《托拉奧爾》 · 帕拉沙 Mikeitz · 瑪瑪爾 4
ת״ר מצות נר חנוכה כו׳
拉比們教導：「點燃哈努卡節燈的誡命（מצוה，mitzvah）……沙邁學派（בית שמאי，Beis Shammai）說……」
由 AI 根據我們的英文版翻譯，並經過數輪對照英文與希伯來文的檢查和修訂。英文版本身仍由人工讀者審閱中。若您熟悉中文，懇請協助審閱本譯文。 志願協助審閱
核心要旨
誡命（מצוות，mitzvos）是靈魂的衣著，而靈魂是燈芯，使 ה׳ 的光得以燃著其上。哈努卡（חנוכה，Chanukah）的燈光，如同八位「人中君王」，引下來自智慧之上的環繞之光；這種光必須由下而上、一步一步建立起來。因此，希列學派（בית הלל，Beis Hillel）由一盞增至八盞的規則占了上風。
瑪瑪爾概要
這篇 maamar 探問，為何沙邁學派以住棚節（סוכות，Sukkos）逐漸減少的公牛祭牲，作為哈努卡燈數的模式。首先，它解釋誡命如何在伊甸園（גן עדן，Gan Eden）成為靈魂的衣著：受造的靈魂唯有透過屏障，才能領受聖者的臨在（שכינה，Shechinah）的光輝——那就是 ה׳ 本身；誡命根源於冠冕（כתר，Keser），卻以實物履行，因此正是這道屏障。接著提出兩種意象。兩種鏡子——透明玻璃與鍍銀鏡——分別對應摩西（משה）和其他先知的預言，也對應誡命與經轉化的動物性靈魂；後者的「反射之光」甚至能引來更高的光。在燈中，誡命是油，靈魂是燈芯；「盡你一切力量」的愛所發出的黑光先出現，接著才是誡命喜悅的白光。燈臺（מנורה，Menorah）的七盞燈對應七位牧者，他們教導人並給予內在之光；哈努卡的八盞燈則對應八位人中君王——完全正直的人，他們從更高的源頭給予環繞之光。面對希臘智慧，修復必須來自智慧之上。住棚節是妥拉的節期，其光從上而降，一開始便完全顯現，之後逐漸減少；哈努卡的光是由拉比設立、從下方引來的，因此必須從一盞開始逐漸增長。
綱要
- 問題，以及作為衣著的誡命為何把哈努卡燈與住棚節的公牛祭牲相比？誡命在伊甸園中成為靈魂的衣著；靈魂在其中領受無限者（אין סוף，Ein Sof），並不斷向上提升。¶1–5
- 靈魂為何需要衣著有限的靈魂唯有透過屏障，才能領受無限的光輝；誡命根源於 כתר，並以實物履行，正是這道屏障，也是靈魂降世的目的。¶6–13
- 兩種鏡子透明玻璃與鍍銀鏡，分別對應摩西的預言與其他先知的預言；經轉化的動物性靈魂產生反射之光，引來高於誡命根源的 Atik。¶14–20
- 衣著、冠冕與燈ה׳性超越精神，也同樣超越物質；光輝與冠冕；在燈中，誡命是油，靈魂是燈芯，發出黑光與白光。¶21–29
- 七位牧者與八位人中君王燈臺的七盞燈是教導人、給予內在之光的牧者；哈努卡的八盞燈是君王，他們從智慧之上的源頭給予環繞之光，克勝希臘智慧，即使在流亡中也照耀不息。¶30–42
- 沙邁學派與希列學派住棚節是妥拉的節期，其光從上方一次顯現，然後逐漸減少；哈努卡的光由下方引來，因此必須逐漸增長。首先要承擔服從 ה׳ 之軛，並淨化動物性靈魂。¶43–48
- 牧者與君王的根源君王是更高層次的外在面向，根源於長面相（אריך אנפין，Arich Anpin）的前八項修正（תיקונים，tikkunim），也根源於破碎之上的理解（בינה，Binah）；因此他們具有克勝邪惡的力量。¶49–55
關鍵概念
- 靈魂的衣著לבושי הנשמה
- 一個人所履行的誡命會成為衣著，使靈魂在伊甸園中得以領受聖者的臨在的光輝；若沒有這些衣著，靈魂便無法領受這光輝。
- 發光的鏡面與不發光的鏡面אספקלריא המאירה ושאינה מאירה
- 透明玻璃顯示事物本身；鍍銀鏡只顯示影像，卻也讓人看見自己和身後的事物。這兩種鏡面用來比喻預言、誡命，以及經轉化的動物性靈魂。
- 燈芯與油פתילה ושמן
- 在這個世界，靈魂是燈芯， ה׳ 的光在其上燃起；誡命則是燃燒的油。在伊甸園中，兩者的角色正好相反。
- 七位牧者與八位人中君王שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם
- 牧者教導人並給予內在之光，如同燈臺的七盞燈；君王完全正直，從更高的源頭給予環繞之光，如同哈努卡的八盞燈。
- 環繞之光與內在之光מקיפים ופנימיים
- 內在之光能被吸收並理解；環繞之光太強，無法進入，只能從外部影響人，且來自更高的層次。
- 盡你一切力量בכל מאדך
- 這是超越自身自然限度的愛，源於轉化動物性靈魂；它引來的光，不循世界層層下延的有序鏈條。
問題，以及作為衣著的誡命 ¶1–5
1ת״ר [תנו רבנן] מצות נר חנוכה12 כו׳. בש״א [בית שמאי אומרים] יום ראשון מדליק ח׳ מכאן ואילך פוחת והולך (כמו בפרי החג). ובה״א [ובית הלל אומרים] יום ראשון מדליק א׳ מכאן ואילך מוסיף והולך (מעלין בקודש כו׳).
拉比們教導說：「哈努卡燈的誡命（מצות，mitzvah），等等。」沙買學派（בית שמאי，Beis Shammai）說：第一天點燃八盞燈；從此以後逐日減少（如節期的公牛祭）。希列學派（בית הלל，Beis Hillel）說：第一天點燃一盞燈；從此以後逐日增加（「在聖潔上逐步提升」，等等）。
這篇 maamar 以塔木德中關於如何點燃哈努卡燈的爭論開篇。沙買學派從八開始逐日減少，正如住棚節（סוכות，Sukkos）所獻的公牛祭——「節期的公牛祭」（《民數記》29章）——每天從十三頭減至七頭；希列學派則從一開始逐日增加，因為在聖潔之事上，人只會不斷向上提升。Kehot 的註記記載，一份早期抄本將這篇 maamar 定年於5571年（1810年）哈努卡安息日。
להבין מה ענין נר חנוכה לפרי החג3 נקדים מ״ש נר מצוה ותורה אור4 שהמצות נק׳ נר5 וגם כתיב נר ה׳ נשמת אדם6 שהנשמה נק׳ נר.
為了理解哈努卡燈與節期公牛祭有何關聯，我們先引述經文所說：「因為誡命是燈，妥拉（תורה，Torah）是光」：誡命（מצות，mitzvos）被稱為燈。又有經文說：「הוי׳（Havayah）的燈是人的靈魂」：靈魂被稱為燈。
沙買學派作出的比較引出一個問題：哈努卡燈與住棚節的祭獻有何關聯？為了回答，老阿德莫爾（אדמו״ר הזקן，the Alter Rebbe）首先考察兩段稱某物為「燈」的經文：誡命（《箴言》6章）和人的靈魂（《箴言》20章）。
ובזוהר מבואר7 שהמצות נק׳ לבושין אשר הנשמה מתלבשת בהן בג״ע [בגן עדן] וצריכה הנשמה לקיים תרי״ג מצות8 בכדי שיהיה המלבוש בשלימות
《Zohar》（זהר）中解釋，誡命被稱為衣裳，靈魂在伊甸園（גן עדן，Gan Eden）中穿上這些衣裳；靈魂必須履行613條 מצות，使衣裳完整。
《Zohar》教導，人所履行的誡命會成為靈魂在גן עדן中的衣裳；גן עדן是靈魂離世後享受ה׳光輝的靈性樂園。由於靈魂有613個「肢體」，與613條 מצות相應，因此它需要所有 מצות，衣裳才能完整；《Tanya》（תניא）在第四章末解釋，613條 מצות的思想、言語和行為，會成為靈魂這613個「肢體」的衣裳。
ואם חסר א׳ מהמצות חסר לבושו לכן צריכה לבא עוד לקיים המצוה ההיא שחסרה בכדי להשלים המלבוש.9
如果缺少一條誡命，衣裳便會有所缺失。因此，靈魂必須再次[下來]履行那條所缺少的誡命，以便使衣裳完整。
缺少一條誡命，就會使靈魂的衣裳出現缺口。這就是靈魂可能需要回到這個世界的原因：履行它所缺少的那條誡命，從而使衣裳完整。
本段提出這篇 maamar 的問題（哈努卡燈與住棚節公牛祭有何關聯），並建立第一個基礎：誡命是靈魂在伊甸園中的衣裳，而這衣裳必須完整。
《Tanya》第四章談到具有ה׳性質的靈魂的三件衣裳，即613條 מצות的思想、言語和行為；《Iggeres HaKodesh》29篇進一步闡述由誡命形成、供靈魂在伊甸園中穿著的衣裳。誡命與靈魂都被比作「燈」，為後文的觀念作準備：誡命是器皿，靈魂則是火焰。
參考出處
- 1ת״ר מצות נר חנוכה · הנחת הר״פ בס׳ הנחות הר״פ ע׳ קכב. בכותרת שבת חנוכה תקע״א. חלק בסה״מ תרל״ב ע׳ פ. וע׳ צז. הנחה אחרת בסה״מ תקע״א ע׳ כב. באוה״ת במדבר כרך ד ע׳ א׳תצ (ובהוצאה שני׳ בהוספות לפ׳ בהעלותך ע׳ 41) נמצא חלק מהמאמר עם הוספת הגהות מכ״ק הצ״צ. ושם מתחיל הד״ה לא כן עבדי משה [[שם המאמר נחלק לג׳ סעיפים]. ראה לעיל בציונים לכ״ק אדמו״ר זי״ע. לכללות מאמר זה ראה אוה״ת נ״ך כרך א ע׳ תקעז. ד״ה ת״ר מצות נר חנוכה תשל״ח (נדפס בסה״מ מלוקט ח״ב ע׳ יז ואילך).
- 2ת״ר מצות נר חנוכה · Shabbat 21b:8–9
- 3מה ענין נר חנוכה לפרי החג · ראה אוה״ת חנוכה כרך ה תתקמב, ב. ד״ה מצותה תרנ״ד ע׳ צז. ד״ה ת״ר מצות נר חנוכה תשל״ח.
- 4נר מצוה ותורה אור · Proverbs 6:23
- 5שהמצות נק׳ נר · ראה אוה״ת נ״ך כרך א ע׳ תקעו.
- 6נר ה׳ נשמת אדם · Proverbs 20:27
- 7ובזוהר מבואר · Zohar II, 210a
- 8וצריכה הנשמה לקיים תרי״ג מצות · ראה אגה״ק סי׳ יט וסי׳ כט. ובליקוט פירושים ומ״מ — חיטריק לשם.
- 9בית שמאי אומרים · ראה בארוכה בשיטת ב״ש בלקוטי שיחות ח״ו ע׳ 73.
2ולבאר ענין הלבוש לנשמה בג״ע [בגן עדן]. דהנה בג״ע [בגן עדן] הנשמות נהנין מזיו השכינה1 וענין הזיו הוא הארה מאור א״ס
為說明靈魂在伊甸園（גן עדן，Gan Eden）中的衣裳是怎麼回事：現在，在גן עדן，靈魂享受聖者的臨在（שכינה，Shechinah）的光輝；而這光輝，是無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）所發出的一道光耀。
為說明靈魂為何需要衣裳，阿德莫爾·哈扎肯（אדמו״ר הזקן）描述了גן עדן中所發生的事。靈魂所得的報償，是享受שכינה的光輝；而這光輝本身，就是一道來自אור אין סוף的光耀。
ומתענגים הנשמות בג״ע [בגן עדן] שמשיגים איזה הארה מהזיו ובחי׳ הזיו הוא הארה מא״ס בלי גבול.
靈魂在伊甸園中之所以喜悅，是因為它們領會到這光輝的某一道光耀；而這光輝，是來自無限者（אין סוף，Ein Sof）、毫無限制的一道光耀。
靈魂在伊甸園中的喜悅，在於領會到這光輝的某一道光耀。既然這光輝來自無限者，它們領會到這光輝而生的喜悅便沒有盡頭。
ולכן אף שבכלל יש רק ב׳ בחי׳.2 גע״ע [גן עדן עליון] בבריאה. וגע״ת [וגן עדן תחתון] ביצירה. אבל בפרטיות יש השגות בלי גבול צדיקים ילכו מחיל אל חיל3 אשר נשמתם נתעלו בעילוי אחר עילוי כי אין מספר להשגות אור וזיו אשר היא הארה מאור א״ס ב״ה.
因此，雖然概括而言只有兩個層次：創造界（בריאה，Beriah）中的較高伊甸園，以及形成界（יצירה，Yetzirah）中的較低伊甸園；但具體而言，領會的層次卻無窮無盡。義人「從力量走向力量」，因為他們的靈魂一層又一層地升高；而對光與光輝的領會——它們是來自אור אין סוף（願祂蒙福）的一道光耀——數目無限。
概括而言，只有兩個伊甸園：一個較高的，位於בריאה；一個較低的，位於יצירה。但其中實際上有無窮無盡的層次，義人「從力量走向力量」，因為人對無限之光所能領會的內容沒有盡頭。在《Torah Ohr》（תורה אור）〈Shemos〉篇，以及《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）〈Bamidbar〉篇的一篇Shavuos maamar中，阿德莫爾·哈扎肯也說了同樣的事：書中只提到兩個伊甸園，但實際上有無數個伊甸園，一層高於一層。
וכל זמן שצריכה הנשמה להתעלות מג״ע [מגן עדן] לחבירו צ״ל מקודם בחינת נהר די נור4 שיבוטלו כל השגות הקודמות (עיין בד״ה ויהי מקץ)5
每當靈魂必須從一個伊甸園升到另一個伊甸園時，就必須先經歷火之河（נהר די נור，nehar di nur）這一層面，使它先前所有的領會都全然處於自我消融的狀態（見以「Vayehi Mikeitz」為開篇的maamar）。
靈魂從伊甸園的一個層次升到另一個層次之前，必須經過「火之河」——נהר די נור——使它先前的一切領會全然消融。在本週Torah部分的第一篇maamar〈「Vayehi Mikeitz」〉中，阿德莫爾·哈扎肯解釋，即使是完全的義人（צדיק，tzaddik），進入伊甸園時也要浸入נהר די נור，以忘卻這個世界；而每次他「從力量走向力量」時，也都要再浸入其中，以忘卻先前所領會的內容。
כי השגה הקודמת נגד השגה שלמעלה ממנה אין ערוך כלל והיא בטלה לגמרי נגדה אחרי שהשגות הנ״ל הוא להיות משיג הארה מאור א״ס ב״ה א״כ כל השגה יתירה שמשיג מהאור השגה שלמטה בטלה נגדה.
因為先前的領會與更高一層的領會相比，完全無可比擬，在更高一層的領會面前全然自我消融。既然上述領會，都是在領會來自אור אין סוף（願祂蒙福）的一道光耀，那麼，每當人對這光有更進一步的領會時，較低一層的領會便會在它面前全然自我消融。
原因在於，較低一層的領會與較高一層的領會相比，簡直微不足道。人每一次對אור אין סוף有新的領會，都會使先前的領會相形之下全然消融，因此先前的領會必須放下。
本段描述靈魂在伊甸園中的喜悅是一段無止境的上升歷程：每一個層次都超越前一個層次，因為靈魂所領會的是無限者的一道光耀。
較高的伊甸園在בריאה，較低的伊甸園在יצירה，這是依照卡巴拉對世界層次的排列。火之河（נהר די נור，源自Daniel 7:10及《Zohar》（זהר））在此並非懲罰，而是一種淨化，使靈魂脫離先前的層次，從而能領受下一個層次。
參考出處
- 1בג״ע הנשמות נהנין מזיו השכינה · ראה לעיל טז, א.
- 2אף שבכלל יש רק ב׳ בחי׳ · ראה גם לקמן מט, א. צו, א. לקו״ת במדבר יח, א.
- 3ילכו מחיל אל חיל · Psalms 84:8
- 4בבחינת נהר די נור · Zohar II, 211b
- 5בד״ה ויהי מקץ · לעיל לא, א.
3ולבעבור זה כל צדיק נכוה מחופתו של חבירו.1 היינו מבחינת השגה החופף על חבירו מאחר שאין השגתן א׳ ויש לכל א׳ השגה אחרת אשר נהנה מזיו השכינה המאיר עליו.
因此，「每一位義人（צדיק，tzaddik）都被同伴的華蓋所灼傷」，意思是，被形成華蓋（חופף，chofef）籠罩在同伴之上的領悟層面所灼傷；因為他們的領悟並非相同，每一位都有不同的領悟，並在其中享受照耀在他身上的聖者的臨在（שכינה，Shechinah）之光輝。
塔木德說，在來世，每一位都會被同伴的華蓋（חופתו，chupah）「灼傷」。阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）將華蓋解讀為領悟的層次，這層領悟「形成華蓋」（חופף）籠罩在同伴的義人之上；由於每個靈魂所享有的聖者的臨在之獨特一瞥各不相同，較低層次的義人看到另一位上方更高的層次時，便會感到痛苦。
וזהו וקדושים בכל יום יהללוך סלה2 קדושים היינו נשמות בג״ע [בגן עדן] נקראו קדושים יהללוך סלה כל מקום שנאמר סלה3 הוא בחי׳ בלי גבול אשר תמיד מתחדשים השגתם מאור א״ס אשר היא בלי גבול.
這就是[以下話語的意思]：「聖潔者每日都讚美祢，永無止境（סלה，selah）。」「聖潔者」是伊甸園（גן עדן，Gan Eden）中的靈魂，他們被稱為聖潔；「讚美祢，永無止境」：凡經文中出現「永無止境」一詞之處，都是指無限的層面，因為他們對無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）的領悟不斷更新，而無限之光本身亦是無限的。
阿米達祈禱（עמידה，Amidah）中的一句話「聖潔者每日都讚美祢，永無止境」，被解讀為描述伊甸園中的靈魂；塔木德教導，「永無止境」意指沒有盡頭：他們的領悟不斷更新。柯霍特的註釋補充說，阿德莫爾哈扎肯在關於 Vayikra（ויקרא）的 maamarim（מאמרים）中，將這些「聖潔者」解釋為所有靈魂中最高的一類。
這段文字以兩則話語支持伊甸園中存在無窮無盡的層次這一觀念：義人被同伴的華蓋灼傷，以及「聖潔者」無盡地讚美。
註釋指出，阿德莫爾哈扎肯在關於 Vayikra 的 maamarim 中，將「聖潔者」解釋為所有靈魂中最高的一類。「每日」領悟不斷更新，與上一段所述無止境的上升相呼應。
參考出處
- 1כל צדיק נכוה מחופתו של חבירו · Bava Batra 75a:15
- 2וקדושים בכל יום יהללוך סלה · ברכת אבות. וראה במאמרי אדה״א ויקרא ע׳ מח דשם מבאר שהן הנשמות הגבוהות מכל הנשמות ע״ש.
- 3כ״מ שנאמר סלה · Eruvin 54a
4ולכן ארז״ל [אמרו רבותינו זכרונם לברכה] מוטב דלידייני׳1 וליתי לעלמא דאתי כי אין כדאי כל הדינים נגד תענוג השגתו הנ״ל. אף שבג״ע [שבגן עדן] התחתון אין ערוך כלל וכו׳.
因此，我們的賢者說：「倒不如讓他受審判，並進入來世。」因為，與前述他對 ה׳ 的體認所帶來的喜悅相比，一切審判都不足為道。即使在較低的伊甸園（גן עדן，Gan Eden）中，也完全無從相比，等等。
以利沙本阿布亞（אלישע בן אבויה）去世時，拉比梅爾（רבי מאיר）說：「倒不如讓他受審判，並進入來世。」阿爾特雷貝解釋其中的原因：所有審判與對 ה׳ 的體認所帶來的喜悅相比，都如同虛無；即使較低的 גן עדן 也完全無從相比。在 Torah Ohr（תורה אור）的 Shemos（שמות）篇中，他也引用同一句話，說明這種喜悅值得人承受一切苦難。
וכן ג״ע [גן עדן] תחתון נגד ג״ע [גן עדן] עליון עד רום המעלות כי התענוגי׳ [התענוגים] שנמשכו מאוא״ס [מאור אין סוף] מקור כל התענוגים הם בלי גבול.
同樣，較低的 גן עדן 與較高的 גן עדן 相比，乃至一直上達最高的境界，都是如此；因為由無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）這一切喜悅的源頭所引出的種種喜悅，都是無限的。
較低與較高的 גן עדן 之間也有同樣的差距，並且如此逐層向上，沒有盡頭。因為一切喜悅都源自無限之光——每一種喜悅的源頭；祂所賜予的喜悅是無限的。
本段展現靈魂在伊甸園中所享喜悅的宏大：它超越一切審判，而其中每一層都遠遠超越其下的一層，彼此無從相比。
參考出處
- 1מוטב דלידייני׳ · Chagigah 15b:3
5וכמו שרואים בחוש שאף מה שנפל בשבה״כ [בשבירת הכלים] תענוגים גשמיים הוא ג״כ אין שיעור כי יש כמה מיני תענוגים כידוע לאין מספר. אם כן עאכו״כ [על אחת כמה וכמה] השרש ומקור לזה תענוג רוחני אף מגעה״ת [מגן עדן התחתון] הוא בלי גבול1 מא״ס.
