《托拉奧爾》 · 帕拉沙 Mikeitz · 瑪瑪爾 2
ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עומד על היאור
「兩整年期滿以後」（第二篇講論（מאמר，maamar））
由 AI 根據我們的英文版翻譯，並經過數輪對照英文與希伯來文的檢查和修訂。英文版本身仍由人工讀者審閱中。若您熟悉中文，懇請協助審閱本譯文。 志願協助審閱
核心要旨
妥拉（תורה，Torah）維繫一切世界；然而，它真正的本質是 ה׳ 自己的喜悅，遠遠超越這些世界。人若帶著這份喜悅學習，就能引下超上的愛，守護祈禱中的善；若缺少這份喜悅，便只有一點 ה׳ 性，而人的欲望很快就能將它吞噬。
瑪瑪爾概要
妥拉居於每個猶太靈魂的內在層面；如同 ה׳ 與妥拉，靈魂也有隱藏的一面（其心智）和顯露的一面（其愛與敬畏（אהבה ויראה，ahavah v'yirah））。靈魂中有一個神聖層面的「法老」（פרעה），即揭開隱藏之光的力量；然而，要揭開，就必須除去遮蔽物：包皮、許可欲望那層薄膜，以及最重要的傲慢。謙卑，成為「如塵土一般」（「法老」פרעה一詞含有「塵土」העפר的字母），甚至苦難——苦難使人謙卑——都能顯露這道光。接著，maamar提出一個問題：大衛為何把妥拉的律例稱作「歌曲」，並因此受到責備？透過「你行了許多事」這句經文，本文解釋：自西奈以來，一切世界都從下方的妥拉得以存活，而一條律法就勝過它們全部；大衛因這力量而歡喜，因為他需要它來對抗仇敵。然而，妥拉真正的讚美更高一層：妥拉是 ה׳ 自己的喜悅，是「祂的歌曲」。若沒有這份喜悅，「兩年的日子」便告終，「法老作夢」：祈禱中的 ה׳ 性只是一點，位於字母上方；愛與敬畏的好母牛則被壞母牛吞吃。妥拉中的喜悅引下一條慈愛之線，使這情形不致發生。
綱要
- 妥拉在靈魂的隱藏與顯露層面妥拉居於每個靈魂之中；靈魂如同 ה׳、妥拉與以色列，有隱藏的心智，以及顯露的愛與敬畏，這與妥拉文本的四個組成部分相對應。¶1
- 神聖層面的法老，以及揭開它的途徑法老意指揭開；靈魂之光透過割禮（מילה，milah）與揭開（פריעה，periah），尤其透過謙卑而顯露；苦難則來打破傲慢。本文並提出大衛稱妥拉為「歌曲」所引發的問題。¶2
- 「你行了許多事」宏大的世界經歷無數層次的下降，進入物質存在；在 ה׳ 面前，它們全都算不得什麼。因此，應透過妥拉——祂的智慧與意願——使 ה׳成為「我的 ה׳」。¶3–4
- 一條律法維繫一切世界自西奈以來，世界便由下方的妥拉與誡命（מצוות，mitzvos）得以存活；每條律法都流自超上的智慧（חכמה，Chochmah），其分量勝過所有更高的世界，而 ה׳ 的「思念」更在其上。¶5
- 大衛為何受到責備大衛因妥拉是世界的生命而歡喜，他需要這生命來對抗仇敵；但他受到責備，是因為他只以這一層面讚美妥拉，妥拉其實是 ה׳ 自己的喜悅。¶6
- 智者的勸告與法老的夢透過妥拉超越對手，並使自己謙卑如塵土，就能使對手歸於 ביטול；妥拉中的喜悅能除去一切障礙，而若沒有這份喜悅，祈禱中的 ה׳ 性便只是一點，位於字母上方。¶7
- 母牛與慈愛之線單靠祈禱而生的情感，可能被之後的欲望吞噬；但妥拉之歌能從上方引下超上的愛，使壞母牛不致出現。¶8
關鍵概念
- 神聖層面的法老פרעה שבקדושה
- 具有 ה׳ 性質的靈魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）中，揭開並顯露隱藏之光的力量；其名取自「揭開」之根詞 pera。
- Milah 與 periahמילה ופריעה
- 割禮的兩個階段，應用於靈魂：先除去粗重的邪惡，再除去源自 קליפת נוגה（kelipas nogah，光明的外殼）的那層薄薄遮蔽物，即許可的欲望。
- 粗鄙的心氣גסות הרוח
- 傲慢，把自己看成獨立的存在；它在靈魂的 ה׳ 之光上形成遮蔽。
- Ta'amim、nekudos、tagin、osiyosטעמים נקודות תגין אותיות
- 妥拉中的吟誦音調（טעמים，ta'amim）、母音符號（נקודות，nekudos）、字冠（תגין，tagin）與字母（אותיות，osiyos），在靈魂中各有相應之處；ta'amim是妥拉的歌曲與喜悅。
- 你的奇事與你的思念נפלאותיך ומחשבותיך
- 至高奇妙（פלא עליון，Pele Elyon）與超上的智慧（חכמה，Chochmah），透過妥拉而達於我們。
- 喜悅שעשועים
- 妥拉是 ה׳ 在祂的智慧中所享有的喜悅，超越妥拉作為世界生命的作用。
- 字母頂端的一點נקודה ברישי אתוון
- 這是 חולם（cholem）母音；一點 ה׳ 性的火花從上方照入心智，卻沒有進入這個人之中。
- 慈愛之線חוט של חסד
- 對帶著妥拉之歌學習的人，從上方引下的一種超上之愛，勝過靈魂自然具有的愛。
妥拉在靈魂的隱藏與顯露層面 ¶1
1ויהי מקץ12 שנתים ימים ופרעה חלם והנה עומד על היאור. הנה כתיב (רות ד) וזאת לפנים בישראל3 ואין זאת אלא תורה4 כי הנה זאת התורה ישנה בבחי׳ פנימיות של כל נפש מישראל.
「兩整年期滿之後，法老作了夢；看哪，他正站在河邊。」現在經上寫著（《路得記》4）：「這在以色列是 לפנים（lefanim）[從前；也有「內在」之意]。」而「這」（זאת，zos）所指的不是別的，正是 תורה（Torah）；因為這 Torah 存在於每個猶太靈魂的內在層面。
本篇 maamar 以法老作夢的經文開篇，直到篇末才對它作出闡釋。首先引述《路得記》：לפנים（lefanim）明面上的意思是「從前」，指以色列的一項古老習俗；但這個詞也有「內在」之意。配合賢者的教導——「這」（זאת，zos）就是 Torah——這節經文便可讀作：Torah 存在於以色列之內，位於每個猶太靈魂的內在核心。Tanya（תניא）《Iggeres HaKodesh》（אגרת הקודש）第7章也以同樣方式解讀這節經文：Torah 包含在「Yisrael Sava」的靈魂之中，並內在於其中；Yisrael Sava 即族長雅各（יעקב），他的靈魂包含了以色列所有靈魂。
כי יש לכל נפש בחי׳ פנימיות ובחי׳ חיצוניות דהיינו בחי׳ סתים וגליא. שכמו שקוב״ה [שקודשא בריך הוא] סתים וגליא.5 כך אורייתא וכך ישראל כו׳.
因為每個靈魂都有內在層面（פנימיות，pnimiyus）和外在層面（חיצוניות，chitzoniyus），也就是隱藏與顯露的層面；正如קב״ה（Kudsha Brich Hu，意為「聖者，願祂受頌讚」）既隱藏又顯露，Torah 如此，以色列也如此，等等。
每個靈魂都有兩個層面：內在、隱藏的一面，以及外在、顯露的一面。Zohar（זהר）教導，קב״ה、Torah 和以色列各自都既有隱藏的一面，也有顯露的一面；在 Likkutei Torah（לקוטי תורה）《Nitzavim》中，老阿爾特雷貝解釋說，每一者都具有超越理解所能掌握之層面的部分（環繞一切世界之光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）），也具有內在包裹而能為人所掌握之層面的部分（充滿一切世界之光（ממלא כל עלמין，memalei kol almin））。
ובחי׳ סתים היינו בחי׳ פנימיות חב״ד [חכמה בינה ודעת] שבנפשו האלקית שאינו מושג ונראה לעין.6
隱藏的層面，就是具有ה׳性質的靈魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）中的內在心智——智慧（חכמה，Chochmah）、理解（בינה，Binah）和認知（דעת，Daas）；這些並非眼睛所能看見，也非理智所能掌握。
在靈魂之中，隱藏的層面就是它的心智：智慧、理解和認知。這些在內在運作，別人無法看見。
ובחי׳ גליא הוא בחי׳ חיצוניות שבו שהוא בחי׳ אהוי״ר [אהבה ויראה] כו׳7 ולכן כמו שיש טנת״א [טעמים נקודות תגין אותיות] בתורה8 כך יש בחי׳ אלו בנפש האלקית9 כדלקמן.10
顯露的層面是靈魂的外在層面，也就是愛與敬畏的層面，等等。因此，正如 Torah 有誦讀音調（טעמים，ta'amim）、元音符號（נקודות，nekudos）、字母冠飾（תגין，tagin）和字母（אותיות，osiyos），具有ה׳性質的靈魂也有與之相應的這些層面，[下文將予說明]。
靈魂顯露的一面，是它對ה׳的愛與敬畏，也就是外顯的情感。Torah 的文本有四個組成部分：誦讀音調（ta'amim）、元音符號（nekudos）、字母冠飾（tagin）和字母（osiyos）；具有ה׳性質的靈魂也有與它們相對應的層面，正如本篇 maamar 將要說明的，尤其是誦讀音調，也就是 Torah 的旋律。
本段奠定了基本觀念：Torah 居於靈魂之中；正如ה׳、Torah 和以色列各自都有隱藏與顯露的一面，靈魂也有內在的心智，以及外在的愛與敬畏；這些與 Torah 文本的四個組成部分相對應。
Zohar 教導，קב״ה、Torah 和以色列彼此相繫；在各自的層面上，每一者都既有隱藏的一面，也有顯露的一面。誦讀音調、元音符號、字母冠飾和字母這四重劃分，卡巴拉學者有詳盡論述，其中誦讀音調是四者之中最高的一層。
參考出處
- 1ויהי מקץ · ראה לעיל בציונים לכ״ק אדמו״ר זי״ע. הגהות באוה״ת כרך ה תתקעג, ב. קיצורים בכרך ו תתש, א (ושם מציין שהמאמר זה משנת תקנ״ח. וראה בסו״ס מאמרי אדה״ז הקצרים ע׳ תריז). ראה פלח הרמון פרשתנו קה, א.
