《托拉奧爾》 · 帕拉沙 Mikeitz · 瑪瑪爾 12
ביאור על הנ״ל
對上述內容的解說
由 AI 根據我們的英文版翻譯，並經過數輪對照英文與希伯來文的檢查和修訂。英文版本身仍由人工讀者審閱中。若您熟悉中文，懇請協助審閱本譯文。 志願協助審閱
核心要旨
有兩盞燈：一盞是靈魂，一盞是誡命（מצוה，mitzvah）。每盞燈中，有限的燈芯都引上源於混沌界（תהו，Tohu）的油；這油代表人的理智以及這個世界的物質之物，而油燃燒起來，便化為超越一切限度的愛與提升。這由下而上的提升，將「妥拉是光」——從收縮（צמצום，tzimtzum）以上而來的無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）——引下，使之在這個世界顯露。
瑪瑪爾概要
這篇解說闡明前一篇 maamar 所論的「那高升而坐、屈身而看的主」。文中提出兩項引言。油可以從任何事物中引出，因此象徵隱藏在萬物中的智慧（חכמה，Chochmah）；一般的油則是屬於光輝界（נוגה，nogah）的人類理智。收縮隱藏了無限之光，使人的事奉，尤其是以自我消融（ביטול，bittul）來研習妥拉，能在下界顯露那如同創世以前的光；正如 Rav Yehudah 甚至在 Nezikin（נזיקין）中也力求如此。接著，maamar 描述兩盞燈。在靈魂之燈中，具有 ה׳ 性質的靈魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）是燈芯，是一條有量度的線；經過精煉的理智則是油。這油源於混沌界，化為「盡你一切力量」（בכל מאדך，me’od）的愛；只有身在肉身中的靈魂才能達到這種愛。如同火一般，這愛會無限地傳遞自身，因此稱為光。在誡命之燈中，誡命是燈芯，也是一道環繞之光，能提升靈魂以及誡命所用的物質之物。HaMagbihi（המגביהי）多出的 י׳，就是誡命引入王權（מלכות，Malchus）的那個 י׳，使其升回本源；HaMashpili lir’os（המשפילי לראות）則指妥拉的顯露，清晰如親眼所見。
綱要
- 油是智慧第一項引言：智慧內藏於萬物，因此任何事物都能引出油；聖潔之油源於至高的智慧，其餘的油則源於光輝界，即人類的理智。¶1–3
- 「妥拉是光」第二項引言：無限者（אין סוף，Ein Sof）的王權中有收縮，是為了使帶著自我消融而研習的妥拉，能在下界顯露收縮以前的光；即使在 Nezikin 中也能如此，正如 Rav Yehudah 所行。¶4–10
- 燈的一般意義燈芯是收縮之後引出的量度之線（קו המדה，kav hamiddah）；其上的光是妥拉那超越量度的光，藉著油的燃燒而顯現。¶11–12
- 靈魂之燈具有 ה׳ 性質的靈魂是燈芯，光輝界的理智之魂是油；油源於混沌界，化為火，而修正界（תקון，Tikkun）正是由混沌界建構而成。¶13–15
- 為何稱為光超越靈魂器皿的愛，即「盡你一切力量」的愛，唯有藉著肉身才能達到；它如火一般無限地傳遞自身。這是回返之光（אור חוזר，Or Chozer），能引下「妥拉是光」。¶16–24
- 誡命之燈靈魂與誡命彼此需要；誡命是燈芯，也是一道環繞之光，能將理智之魂與誡命所用的物質之物提升至無限之光。¶25–28
- HaMagbihi 的 י׳多出的 י׳，是誡命引入王權的那個 י׳，使 ד 字母（dalet）變成 ה 字母（hei），從而提升王權；Zohar 中的「願如此」（יהי，yehi）以及 Abba（אבא）的根基（יסוד，Yesod），闡明了這個下方的 י׳。¶29–35
- Lashaves：如君王般坐著這一提升使王權安立於坐姿之中，也就是君王的姿態：身體低下，雙足高於大地。¶36–38
- HaMashpili lir’os經文的後半句是「妥拉是光」：無限之光在書寫妥拉與口傳妥拉中顯露，清晰如親眼所見，超越由聽聞而生的愛。¶39
關鍵概念
- 收縮（צמצום，tzimtzum）צמצום
- 無限者的王權中對無限之光的隱藏，為世界留下空出的空間。這只發生於光本身，也只是從世界的角度而言；其目的在於使人的事奉能在下界顯露那如同起初的光。
- 自我消融（ביטול，bittul）ביטול
- 在 ה׳ 面前自我消融而仍然存在。顯露的自我消融，就是 maamar 所稱的「光」：無限之光在下界顯現，與其在上界時一般。
- 量度之線（קו המדה，kav hamiddah）קו המדה
- 收縮之後引出的一道細光線，以量度的方式賜予光。它是燈的燈芯，也是具有 ה׳ 性質的靈魂那有量度的愛；Zohar 稱它為「黑暗之燈」（בוצינא דקרדינותא，botzina dekardinusa）。
- 光輝之殼（קליפת נוגה，kelipas nogah）קליפת נוגה
- 這是「發光」的領域，既非全然聖潔，也非全然邪惡；人類的理智與物質之物都源於此。它是燈中的油，其根源在混沌界。
- 混沌與修正（תהו ותקון，Tohu v’Tikkun）תהו ותקון
- 混沌界具有充沛的光，但器皿彼此獨立、上下相承，因而破碎；修正界則以量度將光沿著線引出，並使各部分彼此相含。修正界本身正是由混沌界建構而成。
- 「盡你一切力量」（בכל מאדך，me’od）בכל מאדך
- 超越靈魂器皿的愛與敬畏；相對於人而言，它不受限度拘束，但其本身仍有界限。唯有藉著這個世界的悔悟回歸才能達到，並引下真正無限的無限之光。
- 回返之光（אור חוזר，Or Chozer）אור חוזר
- 從下方升起的光，源於光輝之殼的精煉：那超乎限度的巨大之愛，反過來引下無限之光。
- 環繞之光（אור מקיף，Or Makif）אור מקיף
- 大到無法容納於內的光，環繞著它所提升的對象。誡命將這光引下，使它如衣裳般環繞靈魂。
- ה 字母中的 י׳（יו״ד שבתוך הה״א）יו״ד שבתוך הה״א
- 王權本身只是一個 ד 字母（dalet），「自身一無所有」；誡命將一個 י׳ 引入其中，使它成為 ה 字母（hei），並提升至無限者的王權。這就是 HaMagbihi 多出的 י׳。
油是智慧 ¶1–3
這個標題表明，這篇講章（מאמר，maamar）是一篇闡釋（ביאור，Biur），重新講解《托拉奧爾》（תורה אור）中緊接在前的一篇講章；前一篇講章闡釋了「誰使自己升高而安坐」這句經文。這篇闡釋進一步深入說明了前一篇講章的主題；根據手稿，兩篇講章都是在5567年光明節安息日（1806年）講授的。
這個標題表明，接下來的內容是對前一篇講章作更深入的闡釋。
根據Kehot的註記，這篇闡釋存於手稿1135冊中，為策馬赫·策德克（הצמח צדק）親筆所寫；其中有兩則從未刊印過的批註，已收入本版。手稿1135、17及755記載，這些講章是在5567年光明節安息日（1806年）講授的。
參考出處
- 1ביאור על הנ״ל · נמצא בבוך 1135 בגוכתי״ק הצ״צ כמו שנדפס כאן, וניתוסף שם ב׳ הגהות שלא נדפסו ונתוספו כאן. בבוך 1135. 17. 755 רשום ”(הנאמרים בשבת חנוכה תקס״ז)”.
2להבין ביאור הדברים ע״פ המגביהי לשבת1 כו׳. הנה צריך להקדים שני הקדמות. הא׳ מ״ש בפרדס2 הטעם שמכל הדברים נוכל להוציא שמן.
為理解這些話的解釋，根據「使自己高高而坐」等經文：我們首先須提出兩項前提。第一，是《Pardes》（פרדס רמונים）所說的：為甚麼我們能從各種事物中提取油，
這段解釋旨在說明先前對「使自己高高而坐」這句經文（《詩篇》113:5）的討論，並由兩項前提開始。第一項出自《Pardes》（《Pardes Rimonim》，卡巴拉經典著作，由拉比摩西·科爾多韋羅（משה קורדובירו）所著）：它提出，為甚麼能從每一種物質中提取油？在《Likkutei Torah》的〈Shelach〉篇中，阿德莫爾·哈扎肯（אדמו״ר הזקן）也引用同一教導：油能從一切事物中提取，甚至能從石頭中提取，因為「祢以智慧造了萬物」。因此，智慧（חכמה，Chochmah）存在於每一件受造物之中；油則代表這種智慧。
כמו שעושין בתקון הרפואות. הוא לפי שכולם בחכמה עשית3 ונמצא בכל הדברים מלובש בחינת חכמה זהו בחינת השמן שהוא בחי׳ חכמה
正如製備藥物時所做的那樣。這是因為「祢以智慧造了萬物」，所以萬物之中都包裹著智慧這一層面；這就是油所代表的層面，而油正是智慧，
任何事物都能榨出油，正如製備藥物時所做的那樣；這是因為《詩篇》說，祢以智慧造了萬物。因此，智慧包裹於每一件受造物之中；油是物質中隱而未顯、能夠被提取出來的豐饒，故代表智慧。《Torah Ohr》（110d）的補遺又指出，在器皿破碎時，唯有智慧沒有破碎，因此智慧之光仍存於每一件具體事物之中，並使它持續存活。
正如《Zohar》所說，酒是理解（בינה，Binah），油是智慧。因此經文寫道：「一位來自提科亞的聰慧婦人」，因為「提科亞在油方面居首。」
《Zohar》將酒與理解相配，將油與智慧相配。這就是約押（יואב）所派去的那位「聰慧婦人」為何來自提科亞（תקוע）——《米示拿》稱提科亞出產的油居首；智慧與油彼此相應。
第一項前提確立了油代表智慧，也就是包裹在每一件受造物之中的智慧。
《米示拿・米拿霍特》稱提科亞在橄欖油方面為「阿爾法」，即居首位。阿德莫爾·哈扎肯將《撒母耳記》中那位來自提科亞的聰慧婦人，視為油與智慧相連的提示。
參考出處
- 1המגביהי לשבת · Psalms 113:5
- 2הא׳ מ״ש בפרדס · ראה גם לקמן מ, ד. קי, ד. לקו״ת שלח מב, א. אוה״ת פ׳ תצוה ע׳ א׳תקס.
- 3
- 4אשה חכמה מתקוע · II Samuel 14:2
- 5תקוע אלפא לשמן · Menachot 85b:11–12
- 6ביאור על הנ״ל · נמצא בבוך 1135 בגוכתי״ק הצ״צ כמו שנדפס כאן, וניתוסף שם ב׳ הגהות שלא נדפסו ונתוספו כאן. בבוך 1135. 17. 755 רשום ”(הנאמרים בשבת חנוכה תקס״ז)”.
3והנה שמן הטוב ושמן המשחה12 הוא בחכמה דקדושה שבע״ס [שבעשר ספירות] עליונות. וע״ז נאמר כשמן הטוב3 כו׳ זקן אהרן כו׳
如今，美好的油與膏油，存在於神聖的智慧（חכמה，Chochmah）中，而這智慧屬於十個上層屬性（ספירות，Sefiros）。對此經文說：「如美好的油……」、「亞倫（אהרן</bdi）的鬍鬚……」
最上等的油——「美好的油」和聖所中的膏油——源自十個上層屬性中的神聖智慧。《Tehillim》（תהלים）描寫「美好的油」流淌而下，落在「亞倫的鬍鬚」上，這是神聖智慧向下流溢的意象。
正如《Zohar》（זהר）在[妥拉篇]〈Vayikra〉及〈Emor〉篇中所記。然而，其他所有的油都源自輝映界（נוגה，nogah），而輝映界中的層面，乃是人類理智中的智慧。
此處援引《Zohar》在〈Vayikra〉篇和〈Emor〉篇中的記載。其他所有的油都源自輝映界（נוגה，nogah）——這個界域既非全然神聖，也非全然邪惡；輝映界中的智慧，則是一般的人類理智。這篇解說（ביאור，biur）的手稿補充說，連橄欖油也源自輝映界，只有膏油才源自神聖的智慧。
本段區分了根源於上層智慧的神聖油，以及源自輝映界、代表人類理智的其他一切油；第二種油，正是這篇論述（מאמר，maamar）將置於燈中的油。
Kehot 的註釋引用了手稿 17 和 755 中的一段補充：連橄欖油也源自輝映界，因為賢者說橄欖會使人忘記七十年的學習，而遺忘正是外殼（קליפות，kelipos）所在之處；橄欖油能使那些學習恢復，因為它是從橄欖中提煉出來的部分。只有膏油才是從 עתיק（עתיק，Atik，古老者）流出的上層智慧引下來的，因此仿製膏油會招致被剪除之罰（כרת，kares）。這段補充最後總結道：「由此引言可知，下方的油源自輝映外殼（קליפת נוגה，kelipas nogah）的智慧。」
參考出處
- 1שמן הטוב ושמן המשחה · Zohar, Vayikra 13:97–16:104
- 2שמן הטוב ושמן המשחה · Zohar, Emor 2:6–3:12
- 3כשמן הטוב · Psalms 133:2
- 4וכמ״ש בזהר ויקרא ופ׳ אמור · ז, ב. פח, ב.
- 5שו״ה בחי׳ — חכמה שבשכל אנושי · בגוכתי״ק הצ״צ. ובבוך 17. 755 נוסף: ”אצ״ל סתם שמנים כמו שמן אגוזים שמן צנונות כו׳ אלא אפי׳ שמן זית נלקח מבחי׳ נוגה שהרי ארז״ל שהזית משכח תלמודו של ע׳ שנה, והשכחה היא מקום הקליפות, ושמן זית שמחזיר תלמודו של ע׳ שנה זהו לפי שהוא בירור מה שנתברר מק״נ מבחי׳ הזית כו׳, והיינו דוקא למי שיוכל לברר ולהעלות, אבל עכ״פ הוא נלקח מבחי׳ ק״נ. רק בשמן המשחה נמשך מבחי׳ ח״ע הנמשך מע״ק כמ״ש בזהר, ולזה חייבים כרת על העושה כמתכונתה כי מה האדם שיבוא אחרי המלך להתדמות כו׳. נמצא היוצא לנו מהקדמה זו שהשמן שלמטה זהו מבחי׳ חכמה דק״נ”.
「妥拉是光」 ¶4–10
4והקדמה השנית הוא פי׳ מ״ש ותורה אור.1 כי הנה פי׳ אוא״ס [אור אין סוף] הוא מל׳ דא״ס שבה כל הצמצום הנז׳ [הנזכר] בתחלת ספר עה״ח [עץ החיים].2 שנעשה בחי׳ צמצום בהאור להיות נעשה מקום פנוי וחלל שהכל הוא באוא״ס [באור אין סוף] בהאור דוקא.
第二項引言，是解釋經文所說的「妥拉是光」。因為，無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）所指的，是無限者（אין סוף，Ein Sof）的王權（מלכות，Malchus）；整個在《Etz Chaim》（עץ חיים）開篇所提及的收縮（צמצום，tzimtzum），都在其中。也就是說，光中發生了收縮，於是形成一個空出的空間與虛空。因為這一切都在無限之光中，確切地說，是在光本身之中，
第二項引言解釋了「妥拉是光」這句話（Mishlei 6:23）。此處「無限之光」指無限者的 מלכות，也就是《Etz Chaim》開篇所述 צמצום 發生的層級；《Etz Chaim》記載了阿里扎爾（האריז״ל）的教導，由拉比·哈伊姆·維塔爾（רבי חיים ויטאל）撰錄。光被收回，留下「空出的空間」，使有限的世界得以存在。Alter Rebbe 強調，整個收縮只發生在光中；《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）中 Vayikra 的補編（51b）引述《Etz Chaim》的這些開篇文字，並提出疑問：既然「我，ה׳，並沒有改變」，收回怎麼可能適用於無限之光？
第二項引言指出，צמצום 發生在無限者的 מלכות 中，也就是光本身之內，從而留下世界得以存在的空間。
מלכות 是任何層級中最低的屬性，也是該層級與自身以外者建立關聯的能力。把 צמצום 定位於無限者的 מלכות，便使它不涉及祂的本質，正如下一段所說。
參考出處
- 1ותורה אור · Proverbs 6:23
- 2הנז׳ בתחלת ספר עה״ח · ראה בלקו״ת ויקרא בהוספות נא, ב ואילך.
