《托拉奧爾》 · 帕拉沙 Bereishis · 瑪瑪爾 1
השמים כסאי והארץ הדום רגלי אי זה בית וגו׳
「諸天是我的寶座，地是我的腳凳」
由 AI 根據我們的英文版翻譯，並經過數輪對照英文與希伯來文的檢查和修訂。英文版本身仍由人工讀者審閱中。若您熟悉中文，懇請協助審閱本譯文。 志願協助審閱
核心要旨
沒有形體、也不受空間局限的 ה׳「安坐」於妥拉（תורה，Torah）之上；祂的「腳」——猶太民族——被抬升於實踐性的誡命（מצוות，mitzvos）這「腳凳」之上，而祂則「安居」於祈禱之中。每一項都藉著人的自身事奉而被引下，從沉思與愛，到行動與自我消融（ביטול，bittul）。
瑪瑪爾概要
這篇 maamar 探問：沒有形體、也不在空間中的 ה׳，怎能有寶座和腳凳？「諸天」——火與水——就是 תורה。人「造出」妥拉：沉思示瑪（שמע，Shema；按字音讀作「שם עין」，shem ayin），會看出世界中的一切都只不過是 ה׳ 的「名」、一絲微光，因此靈魂渴望 ה׳ 本身；這份愛是由下而起的激發（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata），它將無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）引入妥拉，使妥拉從世界形成以前的層次降入六百一十三條 מצוות。如此，妥拉便是「寶座」；在這寶座上，ה׳ 的意願與智慧降入實體的 מצוות。「大地」則是實踐性的 מצוות，尤其是施捨；它們抬升「腳」——猶太民族。由於「其末端嵌入其開端」，最低者便成為首位；人的行為也將其情感提升至心智之中。諸天與大地也分別是成文妥拉與口傳妥拉。「居所」就是祈禱：藉著鞠躬與 ביטול，祈禱引下環繞一切世界之光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）；心與心智都無法容納這光，而這光不會察看人的過失。
綱要
- 問題與作為「諸天」的妥拉沒有形體的 ה׳ 怎能有寶座？妥拉源自天上；如同 shamayim，妥拉由火與水構成。¶1
- 人藉沉思與愛造出妥拉慈悲賜予理解；示瑪教導人，諸世界所包含的只是 ה׳ 的一個「名」；這喚起人對 ה׳ 本身的愛，並將無限之光引入妥拉，再降入 מצוות。¶2–4
- 妥拉作為 ה׳ 的寶座妥拉藉摩西（משה）降下；如同坐下，妥拉使 ה׳ 的「頭」——祂的意願與智慧——降入實體的 מצוות。¶5
- 腳凳：抬升腳以色列（ישראל）是 ה׳ 的「腳」；在回返之光中，這隻「腳」成為頭。實踐性的 מצוות，尤其是施捨，將情感提升至智慧之中，無論在上方或在人類靈魂之中皆然，使愛得以持久。¶6–10
- 妥拉中的諸天與大地成文妥拉是諸天，源自上方；口傳妥拉是大地，從下方領會 ה׳ 的意願；有三種事物被稱為「大地」。¶11
- 居所：祈禱藉著鞠躬與 ביטול而作的祈禱，引下超越諸世界的環繞之光；心與心智都無法容納這光，而它臨在時不論人的過失如何。¶12–14
關鍵概念
- 充滿一切世界之光（ממלא כל עלמין，memalei kol almin）與環繞一切世界之光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין
- 充滿諸世界、按各自的度量賦予它們生命的光，只是一個「名」、一絲微光；環繞諸世界的光則超越人的把握，只能環繞一個人。
- 由下而起的激發（אתערותא דלתתא）אתערותא דלתתא
- 人的愛與事奉引下神聖的回應：「一個靈引來另一個靈。」
- 其末端嵌入其開端נעוץ סופן בתחלתן
- 在向上回返的光中，最低的層次就是最高的層次，因此「腳」——以色列民族及其實體行為——成為「頭」。
- 將情感融入心智התכללות המדות בשכל
- 脫離理解的情感轉瞬即逝；提升至心智之中，便能穩固而高尚。
- 祈禱中的自我消融ביטול
- 在 ה׳ 面前鞠躬，如同面對一位崇高到無法接近的君王；這能引下妥拉與 מצוות所無法觸及的環繞之光。
問題與作為「諸天」的妥拉 ¶1
「諸天是我的寶座，大地是我的腳凳；什麼樣的殿……」等等。[我們需要]明白，將「我的寶座」和「我的腳凳」這樣的說法用於祂，願祂受頌讚，究竟何以恰當。
本篇以以賽亞的經文開篇，並提出其中的問題：寶座和腳凳屬於有形體、坐在某處的人。這樣的說法怎能用在 ה׳ 身上？
因為祂沒有形體，也不受空間範圍所限，正如經上所說：「看哪，有一處地方與我同在」；這是說，祂是世界的所在，而世界不是祂的所在。
ה׳ 沒有形體（如根據邁蒙尼德所作的〈Yigdal〉讚歌所言），也不在空間之內。米德拉什將「看哪，有一處地方與我同在」解作： ה׳ 包含世界，而不是世界包含祂；因此，「寶座」不能按字面理解。
אך להבין הענין כי הנה התורה היא מן השמי׳ כמ״ש כי מן השמים דברתי10 וגו׳
然而，要明白這件事：妥拉來自天上，正如經上所說：「因為我從天上說話」，等等；
答案從妥拉開始。妥拉是 ה׳ 從「天上」賜下的。阿爾特雷貝將闡明，作為 ה׳ 寶座的「諸天」，就是妥拉。
也就是說，它屬於「天」這一層面，因為「天」（שמים，shamayim）由「火」（אש，esh）與「水」（מים，mayim）構成。妥拉也如此，經上說：「從祂右手而出，為他們的是火的律法。」
賢者將「天」（שמים，shamayim）解作由「火」（אש，esh）與「水」（מים，mayim）融合而成。妥拉同樣兼有兩者，因為它是「從祂右手」而來（右代表慈愛，如同水），也是「火的律法」（火象徵嚴厲）。
本段提出本篇的問題——無限的 ה׳ 怎會有「寶座」和「腳凳」？——並以將「天」認作妥拉來開始回答；妥拉如同諸天，由火與水構成。
Or HaTorah（אור התורה）指出，這裡的「火與水」是按克制（גבורה，Gevurah）與慈愛（חסד，Chesed）來解讀；然而，在 Torah Ohr（תורה אור）Miketz篇的〈因為在你那裡有生命之源〉以及本篇後文「天是『那裡有水』……妥拉源自智慧（חכמה，Chochmah）」中，妥拉的「水」則被認作智慧。正如 Kehot 版的註記所報告的，Or HaTorah 對此有所指出。幾份手稿補充說：右手是水的層面，而「為他們的律法」則出自火的層面。
參考出處
- 1השמים כסאי · הנחת כ״ק אדמו״ר האמצעי בסה״מ תקס״ה ח״ב ע׳ תשה. וביאור בע׳ תשטו. ראה לעיל ציונים והערות לכ״ק אדמו״ר זי״ע. הגהות באוה״ת בראשית כרך ג תע, א. ובכרך ו תתרכג, ב (מלקו״ת לג׳ פרשיות). תתרל, ב. ובמקבילו ד״ה ואשא אתכם תרל״ח ע׳ ריז (בספר התולדות לכ״ק אדמו״ר מהר״ש, מציין כ״ק אדמו״ר זי״ע ”נתבארו הענינים דד״ה השמים כסאי וביאוריו (שבתו״א ולקו״ת לג״פ) בהרחב הביאור”. וכן נזכר בד״ה ויהיו חיי שרה תרמ״ג ע׳ כב ”שהוא השמים כסאי שבתו״א”). המאמר נאמר בשבת פ׳ מסעי ר״ח אב תקס״ה. ראה גם סה״מ תרס״ו ע׳ תקיט. ד״ה השמים כסאי תשל״ו (סה״מ מלוקט ח״ג ע׳ קלג). ד״ה השמים כסאי תשל״א. לכללות מאמר זה ראה ד״ה זה תשמ״א־ ש״פ תרומה תשד״מ־ ש״פ נח תשמ״ה. ד״ה כי כאשר השמים פ׳ ראה תשמ״ה. ד״ה בראשית ברא תשמ״ו וד״ה השמים כסאי תשמ״ו. ד״ה השמים כסאי ש״פ קרח תשמ״ז ושם ביאר שכאן בתו״א מבואר בארוכה דשמים וארץ כולל כל סדר ההשתלשלות דבשמים יש ג׳ דרגות וגם בארץ יש ג׳ דרגות, ומבואר ג׳ דרגות אלו כאן ובדרושים שלאח״ז כפי שהוא בעולמות ובישראל.
- 2השמים כסאי · Isaiah 66:1
- 3איך שייך עליו ית׳ לומר כסאי · ראה ד״ה השמים כסאי תשל״א.
