《托拉奧爾》 · 帕拉沙 Mikeitz · 瑪瑪爾 7
רני ושמחי בת ציון כו׳
「錫安的女兒啊，歌唱歡喜！」
由 AI 根據我們的英文版翻譯，並經過數輪對照英文與希伯來文的檢查和修訂。英文版本身仍由人工讀者審閱中。若您熟悉中文，懇請協助審閱本譯文。 志願協助審閱
核心要旨
米德拉什稱以色列為「女兒」、「姊妹」和「母親」，這三個稱呼代表事奉ה׳的三個層次：必須從上方領受對ה׳之愛的人；精通妥拉（תורה，Torah）者，其猶太律法（הלכה，halachah）判決能分辨善與惡；以及妥拉與「一」中的捨身奉獻（מסירות נפש，mesirus nefesh）相結合的人，因而生出אלקות的顯現。在未來時代，「女兒」將升至更為崇高的尊位。
瑪瑪爾概要
為什麼以色列被稱為「女兒」？當ה׳也被稱為靈魂的燈時，靈魂又怎能是「הוי׳（Havayah）的燈」？ה׳不因創造而改變：諸世界在祂面前不佔任何位置，祂對諸世界的認知也不會將祂框限住，因祂是三重聖潔的。三重聖潔是指ה׳的前三個字母向下延伸至言語的次第；字母י（yud）代表收縮（צמצום，tzimtzum），藉此諸世界以及靈魂在未來世界的喜悅得以存在，而靈魂的誡命（מצוות，mitzvos）使它發光。靈魂（נשמה，neshamah）活在奔騰與回返之中，如同呼吸與心跳：奔騰，是在示瑪祈禱（שמע，Shema）中交出自己的意願；回返，則是妥拉與猶太律法，也就是ה׳在下界中的居所（דירה בתחתונים，dirah betachtonim）。這樣的靈魂就是「ה׳的燈」。若有人無法藉由沉思達到這一點，就需要「你是我的燈」：妥拉與誡命、反省自省，以及來自上方的援助。這就是「女兒」——雅各（יעקב），他從上方領受真理作為恩賜。「姊妹」是精通妥拉者，其律法判決擊潰外殼（קליפה，kelipah），並使以色列彷彿成為ה׳的孿生子女。然而，妥拉仍須與「一」中的捨身奉獻相結合；二者合而為一，就是「母親」，她生出אלקות的顯現。在未來時代，「女兒」將升得更高，成為「勇毅的婦人，是她丈夫的冠冕」。
綱要
- 女兒、姊妹、母親；兩盞燈米德拉什稱以色列為「女兒」、「姊妹」和「母親」，這三個稱呼代表事奉的三個層次；由此也引出一個疑問：靈魂是「ה׳的燈」，但ה׳又被稱為靈魂的燈。¶1–2
- ה׳不因創造而改變「願一切靈魂讚美」意即使之發光。靈魂會受其衣著所影響，ה׳卻不改變；諸世界在祂面前不佔任何位置，並且在祂面前「顯明而為祂所知」，卻不會以祂的認知將祂框限住，因祂是三重聖潔的。¶3–6
- ה׳、收縮與誡命兩個字母ה代表思想與言語，三重聖潔則表明向下延伸至言語的次第。字母י代表收縮，藉此未來世界得以創造；誡命將字母י引入較高的字母ה，於是靈魂便「讚美」。¶7–10
- 奔騰與回返：ה׳的燈靈魂藉著奔騰與回返而呼吸。奔騰，是在示瑪祈禱中交出意願，明白萬有在祂面前皆處於自我消融（ביטול，bittul）的狀態；回返，則是妥拉與猶太律法的四肘。在上方，二者帶來退隱與向下引流，使靈魂成為無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）的燈。¶11–16
- 「你是我的燈」：女兒單靠沉思無法生出這種愛。妥拉與誡命，以及誠實的自省，能除去黑暗；有瑕疵者會被擊落，直到他回轉，之後再從上方得到幫助。這就是「女兒」——領受者，正如雅各從上方領受真理。¶17–21
- 姊妹：妥拉的精通者妥拉的研習分辨善與惡；學習者口中的ה׳之言擊潰諸外殼（קליפות，kelipos），以色列便彷彿成為ה׳的兄弟、祂的「孿生子女」。然而，單有妥拉仍不夠。¶22–25
- 母親：與捨身奉獻相結合的妥拉在「一」中捨身奉獻，能將妥拉從其根源引出；見證來自雅各，妥拉則來自以色列。這就是「母親」，她生出אלקות的顯現；在未來，「女兒」將升得更高。¶26–27
關鍵概念
- 奔騰與回返（רצוא ושוב，ratzo vashov）רצוא ושוב
- 靈魂的節律，以呼吸（נשימה，neshimah）為名，也可從不斷跳動的心臟看出。奔騰，是靈魂渴望將自己交付給ה׳；回返，則是回到妥拉與猶太律法，在那裡ה׳居於下界。
- 捨身奉獻מסירות נפש
- 此處指在示瑪祈禱中交出自己的意願（נפש，nefesh，即靈魂）：拔除寄託於世俗虛妄之事的意願，使自己只存一個意願，即歸向天上的父親。
- 收縮צמצום
- 無限之光的收縮，以ה׳中的字母י為表徵；若無此收縮，諸世界以及靈魂在未來世界的喜悅都無法形成。
- 善於省察核算者מארי דחושבנא
- 他們誠實省察每一項並非為了ה׳而作的行為、言語與思想；這種「遠離惡」必須先行，才能除去阻礙愛之光的黑暗。
- 猶太律法的四肘ד׳ אמות של הלכה
- 妥拉律法，即ה׳的智慧與意願；唯有藉此，聖而超越的ה׳才安居於世界中，並在下界建立居所。
- 雅各與以色列יעקב וישראל
- 這是靈魂的兩個層次：以色列已在爭戰中得勝；雅各由字母י與「腳跟」構成，已降至低處，本性中尚未具備真理，因此ה׳從上方將真理賜給他。
女兒、姊妹、母親；兩盞燈 ¶1–2
「錫安的女兒啊，歌唱並歡喜吧！」等。[我們要]明白，為何以色列會眾被稱為「女兒」，如「錫安的女兒」、「耶路撒冷的女兒」所示。
本篇論述以撒迦利亞呼籲錫安歌唱歡喜開篇，因為 ה׳將來到她中間居住；這是光明節安息日的哈夫塔拉。問題在於，為何以色列會眾——也就是整體而言、與 ה׳相連的以色列人民——被稱為「女兒」。
הנה איתא במדרש משל למלך4 כו׳ לא זז מחבבה עד שקראה בתי כמ״ש שמעי בת5 וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך ויתאו המלך יפיך כו׳ (ופי׳ יפיך הוא כמו בחי׳ רעיתי יפתי).
現在，米德拉什中有這樣的說法：「有一位國王的比喻……」：「他對她的愛護不曾止息，直到稱她為『我的女兒』」，正如經上所說：「聽啊，女兒，觀看，側耳傾聽；忘記你的民和你父家，王必喜愛你的美貌」等。（「你的美貌」的意思，與「我的愛侶、我的佳美者」這一層面相同。）
米德拉什把 ה׳對以色列的愛比作一位國王對獨生女的愛：他極其愛她，稱她為「我的女兒」，而他的愛不斷增長。第一個稱呼所依據的，是《詩篇》中的經文；經文稱新婦為「女兒」，並預告國王將喜愛她的美貌。文中順帶指出，這「美貌」正是《雅歌》所說的「我的愛侶、我的佳美者」這一層面。
לא זז מחבבה עד שקראה אחותי וכמ״ש אחותי רעיתי.6
「他對她的愛護不曾止息，直到稱她為『我的姊妹』」，正如經上所說：「我的姊妹，我的愛侶。」
國王的愛更進一步，稱她為「我的姊妹」，正如《雅歌》所說：「我的姊妹，我的愛侶。」
לא זז מחבבה עד שקראה אמי וכמ״ש צאנה וראנה בנות ציון7 במלך שלמה בעטרה שעטרה8 לו אמו9 כו׳ וכתיב הקשיבו אלי עמי ולאומי אלי האזינו10 ולאמי כתיב:1112
「他對她的愛護不曾止息，直到稱她為『我的母親』」，正如經上所說：「錫安的眾女子啊，出來觀看所羅門（שלמה）王，他戴著他母親為他加冕的冠冕」等；經上又說：「聽從我，我的民；側耳聽我，我的國族（לאומי，le’umi）」；而此處寫作「我的母親」（לאמי，le’imi）。
國王的愛達到至高之處時，便稱她為「我的母親」。《雅歌》提到所羅門王的母親為他加冕的冠冕；而眾賢者把以賽亞書中的「我的國族」（לאומי，le’umi）讀作「我的母親」（לאמי，le’imi），並指出此處正是這樣寫的。本篇論述的某些手稿更明白寫出：「不要讀作 le’umi，而要讀作 le’imi。」因此有三種稱呼：女兒、姊妹和母親；本篇論述將予以解釋。
本段提出本篇論述的問題：為何猶太人民被稱為「女兒」；並依據米德拉什，探討這稱呼如何關聯於更高的「姊妹」與「母親」兩種稱呼。
Kehot 的註釋記載，某些手稿明白增添了「不要讀作 le’umi，而要讀作 le’imi」這句話；註釋指出，這種讀法見於《光明之書》及《雅歌》的米德拉什。「錫安的女兒啊，歌唱並歡喜吧！」是光明節安息日的哈夫塔拉。
參考出處
- 1רני ושמחי · הנחה אחרת בסה״מ תקס״ה ע׳ קכד. ביאור שם ע׳ קל. עוד הנחה בתו״א לעמבערג יד, א. ראה לעיל בציונים לכ״ק אדמו״ר זי״ע. בארוכה במאמרי אדה״א בראשית ע׳ שכט. אוה״ת חנוכה שיג, ב. הערה באוה״ת בראשית כרך ה תתקלא, א. ביאור באוה״ת נ״ך כרך ג ע׳ א׳רסט. ע׳ א׳רעז. סה״מ תרכ״ז (הוצאת תש״ס) ע׳ שכא המאמר עם הגהות, ובע׳ שכט קיצורים. ד״ה רני ושמחי תשמ״ה. בסה״מ תרכ״ז (הוצאת תש״ס) ע׳ קיג מציין לכאן.
- 2רני ושמחי בת ציון · Zechariah 2:14
- 3בת ירושלים · II Kings 19:21
- 4איתא במדרש משל למלך · Shemot Rabbah 52:5
- 5שמעי בת · Psalms 45:11
- 6אחותי רעייתי · Song of Songs 5:2
- 7צאינה וראינה בנות ציון · Song of Songs 3:11
- 8
- 9בעטרה שעטרה לו אמו · Shir HaShirim Rabbah 3:11
- 10הקשיבו אלי עמי . . האזינו · Isaiah 51:4
- 11ולאמי כתיב · Zohar III, 262a
- 12(ופי׳ . . יפתי) · מוסגר זה גם בכת״י מאמרי אדה״ז, ובכמה כת״י בלי מוסגר.
