《托拉奧爾》 · 帕拉沙 Mikeitz · 瑪瑪爾 3
ענין חנוכה
哈努卡（חנוכה，Chanukah）的主旨
由 AI 根據我們的英文版翻譯，並經過數輪對照英文與希伯來文的檢查和修訂。英文版本身仍由人工讀者審閱中。若您熟悉中文，懇請協助審閱本譯文。 志願協助審閱
核心要旨
對 ה׳ 的愛有兩個來源，兩者都來自上方：使人能夠生起這份愛的力量（「當亞倫（אהרן）點燃時」），以及使這份愛超越人的限度而增長的額外之愛（「當他整理燈盞時」）。人藉著誡命（מצוות，mitzvos）達到這兩者；誡命就像燈油，對心智而言是黑暗的，卻能引下 ה׳ 自己。
瑪瑪爾概要
哈努卡以燈光紀念，而不用筵席慶祝，因為希臘的禁令針對妥拉，而非猶太人的身體；經文也稱誡命為燈、妥拉為光。誡命如同油：它本身沒有光，然而智慧（חכמה，Chochmah）之光——口傳妥拉——卻由此引出。接著，阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）提出疑問：為什麼稱燭臺（מנורה，Menorah）早晨的點燈為「整理燈盞」，而晚上的點燈為「點燃」？燭臺是以色列的總體靈魂，它的七盞燈代表七位牧者，其中包括亞倫；亞倫點燃以色列對 ה׳ 的愛。人可以藉著沉思 ה׳ 對無數世界的王權而培養愛；然而，這一切王權只是 ה׳ 的「名」和祂的謙卑，而 ה׳ 這位獨一者則超越世界。領悟到這一點，靈魂便渴望離開世界，與祂緊密相連。即使這份渴望也是 ה׳ 的恩賜，是「點燃」：賜給一個如夜晚般黑暗的靈魂；而由上方而來、使這份愛增長的愛，則是「整理燈盞」，是亞伯拉罕（אברהם）慈愛的早晨特質。兩者都藉著誡命而來；誡命是君王的肢體：握住其中一肢，就能帶來君王本人。開篇提出的「生命之道」這個問題，在本篇已刊行的論述（מאמר，maamar）中並未繼續探討。
綱要
- 為什麼以燈光紀念哈努卡希臘的禁令針對妥拉，而非人的身體，因此紀念所依據的是「誡命是燈，妥拉是光」；那麼，什麼是「生命之道」？¶1
- 誡命如油；燭臺的兩種點燈誡命如同油，本身是黑暗的，卻供給妥拉智慧之光。為什麼早晨的點燈稱為「整理燈盞」，而晚上的點燈稱為「點燃」？燭臺就是以色列的靈魂。¶2
- 亞倫與來自上方的愛亞倫是七位牧者之一，他點燃以色列的愛；若沒有 ה׳ 的幫助，任何有形之人都無法愛祂。「凡人之火」是人藉著沉思 ה׳ 的王權而獲得的愛。¶3–4
- 一與獨一：王權即是謙卑「一」是 ה׳ 相對於世界而言的狀態；「獨一」則是超越世界的 ה׳。生命力、王權與讚頌只屬於祂的名，而祂超越世界的偉大正是祂的謙卑。¶5–8
- 點燃、整理燈盞與誡命靈魂渴望超越世界；ה׳ 賜下愛的力量（點燃），並使這份愛增長（整理燈盞）。人藉著誡命——君王的肢體——達到兩者。¶9
關鍵概念
- 誡命是一盞燈נר מצוה
- 誡命被比作燈油：它本身沒有可由心智掌握的光，然而妥拉之光卻由此而來。
- 整理燈盞與點燃בהטיבו ובהעלות
- 這是描述燭臺早晨與晚間點燈的兩個動詞：點燃是 ה׳ 賜下愛的力量本身；整理燈盞則是由上方而來、使這份愛增長的額外之愛。
- 王后之侍從שושבינא דמטרוניתא
- 《the Zohar》（זהר）對亞倫的稱號；亞倫點燃以色列會眾的愛，為他們與 ה׳ 結合做準備。
- 一與獨一אחד ויחיד
- 「一」是世界在 ה׳ 面前消融時，ה׳ 的合一；「獨一」則是 ה׳ 自身的狀態，超越與任何世界的關係。
- 凡人之火אש של הדיוט
- 人藉著沉思 ה׳ 的王權而自行生起的愛；這好比祭司帶到祭壇上的火，與從天而降的火並列。
- 君王的肢體רמ״ח אברין דמלכא
- 二百四十八條積極性誡命；握住其中一條，就能把 ה׳ 自己帶到人面前，就如握住君王的一肢便能帶來君王本人。
為什麼以燈光紀念哈努卡 ¶1
1ענין חנוכה.1 הנה קבעו הנס בנרות.2 משא״כ בשאר נסים בפסח ביציאת מצרים תאכלו מצות בפורים ימי משתה ושמחה3 כנגד הגלות שהיה ג״כ גופני במצרים בחומר ובלבנים4 ובימי המן בקש להשמיד כו׳ ושללם לבוז5
哈努卡節（חנוכה，Chanukah）的主題。那麼，[賢者]以燈火來確立[對]這一奇蹟[的紀念]。這與其他奇蹟不同：逾越節（פסח，Pesach）時，[為紀念]出埃及，「你們要吃無酵餅（מצות，matzos）」；普珥節（פורים，Purim）時，「宴飲歡樂的日子」——這是與流亡相應，因為那流亡也涉及肉身：在埃及，是「用灰泥和磚」；哈曼（המן，Haman）的日子裡，他企圖「毀滅……」，並「把他們的財物擄掠為戰利品」。
本篇論述（מאמר，maamar）開篇指出，每個節日都以合宜的方式紀念其奇蹟。逾越節和普珥節以飲食和宴席為標誌，因為那些流亡威脅到猶太人的肉身：在埃及受奴役，以及哈曼下令要毀滅他們並掠奪他們的財物。Kehot註記記載，數份手稿將本篇מאמר記為在5560年（1799）哈努卡安息日（שבת，Shabbos）宣講。
משא״כ בחנוכה6 שהיו ישראל שרוים על אדמתם ולא גלו מארצם רק גלות התורה7 להשכיחם תורתך ולהעבירם חוקי רצונך לפיכך קבעו בנרות על שם הפסוק (משלי ו) כי נר מצוה ותורה אור8 ודרך9 חיים תוכחות מוסר.