正如我們親身所見，即使在器皿破碎中墮落而成的物質享樂，也同樣無量；因為眾所周知，享樂的種類繁多，數之不盡。既如此，何況它們的根源與源頭——靈性的喜悅，甚至來自下層伊甸園（מגעה״ת，miGan Eden HaTachton）的靈性喜悅——更是無限，源自無限者（אין סוף，Ein Sof）。
物質享樂是藉著「器皿破碎」而形成的；那是原初的一次破碎，神聖的火花在其中墮入物質世界。既然這些墮落的享樂尚且有數不盡的種類，那麼它們的靈性根源，即使是下層伊甸園中的靈性喜悅，也更必定無有窮盡，因為它源自無限者。
本段以由小及大的推論，證明靈性喜悅無有窮盡：既然物質享樂已有無數種類，它們的靈性根源自然更加無限。
Kehot 的註記記載，在 Rabbi Pinchas 的早期抄本中，新的部分（第2部分）從這些話之後開始。
參考出處
- 1שו״ה הוא בלי גבול — ולבעבור זה · בהנחת הר״פ מסומן סעי׳ ב.
靈魂為何需要衣著 ¶6–13
6ולבעבור זה הנשמה שהיא בחינת בע״ג [בעלי גבול / בעל גבול] א״א לה להשיג גילוי הזיו שהוא מהות אלקות כ״א ע״י לבוש שהוא בחי׳ מסך
因此，靈魂既是有限的存在，便不能領悟光輝的顯現；這光輝乃是 ה׳的本質，除非透過一件衣裳——也就是屏障（מסך，masach）這一層面。
這裡回答了靈魂為何需要衣裳：作為受造而有限的存在，靈魂不能直接領悟光輝；這光輝本身就是 ה׳。靈魂需要一件衣裳作為屏障，過濾光芒。
וע״י אותו לבוש ומסך יכולה לקבל האור והזיו וכמו שמבוא׳ בע״ח [בעץ חיים] שיש בחי׳ מסך ופרגוד.1
藉著那件衣裳和屏障，它便能領受光與光輝；正如《Etz Chaim》（עץ חיים）所解釋的，其中有屏障和帷幕（פרגוד，pargod）這一層面。
藉著那件衣裳，靈魂便能領受光。Alter Rebbe 指出，阿里扎爾（האריז״ל）的《Etz Chaim》（עץ חיים）談到「屏障」（מסך）與「帷幕」（פרגוד），使較低的層面得以從較高的層面領受。Kehot 的註釋將此處定位在論述流溢界（אצילות，Atzilus）、創造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）與行動界（עשיה，Asiyah）次序之篇章開頭。
本段說明衣裳的理由：有限的靈魂只能透過一個屏障，領受無限的光輝；這屏障會調和光輝的強度。
參考出處
- 1וכמו שמבואר בע״ח · שער סדר אבי״ע בתחלתו.
7וכמו ד״מ [דרך משל] אור גדול1 שאין יכולים להביט בו מחמת רוב בהירותו וכשיש מסך מבדיל אז יכולים לקבל את האור אחר שנתעלם ההארה קצת ע״י מסך
例如，一道極強的光，因為光輝太過強烈，人無法直視；但若有隔幕遮在中間，人便能接受這光，因為隔幕使光的照耀稍稍隱去。
第一個比喻：極強的光會使人目眩，但透過一幅濾光的隔幕，人便能觀看。隔幕並未遮斷光，只是將光減弱至足以讓人接受的程度。在《Torah Ohr》（תורה אור）的〈Chayei Sarah〉篇中，阿德莫爾·哈扎肯（אדמו״ר הזקן）也使用了同一個意象：人透過帷幕觀看純淨的光；同樣，作為受造者的靈魂，藉著誡命（מצות，mitzvos）的衣裳領會 ה׳的אלקות。
וכמו דבר חכמה ושכל גדול אין יכולים להסביר לפני קטן בחכמה כ״א ע״י לבוש ומשל אז מבין הדבר כמו״כ [כמו כן] נקראים מצות לבושין שהם ג״כ בחי׳ משל.
同樣，一個智慧高深、思想宏博的道理，除非透過衣裳和譬喻，否則無法向智慧淺薄的人解說；如此，他才能明白這道理。同理，מצות被稱為衣裳，因為它們也屬於譬喻這一層面。
第二個比喻：深奧的思想只能透過一個「穿上衣裳」的譬喻，才能教給初學者。מצות也是同樣的衣裳：它們是一種譬喻，靈魂藉此領受原本無法領會的事物。
本段以兩個比喻說明衣裳：一是使強光柔和的隔幕，二是包裹深奧思想的譬喻；並將這兩者應用於מצות。
正如Kehot的註釋所指出，強光的比喻在《Iggeres HaKodesh》（אגרת הקודש）第29篇，以及策馬赫·策德克（הצמח צדק）的《Biurei HaZohar》中，都有詳盡的闡述。
參考出處
- 1וכמו ד״מ אור גדול · ראה המשל גם לעיל טז, א. ובאגה״ק סי׳ כט. ובביאוה״ז לצ״צ כרך א ע׳ רי בארוכה.
8וכמ״ש משל הקדמוני1 היינו שיהי׳ [שיהיה] התגלות עצם רצון אור א״ס זה א״א שיכול2 לבוא לידי גילוי לשום נברא רק ע״י התלבשות רצונו ית׳ בעשיי׳ [בעשייה] גשמי׳ [גשמיים / גשמיות / גשמית] מעשה המצוה.
正如所寫的：「遠古者的譬喻」；也就是說，無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）之意願本身最深的本質得以顯露。這不可能向任何受造者顯露，唯有藉著祂的意願（願祂受祝福）穿上物質性的行動，也就是實踐誡命（מצוה，mitzvah）的行為。
「遠古者的譬喻」一語出自大衛（דוד）對掃羅（שאול）所說的話（《撒母耳記上》24章）；在那裡，這句話明確是指「古人的箴言」。在《Torah Ohr》（תורה אור）論《Megillas Esther》一篇中，阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）將「遠古者」解作那位先於世界的 ה׳ 本身，並將托拉視為祂的譬喻。此處的要點是：ה׳ 最內在的意願不可能直接向任何受造物顯露，只有當它包裹在一項物質行為之中，也就是實踐一條誡命時，才得以顯露。
ולכן נק׳ המצות לבושין ושרש המצות גבוה מאד ששרשם מבחי׳ כתר עליון תר״ך עמודי אור.
因此，誡命被稱為衣裳。誡命（מצות，mitzvos）的根源極為崇高，因為它們源自至高的冠冕（כתר，Keser）這一層面，即620根光柱。
因此，誡命被稱為衣裳。它們的根源極為崇高，位於至高的冠冕之中；這是高於理智的神聖意願之層面。卡巴拉稱之為「620根光柱」：620是冠冕的數值，而托拉的613條誡命加上拉比制定的7條誡命，合計為620。
本段說明，誡命作為物質行為，是包裹 ה׳ 本質意願的「譬喻」；誡命的根源則在冠冕。
《Torah Ohr》論《Megillas Esther》一篇中，如註釋所引，將「遠古者」解作先於世界的那一位，也就是 ה׳ 的本質；祂超越充滿一切世界之光（ממלא כל עלמין，memalei kol almin）與環繞一切世界之光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）。托拉則是那本質的譬喻。數字620（冠冕的數值）是613條《托拉》誡命與7條拉比制定的誡命之總數。
參考出處
- 1משל הקדמוני · I Samuel 24:14
- 2שו״ה משל — שיכול · בהגהת הרה״ח ר׳ אשר: שיוכל.
9ונשתלשלו ע״י שערות וכו׳ עד שנשתלשלו למטה בעשייה גשמי׳ [גשמיים / גשמיות / גשמית] ציצית וסוכה ובהם דוקא נתגלה רצונו ית׳ סוף מעשה במחשבה תחלה נעוץ תחב״ס [תחלתן בסופן]1 דפעם א׳ נאמר בראשי׳ [בראשית] ברא כו׳ השמים ואת הארץ שמים תחלה.2
它們藉著「毛髮」（שערות，se’aros）等途徑，層層下延，直到下達物質性的行動層面：衣角繸子（ציצית，tzitzis）與節棚（סוכה，sukkah）；而祂（願祂受頌讚）的旨意，正是特別在其中顯露。「行動的終結，乃是思想的起始」，「其始嵌入其終」。因為有一處說：「起初[ה׳]創造……天與地」——天在先。
誡命（מצות，mitzvos）從冠冕（כתר，Keser）逐步下延，經過「毛髮」（שערות；這是卡巴拉用來比喻從冠冕流出的細微通道），下達物質性的行為，例如衣角繸子（ציצית）與節棚（סוכהספר יצירה）教導說，起始嵌入終結之中。《妥拉》的第一節先列舉天，再列舉地。
本段追溯誡命如何從最高層面一路下延至物質事物，並引出行動上最後者在意念中卻居首位的原則。
卡巴拉所說的「毛髮」（שערות），是光以極其收縮的方式從冠冕（כתר）內在層面的長面相（אריך אנפין，Arich Anpin）傳出的通道。最高的根源顯露於最低下的行為中，是一再出現的主題：最高者落至最低處。
參考出處
- 1נעוץ תחב״ס · Sefer Yetzirah 1:7
- 2בראשית ברא · Genesis 1:1
經上寫道：「在 הוי׳（Havayah）、אלקים（Elokim）創造地與天的日子」：地在先。一處[說的是]行動，另一處則是思維。
另一節經文把地放在天之前。Alter Rebbe說，一節經文呈現行動的次序，另一節則呈現思維的次序。
ודרך כלל שמים הוא בחי׳ רוחניות. וארץ בחי׳ גשמיות ובמעשה קדמה שמים כי בדרך השתלשלות הרוחניות מחיה ומהוה בחי׳ גשמיות אבל במחשבה קדמה בחי׳ גשמיות סוף מעשה במח״ת [במחשבה תחלה] כי התגלות האור מסוכ״ע.
概括而言，天代表靈性，地代表物質性。在行動的次序中，天在先，因為依照世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）的次序，靈性賦予物質生命，並使物質得以存在；但在思維中，物質性在先，「行動的終結，在思維中居首位」，因為光的顯現來自環繞一切世界之光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）。
天代表靈性，地代表物質。在創造的次序中，靈性產生物質，因此天在先；但在 ה׳的旨意中，物質在先，因為最高的光——環繞一切世界之光——是藉著物質事物而顯現的。
本段藉兩節經文中天地次序的不同，說明物質世界雖然在創造中居末，卻在 ה׳的目的中居首。
註釋所引的《Likkutei Sichos》（לקוטי שיחות）討論了這段《塔木德》的內容。這項原則說明，為何根源於冠冕（כתר，Keser）的誡命（מצוות，mitzvos），特別是藉著實體物件來履行。
參考出處
- 1ביום עשות ה׳ אלקים ארץ ושמים · Genesis 2:4
- 2ארץ תחלה כאן במעשה וכאן במחשבה · Chagigah 12a:16–17
11וגילוי הרצון תר״ך עמודי אור הוא ע״י קיום רצונו בדברים גשמיים ממש אשר שרשם מעולם התהו ובהם דוקא מתלבש רצה״ע [רצון העליון].
而意願（רצון，ratzon）的顯現——620道光柱——是藉著在實實在在的物質事物中實踐祂的רצון而來；這些事物的根源出自混沌界（התהו，Tohu），而至高的רצון正是特別穿著於其中。
神聖的רצון——「620道光柱」——正是在藉著物質事物實踐時顯現。這些事物根源於התהו，即一個原初世界，其中強烈的光芒破碎了。正因如此，至高的רצון才能穿著於其中。
ולכן המצות הם לבושים אשר על ידם תוכל הנשמה להשיג ולהנות התענוג והזיו בג״ע [בגן עדן].
因此，誡命（מצות，mitzvos）是衣裳，靈魂藉著它們得以領會並享受伊甸園（גן עדן，Gan Eden）中的喜悅（תענוג，taanug）與光輝。
這說明מצות為何充當衣裳：靈魂藉著它們，得以領會並享受גן עדן中的תענוג與光輝。
本段最後指出，源自高層התהו的物質性מצות承載著神聖的רצון，因此成為靈魂在גן עדן中的衣裳。
物質事物源自התהו；其中的光高於修復界（תיקון，Tikkun）的光，但其器皿卻破碎了。因此，物質事物能承載超越有序世界而來的顯現。
12ולזה המצות הם כמו לבוש שענין הלבוש הוא שאינו בא באדם להיות לו חיות פנימי כמו מזון שנעשה לאחדים ממש עם האדם ומחיה אותו
因此，誡命（מצות，mitzvos）好比衣服；衣服的性質是，它不會進入人的體內，成為其內在的生命力；食物則不同，食物會真正與人合而為一，並使人活著。
衣服與食物不同。食物進入身體，與身體合而為一，從內部滋養身體；衣服則留在外面，始終不會成為人的內在生命的一部分。
ואעפ״כ [ואף על פי כן] צ״ל שיש במלבושין מעלה יתירה ששרשם מבחי׳ מקיפים.
然而，仍須說，衣服具有一種更優越的特質，因為它的根源出自環繞[之光]（מקיפים，makifim）的層面。
不過，衣服自有其長處：它對應於「環繞」之光（מקיפים，makifim），這些光高於能進入內在的光。
這段將衣服與食物作對比，指出衣服雖在外在層面，卻根源於較高的環繞層面。
在哈西迪思想（חסידות，Chassidus）中，妥拉的研習常被比作食物（內在之光），而誡命（מצות，mitzvos）則被比作衣服（環繞之光）。衣服的外在性質，正使它能承載一種強大到無法被吸收的光。
13ולבעבור זה הוא מקיף על האדם ומגין עליו ומשמרו כמו״כ [כמו כן] מעשה המצות אשר שרשם הם מבחי׳ מקיפים כתר עליון
因此，[衣服]環繞一個人，保護他並守護他。同樣，誡命（מצות，mitzvos）的實踐，其根源來自環繞[之光]的層次，也就是至高的冠冕（כתר，Keser）；
衣服環繞一個人，因此能保護並守護他。מצות也是如此：其根源在於至高的כתר所發出的「環繞」之光；這冠冕位於理智之上。
לכן לא בא התגלותם למטה בבחי׳ אור פנימי רק בעשייה גשמי׳ [גשמיים / גשמיות / גשמית] ממש וכידוע שמה שבשרשו יותר גבוה נופל למטה יותר.
因此，它們不會在下方以內在之光的形態顯露，只會在實際的物質行動中顯露；而且，正如眾所周知，某物的根源越高，它降落的位置便越低。
由於根源如此高超，מצות不能在下方顯露為內在、可理解的光；它們只能以單純的物質行為降下。這符合一條著名的原則：某物的根源越高，它降落的位置便越低。
אכן ע״י מעשה המצות נעשה בחי׳ מקיף ומסך שע״י המצות תוכל להתענג בתענוג אא״ס [אור אין סוף] וזהו תכלית ירידת הנשמה ירידה צורך עלייה
確實，藉著實踐מצות，便會形成環繞[之光]和一道屏障，使[靈魂]能藉著מצות享受無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）的喜悅。這就是靈魂下降的目的：為了上升而下降。
實踐מצות會形成一件環繞性的衣裳，也起到屏障的作用，使靈魂得以享受אור אין סוף的喜悅。靈魂之所以降入身體，正是因為這次下降是為了更高的上升。
ע״י עשיית המצוה תוכל לקבל האור והתענוג ע״י מסך הנ״ל אשר מתלבשת הנשמה בג״ע [בגן עדן] בלבושי המצות ומחמת כי המצות שרשם מגולגלתא וכ״ע [וכתר עליון].
藉著實行誡命（מצוה，mitzvah），靈魂便能透過上述屏障領受光與喜悅，因為靈魂在伊甸園（גן עדן，Gan Eden）中，會穿上מצות的衣裳；而由於מצות的根源出自頭顱（גלגלתא，Gulgalta）和至高的כתר，
藉著誡命所形成的屏障，靈魂便能在גן עדן領受光與喜悅；在那裡，靈魂穿上מצות作為衣裳。מצות之所以能做到這一點，是因為它們的根源在於גלגלתא（「頭顱」，כתר的外在層面）以及至高的כתר。
לכן ע״י קיום המצות רצונו ית׳ והיום לעשותן ולמחר לקבל שכרם1 בג״ע [בגן עדן] אשר יתגלה אורן אז כשתתלבש הנשמה בלבוש המצות תתענג הנשמה בתענוג אוא״ס [אור אין סוף] בלתי בע״ג [בעלי גבול / בעל גבול] ע״י מסך ולבוש המצות כנ״ל.
因此，藉著履行מצות——這是祂的意願，願祂受頌讚（「今日實行，明日領受其報償」；在גן עדן中，屆時它們的光將顯露）——當靈魂披上מצות的衣裳時，靈魂便能藉著מצות的屏障與衣裳，享受אור אין סוף那無邊無際的喜悅，如上所述。
塔木德說，今世是實踐מצות的地方，來世則是領受其報償的地方。當靈魂在גן עדן穿上自己所行מצות的衣裳時，其中隱藏的光便會顯露；靈魂藉著這件衣裳，享受אור אין סוף那無限的喜悅。
אשר הם בחי׳ ממוצעי׳ ששרשם נעלה מכ״ע [מכתר עליון] ונשתלשלו למטה בדברים גשמיי׳ [גשמיים] (ועמש״ל [ועיין מה שכתוב לעיל] ע״פ ואברהם זקן בא בימים):23
因為它們是中介者，其根源高超，出自至高的כתר；它們又沿著層層下延的次第，降至下方的物質事物之中（另請參看上文關於經文「亞伯拉罕（אברהם）年老，年日充盈」的論述）：
מצות是「中介者」：它們根源於至高的כתר，卻又降至物質事物之中，因此能把靈魂與遠超乎靈魂的境界連結起來。本文在此回指論述「亞伯拉罕年老，年日充盈」的篇章，其中將「日子」解釋為這些衣裳。
這段說明，為何מצות必須是物質行為，以及它們如何因根源在כתר，而成為環繞性的屏障，使靈魂得以在גן עדן享受אור אין סוף：這正是靈魂下降的目的。
《Zohar》（זהר）論到「亞伯拉罕帶著他的日子而來」時，把靈魂的「日子」說成是由每日善行所製成的衣裳；若某一天沒有善行，衣裳便會留下缺口。גלגלתא，即「頭顱」，是長面相（אריך אנפין，Arich Anpin）的外在覆層；而長面相是כתר的外在層面。
參考出處
- 1והיום לעשותן ולמחר לקבל שכרם · Eruvin 22a:5–6
- 2ע״פ ואברהם . . בא בימים · לעיל טז, א. בסה״מ תרכ״ז [הוצאת תש״ס] ע׳ לה מציין לכאן: ”אך בתו״א פי׳ בא בימים הם הלבושים הנעשים מהתומ״צ, וצ״ל מה ענין לבוש זה להימים”.
- 3ואברהם זקן בא בימים · Genesis 24:1
兩種鏡子 ¶14–20
這就是「聚集的婦女的鏡子」一語的含義：因為鏡子（מראה，mar’ah）是一片人可從中看見景物的玻璃。
會幕（משכן，Mishkan）中的銅製洗濯盆，是用「聚集的婦女的鏡子」製成的。阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן，the Alter Rebbe）首先指出，鏡子（מראה，mar’ah）是一片人可從中看見景物的玻璃。
אכן נאמר מראות לשון רבים כי יש ב׳ מראות.3 אספקלריא המאירה.4 היינו זכוכית הבהירה אשר ע״י יכולין לראות מרחוק אור ישר.
然而，經文用複數「鏡子」，因為有兩種鏡子。[其中一種是]發光的鏡具（אספקלריא המאירה，aspaklaria hame’irah），也就是清澈的玻璃，透過它，人能以直射的光看見遠處。
然而，經文用複數「鏡子」，因為有兩種鏡子。第一種是「發光的鏡具」（aspaklaria hame’irah，即塔木德所說的觀視鏡）：它是像窗戶一樣的清澈玻璃，透過它，人甚至能直接看見遠處的事物。
本段引入一個新的意象，即會幕中婦女的鏡子所代表的兩種「鏡子」。
塔木德所說的「發光的鏡具」與「不發光的鏡具」，描述了兩個層次的預言。阿德莫爾哈扎肯在此將它們分別對應於清澈的玻璃和鍍銀的鏡子。注釋所引述的雷貝（הרבי，the Rebbe）的一篇談話（שיחה，sicha）指出，簡單地說，婦女的鏡子就是第二種鏡子。
參考出處
- 1וזהו ענין מראות הצובאות · בהנחת הר״פ ע׳ קכד מסומן סעיף ג. קטע מכאן מובא בסה״מ תרל״ב ח״א ע׳ צו בשינויים והגהות.
- 2מראות הצובאות · Exodus 38:8
- 3כי יש ב׳ מראות · מובא לקו״ת שמע״צ צב, ב. שה״ש יז, ג. אוה״ת פ׳ כי תשא ע׳ א׳תתקלט. ראה אוה״ת בראשית כרך ז ע׳ תתשיח, א בשינויי לשון. וראה בסה״מ תקע״א ע׳ כד באריכות.
- 4אספקלריא המאירה · באוה״ת שה״ש כרך א ס״ע שמט מביא קטע מכאן. ראה לקו״ת שה״ש כח, ב שמציין לכאן. ובאוה״ת פ׳ כי תשא ע׳ א׳תתקלט ואילך. ויקהל ע׳ ב׳רכה ואילך. ובמשלי ע׳ תקעז. וראה ג״כ בלקוטי שיחות ח״ו ע׳ 198. ושם בהערה 25 שבפשטות מראות הצובאות היו אספשא״מ. קטע מכאן בסה״מ תרל״ב כרך א ע׳ פ. בענין זה ראה גם באוה״ת פ׳ בהעלותך כרך ב בהוספות ד״ה לא כן עבדי משה.
15וזהו ההפרש בין משרע״ה [משה רבינו עליו השלום]1 לכל הנביאים שבמשה נאמר ומרא׳ ולא בחידות2 ונכתב ומראה בסגו״ל שהוא לשון דכר והוא אספקלריא המאירה אשר3 על ידה אף דבר הרחוק מהאדם רואין אותו דרך אור ישר.