2והנה להבין ענין ג׳ בחי׳ אלו בעבודת ה׳ שיש ג׳ מדרגות בישראל שע״ש [שעל שם] כך נקראו בבחי׳ הללו.
現在，[我們需要]明白這三個層面在事奉 ה׳ 中的含義：以色列中有三個等級，因此他們被稱為這些不同的名稱。
現在，米德拉什中的三個名稱——女兒、姊妹和母親——被視為猶太人在事奉 ה׳ 上的三個等級。每一群人都以符合其事奉方式的名稱稱呼。
וצריך להבין מ״ש נר הוי״ה נשמת אדם1 שהנשמה קרויה נרה של שם הוי״ה.2 והרי פעם אמר הכתוב כי אתה נרי3 ה׳ שהוא ית׳ נק׳ נר של נש״י [נשמות ישראל].
我們必須明白經文所說的：「人的靈魂是הוי׳（Havayah）的燈」：靈魂被稱為הוי׳的燈。然而，經文在別處又說：「因為你是我的燈，ה׳。」祂（願祂受頌讚）被稱為以色列眾靈魂的燈。
另一個問題由此提出：一節經文稱人的靈魂為「ה׳之燈」，彷彿是靈魂照亮 ה׳；而大衛對 ה׳ 說：「你是我的燈」，彷彿是 ה׳ 照亮靈魂。這篇講章（מאמר，maamar）將說明，兩種說法如何都成立。
本段把米德拉什中的三個名稱轉化為事奉 ה׳ 的三個層級，並提出兩節經文都以「燈」為喻所形成的疑問；接下來的段落將解答這個疑問。
Kehot註釋所引的一則註解說明，靈魂將光引入ה׳；此名即小面相（情感屬性）（ז"א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）。這道光來自古老者（עתיק，Atik）這一層面；光從此處流向小面相。有些抄本在此讀作「ה׳之燈」或「ה׳的眾燈」。
參考出處
- 1נר הוי׳ נשמת אדם · Proverbs 20:27
- 2נרה של שם הוי״ה · בבוך תניא-ברוק ובבוך אדה״ז הנ״ל הגי׳: נירו של ה׳. ובבוך באב׳ 17: נורות של הוי׳. בבוך מקול מחצצים גרוסמאן (נט, א) נמצא מאמר זה ורשום עליו: שבת פ׳ ויגש דשנת תרכ״ג לפ״ק, נמצאת שם הגהה זו: (ה׳ דהיינו שהיא ממשכת אור בשם הוי׳ שהוא ז״א וא״כ ההמשכה זו באה מע״ק דוגמת מ״ש במאו״א אות א׳ סעיף כ״ח וז״ל אור הוי׳ נק׳ עתיקא דמתמן נהורא לז״א הנק׳ הוי׳ ולפעמים גם הבינה נק׳ כן עכ״ל. והי״נ כתב וז״ל עיין באד״ר דק״ל ע״א בדרוש הפסוק בית יעקב לכו ונלכה באור ה׳ עכ״ל עכ״ה).
- 3כי אתה נרי ה׳ · II Samuel 22:29
ה׳不因創造而改變 ¶3–6
解釋如下。經上寫道：「願每個靈魂讚美（תהלל，tehallel）יה。」tehallel 源自「當祂的燈發光（בהלו，behilo）時」等語，是表示發光的用語。
「願每個靈魂讚美יה」這句經文，不僅可解作「讚美」，也可解作「使之發光」，因為 tehallel 與 behilo 同根，後者意為「當祂的燈發光時」。本篇 maamar 的另一份傳本（Sefer HaMaamarim（ספר המאמרים）5565）直接提出這個問題：為什麼經文說 tehallel，而不說「讚美」（teshabach）？因此，靈魂的使命是帶來光明；正因如此，靈魂可以被稱為 ה׳的燈。
進一步闡明如下：經上寫道：「我， ה׳（Havayah），並沒有改變」；又說：「在世界被創造以前，祢就是那一位；祢仍是那一位」等等。
為了解釋任何事物怎麼可能「使 ה׳發光」，本篇 maamar 首先指出， ה׳本身並不改變：「我，Havayah，並沒有改變」；正如晨禱所說，祂在創造之前與之後都是同一位。在後來的 Miketz（Torah Ohr（תורה אור）38c）中，阿德莫爾·哈扎肯（אדמו״ר הזקן）也引用了同一段祈禱文，指出使世界存在並不會使 ה׳有任何改變；這與工匠的心思專注於自己所製作的事物不同，因為世界只是源自祂的 מלכות（Malchus），也就是祂的「名」。
本段將「願每個靈魂讚美יה」解作靈魂發出光明，並以創造並未改變 ה׳本身這一原則開始闡明。
5627年的旁註在註釋中被引述，並說明阿德莫爾·哈扎肯為何選用這句經文：靈魂（הנשמה，neshamah）屬於理解（בינה，Binah），而 מלכות提升至「我的母親」這一層面，就是提升至 Binah。另一份傳本則說明 tehallel 一詞的詞根表示明亮與光輝，如「yahel or」一語所示。
參考出處
- 1כל הנשמה תהלל י״ה · Psalms 150:6
- 2שו״ה והענין — פי׳ תהלל · בסה״מ תקס״ה ע׳ קכד ”וגם מהו לשון תהלל ולא אמר תשבח כו׳”.
- 3בהלו נרו · Job 29:3
- 4לשון הארה · במאמרי אדה״א שם ע׳ שלב ”לשון בהירות והבהקה וזהרורי׳ יתירה כמו יהל אור”. וכ״ה בתקס״ה ע׳ קכד.
- 5אני ה׳ לא שניתי · Malachi 3:6
- 6ואתה הוא קודם שנבה״ע · נוסח תפלת השחר. וראה גם לקמן לח, ב. ו, ד. ובמאמרי אדה״ז על מארז״ל ע׳ שלו.
- 7ואתה הוא קודם שנבה״ע ואתה הוא · Weekday Siddur Chabad, Shacharit, Morning Prayer 16
4ואינו כדמיון הנשמה שמתפעלת ומקבלת שינויים ממקרי הגוף לפי שמלובשת ממש בתוך לבושי הגוף בג׳ לבושיה שהם מחדו״מ [מחשבה דבור ומעשה]
祂並不像靈魂那樣，會因身體所遭遇的事而受到影響、發生變化；因為靈魂確實穿著在身體的衣裳之內，其三件衣裳就是思想、言語和行為。
人的靈魂會隨身體所發生的事而改變，因為它被包裹在衣裳之中。它的三件衣裳是表達自己的方式：思想、言語和行為。
שמחשבתו של האדם מלבשת את הנשמה ומקיפה מכל צד וממשיכה להטותה אל כל אשר תחפוץ ששם תהא משכן הנשמה והשראתה וכן בדו״מ [בדבור ומעשה].1
人的思想穿著靈魂，並從四面包圍它；思想又牽引靈魂，使它轉向[思想]所願的一切之處，令靈魂在那裡居住並安息；言語和行為也是如此。
人的思想包圍靈魂，並帶著它前往思想所到之處，因此靈魂「所在之處」就是它的思想所在之處；言語和行為也有同樣的作用。米特勒雷貝（אדמו״ר האמצעי）在解說這篇講章（מאמר，maamar）時，詳細闡明了這個例子：當心智專注於一個思想時，它確實被那個思想牽住，當下無法思考別的事。
משא״כ אצלו ית׳ כתיב כי לא מחשבותי מחשבותיכם2 שאינו מקבל שום שינוי ח״ו [חס ושלום] מבריאת העולמות.
然而，對祂而言，經上寫道：「因為我的思想不是你們的思想」；祂絕不會因創造諸世界而有任何改變，萬不可如此。
ה׳並非如此：「我的思想不是你們的思想。」創造諸世界並不會使祂進入其中，也不會使祂有任何改變。
本段將靈魂作比較：靈魂因穿著於思想、言語和行為之中而受到影響；但 ה׳不會因創造諸世界而改變。
米特勒雷貝在註解中解釋這個比喻：當心智專注於一個思想時，它確實被那個思想牽住，因此當下無法思考別的事。這一點恰恰不適用於 ה׳。
參考出處
- 1וממשיכה להטותה אל כל אשר תחפוץ . . וכן בדו״מ · במאמרי אדה״א שם מבאר בארוכה הדוגמא כשהשכל נתפס בענין מחשבה זו נתפס בה ממש שבאותה שעה לא יוכל להשכיל שכל אחר ע״ש.
- 2כי לא מחשבותי מחשבותיכם · Isaiah 55:8
5וכמו שהיה הוא לבדו קודם שנבה״ע [שנברא העולם]. כך הוא לבדו אחר שנבה״ע [שנברא העולם]. שאין העולמות תופסים מקום אצלו ית׳ כלל.
正如世界被創造以前，唯有祂獨自存在；世界被創造以後，祂也仍然獨自存在，因為諸世界在祂面前全然不占任何位置，願祂受頌讚。
世界被創造以後，ה׳仍如創造以前一樣獨自存在，因為諸世界在祂面前不算什麼。它們沒有增添任何事物，在祂身旁也不占任何「空間」。
והגם שהוא מחי׳ את כולם וצופה ומביט עד סוף כל הדורות בהשגחה פרטית על כל דרכי איש ועלילות מצעדי גבר.
儘管祂賦予這一切生命，並注視、察看到萬代之末，以個別的眷顧照管每一個人的一切行徑，以及人的步履所行之事，
然而，祂賦予一切生命，並以個別的眷顧看顧每一個人的道路。這句話延續到下一段，下一段將說明祂如何能知曉這一切而不因此有所改變。
本段指出，諸世界在ה׳面前全然不占任何位置；同時也承認祂賦予諸世界生命，並看顧每一細節。這引出一個問題：祂如何知曉這一切？
6וכמ״ש עיניך פקוחות על כל דרכי1 כו׳. אין זה אלא כמאמ׳ [כמאמר] לפניך נגלו כל תעלומות. הכל גלוי וידוע לפניך.