哈努卡節則不同；當時以色列安居在自己的土地上，並未被逐離國土，只有妥拉（תורה，Torah）遭受流亡：「要使他們忘記祢的妥拉，並使他們違犯祢意願的律例。」因此，[賢者]以燈火確立[紀念方式]，是因為經文（《箴言》6章）說：「因為誡命（מצוה，mitzvah）是燈，妥拉是光，而管教的責備是生命之道。」
希臘人的法令沒有把以色列人逐離國土，也沒有威脅他們的肉身；其目標是妥拉，要使猶太人忘記妥拉並離棄妥拉的律法。因此，救援以燈火為標誌，因為《箴言》的經文稱誡命為燈、妥拉為光。Kehot的一則註記引述雷貝（הרבי）對於為何紀念的不是戰場上的勝利所作的回答：戰爭本身就是為了那些燈火——靈魂之燈和誡命之燈。
ולהבין ענין פסוק זה וגם סיפא דקרא דכתיב ודרך חיים וגו׳. צריך ביאור איזה דרך חיים הוא מלבד התורה והמצות האמורה למעלה בפסוק.
並且[我們需要]理解這節經文的含義，以及經文結尾所寫的「而生命之道……」。這需要解釋：除了經文前面提到的妥拉和誡命（מצות，mitzvos）之外，還有什麼「生命之道」？
阿德莫爾·哈扎肯對經文的其餘部分提出疑問。若燈是誡命，光是妥拉，那麼經文所增添的「生命之道」又是什麼？本篇論述的印行文本沒有再回到這個問題。
本段說明，哈努卡節以燈火而非筵席來紀念，是因為希臘人的迫害屬於精神層面，目標是妥拉和誡命；經文稱誡命為燈、妥拉為光。接著，本段追問經文增添的「生命之道」是什麼意思。
Kehot的註記引述雷貝的觀察：哈努卡節也紀念軍事勝利，即「強者交在弱者手中」；他由此指出，戰爭本身就是為了那些燈火——靈魂之燈和誡命之燈。
參考出處
- 1ענין חנוכה · ראה לעיל בציונים לכ״ק אדמו״ר זי״ע. בכמה כת״י מצוין ”שבת חנוכה תק״ס”. ראה ברשימת המאמרים שבסו״ס מאמרי אדה״ז הקצרים ע׳ תרכד הערה 159. לכללות המאמר ראה אוה״ת בראשית כרך ז ע׳ תתתא, ב ואילך. נ״ך כרך א ע׳ תקעו.
- 2קבעו הנס בנרות · והרי בחנוכה הי׳ גם הנס דמסרת גבורים ביד חלשים כו׳ ובלעדו א״א נס הנרות (אבל גם לולא נס הנרות — הי׳ נגאלים מגלות יון ע״י הנס דמסרת) — ועכצ״ל שגם המלחמה היתה בענין הנרות (נר הנשמה ונר המצוה). — (ממכתב כ״ק אדמו״ר זי״ע ימי החנוכה תשל״א) לקו״ש ח״ה ע׳ 445. ראה אוה״ת בראשית כרך ה תתקסו, ב. ובכרך ז תתקס, א בהקושיא למה קבעו בנרות הלל והודאה ולא במשתה ושמחה כמו ביו״ט. וראה שם תתתמ, ב. ובד״ה מאי חנוכה תשמ״ז. דהרי עיקר הנס הוא נצחון המלחמה וכנוסח תפלת על הנסים ובפרט לפי הנוסח ”ועל המלחמות”. ראה פלח הרמון בראשית ק, א. בלקו״ת קרח נד, ד מציין לד״ה זה בענין שמעשה המצות נק׳ נר מצוה.
- 3
- 4בחומר ובלבנים · Exodus 1:14
- 5ושללם לבוז · Esther 8:11
- 6שו״ה להשמיד — משא״כ בחנוכה · בבוך 167 נוסף: בגלות יוון.
- 7שו״ה אדמתם — התורה · בבוך 167 הנ״ל נוסף: שרצו.
- 8לפיכך קבעו בנרות על שם הפסוק . . כי נר מצוה ותורה אור · Shabbat 23b
- 9
誡命如油；燭臺的兩種點燈 ¶2
2והענין כי מה שהמשיל המצוה לנר1 והתורה לאור הוא מובן שכמו שהנר נקרא על שם השמן2 כלשון רז״ל [רבותינו זכרונם לברכה] נר של שמן נר של שעוה.
解釋如下：[經文]將 מצוה（mitzvah，誡命）比作燈盞、將妥拉比作光，這一點是可以理解的：正如燈盞以油為名，依照我們的賢者（願其記憶蒙福）的說法，有「油燈、蠟燭」之稱，
經文將 מצוה比作燈盞，Alter Rebbe解釋其中的原因。在賢者的用語中，燈盞以其燃料為名（「油燈、蠟燭」），所以「燈盞」指的是燃料。Torah Ohr（Miketz 38b）後來的一篇maamar則以燈芯為名，因為燈芯把光與油連接起來；《Sefer HaMaamarim》5643年版（Kehot註釋引述）指出，這兩種解讀意旨相同。
הנה אע״פ [אף על פי] שהשמן אין בו אור מצד עצמו ואדרבה הוא מכבה את אור הנופל לתוכו מ״מ ממנו ועל ידו נמשך להב שלהבת האור הנאחז בפתילה במעט שמן הנמשך אחר הפתילה
那麼，雖然油本身沒有光，反而會熄滅落入其中的光，但光焰的火焰仍由油而來、藉油而引出；這火焰附著在燈芯上，是由沿著燈芯吸上來的少量油所維持的。
油本身不發光；若把油倒在火焰上，反而會使火焰熄滅。然而，附著在燈芯上的火焰，正是由油而來、藉油而燃燒，並由沿著燈芯吸上來的少量油供給燃料。
שהרי בכלות השמן נכבה האור.
因為油一旦耗盡，光便熄滅了。
證據就在於，油耗盡時，火焰便熄滅：光有賴於油。
ככה ממש היא המצוה הגם שהוא רצון המלך בלי שום טעם ודעת ואין בה שום השגה מ״מ ממנה ועל ידה נמשך ונתגלה אור החכמה
正是如此，雖然 מצוה是君王的意願，沒有任何理由或理解，其中也完全沒有任何可供領會之處，但智慧（חכמה，Chochmah）的光仍由此而來、藉此引下並顯露。
מצוה如同油。它是君王的意願，其中沒有任何心智所能領會的理由；然而，智慧之光仍由此而來、藉此引下並顯露。
זו תורה שבע״פ [שבעל פה] דאורייתא מחכמה נפקת3 והחכמה והבנה בתורה שבעל פה הוא רק להבין ולהשיג פי׳ וטעם המצות כל מסכת לפי ענינה.
這就是口傳妥拉，因為「妥拉源自חכמה」；而口傳妥拉中的חכמה與理解，只是為了理解並領會מצוות（mitzvos，誡命）的解釋與理由，每一部論集都依照各自的主題而論述。
這道光就是口傳妥拉，因為《Zohar》說：「妥拉源自חכמה。」口傳妥拉的全部智慧，只在於闡明מצוות的理由；塔木德的每一部論集，都闡述其各自主題的理由。因此，妥拉的「光」是由מצוה的「燈盞」引出的。
וביאור ענין זה דרך פרט בעבודת ה׳.
[以下]詳細說明這件事在事奉 ה׳方面的含義。
Alter Rebbe現在轉而說明，這一點如何體現在人的事奉 ה׳之中。
הנה כתיב (שמות ל) בבקר בבקר בהטיבו את הנרות יקטירנה4 ובהעלות5 אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה6. ולהבין למה גבי בבוקר כתיב בהטיבו7 ובבין הערבים בהעלות.
現在經上寫道（出埃及記30）：「每日清晨，他整理燈盞（בהטיבו，be-heitivo）時，要焚燒它［香料］；亞倫（אהרן）在黃昏點燃燈盞（בהעלות，be-haalos）時，也要焚燒它。」我們需要理解，為什麼清晨說「他整理燈盞時」，而黃昏則說「他點燃燈盞時」。
妥拉關於焚香的命令中，清晨點燈稱為「整理」，使燈盞良好；黃昏點燈則稱為「升起」或「點燃」。問題是，為什麼描述這兩個時段時使用了不同的動詞。
הנה כנסת ישראל מקור נשמות ישראל נקרא׳ [נקראת] בשם מנורה והיא מקשה שכל ישראל הם באחדות והיא מתחלקת לשבעה נרות.
