《托拉·奥尔》 · 帕拉沙 Mikeitz · 玛玛尔 4
ת״ר מצות נר חנוכה כו׳
贤者们教导：点燃哈努卡（חנוכה，Chanukah）灯的诫命（מצוה，mitzvah）……沙迈学派（בית שמאי）说……
本译文由人工智能根据英文版翻译，并经过数轮对照英文和希伯来文的核查与修订。英文版本身仍在由读者审阅。如果您精通简体中文，我们诚盼您协助审阅这份译文。 志愿审阅
核心思想
诫命（מצוות，mitzvos）是灵魂的衣裳，灵魂则是灯芯，使ה׳的光得以在其上燃起。哈努卡的灯光如同“人中八位王子”，从智慧（חכמה，Chochmah）之上的层面引下环绕之光；这种光必须由下而上、循序渐进地建立起来；这正是希列学派（בית הלל）从一盏到八盏递增的规则最终胜出的原因。
玛玛尔概要
本篇论述（מאמר，maamar）探问：为何沙迈学派以住棚节逐渐减少的公牛数目为哈努卡灯的范式？它首先解释，诫命会成为灵魂在伊甸园（גן עדן，Gan Eden）中的衣裳：受造的灵魂只有借着屏障，才能领受临在（שכינה，Shechinah）的光辉，而这光辉本身就是אלקות；诫命根植于冠冕（כתר，Keser），却以有形之物履行，正是这道屏障。接着以两种镜子为喻：透明玻璃与镀银镜，分别对应摩西（משה）的预言与其他先知的预言，也对应诫命与经转化的动物之魂（נפש הבהמית，nefesh habahamis）；后者所产生的“反射之光”甚至能达到更高之处。在灯盏中，诫命是油，灵魂是灯芯；首先出现的是源于“尽你一切力量”之爱的幽暗之光，随后才是诫命喜悦所发出的白光。七枝灯台（מנורה，Menorah）的七盏灯对应七位牧者，他们教导并赐下内在之光；哈努卡的八盏灯对应八位人中贵胄，他们是完全义人，赐下来自更高源头的环绕之光。面对希腊智慧，修复必须从智慧之上而来。住棚节（סוכות，Sukkos）是托拉（תורה，Torah）的节期，其光从上方一下子显明，随后递减；哈努卡则是从下方引出的拉比之光，必须从一开始逐渐增长。
提纲
- 问题，以及诫命作为衣裳为何把哈努卡灯与住棚节的公牛数目相提并论？诫命是灵魂在伊甸园中的衣裳；在那里，灵魂在领会无限者（אין סוף，Ein Sof）时无止境地上升。¶1–5
- 灵魂为何需要衣裳有限的灵魂只有透过屏障才能领受无限的光辉；诫命根植于冠冕，并以有形之物履行，正是这道屏障，也是灵魂降世的目的。¶6–13
- 两种镜子透明玻璃与镀银镜：分别对应摩西的预言与其他先知的预言；经转化的动物之魂所产生的反射之光，能引下源自古老者（עתיק，Atik）的光，其根源高于诫命的根源。¶14–20
- 衣裳、冠冕与灯盏אלקות超越精神与物质；光辉与冠冕；在灯盏中，诫命是油，灵魂是灯芯，由此发出幽暗之光与白光。¶21–29
- 七位牧者与八位王子灯台的七盏灯对应教导人、赐下内在之光的牧者；哈努卡的八盏灯对应王子，他们从智慧之上的源头赐下环绕之光，胜过希腊智慧，即使在流亡中也能发光。¶30–42
- 沙迈学派与希列学派住棚节是托拉节期，其光从上方一下子显明，随后递减；从下方引出的哈努卡之光则必须递增。首先要接受天国之轭并精炼动物之魂。¶43–48
- 牧者与王子的根源王子是更高层面的外在层面（חיצוניות，chitzoniyus），根植于大面相（אריך אנפין，Arich Anpin）的前八项修正形态（תיקונים，tikkunim），也根植于破碎之上的理解（בינה，Binah）；因此他们具有克服邪恶的力量。¶49–55
核心概念
- 灵魂的衣裳לבושי הנשמה
- 一个人所履行的诫命会成为衣裳，使灵魂在伊甸园中得以领受临在的光辉；若没有这些衣裳，灵魂便无法领会这光辉。
- 发光之镜与不发光之镜אספקלריא המאירה ושאינה מאירה
- 透明玻璃显出事物本身；镀银镜只显出影像，却也使人能看见自己以及身后之物。这一比喻用于说明预言、诫命与经转化的动物之魂。
- 灯芯与油פתילה ושמן
- 在此世，灵魂是灯芯，使ה׳的光得以燃起；诫命则是被消耗的油；到了伊甸园，两者的作用便颠倒过来。
- 七位牧者与八位人中贵胄שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם
- 牧者教导人并赐下内在之光，如同灯台的七盏灯；王子是完全义人，从更高源头赐下环绕之光，如同哈努卡的八盏灯。
- 环绕之光与内在之光מקיפים ופנימיים
- 内在之光能被吸收并理解；环绕之光过于宏大，无法进入人内，而是从外部作用于人，并来自更高的层面。
- 尽你一切力量בכל מאדך
- 这种爱超越个人自然的限度，源于对动物之魂的转化；它引下的光不循逐级下降的世界链条（השתלשלות，hishtalshelus）运行。
问题，以及诫命作为衣裳 ¶1–5
1ת״ר [תנו רבנן] מצות נר חנוכה12 כו׳. בש״א [בית שמאי אומרים] יום ראשון מדליק ח׳ מכאן ואילך פוחת והולך (כמו בפרי החג). ובה״א [ובית הלל אומרים] יום ראשון מדליק א׳ מכאן ואילך מוסיף והולך (מעלין בקודש כו׳).
众拉比曾教导说：“哈努卡灯的诫命（מצות，mitzvah），等等。”沙迈学派（בית שמאי，Beis Shammai）说：第一天点八盏灯；从此以后，逐日递减（如同节期的祭牛）。希列学派（בית הלל，Beis Hillel）说：第一天点一盏灯；从此以后，逐日递增（“圣洁之事当逐步提升”，等等）。
本篇 maamar 以塔木德关于如何点燃哈努卡灯的争论开篇。沙迈学派从八盏开始倒数，正如住棚节所献的祭牛（“节期的祭牛”，《民数记》29章）每天递减，从十三头减至七头；希列学派从一盏开始递增，因为在圣洁之事上，人只应不断提升。Kehot 的注记记录，一份早期抄本将本篇 maamar 定于 5571 年（1810年）哈努卡节安息日。
להבין מה ענין נר חנוכה לפרי החג3 נקדים מ״ש נר מצוה ותורה אור4 שהמצות נק׳ נר5 וגם כתיב נר ה׳ נשמת אדם6 שהנשמה נק׳ נר.
要明白哈努卡灯与节期祭牛有何关联，我们先引述经文：“因为诫命是灯，托拉是光”：诫命（מצות，mitzvos）被称为灯。经文还说：“ה׳的灯是人的灵魂”：灵魂被称为灯。
沙迈学派的这个比照引出了一个问题：哈努卡灯与住棚节的祭祀有何关联？为回答这一问题，阿尔特雷贝首先考察两节把某物称为“灯”的经文：一节指诫命（《箴言》6章），另一节指人的灵魂（《箴言》20章）。
ובזוהר מבואר7 שהמצות נק׳ לבושין אשר הנשמה מתלבשת בהן בג״ע [בגן עדן] וצריכה הנשמה לקיים תרי״ג מצות8 בכדי שיהיה המלבוש בשלימות
《Zohar》（זהר）解释说，诫命被称为衣裳，灵魂在伊甸园（גן עדן，Gan Eden）中穿上这些衣裳；灵魂必须履行六百一十三条诫命，衣裳才得以完整。
《Zohar》教导说，一个人所履行的诫命会成为灵魂在伊甸园中的衣裳；伊甸园是灵魂离开此生后享受神圣显现的属灵乐园。灵魂有六百一十三个“肢体”，与六百一十三条诫命相对应，因此需要具备所有诫命，衣裳才完整；《Tanya》（תניא）第4章末解释说，六百一十三条诫命的思想、言语与行为，会为灵魂的这六百一十三个“肢体”披上衣裳。
ואם חסר א׳ מהמצות חסר לבושו לכן צריכה לבא עוד לקיים המצוה ההיא שחסרה בכדי להשלים המלבוש.9
如果缺少一条诫命，衣裳便有所缺损。因此，灵魂必须再次来到世间，履行那条尚未履行的诫命，以补全衣裳。
缺少一条诫命，就会使灵魂的衣裳留下缺口。这就是灵魂可能需要返回此世的原因：履行它所缺少的诫命，从而补全衣裳。
本段提出本篇 maamar 的问题（哈努卡灯与住棚节祭牛有何关联），并奠定了第一个基础：诫命是灵魂在伊甸园中的衣裳，而这衣裳必须完整。
《Tanya》第4章谈到源于ה׳的灵魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）的三件衣裳，即六百一十三条诫命的思想、言语与行为；《Iggeres HaKodesh》（אגרת הקודש）第29封信进一步阐述了由诫命构成的伊甸园衣裳。诫命与灵魂都被比作“灯”，为随后关于诫命是器皿、灵魂是灯焰的思想作了铺垫。
出处
- 1ת״ר מצות נר חנוכה · הנחת הר״פ בס׳ הנחות הר״פ ע׳ קכב. בכותרת שבת חנוכה תקע״א. חלק בסה״מ תרל״ב ע׳ פ. וע׳ צז. הנחה אחרת בסה״מ תקע״א ע׳ כב. באוה״ת במדבר כרך ד ע׳ א׳תצ (ובהוצאה שני׳ בהוספות לפ׳ בהעלותך ע׳ 41) נמצא חלק מהמאמר עם הוספת הגהות מכ״ק הצ״צ. ושם מתחיל הד״ה לא כן עבדי משה [[שם המאמר נחלק לג׳ סעיפים]. ראה לעיל בציונים לכ״ק אדמו״ר זי״ע. לכללות מאמר זה ראה אוה״ת נ״ך כרך א ע׳ תקעז. ד״ה ת״ר מצות נר חנוכה תשל״ח (נדפס בסה״מ מלוקט ח״ב ע׳ יז ואילך).
- 2ת״ר מצות נר חנוכה · Shabbat 21b:8–9
- 3מה ענין נר חנוכה לפרי החג · ראה אוה״ת חנוכה כרך ה תתקמב, ב. ד״ה מצותה תרנ״ד ע׳ צז. ד״ה ת״ר מצות נר חנוכה תשל״ח.
- 4נר מצוה ותורה אור · Proverbs 6:23
- 5שהמצות נק׳ נר · ראה אוה״ת נ״ך כרך א ע׳ תקעו.
- 6נר ה׳ נשמת אדם · Proverbs 20:27
- 7ובזוהר מבואר · Zohar II, 210a
- 8וצריכה הנשמה לקיים תרי״ג מצות · ראה אגה״ק סי׳ יט וסי׳ כט. ובליקוט פירושים ומ״מ — חיטריק לשם.
- 9בית שמאי אומרים · ראה בארוכה בשיטת ב״ש בלקוטי שיחות ח״ו ע׳ 73.
2ולבאר ענין הלבוש לנשמה בג״ע [בגן עדן]. דהנה בג״ע [בגן עדן] הנשמות נהנין מזיו השכינה1 וענין הזיו הוא הארה מאור א״ס
现在来解释灵魂在伊甸园（גן עדן，Gan Eden）中的衣裳。须知，在伊甸园中，灵魂享受临在（שכינה，Shechinah）的光辉；这光辉是无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）所发出的微光。
为了说明灵魂为何需要衣裳，阿尔特雷贝描述了伊甸园中发生的事。灵魂所得的奖赏，是享受“临在的光辉”；而这光辉本身，正是无限之光所发出的微光。
ומתענגים הנשמות בג״ע [בגן עדן] שמשיגים איזה הארה מהזיו ובחי׳ הזיו הוא הארה מא״ס בלי גבול.
灵魂在伊甸园中因领会到这光辉的一些微光而欢喜；这光辉则是无限者（אין סוף，Ein Sof）所发出的、无边无际的微光。
灵魂在伊甸园中的喜悦，在于领会到这光辉的一些微光。由于这光辉源自无限者，领会它所带来的喜悦也没有限量。
ולכן אף שבכלל יש רק ב׳ בחי׳.2 גע״ע [גן עדן עליון] בבריאה. וגע״ת [וגן עדן תחתון] ביצירה. אבל בפרטיות יש השגות בלי גבול צדיקים ילכו מחיל אל חיל3 אשר נשמתם נתעלו בעילוי אחר עילוי כי אין מספר להשגות אור וזיו אשר היא הארה מאור א״ס ב״ה.
因此，虽然概括而言只有两个层面（בחינה，bechinah）：创造界（בריאה，Beriah）中的高等伊甸园，以及形成界（יצירה，Yetzirah）中的低等伊甸园；但具体而言，其中的领会有无穷无尽的层次。义人“从力量迈向力量”，因为他们的灵魂不断升高，一层又一层；而光与光辉的领会没有穷尽，因为它们是无限之光（愿祂受祝福）所发出的微光。
概括而言，只有两个伊甸园：一个较高，在创造界；另一个较低，在形成界。但其中有无穷无尽的层次，义人“从力量迈向力量”，因为对于无限之光，能够领会的内容永无止境。在《Torah Ohr》（תורה אור）《Shemos》以及《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）《Bamidbar》（一篇关于Shavuos的讲述）中，阿尔特雷贝也作了同样的说明：书中只提到两个伊甸园，但实际上伊甸园有无数个，层层递升。
וכל זמן שצריכה הנשמה להתעלות מג״ע [מגן עדן] לחבירו צ״ל מקודם בחינת נהר די נור4 שיבוטלו כל השגות הקודמות (עיין בד״ה ויהי מקץ)5
每当灵魂必须从一个伊甸园升到另一个伊甸园时，都必须先经历火之河（נהר די נור，nehar di nur）这一层面，使它先前所有的领会都处于自我消融（ביטול，bittul）的状态（参见以“Vayehi Mikeitz”开篇的讲述）。
灵魂从伊甸园的一个层次升到另一个层次之前，必须经过“火之河”（nehar di nur），使它先前的理解都被搁置。在本周妥拉篇章的第一篇maamar“Vayehi Mikeitz”中，阿尔特雷贝解释说，即使是完美的义人（צדיק，tzaddik），进入伊甸园时也要浸入火之河，以忘却这个世界；此后每次“从力量迈向力量”时，也要再次浸入火之河，忘却先前所领会的内容。
כי השגה הקודמת נגד השגה שלמעלה ממנה אין ערוך כלל והיא בטלה לגמרי נגדה אחרי שהשגות הנ״ל הוא להיות משיג הארה מאור א״ס ב״ה א״כ כל השגה יתירה שמשיג מהאור השגה שלמטה בטלה נגדה.
因为先前的领会与更高一层的领会相比，根本无法相提并论，在更高的领会面前完全处于自我消融的状态。既然上述领会都是对无限之光（愿祂受祝福）所发出的微光的领会，那么，每当人对这光有所进一步领会时，低一层的领会便在它面前消融。
这是因为，较低的理解与较高的理解相比，简直微不足道。每一次对无限之光的新领会，都远远超越先前的领会，以至于先前的领会必须退居其后。
本段把灵魂在伊甸园中的喜悦描述为不断向上攀升：每一个层次都超越前一个层次，因为灵魂所领会的是无限之光的一缕微光。
高等伊甸园位于创造界，低等伊甸园位于形成界，这两个伊甸园符合卡巴拉关于诸世界的体系。火之河（nehar di nur，见《但以理书》7:10及《Zohar》（זהר））在此并非惩罚，而是净化；它使灵魂摆脱先前的层次，从而能够接受下一个层次。
出处
- 1בג״ע הנשמות נהנין מזיו השכינה · ראה לעיל טז, א.
- 2אף שבכלל יש רק ב׳ בחי׳ · ראה גם לקמן מט, א. צו, א. לקו״ת במדבר יח, א.
- 3ילכו מחיל אל חיל · Psalms 84:8
- 4בבחינת נהר די נור · Zohar II, 211b
- 5בד״ה ויהי מקץ · לעיל לא, א.
3ולבעבור זה כל צדיק נכוה מחופתו של חבירו.1 היינו מבחינת השגה החופף על חבירו מאחר שאין השגתן א׳ ויש לכל א׳ השגה אחרת אשר נהנה מזיו השכינה המאיר עליו.
正因如此，“每位义人（צדיק，tzaddik）都被同伴的华盖灼伤”；也就是说，被那形成华盖（חופף，chofef）的领悟层面所灼伤，笼罩在同伴之上；因为他们的领悟并非相同，每个人都有不同的领悟，并从照耀在自己身上的临在（שכינה，Shechinah）之光辉中享受喜乐。
《塔木德》说，在来世，每个人都会被同伴的华盖（חופתו，chupato）“灼伤”。阿尔特雷贝将华盖解释为领悟的层面，它形成华盖（chofef；与“华盖”一词同根）笼罩在另一位义人之上。由于每个灵魂所享有的临在（שכינה）之光辉各不相同，较低者看到另一位所处的更高层面，便会感到痛苦。
וזהו וקדושים בכל יום יהללוך סלה2 קדושים היינו נשמות בג״ע [בגן עדן] נקראו קדושים יהללוך סלה כל מקום שנאמר סלה3 הוא בחי׳ בלי גבול אשר תמיד מתחדשים השגתם מאור א״ס אשר היא בלי גבול.
这就是[其含义]：“圣者每日赞美你，永世无尽（סלה，selah）。” “圣者”指伊甸园（ג״ע，Gan Eden）中的灵魂，他们被称为圣者；“赞美你，永世无尽”：凡出现“永世无尽（selah）”之处，都表示无限的层面，因为他们的领悟不断从无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）中更新，而无限之光本身无有边际。
阿米达祷文中的一句话——“圣者每日赞美你，永世无尽”——被解读为描述伊甸园中的灵魂；《塔木德》教导说，“selah”意为无有止境：他们的领悟不断更新。Kehot 的注释补充说，阿尔特雷贝在他关于《Vayikra》的 maamarim 中解释，这里的“圣者”指所有灵魂中最高的灵魂。
本段借助两句教导，支持伊甸园中存在无穷无尽的层次这一观念：义人被同伴的华盖灼伤，以及“圣者”永无止境地赞美。
一则注释指向阿尔特雷贝关于《Vayikra》的 maamarim；其中，“圣者”被解释为所有灵魂中最高的灵魂。“每日”更新领悟，也与前一段所述无尽上升的过程相呼应。
出处
- 1כל צדיק נכוה מחופתו של חבירו · Bava Batra 75a:15
- 2וקדושים בכל יום יהללוך סלה · ברכת אבות. וראה במאמרי אדה״א ויקרא ע׳ מח דשם מבאר שהן הנשמות הגבוהות מכל הנשמות ע״ש.
- 3כ״מ שנאמר סלה · Eruvin 54a
4ולכן ארז״ל [אמרו רבותינו זכרונם לברכה] מוטב דלידייני׳1 וליתי לעלמא דאתי כי אין כדאי כל הדינים נגד תענוג השגתו הנ״ל. אף שבג״ע [שבגן עדן] התחתון אין ערוך כלל וכו׳.
因此，我们的贤者说：“宁可让他受审判，好使他进入来世。”因为与他上述对 ה׳ 的领悟所带来的愉悦相比，一切审判都不足挂齿。即便下层伊甸园（גן עדן תחתון，Gan Eden hatachton）也全然无法相比，等等。
以利沙·本·阿布亚（אלישע בן אבויה）去世时，拉比梅厄（רבי מאיר）说：“宁可让他受审判，好使他进入来世。”阿尔特·雷贝解释了其中的缘由：与领悟 ה׳ 所带来的愉悦相比，一切审判都微不足道；即便下层伊甸园也远远无法相比。在《Torah Ohr》（תורה אור）的〈Shemos〉中，他引用了同一句话，以表明这种愉悦足以抵偿一切苦难。
וכן ג״ע [גן עדן] תחתון נגד ג״ע [גן עדן] עליון עד רום המעלות כי התענוגי׳ [התענוגים] שנמשכו מאוא״ס [מאור אין סוף] מקור כל התענוגים הם בלי גבול.
同样，下层伊甸园与上层伊甸园（גן עדן עליון，Gan Eden ha'elyon）相比也是如此；向上直至最高层次，皆是如此。因为从无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）——一切愉悦的源头——所引出的愉悦，都是无限的。
下层与上层伊甸园之间也存在同样的差距，向上依次推展，永无止境。因为一切愉悦都源自无限之光，一切享受的源头；由其所赐予的愉悦是无限的。
这段话展现了灵魂在伊甸园中所得愉悦的广大：它胜过一切审判，而其中每一层都远远超越其下的一层。
出处
- 1מוטב דלידייני׳ · Chagigah 15b:3
5וכמו שרואים בחוש שאף מה שנפל בשבה״כ [בשבירת הכלים] תענוגים גשמיים הוא ג״כ אין שיעור כי יש כמה מיני תענוגים כידוע לאין מספר. אם כן עאכו״כ [על אחת כמה וכמה] השרש ומקור לזה תענוג רוחני אף מגעה״ת [מגן עדן התחתון] הוא בלי גבול1 מא״ס.
正如我们亲身所见，即使在器皿破碎中坠落下来的物质愉悦（תענוג，taanug），也同样没有限量，因为众所周知，愉悦有许多种类，多到不可胜数。既然如此，它们的根源与源头——属灵的愉悦，即使是较低的伊甸园（גן עדן התחתון，Gan Eden haTachton）中的愉悦——岂不是更是无边无际，源自无限者（אין סוף，Ein Sof）吗？
物质的愉悦由“器皿破碎”而产生；在那原初的破碎中，神圣的火花坠入了物质世界。若连这些坠落而来的愉悦都种类无数，那么它们的属灵根源，即使是在较低的伊甸园中的愉悦，也必定更加无边无际，因为它源自无限者。
本段从较低层面推论较高层面，以此证明属灵愉悦无边无际：既然物质愉悦也种类无数，它的属灵根源当然更是无穷无尽。
Kehot的注释记载，拉比平哈斯（פינחס，Pinchas）的早期记录稿从这些话之后开始新的部分（第二部分）。
出处
- 1שו״ה הוא בלי גבול — ולבעבור זה · בהנחת הר״פ מסומן סעי׳ ב.