5ולא במהו״ע [במהותו ועצמותו] ממש ח״ו [חס ושלום]. והכוונה בצמצום זה הוא כדי שאח״כ ע״י עבודת האדם בעוה״ז שיתהוה ע״י צמצום זה יומשך להיות גלוי מל׳ דא״ס כמו קודם שנברא.
[而]也不在祂自身的本質與存在中，斷不可如此。此一收縮（צמצום，tzimtzum）的意旨，是要使人日後藉著在這個由此一 צמצום 所形成的世界中事奉，將[光]引降下來，從而使無限者（אין סוף，Ein Sof）的王權（מלכות，Malchus）顯露出來，如同[世界]尚未被創造以前一般。
צמצום只作用於光，絕不涉及ה׳自身的本質。其目的在於，人於צמצום所成就的世界中事奉ה׳，藉此使אין סוף的מלכות重新顯露，如同創造以前一般。
פי׳ כמו שהאור הוא קודם הצמצום כך יהיה ממש הגלוי למטה שלא יסתיר הצמצום כלל.
也就是說：正如צמצום之前的光如何，下面的顯露也將完全如此，以致צמצום絲毫不再遮蔽。
目標是使下界的顯露，與צמצום之前的光完全相同。如此，צמצום就再也不會遮蔽任何事物。
צמצום的存在，是為了人的事奉；人的事奉旨在使צמצום之前所照耀的同一道光，在下界顯露出來。
6וכמ״ש אני ראשון ואני אחרון1 ומבלעדי וגו׳. פי׳ אני ראשון כמו שהיה קודם הצמצום ואני אחרון היינו כמ״ש ונשגב ה׳ לבדו כו׳.
正如經上所說：「我是首先的，也是末後的，除我以外……」這是說：「我是首先的」，如同祂在收縮（צמצום，tzimtzum）之前；「我是末後的」，意即經上所說：「唯有 ה׳ 將被尊崇」等等。
以賽亞（ישעיהו，Yeshayahu）的經文「我是首先的，也是末後的」，被解讀為啟示的不同階段。「首先的」指收縮之前的 ה׳；「末後的」指未來屆時「唯有 ה׳ 將被尊崇」。
ומבלעדי היינו באמצעות שנעשה בחי׳ הצמצום וההסתר יהיה ג״כ אין לנו מלך אלא אתה שיהיה גלוי הבטול שלא יהיה הסתר והעלם. והמשכה זו היא ע״י התורה.
「除我以外」指的是中間階段，即收縮與隱藏的層面已經形成之時；即使在那時，也會是[也就是]「除祢以外，我們沒有王」，使自我消融（ביטול，bittul）顯露出來，不再有任何遮蔽或隱藏。這種引降是藉著 Torah 而成就的。
經文中的 umibaladai 意為「除我以外[沒有別的 ה׳]」；阿德莫爾哈扎肯將它解讀為「首先的」與「末後的」之間的階段，也就是當下這個有收縮和隱藏的世界。即使在此，目標仍是「除祢以外，我們沒有王」（祈禱文《Avinu Malkeinu》中的話）：讓自我消融公開顯露，不讓任何事物遮蔽 ה׳；而 Torah 正是達成此事的途徑。
וזהו ותורה אור שממשיך בחי׳ גילוי אוא״ס [אור אין סוף] כמו קודם הצמצום גם לאחר הצמצום. (וזהו מתניתין מלכתא המשכת גלוי מלכות דא״ס האור שלמעלה מהצמצום).
這就是「Torah 是光」的意思：它將無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）的啟示層面引降下來，使它在收縮之後也如同收縮之前那樣顯露。（這也就是「Mishnah 是一位王后」的意思：引降無限者（אין סוף，Ein Sof）的王權（מלכות，Malchus）之啟示，也就是高於收縮的光。）
這就是「Torah 是光」的意思：Torah 將收縮之前的無限之光的啟示，帶入收縮之後的世界。括號中的補充說明了 Mishnah 為何被稱為王后（malkesa）：它引降無限者的王權，也就是高於收縮的光。
וזהו ענין רב יהודא כולי תנויי׳ בנזיקין2 הוה והי׳ [והיה] פטור מן התפלה כו׳ לפי שההשתלשלות הם בחי׳ העלם והסתר
這就是拉夫·耶胡達（רב יהודא，Rav Yehudah）的事例：「他所有的研習都在《Nezikin》（נזיקין，損害篇）中」，而且他可以免於祈禱等等。因為世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）本身就是隱藏與遮蔽的層面，
《塔木德》記載，拉夫·耶胡達當時所有的研習都在 Mishnah 中關於損害的《Nezikin》篇；另一處則記載，他每三十天才祈禱一次（《Rosh Hashanah》35a），maamar 將此稱為免於祈禱。這裡的解釋從一項原則開始：世界層層下延的鏈條，其本質就是遮蔽。
כמ״ש ישת חשך סתרו3 דזה קאי על התהוות בחי׳ הכתר כי החכמ׳ [החכמה] נק׳ אור שהוא בחי׳ גלוי
正如經上所說：「祂以黑暗作為隱密之處。」這指的是冠冕（כתר，Keser）層面的形成；因為智慧（חכמה，Chochmah）被稱為光，屬於啟示的層面，
《詩篇》說， ה׳「以黑暗作為祂的隱密之處」；阿德莫爾哈扎肯將此應用於冠冕的形成，冠冕是高於心智的層面。在《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）《Tzav》篇中，他解釋說，這黑暗高於世界層層下延的鏈條；它只是從下方看來是黑暗，因為沒有任何思想能掌握它。相較之下，智慧被稱為光，因為它是最初的啟示。
כמ״ש ראשית חכמ׳ [חכמה]4 ראשית הגלוי והכתר שלמעלה מן החכמה ואינו מאיר ומתגלה נק׳ אצלנו בשם חשך לפי שאינו מושג.
正如經上所說：「智慧的開端」——即啟示的開端。冠冕高於智慧，並不發光、也不顯露；就我們而言，它被稱為「黑暗」，因為它無法被掌握。
經文說：「敬畏 ה׳是智慧的開端」；此處將「智慧的開端」解讀為「啟示的開端」。冠冕高於智慧，並不明顯地發光，所以就我們而言，它被稱為黑暗；原因只是我們無法掌握它。
וכמ״ש בזהר פ׳ בראשית (דל״ב ע״א)5 (ועמ״ש ע״פ שחורה אני67 כו׳ בענין שהתורה ניתנה אש שחורה ע״ג [על גבי] אש לבנה).
正如《Zohar》（זהר）《Bereishis》篇（32a頁）所說。（另參見《Likkutei Torah》《Shir HaShirim》（שיר השירים）篇中關於「我是黑的」等經文的論述，探討 Torah 以黑火在白火之上頒授。）
此處引用《Zohar》對《Bereishis》的論述。讀者也可參閱《Likkutei Torah》《Shir HaShirim》篇中關於「我是黑的」的 maamar，論及 Torah 以黑火在白火之上頒授；阿德莫爾哈扎肯在那裡解釋，甚至冠冕相對於其上的無限者而言，也被稱為黑暗和「黑火」；其上的無限者則是「白火」。
וגם לכן נק׳ הכתר חשך שהוא העלם לאוא״ס [לאור אין סוף]8 והחכמה היא העלם הכתר שאינו מאיר כ״א ע״י החכמה נמצא החכמה מעלים ומסתיר על הכתר.
冠冕也因此被稱為黑暗：它遮蔽無限之光。智慧則遮蔽冠冕；冠冕只有透過智慧才發光。由此可見，智慧遮蔽了冠冕。
冠冕被稱為黑暗還有第二個原因：它遮蔽無限之光。同樣地，智慧遮蔽冠冕；冠冕只有透過智慧才發光。因此，每一個層面都遮蔽其上方的層面。
ולכן נק׳ קו המדה בוצינא דקרדוניתא91011 מלשון חטי קרדנייתא12 שהוא ענין קדרות ושחרות לפי שצ״ל מדה וגבול עד כאן בחי׳ חכמה.13
因此，量度之線（קו המדה，kav hamiddah）被稱為「幽暗之燭」（בוצינא דקרדוניתא，botzina dekardinusa）；這名稱源自「卡爾達奈薩小麥」（חטי קרדנייתא，chitei kardenaisa）一詞，意指昏暗與黑沉；因為必須有度量與界限：「智慧（חכמה，Chochmah）這一層面，只到此處為止。」
量度之線，即設定界限的光之線，在《Zohar》（זהר）中稱為「幽暗之燭」。阿德莫爾哈扎肯從《塔木德》的「卡爾達奈薩小麥」一語推衍出這個名稱；他指出，此語意指昏暗與黑沉：度量本身，也就是說「智慧只到此處為止」，便帶有一種黑暗。刊於《Torah Ohr》（תורה אור，Torah Ohr）107d的一則補充說明指出，這條量度之線源自古日者（עתיק יומין，Atik Yomin）的嚴峻力量（גבורות，Gevuros），而古日者是一切度量與收縮（צמצום，tzimtzum）的根源。
透過以賽亞的經文，本段指出 Torah 的作用，是將收縮之前的光帶入收縮之後的世界；並解釋為何世界層層下延的鏈條中，每個層面從冠冕起都被稱為黑暗。
Kehot 的註釋引用了手稿17中較完整的解讀：就我們而言，冠冕被稱為黑暗，是因為我們無法掌握它；但相對於無限之光，它就是字面意義上的黑暗，因為收縮之前的光，即使在冠冕中，也不會發光，除非經由收縮和空出的空間。《Likkutei Torah》《Tzav》篇（15d）補充說，這黑暗——「祂以黑暗作為隱密之處」——高於世界層層下延的鏈條；它只是從下方看來是黑暗，因為沒有任何思想能掌握它。
參考出處
- 1אני ראשון ואני אחרון · Isaiah 44:6
- 2ענין רב יהודא . . בנזיקין · Berakhot 20a:4
- 3ישת חשך סתרו · Psalms 18:12
- 4ראשית חכמה · Psalms 111:10
- 5שו״ה שאינו מושג — בזהר פ׳ בראשית (דל״ב ע״א) .ֿ. וגם לכן · בבוך 17 נוסף: ”אך אע״פ שאצלינו נק׳ הכתר חושך לפי שאינו מושג אבל לגבי אור א״ס ב״ה נק׳ הכתר חושך כפשוטו לפי שאין מאיר ומתגלה האור פי׳ כי האור זהו אור א״ס ב״ה כמו שהוא לפני הצמצום ובחי׳ זו אינו מאיר כלל אפילו בהכתר כנודע בע״ח רק ע״י צמצום ומקום פנוי”: ולכן נק׳ הכתר. בענין כתר שנק׳ חושך — ראה לקו״ת צו טו, ד.
- 6ע״פ שחורה אני · לקו״ת שה״ש ד, א.
- 7שחורה אני · Song of Songs 1:5
- 8נק׳ הכתר חשך שהוא העלם לאוא״ס · Zohar, Bereshit 36:352–37:361
- 9קו המדה בוצינא דקרדוניתא · Zohar I, 15a
- 10בוצינא דקרדוניתא · Zohar, Idra Zuta 24:113–27:121
- 11בוצינא דקרדוניתא · Tikkunei Zohar 19a:14–16
- 12חטי קרדנייתא · Pesachim 7a
- 13ונשגב ה׳ לבדו · Isaiah 2:11
7וע״כ בחי׳ בינה כו׳. שכ״ז [שכל זה] הוא חשך ולא אור. אבל אור הוא גלוי הבטול להיות אוא״ס [אור אין סוף] למטה כמו למעלה מהצמצום כו׳.
[以及]「到此為止是理解（בינה，Binah）的層面」，等等。這一切都是黑暗，並非光。但光，是自我消融（ביטול，bittul）的顯露：使無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）在下方，如同[它]在收縮（צמצום，tzimtzum）之上一樣，等等。
這是逐層衡量的延續：「到此為止是 בינה」，而所有這些經衡量的層次都是黑暗，並非光。依本篇論述（מאמר，maamar）的用法，光是顯露的 ביטול；在其中，אור אין סוף 在下方的臨在，與它在 צמצום 之上完全相同。
וכמו שהוא קמיה ית׳ שהצמצום אינו אלא לגבי העולמות כנודע. והיינו דוקא ע״י התורה מגלה עמקות מני חשך1 ממעמקים קראתיך הוי״ה2
正如它在祂面前，願祂受頌讚，因為眾所周知，צמצום 只相對於諸世界而言。這唯有藉著托拉（תורה，Torah）才得以實現：「祂從黑暗中揭示深奧之事」；「我從深處向你呼求，הוי׳（Havayah）。」
在 ה׳ 本身面前，צמצום 並不遮蔽任何事；它只存在於諸世界的觀點中。唯有藉著托拉，這一隱藏的真相才得以揭示，正如經文所說：「祂從黑暗中揭示深奧之事」以及「我從深處向你呼求，ה׳。」《Zohar》（זהר）（Bereishis 32a）將約伯（איוב，Iyov）的經文解讀為：隱藏的上界層次，唯有從黑暗之中才得以揭示。
כי התורה היא בחי׳ חכמה שנמשכה ממלכות דא״ס (שהיא בחי׳ מו״ס [מוחא סתימאה] דעתיקא שבחי׳ כתר ועתיק נק׳ מל׳ דא״ס. וכנודע שמבחי׳ מל׳ דא״ק [דאדם קדמון] נעשה כתר לאצי׳)
因為托拉是智慧（חכמה，Chochmah）的層面，它源自無限者（אין סוף，Ein Sof）的王權（מלכות，Malchus）（也就是古老者（עתיק，Atik）的隱藏之腦（מוחא סתימאה，mocha stima’ah）這一層面；因為冠冕（כתר，Keser）與古老者被稱為無限者的王權；而眾所周知，原初之人（אדם קדמון，Adam Kadmon）的王權成為[世界]流溢界（אצילות，Atzilus）的冠冕），
托拉是源自無限者之王權的 חכמה。括號指出，它的根源在於 Atik 的隱藏之腦，即 Atik 隱藏的 חכמה，也是 כתר 的內在層面；כתר 與 Atik 本身都被稱為無限者的 מלכות。這裡也提到，原初之人──位於所有世界之上的原初層次──的 מלכות，成為 Atzilus 的 כתר。
ושם שורה אור א״ס ב״ה בבחי׳ לא שניתי3 ממש שאין שם העלם והסתר כלל. וכמ״ש יהי אור זו חכמה4 והכתר נק׳ אויר.
在那裡，無限者之光（願祂受頌讚）安住於「我沒有改變」的狀態，確實如此；那裡全無任何隱匿或遮蔽。正如所寫：「要有光（אור，or）」；這指的是 חכמה，而 כתר 被稱為空氣（אויר，avir）。
在那裡，無限之光安住而毫無改變，正如「我，ה׳，並沒有改變」；那裡全無遮蔽。托拉中的「要有光（אור）」指的是 חכמה；而不以公開方式發光的 כתר，則被稱為 אויר，即「空氣」。這兩個詞只差一個字母 יו״ד（yud）。在《Likkutei Torah》的 Beha’aloscha 篇中，Alter Rebbe 解釋說，托拉之所以是光，是因為它源自 חכמה，而 חכמה 帶有顯露的喜悅（תענוג，taanug），因此托拉揭示了 mitzvos（誡命）（מצוות）中隱藏的至高 תענוג。
ורב יהודה שהיה אדם גדול מאד5 היה יכול להמשיך בטול עליון ע״י שהיה בטל בעצמו בק״ש [בקריאת שמע] כי מן הק״ש [הקריאת שמע] לא היה פטור רק מן התפלה.6
拉夫・耶胡達（רב יהודה，Rav Yehudah）是一位非常偉大的人物；他能藉著自己在誦讀示瑪祈禱文（קריאת שמע，Krias Shema）時處於自我消融（בטל，batel）的狀態，將至高的 ביטול引至下方；因為他並未免除 קריאת שמע，只有祈禱可免。
拉夫・耶胡達是一位非常偉大的人物；他在誦讀 קריאת שמע 時，自己也處於 ביטול 的狀態，因此能將至高的 ביטול引至下方。本篇論述指出，他免於祈禱，卻不能免除 קריאת שמע。
本段將「光」界定為無限之光所顯露的 ביטול，說明托拉作為源自無限者之 מלכות 的 חכמה，如何將之揭示，並開始以拉夫・耶胡達為例加以闡述。
Kehot 的註釋將「要有光：這指的是 חכמה」與《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）Beha’aloscha 34c 相聯繫。托拉之所以是光，是因為它源自 חכמה，並揭示 mitzvos 中隱藏的至高 תענוג。
參考出處
- 1מגלה עמקות מני חשך · Job 12:22
- 2ממעמקים קראתיך הוי״ה · Psalms 130:1
- 3לא שניתי · Malachi 3:6
- 4יהי אור זו חכמה · Genesis 1:3
- 5שו״ה אור — אדם גדול מאד · בבוך 17 נוסף: ”לית דין ברנש”.