現在，以色列會眾——以色列眾靈魂的源頭——被稱為金燈臺（מנורה，Menorah）。它是由一整塊錘打成形的金料[製成]的，因為全體以色列都合而為一，而金燈臺又分成七盞燈。
以色列會眾是所有猶太靈魂共同的源頭，就是金燈臺。金燈臺由一整塊金子錘打而成，表明全體猶太人是一體；然而，它又分枝為七盞燈。
כי דרך פרט יש ששים רבוא נצוצו׳ כלליי׳ שכל ניצוץ מתחלק לששים רבוא נצוצות פרטיות כמבואר בתניא8 ודרך כלל נכללו בשבעים נפש שירדו אבותינו למצרים.9
因為就個別而言，有六十萬個總體火花，每一個火花又分為六十萬個個別火花，如《Tanya》（תניא）所解釋；而就總體而言，它們包含在我們列祖下到埃及時的七十個靈魂之中。
靈魂分為六十萬個總體火花，每個火花又細分為六十萬個個別火花。更概括地說，它們包含在Yaakov家族下到埃及的七十個靈魂之中。
本段闡明燈盞與光的譬喻：מצוה如同油，雖然自身沒有光，卻是妥拉智慧之光的源頭。接著，本文提出金燈臺在清晨與黃昏點燈方式不同的問題，並引入金燈臺作為以色列共同靈魂的象徵。
Torah Ohr在Miketz後文（38b）另有一種側重，指出燈盞以燈芯為名，因為燈芯把光與油連接起來。兩種解讀都保留同一要點：若沒有מצוה這燃料，光便無法照耀。
參考出處
- 1מה שהמשיל המצוה לנר · ראה באוה״ת נ״ך משלי ע׳ תקעו.
- 2שהנר נקרא על שם השמן · מובא באוה״ת נ״ך כרך א ע׳ תקעו. ראה לקמן לח, ב: ענין הנר הוא שקרוי ע״ש הפתילה כי הוא עיקר הנר. — וראה ד״ה ענין חנוכה סה״מ תרמ״ג ע׳ לו שיש בנר ב׳ פי׳ ושניהם הם כוונה אחת. ע״ש.
- 3דאורייתא מחכמה נפקת · Zohar II, 121a
- 4בבקר בבקר בהטיבו את הנרות יקטירנה · Exodus 30:7
- 5שו״ה בהטיבו — ובהעלות · בבוך 167 הנ״ל: וכתיב ובהעלות.
- 6
- 7גבי בבוקר כתיב בהטיבו . . בהעלותך · Song of Songs 5:4
- 8כמבואר בתניא · פרק לז. [בבוך 167 הנ״ל: בלק״א].
- 9בשבעים נפש שירדו אבותינו למצרים · Deuteronomy 10:22
亞倫與來自上方的愛 ¶3–4
3וכלל מן הכלל נק׳ בשם שבעה נרות דהנה אהרן שושבינא דמטרוניתא123 הוא אהרן כהן לאל עליון4 משבע׳ רועים56 המפרנסים ומשפיעים אלהותו ית׳ בכנסת ישראל שיאירו באור האהבה להתלהט אליו ית׳
總體中的最總括[層次]，稱為「七盞燈」。因為亞倫（אהרן）是「王后（מטרוניתא，Matronita）的伴郎」，他是「至高者 אל עליון 的祭司」；他是七位牧者之一，滋養以色列會眾，並將祂的אלקות賜予他們，願祂受頌讚，使他們發出愛之光，向祂熾然燃起，
七十個靈魂在最總括的層次上匯聚為七盞燈，這七盞燈相應於七位牧者；他們把אלקות傳達給猶太民族。亞倫在《Zohar》（זהר）中被稱為「王后的伴郎」；他將新娘——聖者的臨在（שכינה，Shechinah）與以色列會眾——帶到君王面前。亞倫是七位牧者之一，他的職責是使猶太民族閃耀著向 ה׳ 熾燃的愛。《塔木德》列出的七位牧者（Sukkah 52b）並未提到亞倫；雷貝（הרבי）在 Kehot 註釋所引的一封信中，指出其出處在《Zohar Chadash》（זהר חדש）；其中列出亞伯拉罕（אברהם）、以撒（יצחק）、雅各（יעקב）、亞當（אדם）、亞倫、大衛（דוד）和所羅門（שלמה）。
בכלות הנפש כשלהבת העולה מאליה7 ולקיים מצות ואהבת8 שמקבלים עליהם בק״ש [בקריאת שמע] שיהי׳ [שיהיה] כך באמת לאמתו תקוע בלב כל אחד ואחד מישראל שהאדם מצד עצמו מאחר שהוא מגושם ומלובש בענינים גשמיים לא היה יכול לולי הקב״ה עוזרו.9
以靈魂消竭之情，如同自行升起的火焰；並履行「你要愛」這條誡命（מצות，mitzvah），這是他們在示瑪（ק״ש，Shema）中承擔的誡命，使這在至真至實的意義上確實如此，深植於每一位以色列人的心中。因為人自身既有形體，又被種種物質事務所包裹，若非 קב״ה（Kudsha Brich Hu，意為「聖者，願祂受頌讚」）幫助他，便無法[做到這一點]。
這份愛以「靈魂消竭」（כלות הנפש，kelos ha-nefesh）的方式熾燃：這是一種強烈的渴慕，彷彿靈魂要離開自身而歸向 ה׳，如同火焰「自行升起」；這是先賢描述點燃燈臺時所用的標準說法。每位猶太人都在示瑪中承擔愛 ה׳ 的誡命；然而，若沒有 ה׳ 的幫助，一個被物質身體包裹的人，無法真正感受到這份愛。
本段將七盞燈與七位牧者相連，尤其指出亞倫的角色：在以色列的靈魂中點燃對 ה׳ 的愛。接著又說，這種愛超出物質之人的自身能力，必須有 ה׳ 的幫助。