- 2ויהי מקץ · Genesis 41:1
- 3
- 4ואין זאת אלא תורה · Avodah Zarah 2b:6–7
- 5שקוב״ה סתים וגליא · Zohar III, 73a
- 6שו״ה סתים — מושג ונראה לעין · בבוך 633 נוסף: מושג ונראה לעיני בשר ואין לך אדם שאין לו בחי׳ זו בחי׳ פנימיות שאינו מושג ונראה: לעין.
- 7שו״ה לעין — אהוי״ר כו׳ · בבוך 633 נוסף: וב׳ בחי׳ אלו הם הנק׳ ישראל ויעקב הלכך: כמו.
- 8טנת״א בתורה · פרדס שער האותיות פ״ג. ושער הנקודות פ״ו, ושער הטעמים פ״ה. ראה אוה״ת וארא כרך ז ע׳ ב׳תקנח, וע׳ ב׳תקעב.
- 9טנת״א . . בנפש האלקית · נתבאר באוה״ת שה״ש ע׳ תשלה ואילך. ראה לקו״ת ברכה צד, א.
- 10ולכן כמו שיש טנת״א . . כדלקמן · בבוך 1824 בא בסוגרים (#).
神聖層面的法老，以及揭開它的途徑 ¶2
如今，正如外殼（קליפה，kelipah）中有一位法老（פרעה，Par'oh），在具有ה׳性質的靈魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）的神聖層面中，也有[一位法老]；正如《Zohar》（זהר）在〈Vayigash（ויגש）〉篇所說：「[在其中]光明得以揭開（אתפריעו，de'isparyu）並顯露」等等。
法老（Par'oh）這個名字與亞蘭語中表示「揭開」的詞根（de'isparyu）有關；《Zohar》在〈Vayigash〉篇以此形容被揭開並顯露的光明。因此，除了外殼中那位法老——與神聖相對立的力量——以外，神聖的「法老」也存在於具有ה׳性質的靈魂中：這是揭開隱藏光明的力量。在5732年的maamar〈VeDavid Avdi〉中，雷貝（הרבי）依照Kehot所引的解釋，說明《Zohar》的意思是：藉著引下冠冕（כתר，Keser）（「法老」），即使層層下延的世界鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）中已顯露的光明，也會變得「不受遮蔽」，不受限制。
כי זה לעומת זה כו׳ שבהשתלשלות מבחי׳ פרעה שבקדושה למטה מטה נמשך בחי׳ פרעה התחתון שאמר לא ידעתי את3 ה׳ שהוא בחי׳ השכחה המשתלשלת מבחי׳ עלמא דאתגלייא פרעה שבקדושה כמ״ש רגליה יורדות מות.4
因為「這一方與那一方相對」等等：在世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）中，從神聖一方的法老這個層面，一路向下、愈降愈低，便引下低層法老這個層面；他曾說：「我不認識הוי׳（Havayah）。」這是遺忘這個層面；它從顯現世界（עלמא דאתגלייא，alma de'isgalya）這個層面、也就是神聖一方的法老，層層降下，正如經上所說：「她的腳步下行至死亡。」
ה׳造出神聖及其相反者，使二者互為映照（「這一方與那一方相對」）。隨著層次逐步下降，屬於顯現世界的神聖法老，在極低之處引出埃及的法老；他曾說「我不認識ה׳」，意即忘記ה׳。《箴言》中關於陌生女子的經文「她的腳步下行至死亡」，在此用來說明顯現世界最底端延伸出的「腳」，如何伸展到與神聖相對立之處。
אבל בסמוי מן העין עלמא דאתכסייא הברכה מצוייה5 ממקור הברכות. כמ״ש (משלי יא) ואת צנועים חכמה מקום הזכרון כמ״ש ולזכרון בין עיניך.6
然而，在「眼目看不見」之處，也就是隱藏世界（עלמא דאתכסייא，alma de'iskasya），「祝福在其中可得」，而這祝福源自祝福之源。正如經上所說（《箴言》11）：「謙遜者有智慧」；[這裡]是記憶所在之處，正如經上所說：「作為記念，放在你兩眼之間。」
與此相反，祝福只存在於「眼目看不見」之處，也就是隱藏世界；它承受來自祝福本源的祝福。智慧與謙遜者（צנועים，tzenu'im；亦指「隱藏者」）同在，而此處也是記憶所在之處。正如頭上的妥菲林（תפילין）被稱為「作為記念，放在你兩眼之間」，安置於心智所在之處；這正與前述的遺忘相反。
והנה לא שייך לומר דאתגלו כו׳ אלא מתוך מכסה שהיה עליהם בתחלה. דהנה כתיב מי יעלה לנו השמימה7 ר״ת [ראשי תיבות] מילה וס״ת [וסופי תיבות]8 הוי״ה9
如今，只有先有一層覆蓋在光明之上，才能說它們「被揭開」。經上記著：「誰要替我們升到天上去？」這句話的首字母[拼成]割禮（מילה，milah），末字母[拼成]Havayah。
揭開必然預設先前有一層覆蓋。經句「誰要替我們升到天上去？」的字母中藏著兩個詞：各字的首字母（מ־י־ל־ה）拼成割禮（milah），末字母（yud、hei、vav、hei）拼成ה׳（Havayah）；這教導我們，必須先行割禮，אלקות才能明顯地照耀。
שבכדי שיאיר עלינו אור ה׳ בהתגלות ולא בציור אותיות לבד כ״א בעומק המחשבה בהתבוננות מהות ועצמות אני ה׳ לא שניתי10 שיקבע במוחו ולבו שהוא בחי׳ מי יעלה לנו השמימה שהוא בחי׳ השגת אלקות צריך מתחלה בחי׳ מילה
要使ה׳的光照耀我們，並且以顯露的方式照耀，不只是呈現為字母的形狀，而是深入思想，沉思「我，ה׳，並未改變」[的]本體與本質，使這一點銘刻於人的心智與心中——這就是「誰要替我們升到天上去？」這一層面，也就是領會אלקות的層面——首先必須有割禮這一層面。
要使ה׳的光明明顯地照耀，不只是呈現為祂之名的字母，而是透過對「我，ה׳，並未改變」所表達的本體與本質作深入沉思，直至這一點銘刻於心智與心中，人首先需要「割禮」，除去阻礙。這種對אלקות的真正領會，就是經句所說的「升到天上」。
כי יש למעלה בחי׳ עונותיכם מבדילים11 וצריך להסיר המונעים וכן למטה בנפש האדם הנה כתיב ומלתם את ערלת לבבכם.12
因為在上面有「你們的罪孽使你們分離」這一層面，因此必須除去阻礙；在下面，人的靈魂也是如此，經上說：「你們要割去心上的包皮。」
在上面，罪孽在人與ה׳之間造成隔閡，必須將這隔閡除去。在人的內在生命中，除去阻礙就是Torah所命令的「割去心上的包皮」。
אך אחרי כריתות הערלה יש עוד בחי׳ פריעה שהוא עור דק המכסה וחופף והוא בחי׳ תאוות גשמיים שמקליפת נוגה שהוא לדברים של היתר המכסים ומסתירים אור ה׳.
然而，割去包皮之後，還有揭開（פריעה，periah）這一層面；那是一層覆蓋並貼附其上的薄皮。這一層面指的是來自Nogah之外殼（קליפת נוגה，kelipas nogah）的物質欲望；這些欲望涉及許可之物，卻會覆蓋並遮蔽ה׳的光。
在肉身的割禮中，割去包皮之後還有第二個步驟——揭皮（periah），揭開一層薄膜。在靈性層面，包皮代表粗重的邪惡；薄膜則代表對許可的物質享受所生的欲望。這些欲望來自Nogah之外殼，即一個中性的領域，可以提升至神聖，但仍會覆蓋並隱藏ה׳的光。
וכן אפי׳ [אפילו] בכדי שיתגלה עליו בחי׳ מרכבה פני אריה פני שור13 כו׳ שהוא בחי׳ אהוי״ר [אהבה ויראה] טבעיים הנה כתיב (יחזקאל א) וארא כו׳ ומתוכה כעין החשמל14 כו׳ חש מל15 ומתוכה דמות ד׳ חיות16 כו׳.
同樣地，即使要使戰車這一層面顯露在他身上——「獅子的面貌、牛的面貌」等等，也就是自然的愛與敬畏（אהבה ויראה，ahavah v'yirah）這一層面——經上也記著（《以西結書》1）：「我看見」等等，「從其中顯出如同חשמל（chashmal；一種輝光）的景象」等等；（חש，chash；מל，mal）「從其中顯出四活物的形像」等等。
自然地愛ה׳、敬畏ה׳也是如此；這正是以西結異象中戰車的獅子面貌與牛的面貌。在異象中，旋風、大雲、火，以及環繞其周的光輝（נוגה，nogah）之後，才出現「如同חשמל的景象」；四活物則只從其中顯出。「חשמל」一詞可拆成「寂靜」（חש，chash）與「言說」（מל，mal），也呼應割禮（milah）。《Torah Ohr》（תורה אור）較早在〈Lech Lecha〉篇中，阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）解釋說，這個חשמל是來自理解（בינה，Binah）外在層面（חיצוניות，chitzoniyus）的衣裳，環繞著情感屬性；它在根源處是寂靜的，包覆情感屬性時則是言說的。他又說，當包皮——Nogah之外殼——藉著割禮除去之後，只剩下這個חשמל。
והעצה היעוצה לזה הוא מה שאומרים ונפשי כעפר לכל תהי׳ [תהיה]17 כי פרעה אותיות העפ״ר18 שעי״ז יוכל להיות בבחי׳ פרעה שיפרע ויגלה המכסה אשר עליו.