灵魂为何需要衣裳 ¶6–13
6ולבעבור זה הנשמה שהיא בחינת בע״ג [בעלי גבול / בעל גבול] א״א לה להשיג גילוי הזיו שהוא מהות אלקות כ״א ע״י לבוש שהוא בחי׳ מסך
因此，灵魂是有限的存在，无法领受那光辉的显现——这光辉就是אלקות的本质——除非借助一件衣袍；这衣袍属于屏障（מסך，masach）这一层面；
这里回答了灵魂为何需要衣袍：作为受造的有限存在，它无法直接领受那显现的光辉，因为那光辉本身就是אלקות。它需要一件衣袍作为屏障，以过滤这光。
וע״י אותו לבוש ומסך יכולה לקבל האור והזיו וכמו שמבוא׳ בע״ח [בעץ חיים] שיש בחי׳ מסך ופרגוד.1
借着那件衣袍和屏障，灵魂便能够领受光与光辉；正如《Etz Chaim》（עץ חיים）所解释的，其中有屏障和帷幕（פרגוד，pargod）这一层面。
借着那件衣袍，灵魂便能够领受光。阿里扎尔（האריז״ל）的《Etz Chaim》提到“屏障”（masach）和“帷幕”（pargod），它们使较低的层面能够从较高的层面领受；Kehot的注释指出，这段内容位于论述流溢界（אצילות，Atzilus）、创造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）和行动界（עשיה，Asiyah）次第的门篇开头。
本段说明了衣袍的缘由：有限的灵魂只能通过一道屏障，领受无限的光辉；这道屏障使光辉得以调和。
出处
- 1וכמו שמבואר בע״ח · שער סדר אבי״ע בתחלתו.
7וכמו ד״מ [דרך משל] אור גדול1 שאין יכולים להביט בו מחמת רוב בהירותו וכשיש מסך מבדיל אז יכולים לקבל את האור אחר שנתעלם ההארה קצת ע״י מסך
例如，有一道极强的光，人因其极其明亮而无法直视；但若有一道屏障隔开，就能接受这光，因为光辉经过屏障后已稍稍隐没。
第一个譬喻：极其明亮的光会使人无法直视；但透过一层滤光屏，就可以观看。屏障并没有挡住光，只是把它减弱到足以让人接受的程度。在《Torah Ohr》（תורה אור）的〈Chayei Sarah〉篇中，阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）使用了同一意象：人透过帷幕观看纯净之光；同样，灵魂作为受造之物，借着诫命（מצות，mitzvos）的衣着把握 ה׳。
וכמו דבר חכמה ושכל גדול אין יכולים להסביר לפני קטן בחכמה כ״א ע״י לבוש ומשל אז מבין הדבר כמו״כ [כמו כן] נקראים מצות לבושין שהם ג״כ בחי׳ משל.
同样，一项深奥的智慧和理智内容，除非借助衣着和譬喻，否则无法向智慧较浅的人讲解；这样他便明白了这件事。同理，מצות被称为衣着，因为它们也属于比喻这一层面（בחינה，bechinah）。
第二个譬喻：深奥的观念只有通过一个把它“穿在身上”的譬喻，才能教给初学者。מצות也同样是衣着：它们是一种譬喻，灵魂借此领受它原本无法把握的内容。
本段用两个譬喻说明衣着：调节强光的屏障，以及为深奥观念披上的譬喻；并将二者应用于 מצות。
强光的譬喻在《Iggeres HaKodesh》（אגרת הקודש）第29封以及策马赫·策德克（הצמח צדק）的《Biurei HaZohar》中有详尽发挥，正如 Kehot 的注释所指出的。
出处
- 1וכמו ד״מ אור גדול · ראה המשל גם לעיל טז, א. ובאגה״ק סי׳ כט. ובביאוה״ז לצ״צ כרך א ע׳ רי בארוכה.
8וכמ״ש משל הקדמוני1 היינו שיהי׳ [שיהיה] התגלות עצם רצון אור א״ס זה א״א שיכול2 לבוא לידי גילוי לשום נברא רק ע״י התלבשות רצונו ית׳ בעשיי׳ [בעשייה] גשמי׳ [גשמיים / גשמיות / גשמית] מעשה המצוה.
正如所写：“原初者的譬喻”；也就是说，无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）意愿的本质应当显露出来；这一点不可能向任何受造者显露，除非祂的意愿（愿祂受称颂）包裹在物质行动之中，即实行诫命（מצוה，mitzvah）。
“原初者的譬喻”一语出自大卫（דוד）对扫罗（שאול）所说的话（《撒母耳记上》24）；按其直义，意思是“古人的箴言”。在《Torah Ohr》（תורה אור）论《Megillas Esther》（מגילת אסתר）一篇中，阿尔特·雷贝（אדמו״ר הזקן）将“原初者”解作 ה׳本身，即先于世界的那一位，并将妥拉视为祂的譬喻。这里的要点是：ה׳最内在的意愿不能直接向任何受造物显露，只有包裹在物质行动之中，也就是实行一条诫命，才能显露。
ולכן נק׳ המצות לבושין ושרש המצות גבוה מאד ששרשם מבחי׳ כתר עליון תר״ך עמודי אור.
因此，诫命（מצות，mitzvos）被称为衣裳。诫命的根源极其高超，因为它们的根源来自至高冠冕（כתר，Keser）的层面，也就是620道光柱。
这就是诫命被称为衣裳的原因。它们的根源极其高超，在至高冠冕中；冠冕是高于理智的神圣意愿层面，在卡巴拉中称为“620道光柱”：620是冠冕（כתר）的数值，而妥拉的613条诫命加上拉比所立的7条诫命，合计为620条。
本段说明，诫命作为物质行动，是包裹 ה׳本质意愿的“譬喻”；诫命的根源则在冠冕之中。
注释所引《Torah Ohr》论《Megillas Esther》一篇，将“原初者”解释为先于世界的那一位；祂的本质超越充满一切世界的光（ממלא כל עלמין，memalei kol almin）与环绕一切世界的光（סובב כל עלמין，sovev kol almin），而妥拉是这一本质的譬喻。620这个数字（冠冕的数值）是613条圣经诫命与7条拉比诫命的总数。
出处
- 1משל הקדמוני · I Samuel 24:14
- 2שו״ה משל — שיכול · בהגהת הרה״ח ר׳ אשר: שיוכל.
9ונשתלשלו ע״י שערות וכו׳ עד שנשתלשלו למטה בעשייה גשמי׳ [גשמיים / גשמיות / גשמית] ציצית וסוכה ובהם דוקא נתגלה רצונו ית׳ סוף מעשה במחשבה תחלה נעוץ תחב״ס [תחלתן בסופן]1 דפעם א׳ נאמר בראשי׳ [בראשית] ברא כו׳ השמים ואת הארץ שמים תחלה.2
它们沿着“发丝”（שערות，se’aros）等通道逐级下降，直至降至下方，进入物质层面的行动，成为衣角穗饰（ציצית，tzitzis）和节期棚屋（סוכה，sukkah）；而祂的意愿，愿祂受称颂，正是在这些事物中显明。“行动的终点，原是思想的起点”；“它们的开端嵌入于它们的终端之中。”因为在一处经文中说：“起初，[ה׳]创造了……天与地”：天在先。
诫命（מצוות，mitzvos）从冠冕（כתר，Keser）逐级下降，经过“发丝”（שערות）——这是卡巴拉中一种形象的说法，指从冠冕流出的细微通道——降至物质层面的行动，例如衣角穗饰和节期棚屋；而 ה׳的意愿正是在这些事物中显明。正如那句话所说，行动上最后出现的，在思想中却最先；《Sefer Yetzirah》（ספר יצירה）教导说，开端嵌入于终端之中。《Torah》的第一节经文把天列在地之前。
本段追溯了诫命从最高层面下降至物质事物的过程，并引出行动上最后者在意向中最先这一原则。
卡巴拉所说的“发丝”（שערות）是光从 Arich Anpin（כתר的内在层面）以极度收敛的方式传递出来的通道。最高的根源显现在最低的行动中，这是一个反复出现的主题：最高者落在最低处。
出处
- 1נעוץ תחב״ס · Sefer Yetzirah 1:7
- 2בראשית ברא · Genesis 1:1
经上写道：「在הוי׳（Havayah）与אלקים（Elokim）创造地和天的日子」：地在先。一个[说的是]行动，另一个则是思想。
第二节经文把地置于天之前。阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）指出，一节经文讲述行动的次序，另一节则讲述思想的次序。
ודרך כלל שמים הוא בחי׳ רוחניות. וארץ בחי׳ גשמיות ובמעשה קדמה שמים כי בדרך השתלשלות הרוחניות מחיה ומהוה בחי׳ גשמיות אבל במחשבה קדמה בחי׳ גשמיות סוף מעשה במח״ת [במחשבה תחלה] כי התגלות האור מסוכ״ע.
一般而言，天是灵性层面，地是物质层面。在行动中，天居先，因为依照逐级下降的世界链条（השתלשלות，hishtalshelus）的次序，灵性层面给予物质层面生命，并使之成为存在；但在思想中，物质层面居先，正如「行动的终局在思想中居先」；因为光的显现来自环绕一切世界的光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）。
天代表灵性，地代表物质。在创造的次序中，灵性产生物质，所以天居先；但在 ה׳ 的旨意中，物质居先，因为最高的光——环绕一切世界的光——是通过物质事物显现的。
本段借两节经文中天地次序的不同，说明物质世界虽在创造中居后，却在 ה׳ 的目的中居先。
注释所引的《Likkutei Sichos》（לקוטי שיחות）讨论了这段塔木德经文。这一原则说明了为何诫命（מצוות，mitzvos）植根于冠冕（כתר，Keser），却要特意借助物质对象来履行。
出处
- 1ביום עשות ה׳ אלקים ארץ ושמים · Genesis 2:4
- 2ארץ תחלה כאן במעשה וכאן במחשבה · Chagigah 12a:16–17
11וגילוי הרצון תר״ך עמודי אור הוא ע״י קיום רצונו בדברים גשמיים ממש אשר שרשם מעולם התהו ובהם דוקא מתלבש רצה״ע [רצון העליון].
意愿的显明——即620根光柱——是通过在实实在在的物质事物中实行祂的意愿而实现的；这些事物的根源来自原初混沌界（תהו，Tohu），至高意愿恰恰包裹在其中。
神圣意愿，即“620根光柱”，是在物质事物中实行时才显明的。这些事物根源于原初混沌界；该界有极其强烈的光，而这些光却破碎了，因此至高意愿能够包裹在这些事物之中。
ולכן המצות הם לבושים אשר על ידם תוכל הנשמה להשיג ולהנות התענוג והזיו בג״ע [בגן עדן].
因此，诫命（מצות，mitzvos）是衣裳，借着它们，灵魂得以领会并享受伊甸园（ג״ע，Gan Eden）中的愉悦与光辉。
这说明了诫命为何充当衣裳：借着它们，灵魂能够领会并享受伊甸园中的愉悦与光辉。
本段总结说，源自崇高的原初混沌界的物质性诫命承载着神圣意愿，因此成为灵魂在伊甸园中的衣裳。
物质事物源自תהו；其光高于整饬界（תיקון，Tikkun）的光，但其器皿却破碎了。因此，物质界能够承载来自有序世界之外的显现。
12ולזה המצות הם כמו לבוש שענין הלבוש הוא שאינו בא באדם להיות לו חיות פנימי כמו מזון שנעשה לאחדים ממש עם האדם ומחיה אותו
因此，诫命（מצות，mitzvos）如同衣服；衣服的性质是，它不会进入人里面，成为他的内在生命力；食物却不同，食物会与人真正合而为一，并赋予他生命。
衣服与食物不同。食物进入身体，与身体合而为一，从内在维系身体；衣服则留在外面，始终不会成为一个人内在生命的一部分。
ואעפ״כ [ואף על פי כן] צ״ל שיש במלבושין מעלה יתירה ששרשם מבחי׳ מקיפים.
然而仍须说，衣服具有一种更高的优越性，因为它的根源来自环绕[之光]（מקיפים，makifim）这一层面。
然而，衣服也有自身的优越之处：它对应于环绕之光（מקיפים），而环绕之光高于能够进入内在的光。
这一段将衣服与食物作对比，并指出衣服虽处于外在层面，却根源于更高的环绕层面。
在哈西德思想（חסידות，Chassidus）中，学习托拉常被比作食物（内在之光），诫命（מצות）则被比作衣服（环绕之光）。衣服的外在性质，正使它能够承载一种强大到无法被吸纳的光。
13ולבעבור זה הוא מקיף על האדם ומגין עליו ומשמרו כמו״כ [כמו כן] מעשה המצות אשר שרשם הם מבחי׳ מקיפים כתר עליון
因此，[一件衣裳]环绕着人，保护他并守护他。诫命（מצות，mitzvos）的实践也是如此；其根源在于环绕[诸光]这一层面，即至高的冠冕（כתר，Keser）；
衣裳环绕着人，因此能够保护并守护他。诫命也是如此：它们的根源在至高的冠冕—— 理智之上的“环绕”之光。
לכן לא בא התגלותם למטה בבחי׳ אור פנימי רק בעשייה גשמי׳ [גשמיים / גשמיות / גשמית] ממש וכידוע שמה שבשרשו יותר גבוה נופל למטה יותר.
因此，它们不会以内在之光的方式显现于下界，而只显现于实际的物质行动中；众所周知，一事物的根源越高，它降落的位置就越低。
由于它们的根源如此高超，诫命不能在下界显现为内在且可理解的光；它们只能以单纯的物质行为降临。这符合一条众所周知的法则：一事物的源头越高，它降落的位置就越低。
אכן ע״י מעשה המצות נעשה בחי׳ מקיף ומסך שע״י המצות תוכל להתענג בתענוג אא״ס [אור אין סוף] וזהו תכלית ירידת הנשמה ירידה צורך עלייה
诚然，通过履行מצות，会形成一种环绕[之光]与一道屏障；借着מצות，[灵魂]便能够享受无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）的愉悦。这正是灵魂下降的目的：为上升而下降。
履行诫命会形成一种环绕的衣裳，它也起到屏障的作用，使灵魂能够享受无限之光的愉悦。这正是灵魂降入身体的原因：这一下降是为了更大的上升。
ע״י עשיית המצוה תוכל לקבל האור והתענוג ע״י מסך הנ״ל אשר מתלבשת הנשמה בג״ע [בגן עדן] בלבושי המצות ומחמת כי המצות שרשם מגולגלתא וכ״ע [וכתר עליון].
通过履行诫命（מצוה，mitzvah），它便能借着上述屏障领受光与愉悦；因为灵魂在乐园（גן עדן，Gan Eden）中披上מצות的衣裳；而מצות的根源来自颅骨（גלגלתא，Gulgalta）以及至高的כתר；
借着诫命所形成的屏障，灵魂能够在乐园中领受光与愉悦；在那里，它披上诫命作为衣裳。诫命之所以能够如此，是因为它们根源于颅骨（Gulgalta，即Keser的外在层面）和至高的Keser。
לכן ע״י קיום המצות רצונו ית׳ והיום לעשותן ולמחר לקבל שכרם1 בג״ע [בגן עדן] אשר יתגלה אורן אז כשתתלבש הנשמה בלבוש המצות תתענג הנשמה בתענוג אוא״ס [אור אין סוף] בלתי בע״ג [בעלי גבול / בעל גבול] ע״י מסך ולבוש המצות כנ״ל.
因此，履行מצות乃是祂的意愿，愿祂受称颂；“今日是履行它们的时候，明日则在גן עדן领受它们的报偿”——届时，它们的光将在那里显现。当灵魂披上מצות的衣裳，灵魂便会借着מצות的屏障与衣裳，享受אור אין סוף那无边无际的愉悦，如上所述。
《Gemara》说，这个世界是履行诫命之处，来世则是领受其报偿之处。当灵魂在乐园中披上自己诫命的衣裳时，诫命隐藏的光便会显现；灵魂也借着这衣裳，享受无限之光无边无际的愉悦。
אשר הם בחי׳ ממוצעי׳ ששרשם נעלה מכ״ע [מכתר עליון] ונשתלשלו למטה בדברים גשמיי׳ [גשמיים] (ועמש״ל [ועיין מה שכתוב לעיל] ע״פ ואברהם זקן בא בימים):23
因为它们是中介，其根源崇高，源自至高的כתר，却逐级下降到下界，进入物质事物（另见上文关于经文“亚伯拉罕（אברהם）年迈，年日渐多”的论述）：
诫命是“中介”：它们根源于最高的Keser，却被带入物质事物之中；由此，它们将灵魂与远超灵魂自身的境界连接起来。本文回指关于“亚伯拉罕年迈，年日渐多”的maamar，其中“日子”被解释为这些衣裳。
本段说明了诫命为何必须是物质行为，以及它们如何因根源于Keser而成为环绕的屏障，使灵魂得以在乐园中享受无限之光：这就是灵魂下降的目的。
《Zohar》关于“亚伯拉罕携着他的日子而来”的论述，将灵魂的“日子”说成由每天的善行织成的衣裳；若某一天缺少善行，衣裳便会缺少这一日。Gulgalta，即“颅骨”，是Arich Anpin的外层覆盖；Arich Anpin是Keser的外在层面。
出处
- 1והיום לעשותן ולמחר לקבל שכרם · Eruvin 22a:5–6
- 2ע״פ ואברהם . . בא בימים · לעיל טז, א. בסה״מ תרכ״ז [הוצאת תש״ס] ע׳ לה מציין לכאן: ”אך בתו״א פי׳ בא בימים הם הלבושים הנעשים מהתומ״צ, וצ״ל מה ענין לבוש זה להימים”.
- 3ואברהם זקן בא בימים · Genesis 24:1
两种镜子 ¶14–20
这就是“聚集的妇女们的镜子”之意：镜子（מראה，mar’ah）是一块透过它可以看见事物的玻璃。
会幕中的铜制洗濯盆，是用“聚集的妇女们的镜子”制成的，放置在会幕入口处。阿尔特·雷贝（אדמו״ר הזקן，Alter Rebbe）开篇指出，镜子（מראה）是一块可以透过它看见事物的玻璃。
אכן נאמר מראות לשון רבים כי יש ב׳ מראות.3 אספקלריא המאירה.4 היינו זכוכית הבהירה אשר ע״י יכולין לראות מרחוק אור ישר.
然而，经文说“镜子”，用的是复数，因为镜子有两种。［一种是］发光的镜面（אספקלריא המאירה，aspaklaria hame’irah），也就是清澈的玻璃，透过它可以凭借直射的光线看见远处。
然而，经文用复数说“镜子”，因为镜子有两种。第一种是“发光的镜面”（aspaklaria hame’irah，即塔木德所说的观看用的镜子）：它像窗户一样，是一块清澈的玻璃，透过它可以直接看见远处的事物。
本段引入一个新的意象：两种“镜子”，取自会幕中妇女们的镜子。
塔木德所说的“发光的镜面”和“不发光的镜面”，描述了两种先知启示的层次。阿尔特·雷贝在这里将它们对应于清澈的玻璃和镀银的镜子。注释所引的一篇雷贝的谈话指出，直白地说，妇女们的镜子就是第二种镜子。
出处
- 1וזהו ענין מראות הצובאות · בהנחת הר״פ ע׳ קכד מסומן סעיף ג. קטע מכאן מובא בסה״מ תרל״ב ח״א ע׳ צו בשינויים והגהות.
- 2מראות הצובאות · Exodus 38:8
- 3כי יש ב׳ מראות · מובא לקו״ת שמע״צ צב, ב. שה״ש יז, ג. אוה״ת פ׳ כי תשא ע׳ א׳תתקלט. ראה אוה״ת בראשית כרך ז ע׳ תתשיח, א בשינויי לשון. וראה בסה״מ תקע״א ע׳ כד באריכות.
- 4אספקלריא המאירה · באוה״ת שה״ש כרך א ס״ע שמט מביא קטע מכאן. ראה לקו״ת שה״ש כח, ב שמציין לכאן. ובאוה״ת פ׳ כי תשא ע׳ א׳תתקלט ואילך. ויקהל ע׳ ב׳רכה ואילך. ובמשלי ע׳ תקעז. וראה ג״כ בלקוטי שיחות ח״ו ע׳ 198. ושם בהערה 25 שבפשטות מראות הצובאות היו אספשא״מ. קטע מכאן בסה״מ תרל״ב כרך א ע׳ פ. בענין זה ראה גם באוה״ת פ׳ בהעלותך כרך ב בהוספות ד״ה לא כן עבדי משה.
15וזהו ההפרש בין משרע״ה [משה רבינו עליו השלום]1 לכל הנביאים שבמשה נאמר ומרא׳ ולא בחידות2 ונכתב ומראה בסגו״ל שהוא לשון דכר והוא אספקלריא המאירה אשר3 על ידה אף דבר הרחוק מהאדם רואין אותו דרך אור ישר.