- 4שהרי אין לו דמות הגוף · Tanya, Sha’ar HaYichud 2:6
- 5אין לו דמות הגוף · Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Yigdal 7
- 6הנה מקום אתי · Exodus 33:21
- 7הנה מקום אתי · Shemot Rabbah 45:6
- 8שהוא . . ואין העולם מקומו · ”כמארז״ל במד״ר ר״פ ויצא תוך פס״ח ע״פ ויפגע במקום, וכ״ה בפ׳ תשא פמ״ה קרוב לס״פ ע״פ הנה מקום אתי” — אוה״ת בראשית כרך ו תתרכג, ב (מלקו״ת לג״פ). בסה״מ תרל״ח בד״ה ואשא אתכם ע׳ ריז. ראה בלקו״ת ויקרא נא, סע״ב.
- 9שהוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו · Bereshit Rabbah 68:9
- 10כי מן השמים דברתי · Exodus 20:19
- 11התורה היא מן השמים . . שמים אש ומים · ראה אוה״ת כרך ו תתרכג, ב (מלקו״ת לג׳ פרשיות א, א) שצ״ע שלקמן פ׳ מקץ בד״ה כי עמך מקו״ח (לד, ד) מפרש שהכוונה על חכמה, וכן לקמן במאמר זה מפרש כן, וכאן מפרש על חו״ג ע״ש.
- 12שמים אש ומים · Chagigah 12a:19–20
- 13מימינו אש דת למו · Deuteronomy 33:2
人藉沉思與愛造出妥拉 ¶2–4
2והנה כתיב ושמרתם את חוקתי1 ועשיתם אתם2 אתם כתיב שהאדם הוא העושה את התורה. וכך אנו מבקשים3 בברכת אהבת עולם אהבתנו כו׳ לשמור ולעשות ולקיים
如今經上寫道：「你們要遵守我的律例，並實行它們（אתם，osam）」；這裡寫作「אתם」（atem，「你們」），意即人正是造作妥拉者（העושה，ha’oseh）。因此，我們也在祝福「祢以永恆的愛愛了我們」等祈求：「使我們遵守、實行（לעשות，la’asos）並履行（לקיים，lekayem）。」
在這節經文中，「實行它們」（osam）寫作「אתם」，省略了字母 vav，因此也可讀作「你們」（atem）；《Vayikra Rabbah（ויקרא רבה）》35:7（針對《利未記》26:3中相同的字句）將此解作：「我視同你們造作了它們」，甚至「彷彿你們造就了自己」。由此，阿德莫爾哈札肯（אדמו״ר הזקן）引出人「造作」（עושה，oseh）妥拉、使妥拉得以生成的意思。示瑪（שמע）前的晨間祝福祈求我們能「遵守、實行並履行」。
תחלה לעשותה ואח״כ לקיימה4 והיינו ע״י אב הרחמן5 רחם עלינו ותן בלבנו בינה67 שמבחינת רחמים עליונים נמשך בינה והתבוננות בלב להיות בה ועל ידה עשיית והתהוות התורה.
先是實行它，然後才履行它。這是藉著「憐憫的父啊，求祢憐憫我們，並將理解（בינה，Binah）賜入我們心中」而成就的：因為從上界憐憫的層面，理解與沉思被引入心中，使妥拉在心中並藉著心而被造作、得以生成。
這個次序至關重要：la’asos「實行」也有「造作」之意，所以妥拉首先被「造作」、得以生成，之後才在實踐中被「履行」（lekayem，字面意思是「建立」）。同一個祝福祈求「憐憫的父」將理解賜入我們心中：從 ה׳上界的憐憫而來的是理解與心中的沉思，妥拉藉此被「造作」。
這段又提出一個觀念：人「造作」妥拉，使妥拉得以生成；這是藉著心中的沉思而成就的，而沉思本身也是 ה׳ 憐憫所賜的。
柴瑪赫策德克（הצמח צדק）在《Or HaTorah（אור התורה）》Shelach 篇解釋「先實行，然後履行」：首先將妥拉從其源頭，也就是世界尚未存在之前的「兩千年」層面，引入「世界」的層面。關於憐憫與理解之間的關聯，《Tanya（תניא）》第45章也有所論述。
參考出處
- 1ושמרתם את חוקותי · Leviticus 18:5
- 2
- 3וכך אנו מבקשים · ”ע׳ אמרי בינה פתח השער ט, ב סי׳ ט״ו” — הג״ה בכת״י על תו״א דפוס ראשון.
- 4תחלה לעשותה ואח״כ לקיימה · ”דהיינו תחלה להמשיכה ממקורה מבחי׳ אלפים שנה שקדמה לעולם להמשיכה בבחי׳ עולם” — אוה״ת שלח ע׳ תקפא.
- 5ע״י אב הרחמן · ראה לקו״ת ראה כה, ב.
- 6ותן בלבינו בינה · ראה ד״ה כל הנקרא בשמי תרצ״ו ע׳ 107.
- 7אב הרחמן רחם עלינו ותן בלבנו בינה · Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Blessings of the Shema, Second Blessing before Shema
至於這種觀照應當如何進行，誦讀「聽」（שמע，Shema）時便有所說明：שמע不僅表示「聽」，也表示「理解」；而這種理解就在「聽」這個詞本身之中；
使妥拉得以「成就」的那種觀照，在Shema中有明確闡述。Shema不僅意為「聽」，也意為「理解」（Kehot的註釋引述少年撒母耳（שמואל）所說的「請說，因為你的僕人正在聽」，《撒母耳記上》3:10）；而這個詞本身就包含了所要理解的內容。
因為שמע是「ע字之名」（שם ע׳，shem ayin）。也就是說，大字母ע（ayin）所代表的層面，正是經文所說的：「ה׳啊，偉大與大能都屬於你」等等；
Shema可拆分為shem（名字）和ayin（字母ע）；ayin的數值是七十，而且在妥拉的Shema經文中寫得特別大。放大的ayin代表「偉大與大能都屬於你，ה׳……」：也就是ה׳的七個情感屬性，每個屬性又各包含十個，合計七十。
ז׳ מדות עליונות שהם בחינת לך דהיינו שהם בטלים אליו ונכללים במקורן שעדיין אינן בבחינת המשכה והתפשטות למטה להיות עולים בשם גדולה וגבורה וכו׳ ואזי נקרא בשם ע׳ רבתי
這七個超越的屬性，正是「屬於你」的層面；也就是說，它們對祂完全自我消融，並歸入其源頭，尚未處於向下引下並向下擴展的狀態，因而還不以「偉大」、「大能」等名稱稱之；此時便稱為放大的ע；
「屬於你」是指這些屬性在其源頭中，對ה׳完全自我消融；它們尚未向下流出，成為作用於世界、彼此有別的「偉大」和「大能」等特質。在這種隱藏的狀態中，它們被稱為「放大的ע」。
והמשכה שנמשך ומתפשט למטה הוא רק בחינת שם לבד4 שהוא הארה בעלמא
而向下引下並向下擴展的，只是「名字」這一層面，不過是微光而已；
向下延伸至世界中的，只是一個「名字」：正如名字並非其本人，只是他人稱呼他的方式，它也只是源頭所發出的一縷微光。
וכמאמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שאין זו אלא מבחינת שם ומדת מלכותו ית׳ כי מלכותך מלכות כל עולמים5 כתיב.
正如所說：「願祂王權的榮耀之名，受祝福，直到永遠。」這僅僅出自「名字」這一層面，以及祂的王權（מלכות，Malchus）屬性，願祂受頌讚；因為經文寫道：「你的王權，是統治一切世界的王權。」
因此我們說：「願祂王權的榮耀之名，受祝福。」所達至世界的僅僅是「名字」，也就是王權（מלכות，Malchus）這一屬性，正如經文所說：「你的王權，是統治一切世界的王權。」
本段闡明了這種觀照的內容：שמע是「ע字之名」——七十重的神聖屬性隱藏在其源頭之中；而凡是達至世界的，都只是它們的「名字」，透過王權而顯現的一縷微光。
在別處（Torah Ohr，Vayechi補篇），放大的ע與母親（אמא，Imma）的七個下層屬性相聯繫；它們是原初混沌（תוהו，Tohu）「七王」的源頭。Likkutei Torah，Vaetchanan篇引用本段，並補充說，שמע既意為「理解」，也意為「聚集」。
參考出處
- 1שמע לשון הבנה · I Samuel 3:10
- 2שמע שם ע׳ · ”ע׳ אמרי בינה שער הק״ש ענין שם ע׳ רבתי ומתפרש יפה פי׳ הפסוק לך ה׳ הגדולה בסי׳ ג ובסי׳ ו” — הג״ה בכת״י על תו״א הנ״ל. ראה לקמן קה, ג. לקו״ת ואתחנן יא, ב. ושם מציין לכאן.
- 3
- 4ש״ה רבתי — לבד · בבוך 1824: בלבד.
- 5מלכותך מלכות כל עולמים · Psalms 145:13
4וזהו ענין בינה להבין דבר מתוך דבר1 פי׳ תוך דבר נקרא בחינת ממלא כל עלמין שהיא בחינת שם דהיינו בחינת זיו והארה הנמשך תוך עלמין.