對此，所給的良方就是我們所說的：「願我的靈魂對眾人都如塵土。」因為「法老」（פרעה，Pharaoh）一詞的字母，正是「塵土」（העפר，he'afar）一詞的字母。藉此，人便能處於法老的層面，使他揭開（ופרע，yifra），顯露覆在他身上的遮蔽。
補救之道，是我們在阿米達祈禱結尾所表達的謙卑：「願我的靈魂對眾人都如塵土。」「法老」（פרעה）一詞含有與「塵土」（העפר）相同的字母，這表明，人藉著使自己如塵土一般，便能達到神聖的「法老」層面，揭開遮蔽其靈魂之光的東西。
וכמ״ש (במדבר ה) ופרע את ראש האשה. דכנ״י [דכנסת ישראל] נק׳ אשה יראת19 ה׳ וצריך לגלות אוצר של יראת שמים20 ע״י שמשים נפשו כעפר לכל.
正如經上所寫（《民數記》5）：「他要揭開那婦人的頭。」因為以色列會眾被稱為「敬畏 הוי׳（Havayah）的婦人」；人必須使自己的靈魂如塵土一般，才能顯露敬畏上天的寶庫。
同一詞根 ופרע（pera）也出現在《疑妻法》中；在這項律法裡，祭司要揭開那位受丈夫懷疑的婦人的頭。以色列會眾被稱為「敬畏 ה׳ 的婦人」；藉著如塵土般謙卑，靈魂內隱藏的敬畏上天之寶庫便會顯露出來。米特勒雷貝（אדמו״ר האמצעי）在這一帕拉沙的《Torah Chaim》中（由 Kehot 引述）補充說，這就是猶太民族承受那個稱號的原因。
ועי״ז יקרע המסך שעליו שהוא נמשך מבחי׳ גסות הרוח שמחמת גסות רוחו שמחשיב א״ע [את עצמו] ליש ודבר בפ״ע [בפני עצמו] הוא מתאוה תאוה וחפץ הוא שימלא רצונו דוקא.
藉此，他身上的屏障便會被撕裂。[這道屏障]源自粗鄙的心氣：由於他心氣粗鄙，把自己看作一個獨立存在、一個獨立的事物，他便貪求欲望，堅持必須成就自己的意願。
謙卑會撕裂靈魂上方的屏障，因為這道屏障源自傲慢。人若把自己看作獨立自主的存在，便會生出種種欲望，堅持要照自己的意願行事；這種自我膨脹就是那層遮蔽。
וצריך הוא לבטש גסות רוחו ועד״ז הוא יסורי עוה״ז הבאים לאדם כי לא מחמת עונש אינו ראוי לישב בשלות עוה״ז
他必須挫折自己粗鄙的心氣。這也正是人所遭遇的今世苦難的道理：苦難並非表示他因受懲罰而不配安居於今世的安逸之中；
因此，必須挫折傲慢；今世的苦難也可由此理解。苦難並不表示一個人是因受懲罰而不配享有今世的安逸。
שהרי מצינו בנבוכדנצר (סנהדרין צו. ע״ש וע׳ ילקוט)21 בשביל שהלך ג׳ פסיעות לכבוד השי״ת [השם יתברך] פסקו לו מלוכה על כל העולם ולזרעו אחריו עד ג׳ דורות
因為我們看到，關於尼布甲尼撒（《Sanhedrin》96a；參見該處，並參見《Yalkut》），他因為為尊崇 ה׳，願祂受頌讚，而走了三步，他們便為他判定了統治全世界的王權，並使這王權延續給他的後裔三代；
《塔木德》記載，當時還是巴比倫王室書記的尼布甲尼撒，曾追趕一位使者，為的是讓一封致希西家王（חזקיהו）的信先向 ה׳ 致候，再向國王致候；他因那幾步路而獲得賞報。《塔木德》算作四步；本篇論述則如同所引的《Yalkut》（《Yalkut Shimoni》，一部古典米德拉什選集），說是三步，並說王權延續三代。
ואין לך אדם מישראל שלא כיבד המקום בכך22 וכל טוב עוה״ז כדאי הוא לו
而且沒有一個猶太人不曾如此尊崇無所不在者，因此今世的一切美好都配得給他。
每一位猶太人至少都曾如此尊崇 ה׳；因此，按這個尺度，每一位猶太人都配得今世的一切美好。
אלא היסורים באים לבטש את האדם להכניעו ולהשפיל גסות רוחו וכמשארז״ל [וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה] (ברכות ז) טובה מרדות23 א׳ כו׳
相反，苦難降臨，是為了挫折一個人，使他降服，並使他粗鄙的心氣謙卑下來；正如我們的聖賢（願他們蒙受祝福）所說（《Berachos》7）：「一次管教勝過……」
因此，苦難的目的，是打破一個人的驕傲，使他謙卑。聖賢說，一次內在的管教勝過許多鞭打。
שכשעיניו רואות שיסורים באים עליו נשפל דעתו ונעשה נכנע והוא יקר בעיני ה׳ להיות עי״ז בחי׳ התגלות בחי׳ פרעה מן העפר.
因為當他親眼看見苦難降臨自己身上時，心志便低沉下來，變得謙卑順服；而這在 ה׳ 眼中是寶貴的，使法老的層面得以從塵土中顯露。
當一個人看見苦難降臨自己身上時，他便變得謙卑；ה׳ 珍視這份謙卑，因為它使塵土中神聖的法老顯露出來。謙卑會揭開靈魂隱藏的光。
והנה בתורה יש בחי׳ טנת״א [טעמים נקודות תגין אותיות]24 ובחי׳ טעמים שבתורה שבע״פ [שבעל פה]25 הוא כמ״ש (תהלים מב) ובלילה שירה עמי26 שבחי׳ השירה והטעמים שהם בחי׳ הניגון הוא עמי.
如今，妥拉具有吟誦符號（טעמים，ta'amim）、元音符號（נקודות，nekudos）、字母冠飾（תגין，tagin）與字母（אותיות，osiyos）這些層次；而口傳妥拉中 טעמים 的層面，正如經上所說（詩篇 42）：「夜間，祂的歌與我同在」：歌唱與 טעמים 的層面，也就是旋律的層面，乃是「與我同在」的。
Alter Rebbe 回到妥拉文本的四個組成部分。טעמים 是賦予經文旋律的吟誦符號（這個詞也有「滋味」和「理由」之意）；在口傳妥拉中，它們對應於妥拉之歌，而經文「夜間，祂的歌與我同在」描述這歌與人同在。
וביאור הענין הוא כמ״ש (תהלים קיט) זמירות היו לי חקיך בבית מגורי27. ולהבין זה איך הם זמירות
這件事的解釋，正如經上所說（詩篇 119）：「你的律例，在我寄居的家中，成了我的歌。」要明白這一點：它們如何能稱為歌呢？
大衛（דוד）王說，ה׳的律例在他「寄居的家中」成了他的歌，這指的是他漂泊度日的生活。這引出一個問題：律法和律例怎能稱為歌呢？
וגם למה נענש דוד על שקרא לד״ת [לדברי תורה] זמירות.2829 הנה אמרו (גטין ז)30 השכם והערב31 עליהם לבהמ״ד [לבית המדרש] והם כלים מאליהן.
而且，大衛為何因稱妥拉言詞為「歌」而受懲罰？如今，[我們的賢者]說（Gittin 7）：「要在他們之上早起晚歸，前往學習殿堂；他們便會自行消亡。」
《塔木德》（Sotah 35a）說，大衛因稱妥拉言詞為「歌」而受懲罰；這一點也需要解釋。Alter Rebbe 還引用拉比以利亞撒（אלעזר）給馬爾·烏克巴（מר עוקבא）的建議；馬爾·烏克巴為反對他的人所困擾，拉比以利亞撒便說：「早起晚歸，在他們之上前往學習殿堂」，他們就會自行消亡；這篇 maamar 將 עליהם（aleihem）解作「在他們之上」。
והענין הוא דכתיב (תהלים מ) רבות עשית אתה ה׳ אלהי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אין ערוך אליך אגידה ואדברה עצמו מספר32:33343536
事情是[這樣的]。經上寫道（詩篇 40）：「你行了許多事；你，ה׳，我的 אלהי；你的奇事和你的思念都是為我們；沒有什麼能與你相比；我若要述說、講論，其數多得不可勝數。」
解答這兩個問題的關鍵，是《詩篇》中的一節經文：「你行了許多事；你，ה׳，我的 אלהי；你的奇事和你的思念都是為我們。」接下來的段落將逐句解釋這節經文，並把 rabbos（「許多」）解作「偉大」。
本段指出，靈魂中有一位神聖的「法老」，也就是揭開隱藏אלקות的力量，並說明要達到這一點，必須除去遮蔽物：割禮、揭皮，而最重要的是謙卑；因此苦難會來打破驕傲。接著，本段轉向Torah的吟誦音調（טעמים，ta'amim），也就是Torah的「歌唱」，並提出關於David之歌的問題，maamar後文將予以解答。
割禮與揭皮——厚厚的包皮和薄膜——對應三種不潔的外殼（קליפות，kelipos）與Nogah之外殼，如《Torah Ohr》較早在〈Lech Lecha〉篇（13b）所解釋：包皮、也就是Nogah之外殼除去之後，只剩下Binah的חשמל；這是下界得以形成所必需的衣裳。該處（12d）把חשמל解作「寂靜」（chash）與「言說」（mal）：在Binah的根源處是寂靜的；當它包覆情感屬性時則是言說的，正如寓言包裹其所表達的意義。
參考出處
- 1כמ״ש בזהר ויגש · רי, א. וראה בד״ה ודוד עבדי תשל״ב [סה״מ מלוקט ו ע׳ עט]: ”ויש לומר שפירוש הוא שע״י המשכת הכתר (פרעה), גם בגילויים (נהורין) דהשתלשלות הם באופן דאתפריעו למעלה מהגבלה, ע״ש.
- 2כמ״ש בזהר ויגש דאתפריעו ואתגלו נהורין · Zohar, Vayigash 10:99–11:108
- 3לא ידעתי את הוי׳ · Exodus 5:2
- 4רגלי׳ יורדות מות · Proverbs 5:5
- 5בסמוי מן העין . . הברכה מצויה · Taanit 8b:13–14
- 6ולזכרון בין עיניך · Exodus 13:9
- 7מי יעלה לנו השמימה · Deuteronomy 30:12
- 8מי יעלה לנו השמימה ר״ת מילה וס״ת הוי׳ · ת״ז בהקדמה בתחלתה. תי׳ כב. תי׳ ע (קלא, א). ראה לעיל יג, ב.