- 6
8ורצה להמשיך גם בנזיקין מקום הקליפות שהם ארבעה אבות נזיקין1 שיהיה בלע המות לנצח2 וכמו שיהי׳ [שיהיה] לע״ל [לעתיד לבוא] בעת תח״ה [תחיית המתים] שיחיו העצמות ויקרם עליהם עור3 ובשר כמ״ש גבי עצמות דיחזקאל4
他也希望將[它]引降至損害法（נזיקין，Nezikin）之中；那是外殼（קליפות，kelipos）的領域，四種主要的損害類型代表這個領域，為要使「祂必永遠吞滅死亡」得以實現。將來，在死者復活之時，也必是如此：骨頭將活過來，皮膚與肉將覆在它們身上，如經文中關於以西結（יחזקאל）的骨頭所說的那樣。
拉比耶胡達（יהודה）希望藉著研習損害法，將這種自我消融（ביטול，bittul）甚至帶入外殼的領域；「四種主要損害類型」象徵外殼的領域。其目標是將來「祂必永遠吞滅死亡」的時刻，也就是復活之時：骨頭將再次活過來，並覆上皮膚與肉，如以西結的枯骨異象所示。
שיהיה גשמיות ממש ואעפ״כ [ואף על פי כן] יהיו נהנין מזיו השכינה בלי אכילה ושתיה5 לפי שיומשך בטול עליון גם בגשמיות ממש וכמארז״ל [וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה] עתידים צדיקים6 שיאמרו לפניהם קדוש שיהא קודש שורה למטה.
[也就是說，]將會有真實的物質性，然而人仍將享受聖者的臨在（שכינה，Shechinah）的光輝，而無須飲食，因為上方的自我消融也將被引降至真實的物質性之中。正如我們的聖賢（願他們蒙福）所說：「將來，義人面前會有人說『聖哉』」；也就是說，聖潔將安住於下方。
復活的人將具有完全的物質性，然而他們仍將享受聖者臨在的光輝，而無須飲食，因為上方的自我消融將達至物質性本身。這就是聖賢所說「將來，義人面前會有人說『聖哉』」的原因：聖潔將安住於下方。Torah Ohr（תורה אור）在Toldos（תולדות）一篇中也解釋了同一段話：天使會在義人面前說「聖哉」，因為有些啟示只引降至下方，賜予今世的靈魂。
拉比耶胡達研習損害法，被呈現為一種努力，要將上方的自我消融帶入外殼本身的領域，預示復活之時；屆時，聖潔將安住於物質身體之中。
參考出處
- 1ארבעה אבות נזיקין · Mishnah Bava Kamma 1:1
- 2בלע המות לנצח · Isaiah 25:8
- 3ויקרם עליהם עור · Ezekiel 37:8
- 4כמ״ש גבי עצמות דיחזקאל · סי׳ לז.
- 5נהנין מזיו השכינה בלי אכילה ושתיה · Berakhot 17a:12
- 6עתידים צדיקים · Bava Batra 75b
9ועל דרך זה היתה תורתו של רב יהודא ושל רבי שמעון בן יוחאי שהיתה תורתם אומנתם1 שהיתה תורתם בבחינת בטול ממש לאור אין סוף ולא הם המדברים ד״ת [דברי תורה] אלא דבר ה׳ בפיהם כו׳.
拉夫·耶胡達（רב יהודא）和拉比西蒙·巴爾·約海（רבי שמעון בן יוחאי）的托拉正是如此；他們以托拉為業：他們的托拉處於真正向無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）自我消融（ביטול，bittul）的狀態；說托拉話語的不是他們，而是 ה׳的話語在他們口中，等等。
拉夫·耶胡達和拉比西蒙·巴爾·約海被描述為「以托拉為業」的人：他們的研習完全處於 ביטול，歸向 אור אין סוף。說出托拉話語的不是他們；而是 ה׳的話語透過他們發聲。
本段將拉夫·耶胡達和拉比西蒙·巴爾·約海的托拉研習描述為完美的 ביטול，因此 ה׳自己的話語透過他們發聲。
參考出處
- 1רבי שמעון בן יוחאי שהיתה תורתם אומנתם · Shabbat 11a:8
10וזהו ענין מתניתין מלכתא כמלך שמצוה כו׳. שיש בחי׳ עבד שלומד כדי שידע רצון וגזירת המלך. ויש בחינת מלך שהוא הגוזר עצמו כו׳.
這就是「《米示拿》（משנה，Mishnah）是王后」的意思：有一個僕人的層面／範疇（בחינה，bechinah），他學習是為了知道君王的意願與命令；也有君王的層面，是他自己下達命令，等等。
米示拿被稱為王后，因為學習有兩種方式：像僕人那樣，學習是為了知道君王想要什麼、已下達什麼命令；或者像君王那樣，他自己就是下達命令的人。
ולכן במרע״ה [במשה רבינו עליו השלום] נאמר ויהי בישרון מלך1 כו׳. נמצא היוצא מהקדמה זו השניה דפי׳ ותורה אור הוא שע״י עסק התורה בבטול ממשיכים בחינת אוא״ס [אור אין סוף] ממש שלמעלה מהצמצום שיהי׳ [שיהיה] מתגלה למט׳ [למטה] בעשי׳ [בעשיה]
因此，論到我們的導師摩西（משה），願他平安，經上說：「他在耶書崙（ישרון，Yeshurun）作王」，等等。由此可知，關於「而妥拉（תורה，Torah）是光」的意義，這第二個引言的結論是：透過以自我消融（ביטול，bittul）的狀態研習妥拉，便引下真正的無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）之層面；它高於收縮（צמצום，tzimtzum），因而能在下方、於[行動界（עשיה，Asiyah）]顯現，
因此，妥拉說：「他在耶書崙作王」；本篇將這句話解讀為是論到摩西（在經文中，也可能是指以色列聚集在西奈時作王的 ה׳）。這第二個引言的結論是：以自我消融的狀態研習妥拉，會把無限之光從收縮之上引下，使它甚至在行動界這個最低的世界顯現。
כמו שהיה רב יהודה תנויי׳ בנזיקין להפך חשוכא דוקא לנהור׳ [לנהורא] [ועמ״ש בפ׳ בראשית ע״פ צאנה וראנה.2
正如拉夫·耶胡達（רב יהודה）在「損害篇」（נזיקין，Nezikin）中[從事]研習，正是將黑暗轉化為光明。[並參見創世篇（בראשית，Bereishis）中就「你們出去觀看」[這節經文]所寫的內容。
拉夫·耶胡達研習損害篇，是為了將黑暗本身轉化為光明。此處的方括號在希伯來文本中開啟，並於第12段末尾閉合；方括號中的內容首先請讀者參看創世篇的一篇論述（מאמר），其中談到「你們出去觀看」。
本段總結第二個引言：以自我消融的狀態研習妥拉，能將無限之光從收縮之上引入最低的世界；拉夫·耶胡達透過研習損害篇，正是如此行。
參考出處
- 1ויהי בישרון מלך · Deuteronomy 33:5
- 2צאנה וראנה · Song of Songs 3:11
燈的一般意義 ¶11–12
11ועפ״ז [ועל פי זה] יובן ענין הנר והאור דרך כלל. כי הנה הפתילה זהו חוט ועליו נמשך האור ובחי׳ החוט רומז לבחי׳ צמצום האור שע״י הצמצום נמשך רק קו וחוט לבד
由此，便可從一般層面理解燈與光的事。燈芯（פתילה，pesilah）是一條線，光延展於其上；而這條線象徵光的收縮（צמצום，tzimtzum），因為藉著收縮，所延展下來的只有一條光之線（קו，kav）和一縷線絲。
有了前面兩項引介，便可以解釋燈的意象。燈芯是一條線，光承載於其上；這條線暗示收縮，藉著收縮，只有一條纖細的線——光之線——被引入空出的空間。
ואח״כ נמשך קו זה להאיר במדה ומשקל ונק׳ קו המדה ויש בזה כמה בחי׳ בענין הקו המדה ונק׳ ג״כ פתיל (וכמ״ש בזוהר פקודי דף רל״ג ע״א) ע״פ ופתיל פשתים בידו וקנה המדה1 כו׳.
其後，這條線被延展出來，按尺度與分量發光，稱為量度之線（קו המדה，kav hamiddah）。關於量度之線，有若干不同層面；它也稱為繩索（פתיל，pesil）（正如《Zohar》（זהר）的〈Pekudei〉篇（פקודי）第233a頁所載），在[經文]「他手中有一條亞麻繩，還有量度之竿」等等之中：
那條線接著展開，按一定的量度分份發光，因此稱為量度之線。《Zohar》在〈Pekudei〉篇論及以西結（יחזקאל）所見的一個人「手中有一條亞麻繩，還有量度之竿」時，稱之為繩索（pesil）；這個詞與燈芯一詞（פתילה）相關。
ולזמנין קנה המדה ולזמנין קו המדה ועל דא פתיל וקנה כו׳ דקנה המדה זהו ענין המדידה דעלמא דאתכסייא שנק׳ ים שמדה זו הוא ע״י הקנה שגדל אצל המים.2
「有時是量度之竿，有時是量度之線，因此有繩索與竿」等等。因為量度之竿所指的，正是隱藏世界的量度；這個世界稱為海。此種量度是藉著生長在水邊的蘆葦進行的。
《Zohar》區分量度之竿與量度之線。量度之竿用來量度隱藏世界；這個世界稱為海，恰如其分，因為蘆葦生長在水邊。
燈的燈芯被認定為量度之線，也就是收縮之後延展出的光之線；《Zohar》稱之為繩索。
《Zohar》在那裡又補充說，以西結所有的量度都是用量度之竿進行的，而會幕的工程則用量度之線完成。此篇 maamar 後文將顯現的世界認定為流溢界（אצילות，Atzilus）的王權（מלכות，Malchus）。
參考出處
- 1ופתיל פשתים בידו וקנה המדה · Ezekiel 40:3
- 2
12ומדידו דעלמא דאתגליא הנק׳ יבשה הוא ע״י פתיל כו׳. ועכ״פ [ועל כל פנים] בחי׳ הפתילה זהו בחי׳ קו המדה.
對顯露世界——即所稱的「乾地」——的度量，是藉著線繩等等進行的。總之，燈芯這一層面／範疇（בחינה，bechinah），就是度量之線這一層面（בחינה）。
線繩量度被稱為「乾地」的顯露世界。無論如何，燈芯就是度量之線：一條受限制的通道。
אך האור הנתלה בפתילה זהו בחי׳ תורה אור שהוא המשכת אוא״ס [אור אין סוף] שלמעלה מהצמצום והמדה וכמ״ש ארוכה מארץ מדה1
但懸於燈芯上的光，乃是「妥拉是光」這一層面（בחינה），也就是把超越收縮（צמצום，tzimtzum）與尺度的無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）引下來；如經上所寫：「其尺度長過大地」；
懸於燈芯上的光就是「妥拉是光」；它是來自收縮以上、超越一切尺度的無限之光。約伯（איוב）的經文「其尺度長過大地」，是用來說明這超越尺度之光的。
וכמ״ש במ״א שזהו ענין הברכות דיעקב ע״י יצחק דוקא כי יצחק הוא בחי׳ גבור׳ [גבורה] דע״י [דעתיק יומין] שרש ומקור קו המדה לכן נתברך יעקב על ידו.
正如別處所解釋的，這就是雅各（יעקב）的祝福特別是藉著以撒（יצחק）[而來]的道理：因為以撒是古老日子者（עתיק יומין，Atik Yomin）的克制（גבורה，Gevurah）這一層面（בחינה），也就是度量之線的根與源，因此雅各藉著他蒙受祝福。
別處解釋說，這就是雅各的祝福特別藉著以撒而來的原因。以撒是古老日子者之克制，也就是度量之線本身的根與源，因此，藉著他而來的祝福能增添超越尺度的光。
שהברכה היא מטל השמים זו מקרא ומשמני הארץ2 זו משנה. שעי״ז יומשך תוספת אור יותר לאין שיעור על עיקר האור שע״פ המדה כו׳.
因為這祝福是「天上的甘露」——指經文；「以及大地的肥美」——指《Mishnah》（משנה）；藉此便會引下無可限量的額外之光，超越依照尺度而有的基本之光，等等。
以撒的祝福「天上的甘露，以及大地的肥美」，被解讀為經文與《Mishnah》。藉著它們，便在依照尺度而有的基本之光之外，增添超越一切尺度的光。
ועיקר אחיזת האור בפתילה הוא ע״י כליון השמן שהוא בירור חכמה דק״נ [דקליפת נוגה] שכל אנושי כנ״ל בהקדמה ראשונה. והיינו כשהוא נכלל באור שבטל לגמרי לבחי׳ ותורה אור]:
光主要藉著油的燃盡而依附於燈芯；這就是對微光外殼（קליפת נוגה，kelipas nogah）中的智慧（חכמה，Chochmah），即人的理智，所作的精煉，如前文第一篇引言所述。也就是說，當它融入那完全處於自我消融（ביטול，bittul）之中、歸於「而妥拉是光」這一層面（בחינה）的光時。
光主要藉著油的燃盡而依附於燈芯；油象徵對微光外殼（קליפת נוגה）中的人類理智所作的精煉，正如前文第一篇引言所述。這發生在理智融入一種完全自我消融於「妥拉是光」的光之中時；方括號內的段落於此結束。
這個比喻至此完整：燈芯是受尺度限制的通道，光是超越尺度的妥拉之光；光藉著油的燃盡而依附於燈芯，而油象徵經過精煉的人類理智。
參考出處
- 1ארוכה מארץ מדה · Job 11:9
- 2מטל השמים זו מקרא ומשמני הארץ · Genesis 27:28
靈魂之燈 ¶13–15
13ועתה נבא לביאור הענין. לבאר ענין שני הבחי׳ נר. האחד מ״ש נר הוי״ה נשמת אדם1 שהנשמה לבדה היא בחי׳ נר.
現在我們來解釋這件事，說明燈的兩種層面。第一種是經上所說：「הוי׳（Havayah）的燈是人的靈魂」；這裡單單靈魂本身就是一盞燈。
maamar現在轉入主題，探討兩種燈。第一種就是靈魂本身：「ה׳的燈是人的靈魂」；在這裡，單單靈魂本身就是燈。
ובנר יש השלשה בחי׳ הנ״ל. אור ופתילה ושמן. א״כ יש כ״ז [כל זה] בהנשמה עצמה. הנר הב׳ הוא כמ״ש כי נר מצוה ותורה אור.2 ויש בזה ג״כ ג׳ בחינות הנ״ל.
燈有上述三個層面：光、燈芯和油。既然如此，這一切都在靈魂本身之中。第二盞燈就是經上所說：「誡命（מצוה，mitzvah）是燈，妥拉是光」；這裡也同樣具有上述三個層面。
正如任何一盞燈都有光、燈芯和油，這三者也都在靈魂本身之內。第二盞燈是誡命，正如「誡命是燈，妥拉是光」所說；它也具有同樣的三個元素。
והענין כי הנה נר הוי״ה נשמת אדם היא נה״א [נפש האלקית] (ולא הנה״ב [הנפש הבהמית] שעדיין צריכה להתברר ואינה נק׳ בשם נר הוי״ה דהא לא כתיב נר אלקים)
這裡所說「ה׳的燈是人的靈魂」，指的是具有ה׳性質的靈魂（נפש האלקית，nefesh Elokis），而不是動物性靈魂（נפש הבהמית，nefesh habehamis）；後者仍需要淨化，並不稱為「ה׳的燈」，因為經上並沒有寫「אלקים（Elokim）的燈」。
「ה׳的燈」指具有ה׳性質的靈魂。動物性靈魂不在此列，因為它仍需要淨化；經文說的是「ה׳的燈」，而不是「אלקים的燈」。
שהיא א״צ [אין צריך / אינו צריך] תקון3 לעצמה והיא הפתילה שממשכת האור הוא הבטול העליון אוא״ס [אור אין סוף] מל׳ דא״ס ששם הוא התחלת הקו וחוט המתלבש בע״ס [בעשר ספירות] דאצי׳ מקור ושרש נה״א [נפש האלקית].