這就是摩西（משה）我們的老師（願他平安）與所有先知之間的差異：關於摩西，經文說：「並以顯現（מראה，u-mar’eh），而非藉謎語」；「顯現」一詞以短 e 元音符號（סגול，segol）標寫，這是陽性形式；它就是光明的明鏡，藉著它，即使是離人很遠的事物，也能透過直達之光看見。
ה׳告訴亞倫（אהרן）與米利暗（מרים），祂與摩西說話是「以顯現，而非藉謎語」。阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）指出，此處的 מראה 以 סגול 標音，是陽性形式；而「鏡子」（מראה，mar’ah）以長 a 元音符號（קמץ，kamatz）標音時，則是陰性形式：摩西的觀看是「陽性」的，是光明的明鏡；即使遠處的事物，也能直接而清晰地看見。
כמו כן מעשה המצוה אשר נתלבשה הנשמה בג״ע [בגן עדן] בלבוש המצות ע״י לבוש הנ״ל שע״י מעשה מצות הנ״ל יכולה הנשמה ליהנות מזיו השכינה בג״ע [בגן עדן].4
同樣，誡命（מצוה，mitzvah）的實踐也是如此：靈魂在伊甸園（גן עדן，Gan Eden）中穿上誡命的衣裳；藉著上述衣裳，也就是藉著上述誡命（מצות，mitzvos）的實踐，靈魂便能在伊甸園中享受聖者的臨在（שכינה，Shechinah）的光輝。
誡命如同那面清晰的玻璃。靈魂在伊甸園中穿上誡命的衣裳，便能享受聖者臨在的光輝。
本段將光明的明鏡與摩西的預言相聯繫，並將這一點引申至靈魂藉著誡命在伊甸園中觀看אלקות。
Or HaTorah（אור התורה）在此有一個異文：「也可以說，同樣地」，將這一點應用於誡命表述為一種提議。
參考出處
- 1וזהו ההפרש בין משרע״ה · נעתק באוה״ת במדבר ע׳ קלא. סה״מ תרל״ד ע׳ רג.
- 2ומראה ולא בחידות · Numbers 12:8
- 3שו״ה ישר — כמו״כ · באוה״ת: וי״ל כמו״כ.
- 4ולא — ומראה בסגו״ל · ראה אוה״ת סידור ע׳ פב.
16וליהנות מאורו ית׳ כמו באספקלריא המאירה אור ישר אשר נמשך ונתגלה אוא״ס [אור אין סוף] ממעלה למטה בג״ע [בגן עדן]. ומשה רבינו ג״כ לא1 הי׳ [היה] רואה בלי אספקלריא הנ״ל.
並享受祂的光，願祂受頌讚，猶如透過明亮的鏡鑑，藉直射之光，在伊甸園（גן עדן，Gan Eden）中，使無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）從上而下引降並顯現。摩西（משה）我們的導師也同樣不能不藉著上述鏡鑑而觀看。
在伊甸園中，靈魂享受 ה׳ 的光，猶如透過清澈的玻璃，無限之光直接向下照耀。即使摩西也需要這樣的「玻璃」：人若不藉助某種媒介，便無法觀看。
וכמ״ש ומראה ולא בחידות והיינו באספקלרי׳ [באספקלריא] המאירה אשר בלא אספקלריא לא היה יכול להשיג בחי׳ אא״ס [אור אין סוף].2 אכן שאר הנביאים ראו במראה בקמ״ץ אספקלריא דלא נהרא וביד הנביאים אדמה.34
正如經上所寫：「ומראה（u-mar’eh，藉顯現），而非藉謎語」；這就是透過明亮的鏡鑑，因為若無鏡鑑，他便無法領會無限之光的層面／範疇（בחינה，bechinah）。然而，其他先知則透過帶 קמ״ץ（kamatz，表示 a 音的母音符號）的 מראה（mar’ah，映像）看見；這是不發光的鏡鑑，[正如經上所說：]「我藉著眾先知而被比擬。」
摩西是透過明亮的鏡鑑觀看；若沒有它，即使他也無法領會無限之光。其他先知則透過帶 kamatz 音的 mar’ah，也就是不發光的鏡鑑，看見：「我藉著眾先知而被比擬（adameh）」，意即他們所見的只是相似的形象。
本段強調，即使是最高層次的觀看，也必須藉助媒介；並以摩西所見的明亮鏡鑑，對比其他先知所見的不發光鏡鑑。
根據 Kehot 的註釋，Or HaTorah（אור התורה）此處缺少若干字句，並就摩西也必須透過鏡鑑才能領會無限之光這一點，增補了一段長篇註釋。
參考出處
- 1ומשה רבינו ג״כ לא הי׳ רואה בלי אספקלריא · ראה באוה״ת פ׳ חיי שרה קח, א. ובפ׳ בא ע׳ שכט.
- 2יכול — להשיג בחי׳ אא״ס · באוה״ת שם הגהה ארוכה.
- 3וביד הנביאים אדמה · Hosea 12:11
- 4ולא — והיינו באספקלרי׳ המאירה · תי׳ אלו ליתא באוה״ת שם.
17וענין אספקלריא שאינה מאירה הוא הנק׳ שפיג״ל דהיינו שיש מסך וכסוי על הזכוכית אבל המסך אינו דבר עב שהוא מסתיר לגמרי ומכסה האור רק דבר דק וקלוש היינו צפוי כסף הידוע.
至於不發光的鏡面，就是所謂的 שפיג״ל（spiegel）[鏡子]：也就是說，玻璃上有一道屏障和覆層；但這屏障並非厚重之物，不會把光完全遮蔽、覆蓋，而只是薄而細的一層，也就是眾所周知的鍍銀層。
不發光的鏡面，就是普通的鏡子（意第緒語的 שפיג״ל）：玻璃上覆有一層鍍層。這層鍍層不夠厚，無法把一切都遮住；它只是鏡子背面那層薄薄的銀層。
本段將不發光的鏡面界定為鍍銀鏡，其屏障是一層薄薄的鍍層。
18ואז כשרואין בו באספקלריא הנ״ל נמשך ממנו או״ח [אור חוזר] אבל אין יכולים לראות דרך הזכוכי׳ באו״י [באור ישר]
於是，當人觀看這面鏡子時，反射光便從鏡面折返；但人不能透過玻璃，以直射光觀看。
在鏡子中，光會反射回來，形成「反射光」，而不會像「直射光」那樣穿透玻璃；人無法透過它看見另一側。
ולכן אין רואין מהות הדבר הנראה ועצמותו כמו ע״י אספקלריא המאירה כי אם רק דמות לבד1 נראה ע״י אספקלריא שאינה מאירה.2
因此，人看不見所見之物的本質及其本身；如同透過明亮的鏡子所能看見的那樣，人只能透過不明亮的鏡子看見一個相似的形象。
所以，在鏡中只能看見一個相似的形象（דמות，demus），而不像透過窗戶那樣看見事物本身；這對應先知所說的「我被比擬」（אדמה，adameh）。
אמנם יש באספקלריא שאינה מאירה מעלה א׳ גבוה במדרגה שיכולין לראות עצמו וגם לראות מאחוריו כידוע מה שאין יכולין לראות באספקלריא המאירה3 וזהו ארץ קדמה ודו״ק [ודוק].
然而，不明亮的鏡子有一項較高層次的優點：人可以看見自己，也可以看見自己身後的事物，這是眾所周知的；透過明亮的鏡子卻看不見這些。這就是[「大地先於一切」的意思]；請細加參究。
然而，鏡子有一項窗戶所沒有的優點：人可以看見自己，也可以看見自己身後的事物。阿爾特雷貝將此與「大地先於一切」相連，意指物質界在 ה׳ 的思想中居於首位。
ועד״ז תירצו בגמ׳ [בגמרא] ביבמות (ספ״ד [סוף פרק ד׳])4 דישעיה שאמר ואראה את5 ה׳6 היינו באספקלריא שאינה מאירה שבה יוכל לראות את ה׳. משא״כ באספקלריא המאירה כתיב כי לא יראני7 כו׳.
同樣地，《גמרא（Gemara）》在《Yevamos（יבמות）》第四章末如此解釋：說「我看見了 ה׳」的以賽亞（ישעיהו），是透過不明亮的鏡子看見 ה׳；至於明亮的鏡子，經文則說：「因為人不能看見我，等等。」
瑪拿西（מנשה）指控以賽亞與摩西（משה）的話相矛盾：摩西聽見「人不能看見我而仍然活著」，以賽亞卻說「我看見了 ה׳」。《Gemara》回答說，其他先知透過不明亮的鏡子觀看，摩西則透過明亮的鏡子觀看；因此，以賽亞能在較次一等的鏡子中看見，而明亮的鏡子則有「人不能看見我」之說。
וענין אספקלריא דלא נהרא הוא בחי׳ בכל מאדך8 היינו ענין ירידת הנשמה בגוף ירידה צורך עליי׳ [עלייה] להפך נה״ב [נפש הבהמית]
不明亮的鏡子所代表的層面，是「盡你一切力量」；這是靈魂下降到身體之中，為了上升而下降，以轉化動物性靈魂（נפש הבהמית，nefesh habehamis）；
不明亮的鏡子對應於以「盡你一切力量」來事奉 ה׳，也就是超越自身限度的事奉：靈魂下降到身體之中，為了上升而下降，藉此轉化動物性靈魂。在《Likkutei Torah（לקוטי תורה）》〈Shemini Atzeres（שמיני עצרת）〉一篇中，阿爾特雷貝引用了這篇論述（מאמר，maamar）：妥拉（תורה，Torah）與誡命（מצוות，mitzvos）是明亮的鏡子；而示瑪經文（שמע，Shema）與祈禱，則會扭轉動物性靈魂，因而是不明亮的鏡子。
וע״י בחי׳ אתכפיא ואתהפכא בכל מאדך בלי גבול למעלה מן הכלי אז נמשך מלמעלה ג״כ שלא כסדר ודרך השתלשלות מאיר אור עליון.
並且，透過以「盡你一切力量」的方式制伏並轉化[它]，無有界限，超越器皿，於是從上方也會引下光；這光不循常序，也不循世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus），而是超凡之光的照耀。
當人以超越自身限度的愛制伏並轉化動物性靈魂時，從上方也會有相應的光降下；這光同樣突破世界的常規秩序，是不循層層下延之鏈而來的更高之光。
本段指出，不明亮的鏡子雖然較次，卻有獨特的優點；又將它與靈魂轉化動物性靈魂的工作相連，說明這項工作能引來超越有序世界的光。
「盡你一切力量」（בכל מאדך，bechol me’odecha）是超越器皿、超越一個人自然限度的愛。此處，鏡中的「反射光」象徵由下而上的事奉：它源自與動物性靈魂搏鬥的努力，而不是從上方直接降下的光。
參考出處
- 1כי אם רק דמות לבד · ראה אוה״ת מטות ע׳ א׳שטז.
- 2ע״י אספקלריא שאינה מאירה · באוה״ת במדבר יש הוספה.
- 3לראות — לראות באספקלריא המאירה · באוה״ת יש הגהה.
- 4בגמרא ביבמות (ספ״ד) · מט, ב.
- 5ואראה את ה׳ · Isaiah 6:1
- 6
- 7כי לא יראני · Exodus 33:20
- 8בכל מאדך · Deuteronomy 6:5
19וזהו אספקלריא דלא נהרא דהיינו ע״י דבר מסך ומבדיל שאין מאיר האור דרך ישר היינו שנה״ב [שנפש הבהמית] הוא מכסה ומסתיר האור.
這就是不發光的鏡子：也就是說，藉著某種遮蔽並隔開的事物，使光不直接照耀；也就是說，動物性靈魂（נפש הבהמית，nefesh habehamis）遮蓋並隱藏了光。
在靈魂中，鏡子的屏障就是動物性靈魂。它隱藏了神聖之光，使光不直接照耀。
אכן אין הדבר המבדיל מסך עב שהוא מסתיר לגמרי רק יכול לאתכפייא ולאתהפכא אז נעשה מזה בחי׳ או״ח [אור חוזר]
然而，這個隔開的事物並不是一道完全遮蔽一切的厚重屏障；相反地，它能被制伏並轉化，於是由此產生反射之光，
就像鏡子的薄薄鍍銀層，動物性靈魂並非一道完全阻隔的屏障。它能被制伏並轉化，於是產生「反射之光」。
כמו בזכוכית שע״י המסך המסתיר נוסף עי״ז או״ח [אור חוזר] חדש שלא היה מקודם שהי׳ [שהיה] המסך הנ״ל ויכול לראות אח״ז [אחר זה] אור חדש היינו שיכול לראו׳ [לראות] גם מאחוריו.
如同玻璃，藉著那道遮蔽的屏障，便增添了一種新的反射之光；在屏障出現之前，這種光原本並不存在。此後人便能看見新的光，也就是說，也能看見自己後方的事物。
在鏡子中，鍍銀層創造出新的事物：反射之光，使人能看見自己後方的事物。屏障不只是遮蔽；它還增添了一種新的觀看方式。
כמו״כ [כמו כן] אחר שנתהפכ׳ [שנתהפכה] נה״ב [נפש הבהמית] אז ע״י בחי׳ בכל מאדך נתוסף אור המאיר ג״כ יותר מקודם שהיתה הנשמה בגוף ירידה צורך עליי׳ [עלייה]
同樣地，動物性靈魂轉化之後，藉著「盡你一切的力量」，便增添一道比靈魂尚未進入身體以前更為明亮的光：這就是為了上升而有的下降。
同樣，當動物性靈魂藉著「盡你一切的力量」的愛而轉化時，所發出的光比靈魂降入身體以前更為強烈；這就是它下降所為的上升。
שע״י אתכפייא סט״א [סטרא אחרא] אסתלק יקרא דקוב״ה [דקודשא בריך הוא]1 לעילא לעילא ומאיר שלא ע״פ סדר השתלשלות וזה נק׳ אספקלריא דלא נהרא2 (ועמש״ל [ועיין מה שכתוב לעיל] ע״פ אעשה לו עזר כנגדו)34
因為，當另一側（סטרא אחרא，sitra achra）被制伏時，קב״ה（Kudsha Brich Hu，意為「聖者，願祂受頌讚」）的榮耀便升至更高、更高之處；它的照耀並不依循世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）之秩序。這就稱為不發光的鏡子（並參看前文〈我要為他造一個相對的幫助者〉）。
《Zohar》（זהר）教導，當另一側（與聖潔相對的一側）被制伏時，聖者，願祂受頌讚的榮耀便「升至更高、更高之處」；Tanya（תניא）第27章指出，即使只是很小的自我克制，也能如此。這樣的光超越世界有序層層下延的次第；它同樣稱為「不發光的鏡子」。此處回指《Torah Ohr》（תורה אור）的Bereishis篇；在那裡，אלקים（Elokim）是הוי׳（Havayah）的屏障，遮蔽其強烈的光，使受造物得以接受它。
וענין גילוי זה י״ל [יש לומר] ע״ד שנתבאר במ״א פי׳ קדושתי למעלה מקדושתכם5 דמאי קמ״ל [קא משמע לן] פשיטא. אלא דר״ל [דרוצה לומר] כי המצות הם מבחי׳ כתר כמש״ל [כמה שכתוב לעיל]. וזהו קדושתכ׳ [קדושתכם] אשר קדשנו וכו׳. ונודע שהכתר כלול מב׳ פרצופים.6 היינו בחי׳ עתיק זהו בחי׳ תחתונה שבמאציל ובחי׳ א״א זהו שרש הנאצלים.
這種顯露或可按另一處對「我的聖潔高於你們的聖潔」的解釋來理解：這句話要告訴我們什麼？這不是顯而易見的嗎！其意是說，誡命（מצות，mitzvos）源自冠冕（כתר，Keser）這一層面，如前文所述；這就是「你們的聖潔」——「祂使我們成聖，等等」。眾所周知，冠冕包含兩個構型（פרצופים，partzufim）：阿提克（עתיק，Atik）這一層面，是發出者自身之內最低的層面；而阿里赫安平（א״א，Arich Anpin）這一層面，則是受流溢者的根源。
阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）現在引用米德拉什「我的聖潔高於你們的聖潔」，並提出問題：這句話何必說呢？答案是：誡命源自冠冕，並賦予以色列聖潔（「祂以祂的誡命使我們成聖」）；而冠冕本身有兩個構型：阿提克，是發出者自身之內最低的層面；阿里赫安平，則是一切受流溢者的根源。
本段以鏡子比喻靈魂：動物性靈魂是屏障，而它的轉化會產生一種超越世界秩序的新光；接著，本文開始藉由冠冕中的兩個層面來闡釋這一點。
阿提克（עתיק יומין，Atik Yomin，意為「古時常在者」）與阿里赫安平，是冠冕的內在與外在層面。阿提克是發出者——也就是ה׳自身——之內最低的層面；阿里赫安平則是受流溢者的根源。註釋所引的Tanya第27章，闡述了《Zohar》所說的：當另一側被制伏時，ה׳的榮耀便升起。
參考出處
- 1אסתלק יקרא דקוב״ה · Zohar II, 67b
- 2וזה נק׳ אספקלריא דלא נהרא · ע״כ בהנחת הר״פ.
- 3ע״פ אעשה לו עזר כנגדו · לעיל ה, א.
- 4אעשה לו עזר כנגדו · Genesis 2:18
- 5שנתבאר במ״א פי׳ קדושתי למעלה מקדושתכם · ראה לקו״ת שלח מו, ב ואילך. נצבים נ, ב.
- 6ונודע שהכתר כלול מב׳ פרצופים · ראה לקמן צא, ג ובמ״מ לשם.
20ועז״א [ועל זה אמר] יכול כמוני.1 היינו בחי׳ תחתונה שבמאציל שהוא עתיק. ת״ל [תלמוד לומר] כי קדוש אני2 קדושתי למעלה מקדושתכם שהמצות ממשיכים מבחי׳ א״א
因此，關於此，經上說：「能像我一樣嗎？」也就是流出者之內最低的層面，即古老者（עתיק，Atik）。經文教導說：「因為我是神聖的」：我的神聖高於你們的神聖，因為誡命（מצות，mitzvos）會從長面相（אריך אנפין，Arich Anpin）的層面引下流注，
《米德拉什》將「你們要成為神聖的，因為我是神聖的」解讀為：「你們的神聖能像我的一樣嗎？經文說：『因為我是神聖的』：我的神聖高於你們的神聖。」以色列的神聖來自誡命，誡命從長面相引下；而「我的神聖」是古老者，層次更高。在《Likkutei Torah》〈Shelach〉中，阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）解釋，這更高的神聖是由上而起的激發（אתערותא דלעילא，isarusa dileila），它先於且遠高於任何由下而起的激發（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata）。
然而，古老者被稱為亙古之日（עתיק יומין，Atik Yomin），因為它脫離（נעתק，ne’etak）並與「日子」的層面分開；這些「日子」是由誡命所形成的衣裳，
古老者被稱為亙古之日；阿爾特雷貝從字根來解讀這個名稱：Atik（古老）也有脫離之意（נעתק，ne’etak）。它與「日子」分開；「日子」就是由誡命所形成的衣裳。
שעז״נ [שעל זה נאמר] מי האיש כו׳ אוהב ימים לראות טוב5 סומוע״ט [סור מרע ועשה טוב] והיינו בבחי׳ א״א משא״כ בחי׳ עתיק יומין הוא בחי׳ קדושתי למעלה כו׳
關於此，經上說：「誰是那愛慕日子、願得見美善的人？……離惡行善。」[接著，]這是在長面相的層面；然而，亙古之日的層面，則是「我的神聖在上，等等」的層面。
《詩篇》問：「誰是那愛慕日子、願得見美善的人？」並回答：「離惡行善」：「日子」由實踐誡命而建立，屬於長面相。古老者則高於這些日子：「我的神聖在上。」
אך ע״י בירור נה״ב [נפש הבהמית] בכל מאדך נמשך גילוי מבחי׳ זו כו׳ כי זהו ענין במקום שבעלי תשובה עומדים67 כו׳ בחילא יתיר8 בחי׳ בכל מאדך כו׳:
然而，藉著以「盡你一切的力量」精煉動物性靈魂（נפש הבהמית，nefesh habehamis），便能從這一層面引下顯現，等等。因為這正是「悔悟回歸者（בעלי תשובה，baalei teshuvah）所站之處，等等」的意思：憑藉更大的力量，也就是「盡你一切的力量」這一層面，等等。
然而，當動物性靈魂以「盡你一切的力量」之愛得到精煉時，甚至能從古老者引下顯現。這就是為何悔悟回歸者所站之處，是完全的義人無法企及的：他們的回歸帶著「更大的力量」，超越限度。
本段解釋，誡命達至長面相；但精煉動物性靈魂、以「盡你一切的力量」而服務於悔悟回歸（תשובה，teshuvah），則能從更高的古老者引下顯現。
雷貝（הרבי）的一則註釋指出，「與日子分開」是指誡命本身，而非誡命所帶來的時間精煉；本段末尾「然而，藉著精煉動物性靈魂……」也顯示了這一點。《Zohar》（זהר）所說悔悟回歸者具有「更大的力量」，反映出他們將黑暗轉化為光明。
參考出處
- 1יכול כמוני · Vayikra Rabbah 24:9
- 2כי קדוש אני · Leviticus 19:2
- 3עתיק יומין · Daniel 7:9
- 4עתיק יומין . . הנעשים מהמצות · יש לומר שהכוונה היא לענין המצות (מצד עצמם) אבל לא לענין בירור הזמן שנעשה עי״ז. ולהעיר מזה שמסיים בתו״א שם: אך ע״י בירור נה״ב כו׳, ועצ״ע — ד״ה ואברהם זקן תשל״ח הערה 78.
- 5מי האיש כו׳ אוהב ימים לראות טוב · Psalms 34:13
- 6במקום שבעלי תשובה עומדים · נסמן לעיל כא, ג.
- 7במקום שבעלי תשובה עומדים · Berakhot 34b:22–23
- 8בחילא יתיר · Zohar I, 129b
衣著、冠冕與燈 ¶21–29
21ולתוספת ביאור בענין הלבושים1 לנשמה בג״ע [בגן עדן] יובן ע״פ מה שפי׳ בזוה״ק [בזוהר הקדוש] ס״פ תולדות שהמלאכים בירידתם לעוה״ז מתלבשים בלבוש כי להיותם רוחניים לכן כדי שיומשכו בעולם השפל הוא ע״י לבוש כו׳.