正如經上所說：「你的眼目睜開，察看一切道路」，等等；這不過如同這句話所說：「一切隱秘之事，在你面前都顯露出來」；「一切在你面前都顯露而為你所知。」
經文說， ה׳的眼目睜開，察看人所有的道路；禱文則說，一切隱秘之事在祂面前都「顯露而為祂所知」。這句話正是解答的關鍵。
פי׳ הכל גלוי וידוע.2 שהם נעשים בבחי׳ גילוי וידיעה3 לפניו אבל לא שייך עליו לומר שיודע בהם כידיעת האדם שידיעתו מלבשתו ומקפתו
「一切都顯露而為祂所知」的意思是：它們在祂面前成為顯露、為祂所知；但不能說祂如同人那樣認知它們，因為人的認知會披覆並環繞著人。
「顯露而為祂所知」的意思是，事物只是顯露在祂面前；這並不是說祂像人認知事物那樣認知它們，彷彿認知包圍著認知者。在 Torah Ohr（תורה אור）的 Vayera（14d）中，阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）解釋，賢者以這些話回答了哲學家所提出的問題：唯一的 ה׳如何能認知許多細節？祂的認知不會進入祂所認知的事物之中，不像人的認知那樣。
שהוא ית׳ רם ונשא מזה רבבות מדרגות עד אין קץ והוא קדוש ומובדל וג״פ [וג׳ פעמים] קדוש ק״ק [קדוש קדוש] עד שהוי״ה צבאות4 להוות עולמות מלאכים ונשמות:
因為祂，願祂受頌讚，遠高超越此種認知，隔著無盡的萬萬層級；祂是聖潔而超然的，並且三次聖潔：「聖潔，聖潔，聖潔」，直至[祂是]「萬軍之 הוי׳（Havayah）」，使世界、天使與靈魂得以存在（להוות，lehavos，[使之存在]）。
ה׳無限地超越那種認知；這就是「聖潔」所指的超然、分離。以賽亞書中撒拉弗三次宣告「聖潔」，標示了逐層下降的階段，直到「萬軍之 ה׳」這一層面；而 ה׳ Havayah 讀作 להוות（lehavos），意為「使之存在」；這個名稱使世界、天使與靈魂得以存在。
本段說明， ה׳對世界的認知是一種「顯露而為祂所知」，並不包攝祂；因為祂聖潔、超然，而三重的聖潔逐層下降，直到創造的層面。
註釋中引述的 5627 年按語指出，阿爾特雷貝以「顯露而為祂所知」回答了這個難題：並不是祂的思想披覆在事物之中，而是事物顯露在祂面前。Torah Ohr 的 Vayera 篇也有相同的說明，並以 ה׳賦予事物生命這一點為論據：祂如同環繞萬物的光那樣賦予它們生命，卻不披覆在它們之中。
參考出處
- 1עיניך פקוחות על כל דרכי · Jeremiah 32:19
- 2פי׳ הכל גלוי וידוע · ראה לעיל יד, ד ובמ״מ שם. וראה בסה״מ תקס״ה ע׳ קכד ואילך. אוה״ת ענינים ע׳ קטו. באוה״ת סידור ע׳ נ מציין לכאן. מאמרי אדה״א בראשית ע׳ שלד.
- 3שו״ה שהם — בבחי׳ גילוי וידיעה · בסה״מ תרכ״ז ע׳ רחצ בסופו שבזה תירץ רבינו ז״ל שאין זו בחי׳ התלבשות המחשבה כלל כ״א שהוא בדרך גלוי וידוע ע״ש.
- 4קדוש ק״ק עד שהוי״ה צבאות · Isaiah 6:3
ה׳、收縮與誡命 ¶7–10
7וביאור ענין ג״פ [ג׳ פעמים] קדוש.1 הוא כי הנה ב׳ ההי״ן שבשם2 הוי״ה. ה׳ הראשונה בחי׳ מחשבה. וה׳ השניה בחי׳ דבור.
說明「三次聖哉」的義理如下：הוי׳（Havayah）中的兩個 ה（hei）字母，第一個 ה 是思想的層面，第二個 ה 是言語的層面。
ה׳有兩個 ה 字母。第一個代表神聖的思想，第二個代表神聖的言語。在 Likkutei Torah（לקוטי תורה）Emor（אמור）31a 中，阿德莫爾·哈扎肯（אדמו״ר הזקן）也探討天使所說的同一個三重「聖哉」，並解釋「聖」意為分別，如「我，ה׳，並沒有改變」所示。
והנה בחי׳ דבור הוא מקור התהוות העולמות מלאכים ונשמות. וכמ״ש בדבר ה׳ שמים נעשו3 וברוח פיו כל צבאם.
現在，言語這一層面是諸世界、天使與靈魂得以產生的根源，正如經上所說：「諸天藉著 ה׳的言語而造成，萬軍都藉著祂口中的氣息而成。」
神聖的言語使諸世界、天使與靈魂得以產生，正如經文所說，諸天是「藉著 ה׳的言語」而造成的。因此，最後一個 ה 是創造的直接根源。
本段開始透過 ה׳的字母來說明三重「聖哉」，指出兩個 ה 分別代表思想與言語，而言語是創造的根源。
Likkutei Torah 的 Emor 平行段落提出疑問：為何《塔木德》所說的三群天使，分別說一次、兩次和三次「聖哉」？該段解釋，「聖」意為分別；正如「我，ה׳，並沒有改變」所教導的，在創造之前與之後，祂並沒有任何改變。
參考出處
- 1וביאור ענין ג״פ קדוש · ראה לקו״ת אמור לא, א ואילך. נשא כח, ד. ראה כ, ד ואילך. מאמרי אדה״א בראשית ע׳ שלה. תקא.
- 2ג״פ קדוש . . ב׳ ההי״ן שבשם ה׳ · מצויין באוה״ת נ״ך כרך א ע׳ קסח ושם מציין לכמה מקומות שמובא הענין ג״פ קדוש.
- 3בדבר ה׳ שמים נעשו · Psalms 33:6
8וג׳ אותיות הראשונות1 הם ג״פ [ג׳ פעמים] קדוש שהוא השתלשלות מעילה לעילה כו׳ עד שיהיה בחי׳ ה׳ אחרונה בחי׳ דבור.
前三個字母就是「三次神聖」，這是世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus），由一個原因到下一個原因，等等，直到成為末一個 ה（hei）的層面，也就是言說的層面。
聖名的前三個字母 י（yud）、ה 和 ו（vav）對應於三次「神聖」。它們是層層下延的階段，每一層都是下一層的原因，直到末一個 ה，也就是神聖言說的層面。
כי כדי להיות ה׳ ראשונה בחי׳ מחשבה והתפשטות החיות והתהוות איזו הארה צ״ל תחלה בחי׳ יו״ד שהוא צמצום
因為要有第一個 ה這一層面，也就是思想，以及生命力的展開和任何光明的產生，首先必須有 י這一層面，也就是收縮（צמצום，tzimtzum）。
即使是第一個 ה，也就是神聖思想以及生命力最初的展開，若沒有 י先行，也無法存在。י是最小的字母，是一個點，象徵對無限者所作的收縮。
שמא״ס ב״ה בעצמו לא היו העולמות יכולים לקבל הארה כלל ולא הי׳ [היה] יכול להתהוות יש מאין כלל אלא ע״י צמצום וכמאמר מכלכל חיים בחסד.
因為從無限者（אין סוף，Ein Sof）本身，願祂受頌讚，諸世界完全無法接受任何光明，任何事物也完全不可能從無中成為有；唯有經由收縮才能如此，正如那句話所說：「祂以慈愛維繫（מכלכל，mechalkel）生命。」
若沒有這種收縮，諸世界便無法接受任何光明，也不會有任何獨立的「有」存在；這正是祈禱文說祂「以慈愛維繫生命」的原因。
ופי׳ מכלכל מלשון כלי תוך כלי שלהיות חיים להחיות העולמות צ״ל צמצום בבחי׳ כלי תוך כלי כי הוא ית׳ חיי החיים כו׳:
而 מכלכל的含義源自「器皿（כלי，kli）中的器皿」這一說法：要有生命來使諸世界得以存活，就必須以器皿中的器皿這種方式進行收縮，因為祂（願祂受頌讚）是生命中的生命，等等。
מכלכל（「維繫」）被理解為與 כלי（器皿）一詞相關：生命要傳達至諸世界，必須置於一重器皿之內、再置於另一重器皿中，透過一層層收縮而傳下。這是必要的，因為祂是生命中的生命，其浩瀚超乎可直接領受的程度。
本段說明，從祂到受造界的下延必須從 י，也就是收縮，開始；如此，無限的生命才能以有度量的方式被領受。
參考出處
- 1וג׳ אותיות הראשונות · מובא באוה״ת נ״ך כרך ב ע׳ תשמב.
9והנה כתיב כי ביה ה׳ צור עולמים.1 ביו״ד נברא העוה״ב [העולם הבא].2 פי׳ העוה״ב [העולם הבא] הוא תענוג הנשמות שנהנין מזיו השכינה3 כו׳.
現在經文說：「因為藉著 יה（Yah），הוי׳（Havayah）塑造（צור，tzur）了諸世界」；藉著字母 י（yud），來世被創造。來世，就是靈魂享受聖者的臨在（שכינה，Shechinah）之光輝等的喜悅。
按經文的字面意思，先知以賽亞（ישעיהו）說，ה׳是永恆的磐石；塔木德（Menachos 29b）把 צור 解作「塑造」，並將 Yah 拆解為兩個字母：藉著字母 ה（hei）創造此世，藉著字母 י 創造來世。來世，就是靈魂享受 שכינה 之光輝。
והתגלות תענוג זה הוא ע״י צמצום אא״ס [אור אין סוף] ב״ה שהוא בחי׳ יו״ד כי מאא״ס [מאור אין סוף] ב״ה בעצמו ובכבודו כביכול לא היו הנשמות יכולים לקבל4 מאחר שהם בבחי׳ נברא וגבול והעוה״ב [והעולם הבא] עצמו הוא בחי׳ ה״א.
這種喜悅的顯露，是藉著無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）的收縮（צמצום，tzimtzum）；這就是字母 י 所代表的層面。因為靈魂既是受造且有界限的存在，所以它們不能從無限之光本身及其榮耀中領受，姑且這樣說。來世本身則屬於字母 ה 的層面。
靈魂既是受造且有限的，就不能直接領受無限之光；因此，它們的喜悅只能透過字母 י 所代表的收縮而顯露。來世本身則對應字母 ה。
וע״י יו״ד נברא שתענוג זה שמשיגים הוא בחי׳ יש. כמ״ש להנחיל אוהבי יש. ש״י5 עולמו׳ [עולמות].6 וכדי להתהוות יש מאין המוחלט צ״ל בחי׳ צמצום.
藉著字母 י 而被創造，[意即]靈魂所領會的這種喜悅，乃是實有（יש，yesh）的層面；正如經文所說：「把實有賜給愛我的人」：[實有是]三百一十個世界。要使實有從絕對的無中形成，就必須有 צמצום 這個層面。
由於這喜悅是透過 צמצום 而來，靈魂的喜悅便成為可以領會的「實有」（יש）。《米示拿》將經文中的 יש 解作一個數字：其字母 י（10）和 ש（300）相加為310，也就是每位義人將要承受的世界。要從絕對的無中形成「實有」，就必須有收縮。
本段將收縮的字母 י 應用於來世：靈魂享受 ה׳，唯有透過收縮才成為可能；收縮使這喜悅成為可以領會的「實有」。
策馬赫·策德克（צמח צדק）在注釋中指出，這篇講章（מאמר，maamar）在此由收縮本身轉而說明，收縮如何透過由下而起的激發（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata）被引下：「耕作它」和「守護它」分別對應兩個字母 ה。另一則注釋將收縮與世界之前的三種事物——水、風和火——聯繫起來，視為十個屬性（ספירות，Sefiros）的三條線。
參考出處
- 1בי״ה ה׳ צור עולמים · Isaiah 26:4
- 2ביו״ד נברא העוה״ב · Menachot 29b:13–14
- 3שנהנין מזיו השכינה · Berakhot 17a:12
- 4מאא״ס ב״ה . . לקבל · ביהל אור ע׳ שפט: ואפ״ל שזהו ענין ג׳ בריות שקדמו לעולם מים רוח ואש, שהם ג׳ ספירות ג׳ קווין, כי מאוא״ס ב״ה א״א לבע״ג לקבל כ״א ע״י צמצומים דהיינו ע״י הספירות שבהן ועל ידם מאיר הא״ס באופן שיוכלו העולמות לקבל כו׳ עכ״ל.