這就是理解（בינה，Binah）的含義：從一件事物之中理解另一件事物。也就是說，事物之「內」稱為充滿一切世界之光（ממלא כל עלמין，memalei kol almin）這一層面；它就是「名」這一層面，也就是在世界之中流入的光輝與微光。
傳統上，Binah 被界定為「從一件事物之中理解另一件事物」。在此，「內」指的是充滿一切世界之光；這光進入每個世界並賦予其生命力——而它只是「名」，是 ה׳ 的光輝。
וצריך להבין מזה שאינו אלא זיו כנ״ל שהוא ית׳ הוא הסובב כל עלמין ולית מחשבה כו׳2 ולאו מכל מדות אלין כלל3
由此必須明白，正如前面所說，這不過是光輝；祂受頌讚，乃是環繞一切世界者（סובב כל עלמין，sovev kol almin），而且「沒有任何思想［能領會祂］」，等等；祂「根本不屬於這些屬性中的任何一種」。
人應從那內在之光推知它以外的境界：若這一切不過是微光，則 ה׳ 本身環繞一切世界，超越任何領會——正如《Tikkunei Zohar》（תיקוני זהר）所說：「任何思想都完全不能領會祢」，而祂「根本不屬於這些屬性中的任何一種」。
וע״י זה נמשך להיות ואהבת את הוי״ה אלהיך ממש לדבקה בו ית׳ בא״ס ב״ה ממש כמ״ש מי לי בשמים4 ועמך לא חפצתי וגו׳
藉此便能達到「你要愛 הוי׳（Havayah），你的 ה׳」——真正如此：真正地與祂（願祂受頌讚）緊密相連，也就是與受頌讚的無限者（אין סוף，Ein Sof）緊密相連；正如經上所說：「我在天上有誰呢？除祢以外，我別無所求」，等等；
這番觀照引發「你要愛 ה׳」的愛，達到最完整的意義：渴望與無限者本身緊密相連，而不是與祂的任何顯現相連。這正是詩篇作者的呼喊：「我在天上有誰呢？除祢以外，我別無所求。」
שיהי׳ [שיהיה] רק חפצו ורצונו שהוי״ה אור א״ס ב״ה עצמו יהיה אלהיך שורה בקרבך דהיינו שיהא גילוי אור א״ס ב״ה עצמו על נפשו
也就是說，他唯一的意願與渴望，是願 ה׳——無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）——本身成為「你的 ה׳」，住在你內；也就是說，願無限之光本身顯現在他的靈魂之上。
愛慕者所渴望的，是 ה׳——無限之光本身——成為「你的 ה׳」，成為屬於你自己的，安住於你內並顯現在你的靈魂之中。
והיינו ע״י בכל לבבך שהוא כמ״ש אם ישים אליו לבו5 רוחו ונשמתו אליו יאסף כי רוח אייתי רוח6 ואמשיך רוח שע״י רוח האדם העולה למעלה שישים אליו
這是藉著「全心」而實現的，正如經上所說：「若他將心意向著祂，祂就把祂的靈與氣息收聚到他那裡」；因為「一個靈引來另一個靈，並引出一個靈」：藉著人的靈向上升起，當他「將心意向著祂」時，
這是藉著「全心」而實現的。阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）如此解讀《約伯記》的經文：當一個人將心意朝向 ה׳， ה׳ 就把祂的靈收聚到他那裡。《Zohar》的原則是「一個靈引來另一個靈」：由人從下而起的激發，引來 ה׳ 的回應。
דהיינו שלבבו יכסף לדבקה בו ית׳ ולהמשיך בחי׳ גילוי אלהותו ית׳ על נפשו ותוך נפשו.
也就是說，他的心渴望與祂受頌讚，緊密相連，並將祂受頌讚的אלקות顯現引至他的靈魂之上，並進入他的靈魂之中，
「將心意向著祂」意指心中切望與 ה׳ 緊密相連，並使 ה׳ 的אלקות顯現在自己的靈魂之上及其內。
אזי רוחו ונשמתו מבחינת סובב כל עלמין אליו יאסף להיות מתאסף השראתו אצלו בקרב איש ולב עמוק7
那麼，從環繞一切世界之光這一層面而來的「祂的靈與氣息」，就會被祂「收聚到他那裡」，使祂的臨在收聚於他那裡，「在人的內裏，以及深邃的心中」。
於是，來自超越世界的環繞層面、屬於 ה׳ 的「靈與氣息」，便收聚到這個人那裡，並與他同在，進入「人的內裏，以及深邃的心中」。
ומזה נמשך להיות והיו הדברים האלה אשר אנכי8 מי שאנכי9 מצוך כו׳ שע״י זה נמשך גילוי אלהותו והתהוות התורה בבחינת שמים אש ומים.
由此便引出「這些話——我（אנכי，Anochi），也就是『我所是的那一位』——所吩咐你的」，等等；藉此，祂的אלקות得以顯現，並使妥拉在「天」、火與水這一層面形成。
接著便是示瑪的下一節：「這些話——我（Anochi）所吩咐你的」；Anochi 意指 ה׳ 本身，即「我所是的那一位」。藉著這份愛， ה׳ 的אלקות得以顯現，而妥拉則形成為「天」、火與水。
כי הנה התורה קדמה אלפים שנה לעולם10 פי׳ עולם נקרא בחינת אש ומים11 והתורה גבהה מעלתה מאד בבחינת אלפים שנה שהם למעלה מבחינת עולם וכדי שתמשך לבחינת עולם
因為妥拉在世界之前已存在兩千年。也就是說，「世界」是火與水這一層面的名稱；妥拉的地位極其崇高，處於「兩千年」的層次，這遠在「世界」的層次之上；而為了使妥拉延引至「世界」的層次，
米德拉什說，妥拉在世界之前已存在兩千年。此處的「世界」意指火與水，也就是建構諸世界的屬性（慈愛與克制）；妥拉的「兩千年」則代表遠高於世界的層次。然而，妥拉仍須延引至「世界」的層次。
דהיינו להיות מימינו אש כו׳ שהוא רמ״ח מצות עשה שמימין ושס״ה מצות לא תעשה משמאל כו׳
也就是使「從祂右手而出，火……」得以實現；這指的是248條積極誡命，屬於右方；以及365條禁止誡命，屬於左方，等等——
這種延引就是「從祂右手而出，火」：妥拉的248條積極誡命對應右方（慈愛），365條禁止誡命則對應左方（克制）。
הנה המשכה זו היא על ידי אתערותא דלתתא בואהבת בכל לבבך רוח אייתי רוח ואמשיך רוח
這種延引是藉由由下而起的激發（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata），也就是「你要……全心愛」：「一個靈引來另一個靈，並引出另一個靈。」
使妥拉延引下來的，是由下而起的激發——以全心愛 ה׳——因為「一個靈引來另一個靈。」
藉此，便有了「你要論及它們」：ודברת（vedibarta，「你要論及」）一詞含有引領與延引之意；也就是將無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）——願祂受頌讚——延引至妥拉之中。
接著便是「你要論及它們」：「說」這個字（דיבור，dibbur）也有「引領」之意，正如「祂引領萬民歸於我們之下」（ידבר，yadber）（《詩篇》47:4）。講說妥拉的話語，便將 אור אין סוף 引入妥拉之中。
這段核心論述說明，人如何「創造」妥拉：觀照世界中的一切都只是 ה׳ 的微光，便會激發出一份渴望 ה׳ 本身的愛；這由下而起的激發，將無限之光引至妥拉，使妥拉從其先於世界的層面降入世界，成為六百一十三條 mitzvos。
雷貝（הרבי）在一封刊於《Likkutei Sichos》（לקוטי שיחות）第15卷的信中解釋，Zohar 所說的「一條道路與六百一十三條道路」關乎 mitzvos，其根源在冠冕（כתר，Keser）；妥拉則源自智慧（חכמה，Chochmah）。他也說明，「收聚到他那裡，在深邃的心中」與 maamar 結尾所說的（只有環繞）並不矛盾：人向內領會的只是一絲微光（可比較《Tanya》（תניא）第48章）。《Torah Ohr》（תורה אור）本身對「若他將心意向著祂」的補充，則把「收聚」解釋為光進入器皿。
參考出處
- 1להבין דבר מתוך דבר . . בחי׳ ממכ״ע · לקמן קיג, ג, לקו״ת בהר כה, ב מציין לכאן.
- 2ולית מחשבה כו׳ · Tikkunei Zohar, Patach Eliyahu · 17a:10–12
- 3ולית מחשבה כו׳ ולאו מכל מדות אלין כלל · Tikkunei Zohar 17b:5–7
- 4מי לי בשמים · Psalms 73:25
- 5אם ישים אליו לבו · Job 34:14
- 6רוח אייתי רוח · Zohar II, 162b
- 7בקרב איש ולב עמוק · Psalms 64:7
- 8והיו הדברים האלה אשר אנכי · Deuteronomy 6:6
- 9אנכי מי שאנכי · Zohar I, 167b
- 10התורה קדמה אלפים שנה לעולם · Midrash Tehillim 90:7
- 11פי׳ עולם נקרא בחינת אש ומים · נזכר בלקו״ת בחוקותי מח, ב.
- 12ודברת בם · Deuteronomy 6:7
- 13עולמים — פי׳ תוך דבר · מובא בלקו״ת ואתחנן ו, ג.