- 9מי יעלה לנו השמימה ר״ת מילה וס״ת הוי״ה · Tikkunei Zohar 131a:1
- 10אני ה׳ לא שניתי · Malachi 3:6
- 11עונותיכם מבדילים · Isaiah 59:2
- 12ומלתם את ערלת לבבכם · Deuteronomy 10:16
- 13פני אריה פני שור · Ezekiel 1:10
- 14
- 15חשמל כו׳ חש מל · ראה לעיל יב, ד.
- 16ומתוכה דמות ד׳ חיות · Ezekiel 1:5
- 17ונפשי כעפר לכל תהי׳ · Berakhot 17a:4
- 18פרעה אותיות העפ״ר · ערכי הכינוים לבסה״ד ערך פרעה. וראה תו״ח כאן ריט, ב: ”והוא שע״י עוצם השפלות כעפר לכל נגלה אוצר של יראת שמים הפנימי׳ שמפני זה נק׳ כנ״י בשם אשה יראת ה׳”.
- 19אשה יראת ה׳ · Proverbs 31:30
- 20אוצר של יראת שמים · Berakhot 33b:24
- 21וע׳ ילקוט · שמעוני, מלכים רמז רמד. וראה לקו״ש חט״ו ע׳ 279.
- 22ואין לך אדם מישראל שלא כיבד המקום בכך · ראה אגרת השמד להרמב״ם פ״ג.
- 23
- 24והנה בתורה יש בחי׳ טנת״א · קטע מכאן מובא באוה״ת שמות כרך ז ע׳ ב׳תקעב ושם נתבאר בארוכה בענין טנת״א. וראה גם ברכה ע׳ א׳תתנ. ראה בהמשך זאת חנוכת המזבח תר״מ סעי׳ כא. [סה״מ תר״מ ע׳ עט]. באוה״ת שם מציין: ”ועיין באגה״ק סי׳ לו ד״ה דוד זמירות קרית להו, ובלקו״ת בד״ה ואהי׳ אצלו אמן פ״ג [פ׳ במדבר] ובהביאור פ״ד”.
- 25ובחי׳ טעמים שבתורה שבע״פ · ראה באוה״ת שמות שם ע׳ ב׳תקעב. פ׳ וזאת הברכה ע׳ א׳תתנח.
- 26
- 27
- 28למה נענש דוד על שקרא לד״ת זמירות · Sotah 34a
- 29למה נענש דוד על שקרא לד״ת זמירות · Sotah 35a:21–22
- 30גיטין ז · ע״א, וראה ד״ה הוי׳ לי בעוזרי תשי״ז (סה״מ מלוקט-ב ע׳ נו) הערה 19.
- 31
- 32
- 33
- 34
- 35
- 36
「你行了許多事」 ¶3–4
《詩篇》中「祢成就了許多事」這句話的解釋是：「許多」（רבות，rabbos）意指一切偉大而強盛之事，也就是那些偉大、可畏的高層世界，
Alter Rebbe 開始解釋《詩篇》中的這句經文。Rabbos（רבות）字面上是「許多」，此處則解作「偉大」：指偉大而強盛之事，也就是崇高的高層世界。Tzemach Tzedek（הצמח צדק）在 Yahel Or 中指出，Zohar（Vayechi）也以同樣方式解讀 rabbos，正如「所多瑪的呼喊甚大（rabbah）」一語。
עשית בבחי׳ עשיה גשמית שנשתלשלו מעילה לעלול במדרגות רבות ושונות כמו שאמר3 בפסוק אגידה ואדברה עצמו מספר4 עד שנתהוו בבחי׳ עשי׳ [עשיה] גשמית.
「祢成就了」[它們]，使它們進入物質性的行動界（עשיה，Asiyah）；因為它們由因至果，經過許多不同的層級而下降，正如經文所說：「我若宣告並述說，其數目多得無法計數」；直到它們在物質性的行動界中形成。
「祢成就了」是指這些偉大的世界逐階由因至果地被帶下，直到進入物質的存在（Asiyah）。經文中的「其數目多得無法計數」，描述這一下降經過了多少層級。
וכמ״ש (שם קלה) למה יאמרו איה5 אלקיהם6 שהוא בבחי׳ אי״ה [אם ירצה השם]. שהוא מובדל ומכוסה ורחוק מהם כמ״ש רם על כו׳.7
正如所寫（ibid. 135）：「他們為何要說：『他們的 ה׳ 在哪裡？』」[這]意指祂處於「何處」（אי״ה，ayeh）的狀態，與他們迥然有別、被遮蔽，且遠離他們，正如所寫：「祂高踞於……之上」等。
由於經過如此漫長的下降，ה׳似乎隱而不顯、遙不可及，以致人們會問：「他們的 ה׳ 在哪裡？」祂似乎高踞於世界之上，與世界分離而被遮蔽。Kehot 指出，經文原文是「列邦為何要說」，而「列邦」一語或許因審查者的顧慮而被省略。
ולא ידעו ולא יבינו כי כל אשר חפץ8 ה׳ עשה שנשתלשל חפץ ה׳ כ״כ [כל כך] עד שהוא בעשיה גשמית
然而，他們不知道，也不明白：「凡 הוי׳（Havayah）所願的一切，祂都已成就」；ה׳的意願下降得如此之深，以至於臻於物質性的行動界。
他們未能明白的是：「凡 ה׳所願的一切，祂都已成就」；正是 ה׳自己的意願，使諸世界一路下降，直到進入物質的存在。
וכ״כ [וכן כתב] למה כדי שיהיה הוי״ה אלהי אלוה שלי ע״י כי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו כי אורייתא מחכמה נפקת910 פי׳ עיקר התגלותה הוא מחכמה. אבל באמת הוא רצונו של מקום והוא ורצונו אחד.
為何要下降得如此之深？為的是使 הוי׳（Havayah）成為我的 ה׳、我個人的 ה׳，藉著[這一點]，也就是「祢的奇事和祢的意念都向著我們」；因為「妥拉源自智慧（חכמה，Chochmah）」，意即它主要是從 חכמה 顯露的。然而，實際上它是無所不在者的意願，而祂與祂的意願是一體的。
如此深遠下降的目的，是要使超越一切的 הוי׳（Havayah）成為「我的 ה׳」，親自臨在於每個人；這是藉著妥拉而實現的，妥拉使 ה׳的奇事和意念來到我們這裡。妥拉從 חכמה——神聖的智慧——顯露；但實際上，妥拉是 ה׳的意願，而祂與祂的意願是一體的，因此人在妥拉中遇見的正是 ה׳自己。
這一段解釋經文的前半句：偉大的靈性世界被帶下而進入物質存在；在那裡，ה׳似乎隱而不顯。如此一來，藉著妥拉——ה׳的智慧與意願——祂便能成為每個人的「我的 ה׳」。
妥拉從 חכמה 顯露，然而其本質是與祂合一的 ה׳之意願；這一區分呼應 Tanya 的教導：妥拉是 ה׳的意願與智慧，與祂完全合一。Tzemach Tzedek 對此段的註釋，將「許多」（rabbos）與 Zohar 對這個詞的解讀相連，指出它意為「偉大」。
參考出處
- 1פי׳ רבות . . דהיינו עולמות עליונים · ביהל אור ע״פ זה ע׳ קנג מציין ע״ז: ”ע׳ זח״א ויחי רמ״ז ע״פ רבות בנות מאי רבות גדולות עילאין ורברבין על כולא כו׳ ע״ש כמו זעקת סדום ועמורה כי רבה כמו גדלה”. ראה גם בלקו״ת צו יב, ד. אחרי כז, א מציין לכאן. מכאן מובא בד״ה כי תשא תרל״ח סעי׳ ז. סה״מ תרל״ח ע׳ סז. ושם מציין לעיין בלקו״ת שה״ש בד״ה ששים המה מ, ב. דשם נתבאר שענין הבריאה אינו עו״ע ח״ו.
- 2שו״ה דהיינו — הגדולות ונוראות · בבוך 1824: הגדולות והנוראו׳.
- 3שו״ה עשיה — רבות ושונות כמו שאמר · בבוך 1824: רבות ושונות עד שנתהוו בבחי׳ עשיי׳ גשמי׳ כמ״ש כל אשר חפץ ה׳ עשה שאמר דהע״ה לתשובות המיני׳ למה יאמרו הגוים ...
- 4
- 5למה יאמרו איה · בפסוק נוסף: ”הגוים”, ואולי נשמט מצד יראת הצענזור.
- 6למה יאמרו איה אלקיהם · Psalms 115:2
- 7רם על כו׳ · Psalms 113:4
- 8כל אשר חפץ ה׳ עשה · Psalms 135:6
- 9אורייתא מחכמה נפקת · Zohar II, 121a
- 10אורייתא מחכמה נפקת · Zohar, Yitro 21:378–22:389
4וזהו נפלאותיך מה שהוא מופלא ומובדל ומכוסה שאין בו השגה כלל פלא עליון.1 ומחשבותיך הוא בחי׳ חכמה עילאה נמשך אלינו ע״י התורה. אין ערוך אליך אגידה ואדברה עצמו מספר2.
而這就是「你的奇事」[的意思]：那奇妙、超絕而隱蔽，完全無法理解的至高之奇（פלא עליון，Pele Elyon）。「你的思想」則是上層智慧（חכמה，Chochmah）這一層面，藉著妥拉流傳到我們這裡。「無一可與你相比；即使我述說、言講，也是多得不可勝數。」
「你的奇事」指至高之奇（Pele Elyon）；在卡巴拉中，這是冠冕（כתר，Keser）的名稱，是高於智慧的層面，隱蔽到完全無法理解。「你的思想」是上層智慧，即神聖智慧，它藉著妥拉傳達到我們這裡；兩者都「朝向我們」，儘管沒有任何事物可與 ה׳相比，這些層面也多得不可勝數。
כי להיות השתלשלות וירידה גדולה כ״כ [כל כך] מבחי׳ גבוה ונעלה מאד עד בחי׳ מטה מאד3 הוצרך להיות כמה מיני עולמות אין מספר מינים ממינים שונים
要有如此巨大的層層下延與下降，從極高、極尊的層面降至極低的層面，就必須有無數種類的世界，種類層出不窮，各有不同，
אלקות若要從最高的層面下降至最低的層面，就必須經過無數種類的世界。每一類之中又包含許多不同的次類。
וכמ״ש (איוב כה) היש מספר לגדודיו4 וכתיב (דניאל ז) אלף אלפין ישמשונה ורבו רבבן5 כו׳ והוא מספר גדוד והיכל אחד והיכלות אין מספר.
