בהסתר פנים הוא שיהיה גודל התפעלות למעלה כמשל האב עם הבן שכאשר האב מסתתר ממנו אזי צועק הבן לעלות אליו וזהו רצון האב שירצה הבן לעלות אליו לכן הוא מסתתר כו׳. וכן מחמת הסתר פנים תורה ותפלה עי״ז יהיה ההתפעלות במאד אתכפייא סט״א [סטרא אחרא] ומעורר ממה שהיה בחינת הסתלקות לעילא לעילא שיהיה בחי׳התגלות למטה כנ״ל. וזהו אמצאך בחוץ אשקך אמצאך בחוץ היינו מה שהוא בבחי׳ חוץ שהוא בחי׳ בע״ת [בעלי תשובה] (וע׳ בפ׳ אחרי דע״ח5 א׳ עפ מולדת בית או מולדת חוץ ובפ׳ תולדות קמ״א ב׳6 ע״פ חכמות בחוץ ועמ״ש מזה בד״ה בהעלותך7 כו׳ שלך גדול משלהם) עי״ז נעשה אשקך בחי׳ נשיקין אתדבקות רוחא ברוחא8 כו׳ בא״י [בארץ ישראל] שיהי׳ [שיהיה] מבחי׳ ברוך כו׳ המשכה בגילוי אתה כו׳. אך מי יתנך כאח לי ואמצאך בחוץ כו׳ שניהם בב״א [במהרה בימינו אמן] דהיינו שיהיה בחי׳ התחברות צדיקים ובע״ת [ובעלי תשובה] כענין מאמר הזהר עתיד משיחא לאתבא צדיקיא בתיובתא9 כו׳ (וכמ״ש מזה בד״ה יו״ט [יום טוב] שני10 גבי שמע״צ [שמיני עצרת]) וכעצת חז״ל [חכמינו זכרונם לברכה] כל ימו בתשובה.11 דהיינו שגם הצדיק יעשה תשובה. דהיינו על מה שלא היה הביטול כ״כ [כל כך] כמו שלא היה בביטול כ״כ [כל כך] בתפלה כו׳ (ועמ״ש בד״ה מה טובו12 גבי והתשובה הג׳ ועמ״ש בד״ה שובה ישראל בענין מ״ש יעקב אבינו אם יהיה כו׳ והיה כו׳) ועכשיו הגיע לבחי׳ הביטול זהו תשובה שלו ועי״ז יהיה כל דינין מתעברין מיניה שאין שום אחיזה לחיצונים גם לא יבוזו לי. וכמארז״ל [וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה] אם ישראל עושים תשובה נגאלים13 כו׳. שעיקר ההסתר הוא מחמת דאסתלק קוב״ה [קודשא בריך הוא] לעילא כו׳ וע״י התשובה מעורר להיות התגלות למטה וממילא נגאלין כו׳ ותשובה ותפלה וצדקה כו׳ דהיינו צדיקים ובע״ת [ובעלי תשובה] ביחד משא״כ כשכאו״אבפ״ע כו׳: