《托拉奧爾》 · 帕拉沙 Mikeitz · 瑪瑪爾 6
ביאור על הנ״ל
上述內容的解釋
由 AI 根據我們的英文版翻譯，並經過數輪對照英文與希伯來文的檢查和修訂。英文版本身仍由人工讀者審閱中。若您熟悉中文，懇請協助審閱本譯文。 志願協助審閱
核心要旨
ה׳自身的「誡命」（מצוות，mitzvos），就是祂的無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）下延至十個屬性（ספירות，Sefiros）的過程：心智（מוחין，mochin）就是祂的「經匣」（תפילין，tefillin），進入其中的光就是祂「戴上經匣」。人的誡命將這道光引入流溢界（אצילות，Atzilus）；自我消融（ביטול，bittul）自己的意願，並無限地愛 ה׳，則能引下一切意願之意願本身，也就是撒迦利亞（זכריה）燈臺（מנורה，menorah）頂上的「碗」。
瑪瑪爾概要
論述（מאמר，maamar）在解釋「因為生命的源頭與祢同在」時，提出這樣的問題：所謂 ה׳戴上經匣、披上帶有衣穗（ציצית，tzitzis）的衣服並祈禱，究竟是什麼意思？流溢界在無限之光面前全然無有；無限之光須經由光之線（קו，kav）及多重收縮（צמצום，tzimtzum）方能達及流溢界；這一下降就是 ה׳的「誡命」（מצוה，mitzvah）。如同人的經匣，既有物件本身（四個心智），也有佩戴的行為（無限之光包裹並進入其中）。阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）問：在上界，一切皆由祢而來，那麼「物件」怎能存在？他根據《Patach Eliyahu》（פתח אליהו）回答：只有成熟的光退去，而器皿自有其根源，所以仍然存在，卻「有如無靈魂之身體」。對「聖者，願祂受頌讚」（קב״ה / קודשא בריך הוא，Kudsha Brich Hu）的兩種解讀——無限之光或小面相（情感屬性）（ז"א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）——都是真實的。義人（צדיקים，tzaddikim）在流溢界增添光；這道光使中等之人（בינונים，beinониm）得以淨化善惡混合的中間層（נוגה，nogah）。接著，論述以兩種方式解讀「那位俯身觀看諸天與大地的」：一方面， ה׳藉著誡命進入小面相與女性一方（נוקבא，Nukva）；另一方面，無邊的愛（「諸天」）與意願的自我消融（「大地」）則從本質本身引下冠冕（כתר，Keser），也就是撒迦利亞燈臺上的「碗」。因此，示瑪宣告（שמע，Shema）先於誡命；「在祢的光中，我們看見光」也由此得以實現。
綱要
- ה׳的誡命：無限之光的下延613條誡命是小面相中的道路；ה׳的「經匣」是包裹於智慧（חכמה，Chochmah）中的無限之光，而祂的施予（צדקה，tzedakah）則是慈愛（חסד，Chesed）的流注。¶1–4
- 物件與行為經匣只有戴上之後才成為一項誡命；同樣，上界的心智也在無限之光進入其中時才得以完備。¶5–7
- 「經匣」如何存在於上界根據《Patach Eliyahu》：只有成熟的心智退去，而器皿自有其根源，所以仍然存在，卻「有如無靈魂之身體」。¶8–12
- ה׳的Torah、祈禱與兩種解讀「聖者，願祂受頌讚」可以指無限之光，也可以指小面相；「我的誡命」與「הוי׳（Havayah）的誡命」所表達的兩者都是真實的。¶13
- 義人與中等之人義人在流溢界增添光；正是這道光使中等之人得以從善惡混合的中間層中淨化邪惡，因此兩者的意圖是一致的。¶14–15
- 「那位俯身觀看」：第一種解讀ה׳的光進入小面相與女性一方，使十個屬性從「沉睡」中醒來；於是以色列（ישראל）蒙福，也顯得尊貴。¶16–18
- 撒迦利亞的燈臺「碗」是流溢界的冠冕（כתר，Keser），即古老者（עתיק，Atik）；它源自原初之人（אדם קדמון，Adam Kadmon）的王權（מלכות，Malchus）。管道是高於心智的屬性；橄欖樹則是天運星辰（מזלות，mazalos），藉著壓榨從中榨出油，象徵淨化火花。¶19–21
- 意願的自我消融誡命淨化善惡混合的中間層中的火花；放下自己的意願，則能引下高於心智的「碗」本身。¶22–24
- 「那位俯身觀看」：第二種解讀「諸天」（無邊的愛）與「大地」（意願的自我消融）將冠冕引入流溢界，先於誡命把光引入器皿；因此示瑪宣告先行。¶25
- 「因為生命的源頭與祢同在」每個世界的源頭，都只是其上方世界那個從屬的「與祢同在」；但人的事奉能從本質引下增添的光（「祢的光」），以色列也因此「被看見」。¶26–27
關鍵概念
- ה׳的經匣הקב״ה מניח תפילין
- 無限之光與智慧及心智相連並包裹於其中，如同人戴上經匣。
- 有如無靈魂之身體כגופא בלא נשמתא
- 成熟的光退去時，十個屬性的器皿仍因自身的根源而存在；但與受光照耀的狀態相比，它們有如虛無。
- 成熟與未成熟的心智מוחין דגדלות ומוחין דקטנות
- 神聖心智的完備與減弱狀態；成熟心智的退去被比作沉睡。
- 頂上的碗וגלה על ראשה
- 源自撒迦利亞燈臺的意象：它是流溢界的冠冕（古老者），源自原初之人的王權；它冠於心智之上，也從上方領受增添的光。
- 意願的自我消融ביטול רצון
- 放下自己的一切欲求，只為 ה׳的意願而行；這使人連結於一切意願之意願，並被稱為「大地」。
- 一切意願之意願רעוא דכל רעוין
- 一切個別神聖意願的根源，也是613條誡命的根源。
- 善惡混合的外殼קליפת נוגה
- 善與惡混合的中間外殼；誡命所用的物質材料出自其中，而誡命則淨化其中的火花。
ה׳的誡命：無限之光的下延 ¶1–4
這個簡短標題指出，這篇講章（מאמר，maamar）是對 Torah Ohr（תורה אור）《Miketz》中先前教導的進一步解說。下文將更詳細地闡發前一篇論述的思想。
這個標題引出本篇講章（מאמר，maamar），作為對前一篇論述的闡發。
Kehot 版本註明，米特勒雷貝（אדמו״ר האמצעי）對這篇論述所作的記錄稿，見於《Sefer HaMaamarim》（ספר המאמרים）5563。
參考出處
- 1ביאור על הנ״ל · הנחת אדה״א בסה״מ תקס״ג ע׳ סד.
2ביאור הדברים ע״פ כי עמך מקור חיים1. ענין תרי״ג מצות הן תרי״ג ארחין שבגולגלתא2 דז״א ושרשן מחד ארחא דא״א. והענין דכל המצות נק׳ מצות הוי״ה3 הקב״ה מניח תפילין ומתעטף בציצית ומתפלל.4
對此作一解說，依據[經文]：「因為生命的源頭與祢同在。」613條誡命（מצות，mitzvos），就是小面相（情感屬性）（ז״א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）頭顱（גלגלתא，gulgalta）中的613條道路；它們的根源，則在於更高層次的神聖意願形態（אריך אנפין，Arich Anpin）的一條道路。要點是，一切誡命都稱為「ה׳的誡命」：קב״ה（Kudsha Brich Hu，意為「聖者，願祂受頌讚」），親自戴上經匣（תפילין，tefillin），披上帶有流蘇的衣裳（ציצית，tzitzis），並祈禱。
這篇 maamar 以「因為生命的源頭與祢同在」這句經文為基礎（詩篇 36:10）。Zohar（זהר）教導，613條誡命對應於小面相的頭部（gulgalta）中的613條「道路」；小面相是神聖情感屬性的形態，而這些道路全都根源於更高層次的神聖意願形態——Arich Anpin——中的一條道路。賢者們說，ה׳親自「戴上經匣」、「披上帶有流蘇的衣裳」並「祈禱」；這篇 maamar 要闡明，稱誡命為< bdi lang="he">ה׳自己的誡命，究竟是什麼意思。
開篇提出幾個主題：誡命是神聖「頭部」中的通道，以及賢者們所說ה׳親自履行誡命。
頭顱中的613條道路出自 Idra Rabba（Zohar 3:129a）。Kehot 的註釋記載，Or HaTorah 對「聖者戴上經匣」提出兩種解讀：一是小面相領受心智，二是無限之光將自身向下引入心智；並引述本篇 maamar 作為第二種解讀的依據；兩種解讀都見於第13段。
參考出處
- 1
- 2תרי״ג מצות הן תרי״ג ארחין שבגולגלתא · Zohar III, 129a
- 3דכל המצות נק׳ מצות הוי״ה · ראה לעיל לד, א. ובסה״מ תקס״ג ע׳ סד מביא ראי׳ לזה ”וכמ״ש מצוותי”. במה שנתבאר כאן שבהקב״ה מניח תפילין יש ב׳ פירושים א׳ דהקב״ה הוא ז״א, והקב״ה מניח תפילין הוא המשכת המוחין לז״א ראה ד״ה את ה׳ האמרת — תש״ל סעי׳ ד.
- 4הקב״ה מניח תפילין ומתעטף בציצית ומתפלל · Berakhot 6a
3וביאור הענין הוא להיות כי ידוע דאין ערוך כלל האצי׳ לגבי עצמות אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה וכלא ממש חשיבי קמיה ית׳.
這件事的解釋是：眾所周知，流溢界（אצילות，Atzilus）與無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）的本質全然不可比擬，願祂受頌讚；一切在祂面前都確實被視為全然虛無，願祂受頌讚。
即使是最高的世界אצילות，與אור אין סוף的本質相比也全然不可比擬。這便引出問題：如此遠超אצילות的光，究竟如何能被引入其中？
ומקור האור הנמשך להם הוא רק מבחי׳ קו והארה לבד. וגם אח״כ עוד צמצומים רבים עד שיומשך האור בבחי׳ חכמה וחסד.
引下給它們的光，其源頭僅是光之線（קו，kav）這一層面，只是一道微光。此後還有許多進一步的收縮（צמצום，tzimtzum），直到光被引下而呈現為智慧（חכמה，Chochmah）與慈愛（חסד，Chesed）的形態。
抵達אצילות的只有קו，即אור אין סוף的一道纖細光線；而即使如此，這道光也要經過許多進一步的צמצום，才顯現為חכמה與חסד。這一下降極其巨大，而這篇 maamar 將把它與 ה׳的「誡命（מצוות，mitzvos）」等同起來。
這段強調無限之光與אצילות之間的巨大差距；兩者之間的距離，只能藉著קו和多次收縮跨越。
4והוא הנק׳ בחי׳ שערות. אבא יונק ממזלא1 שבחי׳ השערה הוא המשכה בדילוג הערך. וכדי שיהיה הירידה הגדולה והשפלה זו זהו נק׳ מצות הוי״ה שהקב״ה מקיים המצות.
這就是所謂「毛髮」的層面：「父（אבא，Abba）從上層細微流注的通道（מזלא，mazal）汲取滋養」，因為毛髮這一層面的流注，是一種跨越[比例上的差距]的下降流注。要使如此巨大的下降與降卑得以發生，這就稱為「ה׳的誡命（מצות，mitzvos）」：也就是קב״ה（Kudsha Brich Hu，意為「聖者，願祂受頌讚」）履行誡命。
在卡巴拉中，「毛髮」象徵一個通道，它只承載源頭極微弱的痕跡；正如頭髮從頭上生長出來，卻幾乎不帶有頭部的生命力。「אבא [智慧（חכמה，Chochmah）]從 mazal（מזלא）汲取滋養」，是因為高於智慧的層面流入智慧時，必須跨越比例上的差距；這裡的 mazal，是阿里赫安平（Arich Anpin）鬍鬚上的毛髮。這種巨大的下降，正是我們說 ה׳「遵行誡命」時所指的含義。
היינו שמניח תפילין ר״ל [רוצה לומר] ההמשכה להיות אוא״ס [אור אין סוף] מתלבש בחכמה.2 ותפלין לשון התקשרות והתחברות מלמעלה למטה. ולכן מה כתיב בהו כי מי גוי גדול34 כו׳.
也就是說，[所謂]祂戴上經匣（תפילין，tefillin），是指無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）下降，使其包裹於智慧（חכמה，Chochmah）之中。「תפילין」一詞有從上而下連結、結合之意。因此，其中寫著什麼？「因為哪一個民族如此偉大……」
ה׳「戴上經匣」，是指無限之光包裹於智慧之中。「תפילין」一詞與連結、結合相關，意指上方與下方的聯繫。因此， ה׳的經匣中載有對以色列的讚美：「因為哪一個民族如此偉大……」（《申命記》4:7）。
שעיקר השפעת החכמה הוא בשביל נש״י [נשמות ישראל]5 כמשי״ת [כמו שיתבאר] לקמן בס״ד [בסייעתא דשמיא]. ומצות צדקה שלו ית׳ הוא ההמשכה בבחי׳ חסד להיות עולם חסד יבנה.6
因為智慧的流注，主要是為了以色列眾靈魂；這一點將在下文蒙上天相助時說明。祂的慈善施予（צדקה，tzedakah）之誡命，願祂受頌讚，乃是以慈愛（חסד，Chesed）的形態所作的流注，使「世界由慈愛建成」。
智慧的流注，歸根究柢是為了以色列眾靈魂，這一點是本篇maamar所說將進一步闡明的內容；在《Torah Ohr》（תורה אור）〈Yitro〉中，阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）解釋，智慧流經天使，只是把他們當作使者；其真正目的是將智慧引入以色列眾靈魂之中。 ה׳的「慈善施予之誡命」，是祂將慈愛流注下來，使「世界由慈愛建成」（《詩篇》89:3）；詩篇中的「永遠」（עולם，olam），在此被解讀為「世界」。
本段把 ה׳親自行持的誡命，與無限之光的下降相聯繫：祂的經匣是包裹於智慧中的光，而祂的慈善施予則是慈愛的流注。
Kehot的註釋引用《Zohar》（זהר）和《Etz Chaim》（עץ חיים），以支持「父從 mazal 汲取滋養」這一說法。《Torah Ohr》〈Yitro〉中的平行討論解釋，智慧流經天使，只是把他們當作使者；其真正目的是以色列。
參考出處
- 1אבא יונק ממזלא · Zohar III, 289b
- 2להיות אוא״ס מתלבש בחכמה · ראה ספר המאמרים תש״ג ד״ה שיר המעלות ע׳ 23.
- 3כי מי גוי גדול · Deuteronomy 4:7
- 4מה כתיב בהו כי מי גוי גדול · Berakhot 6a:20–21
- 5שעיקר השפעת החכמה הוא בשביל נש״י · ראה גם לקמן סט, א.
- 6עולם חסד יבנה · Psalms 89:3
物件與行為 ¶5–7
5והנה כמו ע״ד דוגמא בקיום המצות באדם. הנה יש בזה שני דברים.
現在，以人遵行誡命（המצות，mitzvos）為例作類比。這裡有兩件事。
阿爾特雷貝現在轉而以人作類比。在人所行的任何一項誡命中，都可以區分出兩件事。
הא׳ המצוה בפ״ע [בפני עצמו] קודם שיעשה אותה האדם כמו התפלין עצמם או הציצית. והב׳ כשהאדם עושה את המצוה ומקיימה דהיינו שמניח התפלין ומתעטף בציצית.
第一，是誡命本身（המצוה，mitzvah），在人尚未實行它之前就已存在，例如經匣（התפלין，tefillin）本身，或衣角穗子（הציצית，tzitzis）。第二，是人在實行並履行這項誡命時，也就是他戴上 התפלין，並披上 הציצית 時。
第一，是人在使用物件之前就已存在的誡命物件，例如經匣或衣角穗子。第二，是履行誡命的行為：戴上經匣，或把自己裹在帶有衣角穗子的衣服中。
本段區分了人在實踐中的兩者：誡命物件，以及使用該物件履行誡命的行為。
6וזהו העיקר וגמר מעשה המצוה שאז תהיה מצוה
這就是要點，也是誡命行為的完成；因為到了那時，它才成為一項誡命（מצוה，mitzvah）。
完成誡命的是實際行動：只有實際履行之後，它才成為一項 מצוה。
כי בלתי ההנחה של התפלין על הראש והיד. הגם שכתובים הד׳ פרשיות בטוב. ויש בהם קדושה. עכ״ז [עם כל זה] אין בזה עדיין גילוי רצה״ע [רצון העליון] עד שיניחם האדם בראשו וזרועו.
因為，若不把經文匣（התפלין，tefillin）戴在頭上和手臂上，雖然四段經文書寫妥善，其中也具有神聖性，然而其中仍未顯現至尊意願，直到人把它們戴在自己的頭上和手臂上。
若不把 התפלין 戴在頭上和手臂上，就沒有 מצוה。即使書寫妥善的 התפלין 放在架上的匣子裡，仍然具有神聖性；然而，只有猶太人把它們戴上，至尊意願才會顯現。
佩戴經文匣的行為，而非經文匣僅僅存在，才使至尊意願顯現；這是這個比喻的關鍵。
7ועד״ז יובן למעלה התפלין עצמם הן בחי׳ ד׳ מוחין חכמה ובינה ודעת המתחלק לחו״ג [לחסד וגבורה] זהו בחי׳ א׳.
同理，在上層也可以如此理解：經文匣（התפלין，tefillin）本身就是四個心智（מוחין，mochin），即智慧（חכמה，Chochmah）、理解（בינה，Binah）與認知（דעת，Daas）；認知又分為慈愛（חסד，Chesed）與克制（גבורה，Gevurah）兩面。這是第一個層面。
應用於上層時，「經文匣本身」就是四個心智，也就是智慧、理解與認知，而認知分為慈愛與克制兩面。（實際佩戴於頭上的經文匣也同樣有四個隔間。）這些是第一階段，也就是誡命（מצוה，mitzvah）的「物件」。
אך העיקר הוא כשהקב״ה מניח התפלין דהיינו התלבשות אוא״ס [אור אין סוף] בחכמה וזהו גמר מצותן משא״כ הד׳ מוחין מצד עצמן אין ערוך כלל לכשהקב״ה מניח אותן.
然而，關鍵在於 ה׳佩戴經文匣；也就是無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）披覆於智慧之中，這才是其誡命的完成。反之，四個心智單就其自身而言，與[ה׳佩戴它們時的情況]全然不可同日而語。
ה׳「佩戴」經文匣，意指無限之光披覆於這些心智之中，這便是誡命的完成。正如佩戴著的經文匣遠勝於放在架上的經文匣，含有無限之光的心智也與單獨存在的心智不可同日而語。Kehot 的註記指出，Tzemach Tzedek（הצמח צדק）在 Or HaTorah（אור התורה，Vayetzei）中引用本篇論述（מאמר，maamar），以支持這一解讀：ה׳所佩戴的經文匣，乃是無限之光降下而披覆於心智之中。
這個譬喻應用於上層：心智就是經文匣，而無限之光披覆於其中，便是 ה׳佩戴經文匣。
「經匣」如何存在於上界 ¶8–12
8וכמו למטה שהמצוה הוא כשמניחין התפלין כנ״ל. אך איך שייך בנמשל לומר כן
正如在下界，誡命（מצוה，mitzvah）是在佩戴經匣（תפילין，tefillin）之時，正如上文所說。然而，在所比喻的對應一方，怎能如此說呢？
Alter Rebbe 對這個比喻提出疑問。在下界，誡命是佩戴經匣這個行為；但在上界，能否也作同樣的區分？
בשלמא במשל התפלין יש להן מציאות חוץ מאדם ע״כ גם קודם שהניחם האדם יש להן מציאות ולהיות דבר שבקדושה אבל למעלה הרי ממך הכל כתיב.1
在比喻中，這是容易理解的：經匣獨立於人而存在，因此即使在人佩戴之前，它們也已存在，並且是聖物。但在上界，經上寫道：「因為一切都出於祢。」
在比喻中，這很容易理解：有形的經匣獨立於人而存在，因此在他佩戴之前，它們便已是聖物。然而，在上界，「一切都出於祢」；心智（מוחין，mochin）並沒有獨立於來自 ה׳ 之光的存在。
本段提出疑問：在上界，一切都出於祂，那麼怎能有經匣在 ה׳「佩戴」之前便已存在呢？
參考出處
- 1ממך הכל כתיב · I Chronicles 29:14
智慧（חכמה，Chochmah）的生成源自祂，願祂受頌讚；「祂是知者，祂就是知識……」若是如此，在尚未佩戴之前，如何能設想上界已有祈禱時繫在手臂與頭上的經文匣（התפלין，tefillin）？
智慧本身是由 ה׳生成的；正如邁蒙尼德（הרמב״ם，Maimonides）所寫， ה׳是「知者，也是知識本身」，與祂的認知為一。若是如此，怎麼會有 ה׳尚未佩戴就已存在的神聖「經文匣」（התפלין）呢？
אבל הענין ע״פ מ״ש במאמר דפתח אליהו3 וכד אנת תסתלק מנייהו אשתארו כגופא4 כו׳. דקשה כנ״ל איך יש להם מציאות אפי׳ [אפילו] כגופא כו׳
然而，這件事可依照〈Patach Eliyahu〉所說的來理解：「當祢從它們中撤去時，它們便留下如同一個身體……」但如上所述，這仍令人費解：它們怎麼會有任何存在，甚至只是如同一個身體……？
答案將從〈Patach Eliyahu〉（פתח אליהו，Patach Eliyahu）這段文字中引出；它是《Tikkunei Zohar》（תיקוני זהר）中的以利亞（אליהו，Eliyahu）祈禱文，說當 ה׳從十個屬性（ספירות，Sefiros）中撤去時，它們仍「如同沒有靈魂的身體」。但這又引出同一個問題：祂不在其中時，十個屬性怎麼還能存在，哪怕只是如同一個身體？
בשלמא באדם הגוף יש לו מציאות בפ״ע [בפני עצמו] שאין התהוותו מהנשמה כ״א מטפות או״א [אבא ואימא] כו׳. מה שאין כן למעלה הרי ממך הכל.
在人身上，這倒可以理解，[因為]身體有其自身的存在；它的生成並非源自靈魂，而是源自父母的精滴……然而，上界並非如此，因為「一切皆出於祢」。
在人身上，身體有其自身的存在，因為它源自父母，而非靈魂。但在上界，一切都源自 ה׳，所以祂撤去之後，怎麼還會有任何事物留下，便難以理解。
問題因而更加尖銳：在上界，甚至十個屬性的「身體」也源自 ה׳；那麼，當祂的光撤去時，還有什麼能留下？
參考出處
- 1והוא היודע והוא הדיעה · רמב״ם הל׳ יסודי התורה ב, י.
- 2והוא היודע והוא הדיעה · Mishneh Torah, Foundations of the Torah 2:10
- 3במאמר דפתח אליהו · ת״ז בהקדמה.
- 4וכד אנת תסתלק מנייהו אשתארו כגופא · Tikkunei Zohar 17a
10וא״כ כד אנת תסתלק כו׳. איך יש שום מציאות להן. אך התירוץ דפי׳ תסתלק אין ר״ל [רוצה לומר] הסתלקות לגמרי רק הסתלקות מוחין דגדלות. ונשאר מוחין דקטנות כמו באדם כשישן.
若是如此，「當祢退去……」，它們怎會還有任何存在呢？然而，答案是，「退去」並非指完全退去，只是成熟的心智（מוחין דגדלות，mochin de-gadlus）退去，而未成熟的心智（מוחין דקטנות，mochin de-katnus）仍然保留；這就如同人在睡覺時一樣。
答案是，「退去」並非指完全退去。只有成熟的心智（מוחין דגדלות）退去，而未成熟的心智（מוחין דקטנות）仍然保留；正如人在睡著時，完整的智性雖未起作用，仍保有較低程度的覺知。
וגם כי הכלים הנק׳ גופא יש להן שרש בפ״ע [בפני עצמו] מאוא״ס [מאור אין סוף] היינו מבחי׳ מטי ולא מטי. רק שאח״כ מתלבש בהן האור ששרשו למעלה מבחי׳ זו והתלבשותו כנשמתא בגופא.
此外，稱為「身體」的器皿，在無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）中也有其自身的根源，即源於「達而未達」（מטי ולא מטי，mati velo mati）這一層面。只是其後，根源高於此層面的光才內著於其中；這種內著猶如靈魂寓於身體之中。
稱為「身體」的器皿，在無限之光中有其自身的根源，位於稱為「達而未達」的層面；此層面觸及器皿的根源，卻並未真正進入其中。其後，較高的光才如靈魂寓於身體般進入器皿；然而，器皿本身則因其自身的根源而存在。
問題由此獲得解答：退去的只是成熟之光，而器皿有其自身的根源，因此仍如身體一般存在。
「達而未達」（מטי ולא מטי，mati velo mati）是卡巴拉術語，指一種觸及而又未觸及的光；此處它是器皿所由出的根源。
11ויש בזה קטנות וגדלות. ע״כ גם בהסתלק המוחין דגדלות אשתארו הכלים כגופא שהרי יש להן שרש בפ״ע [בפני עצמו]
其中有幼小與成熟之分。因此，即使成熟的心智（מוחין，mochin）退去，器皿仍如身體般存留，因為它們各自有其根源；
器皿可以處於幼小或成熟的狀態。由於它們各自有其根源，即使成熟的心智離開它們，它們仍如身體般存留。
רק לפי שאין ערוך בחי׳ זו לגבי הבחינה כשהאור ומוחין דגדלות מאיר בהן. לכך נק׳ כגופא בלא נשמתא.
只是，由於這一層面與光及成熟的 מוחין 照耀其中時的層面毫無可比，因此稱為「如同沒有靈魂的身體」。
它們被稱為「沒有靈魂的身體」，並非因為它們毫無生命，而是因為沒有成熟之光時的狀態，與那光照耀其中時的狀態相比，根本不可相提並論。
本段解釋「如同沒有靈魂的身體」這句話：器皿依然存在，但若沒有成熟之光，與它們完整的狀態相比，便如同全然無物。
12ועד״ז יובן בענין הקב״ה מניח תפלין היינו תוספת אור בבחי׳ חכמה ומוחין גדולים עד שהן בולטים על הראש והכלי
同樣地，我們可以理解「ה׳戴上經匣（תפלין，tefillin）」這件事：這是指智慧（חכמה，Chochmah）這一層面有額外的光，並且心智（מוחין，mochin）廣大，以至於它們顯著突出於頭部及器皿之上；
同樣，「 ה׳戴上經匣」是指智慧中有額外的光，並且有廣大的心智，其力量強到足以「突出於頭上」，如同經匣顯現在人的頭上。
משא״כ התפלין מצד עצמם יש להם ג״כ מציאות ע״ד כגופא בלא נשמתא וכן בשאר כל המצות יובן כן.
然而，經匣本身也具有某種實存，猶如「有身體而無靈魂」；所有其他誡命（מצות，mitzvos）也都可以如此理解。
「經匣本身」相當於器皿，它們如同有身體而無靈魂那樣存在。相同的模式也適用於 ה׳的所有誡命：有一個實存的器皿，以及充滿其中的額外之光。
這項原則應用於經匣與所有誡命： ה׳的誡命是額外的光，充滿已然存在的器皿。
ה׳的Torah、祈禱與兩種解讀 ¶13
而「聖者，願祂受頌讚，安坐而研習妥拉（תורה，Torah）」：這就是從祂偉大之名的層面引下字母……
賢者們說， ה׳「安坐而研習妥拉」（Avodah Zarah 3b）：這就是從祂偉大之名引下字母。
而「聖者，願祂受頌讚，祈禱：願這是我的旨意……」：也就是使אריך אנפין（אריך אנפין，Arich Anpin）的屬性下引至小面相（情感屬性）（ז״א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）……以及「慈愛豐厚……」
賢者們也說，ה׳祈禱道：「願我的憐憫勝過我的怒氣」（Berachos 7a）。依第一種解讀，ה׳的祈禱意指，應使אריך אנפין的屬性——例如「慈愛豐厚」這一類更高層次的憐憫——流入ז״א / זעיר אנפין。
ויש פי׳ אחר דהקב״ה ר״ל [רוצה לומר] ז״א דאצי׳. והתפלין הן מוחין מאו״א [מאבא ואימא]4 הנמשכים לו5 וא״כ הם למעלה ממנו. וא״ש [ואתי שפיר] לפ״ז [לפי זה] ביותר בענין הקב״ה מתפלל שיכבשו רחמי כו׳ שיומשכו לו מדות דא״א כו׳
另有一種解釋：「聖者，願祂受頌讚」是指流溢界（אצילות，Atzilus）的ז״א / זעיר אנפין。經匣（תפילין，tefillin）則是從父與母（אבא ואמא，Abba v'Imma）下引給祂的心智（מוחין，mochin），因此它們高於祂。如此一來，「聖者，願祂受頌讚」祈禱「願我的憐憫勝過……」這句話就更為契合：也就是使אריך אנפין的屬性下引給祂……
第二種解讀把「聖者」理解為流溢界本身的ז״א / זעיר אנפין。如此，經匣便是ז״א / זעיר אנפין從父與母領受的心智，而父與母高於它；因此，ה׳的祈禱就更為契合：人祈求的是高於自己的事，也就是使אריך אנפין的屬性下引給自己。
(וב׳ פירושים הנ״ל6 בענין קוב״ה [קודשא בריך הוא] נתבאר בפירוש הזהר בענין קוב״ה [קודשא בריך הוא] אתי לאשתעשע בג״ע [בגן עדן] כו׳
（上述關於「聖者，願祂受頌讚」的兩種解釋，也見於對the Zohar（זהר）中「聖者，願祂受頌讚，來到伊甸園享受……」一語的注釋。）
括號中指出，關於「聖者」的兩種解讀，也見於對the Zohar中「聖者來到伊甸園享受」一語的注釋。
ושני הפירושים אמת והוא כמ״ש במ״א שיש בחי׳ מצותי של המאציל7 ית׳ עצמו ובחי׳ מצות הוי״ה דז״א דאצי׳ ובודאי בז״א המצות הן המשכה שלמעלה ממנו משא״כ למעלה יותר בא״ס ב״ה מצותי הן המשכות ממנו לשרשי הכלים כו׳ ודי לחכימא)
兩種解釋都正確；正如別處所解釋的，有流出者本身、願祂受頌讚的「我的誡命（מצותי，mitzvos）」這一層面，也有流溢界中ז״א / זעיר אנפין的「הוי׳（Havayah）的誡命」這一層面。對ז״א / זעיר אנפין而言，誡命確實是從高於祂之處引下的；但在更高之處，即無限者（אין סוף，Ein Sof），願祂受頌讚，「我的מצותי」則是從祂那裡引下至器皿根源的……有智慧的人，至此已足矣。）
兩種解讀都正確，因為神聖的誡命有兩個層次：「我的誡命」是流出者本身的誡命；「Havayah的誡命」則屬於ז״א / זעיר אנפין。對ז״א / זעיר אנפין而言，誡命是從高於它之處引下的光；對無限者而言，「我的誡命」則是祂從自身引入器皿根源的光。Kehot的註釋補充說，較晚的一篇論述（Rosh Hashanah 5666的Hemshech）把這段話解作：這正是米德拉什所說，ה׳親自實踐祂吩咐以色列去做之事的含義。
וזהו שנק׳ המצות דרך הוי״ה וארחות הוי״ה8 שהם כמו עד״מ דרך ושביל שבהן נמשך אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה להתלבש באצי׳ וכל המשכה הוא ע״י שם הוי״ה כנודע:
因此，誡命稱為「Havayah之道」和「Havayah的路徑」：它們好比道路與小徑，無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），願祂受頌讚，循此下引，包裹於流溢界之中；而每一種下引都藉著Havayah而成，這是眾所周知的。
因此，經文稱誡命為「Havayah之道」和「Havayah的路徑」。它們是無限之光行經的道路，使其包裹於流溢界之中；而每一道這樣的流注都經由Havayah，這個名稱意指使萬物生成。
這段論述把上述觀念延伸至ה׳研習妥拉與祈禱，提出「聖者」是ז״א / זעיר אנפין的另一種解讀，並以神聖誡命的兩個層次調和這兩種解讀。
Kehot的註釋引述the Zohar中關於經匣的意向：ז״א / זעיר אנפין從Atik（עתיק，古老者）的隱秘腦髓領受四個心智。註釋也指出，Likkutei Torah（לקוטי תורה）在Shir HaShirim中回指本段；並把這兩種解讀與米德拉什所說「ה׳親自實踐祂吩咐以色列去做之事」相聯繫。
參考出處
- 1והקב״ה יושב ועוסק בתורה · Avodah Zarah 3b:7
- 2והקב״ה מתפלל יה״ר · Berakhot 7a:1
- 3ורב חסד · Exodus 34:6
- 4דהקב״ה ר״ל ז״א דאצי׳ והתפילין הן מוחין מאו״א · באוה״ת פ׳ תבוא ע׳ תתרפז מציין בענין זה לזח״ג רסב, א בכוונת תפילין ”ומשירותא ומשיכותא דמוחא עילאה סתימאה דעתיקא דאתמשך בההוא ז״א אשתכחו ד׳ מוחין בההוא ז״א”, ע״ש. בלקו״ת שה״ש א, ב. ד, א. יט, ד. מציין לכאן. ראה סידור ז, ג.
- 5והתפלין הן מוחין מאו״א הנמשכים לו · Zohar, Vaetchanan 7:35–8:45
- 6וב׳ פירושים הנ״ל · ראה תורת שמואל תרכ״ז ע׳ קא. ובד״ה אז ישיר תרס״ח ע׳ צו. בד״ה פדה בשלום תשל״ח סעי׳ ד (נדפס בסה״מ מלוקט ב ע׳ ו) הערה 42 מציין לכאן ”המשך יו״ט של ר״ה תרס״ו (ע׳ תיט). תש״ג פ״ה (ע׳ 14). ד״ה יו״ט של ר״ה ה׳תשמ״ג ס״א וד״ה אדון עולם תשמ״ג ס״ג ואילך (סה״מ מלוקט ח״א ע׳ תכא. תל ואילך). ובסה״מ תרס״ו שם שזהו הפירוש למאמרז״ל [שמו״ר פ״ל, ט].
- 7מצותי של המאציל · Shemot Rabbah 30:9
- 8וארחות הוי״ה · Psalms 25:10
義人與中等之人 ¶14–15
14והנה עיקר הכוונה במעשה המצות למטה באדם הוא שעי״ז נמשך כן למעלה להיות הקב״ה מקיים המצות ע״ד הנ״ל וזהו הנק׳ להוסיף אור באצילות.
現在，人於下界履行誡命（מצות，mitzvos）的主要意旨，是藉此使同樣的作用也在上方被引降下來，使קב״ה（Kudsha Brich Hu，意為「聖者，願祂受頌讚」）也履行誡命，如前所述；這就稱為「在流溢界（אצילות，Atzilus）中增添光明」。
人於下界履行誡命的目的，是促成 ה׳ 在上方的「誡命」，也就是先前所述增添的光明。卡巴拉稱之為「在流溢界中增添光明」。
אך זהו דוקא בצדיקים שאין רע בנר״נ [בנפש רוח נשמה] שלהם כלל. אבל בבינונים עיקר הכוונה במצוה שלהם צ״ל לברר הנר״נ [הנפש רוח נשמה] שלהם1 עי״ז.
但這只適用於義人（צדיקים，tzaddikim），他們的生命之魂（נפש，nefesh）、靈（רוח，ruach）與高層靈魂（נשמה，neshamah）絲毫沒有惡。但對中間階層者（בינונים，beinonim）而言，他們履行誡命（מצוה）的主要意圖，必須是藉此精煉其生命之魂、靈與高層靈魂。
這一目的完全適用於義人；他們的生命之魂（נפש）、靈（רוח）與高層靈魂（נשמה），也就是靈魂的各個層次，絲毫沒有惡。對《坦雅》（תניא）所說的中間階層者（בינונים）而言，他們仍須與惡抗爭；他們履行誡命的主要目的，是精煉自己的靈魂。在《利庫泰托拉》（לקוטי תורה）〈巴拉克〉篇中，阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）解釋，每一次將無限者（אין סוף，Ein Sof）引降下來，都源於靈魂下降至身體；這種下降是為了上升。
本段轉而談人的一面：義人履行誡命，會在流溢界增添光明；中間階層者履行誡命，主要是精煉自己的靈魂。
Kehot 的註釋指向《利庫泰托拉》〈巴拉克〉篇，該處解釋，一切無限者（אין סוף，Ein Sof）的引伸，都是藉由靈魂下降至身體而發生；這是為了上升而作的「下降」。
參考出處
- 1לברר הנר״נ שלהם · ראה לקו״ת בלק סט, ב.
15ויש להבין בזה דהלא המצוה אחת היא בין לצדיקים בין לבינונים כי התפלין דמשה ואהרן הם ד׳ פרשיות דתפלין שלנו1 ממש ואיך ישתנה עיקר הכוונה כ״כ [כל כך].
但這一點仍須加以理解：這項誡命（המצוה，mitzvah）對義人（צדיקים，tzaddikim）與中等者（בינונים，beinonim）而言，豈非完全相同嗎？因為摩西（משה）與亞倫（אהרן）的經文匣（תפילין，tefillin），所含的正是我們的經文匣中的四段經文。那麼，主要意向怎會有如此大的差異？
阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）針對前文所說提出疑問。這項誡命對所有人都完全相同：摩西與亞倫的經文匣所含的四段《妥拉》經文，與我們的完全相同；那麼，它的主要目的怎會因義人與中等者而有如此大的差別？
אך הענין הוא דבאמת הכל כוונה אחת היא. שבהיות הוספת האור באצי׳ ע״י מצות הצדיקים. אזי ממילא יש כח לברר הרע מנוגה דבי״ע כו׳.
但要點在於，實際上目的只有一個。當義人的誡命（מצות，mitzvos）使流溢界（אצילות，Atzilus）中的光有所增添時，便自然有力量從創造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）及行動界（עשיה，Asiyah）的光輝（נוגה，nogah）中分辨並提煉出邪惡……
答案是，目的其實只有一個。義人的誡命在流溢界增添光明時，這新增的光本身便賦予力量，使人能提煉出混入光輝（「光輝」）中的邪惡。光輝是下界的一種外殼，既非全然神聖，也非全然邪惡（קליפת נוגה，kelipas nogah）；提煉其中的邪惡，正是中等者的任務。
本段調和了誡命的兩種目的：義人在上界所增添的光，正是使人能在下界提煉邪惡的力量來源。
光輝外殼是介於兩者之間、能被提升至神聖的外殼；正如第24段將說明，誡命所用的物質材料便源自其中。
參考出處
- 1דתפילין שלנו · בהגהת הרה״ח ר׳ אשר: כתפילין.
「那位俯身觀看」：第一種解讀 ¶16–18
16וזהו ענין המשפילי לראות בשמים ובארץ1 כפי׳ הראשון. שנשפל להתלבש בתוך בחי׳ שמים וארץ. שהן ז״א ונוק׳ [ונוקבא]
這就是「那位自降身分、俯察天與地的」之意，依照第一種解釋：祂自我降卑，包裹於天與地這一層面之中；天與地就是小面相（情感屬性）（ז"א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）與女性一方（נוקבא，Nukva）。
「那位自降身分、俯察天與地的」這句經文（詩篇 113:6），明白地讚頌 ה׳：祂高居至上，甚至觀看諸天，也須向下俯視。這篇 maamar 將「降卑」解作 ה׳ 降下自身，包裹於「天與地」之中；按照第一種解釋，這裡的「天與地」是流溢界（אצילות，Atzilus）中的小面相與女性一方，即流溢界中的男性與女性形態。
כי הנה רם על כל2 כו׳ ובחי׳ כד אנת תסתלק מינייהו3 מהכלים דע״ס [דעשר ספירות]. דהיינו כמו ענין השינה שהוא הסתלקות המוחין אל עצמות הנפש.
因為，看哪，「祂高於一切……」；而且[有]「當祢從它們中撤離時」這一層面，指的是從十個屬性（ספירות，Sefiros）的器皿中撤離。這就如同睡眠，心智（מוחין，mochin）退入靈魂的本質之中。
因為祂「高於一切」（詩篇 113:4），祂的光便可以從十個屬性的器皿中撤離，形成「當祢從它們中撤離時」的狀態。阿德莫爾哈扎肯將這比作睡眠：人在睡眠時，心智退入靈魂的本質之中，不再活動。
本段將「那位自降身分、俯察天與地的」解作無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）進入小面相與女性一方；這與祂撤離的狀態相對，後者被比作睡眠。
參考出處
- 1המשפילי לראות בשמים ובארץ · Psalms 113:6
- 2רם על כל · Psalms 113:4
- 3כד אנת תסתלק מינייהו · Tikkunei Zohar 17a
17והגם שיש לו צירופי אותיות המחשבה בחלומות. הרי הוא רק מחשבה בלא חכמה רק בחי׳ הדמיון. מה שאין כן כאשר יקיץ מהשינה הנה יאיר השכל במחשבה.
而且，即使在夢中，他也有思想字母的組合；然而，那只是沒有智慧的思想，只是想像的層面。相反，當他從睡眠中醒來時，理智便照亮他的思想。
在夢中，心智仍會組合思想的字母，但其中沒有智慧，僅是想像。人醒來時，理智便再次照亮他的思想。
ועד״ז יובן הנמשל שבחי׳ הסתלקות האור ומוחין דגדלות המלובש בע״ס [בעשר ספירות] לבחי׳ העצמות אוא״ס [אור אין סוף] אז הגילוי למטה נק׳ עד״מ בחי׳ שינה.
同樣地，這個比喻所指的對應意涵也可以如此理解：[在]包裹於十個屬性（ספירות，Sefiros）中的光與成熟的心智（מוחין，mochin）撤回至無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）的本質時，下面的顯現便稱為睡眠的層面，這是借喻而言。
在上方，當光與成熟的מוחין從ספירות中撤回，回歸אור אין סוף的本質時，下面仍然顯現的情形就如同睡眠：形式依然延續，卻沒有其真正的內在之光。
睡眠與夢境的比喻，描述成熟之光撤回時ספירות的狀態。
18ועי״ז היה שליטה גם לעכו״ם [לעובדי כוכבים ומזלות] מצרים ובבל. אבל ע״י התלבשות האור ומוחין דגדלות בע״ס [בעשר ספירות]. וזהו ענין הקב״ה מניח תפלין כו׳ כנ״ל.
因此，崇拜偶像的列國，埃及與巴比倫，也得以掌權。然而，藉著光與成熟的心智（מוחין，mochin）披覆於十個屬性（ספירות，Sefiros）之中，這就是「קב״ה（Kudsha Brich Hu，意為「聖者，願祂受頌讚」）戴上經匣（תפלין，tefillin）……」的含義，如前所述，
在那種「沉睡」的狀態中，崇拜偶像的列國——埃及與巴比倫——能夠掌權，因為 ה׳的光並未充分顯露。當光與成熟的 מוחין 內在於 ספירות 之中，也就是「קב״ה戴上經匣」的含義，情況便改變了。
והיינו פי׳ המשפילי להתלבש בתוך שמים וארץ. הנה עז״נ [על זה נאמר] השקיפה ממעון קדשך מן השמים.1
這就是「使自己降卑」而披覆於天地之中的意思；對此經上說：「求你從你的聖潔居所，從天上垂看。」
這是 ה׳ 降尊進入「天與地」之中；妥拉說：「求你從你的聖潔居所，從天上垂看。」（申命記 26:15）這是每位農人在獻上什一奉獻之後所誦的祈禱。 ה׳的「垂看」，就是祂的光進入 ספירות 之中。
ואז עי״ז וברך את עמך ישראל ע״ד באורך נראה אור2 שנראים לדבר חשוב כי המכוון בהשתלשלות העולמות הוא בשביל קיום התומ״צ [התורה ומצות]:
於是，藉此便有「並賜福給你的子民以色列」；這正如「在你的光中，我們看見（נראה，nir'eh）光」：我們便被看作是重要的存在；因為世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）之所以存在，乃是為了實踐妥拉（תורה，Torah）與誡命（מצות，mitzvos）。
藉此便有「並賜福給你的子民以色列」，這正如「在你的光中，我們看見光」（詩篇 36:10）。נראה 一詞通常是「我們看見」，也可以讀作「被看見」；這篇論述（מאמר，maamar）將它理解為以色列「被看作」重要的存在，因為整個世界層層下延的鏈條，都是為了以色列所實踐的 תורה 與 מצות而存在。
本段對比了兩種狀態：在光隱而不顯時，外邦勢力掌權；當光顯露於「קב״ה的經匣」中，以色列便蒙受祝福，並被視為重要，因為諸世界的存在是為了妥拉與誡命。
提到埃及與巴比倫，是承接卡巴拉的觀念：當神聖之光隱而不顯時，與神聖相對的力量便能汲取生命力與權勢。這說的是靈性影響力的流動，並非評價任何民族的價值。
參考出處
- 1השקיפה ממעון קדשך מן השמים · Deuteronomy 26:15
- 2באורך נראה אור · Psalms 36:10
撒迦利亞的燈臺 ¶19–21
19והנה להבין ענין פי׳ השני בפסוק המשפילי לראות דהיינו שע״י שמים וארץ נעשה סבת השפלה זו. יש להקדים ענין מנורת זכריה וגלה על ראשה1 כו׳.
現在要理解經文「祂屈身垂看」的第二種解釋，也就是說，藉著天地而促成這種屈身垂看；首先必須引入撒迦利亞的燈臺之事：「它頂上有一個碗……」
對「祂屈身垂看天地」的第二種解讀是：「天地」不只是祂屈身垂看的對象，也是促使ה׳屈身垂看的原因。為了解釋這一點，阿德莫爾‧哈扎肯引入撒迦利亞所見的金燈臺，其中「它頂上有一個碗」（撒迦利亞書 4:2）。
כי הנה סדר ההשתלשלות וההמשכה מהמאציל לנאצלים הוא ע״י בחי׳ כתר שיש בו מבחי׳ תחתונה שבא״ס והוא בחי׳ עתיק.
因為，從流出者到受流出者的層層下延次序及其引下，乃是透過冠冕（כתר，Keser）這一層面；其中含有無限者（אין סוף，Ein Sof）的最低層面，而這就是古老者（עתיק，Atik）這一層面。
光從ה׳這位流出者傳至受流出者，即各個流出的世界，是透過Keser——「冠冕」——而來。Keser含有其上層面中最低層面的某些成分，這一層面稱為Atik，即「古老者」。
והיינו דכמו שמל׳ דאצי׳ נעשה עתיק לבריאה.2 ונמצא שבחי׳ כתר דבריאה יש בו מבחי׳ תחתונה שבאצילות ממש. דהיינו מבחי׳ מל׳ דאצילות.
也就是說，正如流溢界（אצילות，Atzilus）的王權（מלכות，Malchus）成為創造界（בריאה，Beriah）的Atik，創造界的Keser這一層面便含有流溢界本身的最低層面，即流溢界的Malchus，
例如，流溢界最低的層面Malchus，成為下一個世界——創造界——的Atik，即其內在的Keser，因此創造界的Keser含有流溢界本身的最低層面。在《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）〈Masei〉中，阿德莫爾‧哈扎肯完整闡述了這條規則：只有較高層面的Malchus下降，成為較低層面的Atik及其根源；Kehot的註釋也引述了《Etz Chaim》（עץ חיים）和《Tanya》（תניא）作為依據。
כך מבחי׳ מלכות דא״ק [דאדם קדמון] (שנק׳ מל׳ דא״ס) נעשה עתיק וכתר לאצי׳ וזהו הגולה שעל ראשה.
同樣，從原初之人（אדם קדמון，Adam Kadmon）的王權這一層面——它稱為無限者的王權——成為流溢界的Atik與Keser；這就是「它頂上的碗」。
同樣，原初之人——位於流溢界之上的原初層面，也稱為無限者的王權——其Malchus成為流溢界的Atik與Keser。這就是撒迦利亞所見燈臺「它頂上的碗」。
וכמ״ש גולת הכותרת3 שכותרת ומקפת למעלה סביבות ראשה. וכך בחי׳ כתר הוא בחי׳ עטרה ומקיף על המוחין.
正如所寫：「柱頭頂端的碗」；柱頭（כותרת，koteres）有冠頂之意，並從上方環繞其頂端。同樣，Keser這一層面是冠冕，並從外圍環繞心智（מוחין，mochin）。
「柱頭頂端的碗」（《列王紀上》7:41）一語，是根據詞根來解讀的：koteres（「柱頭」）也有「冠頂」之意，其詞根與Keser（「冠冕」）相同。因此，碗置於頂端，環繞其頂部；同樣，Keser也是冠冕，從外圍環繞mochin，而非進入其中。
ושבעה נרותיה הם המדות דאצי׳ ושבעה מוצקות לנרות הם ז״ת [ז׳ תחתונות] דעתיק יומין שהם בחי׳ מקור ההשפעה להמדות דאצי׳. לכן נק׳ מוצקות לנרות כו׳.
「它的七盞燈」是流溢界的情感屬性（מדות，middos）；「通往燈盞的七條管子」則是Atik Yomin（עתיק יומין，亙古者）的七個較低的[十個屬性（ספירות，Sefiros）]，它們是流溢界情感屬性的流注之源。因此，它們稱為「通往燈盞的管子……」
燈臺的七盞燈是流溢界的七個情感屬性；「通往燈盞的七條管子」是Atik Yomin的七個較低Sefiros，它們供應這些情感屬性。正如管子把油送到燈盞，這些更高的屬性也滋養流溢界的情感屬性。
本段以撒迦利亞的燈臺說明光如何下降：碗代表由上一層面的Malchus而來的Keser（Atik），燈盞代表流溢界的情感屬性，管子則代表它們在Atik中的更高根源。
較高層面的Malchus成為下一層面Atik，這條原則出自阿里扎爾（האריז״ל）的《Etz Chaim》。在《Tanya》第二十章中，同一觀念也應用於神聖言語作為創造之源。
參考出處
- 1וגלה על ראשה · Zechariah 4:2
- 2מל׳ דאצי׳ נעשה עתיק לבריאה · Tanya, Likkutei Amarim 20
- 3גולת הכותרת · I Kings 7:41
20וכמ״ש במ״א שיש ב׳ בחי׳ מדות. הא׳ המדות שלמטה מהשכל וההתבוננות ונק׳ טורי נהורא.
正如別處所解釋的，情感屬性有兩個層次。第一，是低於理智與觀照的情感屬性，稱為「光之山巒」。
情感屬性有兩類。第一類是由理智與觀照而生的情感屬性，也就是人默想 ה׳的偉大後所達到的愛與敬畏；這些情感屬性稱為「光之山巒」，因為它們由理解而照亮。
והב׳ המדות שלמעלה מהשכל והטעם המובן ונק׳ אהבה רבה וטורי חשוכא ומדות אלו שלמעלה מהשכל נקר׳ [נקרא / נקראת / נקראות] מוצקות למדות הנמשכים מהשכל הנק׳ נרות כו׳.
第二，是高於理智與可理解之理的情感屬性，稱為「偉大的愛」（אהבה רבה，ahavah rabbah）和「黑暗之山巒」。這些高於理智的情感屬性，稱為由理智而生、被稱為「燈盞」的情感屬性的「管道……」
第二類高於理智與理性，例如「偉大的愛」（ahavah rabbah）；它們稱為「黑暗之山巒」，因為心智無法掌握它們。這些更高的屬性是供給由理智而生的情感屬性——「燈盞」——的「管道」。
ושני׳ [ושנים] זיתי׳ עליה1 א׳ מימין הגלה כו׳ הם בחי׳ חו״ב [חכמה ובינה] דע״י [דעתיק יומין] וגם הם בחי׳ ב׳ מזלות נוצר ונקה2 שהם מקורות דחו״ב [דחכמה ובינה] דאצי׳.
「在它上面有兩棵橄欖樹，一棵在碗的右邊……」：這是古老之日（עתיק יומין，Atik Yomin）的智慧（חכמה，Chochmah）與理解（בינה，Binah）這一層面；它們也屬於兩個靈性流注（מזלות，mazalos）——「נוצר（notzer，守護）」與「ונקה（venakeh，潔淨）」——這兩者是流溢界（אצילות，Atzilus）中智慧與理解的源頭。
碗旁的「兩棵橄欖樹」（撒迦利亞書4:3）是古老之日（Atik Yomin）的智慧與理解；古老之日是冠冕（כתר，Keser）的內在層面。它們也就是兩個稱為「notzer」與「venakeh」的靈性流注；卡巴拉將這兩個名稱視為十三種慈悲屬性中的兩種，並認為它們顯現在長面相（אריך אנפין，Arich Anpin）的鬍鬚中；它們是流溢界中智慧與理解的源頭。
本段說明，管道是高於理智的情感屬性，而兩棵橄欖樹則是智慧與理解隱藏的源頭。
參考出處
- 1ושני׳ זיתי׳ עליה א׳ מימין הגלה · Zechariah 4:3
- 2נוצר ונקה · Exodus 34:7
21והנה הזית הוא מר רק שמוציאין ממנו שמן ע״י כתישה. והיינו בחי׳ בירור רפ״ח נצוצין ע״י אתכפייא ואתהפכא כמאמר כד אתכפייא סט״א [סטרא אחרא]1 אסתלק יקרא דקוב״ה [דקודשא בריך הוא]
現在，橄欖是苦澀的，但經過壓榨，便能從中榨出油。這是淨化二百八十八個火花的層面（בחינה，bechinah），藉著屈服與轉化[另一側（סטרא אחרא，sitra achra）]而成就；正如所說：「當另一側被制伏時，קב״ה（Kudsha Brich Hu，意為「聖者，願祂受頌讚」）的榮耀便升起。」
橄欖味道苦澀，然而經過壓榨，就能榨出油。這象徵淨化墮入下界的二百八十八個神聖火花：藉著制伏另一側（סטרא אחרא），也就是「屈服」（אתכפיא，iskafya），並將它轉化，也就是「轉化」（אתהפכא，is'hapcha），來完成淨化；正如《Zohar》（זהר）所說，當另一側被制伏時，ה׳的榮耀便升起。在《Torah Ohr》（תורה אור）〈Vayakhel〉（ויקהל）篇中，阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）補充說，這種制伏、承擔服從ה׳之軛（קבלת עול，kabbalas ol），可以整日持續而不改變；這與有起有落的愛不同。
ומקור המשכת מ״ן [מיין נוקבין] ומ״ד [ומיין דוכרין] שע״י הבירורים נמשך מב׳ מזלות הנ״ל.
而藉著淨化而引降的陰性之水（מיין נוקבין，mayin nukvin）與陽性之水（מיין דכורין，mayin duchrin），其引降的源頭乃是從上述兩個靈性流注之源（מזלות，mazalos）而來：
這些淨化也是陰性之水（מיין נוקבין，mayin nukvin），即由下而起的激發，以及陽性之水（מיין דכורין，mayin duchrin），即由上而來的流注的源頭；兩者都從那兩個靈性流注之源而引降。
מזל ונקה הוא שרש כל המ״ן [המיין נוקבין] ומזל נוצר שרש המ״ד [המיין דוכרין] לכן הן הן ב׳ זיתים הנ״ל:
名為「venakeh」的靈性流注之源（מזל ונקה，mazal venakeh；ונקה意為「並潔淨」），是一切陰性之水的根源；名為「notzer」的靈性流注之源（מזל נוצר，mazal notzer；נוצר意為「守護」），則是陽性之水的根源。因此，它們正是上述兩棵橄欖樹。
venakeh這個靈性流注之源，是由下而起的激發的根源；notzer則是由上而來的流注的根源。這就是為何它們是那兩棵橄欖樹：從樹中壓榨出的油，也就是壓榨所引出的光，供應燈臺。
本段將橄欖樹闡明為淨化火花的工作：正如從苦澀的橄欖中壓榨出油，制伏另一側（סטרא אחרא）也能引出ה׳之光。
參考出處
- 1כד אתכפייא סט״א · Zohar II, 128b
意願的自我消融 ¶22–24
22והנה עיקר סבת המשכת בחי׳ גולה שעל ראשה הנ״ל הוא ע״י בטול רצון שהוא בחי׳ עבודה שלמעלה מהבחירה שע״פ שכל ודעת שבזה עושים המשכת הגולה שהוא בחי׳ הכתר ומקיף שלמעלה מהשכל.
如今，上文所提「頂端之碗」這一層面（בחינה，bechinah）得以下引，主要原因在於意願（רצון，ratzon）的自我消融（ביטול，bittul）。這是一種超越依據理智與認知作出選擇的事奉；藉此便引下這碗，而這碗就是超越理智的冠冕（כתר，Keser）與環繞[之光]這一層面。
「頂端之碗」（冠冕，即超越理智的環繞之光）主要是藉著意願的自我消融（bittul ha-ratzon）而引下的。這種事奉超越了任何經由推理而作出的選擇，因此能達到本身也超越理智的層面。
本段指出，引下冠冕所需的人之事奉，是放下自己的意願，超越一切經由理性推求而作出的選擇。
23וביאור הענין כי הנה מבירורי רפ״ח נצוצים נעשה או״ח [אור חוזר] מלמטלמ״ע [מלמטה למעלה] עד רום המעלות שגם בחכמה סתימאה האור חוזר למעלה יותר.
此事的解釋是：從二百八十八個火花的提煉中，產生由下而上的回返之光，直達最高層次；因此，即使在隱藏的智慧（חכמה，Chochmah）中，光也會進一步回返至更高處。
提煉二百八十八個火花，會產生「回返之光」——光由下而上升起。它升得極高，甚至達到長面相（אריך אנפין，Arich Anpin）那隱藏的智慧層面。
וזהו בקיעת שערות הראש ועי״ז נמשך אח״כ מלמעלה תוספת אור ושפע רב ונמשך למטה ע״י שערות דדיקנא שהם המשכה מלמעלמ״ט [מלמעלה למטה].
這就是頭部毛髮的穿透而出；由此，隨後便從上方引下額外的光與豐沛的流注，再藉由鬍鬚的毛髮引至下方；這些毛髮承擔由上而下的引流。
這上升的光以頭部毛髮穿透而出的形象來描繪。隨之而來的是額外的光與豐沛的流注，經由「鬍鬚的毛髮」下降；它們是由上而下引流的通道。
本段描述了這一循環：下方的提煉使光向上升起，而這又引來額外的光，從上方下降。
在《Zohar》（זהר）的意象中，頭部的毛髮代表上升；而長面相（אריך אנפין）的鬍鬚，連同其十三個「流注通道」（מזלות，mazalos），則代表慈悲流注而下的通道。
24ולכן כל המצות מעשיות הם מבחי׳ נוגה כמו הצמר דציצית וקלף התפלין שע״י שמתבררים הנצוצין שבנוגה ע״י קיום המצוה נמשך תוספת אורות באצי׳ כנ״ל.
因此，所有實踐性誡命（מצות，mitzvos）都源自光輝（נוגה，nogah）這一層面（בחינה，bechinah），例如衣穗（ציצית，tzitzis）的羊毛和經文匣（תפילין，tefillin）的羊皮紙；因為，當藉著履行誡命而精煉光輝外殼（קליפת נוגה，kelipas nogah）中的火花時，額外的光便被引入流溢界（אצילות，Atzilus），如上所述。
實踐性誡命是藉著光輝外殼（קליפת נוגה，kelipas nogah）中的物質事物來履行的，例如衣穗的羊毛和經文匣的羊皮紙。將它們用於誡命，會精煉其中的火花，並把額外的光引入流溢界。
אך הנה בחי׳ בטול הרצון יש בו מעלה יתירה ואתכפיא סט״א [סטרא אחרא] ביותר מצד בטול רצון הגוף בסתם שמבטל כל רצונותיו ויקבע בלבבו לילך אחרי ה׳.
但是，意願的自我消融（ביטול，bittul）這一層面具有更大的優勢，也能更深地制伏另一側（סטרא אחרא，sitra achra）；這是由於一般性地消融身體的意願：人放下自己所有的欲望，並在心中立定心志跟隨 ה׳，
意願的自我消融更進一步。人把身體的意願整體放下，而不只是放下某一項具體行動中的意願，並決心跟隨 ה׳；這比任何一條單獨的誡命都更能制伏另一側。
這段將誡命與意願的自我消融作比較：誡命精煉光輝外殼中的特定火花，而意願的自我消融則更全面地制伏另一側。
「那位俯身觀看」：第二種解讀 ¶25
25וכאלו אין לו שום רצון רק מה שירצה ה׳ זהו רצונו וזהו אתכפי׳ סט״א [סטרא אחרא] ממש ביתר שאת ויתר עז מבקיום מצוה אחת
彷彿他全無自己的意願，唯有 ה׳ 所願的，才是他的意願。這才是真正制服另一側（סטרא אחרא，sitra achra），其崇高與力量都遠勝於履行一項誡命（מצוה，mitzvah）。
承接前一句，阿德莫爾‧哈扎肯描述意願完全消融的狀態：一個人除了 ה׳ 所願的以外，再沒有自己的意願。這比履行任何一項誡命，更有力地制服另一側。
וכך ההמשכה עי״ז הוא בחי׳ וגלה על ראשה. שהוא בחי׳ רעוא דכל רעוין דהיינו מקור כל הרצונות.
因此，由此所引下的，乃是「頂上有一個碗」這一層面；這就是「一切意願之意願」的層面，也就是一切意願的源頭。
由此引下的是「頂上的碗」，即流溢界（אצילות，Atzilus）之上的冠冕（כתר，Keser）；它就是「一切意願之意願」，一切個別神聖意願的源頭。
משא״כ תרי״ג מצות הם תרי״ג ארחין שבגלגלתא דז״א שהוא עד״מ למטה בחי׳ פרטי הרצונות. אבל מקורן ושרשן הוא בחי׳ רעדכ״ר [רעוא דכל רעוין] וזה נמשך דוקא ע״י בטול רצון שבזה מתקשר לבעל הרצון ממש ובחי׳ בטול רצון זה נק׳ ארץ שמשים עצמו כעפר ממש.
然而，613條誡命（מצות，mitzvos），乃是小面相（情感屬性）（ז״א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）顱中613條道路；就以下方作比喻而言，它們相當於個別意願的層面。但它們的源頭與根本，乃是「一切意願之意願」的層面；而這唯有藉著意願的消融才能引下，因為如此便使自己與意願的主宰者本身相連結。這一意願消融的層面稱為「大地」，因為人使自己確如塵土一般。
613條誡命，也就是小面相頭部中的613條道路，若作比較，猶如一個人的個別願望。它們的根源——「一切意願之意願」——唯有藉著放下自己的意願才能觸及；如此，人便與意願的主宰者本身相連結。這種自我謙卑稱為「大地」，因為人使自己如塵土一般。
(ושמים היינו מקיף זהו בחי׳ אהבת בכל מאדך1 בלי גבול ממש שעי״ז ממשיכים להיות מקור ההמשכה מהמאציל בנאצלים. היינו שעושים בחי׳ הגולה וכו׳. וגם המוצקות שהם הכל למעלה מהשכל)
（而「天」是指環繞之光：這就是「盡你一切的『非常之力』」（מאדך，me'od）這一層面，是真正無限的；藉此，人引下[光]，使之成為從流出者流向受流溢者之流注的源頭。也就是說，人促成「碗」這一層面等等；還有管道，這一切都在理智之上。）
括號中說明，「天」是指環繞之光；透過「盡你一切的非常之力」（申命記6:5），人便達到這一層面。me'od 意為「非常多」：這是一種真正無限的愛，如同意願的消融，超越理智，並引下碗與管道。在 Likkutei Torah（לקוטי תורה）Emor篇中，阿德莫爾‧哈扎肯也將 me'od 解作「無限」——在器皿之上的無限者；其後，誡命再將之引下。
וזהו המשפילי לראות בשמים ובארץ.2 שע״י שמים וארץ שבבחי׳ זו נעשה ההשפלה מא״ס ממש להיות נמשך כתר לאצי׳.
這就是「祂使自己俯身觀看天與地」的意思：藉著這一層面的天與地，無限者（אין סוף，Ein Sof）本身降尊，使冠冕被引下至流溢界。
這是「祂使自己俯身觀看天與地」的第二種解讀：藉著這裡所說的「天」（無限之愛）與「地」（意願的消融），無限者本身降尊，使冠冕被引下至流溢界。在此，「天」與「地」是促成降尊的因素。
ואח״כ ע״י תומ״צ [תורה ומצות] נעשה התלבשות האור מהכתר בתרי״ג ארחין דז״א. ורמ״ח איברין דמלכא כו׳. וזהו פי׳ המשפילי בתוך שמים וארץ שהם זו״נ [זעיר אנפין ונוקבא] דאצי׳.
此後，藉著妥拉（תורה，Torah）與誡命，源自冠冕的光便內著於小面相的613條道路，並且[內著於]「君王的248肢體……」。這就是「祂使自己俯身」於天與地之中的意思；天與地就是流溢界中的小面相與女性一方（נוקבא，Nukva）。
此後，妥拉與誡命使源自冠冕的光進入小面相的613條道路，以及「君王的248肢體」——即248條積極誡命。這對應於經文的第一種解讀： ה׳ 使自己俯身進入天與地，也就是小面相與女性一方。
(וכמ״ש בכהאר״י [בכתבי האר״י] ז״ל [זכרונו לברכה / זכרונם לברכה]3 שלהמשיך יחוד או״א [אבא ואימא] הוא ע״י מס״נ [מסירות נפש] ויחוד זו״נ [זעיר אנפין ונוקבא] הוא ע״י תורה ומצות. וב׳ המשכות אלו זהו ב׳ פירושים שנתבאר כאן בענין המשפילי לראות בשמים ובארץ. וכמ״ש במ״א שיש שמים וארץ עילאין. ויש שמים וארץ תתאין).
（正如阿里扎爾（האריז״ל）的著作所說，要引下父與母（אבא ואמא，Abba v'Imma）的合一，須藉著捨身奉獻（מסירות נפש，mesirus nefesh）；而小面相與女性一方的合一，則藉著妥拉與誡命。這兩種引下，正是此處所闡述「祂使自己俯身觀看天與地」的兩種解讀。正如別處所解釋的，有上層的天與地，也有下層的天與地。）
括號中引述阿里扎爾：父與母（智慧與理解）的上層合一，由捨身奉獻促成；小面相與女性一方的合一，則藉著妥拉與誡命而成。這兩者分別對應於經文的兩種解讀，所說的是上層與下層的「天與地」。在 Likkutei Torah 的 Emor篇中，阿德莫爾‧哈扎肯引述此說出自 Etz Chaim（עץ חיים），並指出其實際含義：即使以妥拉學習為日常職分的人，也要停下來誦讀 Shema。
וזהו ענין מה שארז״ל [שאמרו רבותינו זכרונם לברכה] למה קדמה שמע4 לוהיה אם שמוע שיקבל עליו עומ״ש [עול מלכות שמים] תחלה ואח״כ יקבל עליו עול מצות כי בפ׳ שמע נאמר בכל מאדך והיא בחי׳ שמים לפי׳ הב׳.
這就是我們的賢者（願其記念蒙福）所說的意思：為何 Shema篇（שמע，Shema）先於「若你們聽從」？為使人先承擔天國王權之軛，然後才承擔誡命之軛。因為 Shema篇中說「盡你一切的力量」，這就是第二種解讀中的「天」這一層面。
《Mishnah》（משנה）問，為何先誦讀 Shema，再誦讀「若你們聽從」？這是為了使人先接受天國王權之軛，然後才接受誡命之軛。Shema中的「盡你一切的力量」，就是第二種解讀所說的無限之愛，亦即「天」。
וגם מארז״ל [מאמר רבותינו זכרונם לברכה] בכל מדה שמודד לך5 הוי מודה לו במאד מאד זהו בחי׳ ארץ בטול רצון.
此外，我們的賢者，願其記憶蒙福，也說：「凡祂以何種尺度（מדה，middah）量給你的（מודד，moded），你都要極其、極其地感謝祂（מודה，modeh；במאד מאד，bim’od me’od）」：這就是「地」這一層面，也就是意願的自我消融。
《Mishnah》（משנה）把「以你的一切極度（מאד，me’od）」解讀為：「凡祂以何種尺度（מדה，middah）量給你的（מודד，moded），你都要非常感謝祂（מודה，modeh；במאד מאד，bim’od me’od）」：middah、moded 和 modeh 都呼應 me’od。懷著感謝之心接受 ה׳所賜的一切，就是稱為「地」的意願自我消融。
וכ״ז [וכל זה] נקרא קבלת עומ״ש [עול מלכות שמים] פי׳ מלכות דא״ס שנק׳ מלכות שמים בחי׳ מקיף שעי״ז נמשך וגלה על ראשה כו׳ שנעשה עתיק לאצילות
而這一切都稱為承擔服從ה׳之軛（קבלת עול，kabbalas ol），也就是承擔天國王權之軛；所謂「天國王權」，是指無限者（אין סוף，Ein Sof）的王權（מלכות，Malchus），這是環繞一切的[光]這一層面；藉由此，「其頂上有一個碗……」便被引下，於是無限者的王權成為流溢界（אצילות，Atzilus）的古老者（עתיק，Atik）。
這些合在一起，構成承擔天國王權之軛；其中「天國王權」指無限者（אין סוף，Ein Sof）的王權（מלכות，Malchus），是一種環繞一切的光。藉由此，「其頂上的碗」被引下，無限者的王權便成為流溢界（אצילות，Atzilus）的古老者（עתיק，Atik）。
ואח״כ והיה אם שמוע6 הוא המשכת האור בכלים ע״י המצות בתוך שמים וארץ כנ״ל:
其後，「若你們聽從，便會如此」就是藉著誡命（מצות，mitzvos），在天與地之中將光引入器皿；如前所述。
只有在此之後，「若你們聽從，便會如此」——也就是遵行誡命（מצות，mitzvos）——才會在天與地之中將光引入器皿；天與地即小面相（情感屬性）（ז״א / זעיר אנפין，Z’eir Anpin）與女性一方（נוקבא，Nukva）。
本段完成了經文第二種解讀：無限的愛（「天」）與意願的消融（「地」），使無限者降臨為流溢界之上的冠冕；其後，誡命再將這道光引入器皿。這也說明了為何 Shema 先於承擔誡命之軛。
這兩個階段對應於阿里扎爾所說的兩種合一：在 Shema 中藉著捨身奉獻而達成父與母的合一；藉著妥拉與誡命而達成小面相與女性一方的合一。Likkutei Torah 的 Emor篇也有相應的闡述，說明即使以妥拉學習為日常職分的人，也要停下來誦讀 Shema。Kehot 的註釋指出，阿里扎爾此說的來源見 Etz Chaim（עץ חיים），Sha'ar 39, derushim 10-11；以及 Pri Etz Chaim（פרי עץ חיים），Sha'ar Nefilas Apayim。
參考出處
- 1בכל מאדך · Deuteronomy 6:5
- 2המשפילי לראות בשמים ובארץ · Psalms 113:6
- 3וכמ״ש בכהאר״י ז״ל · בד״ה חביב אדם תש״ג ע׳ קסח נסמן לע״ח. וכ״ה גם בלקו״ת אמור לג, ג ובכ״מ. ובדרך מצותיך מצות קדוש השם נסמן לפע״ח שער נפ״א פ״ד ה, ו. וראה ג״כ ע״ח שט״ל דרוש י׳ יא. לקו״ת נשא כב, א. אמור לב, ד ובכ״מ (כ״ק אדמו״ר זי״ע בספר המאמרים תש״ג שם).
- 4למה קדמה שמע לוהי׳ · Berakhot 13a:21
- 5בכל מדה שמודד לך · Berakhot 54a:6
- 6והיה אם שמוע · Deuteronomy 11:13
「因為生命的源頭與祢同在」 ¶26–27
26וזהו כי עמך מקור חיים.1 פי׳ בחי׳ המל׳ שבעולם האצי׳ שנעשה עתיק לבי״ע נק׳ מקור חיים דבי״ע שהכתר הוא מקור ושרש כו׳.
這就是「因為生命的源頭在祢那裡」。也就是說，流溢界（אצילות，Atzilus）中王權（מלכות，Malchus）這一層面，成為創造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）和行動界（עשיה，Asiyah）的內在冠冕（עתיק，Atik），稱為創造界、形成界和行動界的生命之源；因為冠冕（כתר，Keser）是源頭與根本……
本篇講章（מאמר，maamar）回到開篇的經文：「因為生命的源頭在祢那裡。」流溢界的王權成為下界——創造界、形成界和行動界——的Atik（內在冠冕），是它們的「生命之源」，因為冠冕是每個世界的根源。
והוא באמת רק בחי׳ עמך טפל ובטל לבחי׳ עצמות האצילות. ולכן לא נאמר כי אתה רק כי עמך
但實際上，它只是「與祢同在」這一層面，相對於流溢界的本體而言，是次要的，並且處於自我消融（ביטול，bittul）的狀態。因此，經文沒有說「因為祢就是」，而只說「因為與祢同在」。
這個源頭只是「與祢同在」：相對於流溢界的本體——它最低的層面——而言，它是次要的，並且自我消融。因此，經文說「與祢同在」，而沒有說「祢就是」生命之源。
וכן למעלה יותר מל׳ דא״ק [דאדם קדמון] היא מקור חיים דאצי׳ שהרי נעשה עתיק לאצי׳ והיא בחי׳ עמך טפל ובטל למהות ועצמות א״ק [אדם קדמון] וזהו המגביהי לשבת2 כו׳.
更高一層也是如此：原初之人（א״ק，Adam Kadmon）的王權，是流溢界的生命之源，因為它成為流溢界的עתיק；它也是「與祢同在」這一層面，相對於原初之人的本體與本質而言，是次要而自我消融的。這就是「高高坐著的那一位……」
再往更高處看，原初之人的王權是流溢界的生命之源，但它也只是「與祢同在」，在原初之人的本質面前自我消融。這就是「高高坐著的那一位」（《詩篇》113:5）：本體仍然高高在上，只有它最低的層面成為下方層面的源頭。
אך פי׳ המשפילי לראות בשמים ובארץ כפי שני פירושים הנ״ל. היינו שעי״ז ממשיכים תוספת אור ממהות ועצמות האור שבא״ק [שבאדם קדמון] שיומשך בבחי׳ הגולה שעל ראשה.
但是，按照上文所說的兩種解釋，「使自己降卑、觀看天與地的那一位」的意思是：藉此，便把一道額外的光，從原初之人中那光的本體與本質引下來，使之引入「在其頂上的盆」這一層面。
「使自己降卑、觀看天與地的那一位」，按照上文的兩種解讀，是指人的事奉會把一道額外的光，從原初之人的本體與本質引下來，進入「在其頂上的盆」。下降的不僅是通常下降的最低層面。
(ולכן הגולה עם שהיא כמו גולת הכותרת ומקיף הרי היא כמו בחי׳ מקבל כדפירש״י [כדפירש רש״י] בזכריה שם כמו ספל שבו השמן3 היינו שמעצמות האור דא״ק [דאדם קדמון] יומשך תוספת אור בגולה זו):
（因此，這個盆雖如「柱頭之盆」，並具有環繞的性質，卻仍像一個承受者，正如拉希在《撒迦利亞書》該處所解釋的：它像盛油的盆。也就是說，從原初之人的光的本體中，一道額外的光被引入這個盆。）
這說明了為甚麼這個盆雖像一頂環繞的冠冕，卻也同時是承受者。拉希在《撒迦利亞書》該處把גולה（gulah）與גולות（gulos，「泉源」）相聯繫，並稱之為盛油的盆；在這裡，它承受從原初之人的本體而來的額外之光。
本段將上述分析應用於開篇的經文：每個世界的生命之源，都只是其上一個世界的最低層面（「與祢同在」）；但藉著人的事奉，額外的光會從本體本質本身引入那個盆中。
參考出處
- 1כי עמך מקור חיים · Psalms 36:10
- 2המגביהי לשבת · Psalms 113:5
- 3כדפירש״י בזכריה שם כמו ספל שבו השמן · Rashi on Zechariah 4:2
27וזהו באורך נראה אור.12 פי׳ באורך לנוכח היינו כמו בחי׳ אתה ולא בחי׳ עמך שיומשך מעצמות האור דא״ק [דאדם קדמון] להיות נראה האור באבי״ע [באצילות בריאה יצירה עשיה] כנ״ל
這就是「在祢的光中，我們看見（נראה，nir'eh）光」。「祢的光」是直接稱呼祢，也就是「祢」的層面，而不是「與祢同在」的層面：要從原初之人（אדם קדמון，Adam Kadmon）之光的本質引下，使光在流溢界（אצילות，Atzilus）、創造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）和行動界（עשיה，Asiyah）中被看見，如上所述。
「在祢的光中，我們看見光」是直接向祢說話（「祢的」），這指向「祢」的層面，也就是本質，而不只是「與祢同在」的層面。此篇 maamar 將 נראה 解作「被看見」：從原初之人之光的本質而增添的光，顯現在四個世界——流溢界、創造界、形成界和行動界——之中。
וגם נראה אנחנו שבבחי׳ זו נהיה חשובים כנ״ל בפי׳ השקיפה כו׳. וברך את עמך3 כו׳:
而且，「我們也被看見（נראה）」：在這一層面上，我們將受到重視，如上文解釋「垂看……」時所述。「並賜福給祢的子民……」
「我們看見」也可以解作「我們被看見」：在這一層面上，以色列受到重視。這又連回「垂看……並賜福給祢的子民以色列」（第18段），為這篇 maamar 作結。
結尾段落解讀了開篇經文的其餘部分：藉著所述的事奉，源自本質自身的光在所有世界中顯露，而以色列也被視為珍貴。
參考出處
- 1וזהו באורך נראה אור · בלקו״ת יוה״כ עא, ב מציין לכאן.
- 2באורך נראה אור · Psalms 36:10
- 3השקיפה כו׳. וברך את עמך · Deuteronomy 26:15
瑪瑪爾學完了嗎？
標記為已學習；此篇將計入本週及本年度的希尤姆。
在事奉中的實踐
人的誡命將光引入流溢界，並淨化善惡混合的中間層中的火花。不過，在承擔誡命之軛以前，先要承擔天國王權之軛，也就是承擔服從 ה׳之軛（קבלת עול，kabbalas ol）：無限地愛 ה׳，「盡你一切的力量」，並完全放下自己的意願，使自己如塵土一般，無論 ה׳降下什麼都感謝祂。這樣便能觸及一切意願之意願，並從本質本身引下光。
討論問題
- 經匣作為物件與戴上經匣的行為有何不同？論述如何將此應用於 ה׳的「經匣」？
- 「器皿有自己的根源」這個觀念，如何回答「一切皆由祢而來」所提出的問題？
- 為什麼意願的自我消融，比任何一項單獨的誡命都更能制伏另一側（סטרא אחרא，sitra achra）？
- 「那位俯身觀看諸天與大地的」這兩種解讀，如何對應示瑪宣告與「你們若聽從」的次序？
- 「因為生命的源頭與祢同在」這句話中，為什麼經文說「與祢同在」，而不只說「祢」？