正如經上所寫（《約伯記》25）：「他的軍隊可有數目嗎？」又寫道（《但以理書》7）：「千千事奉他，萬萬侍立於他」等等；然而，這只是一个軍隊和一座宮殿（היכל，heichal）的數目，而宮殿則有無數座。
兩節經文說明靈性眾生的數目極其浩瀚： ה׳的軍隊不可勝數，並有「千千」事奉祂。然而，這個龐大的數目，也只說明靈性世界中一座宮殿（heichal）裡的一支軍隊，而宮殿本身更是無數。
ואעפ״כ [ואף על פי כן] כולם אין ערוך אליך שאפי׳ [שאפילו] בחי׳ הגבוה מאד שהוא שרש התחלות התהוות
然而，它們全都「無一可與你相比」：即使是極高的層面，是萬物開始形成的根源，
儘管有這麼多層面，沒有任何一個能與 ה׳相比；即使是最高的層面，那一切創造由此開始的根源，也不例外。
מ״מ לגבי מהותו ועצמותו ית׳ אין לו ערך כלל שאינו מערכו ולא ממהותו כלל מאחר שהוא בבחי׳ נברא או נאצל ויש לו התחלת גבול.
然而，相對於祂受頌讚的本質與自體，它仍全無可比之處；它與祂不屬於同一範疇，也完全不是祂的本質，因為它屬於受造或流溢而出的範疇，具有界限的開端。
相較於 ה׳自身的本質，即使是那最高的層面，也完全與祂無關，因為它是受造或流溢而出的，因而有其起始與限度。凡有界限者，都與無限者（אין סוף，Ein Sof）屬於不同範疇。
משא״כ בבורא ית׳ דכולא קמיה כלא ממש חשיב6 ואצלו נחשב הכל כאין בחי׳ הראשונה ובחי׳ אחרונה שבמדרגה תחתונה הכל שוה אצלו
創造主受頌讚則不然：在祂面前，一切都確實被視為虛無；在祂看來，一切皆如無物，[因此]最高的層面與最低層級中的最後一層，在祂面前全都相同。
在 ה׳面前，一切都如同虛無，因此最高與最低的層面在祂看來同樣是無物。在祂眼中，最高的世界與最低的層級之間並無分別。
ואעפ״כ [ואף על פי כן] להיות השתלשלות העולמות וירידת המדרגות הוצרך להיות מדרגות עצמו מספר שלא יבטלו העולמות ממציאותן וכל זה הוא בשביל שיהיה הוי״ה אלקי ונפלאותיך ומחשבותיך אלינו כנ״ל:
然而，要使世界層層下延，並使各層級逐步下降，就必須有多得「不可勝數」的層級，使世界不致被消融而不復存在。這一切都是為了使 הוי׳（Havayah）成為我的 ה׳，並使「你的奇事與你的思想[是]向著我們」，如上所述。
即便如此，下降仍需要無數中間層級，使世界不致被 ה׳的光消融，因而能夠存在。這種有層次的下降，其全部目的在於使 Havayah 成為「我的 ה׳」，並使祂的奇事與思想藉著妥拉傳達到我們這裡。
本段闡釋「你的奇事」、「你的思想」以及「無一可與你相比」：אלקות若要下降，就必須經過無數層級；在 ה׳面前，這一切層級都如同虛無，但它們仍然存在，為的是使 ה׳隱蔽的奇妙與智慧能藉著妥拉傳達到我們這裡。
「在祂面前，一切都被視為虛無」是《Zohar》的說法；在Chassidus中，這奠定了這一觀念：在 ה׳的本質面前，最高與最低全然相同。這種層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus），並非為了 ה׳本身，而是為了使受造物能夠存在，不致被無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）消融。
參考出處
- 1מה שהוא מופלא . . שאין בו השגה כלל פלא עליון · ענין פלא נתבאר בביאוה״ז להצ״צ כרך א ע׳ תקכז. וראה בספר הליקוטים ממאמרי הצ״צ ערך פלא.
- 2
- 3שו״ה מאד — בחי׳ מטה מאד · בבוך 1824: ”בחי׳ מטה מטה מאד”.
- 4
- 5
- 6דכולא קמיה כלא ממש חשיב · Zohar, Introduction 20:188–22:199
一條律法維繫一切世界 ¶5
5והנה קודם מ״ת [מתן תורה] היו עליונים ותחתונים ניזונים בחסדו של הקב״ה דהיינו שהיה מזון עולמות עליונים ותחתונים וחיותם נמשך ממקורם וראשיתם מלמעלה למטה בנדבה וחסד פשוט באתערותא דלעילא לבד.
如今，在頒賜妥拉（תורה，Torah）之前，上界與下界[眾生]都靠קב״ה（Kudsha Brich Hu，意為「聖者，願祂受頌讚」）的慈愛而得以維持；也就是說，上界與下界諸世界的食糧與生命力（חיות，chayus），都是從其源頭與起始處，由上而下地流來，作為白白賜予的恩惠與純然的慈愛，唯藉由上而起的激發（אתערותא דלעילא，isarusa dileila）。
在西奈頒賜妥拉之前，所有世界的生命都純然是 ה׳ 賜予的恩典，由上而下流來。這一切唯藉由上而起的激發而來，並非回應下界所做的任何事。
אבל אחר מ״ת [מתן תורה] הנה קיום חיות העולמות הוא ע״י מעשה התחתונים בתורה ומצות ממטה למעלה
但在頒賜妥拉之後，諸世界的 חיות 乃是藉由下界眾生在妥拉與誡命（מצות，mitzvos）中的作為，自下而上而得以維繫。
自頒賜妥拉以來，諸世界的生命取決於人們在下界所做的事，藉著妥拉與 mitzvos 來維繫。他們的作為將維繫諸世界的力量由下而上提升。
וכמו למשל ארץ הלזו הגשמית שמצמחת כל מיני תענוגים והם מזון האדם וקיום חיותו
這好比這物質的大地，會長出各式各樣的喜悅（תענוג，taanug）之物，它們是人的食物，並維繫人的生命。
阿德莫爾．哈扎肯以自然界作比喻。物質的大地長出各種美味食物，供養人的生命。
וגם כשאדם אוכל מבע״ח [מבעלי חיים] הנה עיקר גידולו וחיותו של הבע״ח [הבעלי חיים] ממה שאוכל מן הארץ נמצא שכל מזון וחיות האדם הוא ע״י בירור שנבחר הטוב הגנוז מן הארץ.
即使人吃的是動物，動物主要的生長與 חיות 仍來自牠所吃的地上之物。因此，人的一切食物與 חיות，都是透過提煉而來：從大地中選取出隱藏的善。
即使人吃肉，動物也是靠吃大地所出產之物而生長、存活。因此，人的一切滋養都來自提煉的過程，也就是從大地中提取隱藏的善。
כך עד״מ הנה מזון עולמות עליונים הוא ממה שמקבלים חיותם מן התורה שבעוה״ז השפל.
同樣，作為比喻，上界諸世界的供養，來自它們從這低下世界中的妥拉領受 חיות。
同理，上界諸世界由在這低下世界中研習的妥拉所滋養。下界的妥拉就如同大地，上界諸世界從中汲取食糧。
והנה כתיב (משלי ד) סלסלה ותרוממך1 כאדם שמסלסל בשערו שיהיה כל נימא בפ״ע [בפני עצמו] כך הוא בכל פרטי הלכות אין מספר שיהיה בזה הענין הדין כך ובזה הענין יהיה הדין כך נמשך מחכמה עילאה מבחי׳ נפלאותיך ומחשבותיך הנ״ל.
現在經上寫著（箴言4）：「尊崇她（סלסלה，salseleha），她就必使你升高」；這如同一個人把頭髮一縷縷地捲理（מסלסל，mesalsel），使每一根髮絲各自分明。所有數不盡的律法細節也是如此：在這件事上，律法判定如此；在那件事上，律法判定如此；[這]乃是從至高的智慧（חכמה，Chochmah），從上文所說「你的奇妙作為與思念」這一層面流出的。
箴言論智慧時說 salseleha，字面上是「珍視她」，她就必使你升高；本篇 maamar 將這個字讀作 mesalsel，如同捲理頭髮，使每一根髮絲各自分明。妥拉律法的每個細節也同樣各自分明：「在這個情況下律法如此判定，在那個情況下則如此判定。」每一個細節都流自至高的 חכמה，源自 ה׳的奇妙作為與思念。
וז״ש [וזהו שכתוב] דוד המלך ע״ה [עליו השלום] (תהלים צב) מה גדלו מעשיך ה׳ מאד עמקו2 מחשבותיך
這就是大衛王（דוד），願平安臨於他，所說的話（詩篇92）：「你的作為何其偉大，הוי׳（Havayah）；你的思念極其深邃。」
阿德莫爾．哈扎肯現在引用大衛王的另一節經文：「你的作為何其偉大，Havayah；你的思念極其深邃。」他將說明，當「偉大」用於 ה׳ 時，意義為何。
פי׳ גדלו ע״ד שארז״ל [שאמרו רבותינו זכרונם לברכה] במקום שאתה מוצא גדולתו3 שם אתה מוצא ענותנותו כי לא שייך לפניו ית׳ בחי׳ גדולה
「偉大」的意思，依照我們的賢者（願其記憶蒙福）所說：「你在何處找到祂的偉大，也就在何處找到祂的謙卑。」因為偉大這一層面並不適用於祂，願祂受頌讚，
賢者說，無論何處提到 ה׳的偉大，也必能找到祂的謙卑，因為一般意義上的偉大根本不適用於 ה׳。阿德莫爾．哈扎肯早先在《Torah Ohr》（תורה אור，Torah Ohr）的〈Chayei Sarah〉篇也以同樣方式解釋這句話：賜予諸世界生命並非 ה׳的偉大，而是一種下降，因此所讚美的是祂的謙卑。
מאחר כי גדול ה׳ ומהולל מאד4 ולגדולתו אין חקר ואינו בבחי׳ ערך ומדה ומקום כלל שיפול עליו לשון גדול׳.