此外，為進一步說明靈魂在伊甸園（גן עדן，Gan Eden）中的衣著，可以根據神聖的《Zohar》（זהר）在《Toldos篇》（תולדות）末尾所闡明的來理解：天使下降到這個世界時，會披上衣著；因為他們是靈性的存在，所以要被引入這個低微的世界，就必須藉著衣著，等等。
阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן，Alter Rebbe）從《Toldos篇》末尾的《Zohar》，為靈魂的衣著補充了另一個角度。天使降到這個世界時必須披上衣著，因為純粹靈性的存在無法以其他方式存在於物質之地。
וכך יובן בהפוך שכדי שהנשמה תשיג ותהנה מזיו השכינה צ״ל ג״כ ע״י לבוש רוחני כנ״ל.
所以反過來也可以理解：為了使靈魂能領會並享受聖者的臨在（שכינה，Shechinah）的光輝，它也必須透過一件靈性的衣著，正如上文所述。
靈魂的情況正好相反：它不是下降，而是上升。要領會聖者的臨在的光輝，它也需要一件衣著，而且是靈性的衣著。
אך לכאורה אין המשל דומה שהרי הנשמה היא עצם רוחני וא״כ למה צריכה ללבוש בשביל להשיג הזיו כו׳.
然而乍看之下，這個比喻似乎並不相稱，因為靈魂本身是靈性的實體；既然如此，為何它需要衣著，才能領會這光輝，等等？
這裡提出一個疑問：天使需要衣著，是因為它是靈性的，卻要進入物質世界。但靈魂本身是靈性的，而且前往的也是靈性之地，那麼它為何還需要衣著？
אך הענין הוא כי רוחניות וגשמיות שניהם נבראים ומחודשים מאין ליש משא״כ זיו השכינה שהוא גילוי אלקות ממש כמ״ש בפ׳ חיי שרה ע״פ ואברהם זקן.
然而，事情是這樣：靈性與物質性兩者都是受造的，都是從無到有而被創造出來；但聖者的臨在之光輝，則是 ה׳本身的顯現，正如《Chayei Sarah篇》（חיי שרה）中關於「亞伯拉罕（אברהם，Avraham）年老了」這句經文[所闡明的]。
答案是，靈性與物質性都屬於受造之物，都是從無到有而被創造出來。聖者的臨在之光輝並非受造之物；它是 ה׳本身，正如《Chayei Sarah篇》中關於「亞伯拉罕年老了」的論述所闡明的。
והרי האלקות הוא למעלה מרוחניות כמו שהוא למעל׳ [למעלה / למעלת] מגשמיות שהרי אין ערוך הנבראים לגבי הבורא:
而 ה׳的אלקות高於靈性，正如它高於物質性；因為受造之物與創造主之間毫無可比性。
ה׳的אלקות高於靈性，正如它高於物質性，因為沒有任何受造之物能與創造主相比。因此，靈魂雖是靈性的，仍需要衣著來領受它。
這一段進一步說明為何需要衣著：ה׳的אלקות超越靈性，正如它超越物質世界；因此，靈魂需要衣著，正如天使下降到這個世界時也需要衣著一樣。
這篇論述的一份較早抄本，刊載於《Maamarei Admur HaZaken 5571》，據Tzemach Tzedek（צמח צדק）的手稿印行，並對此作了詳盡討論。靈性與物質性都同樣無法與 ה׳相比，這項原則是Chabad思想中反覆出現的基礎。
參考出處
- 1ולתוספות ביאור בענין הלבושים · הנחה אחרת באריכות במאמרי אדה״ז תקע״א ע׳ לג (נדפס מגוכתי״ק הצ״צ).
這就是「那位居於高處……俯察低下之處……」的意思。因此，靈魂要領會這一顯現本身，只能藉著由實踐誡命（מצות，mitzvos）所形成的衣袍，等等。
詩篇將 ה׳ 描述為高高居於寶座之上，卻俯察低下之處；祂與天、地都同樣相隔遙遠。因此，靈魂唯有藉著由其 מצות 所形成的衣袍，才能領受אלקות的顯現。
והנה ארז״ל [אמרו רבותינו זכרונם לברכה] צדיקי׳ [צדיקים] יושבים ועטרותיה׳ בראשיהם ונהנים מזיו פי׳ נהנין מזיו הוא גילוי מהות הזיו ממש2 וזהו כענין הראיה באספקלריא המאירה שהוא השגת המהות ממש ע״י הלבושים מהמצות.
我們的賢者曾說：「義人坐著，頭戴冠冕，享受光輝。」「享受光輝」是指光輝本質本身的顯現；這如同透過明亮的鏡面觀看，也就是藉著 מצות 所形成的衣袍，領會其本質本身。
《塔木德》說，來世的義人頭戴冠冕而坐，享受Shechinah（שכינה）的光輝。「享受光輝」就是親見 ה׳ 的אלקות本身，如同透過清澈明亮的鏡面觀看，藉著由 מצות 所形成的衣袍。
אך עטרותיהם הוא בחי׳ מקיף והוא בחי׳ שלמעלה מזיו וההארה המושגת להם
然而，「他們的冠冕」屬於環繞[之光]的層面；這一層面高於他們所領會的光輝與光明。
「冠冕」是另一種層面：它是環繞之光，高於靈魂所能掌握的光輝與光明。
לפיכך אין נמשכת בבחי׳ גילוי כ״א ע״ד הראי׳ [הראיה] ע״י אספקלריא שאינה מאירה שאין מושג המהות של הנראה רק ע״ד וביד הנביאים אדמה כו׳.
因此，這冠冕不會以顯露的方式被引降，只能如同透過不發光的鏡面觀看；在這種觀看中，所見之物的本質無法被領會，只能以「我藉眾先知顯為譬喻，等等」的方式呈現。
由於冠冕如此高超，它不會公開顯露，只能彷彿透過不發光的鏡面觀看：人看不見其本質，只能看見一個相似的形象，正如摩西（משה）以外的眾先知所見。
所以它被稱為冠冕。（另見下文對「出去觀看，等等；戴著冠冕，等等」一節的闡釋。正如上文所說，這是藉著「盡你一切力量」而引降的。）
這就是它被稱為冠冕的原因：它位於頭上並環繞頭部，而不是進入頭部。文中指的是「出去觀看……所羅門王戴著冠冕……」這句經文。在《Likkutei Torah（לקוטי תורה》〈Shir HaShirim（שיר השירים）中，阿德莫爾·哈扎肯（אדמו״ר הזקן）在該處解釋，冠冕，也就是冠冕（כתר，Keser）這一層面，根本無法透過明亮的鏡面看見，只能透過不發光的鏡面看見；它是藉著以「盡你一切力量」事奉 ה׳ 而引降的。
這段以兩個層次解讀塔木德所描述的義人：他們藉著自己的 מצות直接享受「光輝」；更高的「冠冕」則環繞著他們，源於超越限度的愛。
註釋所引述的雷貝（הרבי）在5706年Shevat（שבט）月7日的書信，討論了這句塔木德語。兩條手稿註記顯示此處的文本沿革：一條在此讀作「Shechinah（שכינה），即實際的אלקות，超越精אלקות，正如超越物質性一樣」；另一條沒有結尾的括號，而該括號似乎是Tzemach Tzedek（הצמח צדק）所加。
參考出處
- 1המגביהי כו׳ המשפילי · Psalms 113:5
- 2פי׳ נהנין מזיו . . הזיו ממש · בבוך 1223 נמצא במקום תי׳ אלו ”השכינה שהוא גילוי אלקות ממש שלמעלה מרוחנית כמו שהוא למעלה מגשמית מהות הזיו ממש”.
- 3ועמ״ש לקמן בפסוק צאינה וראינה · ראה לעיל ח, ב.
- 4צאינה וראינה וגו׳ בעטרה · Song of Songs 3:11
- 5(ועמ״ש לקמן ע״פ . . בכל מאדך כנ״ל · בבוך 127 אין כל הקטע, כנראה שזהו הוספת הצ״צ.
- 6צדיקים יושבים · Berakhot 17a:12
23וזהו ענין נר מצוה1 וענין נר אלקים נשמת אדם2 היינו ב׳ בחי׳ נר. א׳ הוא אספקלריא המאירה. והב׳ אספקלריא שאינה מאירה.
這就是「誡命（מצוה，mitzvah）是燈」以及「אלקים（Elokim）的燈是人的靈魂」的含義：這是兩種燈。一種是明亮的鏡子，另一種是不發光的鏡子。
開篇的兩盞「燈」——誡命與靈魂——如今與兩種鏡子相連：一盞燈對應明亮、能照耀的鏡子，另一盞則對應不發光的鏡子。
והענין כי הנה בנר יש שמן ופתילה וב׳ גווני אור. נהורא אוכמא שעל הפתילה ונהורא חיורא.
解釋如下：燈裡有油和燈芯，並有兩種光色：燈芯上的暗光，以及白光。
燈有油和燈芯，火焰則有兩種顏色：靠近燈芯的暗光，以及位於其上方的白光。《Zohar》（זהר）常以這兩種光作為象徵。
本段將開篇經文中的兩盞燈與兩種鏡子聯繫起來，並引入燈的構成：油、燈芯和兩種光。
《Zohar》在《Bereishis》（בראשית）中談到，暗光（或藍色的光）附著在燈芯上並燃燒消耗；白光則在暗光上方，安住其上。本篇論述靈魂與誡命，便以這幅圖像為基礎。
參考出處
- 1נר מצוה · Proverbs 6:23
- 2נר. . נשמת אדם · Proverbs 20:27
24והנה האור שהוא עיקר הנר הוא נאחז בפתילה דוקא. אבל השמן בלתי אפשר שיאחז בו האור בעצמו כ״א ע״י הפתילה ומ״מ השמן הוא הנכלה בהאור וע״י פתילה א׳ נכלה שמן הרבה כו׳.
現在，燈的光，也就是燈的本質，唯獨附著於燈芯上。然而，光本身不可能直接附著在油上，只能藉著燈芯；但儘管如此，真正被光消耗的是油，而且藉著一根燈芯，許多油都被消耗，等等。
火焰只能附著於燈芯，不能直接燃著油。然而，實際燃燒的是油；油被燈芯引上來，而一根燈芯能燃燒大量的油。
本段說明燈的運作情形：火焰附著於燈芯，卻以油為燃料。
25וכך הנה מעשה המצות בעוה״ז הם בחי׳ השמן כמ״ש בזוהר בינוקא דבלק.1 והיינו שמן משחת קדש ששרשו בח״ע [בחכמה עילאה] ורצון העליון
同樣，在這個世界中，誡命（מצות，mitzvos）的實踐就是油這一層面，正如《Zohar》（זהר）中《Balak》（בלק）篇的[「幼童智者」（ינוקא，Yanuka）部分]所說；也就是神聖的膏油，其根源在上層智慧（חכמה，Chochmah）與上層意願（רצון，ratzon）。
在這個世界中，誡命就是油。《Zohar》在《Balak》篇中記述的幼童智者（Yanuka），把善行比作油；《Tanya》（תניא）第35章對此作了解釋：聖者的臨在（שכינה，Shechinah）安住在人身上，如同火焰依附在燈芯上，而這唯有藉著善行之油才能做到。這些善行的根源是神聖的膏油，象徵上層智慧與上層意願。
אך שנשתלשלו וירדו בגשמיות בעוה״ז ע״כ אין דרך שיאחז בהם אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה כ״א ע״י הפתילה שהיא הנפש האלקית המקיים המצות ואז הוא הממשיך בהם גילוי אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה
然而，由於它們層層流轉而降下，進入這個世界的物質性之中，因此無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），願祂受頌讚，無法直接附著於它們；唯有藉著燈芯，也就是行持誡命的具有ה׳性質的靈魂（נפש האלקית，nefesh Elokis），方能如此；然後正是[這個靈魂]將無限之光，願祂受頌讚，的顯現引入其中。
由於誡命已降入物質之中，無限之光無法直接附著於它們。它需要燈芯，也就是實踐誡命的具有ה׳性質的靈魂；藉著這個靈魂，神聖之光便被引入物質行為之中。
וכמ״ש אשר יעשה אתם האדם2 שהאדם הוא העושה אותן למצות שממשיך בהן אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה. משא״כ חסד לאומים.3
正如經文所說：「人要實行它們」，因為正是人使它們成為誡命，並將無限之光，願祂受頌讚，引入其中；但「列國的慈愛」則不然。
「人要實行它們」這句經文也可以理解為「人要使它們成為誡命」：人藉著將無限之光引入行為之中，使這行為成為誡命。若同樣的慈善行為並非出於這種連結，便屬於「列國的慈愛」，其中並沒有這一點。
這段把燈的比喻應用於誡命：誡命是油，而具有ה׳性質的靈魂是燈芯，無限之光藉著燈芯而附著於誡命之上。
《Tanya》第35章與第53章進一步闡述了《Zohar》中的同一個比喻：人的身體是燈芯，而聖者的臨在唯有藉著「善行之油」才能安住其上；因為即使完美的義人（צדיק，tzaddik），其靈魂仍是獨立存在的，而誡命本身就是ה׳的意願。與「列國的慈愛」形成的對照，所關乎的是依照ה׳的命令而行的行為；這並非在評斷人的價值。
參考出處
- 1בעוה״ז — בזהר בינוקא דבלק · קפז, א. וראה תניא פרק לה. נג.
- 2אשר יעשה אתם האדם · Leviticus 18:5
- 3חסד לאומים · Proverbs 14:34
26וזהו ותורה שם בישראל.1 והיינו ע״י שיש בנפש בחי׳ מס״נ [מסירות נפש] באחד בק״ש [בקריאת שמע] שהוא בחי׳ בטול לאוא״ס [לאור אין סוף] ב״ה.
而這就是[「祂在以色列安置了妥拉」的意思]：也就是說，靈魂中有捨身奉獻（מסירות נפש，mesirus nefesh）的層面（בחינה，bechinah），體現在誦讀示瑪祈禱（שמע，Shema）時說「一」；這是對無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）的自我消融（ביטול，bittul）層面，願祂受頌讚。
這就是「祂在以色列安置了妥拉」：靈魂能承載神聖之光，因為它能完全獻身於 ה׳；例如誦讀示瑪時說「一」，並懷有捨身奉獻（מסירות נפש）的準備，這就是在無限之光（אור אין סוף）面前的自我消融（ביטול）。
וזהו כמשל הפתילה שבה נאחז האור. והיינו ע״י בטול זה כו׳ משא״כ בשמן כי הנפש היא רוחנית ויש בה בטול זה משא״כ במעשה המצות עצמן לא שייך לומר כן
這就如同光焰附著在燈芯上的比喻；也就是藉著這種 ביטול，等等；油卻不是如此，因為靈魂是靈性的，具有這種 ביטול，而對誡命（מצות，mitzvos）本身的實踐，則不能這樣說。
正是這種自我消融，使光焰得以附著在靈魂上，就像火焰附著在燈芯上。靈魂是靈性的，因此具有這種 ביטול；至於物質性的誡命（מצות），也就是油，則不能說它們具有這種 ביטול。
ולכן האור נאחז בפתילה דוקא אלא שבה ועל ידה נמשך גילוי אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה במעשה המצות שמדברים גשמיים
因此，光只附著於燈芯；只是，אור אין סוף（願祂受頌讚）的顯現，乃在燈芯之中並藉著它，被引入由物質事物構成的誡命（מצות）實踐中；
所以，光附著於燈芯，也就是靈魂；然而，אור אין סוף的顯現，藉著靈魂並在靈魂之中，被引入物質性的誡命（מצות）之中。
והוא כמשל השמן הנכלה באור.
這就如同油在光中被耗盡的比喻。
因此，誡命（מצות）就如同在火焰中被「耗盡」的油，經由燈芯被引入光中。
וע״י פתילה א׳ נכלה שמן הרבה היינו כי נשמה א׳ מקיים ועושה מצות רבים לאין שיעור בשני חייו.
藉著一根燈芯，許多油便被耗盡；也就是說，一個靈魂在其一生的歲月中，履行並實踐數不盡的 מצות。
一根燈芯燃盡許多油：一個靈魂在一生之中實踐數不盡的 מצות。
這一段解釋了靈魂為何是燈芯：靈魂能自我消融，因而使 אור אין סוף得以附著於它，並藉著它觸及眾多物質性的誡命。
在示瑪中說「一」時，懷有捨身奉獻（מסירות נפש）的準備，是哈巴德思想的一項根本觀念：每個猶太人的靈魂都有與生俱來的 ביטול，在宣告 ה׳合一的那一刻便會被喚起。
參考出處
- 1ותורה שם בישראל · Psalms 78:5
27והנה מהשמן נמשך הנהורא חיורא שהוא כענין בחי׳ אספקלריא המאירה היינו בחי׳ אור ישר. והוא בחי׳ תר״ך עמודי אור כנ״ל. והנהורא אוכמא נמשך מהפתילה כי נהורא אוכמא היא בחי׳ אספקלריא שאינה מאירה.
現在，白光是從油中引出的；它如同明亮的鏡面這一層面，也就是直射之光的層面；它正是上述六百二十道光柱這一層面。黑光則是從燈芯引出的，因為黑光是不發光的鏡面這一層面。
白光來自油，也就是誡命（מצוות，mitzvos）；它是直射之光，如同透明的玻璃，並且是上述的「六百二十道光柱」。黑光來自燈芯，也就是靈魂；它對應於不發光的鏡面。
這段將火焰的兩種光分別歸於誡命（直射之光）與靈魂（不發光的鏡面）。
28והוא ענין אהבת בכל מאדך שנמשך מצד התהפכות נה״ב [נפש הבהמית]. כי הפתילה היא נה״א [נפש האלקית] המלובשת בנה״ב [בנפש הבהמית].
這就是「盡你一切力量」之愛；這愛是由動物性靈魂（נפש הבהמית，nefesh habehamis）的轉化而引發的。因為，燈芯是披戴於נפש הבהמית中的具有ה׳性質的靈魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）。
黑暗之光就是「盡你一切力量」之愛；這種愛來自動物性靈魂的轉化。燈芯並非單指具有ה׳性質的靈魂，而是指它披戴於動物性靈魂之中的狀態。
כי זה שהנשמה נק׳ פתילה הוא דוקא בהתלבשותה בגוף שאז נק׳ היא פתילה לגבי המצות שהם הנק׳ שמן לומר שהאור נאחז בפתיל׳ [בפתילה] דוקא כי אז בירידתן למטה הרי הנפש רוחנית והמצות גשמיות.
靈魂之所以被稱為燈芯，正是在它披戴於身體之中時；此時，相對於被稱為油的誡命（מצות，mitzvos），它被稱為燈芯。這就是說，光唯有附著在燈芯上；因為當它們下降至下界時，靈魂是屬靈的，而誡命是物質的。
靈魂只有在身處身體之中時，才是「燈芯」。在下界，靈魂是屬靈的，而誡命是物質的，因此光附著於靈魂，並藉著它附著於誡命。
משא״כ בעלותן למעלה בג״ע [בגן עדן] הרי אדרבה האוא״ס [האור אין סוף] נתגלה לנפש ע״י אמצעות הלבושים הנעשים ממעשה המצות
然而，當它們升至上方、進入伊甸園（גן עדן，Gan Eden）時，情形恰恰相反：無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）藉著由履行מצות所形成的衣裳，向靈魂顯現。
在伊甸園中，情形恰好相反：無限之光透過由誡命形成的衣裳，來到靈魂。
א״כ אז המצות הם כמו בחי׳ פתילה והנפש היא השמן הנכלה באוא״ס [באור אין סוף] ב״ה ע״י אמצעות הפתילה הם לבושים מהמצות וכו׳. אבל בעוה״ז נהפוך הוא שהנשמה נק׳ פתילה.
若是如此，那麼誡命便如同燈芯，而靈魂則是油，藉著燈芯——也就是由誡命形成的衣裳，等等——在無限之光中（願祂受頌讚）被耗盡。但在這個世界，情形正好相反：靈魂被稱為燈芯。
在那裡，誡命是燈芯，靈魂則是油，在無限之光中被「耗盡」。在這個世界，情形正好相反，靈魂是燈芯。
這段闡明了兩者角色的轉換：在這個世界，靈魂是燈芯，誡命是油；而在伊甸園中，誡命成為燈芯，靈魂則成為油。
這種轉換呼應了前文所述的雙向關係：在下界，靈魂賦予誡命光；在上界，誡命成為衣裳，使靈魂得以接受光。
29וכיון שכן שאינו נק׳ פתילה כ״א בהתלבשותה בנה״ב [בנפש הבהמית] לכן נמשך ממנה נהורא אוכמא היא בחי׳ בכל מאדך וכו׳ בחי׳ או״ח [אור חוזר]
既然如此，[靈魂]只有在穿上動物性靈魂（נפש הבהמית，nefesh habehamis）時才稱為燈芯，所以暗色之光便由它引出；這是「盡你一切力量」等等的層面，也是反射之光的層面。
靈魂只有在穿上נפש הבהמית時才是燈芯；它所發出的暗色之光，是「盡你一切力量」的愛，源於轉化נפש הבהמית，是由下而上升的反射之光。
וממעשה המצות נמשך נהורא חיורא הוא בחי׳ שמחה של מצוה ושניהם כא׳ [כאחד] טובים שיש מעלה יתירה בזה כו׳ ויש וכו׳ כנ״ל בענין אספקלרי׳ [אספקלריא] המאירה ושאינה מאירה.
由實行誡命（מצות，mitzvos）而引出白光，這是誡命之喜樂的層面。兩者同樣美好，因為這一者有其優勝之處，等等；另一者也有其優勝之處，等等，正如上文論及發光與不發光的鏡子時所說。
來自מצות的白光，就是誡命之喜樂。兩種光各有其優勝之處，正如前文所述的兩面鏡子，各有其特點。
וזהו שהנשמה נק׳ נר וגם המצות נק׳ נר.