妥拉作為 ה׳ 的寶座 ¶5
5וזהו ענין וידבר1 ה׳ אל משה שהמשכת הוי״ה להיות התורה צריך להיות המשכה תחלה לבחינת משה שהוא2 מבחינת כי מן המים משיתיהו.3
這就是「הוי׳（Havayah）向摩西（משה，Moshe）說話」的含義：為使妥拉（תורה，Torah）得以存在，ה׳的流降必須先流降至摩西這一層；他所處的層面，正是「因為我把他從水中拉出來」的層面。
妥拉是藉著摩西傳達到世界的。經文說「ה׳對摩西說話」，其中使用了ה׳；因此，ה׳流降進入妥拉，首先經由摩西。他的名字源於「我把他從水中拉出來」；而妥拉之水就是智慧（חכמה，Chochmah）（第11段），因此摩西是神聖智慧的通道。
וזהו השמים כסאי שהשמים היא התורה הרי היא כסא ע״ד4 משל שנעשה לשבת וישיבה זו היא השפלה לגבי עמידה שכשהאדם עומד הנה הוא בעל קומה וראשו ומוחו גבוהים מעל הארץ וע״י ישיבה נשפל קומתו.
這就是「諸天是我的寶座」的含義：諸天就是תורה，而它是一張寶座——這是譬喻而言——寶座是為了坐下而設。坐下相較於站立，是一種降低：人站立時身形挺拔，頭與腦高於地面；坐下則使身量降低。
現在來解釋這節經文：「諸天」就是妥拉，而妥拉是ה׳的「寶座」。寶座使人降低：站立時，人的頭高於地面；坐下則使身量降低。
כך התורה נעשה כסא לאור א״ס ב״ה לבחינת ראשו שהיא בחינת רצונו וחכמתו ובינתו
因此，妥拉成為無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），願祂受頌讚，為祂的「頭」這一層面作寶座；這「頭」就是祂的意願（רצון，ratzon）、智慧（חכמה）與理解（בינה，Binah）；
同樣，妥拉是寶座，ה׳的「頭」——祂的רצון、חכמה與בינה——「坐」在其上，也就是降低自身。
דאנת חכים5 ולא בחכמה ידיעא ומבין ולא בבינה ידיעא6 ובתורה יורדים ומשתלשלים חכמתו ובינתו בדברים גשמיים כתפילין וציצית וצדקה ותרומות ומעשרות וקרבנות7 כו׳:
因為「祢是智慧者，卻不是憑可知的智慧；祢是理解者，卻不是憑可知的理解」；而在妥拉中，祂的חכמה與בינה下降，並逐層流入物質性的事物，例如經匣（תפילין，tefillin）、衣角繸子（ציצית，tzitzis）、慈善施予、舉祭（תרומות，terumos）、什一奉獻、祭獻等等。
《Tikkunei Zohar》（תיקוני זהר）如此論及ה׳：「祢是智慧者，卻不是憑可知的智慧；[祢]是理解者，卻不是憑可知的理解。」然而，藉著妥拉，這不可知的智慧下降，並包裹在具體物質的誡命（מצוות，mitzvos）之中，例如經匣、衣角繸子、慈善施予、舉祭、什一奉獻與祭獻。
本段回答了問題的前半部分：「諸天」作為ה׳的寶座，指的就是妥拉；在其中，ה׳自己的意願與智慧「安坐」——也就是降低自身——進入物質性的誡命，並以摩西為通道。
一則手寫旁註把「ה׳對摩西說話」與 Iggeres HaKodesh 12 聯繫起來；該處說，妥拉中各處單獨出現的ה׳，都指向美與和諧（תפארת，Tiferes）這一屬性。另一則旁註把摩西「從水中被拉出」與「妥拉源自חכמה」聯繫起來；這或許解釋了為何稱它為「摩西的妥拉」，因為摩西是「從水中被拉出」的。
參考出處
- 1וזהו ענין וידבר ה׳ אל משה · ”לכמוני השפל הדל נראה דזה הוא עפ״י מה דאיתא באגה״ק סי׳ יב וז״ל: ולכן סתם שם הוי׳ ב״ה שבכל התורה מורה על מדת התפארת כו׳ ע״ש, ואם שגיתי ה׳ יכפר בעדי” — הג״ה בכת״י על תו״א הנ״ל.
- 2לבחינת משה שהוא מבחי׳ כי מן המים משיתיהו · ”נראה דזהו ע״פ מש״כ לקמן בד״ה והנה זהו דרך כלל כו׳ ושם וז״ל שמים שם מים דאורייתא מחכמה נפקת, ואולי אפשר לתת טעם שנק׳ תורת משה — מטעם הזה דאורייתא מחכמה נפקת — ומשה מן המים משיתיהו וד״ל” — הג״ה בכת״י על תו״א הנ״ל.
- 3כי מן המים משיתיהו · Exodus 2:10
- 4שו״ה הרי היא — כסא ע״ד · בכת״י: הרי היא כסאי כמו כסא: עד״מ.
- 5דאנת חכים · Tikkunei Zohar, Patach Eliyahu · 17b:3–4
- 6דאנת חכים ולא בחכמה ידיעא ומבין ולא בבינה ידיעא · Tikkunei Zohar 17b:3–4
- 7ומעשרות וקרבנות · נתבאר באוה״ת בהעלותך ע׳ שסד.
腳凳：抬升腳 ¶6–10
6והארץ הדום רגלי. הדום בלשון הפסוק הוא כמו שרפרף בלשון הגמרא שהוא ג״כ כסא קטן.
「大地是我的腳凳。」經文用語中的腳凳（הדום，hadom），相當於《Gemara（גמרא）》用語中的小凳（שרפרף，shrafraf）；它也是一種小座椅。
現在講述經文的後半句：「大地是我的腳凳。」經文中的「腳凳」一詞，就是《Gemara》所稱的「小凳」：一種小座椅。
והוא מה שמעמידין תחת רגלי היושב להגביה הרגל מעל הארץ וע״ז אמרו בגמ׳ [בגמרא] על פסוק כרסון רמיו אחד לכסא ואחד לשרפרף. כסא הוא הגדול שיושבין עליו ושרפרף הוא הקטן שמעמידין תחת הרגלים.1
它是放在坐者腳下的物件，使腳抬離地面。關於這一點，《Gemara》就「寶座設立了」這句經文說：一個是寶座，一個是腳凳。寶座是供人坐的大座，腳凳則是放在腳下的小座。
腳凳能使坐者的雙腳抬離地面。《Gemara》將但以理異象中的複數「寶座」解讀為一個寶座和一個腳凳。
這一段界定腳凳：它是一種小座，能將腳抬離地面；這是為了預備說明作為祂腳凳的「大地」究竟是什麼。
參考出處
- 1אמרו בגמרא על פסוק כרסון רמיו · Daniel 7:9
其義是：以色列會眾被稱為「腳」，正如經上所說：「你們是你們的 ה׳（即 הוי׳（Havayah））的兒女」；又說：「兒子是父親的腿。」
為什麼大地是 ה׳的「腳凳」？因為猶太民族被稱為 ה׳的「腳」：他們是祂的兒女；而塔木德的說法是「兒子是父親的腿」，是父親的延伸。
והנה כמו ע״ד משל שנמצא מעלה יתירה ברגל מה שאין בראש שהרגלים הם המהלכים והם נושאים את הראש ומוליכין אותו למחוז חפצו ונמצא הראש צריך להרגל
現在用比喻來說，腳有一種頭所沒有的優越之處：行走的是腳；腳承載著頭，帶它到達所期望的目的地。因此，頭需要腳。
在某些方面，腳比頭更優越：腳承載著頭，帶它到頭想去的地方，因此頭需要腳。
וגם גידי הראש וחיותו שהדם הוא הנפש4 הם ברגלים וכשמקיזין דם מהרגל מתרפא הראש ומתקיים
此外，頭部的血管及其生命力——因為「血就是靈魂」——也在腳中；從腳上放血時，頭便得到治癒並得以維持。
此外，供應頭部的血管經過腳，而「血就是靈魂」，也就是頭的生命。因此，從腳上放血（當時的一種療法）可以治療頭部。
וכן כמה רפואות יש שעושין ברגלים5 ומתרפא הראש ובבחינה זו נקרא הרגל ראש6 והראש רגל שהוא למטה מהרגל במדרגה זו.7
同樣，也有好幾種施於腳部的療法，能使頭部得到治癒。在這方面，腳被稱為頭，頭則被稱為腳，因為在這個層次上，頭低於腳。
其他施於腳部的療法也能治療頭部。在這方面，腳就是「頭」，頭就是「腳」，因為頭依賴腳。
本段引入腳的比喻：腳雖處於最低處，卻承載頭，甚至能治療頭，因此在某個方面高於頭。猶太民族在這個意義上是 ה׳的「腳」。
Kehot的一則註釋說明，腳「在這方面」的優勢是：最低的層次成為最高層次的器皿，正如頭是心智的器皿。這也說明了，為什麼最低的世界成為 ה׳本質的居所，而較高的世界所承載的只是顯現（Tanya 第36章; Iggeres HaKodesh 20）。
參考出處
- 1והענין כי הנה כנס״י · ראה סה״מ תרכ״ז [הוצאת תש״ס] עמוד סז.
- 2וברא כרעא דאבוה · Yevamot 3a:2–4
- 3וברא כרעא דאבוה · Tosafot on Yevamot 3a:7
- 4שהדם הוא הנפש · Deuteronomy 12:23
- 5וכן כמה רפואות יש שעושין ברגלים · ראה לקו״ת מסעי צ, ג ”וגם לרפואת הראש הוא ע״י הרגל שמשימין במים חמין וכדומה לפי שיש גידי הראש בהרגל” ע״ש שמציין לכאן. וראה בסה״מ תרל״ב כרך ב ע׳ שעח.