这就是我们的导师摩西（משה，Moshe），愿他平安，与所有先知之间的区别：关于摩西，经文说：“以显现（ומראה，u-mar’eh），而非以谜语”；而 מראה 一词以塞戈尔元音符号（סגול，segol）标音，这是阳性形式；它就是光明的明镜，借着它，即使远离人的事物，也能凭直接之光看见。
ה׳告诉亚伦（אהרן）和米利暗（מרים），祂对摩西说话是“以显现而非以谜语”。阿德莫尔·哈扎肯（אדמו״ר הזקן）指出，这里的 מראה 以 סגול 标音，是阳性形式；而以卡马茨元音符号（קמץ，kamatz）标音的阴性形式 מראה（mar’ah），才是“镜子”一词：摩西的观看是“阳性”的，是一种光明的明镜，即使远处之物也能看得直接而清晰。
כמו כן מעשה המצוה אשר נתלבשה הנשמה בג״ע [בגן עדן] בלבוש המצות ע״י לבוש הנ״ל שע״י מעשה מצות הנ״ל יכולה הנשמה ליהנות מזיו השכינה בג״ע [בגן עדן].4
同样，诫命（מצוה，mitzvah）的实践也是如此：灵魂在伊甸园（גן עדן，Gan Eden）中披着 מצות 的衣袍；借着上述衣袍，也借着上述 מצות 的实践，灵魂便能在 גן עדן 享受临在（שכינה，Shechinah）的光辉。
这些 מצות 如同那块透明玻璃。灵魂披着 מצות 的衣袍，在 גן עדן 中能够享受 שכינה 的光辉。
本段将光明的明镜与摩西的预言相联系，并将这一点应用于灵魂借着 מצות 在 גן עדן 中观看 ה׳的אלקות。
Or HaTorah（אור התורה）在此有一个异文：“也可以说，同样如此”，把这一理应用于 מצות 的说法呈现为一种建议。
出处
- 1וזהו ההפרש בין משרע״ה · נעתק באוה״ת במדבר ע׳ קלא. סה״מ תרל״ד ע׳ רג.
- 2ומראה ולא בחידות · Numbers 12:8
- 3שו״ה ישר — כמו״כ · באוה״ת: וי״ל כמו״כ.
- 4ולא — ומראה בסגו״ל · ראה אוה״ת סידור ע׳ פב.
16וליהנות מאורו ית׳ כמו באספקלריא המאירה אור ישר אשר נמשך ונתגלה אוא״ס [אור אין סוף] ממעלה למטה בג״ע [בגן עדן]. ומשה רבינו ג״כ לא1 הי׳ [היה] רואה בלי אספקלריא הנ״ל.
并借着发光的镜鉴、以直射之光，享受祂的光，愿祂受称颂；在伊甸园中，无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）由上而下被引下并显明。我们的导师摩西（משה，Moshe）也只有借助上述镜鉴才能看见。
在伊甸园中，灵魂仿佛透过清澈的玻璃享受 ה׳之光，无限之光直接向下照耀。即使摩西也需要这样一面“镜子”：没有某种媒介，谁也无法看见。
וכמ״ש ומראה ולא בחידות והיינו באספקלרי׳ [באספקלריא] המאירה אשר בלא אספקלריא לא היה יכול להשיג בחי׳ אא״ס [אור אין סוף].2 אכן שאר הנביאים ראו במראה בקמ״ץ אספקלריא דלא נהרא וביד הנביאים אדמה.34
正如所写：「显现（ומראה，u-mar’eh），而非谜语」；这指的是透过发光的镜鉴，因为若没有镜鉴，他便无法领会无限之光的层面。但其余先知所见的是带有开口元音符号 קמ״ץ（kamatz）的 מראה（mar’ah），即不发光的镜鉴；[正如所说，]「我借着众先知显为相似之形。」
摩西的观看是透过发光的镜鉴；没有它，即使他也无法领会无限之光。其他先知则透过带有开口元音符号 קמ״ץ（kamatz）的 מראה（mar’ah）看见，即透过不发光的镜鉴：「我借着众先知显为相似之形（אדמה，adameh）」，也就是说，他们所见的只是一种相似之像。
这段强调，即使最高层次的观看也需要媒介，并将摩西所见的明镜与其他先知所见的不发光之镜鉴加以对照。
根据Kehot的注释，《Or HaTorah》（אור התורה）的版本在此缺少若干词语，并在这里补入一段长篇阐释，说明摩西也不能不借助镜鉴而领会无限之光。
出处
- 1ומשה רבינו ג״כ לא הי׳ רואה בלי אספקלריא · ראה באוה״ת פ׳ חיי שרה קח, א. ובפ׳ בא ע׳ שכט.
- 2יכול — להשיג בחי׳ אא״ס · באוה״ת שם הגהה ארוכה.
- 3וביד הנביאים אדמה · Hosea 12:11
- 4ולא — והיינו באספקלרי׳ המאירה · תי׳ אלו ליתא באוה״ת שם.
17וענין אספקלריא שאינה מאירה הוא הנק׳ שפיג״ל דהיינו שיש מסך וכסוי על הזכוכית אבל המסך אינו דבר עב שהוא מסתיר לגמרי ומכסה האור רק דבר דק וקלוש היינו צפוי כסף הידוע.
那不发光的镜鉴，就是所谓的镜子（שפיג״ל，spiegel）[镜子]：也就是说，玻璃上有一道屏障和覆盖层；但这层屏障并非厚实之物，不会把光完全遮蔽、覆盖，只是一层薄而细微之物，也就是众所周知的镀银层。
这里所说的不发光的镜鉴，是普通镜子（意第绪语称为spiegel）：即覆有一层涂层的玻璃。这层涂层并不厚到足以遮挡一切；它只是镜子背面那层薄薄的银层。
本段将不发光的镜鉴界定为镀银镜子，其屏障是一层薄薄的镀层。
18ואז כשרואין בו באספקלריא הנ״ל נמשך ממנו או״ח [אור חוזר] אבל אין יכולים לראות דרך הזכוכי׳ באו״י [באור ישר]
于是，当人观看这不透亮的镜面时，反射之光便从镜面折返回来；但人不能透过玻璃看见直接光。
在镜子里，光会折返回来，成为“反射光”，而不会穿透过去成为“直接光”。人无法透过它看见东西。
ולכן אין רואין מהות הדבר הנראה ועצמותו כמו ע״י אספקלריא המאירה כי אם רק דמות לבד1 נראה ע״י אספקלריא שאינה מאירה.2
因此，人看不见所见之物的本质及其本体；透过明亮的镜面则可以看见。透过不明亮的镜面，只能看见影像。
所以，在镜子里，人只看见相似的形象（דמות，demus），看不见事物本身；透过窗户则能看见事物本身。这就如先知所说的“我被比作”。
אמנם יש באספקלריא שאינה מאירה מעלה א׳ גבוה במדרגה שיכולין לראות עצמו וגם לראות מאחוריו כידוע מה שאין יכולין לראות באספקלריא המאירה3 וזהו ארץ קדמה ודו״ק [ודוק].
然而，不明亮的镜面有一项更高层次的优点：众所周知，人可以看见自己，也可以看见自己身后的景象；透过明亮的镜面则看不见这些。这就是[“地先于万物”]的含义；请细加体会。
然而，镜子有窗户所没有的优点：人可以看见自己，也可以看见自己身后的景象。阿尔特·雷贝将此与“地先于万物”联系起来，意指物质界在 ה׳的思想中居于首位。
ועד״ז תירצו בגמ׳ [בגמרא] ביבמות (ספ״ד [סוף פרק ד׳])4 דישעיה שאמר ואראה את5 ה׳6 היינו באספקלריא שאינה מאירה שבה יוכל לראות את ה׳. משא״כ באספקלריא המאירה כתיב כי לא יראני7 כו׳.
因此，《Yevamos》（יבמות）篇第四章末的《Gemara》（גמרא）作出这样的解释：以赛亚（ישעיה）说“我看见了 ה׳”，是因为他透过不明亮的镜面看见了 ה׳；至于明亮的镜面，经上则说：“因为没有人能看见我，等等。”
玛拿西（מנשה）指责以赛亚（ישעיה）的话与摩西（משה）相矛盾：摩西听见“没有人看见我还能存活”，以赛亚却说“我看见了 ה׳”。《Gemara》回答说，其他先知是透过不明亮的镜面看见，而摩西是透过明亮的镜面看见。因此，以赛亚能透过较不明亮的镜面看见；至于明亮的镜面，经上则说“没有人能看见我”。
וענין אספקלריא דלא נהרא הוא בחי׳ בכל מאדך8 היינו ענין ירידת הנשמה בגוף ירידה צורך עליי׳ [עלייה] להפך נה״ב [נפש הבהמית]
不明亮的镜面属于“尽你所有的力量”这一层面；这就是说，灵魂下降到身体中，是为了上升，是为了转化动物之魂（נפש הבהמית，nefesh habahamis）；
不明亮的镜面对应于以“尽你所有的力量”来事奉 ה׳，也就是超越自身限度：灵魂下降到身体中，是为了转化动物之魂，下降正是为了上升。在《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）关于 Shemini Atzeres（שמיני עצרת）的篇章中，阿尔特·雷贝引用了这篇论述（מאמר，maamar）：Torah（תורה，Torah）和诫命（מצוות，mitzvos）是明亮的镜面；而《Shema》（שמע，Shema）与祈祷能使动物之魂转向，因而是不明亮的镜面。
וע״י בחי׳ אתכפיא ואתהפכא בכל מאדך בלי גבול למעלה מן הכלי אז נמשך מלמעלה ג״כ שלא כסדר ודרך השתלשלות מאיר אור עליון.
通过制服并转化[它]，以“尽你所有的力量”而不受限度约束，超越器皿所能承载的范围，于是从上方也有光照耀下来；它不依照次第，也不循着逐级下降的世界链条（השתלשלות，hishtalshelus）而来，这就是上层之光的照耀。
当人以突破自身限度的爱来制服并转化动物之魂时，从上方也会有相应的光降下；这光同样超越世界原有的次第，是不循着逐级下降的世界链条而来的更高之光。
本段指出，不明亮的镜面虽然较逊一筹，却有其独特的优点；它对应于灵魂转化动物之魂的工作，而这项工作会引来超越有序世界的光。
“尽你所有的力量”（בכל מאדך，bechol me’odecha）是指超越器皿、超越人的自然限度的爱。在这里，镜子的“反射光”代表从下方升起的事奉，也就是人在与动物之魂的争战中所作的事奉；这不同于从上方直接降下的光。
出处
- 1כי אם רק דמות לבד · ראה אוה״ת מטות ע׳ א׳שטז.
- 2ע״י אספקלריא שאינה מאירה · באוה״ת במדבר יש הוספה.
- 3לראות — לראות באספקלריא המאירה · באוה״ת יש הגהה.
- 4בגמרא ביבמות (ספ״ד) · מט, ב.
- 5ואראה את ה׳ · Isaiah 6:1
- 6
- 7כי לא יראני · Exodus 33:20
- 8בכל מאדך · Deuteronomy 6:5
19וזהו אספקלריא דלא נהרא דהיינו ע״י דבר מסך ומבדיל שאין מאיר האור דרך ישר היינו שנה״ב [שנפש הבהמית] הוא מכסה ומסתיר האור.
这就是不发光的镜鉴：也就是说，有某种遮蔽并隔开的东西，使光不能直接照耀；也就是说，动物之魂（נפש הבהמית，nefesh habahamis）遮盖并隐藏这光。
在灵魂中，镜鉴上的屏障就是动物之魂。它遮蔽源于ה׳的光，使光不能直接照耀。
אכן אין הדבר המבדיל מסך עב שהוא מסתיר לגמרי רק יכול לאתכפייא ולאתהפכא אז נעשה מזה בחי׳ או״ח [אור חוזר]
然而，这个隔开的因素并非厚重的屏障，以致将光完全遮蔽；相反，它能够被制服并转化，于是便由此产生反射之光，
如同镜面上的薄银层，动物之魂并非一道完全的屏障。它能够被制服并转化，继而产生“反射之光”。
כמו בזכוכית שע״י המסך המסתיר נוסף עי״ז או״ח [אור חוזר] חדש שלא היה מקודם שהי׳ [שהיה] המסך הנ״ל ויכול לראות אח״ז [אחר זה] אור חדש היינו שיכול לראו׳ [לראות] גם מאחוריו.
就如玻璃一样，借着这道遮蔽的屏障，会增添一种先前不存在的新的反射之光；此后，人便能看见新的光，也就是说，还能看见自己后方的东西。
在镜子中，镀银层带来一种新的东西：反射之光，使人能够看见自己后方的东西。这道屏障不只是遮蔽，它还增添了一种新的观看方式。
כמו״כ [כמו כן] אחר שנתהפכ׳ [שנתהפכה] נה״ב [נפש הבהמית] אז ע״י בחי׳ בכל מאדך נתוסף אור המאיר ג״כ יותר מקודם שהיתה הנשמה בגוף ירידה צורך עליי׳ [עלייה]
同样，动物之魂转化之后，借着“尽你一切的力量”，会增添一道比灵魂尚未进入身体之前照耀得更强的光：这就是为上升而有的下降。
同样，当动物之魂借着“尽你一切的力量”之爱而转化时，所照耀的光比灵魂降入身体之前更强；这就是它下降所为了的上升。
שע״י אתכפייא סט״א [סטרא אחרא] אסתלק יקרא דקוב״ה [דקודשא בריך הוא]1 לעילא לעילא ומאיר שלא ע״פ סדר השתלשלות וזה נק׳ אספקלריא דלא נהרא2 (ועמש״ל [ועיין מה שכתוב לעיל] ע״פ אעשה לו עזר כנגדו)34
因为当另一面（סטרא אחרא，sitra achra）被制服时，קב״ה（Kudsha Brich Hu，意为「圣者，愿祂受颂赞」）的荣耀便升至更高、更高之处；它的照耀不依循逐级下降的世界链条（השתלשלות，hishtalshelus）的次序；这就称为“不发光的镜鉴”（并参见上文关于“我要为他造一个相对的帮助者”的论述）。
Zohar（זהר）教导说，当另一面（סטרא אחרא，即与圣洁相对的一方）被制服时，圣者，愿其受称颂的荣耀便“升至更高、更高之处”。Tanya（תניא）第27章指出，即使只是一次微小的自我克制，也能如此。这种光超越诸世界有序的逐级下降链条而照耀；它同样称为“不发光的镜鉴”。本文回指 Torah Ohr（תורה אור）Bereishis篇中的论述：אלקים（Elokim）是הוי׳（Havayah）的一道屏障，遮蔽其强烈的光，使受造物得以承受它。
וענין גילוי זה י״ל [יש לומר] ע״ד שנתבאר במ״א פי׳ קדושתי למעלה מקדושתכם5 דמאי קמ״ל [קא משמע לן] פשיטא. אלא דר״ל [דרוצה לומר] כי המצות הם מבחי׳ כתר כמש״ל [כמה שכתוב לעיל]. וזהו קדושתכ׳ [קדושתכם] אשר קדשנו וכו׳. ונודע שהכתר כלול מב׳ פרצופים.6 היינו בחי׳ עתיק זהו בחי׳ תחתונה שבמאציל ובחי׳ א״א זהו שרש הנאצלים.
这道显现也可以按照别处对“我的圣洁高于你们的圣洁”一语的解释来理解：这句话究竟告诉我们什么？这不是显而易见的吗？其实，它的意思是，诫命（מצות，mitzvos）源于冠冕（כתר，Keser）这一层面，如上文所述。这就是“你们的圣洁”——“那位使我们成圣的，等等。”众所周知，冠冕包含两种结构形态（פרצופים，partzufim）：古老者（עתיק，Atik）这一层面，是流溢者之内的最低层面；长面相（א״א，Arich Anpin）这一层面，则是一切流溢之物的根源。
阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）此处引用米德拉什中的“我的圣洁高于你们的圣洁”，并问：为何还需要说这句话？答案是，诫命源于冠冕，并赋予以色列圣洁（“祂以其诫命使我们成圣”）；而冠冕本身有两种结构形态：阿提克，是流溢者自身之内的最低层面；阿里赫安平，则是一切流溢之物的根源。
本段以镜子为喻说明灵魂：动物之魂是屏障；它转化之后，会产生一种超越诸世界有序次第的新光。随后，本文开始借助冠冕中的两个层面作进一步说明。
Atik（Atik Yomin）与 Arich Anpin 分别是冠冕的内在层面和外在层面。Atik 是流溢者内部的最低层面，也就是ה׳自身的最低层面；Arich Anpin 则是一切流溢之物的根源。注释所引用的 Tanya 第27章解释了 Zohar 关于另一面被制服时圣者荣耀升起的教导。
出处
- 1אסתלק יקרא דקוב״ה · Zohar II, 67b
- 2וזה נק׳ אספקלריא דלא נהרא · ע״כ בהנחת הר״פ.
- 3ע״פ אעשה לו עזר כנגדו · לעיל ה, א.
- 4אעשה לו עזר כנגדו · Genesis 2:18
- 5שנתבאר במ״א פי׳ קדושתי למעלה מקדושתכם · ראה לקו״ת שלח מו, ב ואילך. נצבים נ, ב.
- 6ונודע שהכתר כלול מב׳ פרצופים · ראה לקמן צא, ג ובמ״מ לשם.
20ועז״א [ועל זה אמר] יכול כמוני.1 היינו בחי׳ תחתונה שבמאציל שהוא עתיק. ת״ל [תלמוד לומר] כי קדוש אני2 קדושתי למעלה מקדושתכם שהמצות ממשיכים מבחי׳ א״א
因此，米德拉什说：“难道能像我一样吗？”也就是说，流出者之内最低的一层，即古老者（עתיק，Atik）。经文又说：“因为我是圣洁的”：我的圣洁高于你们的圣洁，因为诫命（מצות，mitzvos）从长面相（אריך אנפין，Arich Anpin）这一层面引下，
米德拉什将“你们要圣洁，因为我是圣洁的”解读为：“[你们的圣洁]能像我的圣洁一样吗？经文说：‘因为我是圣洁的’：我的圣洁高于你们的圣洁。”以色列的圣洁来自诫命，并由此从长面相这一层面引下；而“我的圣洁”是古老者，层次更高。在《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）《Shelach》篇中，阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）解释说，这更高的圣洁是一种由上而来的激发，先于并远远高于任何由下而起的激发。
而古老者被称为远古之日（עתיק יומין，Atik Yomin），因为它从“日子”这一层面脱离（נעתק，ne’etak），与之分隔；“日子”是由诫命制成的衣裳，
古老者被称为远古之日；阿尔特雷贝从这个称谓的词根来解释：עתיק意为“古老”，也与意为“脱离”的 נעתק 同源。它与“日子”分隔开来；这些“日子”是由诫命制成的衣裳。
שעז״נ [שעל זה נאמר] מי האיש כו׳ אוהב ימים לראות טוב5 סומוע״ט [סור מרע ועשה טוב] והיינו בבחי׳ א״א משא״כ בחי׳ עתיק יומין הוא בחי׳ קדושתי למעלה כו׳
经文说：“谁是那爱慕日子、愿见美善的人呢？”[随后，]“转离恶行而行善。”这属于长面相这一层面；而远古之日这一层面，则是“我的圣洁在上，等等”。
诗篇问：“谁是那……爱慕日子、愿见美善的人呢？”并回答：“转离恶行而行善”：这些“日子”由履行诫命而形成，属于长面相。古老者则在它们之上：“我的圣洁在上。”
אך ע״י בירור נה״ב [נפש הבהמית] בכל מאדך נמשך גילוי מבחי׳ זו כו׳ כי זהו ענין במקום שבעלי תשובה עומדים67 כו׳ בחילא יתיר8 בחי׳ בכל מאדך כו׳:
然而，借着以“尽你一切力量”炼净动物之魂（נפש הבהמית，nefesh habahamis），便从这一层面引下启示，等等。因为这正是“归回者（בעלי תשובה，baalei teshuvah）站立之处，等等”的含义：他们凭着更大的力量，即“尽你一切力量”这一层面，等等。
然而，当动物之魂以“尽你一切力量”的爱得到炼净时，甚至能从古老者这一层面引下启示。这就是为什么归回者能站在完全义人无法企及之处：他们的归回伴随着“更大的力量”，超越了度量。
本段说明，诫命达到长面相；而转化动物之魂、以“尽你一切力量”事奉的归回（תשובה，teshuvah），则能从更高的古老者这一层面引下启示。
雷贝（הרבי）的一条注释提出，“与日子分隔”指的是诫命本身，而非诫命所带来的时间净化；正如本段结尾所示。Zohar（זהר）所说归回者具有“更大的力量”，反映了他们使黑暗转为光明。
出处
- 1יכול כמוני · Vayikra Rabbah 24:9
- 2כי קדוש אני · Leviticus 19:2
- 3עתיק יומין · Daniel 7:9
- 4עתיק יומין . . הנעשים מהמצות · יש לומר שהכוונה היא לענין המצות (מצד עצמם) אבל לא לענין בירור הזמן שנעשה עי״ז. ולהעיר מזה שמסיים בתו״א שם: אך ע״י בירור נה״ב כו׳, ועצ״ע — ד״ה ואברהם זקן תשל״ח הערה 78.
- 5מי האיש כו׳ אוהב ימים לראות טוב · Psalms 34:13
- 6במקום שבעלי תשובה עומדים · נסמן לעיל כא, ג.
- 7במקום שבעלי תשובה עומדים · Berakhot 34b:22–23
- 8בחילא יתיר · Zohar I, 129b
衣裳、冠冕与灯盏 ¶21–29
21ולתוספת ביאור בענין הלבושים1 לנשמה בג״ע [בגן עדן] יובן ע״פ מה שפי׳ בזוה״ק [בזוהר הקדוש] ס״פ תולדות שהמלאכים בירידתם לעוה״ז מתלבשים בלבוש כי להיותם רוחניים לכן כדי שיומשכו בעולם השפל הוא ע״י לבוש כו׳.
再进一步说明灵魂在 Gan Eden（גן עדן，伊甸园）中的衣饰，可以从神圣的《Zohar》（זהר）在《妥莱多特篇》（פרשת תולדות，Parshas Toldos）末尾所解释的内容来理解：天使降临这个世界时，会披上衣饰；因为它们是灵性的存在，所以要被引入这个低下的世界，就必须通过衣饰，等等。
阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）从《妥莱多特篇》末尾的《Zohar》，补充说明灵魂衣饰的另一层含义。天使降临这个世界时必须披上衣饰，因为纯粹灵性的存在无法以其他方式在物质之地存在。
וכך יובן בהפוך שכדי שהנשמה תשיג ותהנה מזיו השכינה צ״ל ג״כ ע״י לבוש רוחני כנ״ל.