它本身無須修治（תקון，tikkun），而且它就是燈芯，將光引下；這光是至高的自我消融（ביטול，bittul），即無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），也就是無限者（אין סוף，Ein Sof）的王權（מלכות，Malchus）。光之線（קו，kav）與絲的起始處就在那裡；它包裹於[流溢界（אצילות，Atzilus）]的十個屬性（ספירות，Sefiros）之中，而這些屬性是具有ה׳性質的靈魂的源頭與根本。
具有ה׳性質的靈魂本身無須修治，正如Tanya（תניא）引述Etz Chaim（עץ חיים）所說。它是燈芯，將光引下；這光是無限者王權所具有的至高自我消融。光之線在此處開始，隨後包裹於流溢界的十個屬性之中；這些屬性是具有ה׳性質的靈魂的根源。
ונקראת הנה״א [הנפש האלקית] ג״כ פתילה יעקב חבל נחלתו.4 על כן בכח הנה״א [הנפש האלקית] להמשיך האור והבטול עד שהשמן הוא חכמה שבשכל אנושי שבנפש השכלית דנוגה נמשך אחר הפתילה.
具有ה׳性質的靈魂也稱為燈芯，正如「雅各（יעקב，Yaakov）是祂產業的繩索」所說。因此，具有ה׳性質的靈魂有能力引下光與ביטול，直到油也隨著燈芯而被牽引；油就是人類理智中、屬於Nogah（נוגה，nogah；光明）的理智靈魂之智慧（חכמה，Chochmah）。
具有ה׳性質的靈魂也稱為燈芯，正如「雅各是祂產業的繩索」所說。藉著它，光與ביטול被引下，直至油——也就是屬於נוגה的理智靈魂中的人類智慧——隨著燈芯而被牽引而來，正如油會沿著燈芯上升。
maamar指出兩盞燈：靈魂與誡命，並說明靈魂之燈的構造：具有ה׳性質的靈魂是燈芯，油則是屬於נוגה的人類理智。
參考出處
- 1נר הוי״ה נשמת אדם · Proverbs 20:27
- 2כי נר מצוה ותורה אור · Proverbs 6:23
- 3נה״א . . שהיא א״צ תיקון · תניא פרק לז בשם ע״ח. וראה בליקוט פי׳ שם.
- 4יעקב חבל נחלתו · Deuteronomy 32:9
14והנה השמן הנמשך אחר הפתילה הוא השורף ונכלה הכל עד שנעשה ממנו אש גמור שהוא הגורם הדלקת האש הרבה לפי שהוא הוא הדולק עד שנתהפך ממש להיות כאש משא״כ הפתילה.
如今，沿著燈芯被引上的油，才是燃燒並完全耗盡的；直到它成為純然的火。它正是使火勢大大燃起的原因，因為燃燒的正是它本身，直到它實際轉化而成為火；燈芯卻不是如此。
沿燈芯被引上的油會燃燒並耗盡，直到成為純粹的火；它才是火焰真正的燃料。燈芯並不以同樣的方式轉化為火。
והכח הזה בשמן דק״נ [דקליפת נוגה] יותר מבנה״א [מבנפש האלקית] הפתילה הוא לפי שעיקרו מעולם התהו
油中這種力量比具有ה׳性質的靈魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）——也就是燈芯——更強，原因在於它的本質[根源]來自混沌界（תהו，Tohu），
象徵光明之殼（קליפת נוגה，kelipas nogah）的油，比具有ה׳性質的靈魂（נפש האלקית）有這種力量，是因為它的根源在混沌界（תהו）。
שהוא למעלה מעלה (כי בתהו היה רבוי האור שזהו יותר מבחי׳ המדה דקו המדה דתקון) אלא לפי שהיו זת״ז [זה תחת זה] נשברו.
它的層次極高（因為在混沌界中，光極其豐盛，超過了整飭（תקון，Tikkun）界中度量之線的尺度層次）；但由於它們彼此上下排列，便破碎了。
混沌界層次極高：其中的光極其豐盛，超過了整飭界中光之線（קו，kav）的度量之光。它的器皿之所以破碎，是因為其中的十個屬性（ספירות，Sefiros）彼此上下排列，各自獨立。
דהיינו לפי שלא הי׳ [היה] התכללות וההתכללות הוא התקון שנמשך דרך קוים כמ״ש באילן.1 וזהו ענין נשמת אדם2 א׳ דם
也就是說，因為其中沒有相互涵攝；而相互涵攝正是整飭，它沿著各條線（קווים，kavim）引下，正如《Ilan》（אילן）中所寫。這就是「人的（אדם，adam）靈魂」之意：א（alef）與血（דם，dam）。
其中彼此並未相互涵攝，而相互涵攝正是整飭的本質；整飭的光沿著各條線（קווים，kavim）流動，正如《Ilan》（אילן）所描述的那樣（即卡巴拉學者 R. Meir Poppers 所作、描繪卡巴拉世界的宏大圖表《Ilan HaGadol》（אילן הגדול））。經文中的「人的靈魂」於是被讀作 alef-dam，即「alef」與「血」；在《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）〈Shir HaShirim〉中，阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）解釋說，心臟的血是激動與喜悅的所在，而 alef 是智慧（חכמה，Chochmah），能調和這種激動。
כמו שהדם סובב והולך בכל האברים נעוץ תחלתן בסופן3 עד שלכאב הראש מקיז דם ברגל כו׳. כך הוא המשכת הנשמה נפש אלקית.
正如血液循行於所有肢體，「其始嵌入其終」，甚至頭痛時會從腳部放血，等等；靈魂的引下——也就是具有ה׳性質的靈魂（נפש האלקית）——也是如此。
血液循行於每一肢體，使始與終彼此相連；因此，從腳部放血可以緩解頭痛。具有ה׳性質的靈魂（נפש האלקית）也是以同樣的方式引下，將最高處與最低處連結起來。
本段解釋了為甚麼成為火的是油而不是燈芯：油的根源在混沌界，其光超過了整飭界中經度量的光。
Kehot 的註釋指出，文中所引的「Ilan」是卡巴拉學者 R. Meir HaKohen Poppers 所作的《Ilan HaGadol》，並將「adam」讀作「alef-dam」的解讀追溯至《Mevo She’arim》和《Shelah》。
參考出處
- 1כמ״ש באילן · ”אילן הגדול” — להמקובל מאיר הכהן פאפרש.
- 2נשמת אדם א׳ דם · מבוא שערים ש״ה ח״ב פ״ה. של״ה בהקדמת בית ישראל בית דוד כא, א. ראה גם לקו״ת שה״ש כז, ב. ראה יהל אור ע׳ שנח.
- 3נעוץ תחלתן בסופן · Sefer Yetzirah 1:7
15והכל הוא רק כדי לברר הנפש השכלית שתתהפך ממש באש שלמעלה שיהי׳ [שיהיה] מאיר בה אור א״ס ממש כמו למעלה כי מתהו ממש נעשה תקון שמעקודים נקודים נעשה ברודים.1
這一切都只是為了提煉理智之魂，使它確實轉化為上方的火，令無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）確實在其中照耀，如同在上方那樣。因為正是從混沌（תהו，Tohu）本身形成修正（תקון，Tikkun）：由束縛界（עקודים，Akudim）[和]點狀界（נקודים，Nekudim），形成斑駁界（ברודים，Berudim）。
整個過程的目的，是提煉理智之魂，直到它轉化為上方的火，使אור אין סוף如同在上方那樣照耀其中。תקון正是由תהו本身建立而成：卡巴拉所稱的עקודים與נקודים兩個世界，產生了ברודים，也就是תקון的秩序。
וזאת היא בחי׳ נר הנשמה שהיא נפש אלקית שהיא הפתילה שעיקר הנר היא הפתילה והשמן הוא בירור הנפש השכלית. ומזה נעשה אור הוא הבטול העליון כו׳ כנ״ל.
這就是靈魂之燈的層面／範疇（בחינה，bechinah）：具有ה׳性質的靈魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）是燈芯，因為燈的本質就是燈芯；油則是對理智之魂的提煉。由此便產生光，也就是上層的自我消融（ביטול，bittul）等等，如上所述。
這就是靈魂之燈：נפש האלקית是燈芯，是燈的本質部分；油則是經提煉的理智之魂。由它們相合而產生光，即先前所述的上層ביטול。
本段闡明靈魂之燈的目的：理智之魂經提煉後所成的油轉化為火，顯露無限之光，正如תקון由תהו而成。
參考出處
- 1שמעקודים נקודים נעשה ברודים · Genesis 31:10
為何稱為光 ¶16–24
16והנה הטעם שנק׳ הבטול הזה בשם אור. וגם מה שנמשך ע״י כליון השמן דוקא שהוא הוא שנעשה אש ואור גמור. משא״כ הפתילה.
現在，[至於]為何這種自我消融（ביטול，bittul）被稱為「光」，以及為何它特別是藉著油的耗盡而引出——因為油正是化為火與完整之光的；燈芯則不是如此：
這裡提出兩個問題：為何這種自我消融（ביטול）被稱為「光」，以及為何它特別是藉著油的耗盡而來；油會化為火，成為完整之光，而燈芯則不會。
וכבר מילתא אמורה שהוא מפני ששרשה מעולם התהו.
前面已經說過，這是因為油的根源出自混沌界（תהו，Tohu）。
簡要的答案（前文已說過）是：油的根源在於 תהו。
אך ביאור הענין הוא ע״פ המבואר בדוכתי טובא. איך שיש ב׳ בחי׳ אהבה ויראה. האחת האהבה והיראה שהיא מוגבלת לפי שיעור השגת הנפש כו׳.
但這件事的詳細解釋，乃是依據許多地方所闡明的內容：愛與敬畏（אהבה ויראה，ahavah v'yirah）有兩個層面。第一種愛與敬畏，受靈魂理解程度的限度所拘束，等等。
更完整的說明，依據的是許多地方闡明的一項區分：對 ה׳ 的 אהבה ויראה 有兩個層面。第一種受靈魂所理解的程度限制。
本段提出為何自我消融被稱為光、又為何透過油而來的問題，並以愛與敬畏的兩個層面開始作答。
17והב׳ הוא האה״ר [האהבה רבה] ויראה עצומה למעלה מכדי אשר תוכל הנפש שאת בהשגתה כו׳. והיא הבאה מבחי׳ ההתבוננות בסוכ״ע המקיף לכל העולמות בשוה. ובחי׳ הראשונה נק׳ בכל נפשך.1 ועד״ז הי׳ [היה] אהוי״ר [אהבה ויראה] של הנשמה בג״ע [בגן עדן] לפ״ע [לפי ערך] ההשגה.
第二種是極大的愛與極深的敬畏，超越靈魂在理解中所能承受的程度，等等；它源於對環繞一切世界之光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）的觀照；這光以同等方式環繞一切世界。第一個層面稱為「盡你的靈魂」。照此而言，靈魂在伊甸園（גן עדן，Gan Eden）中的愛與敬畏，便是依照[其]理解的程度而有。
第二個層面是極大的愛與極深的敬畏，超越理解所能承載的程度；它源於觀照環繞一切世界之光，這光以同等方式環繞一切世界。第一個、受限的層面相當於「盡你的靈魂」，也是靈魂在伊甸園中所具有、與其理解程度相稱的那種愛。
這兩種愛的層面有所區別：一種是在理解所及範圍內的愛，即「盡你的靈魂」；另一種則超越理解，源於觀照環繞一切世界之光。
參考出處
- 1בכל נפשך · Deuteronomy 6:5
18והשנית נק׳ בכל מאדך.1 כי מאד פי׳ בלי גבול.2 היינו שאין כלי הלב מכיל האהבה ויראה העצומ׳ עד שנעשה בחי׳ אור מקיף.
第二個稱為「盡你全力」（בכל מאדך，me’odecha）。因為「無限」（מאד，me’od）意指沒有界限；也就是說，心的器皿無法容納那浩瀚的愛與敬畏（אהבה ויראה，ahavah v’yirah），以致它成為環繞之光（אור מקיף，Or Makif）。
第二個層面稱為「盡你的無限」，而「無限」意指沒有界限：心無法容納這份愛與敬畏，因此它成為環繞之光（Or Makif），環繞在人之外，而非存在於人之內。在《Likkutei Torah》的Shelach篇中，Alter Rebbe解釋，這份愛沒有界限，也不會中斷，因為它來自環繞一切世界之光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）；每個猶太人都按自己的程度具有這份愛。
וזהו בחי׳ תשובה בחילא יתיר.3 פי׳ יתיר על הכלי. ולזה היה תכלית ירידת אור הנשמה מג״ע [מגן עדן] לעוה״ז בכדי שתבא לבחי׳ בכל מאדך
這就是「以超越性的力量」而有的悔悟回歸（תשובה，teshuvah）層面：「超越」意指超越器皿。靈魂之光從伊甸園（גן עדן，Gan Eden）下降到這個世界，目的就在於使它達到「盡你全力」的層面。
這就是以「超越性的力量」而有的悔悟回歸，這是《Zohar》（זהר）中的說法；「超越」意指超越器皿。靈魂為此從伊甸園下降到這個世界：為了達到「無限」之愛。
שהתשובה אינה רק בעוה״ז כי ע״י אהוי״ר [אהבה ויראה] זו שבלי גבול עי״ז ממשיך אוא״ס [אור אין סוף] הבלי גבול שלמעלה מהצמצום
因為悔悟回歸[只有]在這個世界才可能；藉著這無限的愛與敬畏，人便引下那無限、無邊的無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），它超越收縮（צמצום，tzimtzum）；
悔悟回歸只有在這個世界才可能。無限的愛與敬畏引下那本身無限的無限之光；它來自收縮之上。
משא״כ ג״ע [גן עדן] נק׳ זיו השכינה ע״י צמצום. ביו״ד נברא עוה״ב [עולם הבא]4 כו׳. ולכן יפה שעה56 א׳ בתשובה כו׳.
而伊甸園則被稱為「Shechinah（שכינה）的光輝」，[這光輝是]經由收縮而來。「來世是以字母（יו״ד，yud）創造的」，等等。因此，「一小時的悔悟回歸更為可貴」，等等。
相較之下，伊甸園被稱為「Shechinah（שכינה）的光輝」；這是一種經由收縮而來的光，如《塔木德》所說，來世是以字母י（יו״ד）創造的；它是最小的字母。因此，《Mishnah》（משנה）說：「在這個世界悔悟回歸並行善一小時，勝過來世的全部生命。」
無限的愛——「盡你全力」（מאד）——就是只有這個世界才可能有的悔悟回歸；它從收縮之上引下無限之光，這正是靈魂從伊甸園下降的原因。
參考出處
- 1בכל מאדך · Deuteronomy 6:5
- 2מאד פי׳ בלי גבול · ראה גם לקו״ת שלח מב, ג ובכ״מ.
- 3תשובה בחילא יתיר · Zohar I, 129b
- 4ביו״ד נברא עוה״ב · Menachot 29b:13–14
- 5יפה שעה א׳ · אבות ד, יז.
- 6יפה שעה א׳ בתשובה · Pirkei Avot 4:17
19והנה בחי׳ אה״ר [אהבה רבה] זו דמאדך נק׳ או״ח [אור חוזר]. והטעם שנק׳ בשם אור הוא כי הנה אנו רואים ההפרש בין אש ואור למים אשר מן האש יוכלו להדליק זמ״ז [זה מזה] עד אין קץ וגבול
如今，「極度」之愛（מאדך，me’od）的這一層面稱為回返之光（אור חוזר，Or Chozer）。稱它為「光」的原因是，我們看到火與光，以及水之間的差別：一團火可以點燃另一團火，無窮無盡，沒有界限，
這種無限的「極度」之愛（מאדך）稱為回返之光，也就是從下方升起的光。稱它為光，是因為火與水有所不同：一團火可以點燃一團又一團的火，無窮無盡。
משא״כ במים שיש גבול להשפעתם שאפי׳ [שאפילו] יהיו מים הרבה יכלו או יחסרו כשישתו מהן עם רב.
