לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי

1לסוסתי1 ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי2. כי הנה כתיב לא בגבורת הסוס יחפץ.3 והענין כי הנה כתיב כי תרכב על סוסיך4 כו׳ כי מלשון אם תרכב על סוסיך שיש כמה בחינת מרכבות להקב״ה מרכבת יחזקאל פני ארי׳ פני שור כו׳ ומרכבות זכריה5 סוסים שחורים סוסים לבנים כו׳. וגם אמרינן בגמ׳ (ע״ז ג׳ ע״ב) ובלילא מאי קעביד רוכב על כרוב קל שלו ושט כו׳. וכמשל המלך שיש לו כמה מיני מרכבות פעם משתמש במרכבה זו ופעם במרכבה זו. והנה כל בחי׳ ומדריגות המרכבה הוא לגבי בחינת אדם העליון וכמ״ש ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם6 כו׳ שהוא בחינת רמ״ח מצות עשה רמ״ח פיקודין רמ״ח אברין דמלכא ושס״ה לא תעשה שס״ה גידים שהם בחי׳ אורות וכלים ורמ״ח אברים בחינת כלים ושס״ה גידים בחינת אורות הממשיכים הדם הוא הנפש7 חיות האברים8 וכמארז״ל י״ה עם שמי שס״ה.910

2וזכרי עם ו״ה רמ״ח ששס״ה מצות לא תעשה מבחינת י״ה ורמ״ח מ״ע מו״ה ובחינת אדם זה שהוא בחינת אורות וכלים המשכת אור א״ס ב״ה והארתו בתחתונים בבחינת ירידה והשתלשלות בששת ימי המעשה יום ראשון בחסד כו׳.

3והנה תכלית ירידות המדרגות והשתלשלות הארות אור א״ס ב״ה בששת ימי המעשה הוא כדי שיהיה עליה ביום השבת כנודע כי ירידה לצורך עליה1 היא כנודע. דהיינו ע״י בירור מלבושי נוגה כו׳ בימות החול. ולכן צריך המשכות אור א״ס ב״ה מבחינת אדם דוקא כי האיש דרכו לכבוש2 ולעשות מלחמה לאכפייא כו׳.

4והנה כתיב סוס מוכן למלחמה1 שבכדי לירד למקום המלחמה צ״ל בחינת סוס רץ כמו עד״מ שהסוס רץ למקום שאין האדם מגיע שם מפני מרחק המקום, וכך עד״מ מפני הירידה הגדולה מאיגרא רמה כו׳ להיות אור א״ס ב״ה שכשמו כן הוא אור א״ס ואין תכלית כו׳ שורה ומתגלה בתחתונים צ״ל בבחינת מרכבות סוסים רצים כו׳.

5ולכן ישעיה1 ויזקאל שהיו בזמן הבית וקרוב לו שאז היו ישראל במעלה עליונה לא היה אור א״ס ב״ה בבחי׳ ירידה והשפלה כ״כ שימות החול אינם רחוקים כ״כ מיום השבת לכך ראו את המרכבה בבחינת פני אריה פני שור כו׳ שהחיות נושאות2 ומנושאות עם הכסא שהכסא נושא אותם גם כן שאינם בבחי׳ ריחוק מקום כ״כ שיש להם איזה שייכות בצד מה לגבי הארות אור א״ס ב״ה הרוכב עליהם. משא״כ זכריה ראה את המרכבה בבחינת סוסים שהם רצים כו׳ ואינם מנושאים כלל שאין להם ערך ויחוס והשגה במה שרוכב עליהם כלל שהסוס הוא בחינת אותיות כו׳ שאין בהם השכלה. (והיינו לפי שירידת המלכות בגלות היא בחינת הירידה שלא בדרך ירידת וסדר המדרגות רק בבחי׳ אותיות שירדו מלמעלה מעלה ונתלבשו למטה מטה מ שא״כ ישעיה ויחזקאל ראו המרכבה פני אריה ופני שור כו׳ שהן המשכות המדות שנלקחו מחכמה דרך ירידת סדר המדרגות והתלבשות החכמה עצמה היא במדות כו׳ ועמ״ש ההפרש בין קבלת המדות מהשכל ובין האותיות בד״ה וייצר כו׳ את האדם בפ׳ בראשית ע״ש). והנה כמו שהירידה היא בבחינת סוס כך הוא עלי׳ ג״כ בבחינת סוס כמ״ש נפשי אויתיך בלילה.3 פי׳ בזמן שאין בהמ״ק קיים נפשי אויתיך בלא טעם ודעת בבחי׳ נפשי בבחי׳ אותיות כו׳.