照此反过来便可理解：灵魂要领会并享受临在（שכינה，Shechinah）的光辉，也同样必须通过一种灵性衣饰，正如上文所述。
灵魂的情形正好相反：它不是下降，而是上升。要领会临在的光辉，它也需要一种衣饰，而且是灵性的衣饰。
אך לכאורה אין המשל דומה שהרי הנשמה היא עצם רוחני וא״כ למה צריכה ללבוש בשביל להשיג הזיו כו׳.
然而乍看之下，这个比喻似乎并不相称，因为灵魂本身是灵性实体；既然如此，它为何需要衣饰才能领会这光辉，等等？
这里提出一个疑问：天使需要衣饰，是因为它是灵性的，却要进入物质世界。但灵魂本是灵性的，而且要前往灵性之境，它为何仍需要衣饰？
אך הענין הוא כי רוחניות וגשמיות שניהם נבראים ומחודשים מאין ליש משא״כ זיו השכינה שהוא גילוי אלקות ממש כמ״ש בפ׳ חיי שרה ע״פ ואברהם זקן.
然而，解释是这样的：灵性与物质性都属于受造之物，都是从无到有而被创造出来的；但临在的光辉不同，它是 אלקות ממש的显现，正如《撒拉一生篇》（חיי שרה，Parshas Chayei Sarah）中关于经文“亚伯拉罕（אברהם）年老了”的解释所说的那样。
答案是：灵性与物质性都是受造的，都是从无到有而来。临在的光辉并非某种受造之物，而是 אלקות ממש，正如《撒拉一生篇》中关于“亚伯拉罕年老了”的马阿马尔所解释的那样。
והרי האלקות הוא למעלה מרוחניות כמו שהוא למעל׳ [למעלה / למעלת] מגשמיות שהרי אין ערוך הנבראים לגבי הבורא:
而且，ה׳高于灵性，正如祂高于物质性；因为受造之物与创造者毫无可比性：
ה׳高于灵性，正如祂高于物质性，因为任何受造之物都无法与创造者相比。因此，灵魂虽然是灵性的，要领受 ה׳，仍需要衣饰。
本段进一步阐明了衣饰的必要性：ה׳远远超越灵性灵魂，正如祂远远超越物质世界；所以，灵魂需要衣饰，正如天使降临时需要衣饰一样。
这篇 מאמר（maamar，教导性论述）的一个早期抄本，刊于《Maamarei Admur HaZaken 5571》，据策马赫·策德克（הצמח צדק）的手稿印行，其中对此有较详尽的讨论。灵性与物质性在 ה׳面前同样无可比拟，这一原则是 Chabad 思想中反复出现的根本理念。
出处
- 1ולתוספות ביאור בענין הלבושים · הנחה אחרת באריכות במאמרי אדה״ז תקע״א ע׳ לג (נדפס מגוכתי״ק הצ״צ).
这就是“高居至上……俯察低下之处……”[的含义]。因此，[灵魂]要领会这一显现本身，只能借着由履行诫命（מצות，mitzvos）而形成的衣裳……
诗篇描写 ה׳高居于上，却又俯察低下之处，与天和地同样遥远。因此，灵魂只有借着由它所行的 מצות构成的衣裳，才能领受 ה׳的显现。
והנה ארז״ל [אמרו רבותינו זכרונם לברכה] צדיקי׳ [צדיקים] יושבים ועטרותיה׳ בראשיהם ונהנים מזיו פי׳ נהנין מזיו הוא גילוי מהות הזיו ממש2 וזהו כענין הראיה באספקלריא המאירה שהוא השגת המהות ממש ע״י הלבושים מהמצות.
现在，我们的贤者说：“义人坐着，头上戴着冠冕，享受光辉。”所谓“享受光辉”，是指光辉本身的本质显现；这好比透过发光的镜子观看，借着 מצות的衣裳，领会其本质本身。
塔木德说，在来世，义人头戴冠冕而坐，享受临在（שכינה，Shechinah）的光辉。“享受光辉”就是亲见 ה׳的אלקות本身，如同透过清澈、发光的镜子观看，借着 מצות的衣裳而得以如此。
אך עטרותיהם הוא בחי׳ מקיף והוא בחי׳ שלמעלה מזיו וההארה המושגת להם
但是，“他们的冠冕”属于包围[光]的层面，是高于他们所领会的光辉和照明的层面。
“冠冕”是另一种事物：一种包围之光，高于灵魂所把握的光辉与光照。
לפיכך אין נמשכת בבחי׳ גילוי כ״א ע״ד הראי׳ [הראיה] ע״י אספקלריא שאינה מאירה שאין מושג המהות של הנראה רק ע״ד וביד הנביאים אדמה כו׳.
因此，它不会以显露的方式被引下，只能如同透过不发光的镜子观看；在那里，所见之物的本质并不能被领会，只能如“我借着先知显现为相似的形象……”那样。
由于冠冕的层次如此之高，它不会公开显露，而只能如同透过不发光的镜子观看：人看不见其本质，只能看见一种相似的形象，正如摩西（משה，Moshe）以外的先知所见。
因此，它被称为冠冕。（另见下文关于经文“出去观看……冠冕……”的论述。这是借着“尽你一切力量”而引下来的，如上所述。）
这就是它被称为冠冕的原因：它位于头上并环绕着头，而不是进入其中。文中指向经文“你们出去观看……所罗门王戴着冠冕”；在 Likkutei Torah《Shir HaShirim（שיר השירים）》中，阿尔特·雷贝（אדמו״ר הזקן）在那里解释说，冠冕，也就是冠冕（כתר，Keser）这一层面，根本不能透过发光的镜子看见，只能透过不发光的镜子看见；它是借着以“尽你一切力量”事奉 ה׳而引下来的。
本段从两个层面解读塔木德所描绘的义人：他们借着 מצות直接享受的“光辉”，以及高于此、包围着他们的“冠冕”；后者源于超越尺度的爱。
雷贝（הרבי）5706年谢瓦特月7日的信讨论了这则语录。两条手稿旁注显示了文本的传承情况：一条在此处写道：“临在，即真实的 ה׳之אלקות，超越精אלקות，正如超越物质性”；另一条手稿没有结尾的括号，这个括号似乎是茨梅赫·泽德克后来加上的。
出处
- 1המגביהי כו׳ המשפילי · Psalms 113:5
- 2פי׳ נהנין מזיו . . הזיו ממש · בבוך 1223 נמצא במקום תי׳ אלו ”השכינה שהוא גילוי אלקות ממש שלמעלה מרוחנית כמו שהוא למעלה מגשמית מהות הזיו ממש”.
- 3ועמ״ש לקמן בפסוק צאינה וראינה · ראה לעיל ח, ב.
- 4צאינה וראינה וגו׳ בעטרה · Song of Songs 3:11
- 5(ועמ״ש לקמן ע״פ . . בכל מאדך כנ״ל · בבוך 127 אין כל הקטע, כנראה שזהו הוספת הצ״צ.
- 6צדיקים יושבים · Berakhot 17a:12
23וזהו ענין נר מצוה1 וענין נר אלקים נשמת אדם2 היינו ב׳ בחי׳ נר. א׳ הוא אספקלריא המאירה. והב׳ אספקלריא שאינה מאירה.
这就是“诫命（מצוה，mitzvah）是一盏灯”和“אלקים（Elokim）之灯是人的灵魂”这两句话的含义：它们说的是两种灯。一种是发光的镜鉴，另一种是不发光的镜鉴。
开篇所说的两盏“灯”——诫命与灵魂——如今与两种镜鉴联系起来。一盏灯对应清晰、发光的镜鉴，另一盏则对应不发光的镜鉴。
והענין כי הנה בנר יש שמן ופתילה וב׳ גווני אור. נהורא אוכמא שעל הפתילה ונהורא חיורא.
其含义是：灯中有油和灯芯，并有两种色彩的光：灯芯上的暗光，以及白光。
灯有油和灯芯，火焰有两种颜色：靠近灯芯的暗光，以及在其上方的白光。《Zohar》（זהר）常常以这两种光作为象征。
本段将开篇经文中的两盏灯与两种镜鉴联系起来，并引入灯的构成：油、灯芯以及两种光。
《Zohar》（זהר）在论述《Bereshis》时谈到，暗光（或蓝色的光）依附在灯芯上并将其燃烧；白光则在它上方，安息在暗光之上。本篇 maamar 以此为图像，展开对灵魂与诫命（מצוות，mitzvos）的分析。
出处
- 1נר מצוה · Proverbs 6:23
- 2נר. . נשמת אדם · Proverbs 20:27
24והנה האור שהוא עיקר הנר הוא נאחז בפתילה דוקא. אבל השמן בלתי אפשר שיאחז בו האור בעצמו כ״א ע״י הפתילה ומ״מ השמן הוא הנכלה בהאור וע״י פתילה א׳ נכלה שמן הרבה כו׳.
现在，光是灯的本质，唯独附着在灯芯上。然而，光本身不可能直接附着在油上，只能借着灯芯；但尽管如此，在光中被消耗的却是油，并且借着一根灯芯，许多油都被消耗，等等。
火焰只能附着在灯芯上，不能直接燃着油。然而，实际燃烧的却是油；油经灯芯吸上来，而一根灯芯能燃烧大量的油。
这一段阐明灯的运作原理：火焰附着在灯芯上，却以油为燃料。
25וכך הנה מעשה המצות בעוה״ז הם בחי׳ השמן כמ״ש בזוהר בינוקא דבלק.1 והיינו שמן משחת קדש ששרשו בח״ע [בחכמה עילאה] ורצון העליון
因此，在此世，诫命（מצות，mitzvos）的实行属于油这一层面，正如《Zohar》（זהר）在Balak篇的[幼年智者（ינוקא，Yanuka）篇章]中所说；也就是说，这是圣膏油，其根源在至高智慧（חכמה，Chochmah）与至高意愿（רצון，ratzon）。
在此世，诫命就是油。《Zohar》关于幼年智者的记述，将善行比作油；《Tanya》第35章对此作了解释：临在（שכינה，Shechinah）像灯芯上的火焰一样停驻在人身上，而这唯有借着善行之油才能实现。善行的根源是圣膏油，它代表至高智慧与至高意愿。
אך שנשתלשלו וירדו בגשמיות בעוה״ז ע״כ אין דרך שיאחז בהם אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה כ״א ע״י הפתילה שהיא הנפש האלקית המקיים המצות ואז הוא הממשיך בהם גילוי אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה
但由于它们逐级递降，进入此世的物质领域，无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），愿其受称颂，便无法直接附着于它们；除非借助灯芯，也就是履行诫命的源于ה׳的灵魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）；于是，[正是这灵魂]将אור אין סוף的显现引入其中，愿其受称颂。
由于诫命已经降入物质之中，无限之光便无法直接附着于它们。它需要一根灯芯，也就是履行诫命的源于ה׳的灵魂；神圣之光正是通过这灵魂被引入物质行为之中的。
וכמ״ש אשר יעשה אתם האדם2 שהאדם הוא העושה אותן למצות שממשיך בהן אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה. משא״כ חסד לאומים.3
正如经上所说：“人要行这些事”，因为正是人使这些行为成为诫命，并将אור אין סוף引入其中，愿其受称颂；“列国的慈爱”则不然。
经文“人要行这些事”也可以理解为“人要使这些事成为诫命”：人将无限之光引入行为之中，从而使行为成为诫命。同样是慈爱之举，若没有这种联系，就是“列国的慈爱”，便不具备这一点。
本段将灯的比喻应用于诫命：诫命是油，源于ה׳的灵魂是灯芯；无限之光通过灯芯而附着于诫命。
《Tanya》第35章和第53章进一步阐述了《Zohar》的同一教导：临在之光如同灯焰，只有借着油才能附着在灯芯上；人的身体是灯芯，油则是善行，因为诫命本身就是ה׳的意愿，并且与祂全然为一；而即使完美的义人（צדיק，tzaddik）的灵魂，仍然是一个独立存在。这里与“列国的慈爱”所作的对比，针对的是依照ה׳的命令而行的行为，并非在评价人的价值。
出处
- 1בעוה״ז — בזהר בינוקא דבלק · קפז, א. וראה תניא פרק לה. נג.
- 2אשר יעשה אתם האדם · Leviticus 18:5
- 3חסד לאומים · Proverbs 14:34
26וזהו ותורה שם בישראל.1 והיינו ע״י שיש בנפש בחי׳ מס״נ [מסירות נפש] באחד בק״ש [בקריאת שמע] שהוא בחי׳ בטול לאוא״ס [לאור אין סוף] ב״ה.
这就是[“祂在以色列设立妥拉”的含义]：也就是说，灵魂中具有一种层面，即在诵读示玛（קריאת שמע，Shema）说“一”时的献身（מסירות נפש，mesirus nefesh）；这是一种对无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）（愿祂受称颂）的自我消融（ביטול，bittul）层面。
这就是“祂在以色列设立了妥拉”：灵魂能够承载神圣之光，因为它能够完全献身于 ה׳；正如人在诵读示玛、说“一”时，怀有献身的准备，这就是在无限之光面前的自我消融。
וזהו כמשל הפתילה שבה נאחז האור. והיינו ע״י בטול זה כו׳ משא״כ בשמן כי הנפש היא רוחנית ויש בה בטול זה משא״כ במעשה המצות עצמן לא שייך לומר כן
这就如同灯芯，光焰附着其上；也就是说，借着这种自我消融，等等。油却不是如此，因为灵魂是属灵的，具有这种自我消融；但对诫命（מצות，mitzvos）本身的行为，却不能这样说。
正是这种自我消融，使光能够附着在灵魂上，如同火焰附着在灯芯上。灵魂是属灵的，具有这种自我消融；而物质的 מצות，则不能说具有这种自我消融。
ולכן האור נאחז בפתילה דוקא אלא שבה ועל ידה נמשך גילוי אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה במעשה המצות שמדברים גשמיים
因此，光焰唯独附着在灯芯上；然而，在灯芯之中并借着灯芯，无限之光（愿祂受称颂）的显现被引入由物质事物构成的 מצות 行为中。
所以，光焰附着在作为灯芯的灵魂上；然而，无限之光的显现，正是在灵魂之中并借着灵魂，被引入物质的 מצות 中。
והוא כמשל השמן הנכלה באור.
这就如同油在光焰中燃尽的譬喻。
因此，מצות 就如同在火焰中“燃尽”的油，借着灯芯被引入光焰之中。
וע״י פתילה א׳ נכלה שמן הרבה היינו כי נשמה א׳ מקיים ועושה מצות רבים לאין שיעור בשני חייו.
一根灯芯能使许多油燃尽；也就是说，一个灵魂在其一生的岁月中，履行并实行数不胜数的 מצות。
一根灯芯燃尽许多油：一个灵魂在一生中实行数不胜数的 מצות。
本段说明灵魂为何是灯芯：灵魂具有自我消融的能力，使无限之光能够附着于它，并借着它临及许多物质的 מצות。
在诵读 קריאת שמע 说“一”时，怀有献身的准备，是 Chabad 的基本思想之一：每个犹太人的灵魂都有与生俱来的自我消融，在宣告 ה׳ 的独一性时，这种自我消融便会被唤起。
出处
- 1ותורה שם בישראל · Psalms 78:5
27והנה מהשמן נמשך הנהורא חיורא שהוא כענין בחי׳ אספקלריא המאירה היינו בחי׳ אור ישר. והוא בחי׳ תר״ך עמודי אור כנ״ל. והנהורא אוכמא נמשך מהפתילה כי נהורא אוכמא היא בחי׳ אספקלריא שאינה מאירה.
现在，从油中引出白光；它类似于发光之镜的层面／方面（בחינה，bechinah），也就是直射之光的בחינה；它就是上文所说的620道光柱之בחינה。暗光则从灯芯引出，因为暗光是那不发光之镜的בחינה。
白光来自油，也就是诫命（מצוות，mitzvos）；它是直射之光，如同透明玻璃，是来自上方的“620道光柱”。暗光来自灯芯，也就是灵魂；它对应于那不发光的镜子。
本段将火焰的两种光分别归属：白光对应诫命（מצוות）（直射之光），暗光对应灵魂（那不发光的镜子）。
28והוא ענין אהבת בכל מאדך שנמשך מצד התהפכות נה״ב [נפש הבהמית]. כי הפתילה היא נה״א [נפש האלקית] המלובשת בנה״ב [בנפש הבהמית].
这就是“尽你的一切力量去爱”的爱；这种爱是由动物之魂（נפש הבהמית，nefesh habahamis）的转化而引发的。因为灯芯乃是穿着于动物之魂中的源于 ה׳ 的灵魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）。
暗淡之光就是“尽你的一切力量去爱”之爱；它来自 נפש הבהמית 的转化。灯芯并非单指 נפש האלקית，而是指 נפש האלקית 穿着于 נפש הבהמית 之中的状态。
כי זה שהנשמה נק׳ פתילה הוא דוקא בהתלבשותה בגוף שאז נק׳ היא פתילה לגבי המצות שהם הנק׳ שמן לומר שהאור נאחז בפתיל׳ [בפתילה] דוקא כי אז בירידתן למטה הרי הנפש רוחנית והמצות גשמיות.
因为灵魂只有在穿着于身体之中时才称为灯芯；这时，相对于称为油的诫命（מצות，mitzvos）而言，它被称为灯芯，也就是说，光恰恰附着于灯芯；因为这些诫命降至下界时，灵魂是属灵的，而 מצות 则是物质的。
灵魂只有在身体之中时才是“灯芯”。在此下界，灵魂属灵而 מצות 是物质的，因此光附着于灵魂，并借此附着于 מצות。
משא״כ בעלותן למעלה בג״ע [בגן עדן] הרי אדרבה האוא״ס [האור אין סוף] נתגלה לנפש ע״י אמצעות הלבושים הנעשים ממעשה המצות
然而，当 מצות 升至上方的伊甸园（גן עדן，Gan Eden）时，情况恰恰相反：无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）借着由 מצות 的实践所形成的衣饰，向灵魂显露。
在 Gan Eden 中，情况恰好相反：אור אין סוף 借着由 מצות 所形成的衣饰而达到灵魂。
א״כ אז המצות הם כמו בחי׳ פתילה והנפש היא השמן הנכלה באוא״ס [באור אין סוף] ב״ה ע״י אמצעות הפתילה הם לבושים מהמצות וכו׳. אבל בעוה״ז נהפוך הוא שהנשמה נק׳ פתילה.
既然如此，那么 מצות 就如同灯芯，而灵魂则是油；这油借着灯芯——也就是由 מצות 所形成的衣饰，等等——在 אור אין סוף 中被耗尽（愿祂受称颂）。但在此世，情况正好相反：灵魂被称为灯芯。
在那里，מצות 是灯芯，灵魂则是那在 אור אין סוף 中被“耗尽”的油。在此世，情况正好相反，灵魂是灯芯。
本段说明两者的角色发生逆转：在此世，灵魂是灯芯，מצות 是油；而在 Gan Eden，מצות 成为灯芯，灵魂成为油。
这种逆转与前文所述的双向关系相应：在下界，灵魂赋予 מצות 以光；在上界，מצות 则成为衣饰，使灵魂得以接受光。
29וכיון שכן שאינו נק׳ פתילה כ״א בהתלבשותה בנה״ב [בנפש הבהמית] לכן נמשך ממנה נהורא אוכמא היא בחי׳ בכל מאדך וכו׳ בחי׳ או״ח [אור חוזר]
既然如此，灵魂只有在披覆于动物之魂（נפש הבהמית，nefesh habahamis）中时才被称为灯芯，因此从它引出暗光；这就是“尽你一切力量”这一层面（בחינה，bechinah），等等，也就是返照之光的层面。
灵魂只有披覆于 נפש הבהמית 中时才是灯芯；它发出的暗光就是“尽你一切力量”的爱，这种爱源自转化动物之魂，属于从下而上的“返照之光”。
וממעשה המצות נמשך נהורא חיורא הוא בחי׳ שמחה של מצוה ושניהם כא׳ [כאחד] טובים שיש מעלה יתירה בזה כו׳ ויש וכו׳ כנ״ל בענין אספקלרי׳ [אספקלריא] המאירה ושאינה מאירה.
从诫命（מצות，mitzvos）的实践中引出白光，这就是诫命的喜悦（מצוה，mitzvah）这一层面。二者同样美好，因为这方面有其殊胜之处，等等；另一方面也有……，如上文论及发光的镜与不发光的镜时所说明的。
白光源自 מצות，就是诫命所带来的喜悦。每一种光都有其独特的优点，正如前文所述的两面镜子各有其优点。
וזהו שהנשמה נק׳ נר וגם המצות נק׳ נר.
这就是灵魂被称为灯、מצות也被称为灯的原因。
这就是灵魂和 מצות 都被称为灯的原因：二者合在一起构成一盏灯，由灯芯和油组成。
והיינו כי הנשמה היא בחי׳ הפתילה (בהתלבשותה בנה״ב [בנפש הבהמית]) והמצות הם בחי׳ השמן ועי״ז נמשך ב׳ בחי׳ אור וכמ״ש ואהבת1 בגימטריא ב״פ [ב׳ פעמים] אור. הוא בחי׳ בכל מאדך ושמחה של מצוה4
也就是说，灵魂是灯芯这一层面（当它披覆于 נפש הבהמית 中时），而 מצות 是油这一层面；由此引出两种光，正如经文所说：“你要爱”（ואהבת，ve’ahavta），其数值是“光”（אור，or）的两倍：这就是“尽你一切力量”这一层面，以及 מצוה 的喜悦。
身处身体中的灵魂是灯芯，מצות是油，二者合在一起发出两种光。“你要爱”（ואהבת，ve’ahavta）这一词的数值是414，恰为“光”（אור，or；数值为207）的两倍：这两种光就是“尽你一切力量”的爱，以及诫命的喜悦。
וכמו שבהדלקת הנר מתחלה נמשך ועולה האור שסביב הפתילה שהוא נהורא אוכמא. ואח״כ נמשך ומתגלה הנהורא חיורא.