- 5להנחיל אוהבי יש ש״י עולמות · Proverbs 8:21
- 6להנחיל אוהבי יש. ש״י עולמו׳ · Mishnah Oktzin 3:12
10והנה שכר מצוה מצוה.12 פי׳ שהמצוה בעצמה ממשכת מתן שכרה וכמ״ש יגיע כפיך כי תאכל3 שע״י המצות שאדם עושה בעוה״ז הוא ממשיך להיות גילוי הג״ע [הגן עדן] שיומשך התגלות תענוג הנשמות.
現在，「誡命（מצוה，mitzvah）的報償就是誡命。」這是說，誡命本身會引下賜予它的報償，正如經上所說：「當你吃自己雙手勞作所得之時。」人藉著在這個世界所行的誡命，引下伊甸園的顯現，使靈魂的喜悅得以顯現並引下來。
「誡命的報償就是誡命」是說，誡命本身帶來它的報償。人藉著在這個世界遵行誡命（מצות，mitzvos），引下伊甸園的顯現，也就是靈魂的喜悅。
וכמ״ש ויניחהו בג״ע [בגן עדן] לעבדה אלו רמ״ח מ״ע [מצות עשה].4 שעי״ז הוא עושה את הג״ע [הגן עדן].
正如經上所說：「他把他安置在伊甸園中，讓他耕作園子」：這指二百四十八條積極誡命，因為人藉著它們造就伊甸園。
《Zohar》（זהר）將關於Adam HaRishon（אדם הראשון）在伊甸園中的經文裡「耕作園子」解作二百四十八條積極誡命；因此，一個人所行的誡命「造就」伊甸園。Tzemach Tzedek（הצמח צדק）在《Or HaTorah》（אור התורה）〈Bereshis（בראשית）〉中說明了其中的流轉：「耕作園子」把< bdi lang="he">יו״ד（yud）引入較高的< bdi lang="he">ה（hei），即來世；「看守園子」則引下較低的< bdi lang="he">ה，即這個世界。
וזהו כל הנשמה תהלל יה. פי׳ תהלל ותאיר הארת והמשכת היו״ד שהיא בחי׳ הצמצום להיות בה׳ עלאה בחי׳ עוה״ב [עולם הבא] שהיא בחי׳ יש מאין להנחיל אוהבי יש כנ״ל:
這就是「願每個靈魂讚美יה」。意思是：[讓每個靈魂]使< bdi lang="he">יו״ד的光照與引下之光顯明；這個< bdi lang="he">יו״ד是收縮（צמצום，tzimtzum）這一層面，為使較高的< bdi lang="he">ה中具有來世這一層面；來世是由無而有這一層面，正如上文所述：「使愛我的人承受實有（יש，yesh）。」
靈魂正是如此「讚美」——也就是照耀：它把< bdi lang="he">יו״ד，即收縮，引入較高的< bdi lang="he">ה，即來世；由此帶來「由無而有」，這正是靈魂所得的報償。
這一段說明靈魂如何成為燈：人藉著誡命引下收縮，顯露來世的喜悅，從而造就自己的報償。
參考出處
- 1שכר מצוה מצוה · אבות ד, ב.
- 2שכר מצוה מצוה · Pirkei Avot 4:2
- 3יגיע כפיך כי תאכל · Psalms 128:2
- 4ויניחהו בג״ע לעבדה אלו רמ״ח מ״ע · Genesis 2:15
奔騰與回返：ה׳的燈 ¶11–16
11אך היינו כל הנשמה דייקא. כי נשמה מלשון נשימה12 שבאדם שהיא בחי׳ רו״ש [רצוא ושוב]. כי הנשמה היא כמ״ש אשום ואשוף יחד. ששואף ההבל ונכנס ויוצא.
然而，這裡特別說的是「每一個靈魂（נשמה，neshamah）」。因為 neshamah 一詞源自人的呼吸（נשימה，neshimah），而呼吸正是「奔馳與返回」的層面。靈魂正如經上所寫：「我呼出，也同時吸入氣息」：人吸入氣息，氣息進入又出去。
經文說「每一個 neshamah」，而 neshamah 一詞源自 neshimah，也就是呼吸：氣息進入又出去，正是「奔馳與返回」的模式。以賽亞所說的「我呼出並吸入」，就是如此解讀；Kehot 註釋所引的 5627 年註解（Toras Shmuel）說明，人要吸入氣息——也就是人的生命——就必須有奔馳與返回。
וע״ש [ועל שם] זה נק׳ נשמה שהיא מקור כל הנשימות וכללותן. ולכן הלב דופק תמיד ברו״ש [ברצוא ושוב].
因此，靈魂稱為 neshamah，因為它是一切呼吸的源頭，也是涵攝一切呼吸的總體。所以心臟不斷地以奔馳與返回的節律搏動。
靈魂稱為 neshamah，因為它是一切呼吸的源頭，並且涵攝一切呼吸。這就是心臟不斷以奔馳與返回的節律搏動的原因。
משא״כ שאר כל האברים שוקטים ונחים. ועל עמדם יעמודו כי רוח החיות של הנפש הוא בדם הלב דוקא.
其餘所有肢體則不同；它們安靜休息，安然停留在原處。這是因為靈魂的生命之氣，唯獨在心臟的血液之中。
其他肢體可以休息，心臟卻不能，因為靈魂的生命在心臟的血液之中。因此，奔馳與返回的節律，正是生命的脈搏。
本段說明經文為何提到 neshamah：靈魂如同呼吸與心跳，持續處於朝向 ה׳ 奔馳而後返回的節律中。
註釋所引的 5627 年註解說明，人要吸入氣息——也就是人的生命——就必須有奔馳與返回。註釋也引述了關於靈魂五個名稱的 Midrash，以及邁蒙尼德對靈魂的論述。
參考出處
- 1נשמה מלשון נשימה . . אשם ואשאף יחד · Isaiah 42:14
- 2נשמה מלשון נשימה · Bereshit Rabbah 14:9
12והנה בחי׳ הרצוא של הנשמה הוא בחי׳ מס״נ [מסירות נפש] בק״ש [בקריאת שמע]. והיינו מסירת הרצון1 כי נפש הוא הרצון כמ״ש אין נפשי אל העם הזה2 כו׳.
如今，靈魂「奔向」的層面，就是誦讀示瑪（שמע，Shema）時的捨身奉獻（מסירות נפש，mesirus nefesh）。也就是交付意願；因為「靈魂」一詞（נפש，nefesh）就是意願，正如經上所說：「我的靈魂（נפשי，nafshi）並不向著這百姓」等等。
靈魂的「奔向」，就是誦讀示瑪時的捨身奉獻，也就是甘願將自己全然交付給 ה׳；這意味著交付自己的意願，因為 נפש（「靈魂」）也有意願之義。在《耶利米書》中， ה׳說：「我的 נפש並不向著這百姓」，意思是「我的意願」。雷貝（הרבי）在 Sefer HaMaamarim（ספר המאמרים）5709 的註記中指出，Chassidus（חסידות，Chassidus）以這節經文為證，而不引用《Bereshis》（בראשית）23:8 的「若這是你們的意願」（נפשכם，nafshechem），因為那節經文說的是另一側，不能充分證明聖潔的「盡你的靈魂」（נפשך，nafshecha）。
דהיינו שיעקור רצונו המלובש בהבלי עולם. ולהיות לו רק רצון א׳ לאביו שבשמים.
也就是說，他要拔除那執著於世間虛妄事物的意願，只存一個意願：獻給他在天上的父。
因此，捨身奉獻就是拔除自己對世間虛妄事物的意願，只存一個意願，獻給自己在天上的父。
本段將靈魂的「奔向」界定為誦讀示瑪時的捨身奉獻，也就是將自己的意願全然交付給 ה׳。
雷貝在 Kehot 引錄的一則註記中提出問題：為何 Chassidus 不以《Bereshis》中亞伯拉罕（אברהם）對赫特子孫所說的「若這是你們的意願」（נפשכם，nafshechem）為證，反而引用《耶利米書》？他回答說，該節經文談的是另一側，因此不足以充分證明聖潔經文中「盡你的靈魂」的含義。他又補充，這顯示 Chassidus 的教導即使在枝節細節上也何等精確。
參考出處
- 1והיינו מסירת הרצון · מובא באוה״ת תרומה ע׳ א׳שסח, ושם מציין לעיין בלקו״ת פ׳ ראה כה, א. ראה מאמרי אדה״ז הקצרים ע׳ תקז. בונה ירושלים סי׳ עא. מאה שערים לז, א. וראה גם סד״ה עתידין צדיקים ה׳תש״ב.
- 2נפש הוא הרצון כמ״ש אין נפשי אל העם הזה · Jeremiah 15:1
正如經上所寫：「我在天上有誰呢？有祢相伴，我在地上別無所欲。」他全無其他任何欲求或意願。
詩篇作者所說的「我在天上有誰呢？……我在地上別無所欲」，描述的正是這唯一的意願。交付自己意願的人，除了 ה׳ 以外，別無所求。
והיינו בשומו ללבו שאין עוד מלבדו2 והכל בטל אליו ית׳. וכל הדברים שבעוה״ז הנפרדים ליש ודבר בפ״ע [בפני עצמו] הוא רק לפי שנפלו בשבה״כ [בשבירת הכלים].
這就是把「除祂以外別無所有」銘記於心，並認知一切在祂面前都呈現自我消融（ביטול，bittul）的狀態，願祂受頌讚。此世間一切彼此分離、各自成為自存實有（יש，yesh）及獨立之物的事物，之所以如此，只是因為它們在器皿破碎中墜落了。
他藉著將「除祂以外別無所有」銘記於心，並認知一切在祂面前都呈現自我消融的狀態，從而達到這一點。此世間的事物看似彼此分離、各自獨立，只是因為它們源自那些在「器皿破碎」中墜落的火花；這是卡巴拉對神聖之光如何隱藏起來、使世界看似彼此分離的一種說明。
本段描述交付自己意願的內在意涵：只渴望 ה׳，因為認知到除了祂以外，並無任何事物真正存在。
參考出處
- 1מי לי בשמים · Psalms 73:25
- 2שאין עוד מלבדו · Deuteronomy 4:35
14וכמ״ש לי הכסף ולי הזהב1 נאם ה׳ שהכסף והזהב הגשמיים הם נתגשמו בירידתם מטה מטה בהשתלשלות רבות ועצומות. אבל במקורם למעלה הם לי ובטלים אלי לפי ששרשם הוא מבחי׳ נאם ודבר2 ה׳.