- 6ובבחינה זו נקרא הרגל ראש . . שסופן הוא תחילתן שבחי׳ הרגל נקרא ראש · Tanya, Likkutei Amarim 36:5
- 7בנים אתה לה׳ · Deuteronomy 14:1
因此，在上界也是如此：藉著各層級的流注彼此互含，「它們的起初楔入其末端，而它們的末端楔入其起初」——直射之光與回返之光。
現在將足的比喻應用於靈性層級。由於各層級彼此互含，《Sefer Yetzirah》（ספר יצירה）的原則便成立：「它們的起初楔入其末端，而它們的末端楔入其起初。」卡巴拉將這兩個方向稱為「直射之光」與「回返之光」。
אור ישר נקרא מלמעלה למטה כל מה שלמעלה הוא העליון ואור חוזר ממטה למעלה כל מה שלמטה הוא העליון וזהו נעוץ תחילתן בסופן שסופן הוא תחילתן שבחינת הרגל נקרא ראש.
直射之光，是從上而下的光；[在此]，越高的便越優越。回返之光則是從下而上的光；[在此]，越低的便越優越。這就是「它們的起初楔入其末端」：它們的末端就是它們的起初，因為足的層面被稱為頭。
直射之光由上而下流降，在其中，越高的越優越；回返之光由下而上升起，在其中，越低的越優越。因此，末端也同時是起初：「足」成了「頭」。
וישראל נקראו ראשית456 וכתיב וירא ראשית לו78 וע״י אתערותא דלתתא נעשה למעלה תיקון אורות עליונים וזהו שמצינו במשה שבחטא העגל נטלו ממנו אלף אורות (ובשבת חוזרין9 ונותנין אליו במתנה וזהו ישמח משה במתנת חלקו)10
以色列被稱為「首要者」（ראשית，reishis），經文也說：「他為自己看見了首要者。」藉著由下而起的激發（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata），上界便成就了對上層之光的修整。這就是我們在摩西（משה）身上看到的：在金牛犢之罪中，一千道光從他身上被取走（而到了安息日，它們又作為禮物賜還給他；這就是「摩西因所得的份而歡喜」）；
以色列被稱為 reishis，即「首要」（這個詞與 rosh「頭」相關），儘管他們是「足」；米德拉什則將「他為自己看見了首要者」解作是在說摩西。他們在下界的事奉修整上界的光。摩西正是這一點的例證：在金牛犢之罪中，他失去了一千道光，而每逢安息日，這些光都會賜還給他（安息日祈禱文中說：「摩西因所得的份而歡喜」。）
ועל זה רמזו רז״ל [רבותינו זכרונם לברכה] במ״ש ע״פ לך רד1112 רד מגדולתך כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל
我們的賢者正是藉著他們對經文「你去，下來」的解說，暗示了這一點：「從你的尊榮之位下來；我豈不是為了以色列才賜你尊榮嗎？」
《塔木德》說，在罪之後， ה׳對摩西說：「從你的尊榮之位下來；我豈不是為了以色列才賜你尊榮嗎？」
והיינו לפי שהיו ישראל בבחינת הרגל שלו וכמ״ש שש מאות אלף רגלי העם13 אשר אנכי בקרבו14 והם היו לו בחינת מקיף ובחינת ראש אף שהם היו לו בבחינת רגל ודאי.
這是因為以色列處於他的「足」的層面，正如經文所說：「我所在的百姓中，有六十萬步行的人（raglei）。」他們對他而言，是環繞的層面，也是頭的層面，儘管對他而言，他們確實處於足的層面。
摩西的尊榮取決於以色列，因為他們是他的「足」：他自己稱他們為「六十萬步行的人」（raglei，字面意為「足」），也就是他所在的百姓。儘管他們是他的足，卻同時也是他的環繞之光與他的頭。
וכך הוא בכל ישראל ע״י שמתקן מעשיו שהם בכח המעשה בעשי׳ [בעשיה] גשמיות בבחי׳ רגלים נעשה מוחו ולבו זכים15 אלף פעמים ככה.16
每一位猶太人也是如此：藉著修整自己的行為——這些行為屬於行動的力量，是在物質行為中、處於足的層面——他的頭腦與心便會純淨千倍。
每一位猶太人也同樣如此：當他修整實際行為——這些行為是其靈魂的「足」——便能使自己的頭腦與心純淨千倍。
本段說明，為何最低的層面可以成為最高的層面：在由下而上的「回返之光」中，末端成為起初。以色列是「足」，卻也是「頭」；摩西的尊榮取決於以色列，而人的物質行為則能使他的頭腦與心純淨。
柴馬赫·策德克（הצמח צדק）在《Or HaTorah》（אור התורה）的 Chanukah 論述中說明了這種安排的理由：下降意味著降低，因此，較高者之所以能持續披覆於較低者之中，只因較低者具有較高者所缺少的特質。雷貝（הרבי）在《Likkutei Sichos》（לקוטי שיחות）第6卷中解釋，一千道光並非只是在摩西原有的層面中增加光，而是層面的改變，如同從亞伯蘭（אברם）變為亞伯拉罕（אברהם）。
參考出處
- 1נעוץ תחילתן בסופן · ספר יצירה פ״א מ״ז. ראה גם לקמן נב, א. ראה לקו״ת תצא לה, ב. ביאוה״ז לצ״צ ח״ב ע׳ תר ומציין שם לכמה דרושים. וראה בלקו״ש ח״ו ע׳ 19 בהערה 57 ”החידוש שבסוף מעשה במחשבה תחלה על נעוץ תחלתן בסופן”. בארוכה באוה״ת כאן כרך ג תעג, ב מלקו״ת לג״פ. וראה גם בד״ה ועמדו רגליו — תר״ל ע׳ שכ. ובד״ה ועתה יגדל נא תרל״ב כרך ב ע׳ שסז ואילך. באוה״ת חנוכה תתקכט, ב כ׳ הטעם ”שהוסד כן הוא כדי להיות קיום המשכת האור בעולמות שהרי הירידה הוא השפלה . . אך כאשר ימצא בהתחתון בחי׳ ומדריגה מה שאין נמצא בהעליון לכך יתקיים התלבשות העליון בתחתון” ע״ש.
- 2נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן · Sefer Yetzirah 1:7
- 3אור ישר ואור חוזר · באוה״ת בראשית תתרכו, א מציין ע״ז ”אינו דומה לבחי׳ עגולים, שבבחי׳ עגולים לא יש כלל ראש וסוף . . אבל כאן הכוונה שיש ראש וסוף רק שמלמעלה למטה החכמה ראש והמל׳ סוף ומלמטלמ״ע בהיפוך”. וראה באוה״ת פ׳ ואתחנן ע׳ קעד וע׳ רצג ואילך למה דוקא נתב״ס ולא באמצען.
- 4וישראל נקראו ראשית · ”ע׳ תו״ח פ׳ חיי שרה בד״ה והנערה טובת מראה כו׳ בסי׳ כו. בד״ה ומעתה יש להקדים עוד ענין א׳ כו׳ [##]”. הג״ה בכת״י על תו״א הנ״ל.
- 5וישראל נקראו ראשית · Rashi on Genesis 1:1:2
- 6וישראל נקראו ראשית · Jeremiah 2:3
- 7וירא ראשית לו · Deuteronomy 33:21
- 8וירא ראשית לו · Bereshit Rabbah 1:4
- 9נטלו ממנו אלף אורות (ובשבת חוזרין · בלקו״ת ברכה צג, ג ”פע״ח שער השבת פ״ח בענין ישמח משה כו׳ אלף חלקים של אור כו׳”. וראה לקו״ת להאריז״ל ס״פ תשא. שם ר״פ ויקרא. עיין בזה בספר הלקוטים בהעלותך עה״פ והאיש משה ענו מאד. ולפענ״ד נראה, שהאלף אורות או המשכה הנ״ל אין זה ענין של תוספות אור בנשמה שתוכל להוסיף כח בעבודתה אבל נשארת במדריגתה . . אלא ב׳ ענינים הנ״ל הם ע״ד השינוי מאברם לאברהם. לקו״ש ח״ו ע׳ 245 ע״ש בארוכה. קטע מכאן מובא בד״ה פסל לך תרל״ב ע׳ פב. בענין אלף אורות — ראה ד״ה ישמח משה תרל״ח. בסה״מ תרמ״ג ע׳ לא כ׳ שאין הגוף מזדכך ע״י מצות מעשיות ומפרש שכאן בתו״א ”אמר רק מוחו ולבו זכים היינו שיזדככו המוח והלב להבין גדולת אוא״ס ב״ה ויהי׳ מקושר לאלקות . . צ״ל דקדוק לשונו הק׳ שע״י מצות מעשיות נע׳ מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה מהו המספר אלף פעמים דוקא, ולמה מוחו ולבו דוקא”. ראה ג״כ לקו״ש חכ״ב ע׳ 349. חכ״ג ע׳ 335.
- 10(ובשבת . . חלקו) · המוסגר נמצא גם בכת״י מאמרי אדה״ז.