正如点灯时，首先引出并升起的是环绕灯芯的光，也就是暗光；随后才引出并显明白光，
点灯时，首先显现的是灯芯周围的暗光，之后白光才显现。
כן מתחלה צ״ל ההעלאה בבחי׳ בכל מאדך. ואז רוח אייתי רוח ואמשיך רוח23 גילוי אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה על ידי מעשה המצות:
同样，首先必须在“尽你一切力量”这一层面上升起，然后“灵引出灵，并引下灵”：借着遵行 מצות，显现无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），愿祂受祝颂。
同样，首先必须以“尽你一切力量”的爱向上升起；然后，正如《Zohar》（זהר）所说：“灵引出灵。”从下而上的努力借着 מצות，引下无限之光（אור אין סוף）的显现。本篇妥拉篇章接下来的一篇讲章（מאמר，maamar）《因为生命的源头在你那里》也引用了《Zohar》的同一句话：人遵行 ה׳ 的诫命，会引发由上而来的激发（אתערותא דלעילא，isarusa dileila）。
这一段补全了灯的比喻：灵魂那超越尺度的爱，是先出现的暗光；诫命的喜悦则是从上而来的显现之白光，随后由此而来。
在本篇妥拉篇章稍后的论述中，阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）对“你要爱”的两种光作了另一种解释：白光是从上而来、作为恩赐赐下的爱；暗光紧附于灯芯，则是由沉思而生的爱。“灵引出灵”是《Zohar》用来说明由下而起的激发（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata）引发由上而来的激发的说法。
出处
- 1ואהבת · Deuteronomy 6:5
- 2רוח אייתי רוח ואמשיך רוח · להלן לד, ד. וש״נ.
- 3רוח אייתי רוח ואמשיך רוח · Zohar, Terumah 64:660–66:669
- 4ואהבת בגימט׳ ב״פ אור · נסמן לעיל לב, ג.
七位牧者与八位王子 ¶30–42
现在来看圣殿中点燃灯盏的事：七盏灯，对应于总体而言事奉 ה׳ 的人所具有的七个层次。
阿尔特·雷贝现在转而讲述灯盏的数目。圣殿中七枝灯台代表事奉 ה׳ 者中的七种类型。
יש שעבודתו2 בבחי׳ אהבה. ויש שעיקר עבודתו בבחינת יראה כו׳. ונמשכים מבחי׳ שבעה רועים המפרנסים כללות נש״י [נשמות ישראל]
有人以爱与敬畏（אהבה ויראה，ahavah v'yirah）中的爱为其事奉方式，也有人主要以其中的敬畏为事奉方式，等等。他们承自七位牧者的层面；这七位牧者供养以色列众灵魂的整体。
有些人主要以爱事奉，另一些人主要以敬畏事奉，此外还有其他几种方式，共有七种。这七种类型源自“七位牧者”——那些滋养以色列全体灵魂的伟大领袖。
(דאע״פ [דאף על פי] שכל אחד מקבל מכל השבעה רועים מ״מ יש מי שבחי׳ זו גוברת בו יותר כו׳ כמ״ש בזוהר בנוי דאברהם כו׳ בנוי דיצחק כו׳).
（尽管每个人都从七位牧者那里领受，但其中某一种特质在某个人身上会更加显著，等等；正如《Zohar》（זהר）所说：“亚伯拉罕（אברהם）的子孙，等等；以撒（יצחק）的子孙，等等。”）
每个灵魂都从七位牧者那里领受某些东西，但每个人身上都有一种特质占主导地位。因此，《Zohar》说“亚伯拉罕的子孙”（其特质是爱）和“以撒的子孙”（其特质是敬畏）。
וענין שמונה נרות דחנוכה הם כנגד שמונה נסיכי אדם3
光明节（חנוכה，Chanukah）的八盏灯，对应于人间的八位王子，
与之相对，光明节的八盏灯对应于“人间的八位王子”。
正如《弥迦书》（第5章）所写：“亚述进入我们土地之时，等等，我们要兴起七位牧者和八位人间王子来对付他。”
弥迦预言，亚述入侵时，“我们要兴起七位牧者和八位人间王子来对付他”：显然，这指的是许多领袖和统帅，他们将击退亚述。
ובגמ׳ [ובגמרא] דסוכה (דף נב:) פי׳ שבעה רועים אברהם יעקב משה כו׳. ושמונה נסיכי אדם ישי ושאול כו׳ ומשיח6 ואליהו.
《Gemara》（גמרא）《Sukkah》（52b）解释说：七位牧者是亚伯拉罕、雅各（יעקב）、摩西（משה）等；八位人间王子是耶西（ישי）、扫罗（שאול）等，以及 משיח（Moshiach）和以利亚（אליהו）。
《Gemara》列出了他们：七位牧者包括亚伯拉罕、雅各和摩西；八位王子包括耶西、扫罗、Moshiach和以利亚。为何Moshiach被列在王子之中而非牧者之中，Kehot的注释指出，雷贝（הרבי）曾在一篇谈话中讨论此事（《Likkutei Sichos》（לקוטי שיחות），第35卷）。
ולהבין זה שהנרות דחנוכה הם כנגד שמונה נסיכי אדם. והענין כי הנה רועה יש בו ב׳ פירושים. הא׳ לשון מפרנס לאחרים כמו רוענו זוננו.
要明白这一点——为何光明节的灯对应于人间的八位王子——须知“牧者”（רועה，ro’eh）有两种含义。第一种是指供养他人，如“我们的牧者，供养我们的”（רוענו，re’enu；זוננו，zunenu）一语所示。
为明白光明节的灯为何对应于王子，阿尔特·雷贝首先考察“牧者”（ro’eh）一词；它有两种含义。第一种是供养他人，如餐后祝祷中的“我们的牧者（re’enu），供养我们的”一语。
本段将灯台的七盏灯与七位牧者联系起来，将光明节的八盏灯与人间的八位王子联系起来，并开始借助“牧者”一词的两种含义来解释二者的区别。
泽马赫·泽德克（צמח צדק）在《Derech Mitzvosecha》中论述光明节灯的诫命；雷贝的一篇maamar《Ner Chanukah》（5746）也阐释了圣殿灯台的七盏灯与光明节八盏灯之间的区别。注释所引的一篇谈话讨论了为何Moshiach被列在王子之中而非牧者之中。
出处
- 1העלאת הנרות שהיו במקדש ז׳ נרות · דרך מצותיך מצות נ״ח עד, א ואילך. ד״ה נר חנוכה תשמ״ו.
- 2שו״ה שבעה — יש שעבודתו כו׳ · ראה לעיל בהערות ותיקונים לכ״ק אדמו״ר זי״ע.
- 3שמונה נסיכי אדם · בארוכה בענין זה ראה באוה״ת נ״ך מיכה ע׳ תעו ואילך.
- 4
- 5אשור כי יבא בארצנו וכו׳ והקמונו עליו שבעה רועים ושמנה נסיכי אדם · Micah 5:4
- 6ושמונה נסיכי . . ומשיח · ראה בלקו״ש חל״ה ע׳ 209 בשולי העמוד בענין מה שמשיח לא נמנה בין הרועים ע״ש. וראה לקמן לד ריש ע״ב שבמשיח יש ב׳ הבחי׳.
31והב׳ שהוא רועה את עצמו ר״ל [רוצה לומר] שמתפרנס כמו והאתונות רועות על ידיהן1 וכן בגמ׳ [בגמרא] רועה בשדות וכיוצא.
第二种意思是，他牧养自己，也就是说，他得以维生；正如“母驴在它们旁边吃草”，Gemara（גמרא）中也说“在田野里吃草”，等等。
“吃草、自己取食”（רועה，ro’eh）是“牧养”一词的第二种含义，指自己吃草、养活自己，正如《约伯记》中母驴“吃草”，以及塔木德中“在田野里吃草”这一说法。
וכן בענין השבעה רועים יש ב׳ בחי׳ אלו כי הן המפרנסים כנ״י [כנסת ישראל]. אברהם באהבה כמ״ש אברהם אוהבי2 ששרשו מחסד עליון שהוא בחי׳ אהבה ומשפיע מבחי׳ זו לכנס״י [לכנסת ישראל] ומרע״ה [ומשה רבינו עליו השלום] משפיע בחי׳ דעת כו׳.
七位牧者也具有这两种层面，因为他们是供养以色列会众的人：亚伯拉罕（אברהם）以爱来供养，正如经上所写：“爱我的亚伯拉罕。”他的根源在至高的慈爱（חסד，Chesed），这是爱的层面；他从这一层面向以色列会众施予；我们的导师摩西（משה），愿他平安，则施予认知（דעת，Daas）的层面，等等。
七位牧者兼有两种含义：他们既供养他人，自己也从中得到供养。亚伯拉罕根源于至高的慈爱，并将爱赐予以色列民；摩西则将认知赐予他们，使他们认识 ה׳。
这一段提出“牧者”的第二种含义，并开始说明每位牧者如何凭借自己的特质滋养以色列。
出处
- 1והאתונות רועות על ידיהן · Job 1:14
- 2אברהם אוהבי · Isaiah 41:8
32ונקרא רעיא מהימנא שמפרנס את האמונה על ידי שממשיך דעת ה׳. ויעקב משפיע רחמים.
他被称为“忠信的牧者”（רעיא מהימנא，ra’aya mehemna），因为他藉着引下对ה׳的认知（דעת，Daas）来滋养信心（אמונה，emunah）。雅各（יעקב）赐予慈悲。
摩西被称为“忠信的牧者”（רעיא מהימנא）；这里将这个称号解作“牧养信心（אמונה）的牧者”：他藉着使以色列获得对ה׳的认知（דעת）来滋养信心。雅各赐给他们慈悲。
ואמנם הנה עי״ז שמפרנסים לכנס״י [לכנסת ישראל] הם מתפרנסים ג״כ כי מודעת זאת שא״ס ב״ה מרומם ומתנשא לאין קץ מבחי׳ חכמה ומדות כמאמר דלאו מכל אינון מדות איהו כלל.
确实，他们滋养以色列会众，自己也因此得到滋养。众所周知，无限者（אין סוף，Ein Sof），愿其受称颂，超越智慧（חכמה，Chochmah）和情感属性（מדות，middos）这一层面，高远无极；正如所说：“祂全然不是这些属性中的任何一个。”
牧者滋养以色列，自己也同样得到滋养。ה׳本身无限地超越חכמה和מדות；正如《Tikkunei Zohar》（תיקוני זהר）所说，祂根本不是这些属性中的任何一个。
本段结束了关于牧者施予滋养的论述，并引出他们也由此得到滋养这一思想；其出发点是ה׳超越一切属性这一原则。
《Zohar》（זהר）称摩西（משה）为“רעיא מהימנא”；这个称号既可意为“忠信的牧者”，也可意为“信心的牧者”。无限者超越属性这一点，为下文铺垫：只有在回应人的事奉时，光才进入这些属性之中。
33וכדי שיומשך גילוי אור א״ס ב״ה במדות עליונות הוא כפום עובדיהון דב״נ [דבני נשא] שע״י אתעדל״ת [אתערותא דלתתא] באהבה
而要使无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），愿祂受称颂，显现并引入上层属性之中，乃须依照世人的行为：借着爱而起的由下而起的激发（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata），
由于 ה׳ 超越这些属性，祂的光进入这些属性，乃是依照人的行为而定。当人从下方激发爱时，便会有来自上方的回应。
于是，正如“水[映照]面容，彼此相对”，愿祂受称颂的无限之光（אור אין סוף）的显现也被引至上方，并在爱与慈爱的属性中显现，从而有“我爱了你们”等。
正如水映照面容， ה׳的爱回应人的爱：无限之光在上层的爱与慈爱属性中显现，成为“我爱了你们”。
ונמצא ע״י שהשבעה רועים משפיעים אהוי״ר [אהבה ויראה] לנש״י [לנשמות ישראל] עי״ז האהוי״ר [האהבה ויראה] שמתעורר בנש״י [בנשמות ישראל] נמשך תוספת אור וגילוי מא״ס ב״ה בהמדות עליונות
由此，七位牧者将爱与敬畏（אהבה ויראה，ahavah v'yirah）赐予以色列众灵魂；通过以色列众灵魂中被激发的 אהבה ויראה，来自无限者（אין סוף，Ein Sof）、愿祂受称颂的额外之光与显现，便被引入上层属性之中，
因此，当牧者在以色列众灵魂中唤起爱与敬畏时，这爱与敬畏便会将额外的光从无限者引入上层属性。
שהם שרש בחינת הרועים והרי א״כ הם מתפרנסים עי״ז כו׳. וזהו אכלו רעים3 שהם הרועים שהם רעים למקום.
这些属性正是牧者这一层面的根源；所以牧者也由此得到滋养，等等。这就是“朋友（רעים，re’im），请吃吧”的意思：这里的朋友指牧者（רועים，ro’im），他们是 ה׳的朋友。
这些上层属性是牧者自身的根源，所以牧者也反过来得到滋养。《雅歌》说：“朋友（re’im），请吃吧”；牧者（ro’im）正是 ה׳的朋友。
本段阐明牧者如何得到滋养：他们在以色列众灵魂中唤起的爱与敬畏，将新的光引入上层属性，而这些属性正是他们自身的根源。
“水映照面容，彼此相对”这句经文，是哈西迪思想中阐明 ה׳与灵魂之间爱之相映的经典依据。这里它说明了为何教导他人会滋养教师：学生引下的光会抵达教师自身的根源。
出处
- 1כמים הפנים · Proverbs 27:19
- 2אהבתי אתכם · Malachi 1:2
- 3אכלו רעים · Song of Songs 5:1
34והנה כמו״כ [כמו כן] יש למעלה ג״כ כמאמר ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים1 כו׳ שפרנסה זו הוא שיומשך אור א״ס להיות בבחינת כמראה אדם2 והיינו ע״י התורה
现在，上界也同样有[这样的供养]，正如那句格言所说：“以色列供养他们在天上的父，等等。”这种供养，就是使无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）被引来，进入“如同人的形象”这一层面；这乃是借着托拉实现的，
上界也有“供养”：米德拉什说，以色列供养他们在天上的父。这指的是把无限之光引入“如同人的形象”这一形态，即流溢属性（ספירות，Sefiros）按人的形象排列的结构；这是借着托拉实现的。
וכמ״ש לכו לחמו בלחמי3 שהתורה היא ג״כ בחי׳ לחמי כביכול דכמו שע״י הלחם יחיה האדם ותתחבר נשמתו עם גופו כך הוא המשכת אוא״ס [אור אין סוף] ע״י התורה שהיא בחי׳ ח״ע [חכמה עילאה] שבה שורה אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה
正如经上所说：“来，吃我的饼。”托拉也属于所谓“我的饼”这一层面，仿佛如此。正如人借着饼得以生存，灵魂与身体由此结合；同样，无限之光（אור אין סוף）也借着托拉被引下。托拉乃是至高智慧（חכמה，Chochmah）这一层面，其中安住着无限之光，愿祂受称颂。
托拉被称为ה׳的“饼”。饼把人的灵魂与身体联结起来；托拉则是至高智慧（חכמה），其中安住着无限之光，借此把那光引下来。
ובה ועל ידה נמשך ומתלבש במדות חסד דרועא ימינא כו׳ וגם נמשך מזה מזון לנפש כמ״ש ותורתך בתוך מעי.4
并且，在其中并借着它，[这光]被引来并穿着于各项情感属性中；慈爱（חסד，Chesed）是右臂，等等。此外，由此也为灵魂引来养分，正如经上所说：“你的托拉在我的内脏之中。”
借着托拉，光进入各项情感属性，例如慈爱，即“右臂”。托拉也成为灵魂的食物，正如诗篇所说：“你的托拉在我的内脏之中。”
这一段把供养的观念应用于上界：托拉是ה׳的“饼”，它把无限之光引入各项属性，也成为灵魂的食物。
“如同人的形象”出自叶赫兹克尔（יחזקאל）的战车异象；在卡巴拉中，它指流溢属性（ספירות）按人的形象排列。饼使灵魂与身体结合；同样，托拉使无限之光（אור אין סוף）与流溢属性结合。
出处
- 1ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים · Zohar III, 7b
- 2כמראה אדם · Ezekiel 1:26
- 3לכו לחמו בלחמי · Proverbs 9:5
- 4ותורתך בתוך מעי · Psalms 40:9
35והנה בחי׳ זו של הרועים היא המשכה בבחי׳ פנימית שזהו ענין ותורתך בתוך מעי1 וכמו השגת התורה שיהיה מושג ונתפס בשכלו פסק הלכה
如今，牧者这一层面的引下是在内在层面进行的；这就是“你的妥拉（תורה，Torah）在我腹中”这句话的含义。正如领会妥拉（תורה）一样，一项律法裁决也能被人的理智领会并把握，
牧者给予的方式是内在的：它进入一个人里面，如同食物一般。妥拉的学习也是如此：人理解一项律法裁决（הלכה，halachah），并将其把握在心中。《坦雅》（תניא）第五章解释说，理智此时包摄了这项律法裁决，同时也披戴着它；既然这项律法裁决是 ה׳ 的智慧，这便是与祂奇妙的结合。
וכן בהתבוננות שיהיה מושג גדולת הבורא ית׳ כמ״ש וידעת היום2 כו׳ דע את אלקי אביך3 כו׳ ולפי השכל כך יהיה האהבה כו׳.
同样，在沉思中，人也能领会造物主的伟大，愿祂受称颂；正如经文所说：“当知道这日，等等”，“认识你父亲的 ה׳，等等”；理智达到怎样的程度，爱也就会达到怎样的程度，等等。
沉思也以同样的方式运作：人用理智领会 ה׳ 的伟大，正如“当知道这日”和“认识你父亲的 ה׳”这两节经文所吩咐的。随之而生的爱，与理解的深度相称。
本段将牧者的层面界定为内在的给予：人借着理解妥拉并沉思 ה׳ 的伟大而领受，而爱也会随着理解的程度而生。
《坦雅》第五章解释说，人领会一项律法裁决时，理智包摄它，也被它所包摄；既然这项律法裁决是 ה׳ 的智慧与意愿，人便与 ה׳ 合一。《利库泰托拉》（לקוטי תורה）《Re’eh》则对比了妥拉与 mitzvos：妥拉是内在的食物，mitzvos 则是包摄性的衣饰。
出处
- 1ותורתך בתוך מעי · Psalms 40:9
- 2וידעת היום · Deuteronomy 4:39
- 3דע את אלקי אביך · I Chronicles 28:9
36וזהו כמשל הרועה שמאכיל ומשקה את הצאן שזהו השפעת החיות בפנימיות וכן בכל דור הם ראשי אלפי ישראל המלמדים אותם תורה.
这就如同牧人喂养并给羊群饮水，这乃是从内在赐予生命力。同样，每一代都有以色列千人之首领，教导他们托拉。
牧人喂养并给羊群饮水：他从内在赐予它们生命。每一代教导以色列的领袖都承担着这一角色。
וכמאמר משה שפיר קאמרת1 שנק׳ רבא משה ע״ש [על שם] שהיה מלמד תורה כו׳ וכן מה שהרועים מתפרנסים עי״ז הוא ג״כ השגה בפנימיות וכמו ע״ד ומתלמידי יותר מכולם.2
正如那句「摩西（משה），你说得好」；拉瓦（רבא）被称为摩西，是因为他教导托拉，等等。同样，牧人也由此得到供养，这也属于内在的领悟；正如所说：「我从学生那里所得的，胜过从所有人那里所得的。」
在《塔木德》中，拉夫·萨夫拉（רב ספרא）称拉瓦为「摩西」；阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）指出，这是对教导托拉者的称号。教师们也通过教导而获得内在的理解，正如拉比哈尼纳（רבי חנינא）所说：「我从我的学生那里学到的，比从所有人那里学到的更多。」
本段将牧人的形象用于每一代教导托拉的教师：他们给予内在的理解，也通过教导而获得这种理解。
出处
- 1משה שפיר קאמרת · Shabbat 101b:3
- 2ומתלמידי יותר מכולם · Taanit 7a:12–13
37וכן למעלה מעלה הוא גילוי אוא״ס [אור אין סוף] בח״ע [בחכמה עילאה] שזהו ענין אכלו רעים כו׳.
同样，在更高之处，乃是无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）在上层智慧（חכמה，Chochmah）中的显现；这就是“朋友们，吃吧，等等”的含义。
在最高层面，这种彼此滋养乃是无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）在上层智慧（חכמה，Chochmah）中的显现；这就是“朋友们，吃吧”的含义。
אך ענין הנסיכי אדם היינו שאינן בחי׳ רועים ומלמדים לישראל כמשה והאבות רק הם צדיקים תמימים כמו ישי שמת רק בעטיו של נחש.1
但所谓“人的王侯”，是指他们并不属于像摩西（משה）和列祖那样作以色列牧者和教师的类别；相反，他们是完全正直的义人，如耶西（ישי），他仅因蛇的计谋而死。
这里所说的人的王侯，是指他们不像摩西（משה）和列祖那样作牧者和教师，而是完全正直的义人，例如耶西（ישי），他是大卫王的父亲。塔木德说，他只是“因蛇的计谋”而死：死亡临到他，只是因为蛇把死亡带进了世界，并非由于他自己犯了任何罪。
本段结束了对牧者的讨论，并引入人的王侯，说明他们是完全正直、并不教导他人的义人。
出处
- 1ישי שמת רק בעטיו של נחש · Bava Batra 17a:6
即使在摩西（משה）、忠信的牧者身上，我们也找不到这种情形。然而摩西是“我们的老师”，经文也写道：“记念摩西的托拉。”
即使摩西、忠信的牧者，也没有说他仅因蛇的谋议而死、自己毫无罪过。然而摩西是“我们的老师”，托拉也以他的名字命名。
משא״כ בישי שלא היה רועה ע״ד משה כו׳ ואעפ״כ [ואף על פי כן] נמצא בו מעלה יתירה שהיה תמים עד שמת רק בעטיו של נחש כו׳.