註釋所引雷貝的信，探討為何塔木德所列的七位牧者中沒有亞倫，卻仍將亞倫算在其中。雷貝在《Zohar Chadash》中找到依據；該書列出亞伯拉罕、以撒、雅各、亞當、亞倫、大衛和所羅門。
參考出處
- 1אהרן שושבינא דמטרוניתא · Zohar I, 266b
- 2אהרן שושבינא דמטרוניתא · Zohar, Addenda, Volume I 50:362–373
- 3אהרן שושבינא דמטרוניתא · Zohar, Vayikra 47:334–49:342
- 4כהן לאל עליון · Genesis 14:18
- 5אהרן . . משבעה רועים · ראה בלקו״ש ח״כ ע׳ 643 המקור לזה (ממכתב ימי הסליחות ה׳תשי״ט), וז״ל: לשאלתו המקור למש״כ בתו״א (לב, ב). ובלקו״ת בהעלותך (כט, ג) דאהרן הוא מז׳ רועים, דבסוכה (נב, ב) לא נזכר. וכהנ״ל הוא בעוד מקומות בתו״א — כמצוין במפתח. והמקור ע״ז י״ל בשנים: א) בז״ח (בסופו. תיקונים קד, א): קם רע״מ על רגלוי ואמר רעיין קדישין אברהם יצחק ויעקב ואדם קדמאה ואהרן ודוד ושלמה. ועפ״ז מתורץ ג״כ: 1) בתו״א (פב, א) — דאברהם הוא הרועה הראשון ובסוכה — אדה״ר. 2) בתו״א (לג, ג) משמע דגם יצחק בכלל הרועים. ב) בזח״ב (כו, ב): הוא (ל׳ יחיד) אהרן ומשה — לאכללא דא בדא. להעיר מתענית ט, א. וי״ל דלכן בהנ״ל לא נמנה רק א׳ מהם — העיקרי באותו ענין. וק״ל. והנה עוד יש להקשות בזה, והוא העיקר. בתו״א ולקו״ת מפרש ענין הז״ר שמשפיעים אלקות לכנס״י כו׳ ואינו מובן כלל מה ענין שת ומתושלח בזה? והנה הצ״צ עה״פ במיכה (ה, ד) מדייק דשני פי׳ בתיבת והקימונו: א) על אשור. ב) על בנ״י (כפי׳ התרגום) — ובדרך ממילא ינוצח אשור. ועפ״ז נ״ל ליישב כהנ״ל — דבסוכה הוא לפי פי׳ הא׳. ובז״ח ע״פ פי׳ הב׳. ולולא דמסתפינא הייתי אומר לבדוק בדפוסים הראשונים של הז״ח אולי צ״ל במקום אדה״ר — יוסף. וע״ד האושפיזין דחה״ס. אבל עומד לנגד ביאור זה מה שבתו״א (לג, ד) ובסהמ״צ להצ״צ מצות חנוכה מעתיק מסוכה הנ״ל ומפרש ענין הרועים כנ״ל. אבל יעוין שם שמביא מהז״ר רק אברהם יעקב ומשה. ועצ״ע. ואכ״מ.
- 6משבע׳ רועים · Sukkah 52b:13
- 7כשלהבת העולה מאליה · Shabbat 21a:9
- 8ואהבת · Deuteronomy 6:5
- 9לולי הקב״ה עוזרו · Kiddushin 30b
4והעזר הוא אהבה הבאה מלמעלה להמשיכו אליו. וזהו בחי׳ בהעלות ובהטיבו. כי הנה אמרו רז״ל [רבותינו זכרונם לברכה] אע״פ [אף על פי] שהאש יורד מן1 השמי׳ מצוה להביא מן ההדיוט.2
助力乃是由上而來的一種愛，將他引向祂。這就是「他點燃時」與「他整理燈盞時」所指的層面（בחינה，bechinah）。因為我們的賢者（願其記憶蒙福）曾說：「雖然火從天而降，仍有一項誡命（מצוה，mitzvah），要從普通[來源]取來[火]。」
ה׳的助力以由上而來的愛呈現，將人引向祂；這正是「點燃」與「整理燈盞」這兩個動詞所指的內容。賢者教導說，雖然火從天降在祭壇上，也有誡命要帶來普通的火。
פי׳ הדיוט3 הוא האהבה שאדם לוקח מחמת העולמות מבחי׳ מלכותו ית׳ שהוא מלך גדול ונורא על כל העולמות עליונים ותחתונים
解釋：所謂「普通」[火]，是人因諸世界而獲得的愛，來自祂的王權（מלכות，Malchus）層面（בחינה）；祂是統治一切上界與下界世界的偉大而可畏的君王，願祂受頌讚。
「普通」之火象徵人藉著沉思ה׳的王權而自行生發的愛：祂是統治一切上界與下界世界的偉大而可畏的君王。《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）〈Shemini Atzeres〉篇援引本篇מאמר（maamar）對「普通」之火的這一定義，並將它與「祂的右手擁抱我」所表達的偉大之愛作對照。
וכל צבא השמים4 לך משתחוים ואלף אלפין ורבו רבבן קדמוהי5 כו׳ כמבואר בגמרא6 ובזוהר בביאור ענין רבוי העולמות וגדולתו.