因為「הוי׳（Havayah）偉大，極受讚頌，祂的偉大不可測度」，而祂全然不屬於可比較、可衡量或可定位的範疇，因此「偉大」一詞根本不能用在祂身上。
ה׳的偉大深不可測；祂超越一切比較、衡量與位置。像「偉大」這樣的詞暗示有一種尺度，而 ה׳並不受任何尺度衡量。
אלא לשון גדול׳ הוא ענותנותו שנתלבש בבחי׳ ומדת גדולה להתפשט ולהתלבש תוך עלמין להחיותם
相反，「偉大」一詞[指的是]祂的謙卑：祂將自己包裹在偉大這一層面與屬性中，為要遍及諸世界，包裹在其中，並賜它們生命。
所以，我們所稱 ה׳的「偉大」，實際上是祂的謙卑：祂屈尊進入偉大這一屬性，為要遍及諸世界，並賜它們生命。
וזהו מה גדלו מעשיך ה׳ כי מה שנמשך ונתפשט למטה דרך פרטי הלכה אחת הוא הוא מזון וקיום חיות כל העולמות עליונים ותחתונים וכל העולמות עליונים הם כלא ממש נגד מה שנמשך מפרטי הלכה אחת שהיא מקור חיותם וקיומם
這就是[「ה׳啊，你的作為何其偉大」的意思]：因為，藉著一條法規的具體細節而引下並擴展至下方的事物，本身就是所有較高與較低世界的生命力之糧與維繫；所有較高世界相較於從一條法規的細節所引下的事物，實在如同全然無有，而那正是它們生命力與存續的源頭。
因此，「你的作為何其偉大」說的是祂的謙卑：透過妥拉中哪怕一條律法的細節而流下的光，正是維繫所有較高與較低世界的生命力。所有較高世界合在一起，在一條法規所蘊含的源頭面前，都實在如同全然無有。
כי כל הלכה היא המשכת והתפשטות אור מרצון העליון ב״ה וחכמה עילאה שהן מקור החיות לכל העולמות
因為每一條法規，都是由至高意願（רצון，ratzon）——願祂受頌讚——以及上層智慧（חכמה，Chochmah）所引下並擴展的光；這兩者是一切世界生命力的源頭。
這是因為妥拉的每一條法規，都是至高意願與上層智慧的延展。這兩者是一切世界生命力的源頭。
ואם כך הוא בענין גדולת מעשיו א״כ עאכו״כ [על אחת כמה וכמה] מאד עמקו מחשבותיך שהיא בחינה למעלה מעלה מבחי׳ עלמין אלא מקיף וסובב עליהם ואינו מתלבש בתוכם.
既然 ה׳作為的偉大是如此，那麼更何況[「你的思想何其深邃」所說的]，乃是遠遠高於諸世界層次的一個層面；它環繞並包圍諸世界，並不包裹在其中。
如果 ה׳的作為——祂賜生命給諸世界——其「偉大」已經如此廣大，那麼「你的思想何其深邃」所指的，必定是更高得多的層面。它完全不進入諸世界，而是從外部環繞它們，也就是環繞一切世界之光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）。
ומזה יתבונן המשכיל להיות בתורת ה׳ חפצו להיות שש ועלז בה כמ״ש (משלי ח) וכל חפצים לא ישוו בה
由此，明理之人便會省思，[進而]以「將心願寄託於 ה׳的妥拉」為樂，在其中歡欣雀躍，正如所寫（箴言 8）：「一切令人渴望之物，都不能與她相比」：
明理之人省思此理，便會喜愛妥拉，並在其中歡欣雀躍。《箴言》說，一切令人渴望之物（חפצים，chafatzim）都不能與智慧相比。
שאפי׳ [שאפילו] חפצים העליונים שהוא כענין שכתוב כל אשר חפץ הוי״ה עשה בשמים ובארץ5 ושמים הם העולמות העליונים ולא ישוו בה שכולם הם כלא ממש בערך הלכה אחת שהיא מבחי׳ נפלאותיך ומחשבותיך הנ״ל.67
甚至連較高的願欲也不能相比，正如所寫：「凡 ה׳所願的，祂都在天上和地上成就了。」而「天上」指的是較高的世界；「不能與她相比」，因為這一切相較於一條法規，都實在如同全然無有；這條法規源自上文所說的「你的奇妙作為與你的思想」這一層面。
阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）將此理甚至應用於 ה׳自己的「願欲」：「凡 ה׳所願的」（חפץ，chafetz），祂都在天上成就了；因此，天上這些較高的世界也屬於 ה׳所願的。然而，它們仍不能與一條妥拉法規相比，因為那條法規源自 ה׳上述的奇妙作為與思想。
本段說明，自西奈頒賜妥拉以來，諸世界由下界的妥拉與 mitzvos 所維繫；妥拉中的一條律法便勝過所有上界，而妥拉中的「思念」更高，超越一切世界。因此，深思之人會以妥拉為樂，勝過其他一切。
從西奈之前由上而起的激發，轉為西奈之後由下而起的激發（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata），是哈西迪思想中反覆出現的主題：自頒賜妥拉起，世界的生命取決於人透過事奉所完成的提煉。將 ה׳的「偉大」解讀為謙卑，與《Torah Ohr》〈Chayei Sarah〉篇的論述相呼應；該篇指出，賜予諸世界生命對 ה׳而言是一種下降，而非對祂偉大的讚美。
參考出處
- 1
- 2
- 3במקום שאתה מוצא גדולתו · Megillah 31a:12–13
- 4גדול הוי׳ ומהולל מאד · Psalms 145:3
- 5כל אשר חפץ הוי״ה עשה בשמים ובארץ · Psalms 135:6
- 6
- 7בתורת ה׳ חפצו · Psalms 1:2
大衛為何受到責備 ¶6
正如《Idra》（אדרא，Idra）所說，律法乃是上方的絲縷與毛髮這一層面；「每一根絲縷都延伸至隱藏的世界」，等等。
《Idra》是《Zohar》（זהר）中的一段，將妥拉的律法描述為超然面容上的「毛髮」。每一根絲縷都延伸至隱藏的世界，將生命力從極高的源頭傳遞下來。
וכמ״ש בע״ח [בעץ חיים] שכל הנימין ושערות הם מבירור רפ״ח ניצוצים כו׳ ותכלית הבירור הוא בעוה״ז כו׳.2
又如《Etz Chaim》（עץ חיים）所說，一切絲縷與毛髮都源自對二百八十八個火花的精煉，等等；而精煉的終極目的，則在於此世，等等。
阿里札爾（האריז״ל，the Arizal）的《Etz Chaim》教導，這些絲縷與毛髮源自對二百八十八個火花的精煉；這些火花是在器皿破碎時墜落的。唯有在此世，透過研習妥拉並遵行誡命（מצוות，mitzvos），才能完成這番精煉。
וזהו זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי שהיה שש ושמח בהם עד שהיו לו כמו זמירות ותענוגים אלא שנענש על שקראם זמירות.
這就是「你的律例在我寄居之處，成了我的歌」的意思：他因這些律例而歡欣喜樂，甚至覺得它們如同歌曲與喜悅；然而，他因稱它們為歌曲而受了懲罰。
現在，關於大衛（דוד，David）的經文得到了解釋：妥拉的律例使他如此喜樂，以至於在他感受中，它們彷彿歌曲與喜悅。然而，他因稱它們為歌曲而受了懲罰。
ולא על שלמד בענין זה אלא על ששיבחם3 בזו המעלה לחוד שהוא מקור וחיות כל העולמות.
[他受懲罰]並非因為他以這種方式研習，而是因為他只以這一層特質來讚美它們：它們是一切世界的根源與生命力。
大衛並非因為帶著喜悅研習妥拉而受到責備；他受到責備，是因為他只以妥拉具有這一特質來讚美妥拉——它是一切世界生命的根源，彷彿這就是妥拉最高的價值。《Tanya》（תניא）的《Kuntres Acharon》（קונטרס אחרון），即以「大衛的歌」（דוד זמירות，David zemiros）為題的文章，解釋說，這一特質只屬於 ה׳思想深邃之處的「背面」；而妥拉的內在層面與無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）為一，在其面前，諸世界皆不足道。
שבאמת הוא גבוה למעלה מעלה מבחי׳ קיום וחיות כל העולמות וכמ״ש (שם) ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום4 ופי׳ במדרש (ב״ר [בראשית רבה] פ״א) אמון מופלא שהוא מבחי׳ פלא העליון5 בחינת נפלאותיך ומחשבותיך.