耶西（ישי）却不同：他并不是像摩西那样的牧者，等等；然而他身上仍有一种卓越之处——他纯全无瑕，直至最后仅因蛇的谋议而死，等等。
耶西并非像摩西那样的牧者兼教师。然而他有自己独特的优点：他极其纯全，以至于他之死仅仅是因为蛇使死亡进入了世界。
ומהם נמשך ג״כ כח לנש״י [לנשמות ישראל] בעבודה בדרך בחי׳ מקיף מה שאין כן מהרועים נמשך בבחי׳ פנימיות ונק׳ מזון כנ״ל.
力量也由他们而来，赐予以色列众灵魂，使他们在[神圣的]事奉中以环绕之光的方式领受力量；而力量从牧者而来，则是以内在的方式赐下，称为食物，如上所述。
王子们也赐予以色列的事奉力量，但这是一种环绕性的影响。牧者则以内在的方式赐予力量，如同食物，正如上文所述。
אבל מהנסיכים נמשך רק בבחי׳ מקיף. וכמו הנסיך שהוא ענין מלוכה שהוא בחי׳ מקיף ששמו נק׳ על האנשים שבמדינתו כו׳.
然而，从王子们而来的只是环绕之光的方式。譬如，王子关乎王权，而王权属于环绕之光的层面，因为他的名号冠于其国的人民之上，等等。
王子的影响如同王权：君王的名号覆盖本国所有人民，环绕着他们，却不进入他们内在。
ואינו השפעה בפנימיות ממש (רק הוא עד״מ כמו אחד מתפעל מתפלת אדם צדיק המתפלל בדו״ר [בדחילו ורחימו] ומס״נ [ומסירות נפש] שעי״ז מתפעל גם הוא.
但这并不是实际的内在给予（而是譬如：有人因一位义人的祈祷而受到感动；那义人以爱与敬畏（אהבה ויראה，ahavah v'yirah）以及献身（מסירות נפש，mesirus nefesh）祈祷，由此他自己也受到感动。
譬如，有人观看一位义人以爱、敬畏和献身祈祷，因而受到感动。他确实受到影响，但并不是通过接受教导而受到影响。
והיא הארה מבחינת המקיף שהרי לא קבל ממנו בפנימית השכלה וחכמה ע״י דבור שהוא השפעה בפנימית כ״א שנתפעל מצדקתו והרי צדקתו ואהוי״ר [ואהבה ויראה] שלו הוא בבחינת ריחוק ממנו בחי׳ מקיף)
这是一种来自环绕之光层面的照耀，因为他并未通过言语从那人那里在内在层面领受理解与智慧；言语传授才是内在给予。相反，他是因那人的义而受到感动；而那人的义以及他的אהבה ויראה，对他而言都处于遥远的层面，属于环绕之光。）
他没有通过言语领受理解；那才是内在的给予。他只是因义人的圣洁而受到感动，而这圣洁仍在他之外；这就是一种环绕性的影响。
אך נודע שהמקיף הוא מבחי׳ גבוה יותר מהפנימי כי המקיפים שרשן מסוכ״ע והפנימים מבחי׳ ממכ״ע [ממלא כל עלמין].
然而，众所周知，环绕之光来自比内在之光更高的层面，因为环绕之光的根源在于环绕一切世界的光（סובב כל עלמין，sovev kol almin），而内在之光则源于充满一切世界的光（ממלא כל עלמין，memalei kol almin）。
然而，环绕性的影响高于内在的影响。环绕之光来自环绕一切世界的光，内在之光则来自充满一切世界的光。
וכעד״ז ארז״ל [אמרו רבותינו זכרונם לברכה] גדולה שמושה יותר מלימודה.23 הגם שהלימוד הוא השפעה פנימית והשימוש הוא חיצונית אעפ״כ [אף על פי כן] מקבל עי״ז יותר יראת שמים כו׳.
与此相似，我们的贤者说：“侍奉[托拉学者]胜过研习托拉。”尽管研习是内在的给予，侍奉则是外在的，但人仍能由此领受更多敬畏上天，等等。
塔木德说，侍奉托拉学者胜过向他学习。研习是内在的给予，侍奉则是外在的；然而，侍奉反而能带来更多敬畏上天。
והוא כענין המשכה בבחי׳ מקיף (כי מה שיכול להיות נמשך בשכל התלמיד בבחי׳ פנימיות אינו רק הארה לבד משכל הרב. ולכן לא קאים אינש אדעתא דרביה4 כו׳)
这类似于以包围式的方式引下[光]（因为能够以内在层面（פנימיות，pnimiyus）引入学生心智中的，只不过是老师心智的一线微光；因此，“人不能领会老师的心意，等等。”）
侍奉托拉学者所传递的是包围式的影响。学生通过学习所吸收的，只不过是老师心智的一线微光；正如塔木德所说，人不能完全领会老师的心意（要经过四十年才行）。
ולכן נאמר אשור כי יבא כו׳ והקמונו עליו שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם שע״י שמונה נס״א [נסיכי אדם] ידחו הרע בבחי׳ א׳ יותר מע״י הרועים
因此经文说：“亚述来临时，等等，我们要兴起七个牧人和八位人中首领来抵挡他”：因为通过这八位人中首领，在某一方面，恶会比通过牧人更受排斥。
这就是为什么弥迦（מיכה，Michah）提到要兴起牧人和首领来对抗亚述：在某一方面，首领比牧人更能排斥恶。
כי הרועים שהם המשכה בבחי׳ פנימיות הנה ברבוי השתלשלות המדרגות יוכל לימשך מזה יניקה לחיצונים עד״מ מצפורני ידים לא כאברהם שיצא ממנו כו׳.
因为牧人所带来的是以内在层面的方式引下；经过逐级下降的世界链条（השתלשלות，hishtalshelus）的许多层次，外在力量便可能从中吸取滋养，例如从指甲那里吸取；这不同于亚伯拉罕（אברהם，Avraham）——从他而出了，等等。
内在之光经过许多层次向下流注，在其最边缘之处，外在力量便能从中吸取滋养，例如从“指甲”那里——指甲是身体最外在、生命力最微弱的部分。结尾“这不同于亚伯拉罕，从他而出了，等等”言简意赅：塔木德（Pesachim 56a）提到亚伯拉罕，称他为“从他而出了以实玛利（ישמעאל，Yishmael）”的人；这是一个牧人，其外在力量从他那里吸取了滋养。至于这里为何说“不同于”，本文并未解释。
本段将王子们的影响界定为环绕性的影响，说明它高于牧者的内在教导，并解释了它为何更能抵御邪恶。
Kehot的注释引用了一篇5713年的哈西迪论述（מאמר，maamar），讨论塔木德的一句话：学生只有在四十年之后才领会老师的心智；在此之前，他领会的只是其外在层面。“指甲”是卡巴拉用来象征圣洁最外层边缘的意象；外在力量从那里汲取滋养。
出处
- 1זכרו תורת משה · Malachi 3:22
- 2גדולה שמושה יותר מלימודה · Berakhot 7b:26
- 3גדולה שמושה יותר מלימודה · Zohar, Vayera 3:33–37
- 4לא קאים אינש אדעתא דרבי׳ · Avodah Zarah 5b:2
39וכן בהשגת התורה ארז״ל [אמרו רבותינו זכרונם לברכה] למשמאילים בה1 כו׳. וכל האומר אין לי אלא תורה2 כו׳. וצ״ל ג״כ המשכה משמונה נס״א [נסיכי אדם] בחי׳ מקיפים שהמקיף מסמא עיני החיצונים כו׳. וזהו ענין תורה וגמ״ח [וגמילות חסדים] שע״י התורה נמשך בחי׳ מזון.
同样，在领会托拉方面，我们的贤者曾说：“对于走在它左边的人，等等”；又说：“凡说‘我只有托拉’的人，等等。”也必须从八位人类首领那里引下包围[之光]这一层面，因为包围[之光]会使外在势力的眼睛失明，等等。这就是托拉与慈善行为的含义：借着托拉，食物这一层面得以引下。
托拉学习也需要首领们的包围之光。塔木德警告说，对于走在托拉“左边”的人，托拉会成为死亡之药；而说“我只有托拉”的人，甚至并没有托拉。包围之光会使外在势力“失明”，使它们无法从中汲取。因此，托拉需要慈善行为：托拉提供内在的“食物”，而慈善行为则提供包围性的衣袍。
本段说明，即使是作为内在之光的托拉学习，也需要首领们的包围之光；这种包围之光对应于慈善行为。
塔木德（Yevamos 109b）说，只有托拉的人甚至没有托拉；《Avodah Zarah》17b则赞扬那些“从事托拉与慈善行为”的人。在这里，慈善行为就是包围性的衣袍，保护托拉的内在之光。
出处
- 1למשמאילים בה · Shabbat 88b
- 2וכל האומר אין לי אלא תורה · Yevamot 109b:4–5
40וזהו בחי׳ הרועים. וע״י גמ״ח [גמילות חסדים] נמשך בחי׳ לבוש ומקיף וזהו בחי׳ ההמשכה שע״י נס״א [נסיכי אדם] גדולה שמושה כו׳.
这就是牧者的层面。借着慈善行为，衣服和环绕性的[光]这一层面便被引下；这就是借着众人的首领而引下的层面，即“侍奉更为重要，等等。”
妥拉属于牧者的层面。慈善行为引下衣服和环绕之光；这就是众人的首领所代表的层面，正如“侍奉更为重要”。
ויובן יותר ענין ההפרש בין הרועים לנס״א [לנסיכי אדם]1 ע״ד שמצינו בר׳ [ברבי] יוחנן בן זכאי
至于牧者与众人的首领之间的区别，可以从我们在拉比约哈难·本·扎凯（רבי יוחנן בן זכאי）的事例中所见，进一步理解：
牧者与众人的首领之间的区别，可以通过拉比约哈难·本·扎凯的事例来说明；他是那一代的领袖导师。
שהיה שר התורה המלמד תורה לישראל ועכ״ז [ועם כל זה] אמר לר׳ [לרבי] חנינא בן דוסא2 בקש עלי רחמים שתפלתו גדולה יותר הרבה משלו עד שאלמלי הטיח ריב״ז [רבן יוחנן בן זכאי] כו׳
他是托拉的领袖，教导以色列民妥拉；然而，他仍对拉比哈尼纳·本·多萨（רבי חנינא בן דוסא）说：“请为我求怜悯。”因为哈尼纳的祈祷远胜过约哈难自己的祈祷；甚至“假如拉比约哈难·本·扎凯曾把[自己的头夹在双膝之间]，等等。”
他是“托拉的领袖”，教导全体以色列民；然而，他仍请拉比哈尼纳·本·多萨为他祈祷（在塔木德的故事中，是为他生病的儿子祈祷），因为哈尼纳的祈祷远胜过他自己的祈祷：即使他自己整天把头夹在双膝之间，也不会蒙应允。
ומר״ח [ומרבי חנינא] בן דוסא לא נמצא שהיה מלמד תורה ע״ד ריב״ז [רבן יוחנן בן זכאי] ולא נמצא משמו דינים במשנה.
至于拉比哈尼纳·本·多萨，我们并未发现他像拉比约哈难·本·扎凯那样教导妥拉；《密西拿》中也没有以他的名义传下的律法。
相比之下，拉比哈尼纳·本·多萨并不以教师闻名，《密西拿》中也没有以他的名义传授的律法。
本段将妥拉与牧者联系起来，将慈善行为与众人的首领联系起来，并引入塔木德中拉比约哈难·本·扎凯与拉比哈尼纳·本·多萨之间的对照。
在塔木德中，拉比约哈难·本·扎凯说明了其中的区别：拉比哈尼纳好比王面前的仆人，可以自由进入；而他自己则好比一位大臣。注释所引的一篇5669年的maamar说，七位牧者来自内在之光的层面，八位众人之首领则来自环绕之光的层面。
出处
- 1ההפרש בין הרועים לנס״א · ראה ד״ה למען דעת תרס״ט ע׳ לט דז׳ רועים היו מבחי׳ אור פנימי וח׳ נס״א היינו שהן מבחי׳ האו״מ.
- 2בר׳ יוחנן בן זכאי . . אמר לר׳ חנינא בן דוסא · Berakhot 34b:28
41וזהו ע״ד ההפרש שבין הרועים לנס״א [לנסיכי אדם] כו׳ כי ריב״ז [רבן יוחנן בן זכאי] היה רועה ומפרנס לישראל כמו מרע״ה [משה רבינו עליו השלום].
这就类似牧人与人中首领之间的区别，等等；因为拉比约哈难·本·扎凯（רבי יוחנן בן זכאי）曾作以色列的牧者和供养者，如同我们的导师摩西（משה），愿他平安。
这就是牧人与人中首领之间的区别：拉比约哈难·本·扎凯以妥拉滋养以色列，如同摩西。
ורחב״ד [ורבי חנינא בן דוסא] לא היה בו בחי׳ זו אבל היה צדיק תמים בלי שום דופי
拉比哈尼纳·本·多萨（רבי חנינא בן דוסא）并不具有这一层面／方面（בחינה，bechinah），但他完全正直，毫无瑕疵，
拉比哈尼纳·本·多萨不具备那种角色，但他完全正直，毫无瑕疵。
עד שארז״ל [שאמרו רבותינו זכרונם לברכה] שלא נברא העוה״ב [העולם הבא] אלא בשבילו1 והיו מקבלים ממנו נש״י [נשמות ישראל] דרכי העבודה והחסידות ע״ד גדולה שימושה כו׳ ותפלתו היתה נשמעת יותר מריב״ז [מרבן יוחנן בן זכאי]
甚至我们的智者说，来世的创造唯独是为了他；以色列众灵魂从他那里领受了事奉与虔敬之道，正如所谓“亲身侍奉师长更为重要，等等”；而他的祈祷比[拉比约哈难·本·扎凯的祈祷]更蒙垂听。
甚至《塔木德》说，来世的创造是为了他。人们通过观察他，从他那里学习事奉与虔敬之道，正如亲身侍奉师长本身便能教导人；他的祈祷也比拉比约哈难·本·扎凯的祈祷更蒙应允。
וכן נאמר והקימונו עליו שבעה רועים ושמונה נס״א [נסיכי אדם]2 שבחי׳ נס״א [נסיכי אדם] מועיל יותר נגד בחי׳ אשור כי יבא כו׳
所以经文说：“我们要兴起七位牧人和八位人中首领来抵挡他”；因为人中首领这一בחינה，对付亚述来临这一בחינה更为有效，等等。
这就是弥迦（מיכה）为何提到对抗亚述的人中首领：他们对付这类敌人更为有效。
לפי שממשיכים מבחי׳ סוכ״ע וכמו תפלת ר״ח [רבי חנינא] ב״ד [בן דוסא] להפוך הטבע כו׳ שהוא ע״י המשכה מבחי׳ סוכ״ע שלמעלה מסדר והדרגת ההשתלשלות כו׳:
因为他们从环绕一切世界的光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）这一בחינה引下光；譬如拉比哈尼纳·本·多萨的祈祷能够扭转自然，等等，这也是借着从环绕一切世界的光这一בחינה引下光而实现的；这一层面高于逐级下降的世界链条（השתלשלות，hishtalshelus）的秩序与层级，等等。
人中首领从环绕一切世界的光引下光；拉比哈尼纳的祈祷之所以能够改变自然，正是因为他的奇迹源于超越自然秩序的光。
这一段阐明了两者的区别：牧人负责教导；而人中首领虽完全正直、毫无瑕疵，却能引下超越自然的环绕之光，因此对抗邪恶势力更为有力。
出处
- 1שלא נברא העוה״ב אלא בשבילו · Berakhot 61b
- 2והקימונו עליו שבעה רועים ושמונה נס״א · Micah 5:4
42וזהו ענין נרות דחנוכה. שטמאו כל השמנים שבהיכל מצד תגבורת חכמה דקליפה. לכן רצו להשכיחם תורתך כו׳.
这就是哈努卡灯的含义。因为他们[希腊人]凭着外壳（קליפה，kelipah）之智的势力，玷污了圣所中的所有油；因此，“他们图谋使他们忘记你的托拉（תורתך，Torah），等等。”
现在说哈努卡灯。希腊人凭着“外壳之智”——希腊人的智慧——玷污了圣所中的油。正如哈努卡祷文所说，他们图谋使以色列忘记托拉。
וע״כ הוצרך להמשיך מבחי׳ שלמעלה מהחכמה1 דקדושה והוא מבחי׳ מקיפים עליונים. וזהו פך של שמן2 שהיה חתום בחותמו של כה״ג [כהן גדול] שהוא בחי׳ ורב חסד3 כו׳
因此，必须从高于神圣智慧（חכמה，Chochmah）的层面引下，这来自至高的环绕[之光]。这就是那瓶油：它由大祭司的印封住，象征“慈爱丰盛”这一层面，等等。
既然攻击是通过智慧发动的，补救就必须来自高于神圣智慧的层面，即至高的环绕之光。那瓶唯一由大祭司印封的油，象征无量的慈爱。
(ולפי שהוא מבחי׳ מקיף נמשך ונשפל גם למטה להדליק גם עתה בדורותינו שאין בהמ״ק [בית המקדש] קיים משא״כ בבהמ״ק [בבית המקדש] היה ז׳ נרות מבחי׳ ז׳ רועים אלא שהיה הגילוי ממש בבחי׳ פנימית כמאמר עדות היא לבאי עולם4 כו׳.
（并且，由于它来自环绕之光的层面，也会被引下并降至下方，使我们当今世代即使在圣殿不复存在时也能点燃；而在圣殿中有七盏灯，来自七位牧者这一层面，只是那里的显现确实是内在的，正如那句话所说：“这是给一切来到世上的人的见证，等等。”
由于哈努卡灯属于环绕之光，它也能降至我们这个没有圣殿的时代。圣殿中的七盏灯来自七位牧者，向内显明并公开照耀，成为给全世界的见证。
ועמ״ש לקמן ע״פ כי אתה נרי הוי״ה5 והוי״ה יגיה חשכי.6 שם הוי״ה הראשון הוא בבחי׳ השתלשלות וממנו נמשך בחי׳ אתה נרי. והיינו הנרות דמקדש כו׳.
另请参看下文对“因为你是我的灯，ה׳，而ה׳照亮我的黑暗”的阐释。第一处 ה׳（Havayah）处于逐级下降的世界链条这一层面，由此引下“你是我的灯”这一层面；这就是圣所的灯，等等。
经文“因为你是我的灯，ה׳，而ה׳照亮我的黑暗”两次提到 ה׳。第一处 ה׳指世界逐级下降链条之中的神圣性，是“你是我的灯”的源头，也就是圣殿的灯。在本周妥拉篇章后文阐释这节经文的 maamar 中，阿尔特·雷贝（אדמו״ר הזקן）将第一处 ה׳解作由油和灯芯构成的灯；第二处则因多了一个 vav 而代表更高的 ה׳。
ושם הוי״ה השני הוא מבחי׳ סוכ״ע שלמעלה מהשתלשלות ומזה נמשך בחי׳ יגיה חשכי והן הן נרות דחנוכה.
第二处 ה׳来自高于逐级下降世界链条的环绕一切世界的光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）这一层面；由此引下“照亮我的黑暗”这一层面。这些就是哈努卡灯。
第二处 ה׳来自环绕世界的光，它高于逐级下降的世界链条；它“照亮我的黑暗”——这就是哈努卡灯。
ועד״ז הוא ענין ההפרש בין בחי׳ שבעה רועים לבחי׳ שמונה נס״א [נסיכי אדם]7 כי על ידי שבעה רועים נמשך המשכת המזון לכנ״י [לכנסת ישראל] בחי׳ ותורתך בתוך מעי שהוא מה שיכול להיות נמשך בפנימית זהו מבחי׳ שם הוי״ה הנמשך בעולמות אבי״ע [אצילות בריאה יצירה עשיה].
同样，七位牧者与八位人间首领这两个层面之间也有区别：通过七位牧者，食粮被引至以色列会众，这就是“你的托拉在我腹中”这一层面，也就是能够以内在方式引下的内容；它来自被引入流溢界（אצילות，Atzilus）、创造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）和行动界（עשיה，Asiyah）诸世界的 ה׳这一层面。
牧者与首领也是如此：牧者赐下“食粮”，也就是进入内在的托拉；它来自被引入流溢界、创造界、形成界和行动界诸世界的 ה׳。
אבל ע״י נס״א [נסיכי אדם] נמשכים בחי׳ מקיפים והוא מבחי׳ שם הוי״ה שלמעלה מגדר ההתלבשות בהעולמות אלא שמאיר בבחי׳ מקיף וכענין תפלת רחב״ד [רבי חנינא בן דוסא] להפוך הטבע כו׳ כנ״ל
但通过人间首领，会引下环绕[之光]；它来自高于在世界中穿衣显现之限度的 ה׳这一层面，只是以环绕之光的方式照耀，如同拉比哈尼纳·本·多萨（רבי חנינא בן דוסא）祈求改变自然的祷告，等等，如上所述。
人间首领引下环绕之光，源自那不受在世界中穿衣显现之限度约束的 ה׳；这就是拉比哈尼纳祈求改变自然的力量。
והוא הנמשך ע״י מעשה המצות שהן המשכות בחי׳ מקיפים כי המצות הן נק׳ מצות המלך.8 ועיין בד״ה מזמור שיר חנוכת הבית910 בענין מזון לבוש כו׳.