水卻不是如此，它所能給予的有其限度：即使有很多水，當許多人飲用時，水也會耗盡或減少。
相較之下，水是有限的：無論有多少，許多人飲用時，水都會耗盡或減少。
משא״כ באש שאפי׳ [שאפילו] מאור נר אחד יוכלו להדליק נר מנר עד שלא יהיה כלה כלל לעולם
火卻不是如此：即使只取一盞燈的光，也能一盞燈接一盞燈地點燃，直到它永遠完全不會耗盡。
從一盞燈的火焰，可以一盞接一盞地點燃其他燈，而火永遠不會耗盡。
ונמצא שאע״פ [שאף על פי] שהאש הדולק מצד עצם הרי הוא בע״ג [בעלי גבול / בעל גבול] כמו המים אבל מ״מ יש בו בחי׳ כח בלתי מוגבל מה שיוכלו להמשיכו מנר לנר בלי שיכלה לעולם משא״כ במים שהם מוגבלים
由此可見，雖然燃燒的火就其本身而言是有限的，與水一樣；然而，它具有一種不受限制的力量，可以從一盞燈引到另一盞燈，永不耗盡；水卻不是如此，水是有限的。
然而，燃燒的火本身是有限的物質，正如水一樣。儘管如此，火仍具有一種不受限制的力量，因為它可以永遠從一盞燈傳到另一盞燈；水是有限的，因此做不到這一點。
ולכן נמשל הקב״ה לאש דוקא כמ״ש אש אוכלה הוא12 כי אני הוי״ה לא שניתי3 בין קודם שנבה״ע [שנברא העולם] וכו׳ לפי שההמשכה היא רק הארה בעלמא שאינו נוגע למהו״ע [למהותו ועצמותו].
因此，קב״ה（Kudsha Brich Hu，意為「聖者，願祂受頌讚」）特別被比作火，正如經上所說：「祂是吞噬之火」；因為「我，ה׳，並沒有改變」，無論是在世界尚未被創造之前，還是之後，等等；這是因為引下來的只是一縷微光，並不觸及祂的本質與存在。
這就是為何 ה׳ 特別被比作火，正如「祂是吞噬之火」所說。 ה׳說：「我在創造之前與創造之後並沒有改變」，因為創造所引下來的只是祂的一縷微光，並不影響祂的本質；正如點燃另一盞燈，不會使第一盞燈有所減少。
「極度」之愛（מאדך）之所以稱為「光」，是因為它像火一樣，具有能將自身傳遞出去的無限力量；水則沒有這種力量。這也是 ה׳被比作火的原因。
參考出處
- 1אש אוכלה הוא · ואתחנן ד, כד.
- 2אש אוכלה הוא · Deuteronomy 4:24
- 3אני הוי״ה לא שניתי · Malachi 3:6
20וזה כמשל האש שהמדליק נר מנר אינו מחסר בנר הראשון ולכן אין לו קץ. משא״כ במים שנעשה חסרון כו׳ ע״כ יהיו כלים לגמרי ברבוי המשכות
這就如火的譬喻：以一盞燈點燃另一盞燈，並不會使第一盞燈有所減少，因此火沒有窮盡。水則不然；水會有所減少，等等；因此，經多次汲取，便會完全耗盡，
這裡具體說明了這個比較：以一盞燈點燃另一盞燈，不會耗損第一盞燈，所以火沒有窮盡。水每被汲取一次，就會有所減少，因此多次汲取便會使它耗盡。
משא״כ האש אינו כלה ע״י רבוי הדלקות ממנו לפי שאין נעשה שום חסרון בו כלל רק ע״ד הארה:1
相較之下，火即使被多次用來引燃，也不會因此耗盡，因為它絲毫不會有所減少；只有[某種東西]是以微光的方式傳出的。
用火點燃許多盞燈，火不會因此耗盡，因為它絲毫沒有損失；傳遞出去的只是微光。
火在給出的同時不會有所損失，因為它所傳遞的只是微光；水則每經一次汲取便會減少。
Kehot的註釋指出，策馬赫・策德克（צמח צדק）的手稿此處原有一則旁註，提出疑問：火是四種物質元素之一，怎能具有無限的力量？旁註並對此作了解釋，但後來被劃線，標記為應予刪除。
參考出處
- 1שו״ה ממנו — ע״ד הארה · בגוכתי״ק הצ״צ יש כאן הערה: איך יהי׳ באש מד׳ יסודות הגשמיים כח בלתי גבול ומבאר, — והעביר קו סי׳ למחיקה.
21והנה ע״פ משל זה באש הגשמי דאע״פ [דאף על פי] שהוא בע״ג [בעלי גבול / בעל גבול] ממש מ״מ יהיה ממנו המשכה בלי גבול כמו״כ [כמו כן] יובן הנמשל בענין אהבה דבכל מאדך. דפי׳ מאד היינו בלי גבול למעלה מהגבלת כלי הנפש.
如今，根據這個以物質之火為喻的比方——火雖然確實有限，然而由它卻能引出無限的延展——同樣也就可以明白這比喻所指的，是「盡你一切力量」（מאדך，me’odecha）之愛。因為「無限」（מאד，me’od）意指沒有界限，超越靈魂器皿的限制。
物質之火雖然確實有限，卻能帶來無限的流展。同一原理也說明了「盡你一切力量」的愛，其中「無限」意指超越靈魂器皿的限制。
火的比喻應用於「無限」之愛；這種愛超越靈魂器皿的限制。
22והנה ודאי מובן לכל דאין ר״ל [רוצה לומר] שהיא אהוי״ר [אהבה ויראה] שבלי גבול וקץ ממש כי איך שייך זה שבאדם יהיה אהוי״ר [אהבה ויראה] שבלי גבול ממש. אלא הכוונה שהיא יותר מהגבלת הכלי השכל ומדות שבאדם.
現在，人人都必然明白，這並不是說這愛與敬畏（אהבה ויראה，ahavah v'yirah）真正無限、沒有終點；因為，人怎可能具有真正無限的愛與敬畏呢？而是說，它超出了人之智力與情感屬性（מדות，middos）器皿所受的限制。
不要以為這種愛是字面意義上的無限，因為人不可能有真正無限的愛與敬畏。這裡的意思是，它超出了人的智力與情感器皿。
שאין כח בכלים אלו להכיל ולהגביל אהוי״ר [אהבה ויראה] זו בתוכן כ״א היא יתיר יותר מכלים אלו
因為，這些器皿沒有能力將這份愛與敬畏容納在其中，並加以限制；相反，這份愛與敬畏超越了這些器皿。
這些器皿既不能容納它，也不能為它設定界限；它溢出了器皿。
因此，經文稱之為「盡你一切的『極度』（מאדך，me’od）」——也就是「你的極度」（מאד）；換言之，相對於你的器皿，這份偉大的愛便稱為「極度」、彷彿無限；但實際上，它仍有界限。
這就是經文為何說「你的極度」：相對於你自己的器皿，這份偉大的愛是無限的，儘管實際上它仍有界限。
這段闡明，「極度」之愛只相對於人的器皿而言是無限的，並非絕對無限。
參考出處
- 1בכל מאדך · Deuteronomy 6:5
- 2יותר — בכל מאדך מאד שלך · ראה לקו״ת שלח מב, ג. דרך מצותיך קכג, ב. קס, א ואילך. אוה״ת נ״ך כרך ג ע׳ א׳שלט. לקו״ש ח״ד ע׳ 1133 ובהערה לשם.
23ואעפ״כ [ואף על פי כן] כיון שלגבי האדם היא בחי׳ בכל מאדך ובחי׳ בחילא יתיר לכן עי״ז ממשיך ממש אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה שלמעלה מהצמצום שהוא הבלי גבול אמיתי
然而，既然對人而言，這是「盡你一切的力量（מאדך，me’od）」的層面，也是「以超越常限的力量」的層面，因此，藉此便實際引下高於收縮（צמצום，tzimtzum）的、蒙受頌讚的無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）；這無限之光是真正無限的。
即使如此，既然對人而言，這確實是「盡你一切的力量」和「以超越常限的力量」，便能由此引下高於收縮的無限之光；這無限之光確是真正無限的。
נמצא עם היות אה״ר [אהבה רבה] זו מצד עצם בעלת גבול מ״מ להיותה יותר מגבול וכלי של הנפש ע״כ פועלת המשכה מבחי׳ בלי גבול ממש דהיינו אוא״ס [אור אין סוף] ממש
由此可知，雖然這份偉大的愛就其本身而言是有界限的，但因為它超越了靈魂自身的界限與器皿，所以能從真正無限的層面引下光，也就是無限之光本身。
一份本身有界限的愛，因為超越了靈魂自身的界限與器皿，便能引來真正無限者的流注，也就是無限之光本身。
ולכן נק׳ אה״ר [אהבה רבה] זו בשם אור שהוא ממש כמשל האור והאש אע״פ [אף על פי] שהוא בע״ג [בעלי גבול / בעל גבול] יש ממנו המשכה בלי גבול משא״כ במים וכו׳.
因此，這份偉大的愛被稱為「光」：它正如光與火的譬喻，雖然本身有界限，卻能由它引出無限的流注；水則不然，等等。
這就是為何這份偉大的愛被稱為光：它如同火，本身有界限，卻能由此引出無限的流注；水則不是如此。
ועד״ז יובן מעלת אהבת רשפי אש1 בכל מאדך על בחי׳ אהבה הנמשכת כמים שהוא בחי׳ בכל נפשך.
同樣，我們也就能理解，具有「盡你一切的力量」這一層面的「火焰迸射」之愛，何以勝過如水流淌的愛；後者屬於「盡你的整個靈魂」這一層面。
同樣，我們也能理解，稱為「火焰迸射」的「盡你一切的力量」之熾烈愛，為何高於如水流淌的「盡你的整個靈魂」之愛。
一份超越自身器皿的愛，雖然本身有界限，卻能引下真正無限的無限之光；因此它被稱為光與火，並高於如水般的「盡你的整個靈魂」之愛。
參考出處
- 1רשפי אש · Song of Songs 8:6
24והנה אה״ר [אהבה רבה] זו נתהוה בהנשמה דוקא ע״י התלבשות׳ בגוף ונה״ב [ונפש הבהמית] שאז תבא לבחי׳ תשובה בחילא יתיר
如今，這種極大的愛唯有藉著靈魂包裹於身體與動物性靈魂（נפש הבהמית，nefesh habehamis）之中，才會在靈魂內生起；因為如此，它便能達到悔悟回歸（תשובה，teshuvah）「以超越尋常的力量」的層次；
這種極大的愛，唯有藉著靈魂包裹於身體與動物性靈魂之中，才會在靈魂內生起。唯有如此，它才能達到悔悟回歸「以超越尋常的力量」的層次。
משא״כ אהבת הנה״א [הנפש האלקית] קודם התלבשותה בגוף היה בבחי׳ גבול וכלי כפי השגת הנפש כו׳. ולכן נק׳ הנה״א [הנפש האלקית] פתילה שהפתיל׳ זהו דבר מוגבל בעצם וכמו פתיל וקו המדה
與此不同的是，具有ה׳性質的靈魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）在包裹於身體之前，其愛處於有限且受器皿制約的狀態，依照靈魂的理解而定，等等。因此，具有ה׳性質的靈魂被稱為燈芯，因為燈芯本質上是有限之物，如同繩索與量度之線。
具有ה׳性質的靈魂尚未進入身體之前，它的愛受靈魂的理解所限。因此，它被稱為燈芯；燈芯本身是有限之物，如同繩索與量度之線。
אבל ע״י התלבשותה בנה״ב [בנפש הבהמית] ואז השמן דבירור הנפש השכלית שמנוגה ששרשה מעולם התהו הוא נמשך אחר הפתילה דנה״א [דנפש האלקית] עי״ז דוקא יתהפך השמן לאור
但是，藉著它包裹於動物性靈魂之中，當理智之魂經精煉所得之油——這理智之魂屬於光輝（נגה，nogah），其根源來自混沌界（תהו，Tohu）——被牽引而隨著具有ה׳性質的靈魂之燈芯時，唯有藉著這一點，油才會轉化為光；
當它包裹於動物性靈魂之中時，經精煉的理智之魂之油——這理智之魂屬於光輝，其根源在混沌界——便被牽引而隨著具有ה׳性質的靈魂之燈芯。唯有藉此，油才會轉化為光。
שהוא בחי׳ אה״ר [אהבה רבה] דבכל מאדך ובטול עליון יותר מהכלי וכמו רב יהודה דאימתא דמאריה עליה.
這光就是「盡你一切的力量」（מאדך，me’odecha）的極大之愛，也是超越器皿的更高層次自我消融（ביטול，bittul）；拉夫·耶胡達（רב יהודה）便是如此，他深懷對其主宰的敬畏。
這光就是「盡你一切的力量」的極大之愛，也是超越器皿的更高層次自我消融。拉夫·耶胡達便體現了這一點；「他對其主宰的敬畏」臨在於他身上。
לכן נק׳ אה״ר [אהבה רבה] זו בשם או״ח [אור חוזר] שהוא אור הנמשך מהבירור דק״נ [דקליפת נוגה] ששרשן מעקודי׳ [מעקודים] נקודים כנ״ל אלא שעי״ז נמשך אח״כ מלמעלה למטה אוא״ס [אור אין סוף] ממש והוא בחי׳ ותורה אור.
因此，這種極大的愛被稱為回返之光（או״ח，Or Chozer），因為這光是由光輝（נגה）之外殼（קליפה，kelipah）的精煉而引出的，其根源來自捆束界（עקודי׳，Akudim）[和]點界（נקודים，Nekudim），如前所述；但藉此，之後便會有無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）本身由上而下地引降，這就是「妥拉是光」的層次。
這種極大的愛被稱為回返之光，因為它是由光輝之外殼的精煉而升起的光，其根源在捆束界與點界。作為回應，無限之光本身隨後便由上而下地引降，這就是「妥拉是光」。
此處以愛來闡明燈盞的比喻：作為燈芯的具有ה׳性質的靈魂本受限制；唯有當它包裹於身體之中，經精煉的理智之油才會化為極大的愛，即回返之光，而這又進而引降「妥拉是光」。
誡命之燈 ¶25–28
這一切都是靈魂之燈的層面。然而，沒有誡命（מצוה，mitzvah），便沒有靈魂，因為「無知之人不虔敬，粗鄙之人不敬畏罪過。」
這一切都關乎靈魂之燈。然而，沒有 מצוה，便沒有靈魂，正如《Mishnah（משנה）》所說：無知之人不可能虔敬，粗鄙之人也不能敬畏罪過。
וגם מצוה בלא נשמה אינה כלום כי כל האומר אין לי אלא תורה3 אפילו תורה אין לו.
此外，沒有靈魂的 מצוה 也毫無意義，因為「凡說『我除了妥拉（תורה，Torah）之外別無所有』的人，連 תורה 也沒有。」
同樣，沒有靈魂的 מצוה 毫無意義，正如《Talmud》所說：自稱只有 תורה 的人，連 תורה 也沒有。
靈魂之燈與 מצוה 之燈彼此需要：靈魂與 מצוה，任何一者單獨存在都不完整。
參考出處
- 1לא ע״ה חסיד · Zohar III, 33b
- 2לא ע״ה חסיד ולא בור ירא חטא · Pirkei Avot 2:5
- 3כל האומר אין לי אלא תורה · Yevamot 109b:4–5
26ולכן צריך להיות גם שניהם. והענין כי נר מצוה שהמצוה היא נר והיינו פתילה.