這就是靈魂被稱為燈，而מצות也被稱為燈的原因。
這就是靈魂與מצות都被稱為燈的原因：二者合在一起構成一盞燈，即燈芯與油。
והיינו כי הנשמה היא בחי׳ הפתילה (בהתלבשותה בנה״ב [בנפש הבהמית]) והמצות הם בחי׳ השמן ועי״ז נמשך ב׳ בחי׳ אור וכמ״ש ואהבת1 בגימטריא ב״פ [ב׳ פעמים] אור. הוא בחי׳ בכל מאדך ושמחה של מצוה4
也就是說，靈魂是燈芯的層面（當它穿上נפש הבהמית時），而מצות是油的層面；由此引出兩種光。正如經文所說：「你要愛」（ואהבת，ve’ahavta），其數值是「光」（אור，or）的兩倍：這就是「盡你一切力量」與誡命之喜樂的層面。
身體中的靈魂是燈芯，מצות是油，二者合在一起發出兩種光。「你要愛」（ואהבת）的數值是414，正好是「光」（אור）的兩倍；「光」的數值是207。這兩種光就是「盡你一切力量」的愛與誡命之喜樂。
וכמו שבהדלקת הנר מתחלה נמשך ועולה האור שסביב הפתילה שהוא נהורא אוכמא. ואח״כ נמשך ומתגלה הנהורא חיורא.
正如點燃燈時，首先引出並升起燈芯周圍的光，也就是暗色之光；之後，白光才引出並顯現，
點燃燈時，首先出現的是燈芯周圍的暗色之光，之後白光才顯現。
כן מתחלה צ״ל ההעלאה בבחי׳ בכל מאדך. ואז רוח אייתי רוח ואמשיך רוח23 גילוי אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה על ידי מעשה המצות:
同樣，首先必須在「盡你一切力量」的層面有所提升；然後，「靈引出靈，並引下靈」：藉著實行מצות，無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），願祂受頌讚，便得以顯現。
同樣，首先必須以「盡你一切力量」的愛向上提升；然後，如《Zohar》（זהר）所說：「靈引出靈」：由下而起的激發（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata）藉著מצות，引下無限之光的顯現。本週妥拉篇章的下一篇 maamar（「因為生命的源頭在你那裡」）也採用《Zohar》的同一段話：人實行 ה׳的מצות，便激起由上而起的激發。
這段以燈作比喻作結：靈魂那超越限度的愛，是首先出現的暗色之光；誡命之喜樂則是從上而來的顯現之白光，隨後由此而生。
在本週妥拉篇章後文，阿德莫爾·哈扎肯（אדמו״ר הזקן）以不同方式解釋「你要愛」（ואהבת）的兩種光：白光是從上而來、作為恩賜賜下的愛；暗色之光則依附燈芯，是由沉思而生的愛。「靈引出靈」是《Zohar》所說的公式，意指由下而起的激發引來由上而起的激發。
參考出處
- 1ואהבת · Deuteronomy 6:5
- 2רוח אייתי רוח ואמשיך רוח · להלן לד, ד. וש״נ.
- 3רוח אייתי רוח ואמשיך רוח · Zohar, Terumah 64:660–66:669
- 4ואהבת בגימט׳ ב״פ אור · נסמן לעיל לב, ג.
七位牧者與八位人中君王 ¶30–42
現在來看聖殿中點燃燈盞的意義：那裡有七盞燈，對應於整體而言事奉 ה׳ 的人所具有的七個層次。
阿德莫爾哈扎肯現在轉而談燈盞的數目。聖殿中七枝的燈臺代表事奉 ה׳ 的人當中的七種類型。
יש שעבודתו2 בבחי׳ אהבה. ויש שעיקר עבודתו בבחינת יראה כו׳. ונמשכים מבחי׳ שבעה רועים המפרנסים כללות נש״י [נשמות ישראל]
有些人的事奉以愛為其方式；有些人主要以敬畏事奉，等等。這些類型源自供養以色列眾靈魂整體的七位牧者這一層面。
有些人主要以愛來事奉，有些人主要以敬畏來事奉，此外還有其他模式。這七種類型取自「七位牧者」——滋養以色列眾靈魂的偉大領袖。
(דאע״פ [דאף על פי] שכל אחד מקבל מכל השבעה רועים מ״מ יש מי שבחי׳ זו גוברת בו יותר כו׳ כמ״ש בזוהר בנוי דאברהם כו׳ בנוי דיצחק כו׳).
（因為雖然每個人都從七位牧者全體領受，然而某一種特質在某些人身上仍會更加顯著，等等；如《Zohar》（זהר）所說：「亞伯拉罕（אברהם）的子孫……以撒（יצחק）的子孫……」。）
每個靈魂都從七位牧者全體領受，但每個人身上都有某一種特質占主導地位。因此，《Zohar》相應地談到「亞伯拉罕的子孫」（其特質是愛）和「以撒的子孫」（其特質是敬畏）。
וענין שמונה נרות דחנוכה הם כנגד שמונה נסיכי אדם3
而 חנוכה（Chanukah，光明節）的八盞燈，對應於八位人中首領，
相較之下，光明節的八盞燈對應於「八位人中首領」。
正如《Michah》（מיכה，第5章）所寫：「當亞述來到我們的土地，等等，我們就要興起七位牧者和八位人中首領來對抗他。」
Michah 預言，亞述入侵時，「我們就要興起七位牧者和八位人中首領來對抗他」：顯然是指許多領袖和將領，他們將擊退亞述。
ובגמ׳ [ובגמרא] דסוכה (דף נב:) פי׳ שבעה רועים אברהם יעקב משה כו׳. ושמונה נסיכי אדם ישי ושאול כו׳ ומשיח6 ואליהו.
《Gemara》（גמרא）在《Sukkah》（סוכה）（52b）中解釋說：七位牧者是亞伯拉罕、雅各（יעקב）、摩西（משה）等等；八位人中首領是耶西（ישי）和掃羅（שאול）等等，以及 משיח（Moshiach）和以利亞（אליהו）。
《Gemara》列出他們的名字：七位牧者包括亞伯拉罕、雅各和摩西；八位人中首領包括耶西、掃羅、משיח 和以利亞。為何 משיח 被列為首領而非牧者，Kehot 版註釋指出，《Likkutei Sichos》（לקוטי שיחות）第35卷的一篇談話討論了這個問題。
ולהבין זה שהנרות דחנוכה הם כנגד שמונה נסיכי אדם. והענין כי הנה רועה יש בו ב׳ פירושים. הא׳ לשון מפרנס לאחרים כמו רוענו זוננו.
要明白這一點——為何光明節的燈盞對應於八位人中首領——其解釋如下：「牧者」（רועה，ro’eh）一詞有兩種含義。第一種是供養他人的意思，如「牧養我們、供養我們」（רוענו זוננו，re’enu, zunenu）。
為了明白光明節的燈盞為何與首領相對應，阿德莫爾哈扎肯先考察「牧者」（ro’eh）一詞；這個詞有兩種含義。第一種指供養他人的人，例如餐後祝福中的「我們的牧者（re’enu），供養我們的那一位」。
本段將聖殿燈臺的七盞燈連結到七位牧者，並將光明節的八盞燈連結到八位人中首領，接著開始透過「牧者」一詞的兩種含義來解釋兩者的差異。
Tzemach Tzedek（צמח צדק）在《Derech Mitzvosecha》（דרך מצותיך）中關於光明節燈這項誡命的解說，以及雷貝（הרבי）5746年的論述（מאמר，maamar）《Ner Chanukah》（נר חנוכה），都進一步闡述了聖殿燈臺的七盞與光明節的八盞之間的對照。註釋所引的一篇談話（שיחה，sicha）討論了為何 משיח 被列為首領而非牧者。
參考出處
- 1העלאת הנרות שהיו במקדש ז׳ נרות · דרך מצותיך מצות נ״ח עד, א ואילך. ד״ה נר חנוכה תשמ״ו.
- 2שו״ה שבעה — יש שעבודתו כו׳ · ראה לעיל בהערות ותיקונים לכ״ק אדמו״ר זי״ע.
- 3שמונה נסיכי אדם · בארוכה בענין זה ראה באוה״ת נ״ך מיכה ע׳ תעו ואילך.
- 4
- 5אשור כי יבא בארצנו וכו׳ והקמונו עליו שבעה רועים ושמנה נסיכי אדם · Micah 5:4
- 6ושמונה נסיכי . . ומשיח · ראה בלקו״ש חל״ה ע׳ 209 בשולי העמוד בענין מה שמשיח לא נמנה בין הרועים ע״ש. וראה לקמן לד ריש ע״ב שבמשיח יש ב׳ הבחי׳.
31והב׳ שהוא רועה את עצמו ר״ל [רוצה לומר] שמתפרנס כמו והאתונות רועות על ידיהן1 וכן בגמ׳ [בגמרא] רועה בשדות וכיוצא.
第二種意思是，他自己吃草，也就是說，他得以維生；正如「母驢在她們旁邊吃草」一語所示；《Gemara》（גמרא）也有「在田野中吃草」的說法，等等。
「自己放牧、自己取食」是 רועה（ro’eh）的第二種意思，正如《約伯記》中母驢「吃草」，以及《Gemara》中「在田野中吃草」這句話。
וכן בענין השבעה רועים יש ב׳ בחי׳ אלו כי הן המפרנסים כנ״י [כנסת ישראל]. אברהם באהבה כמ״ש אברהם אוהבי2 ששרשו מחסד עליון שהוא בחי׳ אהבה ומשפיע מבחי׳ זו לכנס״י [לכנסת ישראל] ומרע״ה [ומשה רבינו עליו השלום] משפיע בחי׳ דעת כו׳.
同樣，關於七位牧者，也有這兩個層面，因為他們是供養以色列會眾的人：亞伯拉罕（אברהם）以愛來供養，如經文所說：「愛我的亞伯拉罕」；他的根源出自上層的慈愛（חסד，Chesed），這是愛的層面，他並從這一層面向以色列會眾施予；我們的老師摩西（משה），願他平安，則施予認知（דעת，Daas）的層面，等等。
七位牧者兼具這兩種含義：他們既供養他人，也由自身得到供養。亞伯拉罕根植於上層的慈愛，將愛賜予以色列民；摩西則賜予他們認知，即對 ה׳ 的認知。
本段說明「牧者」的第二種含義，並開始展示每位牧者如何以自身的特質供養以色列。
參考出處
- 1והאתונות רועות על ידיהן · Job 1:14
- 2אברהם אוהבי · Isaiah 41:8
32ונקרא רעיא מהימנא שמפרנס את האמונה על ידי שממשיך דעת ה׳. ויעקב משפיע רחמים.
他被稱為忠信的牧者（רעיא מהימנא，ra’aya mehemna），因為他藉著引降對 ה׳ 的認知來滋養信心（אמונה，emunah）。雅各（יעקב）則施予慈憫。
摩西（משה）被稱為「忠信的牧者」（רעיא מהימנא）；此處將這稱號解作餵養信心（אמונה）的牧者，藉著賜予以色列人對 ה׳ 的認知來餵養他們的信心。雅各則賜予他們慈憫。
ואמנם הנה עי״ז שמפרנסים לכנס״י [לכנסת ישראל] הם מתפרנסים ג״כ כי מודעת זאת שא״ס ב״ה מרומם ומתנשא לאין קץ מבחי׳ חכמה ומדות כמאמר דלאו מכל אינון מדות איהו כלל.
的確，他們滋養以色列會眾，也因此自己得到滋養。因為眾所周知，無限者（אין סוף，Ein Sof），願祂受頌讚，尊高超拔，無有窮盡，遠超智慧（חכמה，Chochmah）及情感屬性（מדות，middos）的層面；正如所說：「祂根本不是這些屬性中的任何一個。」
牧者藉著餵養以色列會眾，也得到餵養。 ה׳ 本身無限超越智慧與情感屬性；正如《Tikkunei Zohar》（תיקוני זהר）所說，祂根本不是這些屬性中的任何一個。
本段收束牧者所施予的內容，並引出他們也因而獲得滋養的觀念；其起點是 ה׳ 超越一切屬性的原則。
《Zohar》（זהר）稱摩西為「忠信的牧者」（רעיא מהימנא）；這一稱號既可解作「忠信的牧者」，也可解作「信心的牧者」。無限者超越屬性這一點，為下一步作好鋪墊：只有在人所作的事奉引發回應時，光才進入這些屬性。
33וכדי שיומשך גילוי אור א״ס ב״ה במדות עליונות הוא כפום עובדיהון דב״נ [דבני נשא] שע״י אתעדל״ת [אתערותא דלתתא] באהבה
而要使無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）——願祂受頌讚——的顯現被引入上層屬性，這乃依照人的行為：藉著由下而起的愛之激發（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata），
因為 ה׳ 超越諸屬性，祂的光便依照人的行為進入這些屬性。人從下方引發愛時，上方就會有所回應。
那麼，正如「水[映照]面容」一般，上方也有 אור אין סוף——願祂受頌讚——的顯現被引入愛與慈愛的屬性中，於是便有「我愛你們，等等」。
水映照出面容，正如人的愛引來 ה׳ 的愛作為回應：אור אין סוף 在上層的愛與慈愛屬性中顯現，即「我愛你們」。
ונמצא ע״י שהשבעה רועים משפיעים אהוי״ר [אהבה ויראה] לנש״י [לנשמות ישראל] עי״ז האהוי״ר [האהבה ויראה] שמתעורר בנש״י [בנשמות ישראל] נמשך תוספת אור וגילוי מא״ס ב״ה בהמדות עליונות
因此，藉著七位牧者把愛與敬畏（אהבה ויראה，ahavah v'yirah）賜予以色列的靈魂，透過以色列的靈魂中被激發的 אהבה ויראה，來自無限者（אין סוף，Ein Sof）——願祂受頌讚——的額外之光與顯現便被引入上層屬性，
因此，當牧者在以色列的靈魂中喚起 אהבה ויראה，這些 אהבה ויראה 便把來自 אין סוף 的額外之光引入上層屬性。
שהם שרש בחינת הרועים והרי א״כ הם מתפרנסים עי״ז כו׳. וזהו אכלו רעים3 שהם הרועים שהם רעים למקום.
它們是牧者這一層面的根源；因此牧者也由此得到滋養，等等。這便是「朋友們，吃吧（רעים，re’im）」[的意思]：他們是牧者（רועים，ro’im），是無所不在者的朋友。
那些上層屬性正是牧者自身的根源，因此牧者也由此得到滋養。《雅歌》說：「朋友們，吃吧，רעים」；牧者（רועים）是 ה׳ 的朋友。
本段說明牧者如何得到滋養：他們在以色列的靈魂中所喚起的 אהבה ויראה，將新的光引入上層屬性；而那些屬性正是他們自身的根源。
「如水[映照]面容」這句經文，是哈西德思想中闡明 ה׳ 與靈魂之間彼此映照之愛的經典依據。此處藉此說明為何教導他人能滋養教師：學生引下的光，會到達教師自身的根源。
參考出處
- 1כמים הפנים · Proverbs 27:19
- 2אהבתי אתכם · Malachi 1:2
- 3אכלו רעים · Song of Songs 5:1
34והנה כמו״כ [כמו כן] יש למעלה ג״כ כמאמר ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים1 כו׳ שפרנסה זו הוא שיומשך אור א״ס להיות בבחינת כמראה אדם2 והיינו ע״י התורה
如今，在上面也有[這樣的供養]，正如所說：「以色列供養他們在天上的父親，等等。」這種供養，是使無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）被引下，進入「如同人的形貌」這一層面；這是藉著妥拉（תורה，Torah）而達成的，
上面也有「供養」：米德拉什說，以色列供養他們在天上的父親。這表示藉著妥拉，把無限之光引入「如同人的形貌」這一形態，也就是十個屬性（ספירות，Sefiros）具有人的形象結構。
וכמ״ש לכו לחמו בלחמי3 שהתורה היא ג״כ בחי׳ לחמי כביכול דכמו שע״י הלחם יחיה האדם ותתחבר נשמתו עם גופו כך הוא המשכת אוא״ס [אור אין סוף] ע״י התורה שהיא בחי׳ ח״ע [חכמה עילאה] שבה שורה אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה
正如經文所說：「來，吃我的餅。」因為妥拉也可以說是「我的餅」這一層面。正如人藉著餅而活，靈魂也與身體相連；同樣，無限之光也藉著妥拉被引下；妥拉是上層智慧（חכמה，Chochmah）這一層面，而無限之光，願祂受頌讚，安住其中。
妥拉被稱為ה׳的「餅」。餅使人的靈魂與身體相連；妥拉屬於上層的חכמה，無限之光安住其中，妥拉因此把這光引下。
ובה ועל ידה נמשך ומתלבש במדות חסד דרועא ימינא כו׳ וגם נמשך מזה מזון לנפש כמ״ש ותורתך בתוך מעי.4
並且，在妥拉之內、藉著妥拉，[這道光]被引下並穿上各種情感屬性；慈愛（חסד，Chesed）是右臂，等等。由此也為靈魂引來滋養，正如經文所說：「你的妥拉在我腹中。」
藉著妥拉，光進入各種屬性，例如חסד，即「右臂」。妥拉也成為靈魂的食物，正如詩篇所說：「你的妥拉在我腹中。」
本段將上界供養之意加以引申：妥拉是ה׳的「餅」，把אור אין סוף引入各種屬性；妥拉也成為靈魂的食物。
「如同人的形貌」出自以西結（יחזקאל）的戰車異象；在卡巴拉中，這指ספירות按人的形象排列。餅使靈魂與身體結合；同樣，תורה使אור אין סוף與ספירות結合。
參考出處
- 1ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים · Zohar III, 7b
- 2כמראה אדם · Ezekiel 1:26
- 3לכו לחמו בלחמי · Proverbs 9:5
- 4ותורתך בתוך מעי · Psalms 40:9
35והנה בחי׳ זו של הרועים היא המשכה בבחי׳ פנימית שזהו ענין ותורתך בתוך מעי1 וכמו השגת התורה שיהיה מושג ונתפס בשכלו פסק הלכה
如今，牧者的這一層面，是以內在的方式向下引降；這正是「你的妥拉（תורה，Torah）在我腹中」的意思；正如對妥拉的領會：一項律法裁決被人的理智所領會並把握，
牧者施予的方式是內在的：如同食物進入人的體內。妥拉的研習也是如此：人理解一項猶太律法裁決，並將它持守於心中；Tanya（תניא）第五章解釋，理智於是包攝這項裁決，同時又披覆於其中；而由於這項裁決是 ה׳的智慧，這便是與祂奇妙的合一。
וכן בהתבוננות שיהיה מושג גדולת הבורא ית׳ כמ״ש וידעת היום2 כו׳ דע את אלקי אביך3 כו׳ ולפי השכל כך יהיה האהבה כו׳.
同樣，在默想中，人領會創造主的偉大，願祂受頌讚；正如經上所說：「你今日要知道……」、「要認識你父親的 אלקים……」；理智達到何種程度，愛也就會達到相應的程度，等等。
默想也是如此：人以理智領會 ה׳的偉大，正如「你今日要知道」和「要認識你父親的 אלקים」這兩節經文所命令的。隨之而生的愛，與理解的深度相稱。
本段將牧者的層面界定為內在的施予：透過理解妥拉並默想 ה׳的偉大，產生與理解相稱的愛。
Tanya（תניא）第五章解釋，人領會一項律法裁決時，理智包攝它，也被它所包攝；由於這項裁決是 ה׳的智慧與意願，人便與 ה׳合一。Likkutei Torah（לקוטי תורה），Re’eh，對比妥拉這內在的食物與誡命（מצוות，mitzvos）這包覆人的衣裳。
參考出處
- 1ותורתך בתוך מעי · Psalms 40:9
- 2וידעת היום · Deuteronomy 4:39
- 3דע את אלקי אביך · I Chronicles 28:9
36וזהו כמשל הרועה שמאכיל ומשקה את הצאן שזהו השפעת החיות בפנימיות וכן בכל דור הם ראשי אלפי ישראל המלמדים אותם תורה.
這就好比牧羊人餵養羊群、給羊群水喝，這是在內在層面（פנימיות，pnimiyus）賜予生命力（חיות，chayus）。同樣，每一代都有以色列千人中的首領，教導他們妥拉（תורה，Torah）。
牧羊人餵養羊群、給羊群水喝：他由內在賜予羊群生命。每一代教導以色列妥拉的領袖，都扮演這樣的角色。
וכמאמר משה שפיר קאמרת1 שנק׳ רבא משה ע״ש [על שם] שהיה מלמד תורה כו׳ וכן מה שהרועים מתפרנסים עי״ז הוא ג״כ השגה בפנימיות וכמו ע״ד ומתלמידי יותר מכולם.2
又如那句話所說：「摩西（משה，Moshe），你說得很好。」在這句話中，拉瓦（רבא，Rava）被稱為摩西，因為他教導תורה，等等。同樣，牧羊人藉此得到供養，也是一種在פנימיות中的領會，正如「從我的學生那裡，[我學到的]比從所有人那裡更多」所說。
在《塔木德》中，拉夫·薩弗拉（רב ספרא，Rav Safra）稱拉瓦為「摩西」；正如阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）所說，這是對教導妥拉之人的稱號。教師也會在教學中獲得內在的理解，正如拉比哈尼納（רבי חנינא，Rabbi Chanina）所說：「從我的學生那裡，[我學到的]比從所有人那裡更多。」
本段將牧羊人的形象應用於每一代教導妥拉的教師：他們賜予內在的理解，也在教學中獲得這種理解。
參考出處
- 1משה שפיר קאמרת · Shabbat 101b:3
- 2ומתלמידי יותר מכולם · Taanit 7a:12–13
37וכן למעלה מעלה הוא גילוי אוא״ס [אור אין סוף] בח״ע [בחכמה עילאה] שזהו ענין אכלו רעים כו׳.
同樣，在更高之處，也是無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）在上層智慧（חכמה，Chochmah）中的顯現；這就是「朋友們，請吃吧，等等」的意思。
在最高層次，這種彼此滋養，就是無限之光在上層智慧中的顯現，也就是「朋友們，請吃吧」的意思。
אך ענין הנסיכי אדם היינו שאינן בחי׳ רועים ומלמדים לישראל כמשה והאבות רק הם צדיקים תמימים כמו ישי שמת רק בעטיו של נחש.1
然而，所謂人中尊貴者，是指他們不屬於以色列的牧者與教師這一類，並不像摩西（משה）和列祖那樣；相反，他們是完全正直的義人，例如耶西（ישי），他唯獨因蛇的計謀而死。
至於人中尊貴者：他們並非像摩西與列祖那樣作牧者和教師，而是完全正直的義人，例如耶西（大衛王的父親）；塔木德說，他唯獨「因蛇的計謀」而死：死亡臨到他，只是因為蛇把死亡帶進了世界，並非由於他自己犯了任何罪。
本段結束對牧者的討論，並引入人中尊貴者：他們是完全正直的義人，並不教導他人。
參考出處
- 1ישי שמת רק בעטיו של נחש · Bava Batra 17a:6
甚至在摩西（משה）這位忠信的牧者身上，我們也找不到這種情形。然而，摩西畢竟是「我們的老師」，經上也寫道：「記念摩西的托拉。」
即使摩西這位忠信的牧者，也沒有被說成是只因蛇的計謀而死、自己全無罪過。然而，摩西是「我們的老師」，托拉也以他的名字命名。
משא״כ בישי שלא היה רועה ע״ד משה כו׳ ואעפ״כ [ואף על פי כן] נמצא בו מעלה יתירה שהיה תמים עד שמת רק בעטיו של נחש כו׳.