这正是通过履行诫命（המצות，mitzvos）所引下的；诫命是对环绕之光这一层面的引下，因为诫命被称为“君王的命令”。另请参看以“诗篇，一首为圣殿奉献而作的歌”为题的论述，其中谈到食粮、衣裳，等等。
诫命也引下环绕之光：它们是“君王的命令”，因为君王超然于其臣民之上。在《利库泰·托拉》（לקוטי תורה，Likkutei Torah）的《维佐斯·哈贝拉哈》（V’Zos HaBerachah）篇中，阿尔特·雷贝阐释食粮、衣裳与居所：托拉是灵魂的食粮，诫命是灵魂的衣裳；它们在逐级下降中较低，但在根源上较高。
ולכן בחי׳ משיח הוא ג״כ מנס״א [מנסיכי אדם]11 כי במשיח נאמר והריחו. מורח ודאין.12 וריח הוא בחי׳ מקיף ריחא דלבושייכו משא״כ הרועים הוא בחי׳ מזון כו׳. ולקמן יבואר דבמשיח יש ב׳ הבחי׳):13
因此，משיח（Moshiach）这一层面也出自人中首领；因为关于משיח经上说：“והריחו（vaharicho，意为“他将闻察”）”，[也就是]“他凭嗅觉辨察并作判断”；嗅觉属于环绕性[光]的层面，正如“他们衣服的气味”；而牧人则属于食物的层面，等等。下文将说明，משיח兼有这两个层面。)
משיח也被算在人中首领之列。以赛亚（ישעיהו）论及他时说“והריחו”（vaharicho），字面意思是“他将受到启发[而生出对ה׳的敬畏]”；但这个词源自气味（ריח，rei’ach），塔木德将其解读为“他凭嗅觉辨察并作判断”。嗅觉是一种环绕性的感官，正如衣服的气味；牧人则提供食物。文中还补充说，משיח兼有这两种特质。
本段将前述分析应用于哈努卡：面对希腊人的智慧，补救必须来自高于智慧的环绕之光，也就是人间首领这一层面；因此，哈努卡灯即使在流亡中也照耀。
雷贝（הרבי）指出（见《塞费尔·哈马阿马里姆》（ספר המאמרים，Sefer HaMaamarim）5710），塔木德将 משיח（Moshiach）列在人间首领之中，是因为这是他的主要特质，尽管他兼有两者。Kehot 的注释还指向兰巴姆（רמב״ם）《Laws of Kings》11:3，论及如何认出 משיח。雷贝在5738、5746和5748年的 maamarim 中进一步阐明，为什么补救必须来自高于智慧的层面。
出处
- 1וע״כ הוצרך להמשיך מבחי׳ שלמעלה מהחכמה · ראה ד״ה ת״ר מצות נר חנוכה תשל״ח ס״ב [סה״מ מלוקט ח״ב ע׳ יח]. ד״ה ואתה ברחמיך תשמ״ח ס״ד [סה״מ מלוקט ח״ד ע׳ קא]. ד״ה ביום השמיני תשמ״ו ס״ו [סה״מ מלוקט ח״ד ע׳ קיב].
- 2פך של שמן · Shabbat 21b:10
- 3ורב חסד · Exodus 34:6
- 4עדות היא לבאי עולם · Shabbat 22b:2
- 5ועמ״ש לקמן ע״פ כי אתה נרי הוי״ה · לקמן מא, א.
- 6יגיה חשכי · II Samuel 22:29
- 7ההפרש בין בחי׳ שבעה רועים לבחי׳ שמונה נס״א · מובא באוה״ת נ״ך כרך א ע׳ תעט.
- 8המצות הן נק׳ מצות המלך · ראה לקו״ת פ׳ במדבר ביאור לד״ה וידבר משה גו׳ אנכי ס״ב. ופ׳ ואתחנן ד״ה למען תירא. וראה לקמן לה, ב.
- 9בד״ה מזמור שיר חנוכת הבית · לקו״ת ס״פ ברכה.
- 10מזמור שיר חנוכת הבית · Psalms 30:1
- 11משיח הוא ג״כ מנס״א · בד״ה למען דעת תרס״ט (סה״מ תרס״ט ע׳ לט) מציין לכאן.
- 12והריחו מורח ודאין · Isaiah 11:3
- 13דבמשיח יש ב׳ הבחי׳ · בסוכה נב, ב נחשב בנסיכים, י״ל מפני שזהו העיקר בו (הערת כ״ק אדמו״ר זי״ע בספר המאמרים תש״י ע׳ 255).
沙迈学派与希列学派 ¶43–48
43ובזה יובן הגמ׳ [הגמרא] בש״א [בית שמאי אומרים] יום ראשון מדליק שמונה מכאן ואילך פוחת והולך.1 וטעמא דב״ש [דבית שמאי] דיליף מפרי החג שיום ראשון מקריב י״ג מכאן ואילך פוחת והולך כו׳.
由此便可理解《Gemara》（גמרא）中的话：沙迈学派（בית שמאי，Beis Shammai）说，第一天点燃八盏灯；此后逐日递减。沙迈学派的理由是，他们从节期的公牛祭中引证：第一天献上十三头公牛，此后逐日递减，等等。
在此脉络下，阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）回到塔木德的争论。沙迈学派以住棚节（סכות，Sukkos）的公牛祭为光明节（חנוכה，Chanukah）灯火的模式：第一天献上十三头（《民数记》29:13），此后每天少一头。
ובה״א [ובית הלל אומרים] יום ראשון מדליק א׳ מכאן ואילך מוסיף והולך כו׳. כי הנה ענין פרי החג הוא ג״כ המשכת מקיפים עליונים כי סכות הוא התגלות המקיפים כמ״ש כי גבר עלינו חסדו.2
希列学派（בית הלל，Beis Hillel）说，第一天点燃一盏灯；此后逐日增加，等等。因为节期的公牛祭也属于将至高的环绕之[光]引下；住棚节正是环绕之光显现的节日，正如经文所说：“因为祂的慈爱胜过我们。”
希列学派从一盏开始，逐日增加。与光明节相同，住棚节的祭献也引下至高的环绕之光；住棚节是环绕人的苏卡（סוכה，sukkah）之节，彰显 ה׳的慈爱“胜过我们”这一点。
本段回到开篇的争论，并确立双方共同的基础：住棚节和光明节都将环绕之光引下。
苏卡本身环绕着人，是哈西德思想中环绕之光的经典意象。
出处
- 1בש״א יום ראשון מדליק שמונה מכאן ואילך פוחת והולך · Shabbat 21b:5
- 2כי גבר עלינו חסדו · Psalms 117:2
44וע״י המשכה זו מתבררים ג״כ הע׳ [השבעים] שרים ונהפכים ליבטל באור זה. וזהו הללו את1 ה׳ כל גוים כו׳ כי גבר עלינו חסדו.
通过这番向下流注，七十位王侯也得到净化，并被转化为在这光中处于自我消融的状态。这就是[以下经文的意思：]“万国啊，你们要赞美 ה׳……因为祂向我们大施慈爱。”
住棚节的光甚至净化“七十位王侯”——统辖七十个民族的灵性力量，使它们在这光中归于自我消融。因此，诗篇呼吁万国赞美 ה׳，因为祂向以色列大施慈爱。
ולכן מתחיל בי״ג פרים כנגד י״ג מדה״ר [מדות הרחמים] שהם מקיפים כנודע. ואח״כ הולכין ומתמעטין כי כיון שכבר נבררו כמה בחי׳ ע״י המשכה שביום ראשון ע״כ א״צ [אין צריך / אינו צריך] עוד להארה גדולה כ״כ [כל כך] כיום ראשון כו׳.
因此，起初献上十三头公牛，对应于十三种怜悯属性；众所周知，它们是环绕性的[光]。此后，公牛的数目逐渐减少，因为既然在第一日的向下流注中已经净化了若干层面，就不再需要像第一日那样强大的光照了，等等。
公牛的数目从十三开始，对应于十三种怜悯属性；这些属性是环绕之光。公牛数目递减，是因为第一日已经净化了许多，之后所需的光便少一些。
本段说明住棚节献祭的公牛数目为何逐日递减：第一日强大的环绕之光净化了七十个民族的灵性力量，因此之后每天所需的光都较少。
传统上，住棚节的七十头公牛与七十个民族相联系。在 חסידות 的思想中，它们的“王侯”是灵性力量；净化这些力量，意味着它们归服于圣洁。这说的是灵性力量，并非衡量任何民族的价值。
出处
- 1הללו את ה׳ כל גוים · Psalms 117:1
45והנה בחנוכה ממשיכים ג״כ בחי׳ מקיפים הנ״ל שעי״ז יהיו נדחים הקליפות.
如今，在光明节（חנוכה，Chanukah）期间，也会引下这些环绕的[光]，使外壳（קליפות，kelipos）因而被击退。
在光明节期间，也会引下环绕之光，以击退外壳，也就是遮蔽之力。
אך בחנוכה הוא בבחי׳ מלחמה. וכמ״ש סבוני כו׳ בשם ה׳ כי אמילם1 כו׳ והיינו ג״כ ע״י המקיפים דוקא. וזהו טוב לחסות2 בהוי״ה מבטוח כו׳ כמ״ש במ״א.
但在光明节，这乃是以战争的方式进行。正如经上所说：“他们围困我……我必奉הוי׳（Havayah）将他们砍倒……”；这也正是唯独借着环绕的[光]才得以实现的。这正是“投靠ה׳，胜过信赖……”[的意思]，正如别处所阐明的。
但在光明节，这一过程是通过战争完成的，正如诗篇所说：“他们围困我……我必奉ה׳将他们砍倒。”这场胜利也借助环绕之光而来。因此，“投靠ה׳为庇护，胜过信赖诸侯”；因为ה׳超越自然。
本段将光明节与住棚节作对比：两者都引下环绕之光，但在光明节，邪恶势力是通过战斗被击退的。
出处
- 1בשם ה׳ כי אמילם · Psalms 118:11
- 2טוב לחסות · Psalms 118:9
46ובסכות להיותו מדאורייתא אינו ע״י מלחמה אלא שנעשו נכנעים ממילא ע״י גילוי זה כו׳. וכיון ששני הענינים הוא המשכת בחי׳ מקיפים ע״כ למדים ב״ש [בית שמאי] לנרות דחנוכה מפרי החג שמתחלה צ״ל גילוי גדול יותר.
至于住棚节（סכות，Sukkos），既然这是《妥拉》所规定的节日，就不是通过争战，而是由于这一显现，对方自然就被降服，等等。既然这两件事所涉及的都是引下环绕性[光]这一层面，因此夏迈学派（בית שמאי，Beis Shammai）便从节期的公牛祭品中推导出光明节（חנוכה，Chanukah）灯盏的次序：起初必须有更大的显现，
住棚节是《妥拉》规定的节日，因此，对立势力在显现面前自然降服，无须争战。既然两个节日都引下环绕之光，夏迈学派便从住棚节的模式推导出光明节的做法：先有最强的光，然后逐渐减弱。
本段阐释夏迈学派的观点：既然两个节日都引下环绕之光，光明节便依循住棚节的模式，灯盏数目由多到少。
47ואח״כ יהיה מתמעט והולך מטעם הנ״ל בפרי החג.
随后便持续递减，原因正如上文关于节期公牛所说明的那样。
因此，沙迈学派（בית שמאי，Beis Shammai）的灯火会减少，原因正是上文关于公牛所说明的。雷贝（הרבי）在《Likkutei Sichos》（לקוטי שיחות）第5卷中的解释（Kehot注释引用了这一解释）指出：即便沙迈学派也同意，光本身应当增加；他们之所以减少，只是因为光明节（Chanukah）的灯火对应住棚节的公牛，而这些公牛又对应列国。
וב״ה [ובית הלל] סברי מעלין בקודש1 כו׳. פי׳ דלא דמי ללמוד זה מפרי החג. כי חג הסכות הוא דאורייתא. ואורייתא מח״ע [מחכמה עילאה] נפקת2 מלמעלה למטה. ואם כן בא ונמשך הגילוי מצד עצמו מלמעלה למטה.
希列学派（בית הלל，Beis Hillel）则主张：“我们在圣洁中不断提升，等等。”这里的意思是，两种情形并不相同，因此不能从节期公牛的事例推知此处的做法；因为住棚节（חג הסכות，Sukkos）是妥拉所规定的节日，而妥拉源自至高的智慧（חכמה，Chochmah），由上而下。如此一来，显现便自行从上而下降临并被引下。
希列学派主张“我们在圣洁中不断提升”，因为这两种情形并不相同：住棚节是妥拉节日，妥拉源自至高的智慧（Chochmah），由上而下，因此其显现自行由上而来，不同于光明节。
本段开始陈述希列学派的推理：住棚节是妥拉节日，其显现来自上方，不同于光明节。
雷贝的一段讲话（注释所引用）解释说，就光本身而言，即便沙迈学派也会同意应当增加；他们之所以减少，只是因为光明节的灯火对应住棚节的公牛，而这些公牛对应列国。
出处
- 1מעלין בקודש · Shabbat 21b:6–7
- 2ואורייתא מח״ע נפקת · Zohar, Yitro 21:378–22:389
48ולכן גם ההארה היותר גבוה יוכל לבא ולימשך בתחלה כי מי מעכב ומי מונע1 לה׳ ית״ש [יתברך שמו]. והיד ה׳ תקצר.
因此，即使最高的光辉，也能在一开始便降临并被引下；谁能拦阻，谁能阻止 ה׳——愿祂的名受祝福？“难道 הוי׳（Havayah）的手臂太短了吗？”
因为托拉节日是从 ה׳ 一方而来的显现，最高的光可以立即降临；没有什么能拦阻 ה׳。“难道 ה׳ 的手臂太短了吗？”
משא״כ בחנוכה שהוא מדרבנן שהם המשיכו להיות גילוי זה וא״כ כיון שממשיכים זה מלמטה א״א להגיע ולהמשיך הגילוי הגדול בתחלה כ״א2 מעט מעט.
但光明节（חנוכה，Chanukah）则不同，它是拉比制定的节日；正是他们引下了这一显现。因此，既然这是从下方引来的，就不可能一开始便达到并引下如此宏大的显现，只能一点一点地引下。
光明节是拉比制定的节日：这道光是贤者们自己从下方引下来的。从下方引来的事物无法一下子达到其高度，只能一点一点地引下。
שמתחלה ממשיכים נר א׳. ואח״כ מעלין בקודש כו׳ והולך ומוסיף אור כו׳.
最初引下一盏灯；之后“在圣洁中不断提升，等等”，光明也不断增加，等等。
所以，人从一盏灯开始，然后“在圣洁中不断提升”，每一夜都增添光明。
(ודוגמא לדבר מפסח וספה״ע [וספירת העומר] כי בפסח היה הגילוי באתעדל״ע [באתערותא דלעילא] מצד עצמו שנגלה עליהם ממ״ה [מלך מלכי המלכים] כו׳. ואח״כ צ״ל וספרתם לכם להפוך המדות ע״י שממשיכים היום יום א׳ לעומר לנה״ב [לנפש הבהמית] כו׳.
（逾越节（פסח，Pesach）与俄梅珥（עומר，Omer）计数可作为一例：逾越节时，显现是由上而来的激发（אתערותא דלעילא，isarusa dileila），它自行发生；“万王之王亲自向他们显现了，等等。”此后则必须“你们要为自己数算”，以转化情感属性，借着把“今日是 עומר 中的一日”引入动物之魂（נפש הבהמית，nefesh habahamis），等等。
Alter Rebbe 将逾越节与俄梅珥计数作比较。逾越节时，显现自上而来，并非由下方促成，正如逾越节叙事礼仪《哈加达》（הגדה，Haggadah）所说：“万王之王亲自向他们显现了”；此后便是俄梅珥计数，它逐日将光引入动物之魂，使情感得到转化。
ולמחר היום שני ימים. ואין אומרים יום שני אלא שני ימים. כלומר היום נמשך בחי׳ עליונה יותר הכוללת שני ימים ואח״כ מוסיף והולך אור כו׳. נמצא בספירת העומר שהיא אתערותא דלעילא ע״י אתערותא דלתתא הוא ממשיך מעט מעט והולך ואור כו׳ ב׳ ימים ג׳ ימים כו׳.
到了翌日，说的是“今日是两日”；人不说“第二日”，而说“两日”。也就是说，今日引下更高一层，其中包含两日；之后光明便继续增加，等等。因此，在 עומר 的计数中，这种由下而起的激发（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata）带来由上而来的激发，人便一点一点地引下，光明也持续增长，等等：两日、三日，等等。
计数时说“今日是两日”，而不是“第二日”：每日引下的层面都更高，并包含此前的日数，因此光明不断增长。俄梅珥计数中的由上而来的激发，是通过由下而起的激发而来，所以光明逐步增长。
וזהו כמו בחנוכה תחלה נר א׳ ואח״כ מוסיף והולך כו׳. אבל בפסח שהיה הגילוי מעצמו הרי כללות האור הנמשך אח״כ בכל ימי העומר היה גילוי זה כולו בעצמו בתחלה כו׳ מטעם הנ״ל.3
这就如同 חנוכה：先是一盏灯，之后不断增加，等等。但逾越节时，显现是自行发生的；因此，后来在 עומר 的所有日子里引下的全部光，其完整显现本身在一开始就已经显现了，等等，原因如上所述。
这与 חנוכה 相似：先有一盏灯，然后逐渐增多。但逾越节时，显现自上而来，因此后来通过俄梅珥计数引下的全部光，在一开始便已完整显现。
וגם מזה יובן מ״ש בפע״ח [בפרי עץ חיים] בספה״ע [בספירת העומר] ממשיכים מקיפים דאימא אבל הפנימיים אין בנו כח להמשיך רק בזמן בהמ״ק [בית המקדש].
由此也可以理解《Pri Etz Chaim》（פרי עץ חיים）关于俄梅珥计数所说的话：我们引下母亲层面（אימא，Imma）的环绕[诸光]，但我们没有能力引下内在[诸光]，只有在圣殿存在的时代才可以。
这也解释了阿里扎尔（האריז״ל）在《Pri Etz Chaim》中关于俄梅珥计数的教导：计数期间，我们引下 Imma（即理解层面（בינה，Binah）的环绕之光；但内在之光只有在圣殿屹立时才能引下。
והוא כמ״ש בענין שבעה רועים דהם בחי׳ פנימיים וזה היה במנורה שבבהמ״ק [שבבית המקדש] ז׳ קנים. משא״כ עכשיו ממשיכים מבחי׳ המקיפים שהם ח׳ נס״א [נסיכי אדם]:)
这正如关于七位牧者的讲解所说，他们属于内在[诸光]这一层面；这体现在圣殿中的灯台上——它有七枝。与此不同，如今我们引下的是环绕[诸光]这一层面的光，即八位人间王子。）
内在之光就是七位牧者，圣殿的七枝灯台正与之相应。如今我们引下的是环绕之光，如同 חנוכה 的灯光。
ובכל הנ״ל יובן ענין קבלת עומ״ש [עול מלכות שמים] שקדמה לעול מצות4 היינו שהוא בחי׳ בכל מאדך בירור נה״ב [נפש הבהמית] נר ה׳ נשמת אדם.5
由以上一切，便可明白接受天国王权之轭这一义理：它先于诫命（מצות，mitzvos）之轭。这就是“尽你一切力量”这一层面，是对动物之魂（נפש הבהמית，nefesh habahamis）的精炼；“הוי׳（Havayah）的灯是人的灵魂。”
阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）由上述内容引出修行上的教益：接受天国王权之轭先于接受诫命，正如《米示拿》（משנה，Mishnah）所安排的次序：先诵读示玛（שמע，Shema），再诵读“将要发生”这一段。这种接受就是“尽你一切力量”的爱，是对动物之魂的精炼：“ה׳的灯是人的灵魂。”
ואע״פ [ואף על פי] שזהו בחי׳ אספקלריא שא״מ [שאינה מאירה] הוא קודם לעול מצות עם היות נר מצוה בחי׳ אספקלריא המאירה. אך משום שעי״ז יש גילוי בחי׳ עליונה יותר כנ״ל.
尽管这是不发光的镜这一层面，却先于诫命之轭，即使“诫命是灯”属于发光的镜这一层面。然而，[它之所以先行，]是因为借此会显露出更高的层面，如上所述。
这就是不发光的镜，却先于作为发光之镜的诫命：因为借此会显露出更高的层面，如上所述。
ועוד שהוא כמו הפתילה ושמן שאין דרך להיות נתלה האור בשמן שהוא נר מצוה. כ״א ע״י שנאחז תחלה בפתילה היא בחי׳ נר הוי״ה נשמת אדם כנ״ל. (ועמ״ש ע״פ ראיתי והנה מנורת זהב67 כו׳)
此外，这也像灯芯和油：光无法依附在油上——油就是“诫命是灯”——除非先抓住灯芯；灯芯就是“ה׳的灯是人的灵魂”这一层面，如上所述。（并参看关于“我看见了，看哪，一座金灯台……”所写的内容。）
它也因灯的结构而先行：火焰不能直接在代表诫命的油上燃起，必须先在代表灵魂的灯芯上燃起；灯芯就是“ה׳之灯”。在《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）《Behaalosecha》（בהעלותך）篇的论述中，阿尔特雷贝将灯台的七盏灯解释为七位牧者的灵魂，而将诫命解释为油和灯芯。
ולכן ג״כ ספה״ע [ספירת העומר] שהוא זיכוך נה״ב [נפש הבהמית] אספקלריא שא״מ [שאינה מאירה] קדמה למ״ת [למתן תורה] דשבועות שהוא נר מצוה.
因此，数算俄梅珥（העומר，Omer）——对动物之魂的精炼，即不发光的镜——也先于七七节（שבועות，Shavuos）托拉的赐予；托拉的赐予属于“诫命是灯”这一层面。
同样，数算俄梅珥是对动物之魂的精炼，它先于七七节和托拉的赐予；托拉的赐予就是“诫命是灯”。
וזהו וספרתם לכם ממחרת השבת.8 כי השבת הוא בחי׳ נר מצוה. אבל בחי׳ קדושתי שלמעלה מקדושתכם נק׳ ממחרת השבת כלומר למעלה מבחי׳ השבת.