正如經上所說：「銀子是我的，金子也是我的，這是הוי׳（Havayah）所宣告的」：物質界的銀與金，在經歷許多而且極其宏大的世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus），一路向下、愈降愈下時，才成為物質；但在它們上方的根源中，它們仍是「我的」，並在我面前自我消融，因為它們的根源來自「宣告」（נאם，ne’um）這一層面，以及ה׳的言語。
物質界的銀與金，只有經過漫長的下降、歷經許多層次，才成為物質。在它們的根源中，它們仍屬於ה׳，是「我的」，並在祂面前自我消融；這是因為它們的根源是「宣告」（נאם，ne’um），也就是ה׳的言語，萬物由此得以存在；所以它們並不是使人遠離祂的理由。
這段以「銀子是我的」這句經文說明，即使是人最渴望的物質事物，在其根源中也在ה׳面前自我消融。
參考出處
- 1לי הכסף ולי הזהב · Haggai 2:8
- 2מבחי׳ נאם ודבר ה׳ · ראה אוה״ת כי תצא ע׳ תתרכ.
15וכל מה שיעמיק בזה ויותר מזה לבבו יבין שלא לנטות ולא לימשך בלתי לה׳ לבדו. ויהיה רצונו רק אליו ית׳ לדבקה בו עד מיצוי הנפש.
他對 ה׳的合一思索得愈深，便愈清楚明白，除了 ה׳以外，沒有任何事物值得他傾心，也不應被任何事物牽引，除非是 ה׳。他的意願唯獨朝向祂，願祂受頌讚；他要與祂緊密相連，直至靈魂傾盡。
人對 ה׳的合一思索得愈深，就愈清楚看出，除了 ה׳以外，沒有任何事物值得他轉向。於是，他的意願只朝向 ה׳，要與祂緊密相連，直到靈魂「耗盡」；這正是最極致的渴望。
ואחר שיהיה כך ברצוא יהיה כך בשוב להיות והיו הדברים האלה1 אשר אנכי מצוך היום על לבבך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך2 כו׳
他既如此處於「奔馳」之中，也應如此進入「歸返」：於是，「我今日吩咐你的這些話，要放在你的心上；你坐在家中、行走在路上時，都要談論它們」，等等。
然而，「奔馳」之後必須接著「歸返」。歸返，就是將 ה׳的話帶進心中，也帶入日常生活；無論在家中或行路時，都要藉著學習妥拉如此實踐。
כי אין לו להקב״ה בעולמו אלא ד״א [ד׳ אמות] של הלכה3 בלבד. פי׳ מאחר שהוא קדוש כו׳.
因為「קב״ה（Kudsha Brich Hu，意為「聖者，願祂受頌讚」），在祂的世界中，除了妥拉律法（הלכה，halachah）的四肘之地，別無所有。」這是說：既然祂是聖潔的，等等，
塔木德說，祂的世界中只有「הלכה的四肘之地」，也就是妥拉的律法。由於 ה׳是聖潔的，與世界分離，因此必定有一條特殊的管道，使祂進入世界。
אין לו שייכות להיות שורה ומתלבש בעולם אלא ע״י ד״א [ד׳ אמות] של הלכה שעי״ז נעשה דירתו ממש בתחתונים שהיא חכמתו ורצונו כו׳
祂唯有透過 הלכה的四肘之地，才能與世界有所關聯，並在其中安住、寓居；藉此，祂在下界中的居所（דירה בתחתונים，dirah betachtonim）才得以真正建立，而這居所就是祂的智慧與意願，等等。
這條管道就是 הלכה：透過妥拉律法在這世界中受到研習並遵行， ה׳便在其中安住，祂在下界中的居所也由此建立。הלכה能做到這一點，是因為它正是 ה׳自己的智慧與意願。
這就是人的全部：要[處於]「你的心奔馳，而後歸返於那唯一者」的狀態，等等；「因為你是違背自己的意願而活著」，等等。
一個人的全部目的，就是「奔馳」，然後「歸返於那唯一者」；這是《Sefer Yetzirah》（ספר יצירה）中的話，正如《Tikkunei Zohar》（תיקוני זהר）所引述的那樣。因為正如《Mishnah》（משנה）所說：「你是違背自己的意願而活著」：靈魂必須留在身體中，在此履行它的使命。
這一段完整呈現了事奉的圖景：先有「捨身奉獻」的「奔馳」，接著是學習妥拉與 הלכה的「歸返」；透過這一切， ה׳在這世界中的居所得以建立。
《Tikkunei Zohar》將《Sefer Yetzirah》中的「若你的心奔馳，就要歸返」解讀為靈魂事奉的一項法則：渴望上升，必須轉而成為將אלקות引降至下界。「你是違背自己的意願而活著」教導我們，靈魂渴望離開身體的心願受到抑制，為的是使它在下界履行 ה׳的意願。
參考出處
- 1והיו הדברים האלה · Deuteronomy 6:6
- 2ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך · Deuteronomy 6:7
- 3אין לו להקב״ה בעולמו אלא ד״א של הלכה · Berakhot 8a:18–19
- 4רץ לבך ושוב · Sefer Yetzirah 1:8
- 5רץ לבך ושוב לאחד · Tikkunei Zohar 7a:3
- 6בע״כ אתה חי · אבות ד, כב.
- 7בע״כ אתה חי · Pirkei Avot 4:22
16ובזה תהיה כל הנשמה תהלל יה כי ע״י אתעדל״ת [אתערותא דלתתא] אתעדל״ע [אתערותא דלעילא]. שע״י בחי׳ רצוא שבעבודת האדם כך הוא למעלה בחי׳ הסתלקות וצמצום אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה.
由此便是「每個靈魂都要讚美 יה」，因為藉著由下而起的激發（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata），[便有]由上而起的激發（אתערותא דלעילא，isarusa dileila）。透過人之事奉中「奔進」（רצוא，ratzo）的層面／範疇（בחינה，bechinah），上方也就有無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）退隱與收縮（צמצום，tzimtzum）的層面；願祂受頌讚。
人在下方所做的，會引發上方相應的回應。他的 רצוא——渴望上升的奔進——帶來上方無限之光的退隱與收縮，這就是前文所說的י。
וע״י בחי׳ שוב כך הוא בחי׳ המשכת אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה בהשתלשלות המדרגות למטה מטה כדי להאיר התגלות התענוג של הנשמות להתענג על ה׳.
透過「回返」（שוב，shov）的層面，也就有蒙福的無限之光沿著層層下降的階序鏈條（השתלשלות，hishtalshelus），一層又一層地引下的層面，好使眾靈魂在 ה׳ 中享受的喜悅得以顯露。
他的 שוב 帶來無限之光沿著各個層面引下。這使眾靈魂在 ה׳ 中的喜悅顯露出來，也就是來世的喜悅。
וזהו ה׳ צלך כצל שהוא פונה אחרי האדם. כך הוא ית׳ כביכול צל שלך.1 והיינו על יד ימינך דהיינו ע״י אהבה במס״נ [במסירות נפש] בבחי׳ רצוא כנ״ל.
這就是「ה׳（Havayah）是你的影子」：如同影子隨著人轉動，他蒙福者也可謂是你的影子。這就是「在你的右手邊」，意即透過捨身奉獻（מסירות נפש，mesirus nefesh）的愛，處於前文所說的 רצוא 層面。
按字面意思，「ה׳是你在右手邊的蔭庇」是說 ה׳ 親近地保護人。Maamar 將「你的影子」（צלך，tzelcha）解讀為跟隨人每一個動作的影子：同樣，ה׳的回應也隨著人的事奉而來；Kehot 的註釋記載，這種解讀出自巴爾·謝姆·托夫（הבעל שם טוב），也見於 Midrash Shmuel。「在你的右手邊」指右側，也就是愛；此處是處於「奔進」狀態時那種捨身奉獻的愛。
וזהו נר הוי״ה נשמת אדם שנשמת אדם שהוא בחי׳ נשימה ברו״ש [ברצוא ושוב] היא בחי׳ נר להאיר ולהמשיך אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה בג״ע [בגן עדן] כו׳:2
這就是「人的靈魂是הוי׳（Havayah）的燈」：人的靈魂乃是在 רצוא 與 שוב 中呼吸的層面／範疇（בחינה），正是一盞燈，用來照明，並在伊甸園中引下蒙福的無限之光，等等。
現在，前面的第一節經文得到了解釋：靈魂在 רצוא 與 שוב 中呼吸，正是一盞將無限之光引入伊甸園的「燈」。所以，靈魂確實就是「ה׳的燈」。
這段說明，人的奔進與回返如何在上方引發收縮與引下，從而回答靈魂如何成為「ה׳的燈」。
Kehot 的註釋記載，「ה׳是你的影子」這種解讀出自巴爾·謝姆·托夫，也見於 Midrash Shmuel。策馬赫·策德克（הצמח צדק）的 Or HaTorah 補充說，靈魂會將額外的光引入 ה׳，正如對「並祝福 ה׳」的解釋。
參考出處
- 1ה׳ צלך . . כך הוא ית׳ כביכול צל שלך · Psalms 121:5
- 2להאיר ולהמשיך אוא״ס ב״ה בג״ע כו׳ · באוה״ת תצוה ע׳ א׳תקנג מוסיף ”כמ״ש בד״ה צאינה וראינה בפי׳ וברכו את הוי׳ שממשיכים ברכה ותוס׳ אור בשם הוי׳”.
「你是我的燈」：女兒 ¶17–21
17אך כדי לבא למדרגת בחי׳ רו״ש [רצוא ושוב] הנ״ל א״א לאדם להגיע ע״י התבוננות בה׳ אחד ברוח בינתו לבד שמשכלו ובינתו לא תוליד אהבה כזו.
然而，要達到上述奔馳與返回的層次，人不能只憑自己理解力的思辨，觀想 ה׳為一；因為他的理智與理解不會生出這樣的愛。
然而，單憑理智上的思辨，無法達到奔馳與返回。明白 ה׳為一，本身並不會生出這樣的愛。
הגם שע״פ שכלו ותבונתו יבין שכך יאתה מ״מ לא יגרום כח המושך בפו״מ [בפועל ממש]
即使他憑自己的理智與理解明白這是合宜的，仍不會因此產生在實際行動中吸引[他]的力量。
一個人或許完全明白自己理應以這種方式愛 ה׳，但理解仍不會使他在實際行動中有所改變。
אלא עז״נ [על זה נאמר] כי אתה נרי הוי״ה.1 אתה הוא בחי׳ תומ״צ [תורה ומצות]. כי א״ת הם בחי׳ אותיות התורה מא׳ ועד תי״ו.