- 11לך רד מגדולתך · Berakhot 32a:14
- 12לך רד · Rashi on Exodus 32:7:2
- 13שש מאות אלף רגלי העם · Numbers 11:21
- 14שו״ה שלו — בקרבו · בכת״י נוסף: שהוא הי׳ בקרבם: והם.
- 15מוחו ולבו זכים · ”כמו מים זכים והבן”. הג״ה בכת״י על תו״א.
- 16אלף פעמים ככה · ע׳ באוה״ת בראשית ח״ו תתרכו, ב ואילך, ובפ׳ בחוקותי ע׳ רד. ובתורת שמואל תרכ״ז ע׳ עא מוסיף: והיינו לפי שכל ישראל מעורבים זב״ז תחתון בעליון ועליון בתחתון כו׳ עכ״ל. וראה לקמן עח, ב. ובמ״מ ללקו״ת ואתחנן יב, ג.
9והנה להיות הדום לבחינת רגל שהוא בחינת כנסת ישראל דהיינו להגביה׳ [להגביהה]1 ולהעלותה ממטה למעלה הוא ע״י בחי׳ הארץ שהם מצות מעשיות וכללותן היא הצדקה
現在，要使腳的層面——也就是以色列會眾——有一個「腳凳」，即將它從下提升、高舉到上，這是藉著「地」的層面而成就的；「地」就是實際行持的誡命（מצות，mitzvos），而它們整體的總體表達就是施捨。
現在來看「腳凳」本身：它提升「腳」，也就是猶太民族。提升他們的是「地」——實際行持的誡命；而這些誡命整體的總體表達就是施捨。
ועל זה נאמר צדקה תרומם גוי2 תרומם ממטה למעלה והגבהה והעלאה זו היא בבחינת גוי שהם אותיות ג׳3 ו׳ י׳ דהיינו העלאת המדות שנחלקין דרך כלל לג׳ בחינות חסד דין רחמים45
關於此，經文說：「施捨使一個民族（גוי，goy）升高」；也就是從下往上提升。這種提升與高舉，屬於 גוי 這一層面；這個詞由字母 גימל（gimmel）、ואו（vav）、יוד（yud）組成。也就是說，提升情感屬性；這些屬性概括而言分為三個層面：慈愛、審判與憐憫。
《箴言》說：「施捨使一個民族（גוי）升高。」גוי 由字母 גימל（gimmel）、ואו（vav）、יוד（yud）拼成。這些字母暗示了這個過程：情感屬性分為三組——慈愛、審判與憐憫——而它們都被提升。
(כי נה״י [נצח הוד יסוד] אינו אלא התפשטות חג״ת [חסד גבורה תפארת]6 וענפיהן) והתעלותן היא לבחינת יו״ד שהיא בחינת החכמה ע״י הוא״ו שהוא הממשיך ומחבר המחשבה כו׳
（因為勝利（נצח，Netzach）、光輝（הוד，Hod）與根基（יסוד，Yesod），只不過是慈愛（חסד，Chesed）、克制（גבורה，Gevurah）、美與和諧（תפארת，Tiferes）的延展及其分支。）它們的提升，是升至字母 יו״ד（yud）所代表的智慧（חכמה，Chochmah）；這是藉著字母 ואו（vav）而成就，因為它引下並連結思想，等等。
（較低的三個屬性——勝利（נצח，Netzach）、光輝（הוד，Hod）與根基（יסוד，Yesod）——只是前三個屬性，也就是慈愛（חסד，Chesed）、克制（גבורה，Gevurah）與美與和諧（תפארת，Tiferes）的延展。）這三者（字母 גימל）藉著字母 ואו（vav）而升至字母 יו״ד（yud）；יו״ד 代表智慧（חכמה，Chochmah），而 ואו 是一條直線，連結並引下思想。
ככה ממש נעשה למטה בנפש האדם העלאת המדות בשכלו ובינתו כי כשהמדות נפרדות מהשכל הם נחשבות לדבר בפני עצמו.
正是如此，人的靈魂之中也會在下方發生同樣的事：情感屬性被提升到他的理智與理解力中。因為當情感屬性與理智分離時，它們便被視為一個獨立自存的事物。
同樣的情形也發生在人身上：他的情感被提升到心智之中。情感若與理解力脫節，就會成為一股獨立的力量，自行其是。
本段說明腳凳的作用：實際行持的誡命，尤其是施捨，提升「腳」，使情感屬性得以升入智慧；這既發生在上方，也發生在人自身的靈魂中。
Tzemach Tzedek（הצמח צדק）在《Or HaTorah》（אור התורה）的 Chanukah 論述中指出，這篇講章（מאמר，maamar）將「地是我的腳凳」解作具有ה׳性質的靈魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）；而〈我要使你的窗戶由 כדכד 製成〉這篇講章，則將它解作動物性靈魂（נפש הבהמית，nefesh habehamis）。
參考出處
- 1הדום . . להגביה · באוה״ת פ׳ בראשית א, א מציין ע״ז וז״ל: ר״ל שלא יהיו רגליה יורדות מות ע׳ זח״א ויחי דף רכא, ב והיינו שמשפילים א״ע בתאוות גשמיות שמזה נמשך שגם למעלה נשפל ההמשכה בהיכלות הקליפות כי יעקב חבל נחלתו כמ״ש ע״פ ואני נתתי לכם שכם אחד וז״ס גלות השכינה” עכ״ל ע״ש. וכ״ה באוה״ת נ״ך ח״א ע׳ שיב.
- 2צדקה תרומם גוי · Proverbs 14:34
- 3אותיות ג׳ ו׳ י׳ · באוה״ת בראשית כרך ג חנוכה תתקלא, ב מציין ”וע׳ בד״ה השמים כסאי בד״ה והארץ הדום רגלי . . דקאי על נה״א, ובד״ה ושמתי כדכד פי׳ דקאי על נה״ב”. [לקו״ת ראה כה, א ”חטאתם של ישראל הוא הגורם חסד לאומים”]. וראה שם תתרלו, ב. אוה״ת נ״ך ע׳ תר מציין לכאן. סה״מ תרל״ח ע׳ ער. ראה לקמן לח, ד שמגביה את בחי׳ היו״ד שבאה למעלה מעלה.
- 4בבחינת גוי שהם אותיות ג׳ ו׳ י׳ . . חסד דין רחמים · ראה באוה״ת בראשית כרך א קלח, ב. כרך ו תתרלו, ב. וראה לקו״ש חל״ג ע׳ 226 הערה 27.
- 5חסד דין רחמים · ראה אוה״ת ואתחנן ע׳ רצז.
- 6נה״י אינו אלא התפשטות חג״ת וענפיה · ראה לקמן נ, ד שענין נה״י הוא עד״מ כליות יועצות איך להשפיע. וראה באוה״ת שבת שובה ע׳ א׳תקכד.
10ולכן יש לך אדם שמתעורר לבו בשעת התפלה וכיוצא בה שאז היא שעת גדלות המוחין ואח״כ חולפת ועוברת האהבה ופונה לדרכו מהיפך להיפך באין מבין כי הם שני הפכים
因此，你會遇到這樣的人：他在祈禱等時候，心中受到激發，因為那正是心智擴展（גדלות המוחין，gadlus hamochin）的時候；然而，之後愛便消退、逝去，他轉而走自己的路，從一個極端走向另一個極端，卻不明白這兩者彼此相反。
這說明一種常見的經驗：祈禱時，心智因沉思而擴展，人的心便受到激發，生起對 ה׳ 的愛；之後這種感受消失，他又走自己的路，在兩個極端之間擺盪，卻沒有察覺兩者彼此相反。
והיינו מפני שהמדות נפרדים מהשכל משא״כ בהתכללותן כו׳ והרי אז הוא עילוי המדות ביתר שאת שנעשו בחינת מוחין
這是因為情感屬性（מדות，middos）與心智彼此分離；然而，當它們融攝於心智之中時，情感屬性便大大提升，達到卓越的境地，因為它們已成為心智的層面（מוחין，mochin）。
這是因為他的情感並未融入他的理解之中。當情感融入心智時，便會提升到高得多的層次，本身也成為「心智」，因此能持續下去。
這就是「以你整個靈魂」；也就是說，要用上靈魂的所有力量，甚至包括足部這一層面（בחינה，bechinah）——使足部這一層面也得以高舉、提升。
這就是「以你整個靈魂」來愛 ה׳：運用靈魂的每一種力量，包括最低的「足部」；它也必須被提升。
本段提出一個實際例子：祈禱時感受到的愛若只停留在當下，便會消退，因為情感與心智彼此分離；當情感提升並融入心智時，它們便能持久，連最低的力量也會得到提升。
參考出處
- 1בכל נפשך · Deuteronomy 6:5
- 2שו״ה בבחינת — תרום ותגביה · בכת״י: תגביה ותרום כנ״ל.