这就是“你们要为自己计数，从安息日的次日开始”。因为安息日属于“诫命是灯”这一层面；而“我的圣洁高于你们的圣洁”这一层面称为“安息日的次日”，也就是说，它高于安息日这一层面。
托拉命令从“安息日的次日”开始计数：安息日代表诫命如灯，而“安息日的次日”则在其之上，也就是“我的圣洁高于你们的圣洁”。
וזהו ענין קבלת עומ״ש [עול מלכות שמים] דבור אנכי9 ולא יהיה לך שלפני מצות שבת.
而这正是接受天国王权之轭的意义：先于安息日（שבת，Shabbos）诫命的两句言辞——“我是”和“你不可有[别的神]”。
因此，在西奈山，“我是”和“你不可有别的神”——宣告接受ה׳的主权——先于安息日的诫命。
这就是“你们要为自己计数”的意义，即数算俄梅珥；众所周知，这是精炼灵魂、修正情感属性（מדות，middos），使黑暗转为光明。
数算俄梅珥使灵魂得以精炼，并矫正情感，使黑暗转为光明。
本段阐明希列学派（בית הלל，Beis Hillel）的理由：拉比制定、从下方引来的光必须循序渐进地增长。它又将此与逾越节和俄梅珥计数相比较，并指出，接受 ה׳ 的王权、净化动物之魂，都必须先行。
Kehot 的注释引用了雷贝（הרבי）在《Derech Mitzvosecha》（דרך מצותיך）中关于“谁能阻止 ה׳”的讲解。卡巴拉指出，俄梅珥的四十九日将 בינה（אימא）的光引入情感属性；《Pri Etz Chaim》说，在流亡时期只能引下其环绕层面。
出处
- 1כי מי מעכב ומי מונע · ראה דרך מצותיך לד, ב. מובא בלקו״ש חכ״א ע׳ 194.
- 2שו״ה בתחלה כו׳ · ע״כ נמצא בבוך 1223.
- 3מטעם הנ״ל בפרי החג · Shabbat 21b:6–7
- 4עול מצות · Mishnah Berakhot 2:2
- 5נר ה׳ נשמת אדם · Proverbs 20:27
- 6ע״פ ראיתי והנה מנורת זהב · לקו״ת פ׳ בהעלותך.
- 7ראיתי והנה מנורת זהב · Zechariah 4:2
- 8וספרתם לכם ממחרת השבת · Leviticus 23:15
- 9אנכי · Exodus 20:2
- 10בש״א יום ראשון מדליק שמונה · Shabbat 21b:5
- 11הללו . . כי גבר עלינו חסדו · תהלים קיז.
- 12סבוני כו׳ · Psalms 118:11
- 13טוב לחסות · Psalms 118:9
- 14דלא דמי ללמוד זה מפרי החג · מובא באוה״ת כרך א ע׳ רנט.
- 15ואורייתא מח״ע נפקת · Zohar II, 85a
- 16והיד ה׳ תקצר · Numbers 11:23
牧者与王子的根源 ¶49–55
49ולהבין ביאור הדברים הנ״ל בענין שמונה נסיכי אדם. דודאי הרועים הם יותר נעלים מהם במה שהם משפיעים מבחי׳ פנימיות. משא״כ בנס״א [בנסיכי אדם].
为了阐明上述关于人中的八位王子的解释：牧人当然比他们更高，因为牧人从内在层面施予；王子则并非如此。
说明王子的情形：牧人在一个方面确实更高，因为他们从内在层面施予，而王子并非如此。
והיינו לפי שהרועים נשמתם מבחי׳ פנימיות. והנסיכים מבחי׳ חיצוניות (ולכן משה הוא מהרועים. ואליהו מהנסיכים. ונודע דמשה הוא מבחי׳ פנימיות ואליהו מבחי׳ חיצוניות)
这是因为牧人的灵魂源自内在层面，而王子的灵魂源自外在层面（因此，摩西（משה）属于牧人，以利亚（אליהו）属于王子；众所周知，摩西属于内在层面，以利亚属于外在层面）。
牧人的灵魂源自内在层面，王子的灵魂则源自外在层面。因此，摩西是牧人，以利亚是王子；众所周知，摩西源自内在层面，以利亚源自外在层面。
אמנם בזאת יתרון מעלת נס״א [נסיכי אדם] שנשמתם הם מבחי׳ עולם העליון יותר מנשמות הרועים אלא שהם מבחי׳ חיצוניות של העליון. והרועים הם מבחי׳ פנימית של התחתון.1
然而，王子的优越之处正在于此：他们的灵魂源自比牧人的灵魂更高的世界层面，只是属于较高层面的外在方面；牧人则属于较低层面的内在方面。
不过，王子有其优越之处：他们的灵魂来自更高的世界。他们是较高层面的外在方面，而牧人是较低层面的内在方面。
והוא כמו עד״מ שהעלים של מיני פירות החשובים ויקרים מאד יש בהם יתרון מעלה משאר פירות.
这好比极其珍贵、备受重视的果树，其叶子胜过其他果实。
例如，极为珍贵的果树之叶，胜过其他果实。
אע״פ [אף על פי] שהעלים הם חיצוניות. ואין בהם טעם אפי׳ [אפילו] כבמיני פירות הפשוטים מ״מ הם ממין וסוג אחר החשוב הרבה יותר ממין פירות הגרועים.
尽管叶子属于外在层面，毫无滋味，甚至不及普通果种的滋味，然而它们属于另一种类，远比低劣果实所属的种类珍贵。
叶子属于外在层面，没有滋味，甚至不及普通果实；然而，它们所属的种类却远比低劣果实的种类珍贵。
ונגד זה יש מעלה בפירות על העלין במה שמ״מ הם מין פרי ויש בהם טעם משא״כ בעלין כו׳.
与此相对，果实胜过叶子的地方在于：它毕竟属于果实一类，而且有滋味；叶子则并非如此，等等。
另一方面，果实胜过叶子之处，在于它毕竟是果实，而且有滋味；叶子却没有。
本段说明王子为何能够胜过牧人：王子的灵魂属于较高世界的外在方面，这好比珍贵果树的叶子与普通果实相比。
《Derech Mitzvosecha》（דרך מצותיך）论哈努卡灯的部分（第三章），以及5669年的maamar（מאמר，maamar）《Lemaan Daas》（למען דעת），都阐述了较高层面的外在方面与较低层面的内在方面之间的关系。较高层面的外在方面胜过较低层面的内在方面这一原则，在哈西迪思想（חסידות，Chassidus）中反复出现。
出处
- 1מבחי׳ פנימית של התחתון · ראה בדרך מצותיך מצות נר חנוכה פ״ג. ד״ה למען דעת תרס״ט.
50והנה עד״ז יש ב׳ מיני נשמות שיש נשמות יראים ושלימים כמו עולה תמימה. ואעפ״כ [ואף על פי כן] אינם יכולים ללמד לזולתם תורת ה׳. ויש נשמות בעלי תורה ואינן שלימים בתכלית כ״כ [כל כך] בלי שום דופי כמו נשמות הנ״ל.
如今，照此而言，灵魂也有两类：有些灵魂敬畏 ה׳，纯全无瑕，如同「完全的燔祭牲」；然而，它们仍不能教导别人 ה׳的托拉。另有些灵魂是托拉学者，却不像上述灵魂那样达到全然纯全、毫无瑕疵的程度。
同样的两类也存在于一般的灵魂之中。有些灵魂敬畏 ה׳，全然纯全，如同「完全的燔祭牲」（正如拉希（רש״י）称以撒（יצחק）那样），却不能教导别人托拉；另一些灵魂是托拉学者，能够教导别人，却并非全然无瑕。
这一段把牧人与王子的区别应用于每一代的灵魂：一类是全然虔诚的人，另一类是托拉教师。
51והיינו שהיראים ותמימים נלקח נשמתם מעלמא דאתכסיא וע״כ אינם פרנסי הדור לפי שהם מעלמא דאתכסיא בבחי׳ הסתר והעלם והוא המשומר ממגע וכו׳ ומ״מ אינם בעלי תורה כ״כ [כל כך] להיותם רק בחי׳ חיצוניות עליון.
也就是说，敬畏 ה׳者与纯全之人的灵魂取自隐藏的世界（עלמא דאתכסיא，alma de’iskasya）；因此，他们并不是这一代的供养者，因为他们来自隐藏的世界，处于隐藏、遮蔽之中；这正是“被守护而不受触及”者，等等。然而，他们也并非特别精通托拉，因为他们只是更高层面之外在层面的一个方面。
这些极其虔敬的人来自“隐藏的世界”（עלמא דאתכסיא），这是一个以隐藏和遮蔽为特征的较高层面。因此，他们不是这一代的供养者；他们受到“守护”，不与较低的世界接触。他们也不是伟大的教师，因为他们来自更高层面的外在层面。
本段解释这些虔敬者：他们来自隐藏的较高世界，虽纯全却隐而不显，是更高层面的外在层面。
在卡巴拉中，“隐藏的世界”（עלמא דאתכסיא）和“显露的世界”（עלמא דאתגליא，alma de’isgalya）是流溢界（אצילות，Atzilus）内部较高与较低的层面，通常分别对应理解（בינה，Binah）与王权（מלכות，Malchus）。
52ובעלי תורה הם מבחי׳ פנימית רק שהם מבחי׳ פנימית תחתון עלמא דאתגליא לכן הם בהתגלות ללמד כו׳.
精通托拉的人来自内在层面，只是他们属于较低层次、显露世界的内在层面；因此他们处于显露的状态，以便教导，等等。
精通托拉的人来自内在层面，但属于较低层次的“显露世界”。这就是他们的恩赐公开显露、并且教导他人的原因。
ועד״ז הוא ענין שמונה נסיכי אדם ששרשם משמונה תקונים הראשונים שבי״ג ת״ד [תיקוני דיקנא] דא״א שהם בחי׳ מקיפים.
同样，八位人类王侯的根源，来自 אריך אנפין（长面相（אריך אנפין，Arich Anpin））胡须的十三种修整（תקונים，tikkunim）中最初的八种；这些属于环绕之光的层面。
八位王侯的根源，在于אריך אנפין胡须“十三种修整”中的最初八种。这些是神圣慈悲的通道，与十三种慈悲属性相对应；这八种属于环绕之光。
כי תקון לאלפים הוא בחי׳ או״פ [אור פנימי]1 כי לאלפים היינו אאלפך חכמה אאלפך בינה23 שאו״א [שאבא ואימא] יונקים מב׳ מזלות דא״א ויניקה זו היא בחי׳ או״פ [אור פנימי]
因为名为“数千”（לאלפים，la’alafim）的修整（תקון），属于内在之光的层面；“数千”一词可读作“我将教导你”（אאלפך，a’alefcha）智慧（חכמה，Chochmah），我将教导你理解（בינה，Binah）；因为父与母（אבא ואמא，Abba v'Imma）从אריך אנפין的两条流脉（מזלות，mazalos）汲取滋养，而这种滋养属于内在之光的层面，
名为 לאלפים（“数千”）的修整，属于内在之光。“数千”一词可读作 a’alefcha（“我将教导你”），如同“我将教导你智慧”；《约伯记》中有这样的说法，而《塔木德》也将 Alef-Beis 的字母解读为“学习理解”。父与母，即 חכמה 和 בינה，从אריך אנפין的两条流脉（mazalos，即胡须的通道）汲取滋养；这种滋养属于内在之光，是经过教导并被吸收的。
והוא כמו בחי׳ רועים ישראל מפרנסים כו׳ אכלו ריעים או״א [אבא ואימא] כו׳ וזהו נוצר חסד לאלפים.4
这类似于牧者的层面：“以色列滋养上界，等等”，“朋友们，请吃吧”——父与母，等等。这就是“祂为数千存留慈爱”的含义。
这是牧者的层面：以色列滋养上界，正如所说“朋友们，请吃吧”；这里将这一说法应用于父与母。这就是“祂为数千存留慈爱”的含义。
本段指出，精通托拉的人根源于较低层次的内在层面；王侯则根源于אריך אנפין十三种修整中的最初八种，而这些先于 חכמה 和 בינה 的内在之光。
注释所引的5669年一篇阐释论述（מאמר，maamar）解释说，חכמה 是以“教导”（אולפנא，ulpana）的方式引下来的，而教导需要收缩。《Sefer HaErchim Chabad》（ספר הערכים חב״ד）提出，לאלפים 在这里有两层含义：חכמה 与 בינה 的层面，以及通过收缩引下来的方式；二者彼此相关，因为只有在光被引入内在时，才需要收缩。
出处
- 1כי תקון לאלפים הוא בחי׳ או״פ · בד״ה למען ידעו תרס״ט ע׳ מה מציין לכאן: ”והיינו שההמשכה בחכמה הוא בבחי׳ אולפנא ולימוד שזהו ע״י צמצום”.
- 2כי לאלפים היינו אאלפך חכמה אאלפך בינה · ראה בארוכה בספר הערכים-חב״ד מערכת אות אלף במילואים טור תרנה להערה 125 שלכאורה הכוונה שבאלפים — שני פירושים א) שקאי על בחינת חו״ב שנק׳ בשם ”אלפים” ב) שקאי על סדר ואופן דהמשכה (ע״י צמצום וכו׳). והקשר דשני הפירושים הוא: אופן זה דהמשכה (ע״י צמצום וכו׳) המרומז בתמונת אל״ף — הוא דוקא כשההמשכה היא לבחי׳ פנימי (משא״כ לבחי׳ מקיף), ומכיון שתיקון ”לאלפים” (חו״ב) הוא התחלת בחי׳ פנימי (כמ״ש כאן בתו״א שהמזלות שקודם ”לאלפים” הם בחי׳ מקיפים) — לכן, בכדי שיומשך לבחינה זו (פירוש הא׳ ב”אלפים”), צ״ל אופן ההמשכה ע״י צמצום וכו׳ (פירוש הב׳ ב”אלפים”) ע״ש בארוכה.
- 3אאלפך חכמה אאלפך בינה · Job 33:33
- 4נוצר חסד לאלפים · Exodus 34:7
因此，阿列夫字母（אל״ף，Alef）的形状，是上方一个尤德字母（יו״ד，Yud），下方一个 יו״ד，中间一个瓦夫字母（וי״ו，Vav）；因为向内引入必须经由收缩（צמצום，tzimtzum），等等。
阿列夫字母的图形，是上方一个 יו״ד、下方一个 יו״ד，两者之间是一笔倾斜的 וי״ו。这表明，向内引入的光必须经过收缩：先是上方小小的 יו״ד，然后是向下延伸的 וי״ו。
אבל ח׳ מזלות הראשונים שקודם בחי׳ לאלפים הם בחי׳ מקיפים ומשם שרש ח׳ נס״א [נסיכי אדם] והרי הם למעלה ממקור בחי׳ הרועים ששרשם מבחי׳ חו״ב [חכמה ובינה] שהם בחי׳ לאלפים הנ״ל.
但是，最初的八个通道（מזלות，mazalos），即「到千数」这一层面之前的八个通道，属于环绕之光的层面；八位人间王子的根源也在于此。因此，他们的根源高于牧者这一层面的根源；牧者的根源出自智慧（חכמה，Chochmah）和理解（בינה，Binah）的层面，也就是上文所说的「到千数」这一层面。
最初的八个通道，在「到千数」之前，属于环绕之光；它们是八位人间王子的根源。因此，王子的根源高于牧者的根源；牧者的根源则在智慧和理解中，也就是「到千数」这一层面。
אך מ״מ הרועים הם מבחי׳ פנימית והנס״א [והנסיכי אדם] מבחי׳ חיצוניות רק שהם חיצוניות עליון כו׳.
不过，尽管如此，牧者属于内在层面（פנימיות，pnimiyus），人间王子则属于外在层面（חיצוניות，chitzoniyus）；只是他们属于更高层面的外在层面，等等。
尽管如此，牧者属于内在层面，王子属于外在层面；不过，王子属于更高层面的外在层面。
本段借阿列夫的字形说明，向内引入光必须经过收缩；并指出，诸王子的根源高于牧者的根源，尽管他们属于外在层面。
Torah Ohr（תורה אור）的叶忒罗篇（יתרו，Yisro），如注释所引，对阿列夫也作出同样的解释：作为引下的 וי״ו，唯有经由上方的 יו״ד，也就是收缩，才能引入。
出处
- 1האל״ף תמונתו יו״ד למעלה ויו״ד למטה וי״ו באמצע · מבואר גם לקמן סט, ג ובד״ה כל המאריך באחד תרע״ח ע׳ שפז ואילך.
- 2ההמשכה בפנימית צ״ל ע״י צמצום · ראה ד״ה למען דעת תרס״ט ע׳ מה.
54ובחנוכה שטמאו כל השמנים שבהיכל שהוא בחי׳ הפגם המגיע בחו״ב [בחכמה ובינה] ע״כ הוצרכו לתקן ע״י מקיפים דוקא שלמעלה משרש החכמה.
在光明节（חנוכה，Chanukah），他们玷污了圣所中的一切油；这就是损伤波及智慧（חכמה，Chochmah）和理解（בינה，Binah）的层面。因此，他们必须专门借助环绕性的[光]来修复它；这种光高于智慧的根源。
光明节期间，希腊人玷污了油，这种损伤波及智慧与理解，也就是智慧本身的层面。因此，修复必须来自高于智慧根源的环绕之光。
ובסכות ממשיכים ג״כ י״ג ת״ד [תיקוני דיקנא] וזהו ענין י״ג פרים כו׳. רק שבסכות נכנעים עי״ז ממילא הע׳ [השבעים] שרים כו׳ משא״כ בחנוכה כו׳ וכנ״ל.
在住棚节（סוכות，Sukkos），也引下胡须的十三项修整（י״ג ת״ד，tikkunei dikna），这就是十三头公牛等所指的含义。只是，在住棚节，七十位王侯由此便自然降服；光明节则不同，如上所述。
住棚节也引下十三项修整，因此有十三头公牛。但在住棚节，七十位王侯会自行降服；光明节则需要一场争战。
本段将卡巴拉的结构应用于光明节和住棚节：两者都引下环绕性的修整，但光明节需要通过争战来修复智慧层面的损伤。
55וע״ז נחלקו ב״ש [בית שמאי] וב״ה [ובית הלל] בענין הדלקת נ״ח וכמש״ל [וכמה שכתוב לעיל]. עוד יש פי׳ בענין ז׳ רוים וח׳ נס״א [נסיכי אדם] כי בז״ת [בז׳ תחתונות] הי׳ [היה] שבירה ובינה רקיעא תמינאה נק׳ עלמא דחירו יין המשומר.1
因此，沙迈学派（בית שמאי，Beis Shammai）与希列学派（בית הלל，Beis Hillel）在点燃光明节灯盏（חנוכה，Chanukah）一事上意见不同，正如上文所述。关于七位牧者与八位人的首领，还有另一种解释：因为在七个较低的[流溢属性（ספירות，Sefiros）]中发生了破碎，而理解（בינה，Binah）这第八重天被称为自由之世，即“被保存[在葡萄中]的酒”。
这正是沙迈学派与希列学派分歧的依据。第二种解释是：器皿的破碎发生在七个较低的流溢属性中，而בינה——“第八重天”——是自由之世，即“在葡萄中保存的酒”，未受破碎触及。
והנה ז׳ רועים נמשכים מז״ת [מז׳ תחתונות] ושמונה נס״א [נסיכי אדם] מבחי׳ רקיעא תמינאה לכן הם מועילים יותר לדחות בחי׳ אשור. ועמ״ש ע״פ למנצח על השמינית23 כו׳:
七位牧者由七个较低的流溢属性而来，八位人的首领则来自第八重天这一层面；因此，他们更能击退亚述这一层面。并请参看关于“交给指挥，关于第八（שמינית，sheminis），等等”的论述。
七位牧者来自七个较低的流溢属性；八位人的首领来自第八个层面，即理解（Binah），它从未破碎，所以这些首领更能抵御亚述。在《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）Tazria篇关于“第八（sheminis）”的论述中，阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）解释说，第八者超越了对七种属性的提炼，是来自上方的恩赐；他在那里提到本篇的七位牧者和八位人的首领。塔木德说，משיח（Moshiach）时代的竖琴有八根弦。
本段把这一分歧联系到前面的整体论述，并补充了第二种解释：八位人的首领来自破碎之上的Binah，因此更有力地对抗邪恶。
《Likkutei Torah》Tazria篇将“关于第八（sheminis）”解释为高于七者的一个层面，并将其与至高的冠冕（כתר，Keser）相联系。注释所引的一篇谈话，则把八支光明节灯烛与משיח（Moshiach）时代的八弦琴联系起来。
出处
- 1יין המשומר · Berakhot 34b
- 2ע״פ למנצח על השמינית · ראה לקו״ת תזריע כב, א. ובלקו״ש ח״כ ע׳ 346 הערה 186 הקישור בין ח׳ נרות דחנוכה עם כנור של ח׳ נימין.
- 3למנצח על השמינית · Psalms 6:1
完成这篇玛玛尔了吗？
标记为已学；这将计入本周和本年度的西尤姆。
在阿沃达中
首先接受天国之轭，也就是接受约束（קבלת עול，kabbalas ol），并努力以超越自身限度的爱转化动物之魂；它就如灯芯，使诫命之光得以燃起。然后怀着喜悦履行诫命。在黑暗时期，如哈努卡期间，要从下方一步一步地建立光明，在神圣性上始终递增。
讨论问题
- 若天使只有在降入物质世界时才需要衣裳，那么灵性的灵魂为何需要衣裳才能领受אלקות？
- 镀银镜只显出影像，它为何反而高于透明玻璃？
- 为何必须先让火焰燃着灯芯，然后才燃着油？这对履行诫命之前先接受天国之轭有何启示？
- 不负责教导的王子，何以拥有高于牧者的根源？
- 为何从下方引出的光，如哈努卡灯光，必须循序渐进地增长，而住棚节却一开始就达到高峰？