而關於此，經上說：「因為你是我的燈，הוי׳（Havayah）。」「你」（אתה，atah）是妥拉（תורה，Torah）與誡命（מצות，mitzvos）的層面；因為 א״ת（alef-tav）是妥拉字母的層面，從 א׳到 תי״ו。
大衛在此說：「因為你是我的燈，הוי׳（Havayah）。」「你」（אתה）是按其字母來讀的：從字母 א׳至 תי״ו，也就是妥拉的所有字母，再加上一個 ה（hei）。因此，תורה與מצות就是照亮靈魂的燈，恰與第一節相反：第一節中，靈魂是 ה׳的燈。
本段解釋為何需要第二節經文：單憑思辨不能產生捨身奉獻的愛，因此靈魂需要妥拉與誡命的光，也就是作為其燈的「祢」。
參考出處
- 1כי אתה נרי הוי״ה · II Samuel 22:29
18וה׳ הוא בחי׳ המצות. ועי״ז וה׳ יגיה חשכי שיש חשך המחשיך ומונע מלהאיר אור האהבה לה׳ הגם שיתבונן שכך יאתה. והוא חשך הגוף ונפש החיונית המלבישים את נפש האלקית.
而「ה」（hei）是誡命（מצות，mitzvos）的層面。藉此，「הוי׳（Havayah）照亮我的黑暗」：因為有一種黑暗會使人昏暗，阻止愛 ה׳ 的光照耀出來，即使他思量後明白，理當如此。這就是身體和生命魂的黑暗；它們包覆著具有ה׳性質的靈魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）。
atah（「你」）一詞末尾的 ה（hei）代表誡命，而經文接著說：「ה׳照亮我的黑暗」：藉著托拉與誡命，ה׳照亮靈魂。這黑暗就是身體與生命魂；它們環繞著具有ה׳性質的靈魂，使愛的光無法照耀出來，即使一個人明白自己應當愛 ה׳。
וצ״ל תחלה סומוע״ט [סור מרע ועשה טוב] ע״י שיהי׳ [שיהיה] ממארי דחושבנא1 ממעשים ודבורים ומחשבו׳ [ומחשבות] אשר לא לה׳ המה כל ימי חיי הבלו כל חד לפום מאי דידע בנפשו נגעי לבבו
首先必須「遠離惡，行善」，使自己成為「善於省察之人」，[逐一計算]自己虛幻一生中所有不為 ה׳ 而做的行為、說過的話和起過的念頭；每個人都要依照自己內心所知的，「心中的創傷」來省察，
首先要「遠離惡，行善」（《詩篇》34:15）：一個人必須成為「善於省察之人」，誠實地逐一核算每一件不為 ה׳ 而做的行為、說過的話和起過的念頭；每個人都知道自己靈魂中「心中的創傷」。Kehot註釋所指的《Tanya》（תניא）第29章，也提出同樣的勸告：當心仍然麻木，儘管理智明白 ה׳ 的偉大，就必須藉著定期省察來謙抑那使靈魂昏暗的粗重性。
這些正是阻止並延緩愛之光的因素。因為「凡有殘疾的人，都不可前來獻上其 ה׳ 的食物祭；他不可走近獻祭」，等等。
正是這些瑕疵阻延愛之光。托拉說，有殘疾的祭司不可獻上 ה׳ 的食物祭；同樣，有瑕疵的靈魂也無法親近。米特勒雷貝（אדמו״ר האמצעי）在Kehot註釋中補充說，屬靈的瑕疵甚至包括眼睛或耳朵上最細微的缺陷，也就是在所看見、所聽見的事物上有瑕疵。
本段說明阻礙愛 ה׳ 的黑暗，以及補救之道：仔細省察自己的行為、言語與思想，因為「瑕疵」會使靈魂無法親近。
《Tanya》第29章為心仍然麻木提供了同樣的補救之道：必須藉著定期省察自己的過失，謙抑外殼（קליפה，kelipah）的粗重性。米特勒雷貝在註釋中說明，屬靈的「瑕疵」甚至包括眼睛或耳朵上最細微的缺陷，也就是在所看見、所聽見的事物上有瑕疵。
參考出處
- 1שו״ה וצ״ל — ממארי דחושבנא · Tanya, Likkutei Amarim 29:15
- 2כי כל איש אשר בו מום . . לחם אלקיו לא יגש להקריב · Leviticus 21:18
- 3לחם אלקיו לא יגש להקריב · Leviticus 21:21
正如經上所寫：「純全者必承受善」，又說「沒有善……」等。對有瑕疵者則不是如此，因為有瑕疵的牲畜不合格作為祭壇上的祭牲。
經文說「純全者必承受善」，而《米示拿》說，真正的善唯有妥拉。沒有瑕疵的牲畜可以獻祭，有瑕疵的牲畜則不合格作為祭壇上的祭牲。
ואף אם עלו ע״ג [על גבי] מזבח מורידין אותן. וכשם שהוא בקרבנות כך הוא בכל אשר יקריב נפשו לה׳ כל איש אשר בו מום לא יוכל ליקרב בק״ש [בקריאת שמע] להיות לו מס״נ [מסירות נפש] באמת
即使牠們已被帶上祭壇，也會被移下來。祭祀的情形如此，凡將自己的靈魂獻給 ה׳ 的人也是如此：任何有瑕疵的人，在誦讀示瑪（שמע，Shema）時，都不能親近，以達至真正的捨身奉獻（מסירות נפש，mesirus nefesh）。
有瑕疵的祭牲若已被放上祭壇，就會再被移下來。人若試圖在示瑪中將自己的靈魂獻給 ה׳，情形也是如此：若他有瑕疵，就不能親近，以達至真正的捨身奉獻。
ומורידים אותו מלמעלה ומפילים אותו למטה3 עד אשר ישוב אל4 ה׳ וירחמהו כו׳. ואז נותנים לו סיוע מלמעלה להיות מעורר את האהבה לה׳ בק״ש [בקריאת שמע].
他會從上方被帶下來，並被摔到下方，直到他「歸向 הוי׳（Havayah），祂便憐憫他」等。然後，他會得到來自上方的幫助，在誦讀示瑪時喚起對 ה׳ 的愛。
他試圖上升時，會被推回下方；米特勒雷貝（אדמו״ר האמצעי）在 Kehot 的註釋中解釋，靈魂在祈禱中上升時會被摔下來，因此無法以奔馳與回歸的愛與敬畏親近。這種情形會持續，直到他以悔悟回歸（תשובה，teshuvah）歸向 ה׳，而 ה׳ 憐憫他；那時，他便得到來自上方的幫助，在示瑪中喚起對 ה׳ 的愛。
本段將有瑕疵的祭牲之律應用於祈禱：有瑕疵的靈魂會被阻止達至真正的捨身奉獻，直到悔悟回歸；之後，便會得到來自上方的幫助。
米特勒雷貝在註釋中解釋，「被摔下來」是指靈魂在祈禱中上升時受到推阻；如此一來，在它悔悟回歸之前，便始終無法以奔馳與回歸的愛與敬畏親近 ה׳。
參考出處
- 1ותמימים ינחלו טוב, ואין טוב · Proverbs 28:10
- 2ואין טוב · Pirkei Avot 6:3
- 3שו״ה מס״נ — ומפילים אותו למטה · במאמרי אדה״א ע׳ שמב ”היינו שמפילים ומשפילי׳ את הנשמה בעלותה למעלה בתפלה לבלתי תוכל להתקרב לה׳ לעולם באוי״ר דרו״ש”.
- 4ישוב אל ה׳ וירחמהו · Isaiah 55:7
20והנה בחי׳ זו נק׳ בת בחי׳ מקבל שאין נפשו בטילה לה׳ במס״נ [במסירות נפש] בטבע1 עד אשר יערה עלי׳ [עליה] רוח ממרום2 ועז״נ [ועל זה נאמר] שמעי בת וראי3 והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך.
現在，這個層面／範疇（בחינה，bechinah）稱為「女兒」，也就是接受者的層面：這樣的人，其靈魂並非天生便能以捨身奉獻（מסירות נפש，mesirus nefesh）而對 ה׳ 自我消融，直到有靈從高天傾注於[它]。經上因此說：「聽啊，女兒，看吧，側耳傾聽，忘掉你的族人和你父親的家。」
這是第一個層次，稱為「女兒」：也就是接受者。她的靈魂並非天生就準備好捨身奉獻，直到有靈從上方傾注於他；經文便對他說：「聽啊，女兒……忘掉你的族人和你父親的家。」
פי׳ עמך ובית אביך. היינו מה שהורגלת בו ונמשכת אחריהם בהבלי העולם. עכ״פ [על כל פנים] שכחי לפנות דעתך לקבל ע״ע [על עצמו / על עצמך] עומ״ש [עול מלכות שמים] שצריך להיות4 כלי לקבל את אור האהבה הבאה מלמעלה.
「你的族人和你父親的家」的意思，是你已習慣的、並且隨之追逐的世俗虛妄。至少，要忘掉[它們]，好清理心思，親自承擔天國王權之軛（קבלת עול，kabbalas ol）；因為人必須成為器皿，才能承接從上而來的愛之光。
「你的族人和你父親的家」指一個人已經習慣的世俗生活方式。至少，他必須充分忘掉它們，承擔天國之軛，從而成為器皿，承接從上而來的愛。
本段指出，「女兒」是指不能憑自己達到捨身奉獻的人；他的任務是清理心思、承擔天國之軛，以便承接從上而來的愛。
參考出處
- 1שו״ה בחי׳ מקבל — בטבע · בבוך 633. בטבעה.
- 2עד אשר יערה עלי׳ רוח ממרום · Isaiah 32:15
- 3שמעי בת וראי · Psalms 45:11
- 4שו״ה להיות — והנה בחי׳ זו נק׳ בת · קטע מכאן ומהביאור מובא באוה״ת פ׳ בא ע׳ רנח.
21ואזי ויתאו המלך יפיך. יופי ההארה שיאיר את האהבה שהיא בחי׳ נר כנ״ל. ועז״נ [ועל זה נאמר] תתן אמת ליעקב.1
於是，「王將戀慕你的美貌」：這是將照亮愛的光照之美；這愛正是上文所說的燈之層面。對此，經上說：「你必將真理賜給雅各（יעקב）。」
當接受的一方成為器皿時，「王將戀慕你的美貌」：這美貌就是點燃他愛的光，也就是他的「燈」。關於他，彌迦先知說：「你必將真理賜給雅各」；真理是作為恩賜賜下的。
כי נש״י [נשמות ישראל] הם ב׳ בחי׳ יעקב וישראל. ישראל הוא בחי׳ כי שרית ותוכל2 שכבר גבר ונצח המלחמה
因為以色列的眾靈魂有兩個層面：雅各與以色列（ישראל）。以色列是「因你曾角力，並且得勝」這一層面：他已經克服並贏得這場爭戰。
猶太靈魂有兩類，稱為雅各與以色列。以色列之名取自「你曾角力，並且得勝」；他已經贏得內在的爭戰。
משא״כ יעקב יו״ד עקב דהיינו שירד מטה3 בבחי׳ עקב אלא שיש לו בחי׳ יו״ד בראשו שאליו יומשך ממטה למעלה.