耶西（ישי）卻不是如此；他並非像摩西那樣的牧者，等等。然而，他身上仍有一種更卓越的品格：他十分完美，以至於只因蛇的勸誘而死，等等。
耶西並不是像摩西那樣的牧者、導師。然而，他有自己的一種品格：他如此完美，以至於他之死純粹是因蛇使死亡進入世界。
ומהם נמשך ג״כ כח לנש״י [לנשמות ישראל] בעבודה בדרך בחי׳ מקיף מה שאין כן מהרועים נמשך בבחי׳ פנימיות ונק׳ מזון כנ״ל.
他們也將力量賜予以色列眾靈魂，使其在[神聖]事奉中以環繞之光的方式得到力量；牧者所賜的則是在內在層面，並稱為食物，如上所述。
諸侯也賜予以色列的事奉力量，但這力量是環繞性的影響。牧者則在內在層面賜予力量，如同食物，正如上文所述。
אבל מהנסיכים נמשך רק בבחי׳ מקיף. וכמו הנסיך שהוא ענין מלוכה שהוא בחי׳ מקיף ששמו נק׳ על האנשים שבמדינתו כו׳.
然而，從諸侯而來的，只是以環繞之光的方式賜下。這好比諸侯，其本質是王權，屬於環繞之光的層面；因為他之名冠於其國中的人民之上，等等。
諸侯的影響好比王權：君王的名號加在其國的所有人民之上，環繞著他們，卻不進入他們之內。
ואינו השפעה בפנימיות ממש (רק הוא עד״מ כמו אחד מתפעל מתפלת אדם צדיק המתפלל בדו״ר [בדחילו ורחימו] ומס״נ [ומסירות נפש] שעי״ז מתפעל גם הוא.
這並非真正內在的賜予（而是例如：有人被一位義人的祈禱所感動；那義人以愛與敬畏（אהבה ויראה，ahavah v'yirah）及捨身奉獻（מסירות נפש，mesirus nefesh）之心祈禱，因此那人也受到感動。
例如，有人看見一位義人懷著愛、敬畏與捨身奉獻祈禱，因而受到感動。他確實受到影響，卻不是透過教導而受影響。
והיא הארה מבחינת המקיף שהרי לא קבל ממנו בפנימית השכלה וחכמה ע״י דבור שהוא השפעה בפנימית כ״א שנתפעל מצדקתו והרי צדקתו ואהוי״ר [ואהבה ויראה] שלו הוא בבחינת ריחוק ממנו בחי׳ מקיף)
這是來自環繞之光層面的光照，因為他並未透過言語，從那人內在地領受理解與智慧；這種領受才是內在的賜予。他只是因那人的正直而受到感動；那人的正直，以及他的愛與敬畏，對此人而言仍在遙遠之處，屬於環繞之光的層面。）
他並未透過言語領受理解，因為那才是內在的賜予。他只是受到義人的神聖品格所感動；那份神聖仍在他所及之處之外，這就是環繞性的影響。
אך נודע שהמקיף הוא מבחי׳ גבוה יותר מהפנימי כי המקיפים שרשן מסוכ״ע והפנימים מבחי׳ ממכ״ע [ממלא כל עלמין].
然而，眾所周知，環繞性的影響來自較高的層面；因為環繞之[光]根源於環繞一切世界之光（סובב כל עלמין，sovev kol almin），而內在之[光]則來自充滿一切世界之光（ממלא כל עלמין，memalei kol almin）的層面。
然而，環繞性的影響高於內在的影響。環繞之光源自環繞一切世界之光，內在之光則源自充滿一切世界之光。
וכעד״ז ארז״ל [אמרו רבותינו זכרונם לברכה] גדולה שמושה יותר מלימודה.23 הגם שהלימוד הוא השפעה פנימית והשימוש הוא חיצונית אעפ״כ [אף על פי כן] מקבל עי״ז יותר יראת שמים כו׳.
同樣，我們的賢者曾說：「侍奉[托拉學者]，勝於研習托拉。」雖然研習是內在的賜予，侍奉則是外在的，但透過侍奉，人反而領受更多敬畏上天之心，等等。
《塔木德》說，侍奉托拉學者勝於跟隨他研習。研習是內在的賜予，侍奉是外在的；然而，侍奉反而帶來更多敬畏上天之心。
והוא כענין המשכה בבחי׳ מקיף (כי מה שיכול להיות נמשך בשכל התלמיד בבחי׳ פנימיות אינו רק הארה לבד משכל הרב. ולכן לא קאים אינש אדעתא דרביה4 כו׳)
這就如同以環繞式方式引下[光]（מקיף，makif）（因為能以內在層面（פנימיות，pnimiyus）的方式引入學生心智中的，只不過是老師心智的一點微光；因此「人不能領會老師的心意，等等」。）
侍奉托拉學者所傳遞的是一種環繞式的影響。學生透過學習所吸收的，只是老師心智的一點微光；正如塔木德所說，人不能完全領會老師的心意（須經四十年）。
ולכן נאמר אשור כי יבא כו׳ והקמונו עליו שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם שע״י שמונה נס״א [נסיכי אדם] ידחו הרע בבחי׳ א׳ יותר מע״י הרועים
因此經上說：「亞述來到時，等等，我們要興起七位牧人和八位人間首領來對付他」：因為藉著八位人間首領，在某一方面，邪惡會比藉著牧人更受驅退。
這就是為何彌迦在亞述面前同時提到牧人與首領：在某一方面，首領比牧人更能驅退邪惡。
כי הרועים שהם המשכה בבחי׳ פנימיות הנה ברבוי השתלשלות המדרגות יוכל לימשך מזה יניקה לחיצונים עד״מ מצפורני ידים לא כאברהם שיצא ממנו כו׳.
因為牧人所代表的是以פנימיות方式作引下；經過世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）中的許多層級，外在勢力便可能由此汲取滋養，例如從手指甲汲取；不像亞伯拉罕（אברהם），從他而出的是，等等。
內在之光經過許多層級而下延，在其最邊緣之處，外在勢力便可能從中汲取滋養，就如同從「指甲」汲取；指甲是身體最外側、生命力最微弱的部分。結尾的「不像亞伯拉罕，從他而出的是，等等」言簡意賅：塔木德（Pesachim 56a）提到亞伯拉罕，說「以實瑪利（ישמעאל）從他而出」；這是外在勢力從一位牧人身上汲取滋養的例子。至於此處的「不像」如何成立，本文並未解釋。
本段將諸侯的影響界定為環繞性的影響，指出它高於牧者內在的教導，並說明它為何更能抵禦邪惡。
Kehot註釋引用一篇5713年的maamar，討論《塔木德》所說學生須待四十年才領會老師心智：在那以前，他領會的只是老師心智的外在層面。「指甲」是卡巴拉用來比喻神聖最外緣的意象；外在勢力在此汲取滋養。
參考出處
- 1זכרו תורת משה · Malachi 3:22
- 2גדולה שמושה יותר מלימודה · Berakhot 7b:26
- 3גדולה שמושה יותר מלימודה · Zohar, Vayera 3:33–37
- 4לא קאים אינש אדעתא דרבי׳ · Avodah Zarah 5b:2
39וכן בהשגת התורה ארז״ל [אמרו רבותינו זכרונם לברכה] למשמאילים בה1 כו׳. וכל האומר אין לי אלא תורה2 כו׳. וצ״ל ג״כ המשכה משמונה נס״א [נסיכי אדם] בחי׳ מקיפים שהמקיף מסמא עיני החיצונים כו׳. וזהו ענין תורה וגמ״ח [וגמילות חסדים] שע״י התורה נמשך בחי׳ מזון.
同樣，在理解妥拉方面，我們的賢者也說：「對於走向妥拉左側的人，等等」；又說：「凡說『我只有妥拉』的人，等等。」還必須從八位人間王子引下環繞[光]的層面，因為環繞[光]會使外在勢力的眼目失明，等等。這就是妥拉與慈善行為的含義：藉著妥拉，食物這一層面被引下來。
妥拉的學習也需要王子的環繞之光。塔木德警告說，對於走向妥拉「左側」的人，妥拉是死亡之藥；又說，自稱「我只有妥拉」的人，甚至並沒有妥拉。環繞之光會使外在勢力「失明」，使它們無法從妥拉汲取。這就是妥拉需要慈善行為的原因：妥拉提供內在的「食物」，而慈善則提供環繞的衣袍。
本段指出，即使妥拉的學習屬於內在之光，也需要王子的環繞之光；這環繞之光對應慈善行為。
塔木德（Yevamos 109b）說，只有妥拉的人，甚至沒有妥拉；Avodah Zarah 17b則讚許一個人「致力於妥拉與慈善行為」。在此，慈善是環繞的衣袍，保護妥拉的內在之光。
參考出處
- 1למשמאילים בה · Shabbat 88b
- 2וכל האומר אין לי אלא תורה · Yevamot 109b:4–5
40וזהו בחי׳ הרועים. וע״י גמ״ח [גמילות חסדים] נמשך בחי׳ לבוש ומקיף וזהו בחי׳ ההמשכה שע״י נס״א [נסיכי אדם] גדולה שמושה כו׳.
這就是牧者的層面（בחינה，bechinah）。透過行善，引下衣裳與環繞的[光]；這就是藉著人中王侯而引下的層面：「服侍更為重要，等等。」
托拉屬於牧者的層面。行善引下衣裳與環繞之光；這就是人中王侯的層面，正如「服侍更為重要」所說。
ויובן יותר ענין ההפרש בין הרועים לנס״א [לנסיכי אדם]1 ע״ד שמצינו בר׳ [ברבי] יוחנן בן זכאי
至於牧者與人中王侯之間的差別，可從我們在拉比約哈難本撒該（רבי יוחנן בן זכאי）身上所見之事，進一步理解：
牧者與王侯之間的差別，可由拉比約哈難本撒該這位當代傑出教師作為例證。
שהיה שר התורה המלמד תורה לישראל ועכ״ז [ועם כל זה] אמר לר׳ [לרבי] חנינא בן דוסא2 בקש עלי רחמים שתפלתו גדולה יותר הרבה משלו עד שאלמלי הטיח ריב״ז [רבן יוחנן בן זכאי] כו׳
他是托拉的領袖，教導以色列人托拉；然而，他仍對拉比哈尼納本多撒（רבי חנינא בן דוסא）說：「請為我求憐憫。」因為拉比哈尼納的祈禱遠比他自己的祈禱更有力量，甚至到了「倘若拉比約哈難本撒該把[頭夾在膝間]，等等」的地步。
他是「托拉的領袖」，教導全以色列；然而，他仍請拉比哈尼納本多撒為他祈禱（在《塔木德》的故事中，是為他生病的兒子祈禱），因為拉比哈尼納的祈禱遠比他自己的祈禱更有力量：即使拉比約哈難本撒該自己整天把頭夾在膝間祈禱，也不會蒙應允。
ומר״ח [ומרבי חנינא] בן דוסא לא נמצא שהיה מלמד תורה ע״ד ריב״ז [רבן יוחנן בן זכאי] ולא נמצא משמו דינים במשנה.
至於拉比哈尼納本多撒，我們並未發現他像拉比約哈難本撒該那樣教導托拉；《米示拿》（משנה）中也沒有以他的名字傳下的律法。
相較之下，拉比哈尼納本多撒並不以教師聞名，《米示拿》中也沒有以他的名字傳授的律法。
本段將托拉連結於牧者，將行善連結於人中王侯，並引入《塔木德》中拉比約哈難本撒該與拉比哈尼納本多撒之間的對照。
在《塔木德》中，拉比約哈難本撒該說明了兩者的差別：拉比哈尼納如同君王面前的僕人，可以自由進入；而他自己則如同大臣。註釋所引用的一篇5669年的講章（מאמר，maamar）說，七位牧者源自內在之光，八位人中王侯則源自環繞之光。
參考出處
- 1ההפרש בין הרועים לנס״א · ראה ד״ה למען דעת תרס״ט ע׳ לט דז׳ רועים היו מבחי׳ אור פנימי וח׳ נס״א היינו שהן מבחי׳ האו״מ.
- 2בר׳ יוחנן בן זכאי . . אמר לר׳ חנינא בן דוסא · Berakhot 34b:28
41וזהו ע״ד ההפרש שבין הרועים לנס״א [לנסיכי אדם] כו׳ כי ריב״ז [רבן יוחנן בן זכאי] היה רועה ומפרנס לישראל כמו מרע״ה [משה רבינו עליו השלום].
這就好比牧者與人中首領之間的區別，等等；因為拉比約哈難·本·撒凱（רבי יוחנן בן זכאי）是以色列的牧者和供養者，如同我們的導師摩西（משה），願他平安。
這就是牧者與首領之間的區別：拉比約哈難·本·撒凱以托拉供養以色列，如同摩西。
ורחב״ד [ורבי חנינא בן דוסא] לא היה בו בחי׳ זו אבל היה צדיק תמים בלי שום דופי
拉比哈尼納·本·多撒（רבי חנינא בן דוסא）則沒有這一層面的特質，但他是一位完全正直、毫無瑕疵的義人，
拉比哈尼納·本·多撒沒有那種角色，但他是完全正直、毫無瑕疵的義人。
עד שארז״ל [שאמרו רבותינו זכרונם לברכה] שלא נברא העוה״ב [העולם הבא] אלא בשבילו1 והיו מקבלים ממנו נש״י [נשמות ישראל] דרכי העבודה והחסידות ע״ד גדולה שימושה כו׳ ותפלתו היתה נשמעת יותר מריב״ז [מרבן יוחנן בן זכאי]
甚至我們的賢者說，來世只是為他而創造的；以色列的靈魂從他那裡領受事奉之道與虔敬之道，正如「親身侍奉更為重要，等等」所說；而且，他的祈禱比[拉比約哈難·本·撒凱的祈禱]更蒙垂聽。
甚至《塔木德》也說，來世是為他而創造的。人們藉著在他身邊侍奉並觀察他，從他學得事奉之道與虔敬之道，正如親身侍奉能教導人；他的祈禱也比拉比約哈難·本·撒凱的祈禱更蒙應允。
וכן נאמר והקימונו עליו שבעה רועים ושמונה נס״א [נסיכי אדם]2 שבחי׳ נס״א [נסיכי אדם] מועיל יותר נגד בחי׳ אשור כי יבא כו׳
同樣，經上說：「我們要興起七位牧者和八位人中首領來對抗他。」因為人中首領這一層面，更能對付「亞述來臨，等等」這一層面；
這就是為何彌迦（מיכה）提到對抗亞述的首領：他們更能對付這樣的敵人。
לפי שממשיכים מבחי׳ סוכ״ע וכמו תפלת ר״ח [רבי חנינא] ב״ד [בן דוסא] להפוך הטבע כו׳ שהוא ע״י המשכה מבחי׳ סוכ״ע שלמעלה מסדר והדרגת ההשתלשלות כו׳:
因為他們從環繞一切世界之光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）的層面引下光來；這就如拉比哈尼納·本·多撒的祈禱能扭轉自然，等等，這是藉著從環繞一切世界之光（סובב כל עלמיןהשתלשלות，hishtalshelus）的秩序與階序，等等。
諸首領從環繞一切世界之光（סובב כל עלמין）引取力量，這光超越創造界有序層層下延的鏈條。拉比哈尼納的祈禱之所以能改變自然，正是因為他的奇蹟源自超越自然秩序的光。
本段將這一對比加以應用：牧者負責教導；首領則是毫無瑕疵的義人，能引下超越自然的環繞之光，因此更有力量對抗邪惡勢力。
參考出處
- 1שלא נברא העוה״ב אלא בשבילו · Berakhot 61b
- 2והקימונו עליו שבעה רועים ושמונה נס״א · Micah 5:4
42וזהו ענין נרות דחנוכה. שטמאו כל השמנים שבהיכל מצד תגבורת חכמה דקליפה. לכן רצו להשכיחם תורתך כו׳.
這就是哈努卡節燈火的意義。因為[希臘人]憑著外殼（קליפה，kelipah）之智慧（חכמה，Chochmah）的強勢，污損了聖所中的一切油；因此「他們企圖使他們忘記你的妥拉，等等。」
現在說到哈努卡節的燈火。希臘人憑著「外殼之智慧」——希臘人的智慧——污損了聖所中的油料。正如哈努卡節祈禱文所說，他們企圖使以色列忘記妥拉。
וע״כ הוצרך להמשיך מבחי׳ שלמעלה מהחכמה1 דקדושה והוא מבחי׳ מקיפים עליונים. וזהו פך של שמן2 שהיה חתום בחותמו של כה״ג [כהן גדול] שהוא בחי׳ ורב חסד3 כו׳
因此，必須從高於神聖的חכמה的層面引下光；這是來自上層環繞之[光]的層面。這就是那一小瓶油，它以大祭司的印璽封緘；這代表「豐盛的慈愛」等等的層面。
既然攻擊是藉著智慧而來，補救就必須來自高於神聖的חכמה之處，也就是上層環繞之光。那一小瓶由大祭司封緘的油，象徵「豐盛的慈愛」——一種超越限量的慈愛。
(ולפי שהוא מבחי׳ מקיף נמשך ונשפל גם למטה להדליק גם עתה בדורותינו שאין בהמ״ק [בית המקדש] קיים משא״כ בבהמ״ק [בבית המקדש] היה ז׳ נרות מבחי׳ ז׳ רועים אלא שהיה הגילוי ממש בבחי׳ פנימית כמאמר עדות היא לבאי עולם4 כו׳.
（由於它來自環繞之光的層面，因此也會被引下而降至下方；即使在我們這些世代、聖殿不再矗立之時，仍能點燃。相較之下，聖殿中有七盞燈，來自七位牧者的層面；只是當時的顯現是真實地以內在方式呈現，正如那句話所說：「這是給所有來到世上的人的見證，等等。」
哈努卡燈火由於屬於環繞之光，也能降至我們的時代——如今已沒有聖殿。聖殿中的七盞燈來自七位牧者，以內在而明顯的方式照耀，成為給全世界的見證。
ועמ״ש לקמן ע״פ כי אתה נרי הוי״ה5 והוי״ה יגיה חשכי.6 שם הוי״ה הראשון הוא בבחי׳ השתלשלות וממנו נמשך בחי׳ אתה נרי. והיינו הנרות דמקדש כו׳.
請參看下文對「因為你是我的燈， ה׳；而 ה׳照亮我的黑暗」的論述。第一個 ה׳（Havayah）處於世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）之中；由它引下「你是我的燈」這一層面，也就是聖所中的燈，等等。
「因為你是我的燈， ה׳；而 ה׳照亮我的黑暗」這句經文中，ה׳出現了兩次。第一個 ה׳所指，是世界層層下延的鏈條之內的神聖性；它是「你是我的燈」的源頭，也就是聖殿中的燈。在本段落後面、論述這句經文的maamar中，阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）將第一個 ה׳解作油與燈芯中的燈；第二個 ה׳則多了一個 ו，代表更高一層的 ה׳。
ושם הוי״ה השני הוא מבחי׳ סוכ״ע שלמעלה מהשתלשלות ומזה נמשך בחי׳ יגיה חשכי והן הן נרות דחנוכה.
第二個 ה׳來自環繞一切世界之光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）的層面，它高於世界層層下延的鏈條；「照亮我的黑暗」這一層面便由此引下，而這正是哈努卡節的燈火。
第二個 ה׳來自環繞諸世界之光，超越世界層層下延的鏈條；它「照亮我的黑暗」——這就是哈努卡節的燈火。
ועד״ז הוא ענין ההפרש בין בחי׳ שבעה רועים לבחי׳ שמונה נס״א [נסיכי אדם]7 כי על ידי שבעה רועים נמשך המשכת המזון לכנ״י [לכנסת ישראל] בחי׳ ותורתך בתוך מעי שהוא מה שיכול להיות נמשך בפנימית זהו מבחי׳ שם הוי״ה הנמשך בעולמות אבי״ע [אצילות בריאה יצירה עשיה].
同樣，七位牧者的層面與人間八位王子的層面也有所不同：藉著七位牧者，食物被引下給以色列會眾，這就是「你的妥拉在我腹中」的層面，也就是能夠以內在方式引下的事物；這來自 ה׳引入流溢界（אצילות，Atzilus）、創造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）與行動界（עשיה，Asiyah）的層面。
牧者與王子也是如此：牧者供應「食物」，也就是進入內在的妥拉，源自被引入流溢界、創造界、形成界與行動界的 ה׳。
אבל ע״י נס״א [נסיכי אדם] נמשכים בחי׳ מקיפים והוא מבחי׳ שם הוי״ה שלמעלה מגדר ההתלבשות בהעולמות אלא שמאיר בבחי׳ מקיף וכענין תפלת רחב״ד [רבי חנינא בן דוסא] להפוך הטבע כו׳ כנ״ל
但藉著人間的王子，所引下的是環繞之[光]；這來自 ה׳的層面，它超越了內著於諸世界的範圍，只以環繞的方式照耀。這好比拉比哈尼納·本·多撒（רבי חנינא בן דוסא）祈禱使自然法則改變，等等，如上所述。
王子引下環繞之光，源自超越內著於諸世界的 ה׳；這正是拉比哈尼納祈禱改變自然法則的力量。
והוא הנמשך ע״י מעשה המצות שהן המשכות בחי׳ מקיפים כי המצות הן נק׳ מצות המלך.8 ועיין בד״ה מזמור שיר חנוכת הבית910 בענין מזון לבוש כו׳.