妥拉中的諸天與大地 ¶11
11והנה זהו דרך כלל שנק׳ שמים וארץ תורה ומצות ודרך פרט בתורה עצמה שמים זו תורה שבכתב שמים שם מים1 דאורייתא מחכמה נפקת23 וארץ נקרא תורה שבע״פ [שבעל פה]
如今，概括而言，妥拉（תורה，Torah）與誡命（מצות，mitzvos）被稱為天與地。具體而言，在妥拉本身之內：「天」是成文妥拉——天（שמים，shamayim）可讀作「那裡有水」（שם מים，sham mayim），因為妥拉源自智慧（חכמה，Chochmah）——而「地」是口傳妥拉的稱呼，
概括而言，天與地是指妥拉和誡命。就妥拉本身而言，「天」是成文妥拉：天（shamayim）可讀作「那裡有水」（sham mayim）；水象徵智慧（Chochmah），妥拉正是源自智慧，正如《Zohar》（זהר）所說。「地」則是口傳妥拉。
כי ארץ מלשון רצון כמאמר רז״ל [רבותינו זכרונם לברכה] למה נקרא שמה ארץ שרצתה45 כו׳ וארץ אותיות א׳ רץ כו׳6
因為地（ארץ，eretz）一詞源自意願（רצון，ratzon），正如我們的賢者所說：「為何稱它為 eretz？因為它願意（רצתה，ratz’sah）……」等等；而 eretz 的字母也可讀作阿列夫（א׳，alef）與「奔跑」（רץ，ratz）……等等。
米德拉什說，地之所以稱為 eretz，是因為它「願意」（ratz’sah）遵行造物主的旨意；而 eretz 的字母也可讀作 alef ratz，即「阿列夫奔跑」。因此，「地」意指意願與奮進。
והענין כי תורה שבע״פ [שבעל פה] היא השגת תכלית הרצון לידע איך ומה כגון סוכה שהיא גבוה7 כו׳ שאין זה מבואר בתורה שבכתב
其意義是：口傳妥拉乃是對意願之終極意旨的領會——要知道具體如何、是什麼；例如，[關於]棚屋（סוכה，sukkah）有多高等等，這些並未在成文妥拉中說明。
口傳妥拉使人領會 ה׳ 的旨意實際要求什麼：具體如何，以及是什麼。例如，棚屋不得高於二十肘；這項細節並未寫在成文妥拉中。
ותושב״כ [ותורה שבכתב] היא רק בחי׳ אותיות להיות כדמותן בצלמן שהן שמותיו של הקב״ה8
成文妥拉僅是字母的層面，[按照它們的形貌與形象來讀]；這些字母都是קב״ה（Kudsha Brich Hu，意為「聖者，願祂受頌讚」）的諸名。
成文妥拉由字母構成，應完全按照書寫的樣子讀出；正如納赫曼尼德（Nachmanides）所寫，其中所有詞語都是 ה׳ 的諸名。
ולכן נקרא קורא בתורה כמו שקורא בשם והיינו מלמעלה למטה אבל תורה שבע״פ [שבעל פה] עיקרה ממטה למעלה ע״י השגת הרצון בנפש9 תכלל הנפש במקורה למעלה.
因此，人們說是在妥拉中「讀」（קורא，kore），就如呼喚一個名字；這是由上而下的。但口傳妥拉的本質則是由下而上：藉由在靈魂中領會意願，靈魂便歸入其上方的根源。
因此，人們說是在妥拉中「讀」（kore），就如呼喚一個名字（קורא）；它是由上而來。口傳妥拉則由下而上運作：人藉自己的心智領會 ה׳ 的意願，靈魂便融入其根源。
ושלשה נקראו ארץ10 כנסת ישראל ותורה שבע״פ [שבעל פה] ומצות וכולן נרמזין במקרא אחד. ארץ ארץ ארץ שמעי דבר1112 ה׳:
有三者稱為「地」：以色列會眾、口傳妥拉與誡命；它們全都暗示在同一節經文中：「地啊，地啊，地啊，聽從 הוי׳（Havayah）的話。」
有三者稱為「地」：猶太民族、口傳妥拉與誡命。耶利米書中三次說「地啊，地啊，地啊」，暗示這三者。
本段進一步闡明天與地的對應：概括而言，天與地分別是妥拉和誡命；就妥拉本身而言，天是由上而來的成文妥拉，地則是口傳妥拉。人在口傳妥拉中領會 ה׳ 的意願，並由此上達其根源。
澤馬赫·澤德克（צמח צדק，the Tzemach Tzedek）在《Or HaTorah》（אור התורה）〈Shir HaShirim〉（שיר השירים）中指出，這節經文的一種解釋將天配於向上渴望（רצוא，ratzo），將地配於回返（שוב，shov）；另一種解釋（「新天」）則以地為向上渴望、以天為回返，正如本段將 eretz 理解為 ratz，即「奔跑」。兩種解釋都成立：有從下而上的愛（ratzo），也有從上而來的愛（shov）。
參考出處
- 1שמים שם מים · ע׳ באוה״ת פ׳ עקב ע׳ תרה בארוכה.
- 2דאורייתא מחכמה נפקת · Zohar II, 121a
- 3דאורייתא מחכמה נפקת · Zohar, Yitro 21:378–22:389
- 4למה נקרא שמה ארץ שרצתה · Bereshit Rabbah 5:7
- 5למה נקרא שמה ארץ שרצתה · Bereshit Rabbah 5:8
- 6שו״ה א׳ רץ כו׳ · בכת״י אין תי׳ ”כו׳”. — ולכאורה הוא מיותר.
- 7סוכה שהיא גבוה · Mishnah Sukkah 1:1
- 8ותושב״כ . . שהן שמותיו של הקב״ה · רמב״ן עה״ת בהקדמה, יונת אלם פכ״ט.
- 9שו״ה אבל תורה — בנפש · בכת״י ליתא תי׳ זו.
- 10ושלשה נקראו ארץ · ראה ד״ה השמים כסאי תשמ״א. בהג״ה בכת״י מחסיד על תו״א מעיר כאן ”ע׳ בד״ה כי כאשר השמים, עיין ותבין זאת, כי לכאורה עד כה דבריו שכנס״י נק׳ רגל רק מצות ותושבע״פ נק׳ ארץ”. ראה גם אוה״ת בראשית כרך ו תתרלז, א.
- 11ושלשה נקראו . . דבר ה׳ · בבוך 1092, 2044 כ״ז נמצא במוסגר.
- 12ארץ ארץ שמעי דבר ה׳ · Jeremiah 22:29
居所：祈禱 ¶12–14
12אך אי זה בית1 כו׳ כי הכסא והשרפרף אין דרכן להעמידן בחוץ אלא בתוך הבית ובחי׳ בית היינו בכל מאדך23 שהוא בבחי׳ מקיף4
但「哪一所房屋」等等：因為寶座與腳凳通常不會設在屋外，而是在屋內。「房屋」這一層面，就是「盡你一切力量」，處於環繞的層面；
現在來看經文最後的問題：「哪一所房屋？」寶座和腳凳都設在房屋內。「房屋」就是「盡你一切力量」（מאדך，me’odecha；字面意為「你的極多」），也就是超越一切限度的愛；它環繞人，而不進入人內。
כמו ע״ד משל בית שהוא מקיף את האדם בגגו ובקירותיו5 ובית זה הוא בית תפלה
正如譬喻所說，房屋以屋頂和牆壁環繞著人。這房屋就是祈禱之屋；
房屋以屋頂和牆壁環繞著人；這「房屋」就是祈禱。
שע״י התפלה ח״י פעמים ברוך אתה כו׳ היא המשכת מקיפין מבחי׳ סוכ״ע (והיא בחי׳ רוחו ונשמתו אליו יאסף6 כנ״ל) שהם נמשכין ע״י כריעות והשתחויות באבות ובהודאה תחלה וסוף7 שהם בחינת ביטול.
因為透過祈禱——十八次「祢是受頌讚的」等等——便有環繞之光從環繞一切世界之光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）這一層面引下來（這就是「祂的靈與氣息，祂將聚集到自己身邊」這一層面，如上所述）；這些光是透過在[先祖的祝福]與[感恩的祝福]中，於開始和結束時所行的鞠躬與俯伏而引下來的；這些動作表達自我消融（ביטול，bittul）。
在阿米達祈禱中，人十八次說「祢是受頌讚的」；透過祈禱，便從環繞一切世界之光引下環繞之光——這光超越諸世界，也就是聚集到人身上的「靈與氣息」，如第4段所述。這光是透過在第一個祝福和感恩祝福的開始與結束時所行的鞠躬而引下來的；這些鞠躬表達自我消融。
והענין כי אי אפשר להיות גילוי אור א״ס ב״ה דלית מחשבה תפיסא ביה כלל8 ולאו מכל מדות9 וכו׳ בבחינת פנימיות הלב רק מעט מזעיר הארה בעלמא
事情的要點是：無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），願祂受頌讚——「任何思想都不能把握祂」，而且祂「不屬於任何屬性」等等——不可能在心的內在層面（פנימיות，pnimiyus）顯現，除非只有極其微少的一點，不過是一絲微光；
為什麼這光必須以環繞的方式存在？因為無限之光超越一切思想和一切屬性：心的內在層面只能容納其中極微小的一絲光。
ואפילו גילוי במוח והשגה לית מחשבה כו׳ רק בבחי׳ מקיף וסובב לבד וע״ז נאמר ואל זה אביט1011 שרומז על בחינת תפלה.12
即使是在心智中顯現、並有所領會——「思想不能把握」等等——也只能以環繞、周遍的方式存在。關於此，經上說：「我要看顧這一位」，這指的是祈禱的層面。
即使是心智也無法把握祂；祂只能以環繞之光的方式存在。 ה׳在下一節說：「我要看顧這一位」，這句話指的是祈禱。
本段解釋「房屋」：祈禱藉著鞠躬與自我消融，引下超越諸世界的環繞之光；心與心智都無法容納這光，它只能像房屋一樣環繞著人。
Kehot的註釋指出，幾份手稿沒有從「並周遍」到「我要看顧這一位」的文字，並推測這些文字可能是策馬赫·策德克（צמח צדק）所增補。
參考出處
- 1אי זה בית · Isaiah 66:1
- 2ובחי׳ בית היינו בכל מאדך · מובא באוה״ת במדבר כרך ו ע׳ א׳תתקו ע״ש בפי׳ בכל מאדך.