因此，兩者都必須具備。其意是，在「誡命（מצוה，mitzvah）是燈」這句話中，מצוה就是燈，也就是燈芯。
因此，兩者都不可或缺。在「誡命是燈」這句話中，מצוה就是燈，也就是燈芯。
והענין כי הדברים שנעשה בהן המצוה הן ג״כ מעולם התהו. אך המצוה היא ג״כ בחי׳ מקיף שנמשך ע״י קיום המצוה מקיף עליון
其意是，履行המצוה所用的事物，也同樣源自混沌界（עולם התהו，Tohu）。然而，המצוה本身也屬於環繞性[光]（מקיף，makif）這一層面（בחינה，bechinah）；藉著履行誡命，便有超然的מקיף被引下。
履行מצות所用的實體物件，也來自עולם התהו。然而，מצוה本身也是一種環繞之光：履行它會引下超然的環繞之光。
ולכן המצות הן לבושים ובגדי מלכות להיות עי״ז הנשמה צרורה בצרור החיים1 שמלבשת ומקפת את הנשמה להעלותה כי כל דבר שצריך לעלות מקיפין אותו סביב.
因此，מצות是衣裳和王室衣袍，藉此使靈魂「被繫於生命之束中」；因為[誡命]為靈魂披衣並環繞它，以提升它；凡需要上升的事物，都會被四面環繞。
因此，מצות被稱為衣裳和王室衣袍。它們為靈魂披衣並環繞它，使靈魂「被繫於生命之束中」而得以提升；凡必須上升之物，都必須受到環繞。
誡命（מצוה）是第二盞燈的燈芯；它透過源自עולם התהו的實物發揮作用，並引下超然的環繞之光，為靈魂披衣，將它提升。
參考出處
- 1צרורה בצרור החיים · I Samuel 25:29
27וע״י זה המקיף המקיפו הוא עולה כמו שזורקין את האבן ע״י קירטא כו׳ מה שלא היה עולה כלל מעצמו ולהפך בעבירה ג״כ מלפפתו1 כו׳
藉著這環繞之光（מקיף，makif）所環繞的那一物便得以上升，正如人用投石器把石頭拋出；石頭本身完全不能自行升起。反過來說，對於罪過也是如此：「它纏裹著他」等等。
環繞之光會提升它所環繞的事物，就像投石器把石頭發射出去，而石頭本身絕不可能自行升起。相反，罪也會「纏裹著」一個人。
ולכן לובשים הטלית ותפילין קודם התפלה כנודע שכל דבר שצריך להעלותו מלמטה יורד מתחלה אור העליון והוא אור המקיף שהוא המעלה כנ״ל.
因此，我們在祈禱前先穿上祈禱披巾（טלית，tallis）並佩戴經匣（תפילין，tefillin）：眾所周知，凡是需要從下方被提升的事物，超然之光都會先下降；這就是環繞之光（אור המקיף，Or Makif），由它來提升[它]，如上所述。
因此，我們在祈禱前先穿上祈禱披巾並佩戴經匣：凡是要從下方被提升的事物，都需要超然之光先下降；這環繞之光正是負責提升它的光。
ובזה תתהפך הנפש השכלית באור שלמעלה בתפלה ולכן מתפללין בכל יום נוסח אחד (משא״כ תורה היא צריכה דוקא התחדשות ע׳ [עיין] זוהר בראשית בהקדמה )(די״ב ע״ב) ולאפשא לה בכל יומא2
藉此，理智之魂便會在祈禱中轉化為上方的光。因此，我們每天誦讀同一篇祈禱文（相較之下，研習妥拉（תורה，Torah）特別需要更新；見《Zohar》Bereishis 的〈引言〉，第12b頁：「並使它每日增長」）。
在祈禱中，理智之魂會轉化為上方的光。這就是為甚麼祈禱文每天都相同，而研習妥拉則需要更新：《Zohar》的引言提到，要使妥拉「每日增長」。
שבכל יום מעלה ניצוץ מנפש החיוני׳ [החיונית] כי כל ימי שנותינו בהם שבעים שנה3 הם כ״כ [כל כך] נצוצות מנפש החיונית שצריך לברר משא״כ נה״א [נפש האלקית] היא נצחית.
因為每天都會提升一個來自生命魂的火花；「我們一生的年日，其中有七十年」，正是那麼多個必須提煉的生命魂火花；相較之下，具有 ה׳ 性質的靈魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）是永恆的。
祈禱之所以每日重複，是因為每天都會再提升一個生命魂的火花：一生的七十年，正是那麼多個有待提煉的火花；而具有 ה׳ 性質的靈魂本身則是永恆的。
נמצא המצוה היא בחי׳ פתילה שבה וע״י נכלה השמן באור כך ע״י המצוה היא עליית נפש השכלי׳ [השכלית] דק״נ [דקליפת נוגה]
由此可知，誡命（מצוה，mitzvah）就是燈芯的層面：油在燈芯之中、藉著燈芯而消耗於光中；同樣，藉著誡命，光輝外殼（ק״נ，kelipas nogah）的理智之魂便得以上升，
因此，誡命就是燈芯；油在燈芯之中、藉著燈芯而消耗於光中，而光輝外殼的理智之魂則藉著誡命而上升。
וגם קלף התפלין דק״נ [דקליפת נוגה] ומעות הצדקה ליכלל באוא״ס [באור אין סוף] ב״ה כי שרש המצות הם במל׳ דאצי׳ כי תורה היא בחי׳ ז״א.
此外，經匣的羊皮紙（源自 ק״נ）以及慈善捐款，也都得以納入無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）之中，願祂受頌讚。因為誡命（מצות，mitzvos）的根源在流溢界（אצילות，Atzilus）的王權（מלכות，Malchus）之中，而 תורה 屬於小面相（情感屬性）（ז״א，Z'eir Anpin）這一層面，
同樣，源自光輝外殼的經匣羊皮紙，以及用來行慈善的錢幣，也會被納入無限之光。這是因為誡命根源於流溢界的王權，而妥拉則屬於小面相。
誡命的環繞之光會將理智之魂以及誡命所用的實物——一切屬於光輝外殼的事物——提升並帶入無限之光；這就是誡命之燈的燈芯。
括號中的《Zohar》段落列出一項誡命：在妥拉上辛勤努力、研習妥拉，並使它每日增長。阿德莫爾哈扎肯以此每日更新的妥拉，對照每天固定不變的祈禱文。
參考出處
- 1בעבירה ג״כ מלפפתו · Sotah 3b:13
- 2ולאפשא לה בכל יומא · Zohar, Introduction 24:209–26:220
- 3ימי שנותינו בהם שבעים שנה · Psalms 90:10
而誡命（מצות，mitzvos）屬於王權（מלכות，Malchus），即「君王的命令」。然而，由於「終端嵌入起始之中」，流溢界（אצילות，Atzilus）的 מלכות 上升，直至無限者（אין סוף，Ein Sof）的 מלכות 本身。
誡命屬於 מלכות，如同「君王的命令」。然而，由於「終端嵌入起始之中」，אצילות 的 מלכות 一路上升至 אין סוף 的 מלכות。在《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）Va’eschanan〈“Lema’an Tira”〉中，阿德莫爾·哈扎肯（אדמו״ר הזקן）解釋，誡命屬於 מלכות，但其根源在冠冕（כתר，Keser），因為冠冕之光照耀 מלכות，勝過照耀任何其他地方：終端嵌入起始之中。
ולכן עי״ז עולה נפש השכלית באוא״ס [באור אין סוף] ממש כנודע שאחר הבירור משם ב״ן [שם ב״ן] נעשה שם ס״ג [שם ס״ג] כו׳:
因此，藉此，理智之魂上升而進入無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）本身。眾所周知，經過淨化之後，名稱 ב״ן（Ban）轉化為名稱 ס״ג（Sag），等等。
藉此，理智之魂上升而進入無限之光本身。眾所周知，經過淨化之後，ב״ן 之名——其四字母展開形式的數值為52——成為 ס״ג 之名，其展開形式的數值為63。
由於作為誡命根源的 מלכות 與其源頭相連，誡命便將理智之魂提升，使其進入無限之光本身。
參考出處
- 1ומצות הן במל׳ מצות המלך · ראה לקו״ת פ׳ במדבר ביאור לד״ה וידבר גו׳ אנכי ס״ב, ופ׳ ואתחנן ד״ה למען תירא. וראה לעיל לד, א.
- 2נעוץ סופן בתחלתן · Sefer Yetzirah 1:7
HaMagbihi 的 י׳ ¶29–35
29וזהו המגביהי דהיו״ד אחר הה״א1 הוא יתיר אלא דר״ל [דרוצה לומר] שעלייה זו דמל׳ דאצי׳ הנק׳ ה׳ שיהיה עולה כ״כ [כל כך] למעלה במל׳ דא״ס הוא ע״י היו״ד והוא היו״ד שבתוך הה״א.
這就是[〈המגביהי（HaMagbihi）〉的]意思：ה״א之後的 יו״ד 是多餘的；但此處要說的是，這個升高——流溢界（אצילות，Atzilus）的王權（מלכות，Malchus），即稱為 ה״א 的層面——升至無限者（אין סוף，Ein Sof）的王權那麼高，是藉著 יו״ד；這就是 ה״א 之內的 יו״ד。
HaMagbihi 以 ה״א 之後多出一個 יו״ד 作結。其要點是：以 ה״א 為代表的流溢界之王權，藉著 יו״ד——也就是 ה״א 之內的 יו״ד——升至無限者的王權。前一篇《Torah Ohr》（תורה אור）的 maamar 已如此解讀 HaMagbihi：誡命的 יו״ד 在 ה״א 之內升起。
כי מל׳ דאצי׳ היא בחי׳ דל״ת דלית לה מגרמה כלום ובהמשכת המצוה נעשה בתוכה יו״ד ונעשית עי״ז בחי׳ ה׳ וע״י היו״ד שבתוכה היא עולה למעלה באוא״ס [באור אין סוף] מל׳ דא״ס
因為流溢界的王權屬於字母 דל״ת（dalet）的層面，因為「דלית לה מגרמה כלום（dalis lah migarmah klum）」——「她自身一無所有」；藉著誡命（מצוה，mitzvah）的引下，一個 יו״ד 進入其中；由此，它便成為 ה״א 的層面；並且藉著其中的 יו״ד，它升入無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），也就是無限者的王權。
流溢界的王權本身是一個 דל״ת，因為它「自身一無所有」；字母 dalet 的名稱呼應阿拉姆語 דלית（dleis），意為「沒有」。誡命將 יו״ד 引入其中，使 דל״ת 轉成 ה״א；它也藉著這個 יו״ד 升入無限者的王權。
וזהו פי׳ המגביהי שעליית הה׳ היא מל׳ דאצי׳ במל׳ דא״ס הוא ע״י היו״ד שבתוך הה׳ שהוא הנמשך ע״י קיום המצוה. ובו וע״י היא העלייה הזאת
這就是 המגביהי 的意思：ה״א 的升高——即流溢界的王權升入無限者的王權——是藉著 ה״א 之內的 יו״ד；這個 יו״ד 是藉著履行誡命而引下的。這個升高就在其中，並藉著它而成就。
因此，HaMagbihi 的意思是：ה״א，也就是流溢界的王權，藉著其中的 יו״ד 升入無限者的王權；而這個 יו״ד 是藉著履行誡命而引下的。這個 יו״ד 正是升高所憑藉的途徑。
[וביאור זה2 עפמ״ש [על פי מה שכתוב] בזוהר פ׳ ויחי (דרל״ב סע״ב [סוף עמוד ב]) בפי׳ יהי שם כו׳ מאי שנא דקאמר יהי
[這段的解釋，是依照《Zohar》（זהר）《Vayechi篇》（232b頁末）所寫的，關於「願名……」等語的解釋：「為什麼說 יהי（yehi，願它成為）？
現在開始第二段方括號內的引文，依據《Zohar》對《Vayechi篇》中經文的解釋，提出經文為什麼說 yehi（「願它成為」）。
אלא יהי רזא דאמשכותא מההוא אתר עילאה דאיהו סתים3 דקאמרן דאיהו י״ה עד רזא דברית דאיהו יו״ד תתאה כגוונא דיו״ד עלאה
而是說，yehi 是從那個隱藏的至高之處——我們曾談到的 יו״ד-ה״א——引下的奧義，直到盟約的奧義，也就是下方的 יו״ד，如同上方的 יו״ד；
《Zohar》回答說，yehi 揭示了光從隱藏的至高根源 יו״ד-ה״א，引下至「盟約」——下方的 יו״ד——的奧義；下方的 יו״ד 與上方的 יו״ד 相同。
שירותא כסופא ובגין כך יהי רזא דאמשכותא מטמירא דכל טמירין עד דרגא תתאה ובמלה דא אתקיים כל עובדא דבראשית כד״א [כמה דאת אמר] יהי רקיע4 כו׳ עכ״ל [עד כאן לשונו].
起始如同終結。因此，yehi 是從一切隱密中最隱密之處，引下至最低層面的奧義；並且，整個創造的作為藉著這個詞得以確立，正如經上所說：「願有穹蒼」等。」引文至此。]
兩個 יו״ד 相互呼應，起始如同終結。因此，yehi 描述了光從一切隱密中最隱密之處，引下至最低層面；整個創造也藉著這個詞得以確立，如同「願有穹蒼」這句話所示。
וכ״ה בזוהר בראשית (די״ו ע״ב) והפי׳ הוא כי י״ה הם חו״ב [חכמה ובינה] שהחכמה נק׳ יו״ד שהיא בחי׳ נקודה
《Zohar》《Bereishis》（בראשית，16b頁）中也有相同的說法。其解釋是，יו״ד-ה״א 指智慧（חכמה，Chochmah）與理解（בינה，Binah）：智慧稱為 יו״ד，因為它屬於一個點的層面。
《Zohar》在《Bereishis》中也如此說。יו״ד-ה״א 指智慧與理解；智慧稱為 יו״ד，因為它是一個點，是所有字母中最小的。
והיינו לפי כי ראשית חכמה5 דהיינו ראשית הגילוי מא״ס ב״ה וראשית הגילוי א״א להיות רק בחי׳ נקודה כדי שיוכלו לסבול ולהכיל כמו המעיין בתחלת יציאתו מהמקור הוא קטן רק אח״כ בהתרחקו מהמקור מתרחב ונעשה נהר.
這是因為「智慧的開端」意即無限者——願祂受頌讚——開始顯現之處；而顯現的開端只能是一個點的層面，使他們能夠承受並容納[它]。這就像泉水剛從源頭湧出時很小，只有在它離開源頭之後，才逐漸擴展而成為河流。
智慧是「智慧的開端」，也就是無限者開始顯現之處；顯現的第一階段只能是一個點，才能被承受。一道泉水離開源頭時很小，只有流離源頭之後，才會擴展成河流。
וזהו ה׳ ראשונה שהיא בחי׳ רחובות הנהר6 אבל החכמה שהיא קרובה יותר לא״ס והיא בחי׳ מעיין הוא רק נקודה. והיינו ג״כ בחי׳ בטול.7
這就是第一個 ה（hei），也就是「河流寬廣之處」這一層面；然而，智慧（חכמה，Chochmah）更接近無限者（אין סוף，Ein Sof），而且屬於泉源這一層面，卻只是一個點。這也就是自我消融（ביטול，bittul）這一層面。
第一個 hei 是理解（בינה，Binah），即「河流寬廣之處」。智慧更接近無限者，是泉源，只是一個點；這種微小也就是自我消融。
HaMagbihi 中多出的 יו״ד，就是 ה״א 之內的 יו״ד：誡命將它引入王權之中，藉此使王權升至其根源。《Zohar》將 yehi 解讀為 יו״ד-ה״א 與下方的 יו״ד，並將智慧視為一個點，支持了這種解讀。
手稿1223在《Zohar》引文的解釋之前，增添縮寫 נלע״ד（nil’ad），意為「依我謙卑之見」；這表明作者將這種對 HaMagbihi 的解讀表述為自己的理解。
參考出處
- 1המגביהי דהיו״ד אחר הה״א · ראה לעיל לח, ד.
- 2שו״ה קיום — וביאור זה · בבוך 1223 נוסף: נלע״ד.
- 3יהי רזא דאמשכותא מההוא אתר עילאה דאיהו סתים · Zohar, Vayechi 46:476–47:484
- 4יהי רקיע · Genesis 1:6
- 5ראשית חכמה · Psalms 111:10
- 6רחובות הנהר · Genesis 36:37
- 7
30והנה כשצ״ל אח״כ המשכה לבחי׳ מל׳ דאצי׳ שהיא עלמא דאתגלייא מקור דבי״ע והיא בחי׳ שם ה׳ שם דוקא שהוא הגלוי לזולתו הנה המשכה זו ע״י יסוד ז״א והוא ג״כ בחי׳ יו״ד.