這就是藉著實踐誡命（מצות，mitzvos）所引下的；誡命是引下環繞之光的層面，因為誡命稱為「君王的命令」。另請參看以「一首詩歌，為殿宇奉獻而作」起首的論述，關於食物與衣服，等等。
誡命也引下環繞之光：它們是「君王的命令」，而君王高居於百姓之上。在《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）中，〈V’Zos HaBerachah〉（「一首詩歌，為殿宇奉獻而作」）一文裡，阿爾特雷貝解釋食物、衣服與房屋：妥拉是靈魂的食物，誡命則是靈魂的衣服；它們在引下的次序上較低，但在根源上卻較高。
ולכן בחי׳ משיח הוא ג״כ מנס״א [מנסיכי אדם]11 כי במשיח נאמר והריחו. מורח ודאין.12 וריח הוא בחי׳ מקיף ריחא דלבושייכו משא״כ הרועים הוא בחי׳ מזון כו׳. ולקמן יבואר דבמשיח יש ב׳ הבחי׳):13
因此，משיח（Moshiach）的層面／範疇（בחינה，bechinah）也源自人間諸王子；因為經文論及משיח時說：「והריחו」（vaharicho，意為「他將嗅聞」）[也就是]「他嗅聞而裁斷」；嗅覺屬於環繞[之光]的בחינה，如「他們衣裳的氣味」；牧人則屬於食物這一בחינה，等等。下文將說明，משיח兼具兩種בחינה。
משיח也被列在人間諸王子之中。以賽亞（ישעיהו）論到他時說「והריחו」；按其簡明義，指「他將因[敬畏 ה׳]而受感」。然而，這個詞源自氣味一詞ריח（rei’ach），而《塔木德》（Talmud，תלמוד）將它解讀為「他嗅聞而裁斷」。嗅覺是一種包羅性的感官，如同衣裳的氣味；牧人則供給食物。本文補充說，משיח兼具這兩種特質。
本段將前面的分析應用於哈努卡節：面對希臘人的智慧，補救必須來自高於智慧的環繞之光，也就是王子的層面；這正是哈努卡節燈火即使在流亡中仍能照耀的原因。
雷貝（הרבי）指出（見5710年的《Sefer HaMaamarim》（ספר המאמרים）），塔木德將 משיח（Moshiach）列在人間王子之中，是因為這是他的主要特質，雖然他兼具兩者。Kehot的註釋也指向邁蒙尼德（רמב״ם）《Laws of Kings》11:3，談及如何辨認 משיח。雷貝在5738、5746及5748年的maamarim進一步闡述，為何補救必須來自高於智慧之處。
參考出處
- 1וע״כ הוצרך להמשיך מבחי׳ שלמעלה מהחכמה · ראה ד״ה ת״ר מצות נר חנוכה תשל״ח ס״ב [סה״מ מלוקט ח״ב ע׳ יח]. ד״ה ואתה ברחמיך תשמ״ח ס״ד [סה״מ מלוקט ח״ד ע׳ קא]. ד״ה ביום השמיני תשמ״ו ס״ו [סה״מ מלוקט ח״ד ע׳ קיב].
- 2פך של שמן · Shabbat 21b:10
- 3ורב חסד · Exodus 34:6
- 4עדות היא לבאי עולם · Shabbat 22b:2
- 5ועמ״ש לקמן ע״פ כי אתה נרי הוי״ה · לקמן מא, א.
- 6יגיה חשכי · II Samuel 22:29
- 7ההפרש בין בחי׳ שבעה רועים לבחי׳ שמונה נס״א · מובא באוה״ת נ״ך כרך א ע׳ תעט.
- 8המצות הן נק׳ מצות המלך · ראה לקו״ת פ׳ במדבר ביאור לד״ה וידבר משה גו׳ אנכי ס״ב. ופ׳ ואתחנן ד״ה למען תירא. וראה לקמן לה, ב.
- 9בד״ה מזמור שיר חנוכת הבית · לקו״ת ס״פ ברכה.
- 10מזמור שיר חנוכת הבית · Psalms 30:1
- 11משיח הוא ג״כ מנס״א · בד״ה למען דעת תרס״ט (סה״מ תרס״ט ע׳ לט) מציין לכאן.
- 12והריחו מורח ודאין · Isaiah 11:3
- 13דבמשיח יש ב׳ הבחי׳ · בסוכה נב, ב נחשב בנסיכים, י״ל מפני שזהו העיקר בו (הערת כ״ק אדמו״ר זי״ע בספר המאמרים תש״י ע׳ 255).
沙邁學派與希列學派 ¶43–48
43ובזה יובן הגמ׳ [הגמרא] בש״א [בית שמאי אומרים] יום ראשון מדליק שמונה מכאן ואילך פוחת והולך.1 וטעמא דב״ש [דבית שמאי] דיליף מפרי החג שיום ראשון מקריב י״ג מכאן ואילך פוחת והולך כו׳.
由此便可理解《Gemara》：貝特沙邁（בית שמאי，Beis Shammai）說，第一天點八盞；從此以後逐日遞減。貝特沙邁的理由，是他們從節期的公牛祭牲推演而來：第一天獻十三頭，從此以後逐日遞減，等等。
有了以上的脈絡，阿爾特雷貝便回到《塔木德》的爭論。貝特沙邁以蘇科特節（Sukkos）的公牛祭牲作為哈努卡（Chanukah）燈火的依據：第一天獻十三頭（《民數記》29:13），此後每天減少一頭。
ובה״א [ובית הלל אומרים] יום ראשון מדליק א׳ מכאן ואילך מוסיף והולך כו׳. כי הנה ענין פרי החג הוא ג״כ המשכת מקיפים עליונים כי סכות הוא התגלות המקיפים כמ״ש כי גבר עלינו חסדו.2
貝特希列（בית הלל，Beis Hillel）則說，第一天點一盞；從此以後逐日增加，等等。因為節期的公牛祭牲也具有引降至高的環繞性 [光明] 的作用；蘇科特節正是環繞性 [光明] 顯現之時，正如經上所說：「因為祂的慈愛勝過我們。」
貝特希列主張從一盞開始逐日增加。與哈努卡一樣，蘇科特節的祭獻也引降至高的環繞性光明；蘇科特節是環繞性棚屋的節日，也彰顯了「勝過我們」的慈愛。
這段回到開篇的爭論，並指出兩者的共同之處：蘇科特節與哈努卡都引降環繞性光明。
在Chassidus中，環繞著人的棚屋本身，正是環繞性光明的典型意象。
參考出處
- 1בש״א יום ראשון מדליק שמונה מכאן ואילך פוחת והולך · Shabbat 21b:5
- 2כי גבר עלינו חסדו · Psalms 117:2
44וע״י המשכה זו מתבררים ג״כ הע׳ [השבעים] שרים ונהפכים ליבטל באור זה. וזהו הללו את1 ה׳ כל גוים כו׳ כי גבר עלינו חסדו.
藉著這一引降，七十位王子也得以淨化、轉化，並在這道光中歸於自我消融。這就是[以下這句話的意思]：「萬國啊，你們都要讚美 ה׳……因為祂向我們大施慈愛。」
住棚節的光甚至淨化「七十位王子」——也就是掌管七十個民族的靈性力量——使它們在其中歸於自我消融。因此，詩篇呼籲萬國讚美 ה׳，因為祂向以色列大施慈愛。
ולכן מתחיל בי״ג פרים כנגד י״ג מדה״ר [מדות הרחמים] שהם מקיפים כנודע. ואח״כ הולכין ומתמעטין כי כיון שכבר נבררו כמה בחי׳ ע״י המשכה שביום ראשון ע״כ א״צ [אין צריך / אינו צריך] עוד להארה גדולה כ״כ [כל כך] כיום ראשון כו׳.
因此，祭牲從十三頭公牛開始，與十三種慈悲屬性相應；這些屬性是環繞之[光]，如所知。此後數目逐漸減少，因為既然藉著第一日的引降，若干層面已經得到淨化，此後便不再需要像第一日那樣大的光照了，等等。
公牛的數目從十三頭開始，與十三種慈悲屬性相應；這些屬性是環繞之光。公牛數目逐日減少，是因為第一日已經淨化了許多層面，往後所需的光便較少。
本段解釋住棚節的公牛為何逐日減少：第一日強大的環繞之光淨化了七十個民族的力量，因此此後每天所需的光便較少。
住棚節的七十頭公牛，按傳統與七十個民族相聯繫。在哈西迪思想中，它們的「王子」是靈性力量；淨化這些力量，意即使它們臣服於神聖。這關乎靈性力量，並非在衡量任何民族的價值。
參考出處
- 1הללו את ה׳ כל גוים · Psalms 117:1
45והנה בחנוכה ממשיכים ג״כ בחי׳ מקיפים הנ״ל שעי״ז יהיו נדחים הקליפות.
如今，在哈努卡節也引降這些環繞的[光]，使得隱蔽勢力（קליפות，kelipos）藉此被驅退。
在哈努卡節也會引降環繞之光，以驅退 קליפות。
אך בחנוכה הוא בבחי׳ מלחמה. וכמ״ש סבוני כו׳ בשם ה׳ כי אמילם1 כו׳ והיינו ג״כ ע״י המקיפים דוקא. וזהו טוב לחסות2 בהוי״ה מבטוח כו׳ כמ״ש במ״א.
但在哈努卡節，這是以戰爭的方式進行的，正如經上所說：「他們包圍我……；奉 הוי׳（Havayah），我必將他們砍倒……」；而這也唯獨是藉著環繞的[光]。這正是[「投靠 ה׳，勝於信靠……」的意思]，正如別處所解釋。
但在哈努卡節，這是藉著戰爭而實現的，正如詩篇所說：「他們包圍我……；奉 ה׳，我必將他們砍倒……」；這場勝利也藉著環繞之光而來。因此，投靠 ה׳這超越自然的聖名，勝於信靠王侯。
本段將哈努卡節與住棚節作對照：兩者都引降環繞之光，但在哈努卡節，邪惡勢力是藉著戰鬥而被驅退。
參考出處
- 1בשם ה׳ כי אמילם · Psalms 118:11
- 2טוב לחסות · Psalms 118:9
46ובסכות להיותו מדאורייתא אינו ע״י מלחמה אלא שנעשו נכנעים ממילא ע״י גילוי זה כו׳. וכיון ששני הענינים הוא המשכת בחי׳ מקיפים ע״כ למדים ב״ש [בית שמאי] לנרות דחנוכה מפרי החג שמתחלה צ״ל גילוי גדול יותר.
至於住棚節（סכות，Sukkos），既然它是妥拉所規定的節日，就不是透過戰鬥；相反，對立勢力會因這一顯現而自然降服，等等。既然這兩項都是引下包圍[之光]，因此 בית שמאי（Beis Shammai）便以節期公牛祭為據，推導 חנוכה（Chanukah）燈的規律：起初必須有更大的顯現，
住棚節是妥拉所規定的節日，因此對立勢力會在顯現面前自然降服，無須戰鬥。既然兩個節日都引下包圍之光，חנוכה便依循住棚節的模式，先有最大的光，然後逐漸減少。
這段闡明 בית שמאי的觀點：既然兩個節日都引下包圍之光，חנוכה便依循住棚節逐漸減少的模式。
47ואח״כ יהיה מתמעט והולך מטעם הנ״ל בפרי החג.
而後便逐漸減少，理由如上文關於節期公牛所述。
因此，בית שמאי的燈數逐漸減少，理由正是前述公牛的理由。在雷貝（הרבי）的解釋中（《Likkutei Sichos》（לקוטי שיחות），vol. 5），如Kehot註釋所引，即使בית שמאי也認為，就光本身而言，應當增加；他們之所以減少，只因哈努卡燈對應住棚節的公牛，而那些公牛對應列國。
וב״ה [ובית הלל] סברי מעלין בקודש1 כו׳. פי׳ דלא דמי ללמוד זה מפרי החג. כי חג הסכות הוא דאורייתא. ואורייתא מח״ע [מחכמה עילאה] נפקת2 מלמעלה למטה. ואם כן בא ונמשך הגילוי מצד עצמו מלמעלה למטה.
而 בית הלל主張：「在聖潔上逐步提升，等等。」意思是，兩者並不相同，不能由節期的公牛推論此處；因為住棚節是妥拉所定的節日，而妥拉源自至高的智慧（חכמה，Chochmah），由上而下流出。既然如此，顯現便自行由上而下來臨並被引下。
בית הלל主張「在聖潔上逐步提升」，是因為這兩種情況並不相同：住棚節是妥拉所定的節日，而妥拉「源自至高的智慧」，由上而下；因此，其顯現是憑自身主動由上而下來臨。
本段以בית הלל的論證開篇：住棚節是妥拉的節日，其啟示由上而來，與哈努卡節不同。
註釋所引述的雷貝一篇談話（שיחה，sicha）指出，就光本身而言，即使בית שמאי也會同意應當增加；他們之所以減少，只因哈努卡燈對應住棚節的公牛，而那些公牛對應列國。
參考出處
- 1מעלין בקודש · Shabbat 21b:6–7
- 2ואורייתא מח״ע נפקת · Zohar, Yitro 21:378–22:389
48ולכן גם ההארה היותר גבוה יוכל לבא ולימשך בתחלה כי מי מעכב ומי מונע1 לה׳ ית״ש [יתברך שמו]. והיד ה׳ תקצר.
因此，即使是最高的光明，也能在一開始就來到並被引下來；誰能攔阻，誰又能阻止 ה׳，願祂的名受頌讚呢？「難道 ה׳ 的手太短嗎？」
因為妥拉節日是從 ה׳ 一方而來的啟示，最高的光明可以立即降臨；沒有任何事物能阻止 ה׳。「難道 ה׳ 的手太短嗎？」
משא״כ בחנוכה שהוא מדרבנן שהם המשיכו להיות גילוי זה וא״כ כיון שממשיכים זה מלמטה א״א להגיע ולהמשיך הגילוי הגדול בתחלה כ״א2 מעט מעט.
哈努卡節（חנוכה，Chanukah）則不同，它是拉比制定的節日；是他們引下了這項啟示。既然這是從下方引來的，一開始便不可能達到並引下這偉大的啟示，只能一點一點地引下來。
哈努卡節是拉比制定的節日：是賢者們親自從下方引下這道光。從下方引來的事物，不可能一下子達到其高度，只能一點一點地引下來。
שמתחלה ממשיכים נר א׳. ואח״כ מעלין בקודש כו׳ והולך ומוסיף אור כו׳.
起初引下一盞燈，之後便「在神聖中逐步提升，等等」，光也就不斷增加，等等。
所以先從一盞燈開始，然後「在神聖中逐步提升」，每一夜都增添光明。
(ודוגמא לדבר מפסח וספה״ע [וספירת העומר] כי בפסח היה הגילוי באתעדל״ע [באתערותא דלעילא] מצד עצמו שנגלה עליהם ממ״ה [מלך מלכי המלכים] כו׳. ואח״כ צ״ל וספרתם לכם להפוך המדות ע״י שממשיכים היום יום א׳ לעומר לנה״ב [לנפש הבהמית] כו׳.
（這件事的一個例子，是逾越節（פסח，Pesach）和數算歐梅爾（עומר，Omer）：逾越節時，啟示是由上而起的激發（אתערותא דלעילא，isarusa dileila），自發而來的；「萬王之王向他們顯現了自己，等等。」此後，便必須「你們要為自己計算」，以轉化情感屬性；這是藉著把「今天是歐梅爾的一天」引入動物性靈魂（נפש הבהמית，nefesh habehamis），等等。
阿德莫爾·哈扎肯（אדמו״ר הזקן）以逾越節和數算歐梅爾作比較。逾越節時，啟示由上而來，並非由下方引發；正如哈加達（הגדה，Haggadah）所說：「萬王之王向他們顯現了自己。」此後便是數算歐梅爾，藉著日復一日地把光引入動物性靈魂，來轉化情感。
ולמחר היום שני ימים. ואין אומרים יום שני אלא שני ימים. כלומר היום נמשך בחי׳ עליונה יותר הכוללת שני ימים ואח״כ מוסיף והולך אור כו׳. נמצא בספירת העומר שהיא אתערותא דלעילא ע״י אתערותא דלתתא הוא ממשיך מעט מעט והולך ואור כו׳ ב׳ ימים ג׳ ימים כו׳.
到了明日，便是「今天是兩天」；不說「第二天」，而說「兩天」。也就是說，今天引下的是涵蓋兩天的更高層面；此後，光便不斷增加，等等。因此，在數算歐梅爾中，這是由下而起的激發（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata）所引發的由上而起的激發；人一點一點地引下來，光也就不斷增長、愈發明亮，等等：兩天、三天，等等。
計數時說「兩天」，而不是「第二天」：每天引下的都是更高的層面，涵蓋此前的日數，所以光明不斷增長。數算歐梅爾是由下而起的激發所引發的由上而起的激發，因此光是逐步增長的。
וזהו כמו בחנוכה תחלה נר א׳ ואח״כ מוסיף והולך כו׳. אבל בפסח שהיה הגילוי מעצמו הרי כללות האור הנמשך אח״כ בכל ימי העומר היה גילוי זה כולו בעצמו בתחלה כו׳ מטעם הנ״ל.3
這就像哈努卡節：起初是一盞燈，之後便不斷增加，等等。但逾越節時，啟示是自發而來的，因此，之後在歐梅爾的每一天所引下的全部光明，其完整的啟示在一開始就已經顯現，等等；原因如上所述。
這就像哈努卡節：先有一道光，之後再逐漸增添。但逾越節的啟示是由上而來的，因此，後來在數算歐梅爾期間所引下的全部光明，都在一開始便已顯現。
וגם מזה יובן מ״ש בפע״ח [בפרי עץ חיים] בספה״ע [בספירת העומר] ממשיכים מקיפים דאימא אבל הפנימיים אין בנו כח להמשיך רק בזמן בהמ״ק [בית המקדש].
由此也可以理解《Pri Etz Chaim》（פרי עץ חיים）中關於數算歐梅爾的記載：我們引下母親（אמא，Imma）的環繞[之光]；但對於內在之光，除非在聖殿時期，否則我們沒有能力引下。
這也解釋了阿里扎爾（האריז״לבינה，Binah）的環繞之光；但內在之光只有在聖殿屹立時才能引下。
והוא כמ״ש בענין שבעה רועים דהם בחי׳ פנימיים וזה היה במנורה שבבהמ״ק [שבבית המקדש] ז׳ קנים. משא״כ עכשיו ממשיכים מבחי׳ המקיפים שהם ח׳ נס״א [נסיכי אדם]:)
這正如關於七位牧者的解釋：他們屬於內在[之光]的層面；這體現在聖殿燈臺的七個枝條上。與此不同，如今我們引下的是環繞[之光]的層面，也就是八位人間領袖。）
內在之光就是七位牧者，正如聖殿中有七個枝條的燈臺。如今我們引下的是環繞之光，亦即八位人間領袖；這也體現在哈努卡燈光中。
ובכל הנ״ל יובן ענין קבלת עומ״ש [עול מלכות שמים] שקדמה לעול מצות4 היינו שהוא בחי׳ בכל מאדך בירור נה״ב [נפש הבהמית] נר ה׳ נשמת אדם.5
由上述一切，便可明白承擔服從ה׳之軛（קבלת עול，kabbalas ol），也就是接受天國王權之軛；它先於誡命（מצות，mitzvos）之軛。這是「盡你一切力量」的層面，是淨化動物性靈魂（נפש הבהמית，nefesh habehamis），也就是「ה׳的燈是人的靈魂」。
至此，阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）引出修持上的教訓：承擔天國王權之軛先於承擔誡命之軛，正如《Mishnah》（משנה）安排先誦讀示瑪禱文，再誦讀「事情將要發生」。這種承擔是「盡你一切力量」的愛，也是淨化動物性靈魂：「ה׳的燈是人的靈魂」。
ואע״פ [ואף על פי] שזהו בחי׳ אספקלריא שא״מ [שאינה מאירה] הוא קודם לעול מצות עם היות נר מצוה בחי׳ אספקלריא המאירה. אך משום שעי״ז יש גילוי בחי׳ עליונה יותר כנ״ל.
雖然這是不發光的鏡面的層面，卻先於誡命之軛；儘管「一項誡命（מצוה，mitzvah）是一盞燈」乃是發光的鏡面的層面。然而，它之所以先於誡命，是因為藉此有更高層面的顯現，如上所述。
也就是說，不發光的鏡面先於誡命；誡命是發光的鏡面。之所以如此，是因為藉著它，更高的層面得以顯現，如上所述。
ועוד שהוא כמו הפתילה ושמן שאין דרך להיות נתלה האור בשמן שהוא נר מצוה. כ״א ע״י שנאחז תחלה בפתילה היא בחי׳ נר הוי״ה נשמת אדם כנ״ל. (ועמ״ש ע״פ ראיתי והנה מנורת זהב67 כו׳)
此外，這也像燈芯和油：光無法附著在油上——油就是「誡命是一盞燈」中的燈——除非先附著在燈芯上；燈芯就是「ה׳的燈是人的靈魂」這一層面，如上所述。（另見關於「我觀看，看哪，一座金燈臺，等等」的論述。）
它也因燈的比喻而先行：火焰不能直接附著在油上，也就是誡命上；只有先附著在燈芯上，才能燃起。燈芯就是靈魂，也就是「ה׳的燈」。在《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）〈Behaalosecha〉篇中，阿爾特雷貝將撒迦利亞（זכריה）的金燈臺七盞燈解作七位牧者的靈魂，並將誡命（מצות）解作油與燈芯。
ולכן ג״כ ספה״ע [ספירת העומר] שהוא זיכוך נה״ב [נפש הבהמית] אספקלריא שא״מ [שאינה מאירה] קדמה למ״ת [למתן תורה] דשבועות שהוא נר מצוה.
因此，俄梅珥（עומר，Omer）計數——它是淨化動物性靈魂，也是不發光的鏡面——同樣先於五旬節（שבועות，Shavuos）的頒賜妥拉；頒賜妥拉就是「誡命是一盞燈」。
同樣，俄梅珥計數淨化動物性靈魂，先於五旬節及頒賜妥拉；後者就是「誡命是一盞燈」。
וזהו וספרתם לכם ממחרת השבת.8 כי השבת הוא בחי׳ נר מצוה. אבל בחי׳ קדושתי שלמעלה מקדושתכם נק׳ ממחרת השבת כלומר למעלה מבחי׳ השבת.