相較之下，雅各可拆讀為「字母 יו״ד與腳跟」（יו״ד עקב，yud eikev）：也就是說，他已經降至下方，處於腳跟這一層面；然而，他頭上仍有 יו״ד 這一層面，向著這一層面，他將從下而上被引升。
雅各這個名字可讀作 יו״ד與 eikev，即「字母 יו״ד與腳跟」：他身處低處，位於腳跟這一層面；但他頭上有一個 יו״ד，代表一點屬於 ה׳ 的性質，將他向上牽引。
ועדיין אין לו בחי׳ אמת בנפשו בטבע ממש. רק שה׳ יתן אמת ע״י סיוע מלמעלה.
他尚未在自己的靈魂中憑本性真正具備真理這一層面；只是 ה׳ 藉由從上而來的扶助，將真理賜給他。
雅各本性中尚未具備真理；ה׳ 藉由從上而來的扶助將真理賜給他。在《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）Shemini Atzeres 83b，阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）也以同樣方式解釋這節經文：雅各的 יו״ד 是下降至「腳跟」的收縮；ה׳賜下真理，使祂的真理甚至在那裡也得以顯露。
וחסד לאברהם פי׳ שיהיה בחי׳ אברהם הוא בחי׳ האהבה שהיא באה בתורת חסד מלמעלה. וכ״ז [וכל זה] הוא מימי קדם מבחי׳ תשובה שקדמה לעולם:4
「對亞伯拉罕（אברהם）施以慈愛」：這是說，亞伯拉罕這一層面，就是那份作為慈愛之恩賜、從上而來的愛。這一切都來自「古昔之日」，來自先於世界的悔悟回歸（תשובה，teshuvah）這一層面。
「對亞伯拉罕施以慈愛」是指，作為亞伯拉罕特質的愛，也作為從上而來的恩賜賜給他。這一切都「來自古昔之日」，源自先於世界、能觸及一個人當下狀態之外的悔悟回歸。
本段說明「女兒」如何領受：作為尚未贏得爭戰的雅各，他藉著悔悟回歸的力量，從上而得到真理與愛。
在《Likkutei Torah》Shemini Atzeres（83b），阿德莫爾哈扎肯將「你必將真理賜給雅各」作同樣的解釋：這裡的雅各是 יו״ד עקב；他又補充說，從這真理流出「對亞伯拉罕施以慈愛」，也就是誡命（מצוות，mitzvos）。
參考出處
- 1תתן אמת ליעקב · Micah 7:20
- 2כי שרית ותוכל · Genesis 32:29
- 3שו״ה המלחמה — שירד מטה · בבוך 633: שירד מטה מטה.
- 4תשובה שקדמה לעולם · Pesachim 54a:8–9
姊妹：妥拉的精通者 ¶22–25
22וביאור ענין אחותי. הוא בחי׳ ומדרגת מארי תורה שתורתם אומנתם כי במעלת התורה איתא במדרש מצינו שויתר הקב״ה על ג״ע [גילוי עריות] וש״ד [ושפיכות דמים].1 ולא ויתר על בטול תורה.
至於「我的姊妹」一語的含義：這是妥拉大師的層次與位階，他們以妥拉為業。關於妥拉的崇高，米德拉什說：「我們發現，קב״ה，曾寬免違禁性關係與殺人流血之罪，卻未寬免疏忽妥拉學習之罪。」
第二個稱謂「姊妹」，代表那些以妥拉為業、全心投入研習的人所達到的位階。米德拉什說，ה׳甚至寬免了違禁性關係與殺人流血這類重罪，卻不寬免疏忽妥拉學習。
והענין כי הנה עסק התורה הוא המשכת דירתו ית׳ בתחתונים
這是因為，研習妥拉乃是將祂受頌讚的居所引降於下界，即下界中的居所（דירה בתחתונים，dirah betachtonim）。
妥拉學習之所以如此重要，是因為它將ה׳的居所引降於下界。
כי כל עניני התורה אסור ומותר. כשר ופסול. טמא וטהור. הוא רק הבדלה בין טוב לרע. וכמ״ש להבדיל בין החיה2 הנאכלת ובין כו׳.
因為妥拉中的一切事理——禁止與允許、合乎規例與不合規例、不潔與潔淨——都只是區分善與惡；正如經上所說：「為要在可食用的動物與……之間作區分。」等等。
妥拉律法中的每一項事理，無論是禁止或允許、合乎規例或不合規例、不潔或潔淨，都是一種區分；每一項此類裁決都將善與惡分開。關於可食用動物的律例結尾處，經文說：「為要區分可食用的動物與不可食用的動物。」這表明了這一原則。
本段引入「姊妹」——妥拉大師——並闡明妥拉何以崇高：妥拉的裁決區分善與惡，因此使ה׳的居所得以在下界實現。
此處所引的米德拉什見於《Eichah Rabbah（איכה רבה）》的序言（Pesichta）；Kehot 的註釋引導讀者參閱《Or HaTorah（אור התורה）》中 Vaeschanan（ואתחנן）篇，該處對此有詳細論述。
參考出處
- 1שויתר הקב״ה על ג״ע וש״ד · פתיחתא דאיכ״ר ב. ראה בארוכה באוה״ת פ׳ ואתחנן ע׳ רמו.
- 2להבדיל בין החי׳ · Leviticus 11:47
現在經上說：「藉著我，君王執政。」又說：「Mishnah（משנה）是一位王后」，因為它就像君王，命令要如此如此行事，等等，如別處所解釋。
妥拉（תורה，Torah）說：「藉著我，君王執政」；聖賢們則說：「Mishnah是一位王后。」律法裁定（הלכה，halachah）具有君王般的權威：它如同君王，命令應當如何行事。在《Torah Ohr》（תורה אור）〈Shemos（שמות）〉篇（49b）中，阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）解釋，為何Mishnah被比作王后：它是在智慧（חכמה，Chochmah）中進行精煉的工作，分辨不潔與潔淨、禁戒與許可。
והנה כתיב אם תגביה כנשר3 כו׳. משם אורידך נאם ה׳ שנאם ה׳ ודבורו הוא המוריד ומשפיל הקליפות וס״א [וסטרא אחרא] למטה ויתפרדו כל פועלי און.4
經上又說：「你雖高舉如鷹……」，「我必從那裡使你降下，這是 ה׳的宣告」：正是 ה׳的宣告和祂的言語，使外殼（קליפות，kelipos）與另一側（סטרא אחרא，sitra achra）降下，並把它們壓低至下方；「一切行惡者都必四散」。
藉著俄巴底亞，ה׳對狂傲的以東說：「你雖高舉如鷹……我必從那裡使你降下。」 ה׳的言語正是將外殼與另一側——敵對神聖的勢力——擊落的力量。
וכך האדם ע״י עסקו בתורה. ומבדיל בין איסור והיתר.5 ובין כשר לפסול כנ״ל. הנה הוא מוריד האיסור והפסול ומדחהו למטה ע״י דבר ה׳ אשר בפיו זו דבר הלכה6
人從事妥拉學習，也是如此：他分辨禁戒與許可，並分辨合乎規範（כשר，kosher）與不合格，如上所述；於是，他藉著口中的「ה׳的話」，也就是「律法裁定之言」，使禁戒與不合格者降下，並將它們排拒至下方。
研習妥拉的人也做同樣的事：當他裁定何者禁戒、何者許可，何者合乎規範、何者不合格時，他便把禁戒與不合格者推下並排拒在下方。他是藉著口中的「ה׳的話」來做這件事；聖賢們指出，這就是律法裁定之言。
נתקיים בו ועל ידו משם אורידך נאם ה׳ ולכן נק׳ ישראל אחים וריעים להקב״ה. וכמ״ש להנחיל אוהבי יש.7 למען אחי וריעי8 כו׳:
[如此]，經文「我必從那裡使你降下，這是 ה׳的宣告」就在他身上並藉著他得以應驗。因此，以色列人被稱為קב״ה（Kudsha Brich Hu，意為「聖者，願祂受頌讚」）的兄弟與同伴；正如經上所說：「使愛我的人承受實有（יש，yesh）」，又說：「為了我的兄弟與同伴」等等。
因此，「我必從那裡使你降下，這是 ה׳的宣告」這句經文，是藉著那個人自己而得以應驗。因為他以這種方式做了 ה׳自身的工作，以色列人便被稱為 ה׳的「兄弟與同伴」。
本段說明，為何妥拉的精通者被稱為「姊妹」：他們藉著律法裁定做 ה׳親自所做的工作，擊落邪惡，因而成為祂的兄弟與同伴。
參考出處
- 1בי מלכים ימלכו · Proverbs 8:15
- 2מתניתין מלכתא · Beitzah 28b:14–15
- 3אם תגבי׳ כנשר · Obadiah 1:4
- 4ויתפרדו כל פועלי און · Psalms 92:10
- 5שו״ה בתורה — בין איסור והיתר · בבוך 633: בין היתר לאיסור.
- 6דבר ה׳ אשר בפיו זו דבר הלכה · Shabbat 138b:11–12
- 7להנחיל אוהבי יש · Proverbs 8:21
- 8למען אחי ורעי · Psalms 122:8
這就是：「聲音是雅各（יעקב，Yaakov）的聲音，手是以掃（עשו，Eisav）的手」：當雅各的聲音是雅各的聲音時，以掃的手便不能轄制他。
以撒（יצחק，Yitzchak）所說的「聲音是雅各的聲音，手是以掃的手」，賢者解讀為：當雅各的聲音在研讀妥拉時被聽見，以掃的手便無法對他施力。
כי אין יניקה לחיצונים מאחר שמבדילים ומבררים. והיינו בזמן שהקל קול. פי׳ שהקול עליון הוא דבר ה׳ מתחבר בקול שלמטה
因為外在勢力無所憑藉以汲取滋養，既已作了分別、提煉。這就是「當聲音是聲音時」的意思：也就是說，上界的聲音——即 ה׳的話語——與下方的聲音相連，
原因在於，妥拉的研讀將善與惡分別開來並加以提煉，因此外殼（קליפה，kelipah）的外在勢力無物可汲取生命力。經文中的「聲音」（kol）出現了兩次：上方的聲音，即 ה׳的話語，與下方的聲音，也就是人的研讀，彼此相連。
使之正如經上所寫：「我將我的話放在你口中」；又寫道：「我所放在你口中的話語」——確實是「我的話」。因為那時便是「米示拿（משנה，Mishnah）乃王后」這一層面。
這就是以賽亞所說「我所放在你口中的話語」的意思：人所說出的妥拉話語，確實就是 ה׳的話語。那時，哈拉卡便具有其王者之力，正如「米示拿乃王后」所說。
這段闡明妥拉的研讀如何使邪惡失去力量：人研讀時， ה׳自己的話語透過他的聲音發出，並將善與惡分別開來。
經文兩次說「聲音」——「הקל קול」（hakol kol）；本篇講章（מאמר，maamar）將這種重複解讀為上方的聲音與下方的聲音相連。
參考出處
- 1הקל קול יעקב · Genesis 27:22
- 2ואשים דברי בפיך · Isaiah 51:16
- 3ודברי אשר שמתי בפיך · Isaiah 59:21
25ובחי׳ זו נק׳ אחותי רעיתי יונתי תמתי.1 א״ת [אל תקרי] תמתי אלא תאומתי23 שנעשו בחי׳ אחים תאומים ממש כביכול.