6וכתיב עד מהרה ירוץ דברו1 שהסוס רץ למקום שאין האדם יכול לילך בעצמו ברגליו כך עד״מ כתיב והארץ הדום רגלי2 והסוס רץ למקום שאין רגליו משיגים והוא דוקא בזמן שאין בהמ״ק קיים שאין כח ברגלים להיות בחי׳ חיות נושאות ומנושאות כו׳ אזי הסוס רץ למעלה מעלה עד רום המעלות למעלה מבחי׳ אדם שעל הכסא כי בחינת אדם הוא אדמה לעליון3 משא״כ עליון ממש כו׳ (ועמ״ש במ״א ע״פ אתם נצבים4 מענין פי׳ עליון כו׳) כדכתיב ה׳ איש מלחמה5 פי׳ מה שהוי׳ נקרא בשם איש הוא בבחי׳ מלחמה להיות נקרא בשם איש ואדם. אבל באמת כי לא אדם הוא להנחם6 כתיב (ועמ״ש מזה בביאור ע״פ זכור7 את יום השבת לקדשו) והגם שהוא בבחי׳ סוס שאין בו השכלה להשיג את הרוכב כו׳ מ״מ יש בו בחי׳ זו להעלות את הרוכב מעלה מעלה כו׳. (ועיין מ״ש בד״ה יביאו לבוש מלכות8 בענין וסוס אשר רכב עליו המלך שריצת הסוס גדולה מריצת הכרוב כו׳ ובד״ה וקבל היהודים9 ובפ׳ בשלח בד״ה אז ישיר משה10 ובד״ה אשירה11 כו׳ כי גאה גאה) אך הכח שיש לבחינת סוס כנ״ל. הנה כתיב לא בגבורת הסוס12 יחפץ שגבורת הסוס הנ״ל לא מצד עצמו הוא כ״א רוצה ה׳ את יראיו את המיחלים לחסדו חסדו של הקב״ה בכבודו ובעצמו דהיינו מהותו ועצמותו של אור א״ס ב״ה נמשך ונשתלשל למטה להעלות בחינת סוס הנ״ל. וזהו בחינת טלא דנטיף מעתיקא קדישא13 בשבת כו׳ שהוא המשכות אור א״ס ב״ה מריש כל דרגין למטה ליתן כח ועוז לעליית הסוס כו׳ (והיינו כענין מ״ש בפ׳ בשלח בד״ה לסוסתי14 שיש סוסין נוקבין וסוסין דוכרין15 אתעדל״ת ואתעדל״ע16 כו׳ אך יש עוד אתעדל״ע שהם אותיות זכרים שהם באים שלא על ידי אתעדל״ת כלל כו׳ והיינו המשכות מבחינת עתיקא כו׳ ע״ש והנה משם הוא שנמשך הכח ועוז לעליית הסוס דאתעדל״ת וע״ש עוד ע״פ ויאמר משה אכלוהו היום מענין מוריד הטל כו׳). וזהו לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי. פי׳ כמו שיש זה לעומת זה בחינת סוס ברכבי פרעה דקליפה שהחיות אלקות שיש בהם אינו נתפס ומושג בהם להיות בהם בחינת ביטול כו׳ אלא בבחי׳ מקיף עליהם מלמעלה והיא בחינת לבונ ה זכה שבקטורת.

7ולכן קרו לי׳ אלקא דאלקייא1 כו׳. כך דמיתיך רעיתי פרנסתי שישראל מפרנסין2 ומתפרנסין כו׳ שהוא ענין המשכת חיות ואור א״ס ב״ה בתוך עלמין על ידי התורה ומצות. כמו שהמאכל ממשיך חיות מהמוח לשאר האברים כו׳. נמשל לבחינת סוסתי ברכבי פרעה שהוא בחינת מקיף לפי שהתורה ומצות מעלים את האדם העליון כמו סוס כו׳ (ועיין בהרמ״ז פ׳ כי תצא) (דער״ה סע״ב) והנה היכל קה״ק הוא כו׳ הנהגתו ע״י הסוסים ועיין בסש״ב פנ״ב גבי ומהו הלבוש כו׳ דלעילא לעילא כו׳ בהיכל קה״ק ועיין מ״ש מזה סד״ה את שבתותי תשמרו גבי ומקדשי תיראו ומשם יובן מש״כ שהתומ״צ מעלים כו׳ כמו סוס כו׳ ועמש״ל מענין אותיות התורה בד״ה לריח שמניך כמ״ש אשר יעשה3 אותם האדם וחי בהם פי׳ שעושין ומתקנין בחינת אדם שיתעלה למעלה מעלה לבחינת כי לא אדם כו׳ וד״ל (ועיין עוד מענין לסוסתי ברבות בשה״ש במקומו ובפ׳ בשלח ס״פ כ״ג נשא רפ״ח ובזהר ס״פ ויגש דרי״א ע״ב4 ובפ׳ בשלח דמ״ו סע״ב):5