如今，當其後必須將光引下至流溢界（אצילות，Atzilus）[世界]的王權（מלכות，Malchus）這一層面／範疇（בחינה，bechinah）時——它就是「顯露的世界」，也是[諸世界]（創造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）與行動界（עשיה，Asiyah））的根源；而它又是「ה׳」這一層面——特別是「名」，因為「名」正是向他者顯露的方式——這番引下乃經由小面相（情感屬性）（ז״א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）的根基（יסוד，Yesod）而成；而它本身也屬於字母（יו״ד，yud）的 בחינה。
光也必須引入流溢界中的 מלכות，即「顯露的世界」；它是[諸世界]（創造界、形成界與行動界）的根源。它被稱為「名」，因為名字的作用是向他者顯露自身；這番引下經由 ז״א / זעיר אנפין 的 יסוד，而後者也屬於字母 יו״ד。
王權（מלכות）這個「名」向他者顯露 ה׳，並經由小面相的根基（יסוד）承受引下；יסוד也稱為一個 yud。
31וזהו ענין יו״ד תתאה רזא דברית. וזהו יהי שם ה׳ מבורך כו׳ שלהיות הגלוי בבחי׳ מל׳ הנק׳ שם הוא ע״י יהי חו״ב [חכמה ובינה] ביסוד.
這就是「下方的 יו״ד（yud），盟約的奧秘」之意。又如「願 הוי׳（Havayah）受祝福」等：為使稱為「名」的王權（מלכות，Malchus）層面得以顯現，乃是藉著 יהי（yehi）——智慧（חכמה，Chochmah）與理解（בינה，Binah）在根基（יסוד，Yesod）之中。
這就是 Zohar（זהר）所說的「下方的 יו״ד，盟約的奧秘」。同樣，在「願 ה׳受祝福」中，稱為「名」的 מלכות，其層面的顯現是藉著 יהי（yehi）而來：智慧與理解，即 י״ה（yud-hei），被引入 יסוד（末尾的 יו״ד）。
וע״פ כהאריז״ל [כתבי האריז״ל] הוא כי יסוד אבא מסתיים ביסוד ז״א. נמצא בחי׳ יו״ד עלאה שהוא אבא ממש מאיר ביסוד ז״א.
依照阿里扎爾（האריז״ל）的著述，這是因為父（אבא，Abba）的根基止於小面相（情感屬性）（ז״א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）的根基。因此可知，稱為「上方 יו״ד」的層面，正是 Abba 本身；它照耀在 Z'eir Anpin 的根基之中。
依照阿里扎爾的著述，Abba（Chochmah）的 יסוד 延伸至 Z'eir Anpin 的 יסוד。因此，上方的 יו״ד——也就是 Abba 本身——照耀在 Z'eir Anpin 的 יסוד 之中。
ולכן נק׳ יסוד ז״א ג״כ יו״ד. וזהו ג״כ ענין היו״ד שנתוסף בפינחס בן אלעזר הכהן12 עבור שקינא על פגם הברית
因此，Z'eir Anpin 的 יסוד 也稱為 יו״ד。這也就是在祭司（כהן，Kohen）以利亞撒（אלעזר）之子芬哈斯（פינחס）的名字中加上 יו״ד 的含義，因為他為盟約受損而發義憤，
因此，Z'eir Anpin 的 יסוד 也稱為 יו״ד。這也是在祭司以利亞撒之子芬哈斯的名字中加上的 יו״ד，因為他對違犯盟約之事發義憤。
כמ״ש בזוהר ר״פ פנחס (דרי״ג ע״ב ודרט״ו ע״ב ורל״ו ב׳) (ומזה ראייה דלא כפי׳ המק״מ [המקדש מלך] פ׳ ויחי )(דרל״ב) בפי׳ יהי ע״ש
正如 Zohar 在 Pinchas 篇開頭所記（213b、215b及236b頁）。（由此也可證明，Mikdash Melech（מקדש מלך）在 Vayechi 篇對 יהי 的解釋並不成立）（第232頁）；關於 יהי 的含義，請參看該處。
Zohar 在 Pinchas 篇開頭論及此事。Alter Rebbe 指出，這可作為證據，反駁 Mikdash Melech 中對 יהי 的解釋。Mikdash Melech 是拉比沙洛姆·布扎格洛（ר׳ שלום בוזגלו）對 Zohar 的註釋；Likkutei Torah（לקוטי תורה）中的 Masei 篇也提出同一證據。
וע״ש בהרמ״ז [בהרב משה זכות] שהוא יו״ד של מילוי ה״י אחרונה דשם ע״ב [שם ע״ב] שהוא בחי׳ יסוד אבא כו׳. וע׳ באד״ר [באדרא רבא] (דקמ״ב):3
又請參看 Ramaz（רמ״ז）的說明：這是七十二之名（ע״ב，Av）中，末尾 ה״י（hei）的填字形式裡的 יו״ד；此乃父（אבא，Abba）的根基層面等。並請參看 Idra Rabba（אדרא רבא）（第142頁）：
此處所指的是 Ramaz，即拉比摩西·扎庫托（ר׳ משה זכות）的註釋；他解釋，這個 יו״ד 是七十二之名的末尾 ה״י 在填字形式中的 יו״ד，代表 Abba 的 יסוד。另請參看 Idra Rabba，即 Zohar 中 Naso 篇的大集會。
此處將 יהי 解作智慧與理解引入 יסוד，因為 אבא 的 יסוד 延伸至 Z'eir Anpin 的 יסוד；為盟約而發義憤的芬哈斯，其 יו״ד 正是同一個下方的 יו״ד。
Kehot 的註釋補充說，Likkutei Torah 的 Masei 篇也提出這項反駁 Mikdash Melech 的證據；該處並引述 Mikdash Melech 及 Sefer HaMaamarim（ספר המאמרים），siman 94，以作稍有不同的解釋。
參考出處
- 1פינחס בן אלעזר הכהן · Numbers 25:11
- 2בפינחס בן אלעזר הכהן · Zohar, Pinchas 3:10–6:18
- 3יהי שם ה׳ מבורך · Psalms 113:2
32וביאור הדברים הוא כמו שאנו רואים שהראיה מתפשטת ונמשכת למטה יותר מן חוש השמיעה.
這件事的解釋如下：正如我們所見，視覺比聽覺延展得更遠，所及之處也更低。
解釋從日常經驗出發：視覺所及之處，比聽覺更深入下方。
שחוש השמיעה אינו מתפשט רק עד בחי׳ קול ודבור ששומע קול ודבור של חבירו אבל לא יתפוס בחוש השמיעה את העשייה גשמית. משא״כ בראי׳ [בראיה] תופס ומשיג העשייה גשמי׳ [גשמיים / גשמיות / גשמית].
因為聽覺只延伸到聲音與言語這一層：人能聽見同伴的聲音和言語，卻不能憑聽覺把握物質性的行為。相較之下，視覺則能把握並感知物質性的行為。
聽覺只及於聲音與言語；人無法聽見一個物質性的行為。然而，視覺卻能把握行為本身。
視覺能以聽覺做不到的方式觸及物質世界。
33והיינו דלפי שהראיה שרשה מבחי׳ חכמה כמו שנק׳ החכמים עיני העדה.1 שהיא למעלה מבחי׳ הבינה שמשם שרש השמיעה ע״כ נשפלת למטה יותר.
也就是說，視覺的根源在智慧（חכמה，Chochmah），正如聖賢被稱為「會眾的眼目」；智慧高於理解（בינה，Binah），而聽覺的根源正在理解，因此視覺便能下降得更低。
視覺的根源在智慧，因此聖賢被稱為「會眾的眼目」；聽覺的根源則在理解。由於智慧層次更高，它便能下降得更低。
משא״כ בכח השמיעה הנמשך מבינה להיות נשפל כ״כ [כל כך] למטה. שכל הגבוה יותר יכול להשפיל א״ע [את עצמו] למטה יותר
至於源自理解的聽覺能力，則不能下降得如此之低。因為層次越高，越能使自身下降到更低之處。
聽覺源自理解，不能下降得那麼低，因為層次越高，便越能下降到更低之處。
ולכן יסוד אימא מסתיים בחזה ואינו נמשך בנה״י [בנצח הוד יסוד] דז״א. אבל יסוד אבא נמשך עד יסוד ז״א כי נה״י [נצח הוד יסוד] דז״א זהו בחי׳ עשיי׳ [עשייה] שבאצי׳ והמשכה זו א״א להיות כ״א ע״י יסוד אבא בחי׳ ראיה וכו׳.
因此，母親（אימא，Imma）的根基（יסוד，Yesod）止於胸部，並不延伸至小面相（情感屬性）（ז״א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）的勝利（נצח，Netzach）、光輝（הוד，Hod）與根基；然而，父親（אבא，Abba）的יסוד則延伸至小面相的יסוד。因為小面相的נצח、הוד與יסוד，是流溢界（אצילות，Atzilus）中的行動界（עשיה，Asiyah）層面；而這種下引，唯有藉由父親的יסוד，也就是視覺的層面，才能達到，等等。
因此，母親（理解）的根基止於小面相的胸部，未達其勝利、光輝與根基；父親（智慧）的根基則向下延伸，直到小面相的根基。小面相的勝利、光輝與根基，是流溢界中「行動」的層面；唯有父親的根基，也就是視覺的層面，才能達到那裡。
由於層次越高，越能下降得更低，智慧（視覺、אבא）便能達到小面相的最低部分；而理解（聽覺、אימא）則止於胸部。
參考出處
- 1עיני העדה · Numbers 15:24
34וזהו ענין יהי שם כו׳ שלהיות ההשפעה בבחי׳ מל׳ הנק׳ שם ונק׳ ג״כ עשיי׳ [עשייה] שבאצי׳ הוא ג״כ ע״י יו״ד דוקא שהוא בחי׳ יסוד ז״א שבו מאיר יסוד אבא.
這就是「願其名存在」的含義：要使施予達至王權（מלכות，Malchus）這一層面——王權稱為「名」，也稱為流溢界（אצילות，Atzilus）中的行動界（עשיה，Asiyah）——同樣必須特別透過字母 יו״ד（yud），也就是小面相（情感屬性）（ז״א，Z'eir Anpin）的根基（יסוד，Yesod）；在其中，父（אבא，Abba）的根基發光。
這就是「願其名存在」的含義：施予要達至王權（מלכות），亦即稱為「名」且是流溢界（אצילות）中的行動界（עשיה），就必須經過字母 יו״ד，也就是小面相（情感屬性）（ז״א）的根基（יסוד）；其中照耀著父（אבא）的根基之光。
וזהו פי׳ יהי י״ה הם חו״ב [חכמה ובינה] והיו״ד השני זהו צדיק יסוד עולם.1 ועיין עוד בזוהר ח״ג [חלק ג׳] (דרל״ו ע״ב) מענין בחי׳ זו דיו״ד זה:2
這就是「願其存在」（יהי，yehi）的意思：י״ה（yud-hei）是智慧（חכמה，Chochmah）與理解（בינה，Binah），而第二個 יו״ד（yud）就是「義人，世界的根基」。另請參看 the Zohar（זהר）, part 3 (page 236b)，了解這個 יו״ד 層面的事。
因此，yehi 是指 י״ה，即智慧與理解；接著的第二個 יו״ד，就是「義人，世界的根基（יסוד）」。讀者可參看 the Zohar，進一步了解這個 יו״ד。
施予只有透過根基中的 יו״ד，才能達至王權；父的根基之光在其中照耀，這也就是經文為何說「願其名存在」。
參考出處
- 1צדיק יסוד עולם · Proverbs 10:25
- 2
35והנה כשהמל׳ מקבלת גילוי זה דבחי׳ יו״ד. אז נעשית מדל״ת ה׳.
現在，當王權（מלכות，Malchus）領受字母（יו״ד，yud）所代表層面的顯現時，它便由字母（דל״ת，dalet）變為字母（ה״א，hei）。
王權領受這個 yud 後，便由 dalet 轉變為 hei。
ולכן לפ״ז [לפי זה] מובן ג״כ פי׳ המגביהי שעליית המל׳ במל׳ דא״ס הוא ג״כ ע״י יו״ד שבתוך הה״א שהוא מה שנמשך לה הארה מאוא״ס [מאור אין סוף] וכמבו״ל [וכמבואר לעיל] שכל עלייה הוא ע״י המשכה תחלה מלמעלה
因此，依此也就明白了「提升者」（המגביהי，HaMagbihi）的意思：王權升入無限者（אין סוף，Ein Sof）的王權，同樣是透過 hei 內的 yud；這就是從無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）引降至其中的一道光照。正如上文所解釋，每一次上升，都是先由上方引降而來。
這也解釋了 HaMagbihi：王權透過 hei 內的 yud 升至無限者的王權；這 yud 是從無限之光引降至其中的一道光照。正如上文所解釋，每一次上升，都有賴先從上方引降。
והנה בחי׳ יו״ד זה שבתוך ה׳ שנמשך ע״י המצוה זהו בחי׳ פתילה הנמשך לתוך הנר כמ״ש בזוהר פ׳1 פנחס2 (דרי״ט ע״א) ובמק״מ [ובמקדש מלך] כיון דאתאחד פתילה3 כו׳
現在，這個 hei 內的 yud 層面，是藉著誡命（מצוה，mitzvah）引降而來的；這就是引入燈中的燈芯層面，正如《Zohar》（זהר）的 Pinchas 篇（פנחס，219a）以及 Mikdash Melech（מקדש מלך）所說：「燈芯一旦結合……」
藉著誡命引降的 hei 內之 yud，就是引入燈中的燈芯，正如《Zohar》Pinchas 篇所說，以及 Mikdash Melech 在該處的注釋：「燈芯一旦結合。」
וע״י המשכה זו נעשה כח עליי׳ [עלייה] המל׳ לשרשה. וע׳ בזהר ר״פ צו ע״פ זאת תורת העולה4 כו׳.
透過這一引降，王權便獲得了升返其根源的力量。另見《Zohar》Tzav 篇（צו）開頭，針對[經文]「這是燔祭的律法」等語所作的解釋。
這一引降賦予王權升返其根源的力量。此處引用《Zohar》Tzav 篇開頭對「這是燔祭的律法」的解說，以供進一步參閱。這裡的燔祭是 עולה（olah），其名稱含有「上升」之意。
וזהו פי׳ המגביהי שהמצוה היא בחי׳ פתילה ונר המעלה נפש השכלית כמו שלמעלה עליית שם ב״ן [שם ב״ן] ע״י היו״ד דע״ב [דשם ע״ב] הנמשך ע״י המצוה כנ״ל.567
這就是「提升者」的意思：誡命是燈芯與燈的層面，能提升理智之魂；正如上文所述，名號（ב״ן，Ban）的上升，是透過[名號]（ע״ב，Av）中的 yud，而這 yud 是藉著誡命引降而來的。
因此，HaMagbihi 的意思是：誡命就是燈芯與燈，能提升理智之魂；正如上文所述，名號 ב״ן 透過名號 ע״ב 中引降而來的 yud 得以上升。
使王權由 dalet 轉變為 hei 的 yud，就是藉著誡命引入燈中的燈芯；它使王權連同理智之魂一同升返其根源。
手稿 1223 在「hei」一詞之後增添一個括號，指出這一層面可比擬「在那日，祂將存在」；這高於王權從字母（ו״ו，vav）領受的層面，而這是 ה׳ 中的 vav；因為「願此名存在」（יהי שם，yehi shem）意指 יהיה（yihyeh，「將會存在」）這一層面。
參考出處
- 1בזהר פ׳ ויחי (דרל״ב סע״ב) · ראה גם יהל אור ע׳ תרנב.
- 2כמ״ש בזוהר פ׳ פנחס · ראה ג״כ לקו״ת בהעלותך לד, ב.
- 3כיון דאתאחד פתילה · Zohar, Pinchas 16:115
- 4זאת תורת העולה · Leviticus 6:2
- 5דלא כפי׳ המק״מ · מובא גם בלקו״ת מסעי צה, ב ושם כ׳ ”וע׳ במק״מ שם ובסה״מ סי׳ צד . . מה שפי׳ ג״כ בזה באופן אחר קצת”.
- 6צדיק יסוד עולם · Proverbs 10:25
- 7שו״ה ה׳ — ולכן לפ״ז · בבוך 1223 נוסף אחר תי׳ ה׳: ”(וי״ל דבחי׳ זו ע״ד מ״ש ביום ההוא יהי׳ שזהו יותר נעלה מכשמקבלת מבחי׳ ו׳ שזהו ש׳ הוי׳ כי יהי שם כו׳ היינו בחי׳ יהיה)”.