因為妥拉實在遠遠高於維持並賦予一切世界生命的層面；正如（同上）所寫：「我在祂身旁作為奇妙者（אמון，amon），日日都是喜悅」；而《Midrash》（בראשית רבה，Bereishis Rabbah）第1章解釋說，amon意為「奇妙」（מופלא，mufla），屬於至高奇妙這一層面，也就是「你的奇妙作為與你的思想」這一層面。
妥拉實在遠高於維持世界的作用：在《箴言》中，智慧說自己是 ה׳身旁的amon；本篇論述引述《Bereishis Rabbah》的解釋，將amon讀作「奇妙」，即「至高奇妙」。Kehot引述雷貝·馬哈拉什（אדמו״ר מהר״ש）指出，他在《Bereishis Rabbah》中只找到amon的「教師」、「被遮蔽」與「隱藏」（以及「偉大」）等含義，並沒有「奇妙」之義；而《Or HaTorah》（אור התורה）則將「奇妙的amon」解作隱藏的智慧心（מוחא סתימאה，mocha stima'ah）。
וזהו יום יום נגד ב׳ בחינות שהם נפלאותיך ומחשבותיך וזהו ואהיה שעשועים שהיא שעשועים של הקב״ה כביכול בכבודו ובעצמו
這就是「日日」所指的兩個層面，即「你的奇妙作為」與「你的思想」；這也就是「我乃是喜悅」的意思：那是聖者，願祂受頌讚（הקב״ה，Kudsha Brich Hu）所享有的喜悅；姑且如此說，是祂在自己的榮耀與本體之中所享有的喜悅。
經文重複的「日日」，指的是兩個層面： ה׳的奇妙作為與祂的思想。「喜悅」意指妥拉是 ה׳自身的喜悅；姑且如此說，是祂本體中的喜悅。
ולמשל כמו שאדם משתעשע בחכמתו כשאומר דבר חכמה כן ויותר מכן לאין קץ ותכלית באלף אלפים הבדלות הקב״ה משתעשע בחכמתו העליונה שאינה יכולה להתלבש תוך עלמין6 כלל
譬如，人說出智慧之言時，會因自己的智慧而感到喜悅；聖者，願祂受頌讚，也以祂的至高智慧為樂，其程度遠勝於此，且有百萬重不可比擬的差距；這智慧根本無法內在於諸世界之中。
正如人表達出一個智慧的念頭時，會因自己的智慧而感到喜悅； ה׳也以祂的至高智慧為樂，其程度無限超越人，而這智慧崇高到根本無法進入諸世界。《Or HaTorah》（Kehot引述）稱這是隱藏的智慧；它不同於流溢界（אצילות，Atzilus）的智慧，因為經文說：「你以智慧造了這一切。」
אלא שדוד המלך ע״ה [עליו השלום] היה צריך לפי שעה. בבית מגורי שהיו שונאין לו ואין דינים נמתקין אלא בשרשן דהיינו בשרש התהוות העולמות כשנתהווה ונמשך מאין המוחלט להתענג ולשמוח בחלקו אשר הוא ממשיך בתורתו לקיום וחיות העולמות
然而，大衛王（דוד）在當時需要[這一點]：「在我寄居之處」，因為人們憎恨他；嚴厲的審判唯有在其根源處才能得到調和，也就是在諸世界形成的根源處——諸世界由絕對無有中形成，並從中被引發出來；[因此他需要]因自己的分而喜悅，並透過自己的妥拉將這一分引下，以維持諸世界並賦予它們生命力，
然而，大衛在當時需要妥拉賦予生命的力量，因為他在「我寄居之處」遭人憎恨與迫害。嚴厲的審判唯有在其根源處才能得到調和，這是卡巴拉的一項原則；而其根源，就是諸世界從無有中被創造出來的源頭。因此，大衛需要為妥拉中那一部分而喜悅；他透過自己的妥拉將這一部分引下，賦予諸世界生命。
שעי״ז ממילא יתבטלו כל המונעים מאחר שמקבלים חיותם ממנה והם בטלים לגבה וכשממשיך אורה למטה תפול עליהם אימתה ופחד7 והיו כלא היו.
因此，一切阻礙都會自然而然地消融，因為它們的生命力來自於它，並且在它面前自我消融；當他把它的光引到下界時，「恐懼與驚惶必臨到它們身上」，它們便如同從未存在過。
所有與之對抗的力量，其生命都來自妥拉；因此，當一個人把妥拉的光引下來時，這些力量便會自行在妥拉面前消融。「恐懼與驚惶」臨到它們身上，它們也變得如同從未存在過。
本段回答了關於大衛的問題：他因妥拉是一切世界的生命之源而歡喜；為了克服敵人，他當時需要這一力量，但他受到責備，是因為只以這一點來讚美妥拉。妥拉實在是 ה׳自身的喜悅，遠遠高於諸世界。
二百八十八個火花（רפ״ח）是阿里札爾對器皿破碎時墜落之火花的計數；這些火花的精煉要在此世完成。在其根源處調和嚴厲審判，是阿里札爾的一項原則：將嚴厲提升至它們所出自的源頭，便能使它們得到調和。此處的源頭就是妥拉；一切世界，包括與人為敵者，也都從妥拉汲取生命。
參考出處
- 1והיו כלא היו · Obadiah 1:16
- 2וכמ״ש באדרא . . ותכלית הבירור הוא בעוה״ז כו׳ · קטע זה ליתא בבוך 1824.
- 3אלא על ששיבחם · Numbers 18:3
- 4ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום · Proverbs 8:30
- 5ופי׳ במדרש (ב״ר פ״א) . . פלא העליון · Bereshit Rabbah 1:1
- 6שאינה יכולה להתלבש תוך עלמין · באוה״ת נ״ך שם ”הוא בחי׳ חכמה סתימאה ומ״ש כולם בחכמה עשית בחכמה יסד ארץ זהו חכמה דאצילות”.
- 7תפול עליהם אימתה ופחד · Exodus 15:16
智者的勸告與法老的夢 ¶7
7וזו היא העצה שיעצו חז״ל [חכמינו זכרונם לברכה] השכם והערב עליהם1 דהיינו שיהא בבחי׳ עליהם מעלה מעלה וגבוה מהם
這就是我們的聖賢所給的忠告：「早起，夜晚仍在他們之上」（עליהם，aleihem）；也就是說，人應處於「在他們之上」的狀態，遠遠高過他們，
阿德莫爾‧哈扎肯回到聖賢的忠告：「早起、晚睡，在學習之所留在他們之上，他們便會自行消亡。」他把 aleihem（「在他們之上」）解作：人應提升到高於對手的層次。
דהיינו בבחי׳ עסק התורה שהיא גבוה ונעלה מאד שהיא מקור חיותם. ולכן הם כלים ומתבטלין מאליהן וממילא נדחי׳.
也就是處於研習妥拉的狀態；妥拉極其崇高尊貴，是他們生命力的源頭。因此，他們便「自行消亡」，「自己被消融」，自然而然地被排斥出去。
那較高的層次就是妥拉研習，因為妥拉是生命力的源頭，連與之對立的力量也從中汲取生命。人若與它們的源頭相連，它們便會自行消退，不必經過爭鬥。
והערב עליהם היינו בבחי׳ נפשי כעפר לכל תהי׳ [תהיה] לידום2 וליסבול כנ״ל שיהיה כעפר וארץ שממנה יצא לחם וכל ההשפעות ממטה למעלה אחר מ״ת [מתן תורה] כנ״ל
而「夜晚仍在他們之上」，意指「願我的靈魂對一切如塵土」的層次：如上所述，保持沉默並承受[它]；使自己如塵土與大地，麵包由其中生出，而在頒授妥拉之後，一切影響也都由下而上，如上所述；
「夜晚仍在他們之上」是第二種方式：謙卑，祈求「願我的靈魂對一切如塵土」，保持沉默並承受侮辱；同一祈禱文也說：「對那些咒罵我的人，願我的靈魂保持沉默。」拉比以利亞撒在《塔木德》中的回答則以「在 ה׳ 面前靜默」（דום，dom）開頭。正如麵包由大地生出，謙卑的人也成為根基；自西奈領受妥拉以來，一切影響都由下而上升起。
דהיינו כשנברר הטוב מן הרע וכו׳ ואזי ממילא יפול הרע ויבוטל כמ״ש (ישעיה מא) יהיו כאין ויאבדו אנשי ריבך3 כי אין להם חיות עוד.
也就是說，當善從惡中被提煉出來，等等，那麼惡便自然而然地倒下並被消融，正如經上所寫（以賽亞書41）：「他們必如同虛無，與你爭鬥的人必滅亡」，因為他們不再有任何生命力。
這就是提煉的工作：把善從惡中分離出來；一旦善被取出，惡便自行倒下。正如以賽亞所說，對手會變得如同虛無，因為他們不再有任何生命力。
אבל באמת אין זו לבדה מעלת ושבח התורה כ״א כמ״ש ובלילה שירה עמי4 שירו קרי דהיינו שעשועים של הקב״ה כמ״ש ואהיה אצלו כו׳ שעשועים5 זה יהיה עמי וכמ״ש (תהלים קמט) ישמח ישראל6 בעושיו.
但實際上，這並非妥拉唯一的美德與可稱頌之處；而是如經上所寫：「夜間，祂的歌與我同在」：此處雖寫作「祂的歌」（שירה，shiroh），卻讀作「祂的歌」（שירו，shiro），也就是קב״ה（Kudsha Brich Hu，意為「聖者，願祂受頌讚」）的喜悅；正如經上所寫：「我在祂身旁」，等等，「喜悅」；這喜悅將「與我同在」。又如經上所寫（詩篇149）：「願以色列以其創造者為樂。」
然而，妥拉使世界得以有生命、使人戰勝對手，並非妥拉真正值得稱頌之處。在「夜間，祂的歌與我同在」這句中，שירה（shiroh）讀作 שירו（shiro），意為「祂的歌」：妥拉是 ה׳自己的喜悅（「我是祂的喜悅」），人也分享其中，正如「以色列以其創造者為樂」。
והנה ע״י בחי׳ שמחה ותענוג הזה בתורת ה׳ יסיר כל מונע מבית ומבחוץ ואין רע יורד מלמעלה7 כלל
如今，藉著在 ה׳的妥拉中有這種喜悅與愉悅，人便能除去內在與外在的一切阻礙，而且根本沒有任何惡從上方降下。
藉著對妥拉的喜悅與愉悅，內在和外在的一切障礙都被除去。既然沒有惡從上方降下，與那較高喜悅相連的人便受到保護，不受傷害。《Tanya》（תניא）《Iggeres HaKodesh》（אגרת הקודש）第11章解釋，從上方而來的一切都是善；只是因為超出我們所能領會的範圍，才顯得像是惡。
但若人沒有上述的喜悅層次，經上對他所說的便是：「兩整年過後，事情發生了」（שנתים ימים，shenasayim yamim）。
至此，本文開頭的經文便得到解釋。人若缺乏對妥拉的這種喜悅，「兩整年過後」這句經文便適用於他。
פי׳ שבחי׳ שנתים ימים שהם בחי׳ יום יום בחי׳ השעשועים הנ״ל הם אצלו בקץ ותכלית10 כלומר שאין לו בחי׳ הנ״ל בעסק התורה ואז ופרעה חולם.