「天上的全體軍旅都向祢俯伏」，又「千千[事奉祂]，萬萬[站立在祂面前]……」，正如《Gemara》（גמרא）與《Zohar》（זהר）在闡釋諸世界的繁多及祂的偉大時所說明的那樣。
沉思俯伏於ה׳面前的諸世界與天軍何其浩繁，正如塔木德與《Zohar》所描述的，會使人愛祂。這是人憑自己的努力所能達到的愛。
本段區分兩種愛，如同祭壇上的兩種火：由上而來、作為ה׳恩賜的愛，以及人透過沉思ה׳對無數世界的王權而建立的「普通」之愛。
天火與祭司所帶來的火，分別對應於由上而起的激發（אתערותא דלעילא，isarusa dileila）與由下而起的激發（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata）。《Likkutei Torah》論及Shemini Atzeres時，援引此處對「普通」之火的定義。
參考出處
- 1אע״פ שהאש יורד מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט · Eruvin 63a:15
- 2אע״פ שהאש יורד מן השמי׳ מצוה להביא מן ההדיוט · Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 2:1
- 3פי׳ הדיוט · בבוך 167 ליתא תי׳ ”הדיוט”.
- 4צבא השמים · Nehemiah 9:6
- 5ואלף אלפין ורבו רבבן קדמוהי · Daniel 7:10
- 6כמבואר בגמרא · Chagigah 12a
一與獨一：王權即是謙卑 ¶5–8
5וע״ד זה תקנו חז״ל [חכמינו זכרונם לברכה] לומר בשכמל״ו [ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד]12 לפני ואהבת. כי הנה אנו אומרים יחיד חי העולמים3 מלך משובח ומפואר עדי עד שמו הגדול כו׳. פי׳ יחיד הוא למעלה מבחי׳ אחד.
沿著這個思路，我們的賢者，願其記念蒙福，制定在「你要愛」之前誦念「願祂榮耀王權之名永受祝福，直到永遠」。因為我們誦念：「獨一者（יחיד，Yachid），諸世界的生命，君王；祂的大名永世受讚美、受尊崇……」解釋：「יחיד」高於「一」（אחד，Echad）的層面。
賢者基於同一理由，制定在「你要愛」之前默誦「願祂榮耀王權之名永受祝福」這一句：藉著沉思 ה׳ 的王權，引發由此而生的愛。晨禱中稱 ה׳ 為「יחיד」，其層次高於「אחד」。
כי אחד היינו כמאמר רז״ל [רבותינו זכרונם לברכה] שהוא אחד בשמים ובארץ4 ובד׳ רוחות העולם כי כל העולמות עליוני׳ [עליונים] אינם תופסים מקום להיות יש ודבר נפרד בפני עצמם וכולא קמי׳ [קמיה] כלא וכאין נגדו חשיבי ממש ואין עוד מלבדו.5
「אחד」是指，正如我們的賢者，願其記念蒙福，所說的，祂在天上、地上以及世界的四方都是一；因為所有上界世界都不佔有任何位置[屬於自身]，不成為各自獨立的實體與事物；「一切在祂面前皆如虛無」，它們在祂面前確實被視為空無，並且除祂以外別無他物。
「אחד」是指，ה׳ 在天上、地上和四方都是一：諸世界雖然存在，在祂面前卻如同虛無，並沒有屬於自身的存在。這是從創造界的角度所說的 ה׳ 的合一。
לכן נקרא אחד והיינו כשמעריכין אותו נגד העולמות. אבל יחיד פי׳ הוא יחיד ומיוחד בפני עצמו והוא לבדו הוא ואינו בגדר העולמות כלל.
因此，祂被稱為「אחד」；也就是說，這是相對於諸世界來衡量祂時而言。但「יחיד」是指，祂本身獨一無二，唯有祂自己，完全不屬於諸世界的範疇。
「אחד」仍然是在描述 ה׳ 與諸世界的關係。「יחיד」則描述祂自身的情形，完全超越與諸世界的任何關係。
本段將「願祂榮耀王權之名永受祝福」這句祝禱，連結於沉思 ה׳ 的王權而生的愛，並區分「אחד」——ה׳ 相對於諸世界的合一——與「יחיד」——超越諸世界的祂自身。
「אחד」對應諸世界在 ה׳ 面前的自我消融：它們雖然存在，卻「如同虛無」；「יחיד」則完全超越諸世界。下一段將說明，王權、生命力與讚美都只屬於「名」，而不屬於本體。
參考出處
- 1תקנו חז״ל לומר בשכמל״ו · Pesachim 56a:8–9
- 2תקנו חז״ל לומר בשכמל״ו · Shulchan Arukh, Orach Chayim 61:13–14
- 3יחיד חי העולמים · ראה לקמן מ, ג.