Lashaves：如君王般坐著 ¶36–38
又請參看 Shelach 篇中關於[經文]「它要作你們的衣穗（ציצית，tzitzis）」的論述，其中談及字母 יו״ד（yud）之火與字母 ה״א（hei）之火。
方括號中的這段話以一項引文作結，指向《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）Shelach 篇中關於 ציצית 的 maamar；該篇討論「יו״ד之火」與「ה״א之火」（希伯來字 אש（esh，火）加上 יו״ד（yud），便拼成 איש（ish，男人）；加上 ה״א（hei），則拼成 אשה（ishah，女人））。那裡，阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）解釋，王權（מלכות，Malchus）被稱為 אשה，藉著二百四十八條積極性誡命（מצוות，mitzvos），從 איש——即 יו״ד之火，也就是智慧（חכמה，Chochmah）——領受流注；他並在那裡回指本篇論述「המגביהי לשבת」（HaMagbihi lashaves）的 maamar。
וענין לשבת פי׳ שעלייה זו של המל׳ דאצי׳ במל׳ דא״ס הוא כדי להמשיך אור וחיות להיות התהוות בחי׳ מל׳ בבחי׳ ישיבה וישב ה׳ מלך לעולם.3
至於「坐」（לשבת，lashaves），其意是：流溢界（אצילות，Atzilus）的 מלכות 上升到無限者（אין סוף，Ein Sof）的 מלכות，是為了引下光與生命力（חיות，chayus），使 מלכות 這一層得以形成為坐著的狀態；正如「ה׳坐著為王，直到永遠。」
本篇如今轉而談經文的下一個字 lashaves，即「坐」。流溢界的 מלכות 上升到無限者的 מלכות，是為了引下光與生命力，使 מלכות 形成坐著的狀態，正如「ה׳坐著為王，直到永遠。」
כי ישיבה ומלכות הכל בחי׳ אחת כי אין ישיבה בעזרה4 אלא למלכות בית דוד בלבד.
因為坐著與王權全都屬於同一層面，正如經文所說：「在聖殿院中，除了大衛家王室的君王，別人都不能坐下。」
坐著與王權是同一個概念：塔木德教導，只有大衛家王朝的君王可以坐在聖殿院中。
「坐」（lashaves）是指 מלכות 的上升，是為了引下光，使 ה׳的王權得以在坐著的姿態中確立；坐著是君王所具有的姿態。
參考出處
- 1בפ׳ שלח · לקו״ת מה, ד.
- 2והיה לכם לציצית · Numbers 15:39
- 3וישב ה׳ מלך לעולם · Psalms 29:10
- 4אין ישיבה בעזרה · Yoma 25a:6
37וכן ארז״ל [אמרו רבותינו זכרונם לברכה] באשה קראו מושב1 כי ישיבה היא ירידה והשפלה בבחי׳ אחוריים. וכן תפלה ש״י [של יד] שהיא מל׳ היא מיושב.
同樣，我們蒙福的賢者也說，談到女人時，稱之為「坐」（מושב，moshav）；因為坐著乃是一種下降與低下，屬於背面（אחוריים，achorayim）的層面。同樣，手臂經匣（תפלה של יד，tefillin shel yad），即王權（מלכות，Malchus），也是坐著[佩戴]的。
賢者指出，談到女人時所用的詞是「坐」（מושב）；本篇解釋，坐著乃是下降與低下，處於背面（אחוריים）的層面。同樣，手臂經匣對應王權（מלכות），是坐著佩戴的。
והיו״ד שברצועת תפלה ש״י [של יד] זהו ענין יו״ד הנ״ל. ועוי״ל [ועוד יש לומר] פי׳ המגביהי לשבת כי המלך עומד על הלוח ואגוסטוס יושב.23
手臂經匣帶子上的字母י（יו״ד，yud），就是上文所說的字母י。還可以進一步說，[即]「居於高處者」（המגביהי לשבת，HaMagbihi lashaves）的意思是：「因為國王站在臺上，而奧古斯都（אגוסטוס，Augustus）坐著。」
手臂經匣帶子上的י字形結，正是上文所討論的同一個yud。對「居於高處者」（המגביהי לשבת）一語的另一種解讀，源自《米德拉什》：「國王站在臺上，而奧古斯都坐著。」
坐著表達下降與低下，如王權（מלכות）和手臂經匣的情形；米德拉什中奧古斯都坐著的形象，則引出對「居於高處者」（המגביהי לשבת）的第二種解讀。
參考出處
- 1באשה קראו מושב · Pesachim 3a:12–13
- 2המלך עומד . . ואגוסטוס יושב · שמו״ר ר״פ כג. ראה אוה״ת פ׳ בשלח ע׳ תרסו.
- 3המלך עומד על הלוח ואגוסטוס יושב · Shemot Rabbah 23:1
38ופי׳ אגוסטוס היינו מלך המלכים. והיינו כשהמל׳ מקבלת ממל׳ דא״ס בחי׳ ממ״ה [מלך מלכי המלכים] ע״ז ארז״ל [אמרו רבותינו זכרונם לברכה] המשל אגוסטוס יושב כו׳.
「奧古斯都」的意思是「諸王之王」。也就是說，當王權（מלכות，Malchus）從無限者（אין סוף，Ein Sof）的王權（מלכות）領受「諸王之王的王」這一層面（בחינה，bechinah）時，對此，我們的賢者（願其記憶蒙福）曾以「奧古斯都坐著」等語作比喻。
奧古斯都代表諸王之王。當王權從無限者的王權領受諸王之王之王這一層面時，王權便是「坐著」的，正如米德拉什的比喻中奧古斯都坐著一般。
וזהו המגביהי דוקא לשבת שע״י עלייה הנ״ל נעשה בחי׳ וישב ה׳ מלך לעולם1 כו׳ וישיבה זו היא שלא יהיו רגליה יורדות2 כו׳.
這正是「使之升高，特為坐下」（המגביהי דוקא לשבת，HaMagbihi davka lashaves）的意思：藉著上述的升高，便成就了「ה׳（Havayah）永遠坐著為王」等等。這樣的坐姿，使「她的腳」不會「下垂」等等。
因此，HaMagbihi lashaves 的意思是，藉著這番升高，「ה׳永遠坐著為王」。這樣的坐姿，使「她的腳」不會「下垂」；這些話借自《Mishlei》（משלי，Mishlei）。
כי היושב על הכסא משפיל גופו אבל מגביה רגליו מן הארץ וזהו והארץ הדום רגלי3 כו׳.
因為，坐在寶座上的人會放低身體，卻把雙足抬離地面；這就是「大地是我的腳凳」等等。
坐在寶座上的人會放低身體，卻把雙足抬離地面；這就是「大地是我的腳凳」的意思。如此而坐，便同時包含放低與抬高。
藉著這番升高，王權從諸王之王領受，而ה׳的王權則以坐姿確立；這坐姿使身體放低，卻使雙足抬離地面。
參考出處
- 1וישב ה׳ מלך לעולם · Psalms 29:10
- 2רגליה יורדות · Proverbs 5:5
- 3והארץ הדום רגלי · Isaiah 66:1
HaMashpili lir’os ¶39
39וביאור הדברים מבואר במ״א ע״פ אז ישיר.12 ואח״כ המשפילי לראות3 זהו בחי׳ ותורה אור והוא המשכת אוא״ס [אור אין סוף] ממל׳ דא״ס בשמים תושב״כ [תורה שבכתב]. ובארץ תושבע״פ [תורה שבעל פה]
這些事的解釋，別處已依據[經文]「那時便歌唱」（אז ישיר，Az Yashir）加以闡明。接著是「屈身俯看」（המשפילי לראות，HaMashpili lir’os）：這就是「而妥拉是光」的層面，也是將無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）從無限者（אין סוף，Ein Sof）的王權（מלכות，Malchus）引下，至「天上」——即書寫妥拉；「地上」——即口傳妥拉。
完整的解釋見於《Likkutei Torah（לקוטי תורה）》Chukas 篇中，關於「那時便歌唱」（Az Yashir），也就是「以色列便歌唱」井之歌的 maamar。Alter Rebbe（אדמו״ר הזקן）在那裡解釋，藉著妥拉而來、自視見而生的愛，源自智慧（חכמה，Chochmah），是自我消融（ביטול，bittul），且高於由聽聞而來的熾熱之愛。這句經文接著說「屈身俯看」，即「妥拉是光」：無限之光從無限者的王權引下，至「天上」——書寫妥拉；「地上」——口傳妥拉。
דכמו דארץ מקבלת משמים כמ״ש למטר השמים תשתה מים.4 כך תושבע״פ [תורה שבעל פה] מקבלת מתושב״כ [מתורה שבכתב] כדאמרינן מנא הני מילי דאמר קרא5 כו׳
正如大地承受來自天上的水，經上說：「它飲用天上的雨水」；同樣，口傳妥拉承受來自書寫妥拉的內容，正如我們所說：「這些事從哪裡[得知]？因為經文說……」
正如大地飲用天降的雨水，口傳妥拉也承受來自書寫妥拉的內容，正如《塔木德》一再問道：「這些事從哪裡得知？因為經文說……」
לראות היינו ליראות ר״ל [רוצה לומר] שיהא גילוי אוא״ס [אור אין סוף] ממש בשמים ובארץ שהן תושב״כ [תורה שבכתב] ותושבע״פ [ותורה שבעל פה] דבר ה׳ למעלה מגלוי בחי׳ אור האהבה מנפש אלקית שנק׳ ג״כ אור כנ״ל.
「看見」（לראות）意指「被看見」（ליראות，lera’os）；也就是說，無限之光本身在「天上和地上」顯現——天上和地上就是書寫妥拉與口傳妥拉，即 ה׳ 的話；這一顯現高於具有ה׳性質的靈魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）之愛的光的顯現；如上所述，這愛也稱為光。
「看見」（לראות）讀作「被看見」（ליראות）：無限之光本身顯現在書寫妥拉與口傳妥拉中，也就是 ה׳ 的話。這高於具有ה׳性質的靈魂之愛的光；前文也曾將這愛稱為光。
但那愛只源自聽聞與沉思的層面，正如經上所說：「以色列啊，你要聽……」「你要愛……」「並盡你的全力。」
那愛只源自聽聞與沉思，正如「以色列啊，你要聽……你要愛……並盡你的全力」所示。
然而，「妥拉是光」的層面，就是「屈身俯看」的層面；也就是說，要以真正看見、真實顯現的方式「被看見」：「他們必眼對眼看見……」
然而，「妥拉是光」就是「屈身俯看」：其顯現如同直接看見，「他們必眼對眼看見」。
經文的後半句「屈身俯看」，就是「妥拉是光」：無限之光在書寫妥拉與口傳妥拉中顯現，清晰如親眼所見；這高於源自聽聞與沉思的愛。
Kehot 的註釋引述了兩項補充。Tzemach Tzedek（הצמח צדק）親筆記下：以色列會眾被稱為婦女（אשה，ishah），即「ה之火」（אש ה，esh hei）；她藉由二百四十八條積極誡命（מצוות，mitzvos）從男子（איש，ish），即「י之火」（אש י，esh yud）汲取；這些誡命是引下 י 之火的燈芯。因此，「高居者」（המגביהי，HaMagbihi）的意思，是藉著 י 提升 ה。手稿 766 補充說，「屈身俯看者」（המשפילי，HaMashpili）也以 י 結尾。手稿數出這首詩中有五個以 י 結尾的詞：המגביהי（HaMagbihi）、המשפילי（HaMashpili）、מקימי（Mekimi）、להושיבי（Lehoshivi）及 מושיבי（Moshivi）；這五詞對應於創世記述中五次提到「光」。手稿記載，這一點曾經仔細對照「我們的 Rebbe」原始筆記核實。
參考出處
- 1מבואר במ״א ע״פ אז ישיר · לקו״ת פ׳ חוקת סג, א. וראה שער האמונה לאדה״א לג, ב.
- 2אז ישיר · Numbers 21:17
- 3המשפילי לראות · Psalms 113:6
- 4למטר השמים תשתה מים · Deuteronomy 11:11
- 5מנא הני מילי דאמר קרא · Shabbat 24b:6–7
- 6שמע ישראל · Deuteronomy 6:4
- 7ואהבת כו׳ ובכל מאדך · Deuteronomy 6:5
- 8עין בעין יראו · Isaiah 52:8
- 9שו״ה ראיה — ממש עין בעין יראו וגו׳ · בגוכתי״ק הצ״צ נוסף: ”עוד יובן ענין המגביהי עפמ״ש (בפ׳ שלח בד״ה והיה לכם לציצית) במ״א בענין שכנס״י נק׳ אשה אש ה׳ כי מאיש לוקחה זאת הוא בחי׳ אש יו״ד שכדי שיהי׳ בכנס״י בחי׳ אש ה״א ממטה למעלה ואל אישך תשוקתך הוא נמשך מבחי׳ אש יו״ד חכמה ונמשך מבחי׳ איש הוא ז״א רמ״ח מצות רמ״ח איברין כו׳ שע״י רמ״ח איברין שנמשך הטפה מהמוח כו׳ ע״ש וזהו ענין הפתילה רמ״ח מ״ע שבו ועל ידו נמשך האור אש יו״ד שעי״ז תהי׳ כנס״י בבחי׳ אש ה׳, וזהו המגביהי שמגביה הה״א בחי׳ אש ה׳ ע״י היו״ד הוא בחי׳ הפתילה שממשיך בחי׳ אש יו״ד כו׳”. בבוך 766 נוסף [המאמר שם רשום שהוא משנת תקצדיק]: ”ולכן נאמר ג״כ משפילי ביו״ד בסוף התיבה כי המשכה זו ע״י יו״ד עילאה כו׳ בשמים ובארץ היינו ג״כ בזו״נ אך ההמשכה ראשונה ע״י המצוה הוא עדיין בבחי׳ ימינו תחבקני אבל ע״י (?) הוא אור הגילוי בפנימיות, וז״ש מקימי מעפר דל היא המל׳ שנק׳ דלית מאשפות ירים אביון הוא יסוד שנק׳ אביון להושיבי עם נדיבים שנעשה היסוד בחי׳ יו״ד כמו יו״ד דח״ע ועי״ז מושיבי עקרת הבית שנמשך היו״ד בבחי׳ מל׳ כנ״ל, וה׳ יודי״ן יש כאן בסופי תיבת המגביהי המשפילי מקימי להושיבי מושיבי כנגד ה״פ אור שנאמר במעש״ב שגנזו לצדיקים היינו בחי׳ צדיק וצדק ואז נעשה מצדק צדקה הנ״ל, ועמ״ש במ״א בענין בקר דיוסף כו׳ וד״ל”. [מוגה היטב מגוף הביכל ש״ר [= של רבינו].
瑪瑪爾學完了嗎？
標記為已學習；此篇將計入本週及本年度的希尤姆。
在事奉中的實踐
這篇 maamar 也引出實際事奉的教訓。靈魂下降到肉身，是為了達到超越自身限度的愛，即「盡你一切力量」的愛；唯有在這個世界的悔悟回歸（תשובה，teshuvah）才能產生這種愛。誡命精煉理智以及所用的物質之物，例如經文匣的羊皮紙與慈善捐款的錢幣，直到它們成為光。研習妥拉應當帶著自我消融，使 ה׳ 的話語透過妥拉發聲；祈禱前先穿戴祈禱披巾（טלית，tallis）與經文匣（תפילין，tefillin），好讓環繞之光能提升靈魂。
討論問題
- 為何源於混沌界的油會化為火，而作為燈芯的具有 ה׳ 性質的靈魂卻不會？這說明靈魂下降至肉身的目的為何？
- 若 maamar 說「盡你一切力量」的愛實際上仍有界限，這愛在哪個意義上是不受限的？有界限的愛如何能引下真正無限的無限之光？
- 火與水的比喻如何說明為何 ה׳ 被比作火，以及創造並不會改變祂？
- 為何祈禱前要穿戴祈禱披巾與經文匣？為何每天的祈禱文相同，而妥拉研習卻必須有所更新？
- 由聽聞與沉思而生的愛，與「妥拉是光」那如同親眼所見的顯露，有何不同？