這是說，「兩年之日」的層次，也就是「日復一日」的層次，即上述的喜悅，對他而言已到盡頭、達到極限；換言之，他在妥拉研習中沒有上述的層次。於是，「法老作夢」（חולם，cholem）[cholem 也是一種母音符號的名稱，寫作字母上方的一點]。
Shenasayim yamim，字面意思是「兩年之日」，暗示妥拉喜悅中重複的「日、日」；對這樣的人而言，這喜悅已告終（מקץ，miketz），也就是說，他的妥拉研習缺乏這種喜悅。於是「法老作夢」：表示作夢的 cholem 一詞，也是寫在字母上方的一點狀母音符號的名稱。
פי׳ אע״פ [אף על פי] שיש לו בחי׳ פרעה שהוא בחי׳ התגלות אלקות ע״י התפלה אעפ״כ [אף על פי כן] אינו בבחי׳ טעמים שהם בחי׳ הנגון ושעשועים הנ״ל כ״א בבחי׳ נקודה ברישי אתוון
這是說：即使他具有法老（פרעה，Pharaoh）的層面，也就是透過祈禱而顯現 ה׳的層面，然而，這並非旋律（טעמים，ta'amim）的層面；旋律就是上文所說的旋律與喜悅，而只是「字母頂端的一點」這一層面，
這樣的人仍有一個「法老」，即 ה׳在他祈禱中的顯現；但其中缺少妥拉的 טעמים，也就是旋律與喜悅；它只像字母上方的一點——點狀元音符號（חולם，cholem）。
כי הנפש מלאה אותיות ואור ה׳ שמאיר בה הוא בחי׳ נקודה קטנה בראשו לבד שמתנוצץ בשכלו הארת והמשכת אלקות אבל אינה מלובשת בתוכו כ״א בבחי׳ מקיף עליו:
因為靈魂充滿了字母，而照耀其中的 ה׳之光，僅是位於其頂端的一個小點這一層面：也就是說，ה׳的光照與流注在他的理智中閃現；但它並未內化於他之中，只是以環繞於他的方式（מקיף，makif）存在。
靈魂充滿了「字母」，也就是它的思想與諸種能力；ה׳之光只如同位於它們上方的一個小點般觸及靈魂，在理智中閃現為一線光芒。這道光並未成為此人內在的一部分，而是從外部環繞著他（מקיף）。
本段闡述聖賢所說的兩種策略：藉著妥拉超越對手，以及使自己謙卑如塵土。接著指出，妥拉真正值得稱頌之處，在於它是 ה׳的喜悅；若缺乏這種喜悅，人祈禱時對 ה׳的覺知便只如字母上方的一點，這就是「法老作夢」的含義。
「字母頂端的點」（נקודה בראשי אותיות，nekudah b'reishei asvan）是 cholem 母音符號；cholem（作夢）一詞的雙關，將法老的夢連結到一種懸浮於靈魂之上、卻未進入靈魂的 ה׳之光。ta'amim（טעמים，ta'amim，誦讀音調）與單一點狀符號的對比，反映了妥拉文本四種組成部分的卡巴拉式層級，其中 ta'amim，也就是旋律，位居最高。
參考出處
- 1השכם והערב עליהם · Gittin 7a:7
- 2נפשי כעפר לכל תהי׳ לידום · Berakhot 17a:4
- 3
- 4ובלילה שירה עמי · Psalms 42:9
- 5ואהיה אצלו כו׳ שעשועים · Proverbs 8:30
- 6
- 7ואין רע יורד מלמעלה · Bereshit Rabbah 51:3
- 8בחי׳ השעשועים הנ״ל · ע׳ אוה״ת פ׳ מקץ שלט, א.
- 9ויהי מקץ שנתים ימים · Genesis 41:1
- 10בקץ ותכלית · ראה שיחת ש״פ מקץ תשכ״ה.
母牛與慈愛之線 ¶8
8והנה עומד על היאור.1 שממנו ג״כ נמשך בחי׳ המשכה לשבע פרות הטובות2 שהם ז׳ מדות אהבה ויראה וכו׳ הטבעיי׳ [הטבעיים]
「看哪，他站在河邊。」從河流（היאור，ye’or）也有流注引向七隻好母牛；牠們是七種屬性，即愛與敬畏等等，是自然狀態下的[情感]，
在法老的夢中，他站在河邊，也就是尼羅河旁。河流代表從上而來的流注，也滋養七隻好母牛，即七種情感屬性：愛與敬畏，以及其餘情感，處於自然狀態時的樣貌。
שיהיה אחר התפלה מחמת זה בסור מרע ועשה טוב.3
使他在祈禱之後，因著這一點而「遠離惡，行善」。
這些自然的情感在祈禱時受到激發，之後便引導人「遠離惡，行善」。
אך אחר זה הנה שבע פרות אחרות4 כו׳. ותאכלנה כו׳5 ולא נודע כו׳.6 שבערך זמן רב אחר התפלה יוכל להתעורר מדות ותאוות גשמיות ומשכחות לגמרי את מדות הטובות אהוי״ר [אהבה ויראה] כו׳ שבשעת התפלה.
然而，此後「又有七隻別的母牛」等等，「牠們吃了」等等，「卻沒有察覺」等等：因為祈禱過了相當一段時間之後，肉身的情緒與慾望可能被激起，使[他]完全忘掉祈禱時[他所具有的]那些美好屬性——愛與敬畏等等。
但接著，夢中又出現七隻別的母牛：壞母牛吃掉了好母牛，卻沒有察覺牠們已經把好母牛吃掉了。同樣，祈禱過了一段時間之後，肉身的慾望可能興起，抹去一個人在祈禱時所感受到的愛與敬畏。
משא״כ בבחי׳ הטעמים שהם בחי׳ שירה וזמרה הנ״ל. ע״ז אמרו (ע״ז [עבודה זרה] ג) כל העוסק בתורה בלילה7 חוט של חסד נמשך עליו ביום שנאמר יומם יצוה8 ה׳ חסדו9 ובלילה שירה עמי
但音調（טעמים，ta’amim）的層面則不然；這就是前面提到的歌唱與旋律的層面。對此，他們說（Avodah Zarah 3）：「凡在夜間研習妥拉的人，白日便有一條慈愛之線降臨在他身上，正如經文所說：『白日， הוי׳（Havayah）命令祂的慈愛；夜間，祂的歌與我同在。』」
音調，也就是妥拉的歌聲，並非如此。《塔木德》說，凡在夜間研習妥拉的人，白日便有一條慈愛之線降臨在他身上；這句話出自經文「白日，Havayah命令祂的慈愛；夜間，祂的歌與我同在」。Likkutei Torah（Korach）回指本篇 maamar，以說明這條「慈愛之線」。
שחוט של חסד ואהבה עליונה באה עליו מלמעלה אהבה חדשה יותר מכדי טבעו של נפש אלקות לדבקה בו ית׳ בחי׳ אהבה בתענוגים
[這是指]一條慈愛與超然之愛的線從上而來，降臨在他身上；這是一種新的愛，超越具有ה׳性質的靈魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）的自然傾向，使其依附於祂（願祂受頌讚）；這是充滿喜悅之愛的層面；
這條「慈愛之線」是一種新的、超然的愛，從上而來，超越具有ה׳性質的靈魂本有的自然之愛：這是一種充滿喜悅、使人依附於祂的愛。
ומשם נמשך יאור והמשכה לבחי׳ נקודה ברישי אתוון שהיאור הוא עומד על החולם וממשיך עליו הארה רבה ועצומה שלא יהיו פרות הרעות כלל כי אין רע יורד מלמעלה כו׳:
從那裡，河流（יאור，ye’or）與流注被引向「字母頂端的一點」這個層面；因為河流立於圓點元音符號（חולם，cholem）之上，並向其施予廣大而強盛的光照，使壞母牛根本不會出現，因為「沒有邪惡從上而降」等等。
從這份愛，河流向下流至字母上方的一點，也就是心智中的 אלקות（Elokus）火花。河流立於 cholem 之上，並賦予它極大的力量，因此壞母牛根本無從興起，因為沒有邪惡從上而來。
這一段完成了對法老之夢的解讀：僅由祈禱激起的愛與敬畏，之後可能被肉身慾望吞沒；然而，妥拉之歌所帶來的喜悅，會引下更高的超然之愛，保護靈魂，使壞母牛根本不會出現。
「慈愛之線」（חוט של חסד，chut shel chesed）在《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）〈Korach〉中有詳盡的討論；該處回指本篇 maamar 作為解釋。此處的對比，在於自然之愛會起伏消長，而從上而來的愛超越靈魂自身的本性，因此不會被祈禱之後生起的慾望所吞噬。
參考出處
- 1והנה עומד על היאור · Genesis 41:1
- 2לשבע פרות הטובות · Genesis 41:2
- 3בסור מרע ועשה טוב · Psalms 34:15
- 4הנה שבע פרות אחרות · Genesis 41:3
- 5ותאכלנה כו׳ · Genesis 41:4
- 6ולא נודע כו׳ · Genesis 41:21
- 7ע״ז אמרו . . כל העוסק בתורה בלילה · בלקו״ת קרח נה, ב. באוה״ת בראשית כרך ד תשד, א. יהל אור ע׳ קסו. וראה שם ע׳ קסח. וע׳ תשכט. בענין חוט של חסד — מבואר באוה״ת נ״ך כרך א ע׳ קטו. כרך ב ע׳ תתנז. ד״ה וסוכה תהי׳ לצל סה״מ תרל״ב כרך ב ע׳ תקיט ואילך.
- 8יומם יצוה ה׳ חסדו · Psalms 42:9
- 9
瑪瑪爾學完了嗎？
標記為已學習；此篇將計入本週及本年度的希尤姆。
在事奉中的實踐
使自己「對眾人如塵土」：謙卑，即使是苦難帶來的謙卑，也能揭開靈魂隱藏的光。學習妥拉，不僅把它視為生命與守護的來源，也要因它是 ה׳ 自己的喜悅而歡喜；這份歡喜能引下從上而來的愛，使祈禱中的愛與敬畏不被當日的欲望吞噬。
討論問題
- פרעה與העפר之間的文字關聯，如何把謙卑與揭開隱藏的 ה׳ 性連結起來？
- 按照本文，若苦難不是懲罰，那麼它的目的何在？
- 為什麼妥拉的一條律法勝過所有更高的世界？還有什麼在它之上？
- 大衛稱妥拉為「歌曲」，究竟缺少了什麼？當時他為何需要這樣讚美妥拉？
- 祈禱所激起的愛與敬畏，和妥拉之歌所引下的「慈愛之線」，究竟有何不同？