- 4שהוא אחד בשמים ובארץ · Berakhot 13b:18
- 5ואין עוד מלבדו · Deuteronomy 4:35
6וחי העולמים מלך פי׳ שכל חיות העולמות שמחיה את כולם ומהווה את כולם עליונים ותחתונים אינו אלא בשביל שהוא מלך וכולם מקבלים חיות מבחי׳ מלכותו ית׳ בעבור היותו מלך עליהם.
「諸世界之生命，君王」意指：諸世界的一切生命力——祂藉此賦予萬有生命，使高處與低處的一切都得以存在——全是因為祂是君王；它們全都從祂的王權（מלכות，Malchus）這一層面領受生命力，因為祂是它們的君王。
「諸世界之生命，君王」意指： ה׳唯有以它們君王的身分，才賦予諸世界生命與存在。王權是與他者相對的關係，因此，一切世界的生命力都來自 ה׳ 的 מלכות，而非祂的本質。
וכן מה שמשובח ומפואר דהיינו השבח מחמת שמשיגים גדולתו הוא עדי עד כי לגדולתו אין חקר1 ולמעלה יש שבח אחר שבח ועילוי אחר עילוי עד אין קץ ואין תכלית והכל הוא בעבור שמו הגדול
同樣，祂「受讚頌、得榮耀」——也就是眾生因領會祂的偉大而發出的讚頌——乃是「永永遠遠」，因為「祂的偉大無法測度」；在更高之處，讚頌接續讚頌，提升接續提升，沒有終盡，也沒有邊際；而這一切都是為了「祂偉大的名」。
眾生根據自己所領會的 ה׳ 的偉大而讚頌祂，這讚頌永無止境，因為總有更高的層次可以領會。然而，這一切所讚頌的都是「祂偉大的名」，而不是祂自身。
כי להיות נקרא שמו ומלכותו עליהם בלבד הוא ואינו יכול לנגוע לבחי׳ עצמותו ומהותו כלל
因為這一切只是為了使祂的名與王權臨於它們之上；這根本無法觸及祂的本質與本體，
這一切的目的，是使 ה׳ 的名與王權臨於諸世界之上。其中沒有任何一點能觸及祂的本質；Torah Ohr（תורה אור）中較後的一篇論述（מאמר，maamar）（Miketz 40c）也作同樣的解釋：諸世界來自 ה׳ 的王權，那是外在的光輝，並不觸及君王自身；而「願名受頌讚」所說的，僅是名這一層面。
כי לית מחשב׳ תפיס׳ [תפיסא] בי׳ [ביה] כלל2 שהוא יחיד ומיוחד ונשגב שמו לבדו3 כדכתיב מלכותך מלכות כל עולמים.4
因為「任何思念都不能把握祂」，祂是獨一無二的，且「唯有祂的名崇高」，如經上所寫：「祢的王權是所有世界的王權。」
任何思念都不能把握 ה׳，因為祂獨一無二，唯有祂的名崇高。因此經文說：「祢的王權是所有世界的王權。」祂的王權與諸世界相關，而祂自身超越諸世界。
這一段解釋了祈禱文其餘的詞句：諸世界的生命與它們的一切讚頌，都只來自 ה׳ 的王權與「名」，而這些都無法觸及祂的本質。
這符合 Chabad 的教導：מלכות只是 ה׳ 外在的光輝，如同名字或聲譽；一切世界都是由此而創造。
參考出處
- 1לגדולתו אין חקר · Psalms 145:3
- 2לית מחשב׳ תפיס׳ בי׳ כלל · Tikkunei Zohar 17a:10–12
- 3ונשגב שמו לבדו · Psalms 148:13
- 4מלכותך מלכות כל עולמים · Psalms 145:13
7וזהו במקום שאתה מוצא גדולתו1 שם אתה מוצא ענותנותו.2 כדכתיב המשפילי לראות3 בשמים ובארץ שאצלו ית׳ נחשב זאת להשפלה ולענוה להחיות רוח שפלים.4
這就是[「在你發現祂偉大之處，也在那裡發現祂的謙卑」]的意思，正如經上所寫：「祂使自己降卑，俯察諸天與大地」；因為對祂（願祂受頌讚）而言，這被視為自我降卑與謙卑，為要「使卑微者的靈重新得生」。
賢者教導，凡提到 ה׳的偉大之處，也同時提到祂的謙卑。甚至俯察諸天與大地，對 ה׳而言也是自我降卑；祂如此作，是為了使卑微者得生命。
וכן מה שכתוב סומך נופלים ורופא חולים וזוקף כפופים5 וכל הממלכה נקרא בשם ארץ להיות כארץ הלזו השפלה6 שירדה ממקום כבודה להיות מלך שמו נקרא.7
同樣，經上也寫道：「祂扶助跌倒的人，醫治病人，使彎腰的人挺起身來。」整個王權[層面]都以「大地」為名，因為它好比這低微的大地：它從自身尊榮之處降下，使祂得以被稱為「王」。
ה׳的王權被稱為「大地」，也就是最低的層級，因為統治諸世界，是從祂的尊榮中降下；祂自我降卑，使「王」成為祂被宣告的名，正如詩歌《Adon Olam》所說。在《Likkutei Torah》的〈Bamidbar〉篇中，Alter Rebbe 解釋，王權（מלכות，Malchus）被稱為「大地」，因為它是最低的層級，與人民相聯繫；他並提及這段論述。
本段指出， ה׳凌駕諸世界的偉大，實際上正是祂的謙卑：作王並賜生命給受造物，對祂而言是一種降下。
王權（מלכות，Malchus）被稱為「大地」，因為它是十個屬性（ספירות，Sefiros）中最低的一個，也是諸世界的根源；《Likkutei Torah》〈Bamidbar〉篇引用本篇maamar來說明這個意象。
參考出處
- 1במקום שאתה מוצא גדולתו · נסמן לעיל לא, ד.