- 3בכל מאדך · Deuteronomy 6:5
- 4אך אי זה בית . . בכל מאדך שהוא בבחי מקיף · באוה״ת במדבר כרך ג פ׳ בלק (בהוצאה חדשה) בהוספות ע׳ 74 מציין לכאן.
- 5בגגו ובקירותיו · בסה״מ תרל״ח ע׳ רמ נוסף: [ועמ״ש בד״ה מזמור שיר חנוכת הבית]. =ֿלקו״ת ברכה צח, ד ואילך.
- 6רוחו ונשמתו אליו יאסף · Job 34:14
- 7כריעות והשתחויות באבות ובהודאה תחלה וסוף · Berakhot 34a:14
- 8דלית מחשבה תפיסא ביה כלל · Tikkunei Zohar 17a:10–12
- 9ולאו מכל מדות · Tikkunei Zohar 17b:5–7
- 10שו״ה וסובב — זה אביט . . אל זה אביט · בכמה כת״י ליתא, ואולי זה הוספה מכ״ק אדמו״ר הצ״צ.
- 11ואל זה אביט · Isaiah 66:2
- 12שמצינו במשה שבחטא העגל · ראה לקו״ת להאריז״ל ס״פ תשא. שם ר״פ ויקרא. פע״ח שער השבת פ״ח.
13ופי׳ הפסוק ואת כל אלה ידי עשתה1 בחינת עשיה היינו מעשה המצות. ויהיו כל אלה נאם ה׳ היא בחינת תורה שבע״פ [שבעל פה] שהיא נאם ודבר ה׳ בחינת דבור
「這一切都是我手所造」，指的是行動的層面，也就是實踐誡命（מצות，mitzvos）。「這一切都成就了」，乃是 הוי׳（Havayah）所宣告，指的是口傳妥拉的層面；口傳妥拉就是 ה׳的宣說與言語，屬於言說的層面；
下一節經文被解讀為三個層面。「這一切都是我手所造」：行動，也就是實踐誡命。「這一切都成就了，乃是 ה׳所宣告」：言說，也就是口傳妥拉，亦即 ה׳的言語。
משא״כ אל זה אביט הוא בחינת תפלה אביט הוא בחינת הבטה היא הסתכלות בבחי׳ עיניך יונים2 שהיא בחי׳ המחשבה לבד והיא היא בחי׳ מקיף וסובב
而「我要看顧這一個人」，指的是祈禱的層面。「看顧」是凝視的層面，也就是觀看，如同「你的眼睛如鴿子」所示；這只是思想的層面，而這正是包圍、環繞的層面，
「我要看顧這一個人」指的是祈禱。觀看如同思想（「你的眼睛如鴿子」），而思想具有包圍的作用。
כמו עד״מ מחשב׳ שמקפת מחשבתו את הדבר שחושב עליו וכן הראיה והסתכלות כו׳ משא״כ דבור ומעשה הם פנימיים כו׳
例如，思想會包圍自己所思念的事物；視覺與凝望也是如此，等等。相較之下，言說與行動則是內在的，等等。
思想包圍它所思考的對象，正如視覺從外部攝取所見之物；而言說與行動則是內在的，會進入並塑造其對象。
והבטה זו היא אל עני ונכה רוח בחינת ביטול דלית ליה מגרמיה כלום אפילו תורה ומצות לפי שהמשכה זו אי אפשר להשיג ע״י התורה ומצות שהם פנימיי׳ רק ע״י בטול בתפלה וכריעות והשתחואות
而這凝望是「向著貧乏、心靈受創的人」；這是自我消融（ביטול，bittul）的層面，完全沒有任何屬於自己的東西，甚至連妥拉與誡命（מצות）也不屬於自己。因為這種引降無法藉由內在的妥拉與誡命達成，只能藉由祈禱中的自我消融，以及鞠躬與叩拜而達成——
ה׳的「看顧」是「向著貧乏、心靈受創的人」：也就是感到自己一無所有的人，甚至連自己的妥拉與誡命也不擁有。這種包圍之光無法藉由內在的妥拉與誡命引降，只能藉由祈禱中的自我消融與鞠躬而引降。
כמשל המלך שכורעים ומשתחוים לו מפני שאי אפשר להתקרב אליו מגודל מעלתו אזי ממילא נמשך אליו בחינה זו. וזהו ברוך אתה כלומר ברוך מעצמך ומאליך.3
這就如同一個比喻：人向一位君王鞠躬、叩拜，因為君王地位極其尊高，人無法親近他；於是，這個層面便自然而然地引降到他[行禮者]身上。這就是「你是蒙福的」：也就是說，福分由你自身而來，並且自然而然地臨到。
因此，人會在一位尊高到無法親近的君王面前鞠躬；如此一來，這份親近便自然而然地臨到行禮者。這就是「你是蒙福的」的意思：願你自發地流降而來。
本段將《以賽亞書》六十六章二節解讀為三個層面：誡命對應行動，口傳妥拉對應言說，而祈禱則對應 ה׳的「看顧」，也就是思想；並說明，最高的包圍之光唯有藉由祈禱中的自我消融才能引降。
若將「你是蒙福的」解作「願你由自身而蒙福（被引降而來）」，那麼這個祝福便成為一種祈求：人無法憑自身努力強求這種顯現，只能藉由 ביטול 邀請它到來。
參考出處
- 1ואת כל אלה ידי עשתה ויהיו כל אלה נאם ה׳ · Isaiah 66:2
- 2עיניך יונים · Song of Songs 1:15
- 3וכריעות והשתחויות · ראה לקמן מה, ג. ובלקו״ת שה״ש מה, ג.
如今，論到這一層面，即引下環繞之光，經文寫道：「祂沒有在雅各（יעקב，Yaakov）身上察看罪孽」；因為論到內在層面，經文寫道：「祂鑒察人心與腎臟」，
這篇 maamar 以一個令人欣慰的結果作結。藉著祈禱而引下的環繞之光，不會依人的靈性狀態而受衡量：巴蘭（בלעם，Bilaam）論到這光時說：「祂沒有在雅各身上察看罪孽。」相較之下，內在之光則取決於 ה׳對人心與腎臟的鑒察，因為祂「鑒察人心與腎臟」。
דהיינו להבחין התשוקה המורגשת אם הוא מקרב איש ולב עמוק באמת לאמתו משא״כ בבחינת מקיף לא הביט און וגו׳ רק ה׳ אלהיו עמו שנמשך מאליו תמיד:
也就是說，要鑒察那可感受到的渴望，看看它是否確實來自「人的內在與深沉的心」，是否真實無偽；然而，在環繞層面，「祂沒有察看罪孽」等等，只有「ה׳（他的 ה׳）與他同在」；這一層面總是自然而然地引下。
內在的顯現取決於人的渴望是否真誠，是否發自心靈深處。環繞之光不察驗人的瑕疵：「ה׳（他的 ה׳）與他同在」；它自然而然地來到，並始終常在。
結語段落對比兩種光：內在之光在心中被領受，取決於人的感受是否真誠；而藉祈禱中的自我消融（ביטול，bittul）所引下的環繞之光，不論人有何過失，總是常在。
在米特勒雷貝對這篇 maamar 的謄錄（Sefer HaMaamarim（ספר המאמרים）5565）中，所引經文是「ה׳鑒察人心」（《箴言》17:3）。
參考出處
- 1לא הביט און ביעקב · Numbers 23:21
- 2בוחן לבות וכליות · Psalms 7:10
瑪瑪爾學完了嗎？
標記為已學習；此篇將計入本週及本年度的希尤姆。
在事奉中的實踐
在祈禱中沉思：充滿諸世界的一切，都只是 ה׳ 的一絲微光，直至心靈渴望 ה׳ 本身；再藉著將情感融入理解，把這份愛帶入日常生活，使它不致在祈禱後消退；行施捨並實踐 מצוות，以抬升最低微的力量；祈禱時則以 ביטול為懷，因為祈禱所引下的環繞之光，不取決於人的層次。
討論問題
- 如果妥拉已在西奈山頒賜，maamar 為何說妥拉必須由人「造出」？
- 把示瑪讀作 shem ayin，如何使人愛慕 ה׳ 本身，而不只是愛慕祂的顯現？
- 「腳」在哪個意義上高於「頭」？這如何適用於摩西與以色列，也適用於每個猶太人的行為？
- 為何在祈禱中喚起的愛常會消退？maamar 如何提出使這份愛持久的方法？
- 為何只有藉著祈禱中的自我消融，才能引下環繞之光，而妥拉與 מצוות卻不能？