這就是「你們要為自己計算，從安息日的次日開始」。因為安息日是「誡命是一盞燈」這一層面；但「我的聖潔高於你們的聖潔」這一層面，稱為「安息日的次日」，也就是高於安息日這一層面。
妥拉吩咐從「安息日的次日」開始計算：安息日代表誡命如燈，而「安息日的次日」則在其上，是「我的聖潔高於你們的聖潔」。
וזהו ענין קבלת עומ״ש [עול מלכות שמים] דבור אנכי9 ולא יהיה לך שלפני מצות שבת.
這就是承擔天國王權之軛的意義：宣告「我是」與「你不可有[其他神明]」的話語先於安息日（שבת，Shabbos）的誡命。
因此在西奈山，「我是」與「你不可有[其他神明]」這兩句話——承認ה׳的主權——先於安息日的誡命。
這也就是「你們要為自己計算」的意義，即俄梅珥計數；如所周知，它淨化靈魂，並修正情感屬性（מדות，middos），使黑暗轉為光明。
俄梅珥計數淨化靈魂並修正情感，使黑暗轉為光明。
本段提出希列學派的理由：源自拉比教法、由下方引來的光必須逐步增長。本段又以逾越節和數算歐梅爾作對照，並指出，接受 ה׳ 的主權、淨化動物性靈魂，必須先行。
Kehot的註釋引用了雷貝（הרבי）在《Derech Mitzvosecha》（דרך מצותיך）中關於「誰能阻止 ה׳」的談話（שיחה，sicha）。在卡巴拉中，歐梅爾四十九天的計數，將 בינה 的光引入情感屬性；《Pri Etz Chaim》指出，在流亡時期只能引下其環繞層面。
參考出處
- 1כי מי מעכב ומי מונע · ראה דרך מצותיך לד, ב. מובא בלקו״ש חכ״א ע׳ 194.
- 2שו״ה בתחלה כו׳ · ע״כ נמצא בבוך 1223.
- 3מטעם הנ״ל בפרי החג · Shabbat 21b:6–7
- 4עול מצות · Mishnah Berakhot 2:2
- 5נר ה׳ נשמת אדם · Proverbs 20:27
- 6ע״פ ראיתי והנה מנורת זהב · לקו״ת פ׳ בהעלותך.
- 7ראיתי והנה מנורת זהב · Zechariah 4:2
- 8וספרתם לכם ממחרת השבת · Leviticus 23:15
- 9אנכי · Exodus 20:2
- 10בש״א יום ראשון מדליק שמונה · Shabbat 21b:5
- 11הללו . . כי גבר עלינו חסדו · תהלים קיז.
- 12סבוני כו׳ · Psalms 118:11
- 13טוב לחסות · Psalms 118:9
- 14דלא דמי ללמוד זה מפרי החג · מובא באוה״ת כרך א ע׳ רנט.
- 15ואורייתא מח״ע נפקת · Zohar II, 85a
- 16והיד ה׳ תקצר · Numbers 11:23
牧者與君王的根源 ¶49–55
49ולהבין ביאור הדברים הנ״ל בענין שמונה נסיכי אדם. דודאי הרועים הם יותר נעלים מהם במה שהם משפיעים מבחי׳ פנימיות. משא״כ בנס״א [בנסיכי אדם].
為了明白上述關於人中八位王侯的解說：牧者確實比他們更為高超，因為他們是從內在層面（פנימיות，pnimiyus）施予；人中八位王侯則不是如此。
為了闡明王侯的情況：牧者確實在某一方面更高超，因為他們是從內在施予，而王侯並非如此。
והיינו לפי שהרועים נשמתם מבחי׳ פנימיות. והנסיכים מבחי׳ חיצוניות (ולכן משה הוא מהרועים. ואליהו מהנסיכים. ונודע דמשה הוא מבחי׳ פנימיות ואליהו מבחי׳ חיצוניות)
這是因為牧者的靈魂來自פנימיות，而王侯的靈魂來自外在層面（חיצוניות，chitzoniyus）（因此，摩西（משה）屬於牧者，以利亞（אליהו）屬於王侯；眾所周知，摩西來自פנימיות，以利亞則來自חיצוניות）。
他們的靈魂來自內在層面，王侯的靈魂則來自外在層面。因此摩西是牧者，以利亞是王侯；眾所周知，摩西來自內在層面，以利亞則來自外在層面。
אמנם בזאת יתרון מעלת נס״א [נסיכי אדם] שנשמתם הם מבחי׳ עולם העליון יותר מנשמות הרועים אלא שהם מבחי׳ חיצוניות של העליון. והרועים הם מבחי׳ פנימית של התחתון.1
然而，人中八位王侯的優越之處正在於此：他們的靈魂來自比牧者的靈魂更高的世界，只是他們屬於較高層面的חיצוניות，而牧者屬於較低層面的פנימיות。
然而，王侯有其優勢：他們的靈魂來自更高的世界。他們是較高層面的外在部分，而牧者是較低層面的內在部分。
והוא כמו עד״מ שהעלים של מיני פירות החשובים ויקרים מאד יש בהם יתרון מעלה משאר פירות.
這就好比極其珍貴、價值非凡的各種果樹，其葉子比其他果實更為優越。
一個比喻：極珍貴的果樹，其葉子比其他果實更有優勢。
אע״פ [אף על פי] שהעלים הם חיצוניות. ואין בהם טעם אפי׳ [אפילו] כבמיני פירות הפשוטים מ״מ הם ממין וסוג אחר החשוב הרבה יותר ממין פירות הגרועים.
雖然葉子屬於חיצוניות，沒有滋味，甚至不及普通種類的果實；然而，它們屬於另一種、另一類，遠比劣等果實的種類珍貴得多。
葉子屬於外在層面，沒有滋味，甚至不及普通果實；然而，它們所屬的樹種遠比劣等果實的種類珍貴。
ונגד זה יש מעלה בפירות על העלין במה שמ״מ הם מין פרי ויש בהם טעם משא״כ בעלין כו׳.
與此相對，果實勝過葉子之處在於：它們畢竟屬於果實一類，而且有滋味；葉子則不然，等等。
另一方面，果實的優勢在於它畢竟是果實，而且有滋味；葉子則沒有這些特點。
這段話解釋了王侯如何能勝過牧者：王侯是較高世界的外在部分，猶如珍貴樹種的葉子與普通果實相比。
《Derech Mitzvosecha》中關於哈努卡燈的論述（第三章），以及5669年的maamar〈Lemaan Daas〉，闡發了較高層面的外在部分與較低層面的內在部分之別。較高層面的外在部分勝過較低層面的內在部分，這一原則在哈西迪思想中反覆出現。
參考出處
- 1מבחי׳ פנימית של התחתון · ראה בדרך מצותיך מצות נר חנוכה פ״ג. ד״ה למען דעת תרס״ט.
50והנה עד״ז יש ב׳ מיני נשמות שיש נשמות יראים ושלימים כמו עולה תמימה. ואעפ״כ [ואף על פי כן] אינם יכולים ללמד לזולתם תורת ה׳. ויש נשמות בעלי תורה ואינן שלימים בתכלית כ״כ [כל כך] בלי שום דופי כמו נשמות הנ״ל.
如今，依此而言，靈魂有兩類：一類是敬畏 ה׳而全然完美的靈魂，如「完整的燔祭」；然而，他們仍不能教導他人 ה׳的妥拉（תורה，Torah）。另一類則是妥拉學者的靈魂，並不像上述靈魂那樣全然完美、毫無瑕疵。
靈魂整體而言也有同樣兩類。有些靈魂敬畏 ה׳，且全然完美，如「完整的燔祭」（拉希（רש״י）如此稱以撒（יצחק）），然而不能教導他人妥拉；另一些則是妥拉學者，能教導妥拉，卻並非全然無瑕。
這段將牧者與王子之間的區別，應用於每一代人的靈魂：全然虔誠完美的人，以及教授妥拉的人。
51והיינו שהיראים ותמימים נלקח נשמתם מעלמא דאתכסיא וע״כ אינם פרנסי הדור לפי שהם מעלמא דאתכסיא בבחי׳ הסתר והעלם והוא המשומר ממגע וכו׳ ומ״מ אינם בעלי תורה כ״כ [כל כך] להיותם רק בחי׳ חיצוניות עליון.
也就是說，敬畏 ה׳者與純全者的靈魂取自隱藏世界（עלמא דאתכסיא，alma de’iskasya），因此他們不是世代的供養者，因為他們來自隱藏世界，處於隱藏與遮蔽之中；這就是所謂「免於接觸者」，等等。然而，他們也不算是非常精通妥拉的人，因為他們僅屬於較高層面的外在層面（חיצוניות，chitzoniyus）。
至為虔敬而純全的人來自「隱藏世界」（עלמא דאתכסיא），這是以隱藏為特徵的較高層次。因此，他們不是其世代的供養者；他們「免於接觸」較低的世界。他們也不是傑出的教導者，因為他們來自較高層面的外在層面。
本段說明虔敬者：他們來自隱藏的較高世界，雖然純全，卻隱而不顯，是較高層面的外在層面。
在卡巴拉中，「隱藏世界」（עלמא דאתכסיא）與「顯現世界」（עלמא דאתגליא，alma de’isgalya）是流溢界（אצילות，Atzilus）內部較高與較低的層次，通常分別與理解（בינה，Binah）和王權（מלכות，Malchus）相對應。
52ובעלי תורה הם מבחי׳ פנימית רק שהם מבחי׳ פנימית תחתון עלמא דאתגליא לכן הם בהתגלות ללמד כו׳.
通曉妥拉者來自內在層面，只是他們屬於下界、顯露世界的內在層面，因此他們處於顯露的狀態，以便教導等等。
通曉妥拉者來自內在層面，但屬於較低的「顯露世界」。因此，他們的恩賜是公開顯露的，也會教導他人。
ועד״ז הוא ענין שמונה נסיכי אדם ששרשם משמונה תקונים הראשונים שבי״ג ת״ד [תיקוני דיקנא] דא״א שהם בחי׳ מקיפים.
同樣，八位人間王子，其根源來自長面相（אריך אנפין，Arich Anpin）的鬍鬚十三項修飾（תקונים，tikkunim）中的前八項；這些修飾屬於環繞之光。
八位王子的根源，在長面相的「鬍鬚十三項修飾」中的前八項；這些是神聖慈悲的卡巴拉通道，與十三種慈悲屬性相對應。這八項屬於環繞之光。
כי תקון לאלפים הוא בחי׳ או״פ [אור פנימי]1 כי לאלפים היינו אאלפך חכמה אאלפך בינה23 שאו״א [שאבא ואימא] יונקים מב׳ מזלות דא״א ויניקה זו היא בחי׳ או״פ [אור פנימי]
因為「至千代」（לאלפים，la’alafim）這項修飾，屬於內在之光；「至千代」是指「我教導你智慧（אאלפך，a’alefcha），我教導你理解（אאלפך，a’alefcha）」；父與母（אבא ואמא，Abba v'Imma）從長面相的兩個流脈（מזלות，mazalos；鬍鬚的通道）汲取滋養，而這滋養屬於內在之光；
名為「至千代」（la’alafim）的修飾，屬於內在之光。這個詞讀作「我教導你」（a’alefcha），如同「我教導你智慧」（《約伯記》）所說；《塔木德》也把Alef-Beis字母讀作「學習（alef）理解」。父與母——智慧（חכמה，Chochmah）與理解（בינה，Binah）——從長面相的兩個流脈汲取滋養；這滋養是內在之光，以教導並吸收的方式傳授。
והוא כמו בחי׳ רועים ישראל מפרנסים כו׳ אכלו ריעים או״א [אבא ואימא] כו׳ וזהו נוצר חסד לאלפים.4
這就如同牧者的層面：「以色列供養……」、「朋友們，吃吧」，這裡是指父與母等等。這就是「祂為千代保存慈愛」[的意思]。
這是牧者的層面：以色列在上方供養，正如「朋友們，吃吧」所說；此處如前所述，將這句話應用於父與母。這就是「祂為千代保存慈愛」的意思。
本段指出，通曉妥拉者的根源在較低世界的內在層面；八位王子的根源則在長面相十三項修飾中的前八項，這些修飾先於智慧與理解的內在之光。
一篇5669年的מאמר（maamar）——註釋所引述的論述——解釋說，智慧是以「教導」（ulpana）的方式引出的，而教導需要收縮（צמצום，tzimtzum）。《Sefer HaErchim Chabad》提出，「直到千人」（la’alafim）有兩種含義：智慧與理解的層面，以及藉收縮向下引光的方式；兩者彼此相連，因為只有在光被引入內在時，才需要收縮。
參考出處
- 1כי תקון לאלפים הוא בחי׳ או״פ · בד״ה למען ידעו תרס״ט ע׳ מה מציין לכאן: ”והיינו שההמשכה בחכמה הוא בבחי׳ אולפנא ולימוד שזהו ע״י צמצום”.
- 2כי לאלפים היינו אאלפך חכמה אאלפך בינה · ראה בארוכה בספר הערכים-חב״ד מערכת אות אלף במילואים טור תרנה להערה 125 שלכאורה הכוונה שבאלפים — שני פירושים א) שקאי על בחינת חו״ב שנק׳ בשם ”אלפים” ב) שקאי על סדר ואופן דהמשכה (ע״י צמצום וכו׳). והקשר דשני הפירושים הוא: אופן זה דהמשכה (ע״י צמצום וכו׳) המרומז בתמונת אל״ף — הוא דוקא כשההמשכה היא לבחי׳ פנימי (משא״כ לבחי׳ מקיף), ומכיון שתיקון ”לאלפים” (חו״ב) הוא התחלת בחי׳ פנימי (כמ״ש כאן בתו״א שהמזלות שקודם ”לאלפים” הם בחי׳ מקיפים) — לכן, בכדי שיומשך לבחינה זו (פירוש הא׳ ב”אלפים”), צ״ל אופן ההמשכה ע״י צמצום וכו׳ (פירוש הב׳ ב”אלפים”) ע״ש בארוכה.
- 3אאלפך חכמה אאלפך בינה · Job 33:33
- 4נוצר חסד לאלפים · Exodus 34:7
因此，字母（אל״ף，Alef）的字形，是上方與下方各有一個字母（יו״ד，Yud），中間則有一個斜置的字母（וי״ו，Vav）；因為向內在層面引降，必須透過收縮（צמצום，tzimtzum），等等。
字母 אל״ף由上方一個יו״ד、下方一個יו״ד，以及兩者之間斜置的וי״ו構成。這顯示，引降至內在層面的光必須經過收縮：先有上方的小יו״ד，接著才有延伸而下的וי״ו。
אבל ח׳ מזלות הראשונים שקודם בחי׳ לאלפים הם בחי׳ מקיפים ומשם שרש ח׳ נס״א [נסיכי אדם] והרי הם למעלה ממקור בחי׳ הרועים ששרשם מבחי׳ חו״ב [חכמה ובינה] שהם בחי׳ לאלפים הנ״ל.
但是，最初八個星宿（מזלות，mazalos），也就是在「千數」層面之前的那些，屬於環繞[之光]；八位人中首領的根源也由此而來。因此，他們高於牧者這一層面的根源；牧者的根源來自智慧（חכמה，Chochmah）與理解（בינה，Binah），而這正是上述「千數」的層面。
最初八個通道，也就是在「千數」層面之前的那些，屬於環繞之光，是八位首領的根源。因此，首領的根源高於牧者的根源；後者位於智慧與理解，也就是「千數」的層面。
אך מ״מ הרועים הם מבחי׳ פנימית והנס״א [והנסיכי אדם] מבחי׳ חיצוניות רק שהם חיצוניות עליון כו׳.
但儘管如此，牧者屬於內在層面（פנימיות，pnimiyus），而人中首領屬於外在層面（חיצוניות，chitzoniyus）；只不過，他們是較高層面的外在層面，等等。
儘管如此，牧者出自內在層面，首領出自外在層面；但這是較高層面的外在層面。
本段藉由字母אל״ף的字形，說明內在之光的引降必須經過收縮；並指出，首領的根源雖處於外在層面，卻高於牧者的根源。
註釋所引的 Torah Ohr, Yisro，也以同樣方式解釋字母אל״ף：引降之וי״ו唯有經過上方יו״ד所代表的收縮。
參考出處
- 1האל״ף תמונתו יו״ד למעלה ויו״ד למטה וי״ו באמצע · מבואר גם לקמן סט, ג ובד״ה כל המאריך באחד תרע״ח ע׳ שפז ואילך.
- 2ההמשכה בפנימית צ״ל ע״י צמצום · ראה ד״ה למען דעת תרס״ט ע׳ מה.
54ובחנוכה שטמאו כל השמנים שבהיכל שהוא בחי׳ הפגם המגיע בחו״ב [בחכמה ובינה] ע״כ הוצרכו לתקן ע״י מקיפים דוקא שלמעלה משרש החכמה.
在光明節（חנוכה，Chanukah），他們玷污了聖所中的一切油；這正是瑕疵觸及智慧（חכמה，Chochmah）與理解（בינה，Binah）這一層面的情形。因此，他們必須特別藉著高於智慧根源的環繞性[光]來修復。
光明節時，希臘人玷污了油，這瑕疵觸及智慧與理解，也就是智慧本身的層面。因此，修復必須來自高於智慧根源的環繞之光。
ובסכות ממשיכים ג״כ י״ג ת״ד [תיקוני דיקנא] וזהו ענין י״ג פרים כו׳. רק שבסכות נכנעים עי״ז ממילא הע׳ [השבעים] שרים כו׳ משא״כ בחנוכה כו׳ וכנ״ל.
在住棚節（סכות，Sukkos），鬍鬚的十三項修飾（י״ג ת״ד，yud-gimmel tikkunei dikna）也被引降，這就是十三頭公牛的含義，等等。只是，在住棚節，七十位王侯因此便自然受到制伏，等等；光明節則不同，等等，如前所述。
住棚節也引降十三項鬍鬚修飾，因此有十三頭公牛。但在住棚節，七十位王侯自行臣服；光明節則需要爭戰。
這一段將卡巴拉的結構應用於光明節與住棚節：兩者都引降環繞性的修復力量，但光明節是藉著爭戰修補智慧上的瑕疵。
55וע״ז נחלקו ב״ש [בית שמאי] וב״ה [ובית הלל] בענין הדלקת נ״ח וכמש״ל [וכמה שכתוב לעיל]. עוד יש פי׳ בענין ז׳ רוים וח׳ נס״א [נסיכי אדם] כי בז״ת [בז׳ תחתונות] הי׳ [היה] שבירה ובינה רקיעא תמינאה נק׳ עלמא דחירו יין המשומר.1
因此，沙邁學派（בית שמאי，Beis Shammai）與希列學派（בית הלל，Beis Hillel）就點燃 חנוכה（Chanukah）燈一事有所分歧，如上文所述。關於七位牧者與八位人間的首領，還有另一種解釋：因為七個較低的[屬性（ספירות，Sefiros）]曾發生破碎；而理解（בינה，Binah）這第八重天穹，稱為自由之界，也就是「珍藏的酒[在葡萄中]」。
這正是沙邁學派與希列學派之爭的根據。第二種解釋是：器皿的破碎發生在七個較低的屬性中；而理解，即「第八重天穹」，是自由之界，也就是「珍藏在葡萄中的酒」，未曾受到破碎的影響。
והנה ז׳ רועים נמשכים מז״ת [מז׳ תחתונות] ושמונה נס״א [נסיכי אדם] מבחי׳ רקיעא תמינאה לכן הם מועילים יותר לדחות בחי׳ אשור. ועמ״ש ע״פ למנצח על השמינית23 כו׳:
如今，七位牧者由七個較低的[屬性]引出，而八位人間的首領則來自第八重天穹這一層面；因此，他們更能排斥亞述這一層面。另請參閱《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）中〈Tazria〉篇「交給指揮者，依第八（שמינית，sheminis）上演奏，等等」一節的論述。
七位牧者源自七個較低的屬性，八位首領則源自第八層面——理解；此層面未曾破碎，所以這八位首領更能抵禦亞述。在《Likkutei Torah》〈Tazria〉篇論「依第八」之處，阿爾特雷貝解釋，第八層面超越了對七個屬性的提煉，是從上而來的恩賜；他在那裡也提到本篇 maamar 的七位牧者與八位首領。據《Gemara》（גמרא）所說，Moshiach（משיח）時代的豎琴有八根弦。
本段將兩派的分歧與前述整體論述相連，並補充另一種解釋：八位首領源自理解，這一層面高於破碎，因此更有力地抵禦邪惡。
《Likkutei Torah》〈Tazria〉篇將「第八」解釋為超越七個屬性的層面，並與至高的冠冕（כתר，Keser）相連。註釋所引的一篇談話，則將八盞 חנוכה 燈與 Moshiach 時代那把有八根弦的豎琴聯繫起來。
參考出處
- 1יין המשומר · Berakhot 34b
- 2ע״פ למנצח על השמינית · ראה לקו״ת תזריע כב, א. ובלקו״ש ח״כ ע׳ 346 הערה 186 הקישור בין ח׳ נרות דחנוכה עם כנור של ח׳ נימין.
- 3למנצח על השמינית · Psalms 6:1
瑪瑪爾學完了嗎？
標記為已學習；此篇將計入本週及本年度的希尤姆。
在事奉中的實踐
首先承擔服從 ה׳ 之軛（קבלת עול，kabbalas ol），並努力以超越自身限度的愛轉化動物性靈魂；這就是燈芯，使 מצוות 之光得以燃著其上。然後懷著喜悅履行 מצוות。在黑暗的時刻，如 חנוכה，應從下方一步一步增長光明，始終向更高的聖潔境界上升。
討論問題
- 靈性靈魂為何需要衣著才能領受 ה׳，而天使只有在降入物質世界時才需要衣著？
- 鍍銀鏡只顯示影像，為何反而高於透明玻璃？
- 為何火焰必須先燃著燈芯，然後才燃著油？這對於在履行誡命之前先承擔服從 ה׳ 之軛，有何啟示？
- 人中君王不教導人，為何其根源能高於教導人的牧者？
- 為何像哈努卡燈這樣從下方引來的光，必須一步一步增長，而住棚節的光卻一開始便處於最高點？