此一層面稱為：「我的姊妹、我的愛侶、我的鴿子、我的純全者（תמתי，tamasi）。」不要讀作「תמתי」，而要讀作「תאומתי」（te’omasi，我的雙生）：如此，雙方彷彿真的成了雙生兄弟。
這一層面稱為「我的姊妹、我的愛侶、我的鴿子、我的純全者」；米德拉什將 tamasi（「我的純全者」）讀作 te’omasi（「我的雙生」）。藉著托拉，以色列與 ה׳ 彷彿成了雙生。
אך כל האומר אין לי אלא תורה4 אפי׳ [אפילו] תורה אין לו. כי מעלת התורה היא משום דאורייתא וקוב״ה [וקודשא בריך הוא] כולא חד.5
然而，凡說「我只有托拉，別無其他」的人，連托拉也沒有。因為托拉之所以尊貴，在於托拉與קב״ה（Kudsha Brich Hu，意為「聖者，願祂受頌讚」），完全是一體。
然而，單有托拉並不足夠：「凡說『我只有托拉，別無其他』的人，連托拉也沒有。」托拉之所以尊貴，在於它與 ה׳ 為一；在《Torah Ohr》（תורה אור），Vaera（57c）中，阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）解釋，這句話中的「聖者，願祂受頌讚」指的是 ה׳ 本身——祂神聖而超然於諸世界，並臨在於托拉之中。因此，人也必須使自己與 ה׳ 本身建立連結，正如下一段所說明的。
本段指出，通達托拉者與 ה׳ 親密如雙生；並提醒人，若沒有與 ה׳ 本身建立連結，托拉便不完整。
《Torah Ohr》，Vaera 對此的平行說明，將「托拉與聖者，願祂受頌讚，完全是一體」解釋為： ה׳ 本身——神聖且超然於諸世界——臨在於托拉及其誡命（מצוות，mitzvos）之中。
參考出處
- 1אחותי רעיתי יונתי תמתי · Song of Songs 5:2
- 2א״ת תמתי אלא תאומתי · שה״ש רבה ע״פ אני ישנה.
- 3א״ת תמתי אלא תאומתי · Shir HaShirim Rabbah 5:3
- 4כל האומר אין לי אלא תורה · Yevamot 109b:4–5
- 5דאורייתא וקב״ה כולא חד · נסמן לקמן נז, ג.
母親：與捨身奉獻相結合的妥拉 ¶26–27
在人身上也必須在「一」字上有捨身奉獻（מסירות נפש，mesirus nefesh），因為妥拉的源頭就在那裡；並且[他必須]只有一個意願（רצון，ratzon），等等，如上所述。
因此，研習妥拉的人也需要有示瑪祈禱（שמע，Shema）中的捨身奉獻：在「一」字上把自己交付出去，並且只有一個רצון。妥拉的源頭就在那裡。Kehot 的註釋列出在「一」字上捨身奉獻的資料來源：Rashba 的答問集、Bach 對《Tur》（טור）的註釋，以及《Pri Etz Chaim》（פרי עץ חיים）。
שעי״ז הוא ממשיך גילוי התורה שמשם מקור חוצבה ושרשה דאורייתא מחכ׳ [מחכמה] נפקת. וכתיב ויקם עדות ביעקב2 ותורה שם בישראל. פי׳ כי הנה יש ב׳ בחי׳ ישראל ויעקב.3
藉此，他便引下妥拉的顯現，因為妥拉被鑿出的源頭及其根源都在那裡：「妥拉從智慧（חכמה，Chochmah）而出。」經上又說：「祂在雅各（יעקב，Yaakov）立下見證，並在以色列（ישראל，Yisrael）安置妥拉。」其意是：有雅各與以色列兩個層面（בחינה，bechinah）。
藉著這種捨身奉獻，他引下妥拉從其根源而來的顯現，因為「妥拉從חכמה而出」，而חכמה正是靈魂的自我消融（ביטול，bittul）所及之處。經文「在雅各立下見證……在以色列安置妥拉」引出妥拉中的兩個層面，分別對應雅各與以色列。
本段進一步說明，研習妥拉必須與示瑪祈禱中的捨身奉獻相結合；藉此，妥拉得以從其根源顯現；並引出妥拉中雅各與以色列的兩個層面。
Kehot 的註釋追溯了示瑪祈禱中在「一」字上捨身奉獻這一習俗的資料來源：Rashba 的答問集、Bach 對《Tur》的註釋，以及《Pri Etz Chaim》。
參考出處
- 1למס״נ באחד · ראה שו״ת הרשב״א ח״ה תשובה נה. ב״ח טוא״ח רסס״א. פע״ח שער הק״ש פי״ב.
- 2ויקם עדות ביעקב · Psalms 78:5
- 3דאורייתא מחכמה נפקת · Zohar II, 121a
與此相應，妥拉（תורה，Torah）有兩個層面：見證與妥拉。見證這一層面由雅各（יעקב）而引出，妥拉這一層面則由以色列（ישראל）而引出。
妥拉有兩個層面：「見證」與「妥拉」。較低的「見證」是透過雅各而來，較高的「妥拉」則是透過以色列而來。
正如經上所說：「你們要行它們（אותם，osam）」；此處寫作[使它也可讀作] אתם（atem），意為「你們」。又說：「人所要行的它們（אותם，osam）」。因為妥拉與誡命（מצוות，mitzvos）這一層面，是透過人而引降的。
賢者將「你們要行它們（אותם，osam）」讀作「你們要造就自己（אתם，atem）」，而經文提到「人」行誡命，也表達了同一個意思。透過人，妥拉與誡命被引入世界。
והיינו ע״י מס״נ [מסירות נפש] באחד שאז כל הנשמה תהלל6 יה כו׳ כנ״ל. ובחי׳ זו נקראת אמי שהוא בחי׳ אם הבנים.7
也就是藉著在「一」中捨身奉獻（מסירות נפש，mesirus nefesh）；那時，「每個靈魂都要讚美 יה」，等等，正如上文所述。這一層面稱為「我的母親」，也就是「眾子的母親」這一層面。
這是藉著在「一」中捨身奉獻而成就的；那時，靈魂成為一盞燈，正如上文所解釋。這一層面稱為「我的母親」，如同「眾子的母親」；她是三個稱謂中最高的一個。
שהיא היא המוליד הגילוי אלקות אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה בג״ע [בגן עדן] ותענוג הנשמות זו תורה ועבודה כו׳. ולע״ל [ולעתיד לבוא] כתיב רני ושמחי בת8 כו׳. שבחי׳ בת תעלה ביתר שאת910 כנ״ל. ולהיות אשת חיל עט״ב [עטרת בעלה]11 כו׳12 כמ״ש במ״א:13
因為她正是使 ה׳ 的顯現——無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），願祂受頌讚——在伊甸園中展現，並帶來眾靈魂喜悅的那一位；這就是妥拉與事奉，等等。至於未來時代，經上說：「歡唱並歡喜吧，女子啊」，等等：「女子」這一層面將以更為超卓的尊榮升起，正如上文所述，並成為「才德的婦人，是丈夫的冠冕」，等等，正如別處所解釋。
「母親」使 ה׳ 的顯現於伊甸園中展現，並藉著妥拉與事奉帶來靈魂的喜悅。到了未來時代，「女子」將升至更高之處，正如先知書選讀所應許的，並成為「才德的婦人，是丈夫的冠冕」。Likkutei Torah, Shelach（38c）引述這些句子，並解釋「女子」是下耶路撒冷，「我的母親」是上耶路撒冷；只有經由下者才能到達上者：「女子」藉著以實際行為履行誡命而升起。
本段完成了三個稱謂的論述：引出妥拉與誡命的捨身奉獻，屬於「母親」這一層面；而在未來時代，連「女子」也將被提升到更高之處。
Or HaTorah（אור התורה）在註釋中引述此處，並解釋「女子」將親自成為丈夫——小面相（情感屬性）（ז"א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）——的冠冕，且升至理解（בינה，Binah）之上；經上說，她是「他母親為他戴上的冠冕」。在那裡，母親賜下冠冕；在此處，她自己就是冠冕。
參考出處
- 1ומבחי׳ ישראל נמשך בחי׳ תורה · ראה אוה״ת לך לך עג, ב.
- 2ועשיתם אתם · Leviticus 26:3
- 3ועשיתם אתם אתם כתיב · Leviticus 22:31
- 4אשר יעשה אתם האדם · Leviticus 18:5
- 5כי ע״י האדם נמשך בחי׳ תומ״צ · ראה ד״ה רני ושמחי תשכ״ז (סה״מ מלוקט ח״ד) ע׳ רפג סעי׳ ב הערה 11.
- 6כל הנשמה תהלל י״ה · Psalms 150:6
- 7אם הבנים · Psalms 113:9
- 8רני ושמחי בת · Zechariah 2:14
- 9שבחי׳ בת תעלה ביתר שאת · ע׳ לקו״ת שלח לח, ג. ובביאורי הזהר להצ״צ כרך א פ׳ שלח ע׳ קעא. תל. ובאוה״ת פ׳ חיי שרה קכו, א. שמות כרך ז׳ ע׳ ב׳תקא. נ״ך ע׳ רסה.
- 10ביתר שאת · Genesis 49:3
- 11אשת חיל עט״ב · Proverbs 12:4
- 12ולהיות אשת חיל עט״ב כו׳ · מובא באוה״ת נ״ך כרך ב ע׳ תשסד ושם מציין לכאן ומוסיף ”שהיא עצמה נעשה עטרה וכתר לבעלה שהוא ז״א ולמעלה מבחי׳ בינה שעליה נאמר בעטרה שעטרה לו אמו ולא שהיא עצמה העטרה”.
- 13כמ״ש במ״א · ע׳ באוה״ת פ׳ ראה ע׳ תרעג ואילך.
瑪瑪爾學完了嗎？
標記為已學習；此篇將計入本週及本年度的希尤姆。
在事奉中的實踐
單靠理解，一個人無法達到對ה׳真正的愛。他必須先誠實省察自己的行為、言語與思想，看看哪些並非為了ה׳；至少也要放下世俗習慣，承擔服從ה׳之軛（קבלת עול，kabbalas ol）；然後在示瑪祈禱中將自己的意願交給ה׳，再由此回返妥拉與猶太律法。他研習妥拉時，也必須在「一」中與捨身奉獻相結合，因為「誰若說：『我只有妥拉，別無其他，』他甚至連妥拉也沒有。」
討論問題
- 為什麼靈魂被稱為「ה׳的燈」，而ה׳又被稱為靈魂的燈？每節經文各適用於誰？
- 呼吸與心跳如何說明事奉中的奔騰與回返？
- 為什麼單靠沉思無法生出對ה׳的愛？這篇 maamar 說，什麼能除去阻礙這種愛的「黑暗」？
- 判定何者禁止、何者允許，如何擊潰諸外殼？這又為什麼使以色列成為ה׳的「孿生子女」？
- 為什麼沒有「一」中的捨身奉獻，妥拉便不夠？為什麼二者的結合被稱為「母親」？