- 2במקום שאתה מוצא גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו · Megillah 31a:12–13
- 3המשפילי לראות · Psalms 113:6
- 4להחיות רוח שפלים · Isaiah 57:15
- 5זוקף כפופים · Psalms 146:8
- 6להיות כארץ הלזו השפלה · ראה לקו״ת במדבר ה, ב. אוה״ת פ׳ לך לך תשכה, א.
- 7מלך שמו נקרא · פיוט אדון עולם.
8ולכן זאת יבין כל יציר בשומו אל לבו וירחיב דעתו בגדולתו ית׳ ונפלאות מעשיו ברבוי העולמות עד אין חקר הנה ישכיל שזהו ענותנותו ית׳ ואין ערוך אליו שאינו בגדר עלמין כלל.
所以，每一個受造者都會明白這一點：當他把這件事放在心上，並拓展心智，思量祂的偉大——願祂受頌讚——以及祂的作為在無窮無盡的眾多世界中所顯出的奇妙，他就會領悟，這正是祂的謙卑——願祂受頌讚；祂與這一切毫無可比擬，因為祂根本不屬於任何世界的範疇。
任何人若深入思量祂在無數世界中所彰顯的偉大，就會明白，這一切只是祂的謙卑。祂本身根本無法與這一切相比，因為祂完全超越了世界。
本段為沉思者作出結論：浩瀚的受造界所顯明的，只是祂的謙卑；祂本身與眾世界毫無可比擬。
點燃、整理燈盞與誡命 ¶9
9והוא השוה ומשוה קטן וגדול ממילא תתלהט ותתלהב נפש ולב לאור באור האהבה בכל נפשך1 ממש לצאת מגדר העולמות כמ״ש מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ2 כלה שארי ולבבי.3
祂是「自身平等，並使小與大相等的那一位」。因此，靈魂與心將因愛之光而熾燃、發亮，真正地「盡你的全魂」，超越諸世界的界限，如經上所說：「除祢以外，我在天上還有誰？在地上，除祢以外，我一無所求；我的肉身和我的心都渴望。」
ה׳是「自身平等，並使小與大相等的那一位」（高節期祈禱文中的一句話）；因此，領悟到一切世界不過是祂的謙卑顯現的人，便會渴望徹底超越這些世界的界限，以「盡你的全魂」去愛。這是詩篇作者的呼喊：在天上或地上，除 ה׳ 以外，他一無所求，直到「我的肉身和我的心都渴望」；這裡的「渴望」（כלה，kalah），與第三段中靈魂「消逝」（כלות הנפש，kelos ha-nefesh）所用的詞相同。
וזהו ואהבת את ה׳ אלהיך כי אהבה משרש אבה שהוא מלשון חפץ ורצון.4
這就是「你要愛 ה׳（הוי׳，Havayah），你的 אלהיך」的意思：愛（אהבה，ahavah）源自詞根意願（אבה，avah），意思是渴望與意願。
阿德莫爾·哈扎肯從愛（ahavah）的詞根意願（avah）來解讀「你要愛」，意為「想要」。在《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）Nasso篇中，他解釋說，這是指一個人以全心全魂，渴望 ה׳的合一在世界和自己的靈魂中彰顯。
דהיינו רעותא דלבא שיהי׳ [שיהיה] ה׳ אלהיך ולדבקה בו ממש וע״י אתערותא דלתתא זו יחול עליו אור האהבה מלמעלה להגדיל מדורת אש האהבה בלבו יותר מכדי כח אנושי ושרש נשמתו שהיא בגדר וגבול ונברא
也就是內心的意願，願 ה׳成為「你的 אלהיך」，並真正與祂緊密相連。藉著這由下而起的激發（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata），由上而來的愛之光便會臨於他，使他心中愛火的烈焰擴大，超越人力所能及，也超越其靈魂根源所能及；因為靈魂根源仍有界限、仍受限制，且是受造的，
因此，愛就是內心渴望 ה׳真正成為「你的 אלהיך」，並與祂緊密相連。當一個人由下而喚起這份渴望時，由上而來的愛便臨於他，使他心中的火焰大到超過任何人所能生發的程度，甚至超過其靈魂根源所能生發的程度；因為連靈魂的根源也是受造且有限的。
לקרבה אל ה׳ ממש וביטול אליו במציאות ממש ע״י בחינת אהרן כהנא רבא
從而真正親近 ה׳，並在實際存在的層面上對祂自我消融（ביטול，bittul），這是藉著大祭司亞倫（אהרן）這一層面而成就的。
藉著超然的亞倫大祭司所賜下的由上而來之愛，人便能真正親近 ה׳，並在祂面前放下自己的存在。
כי ואהבת בגמטריא ב׳ פעמים אור ונקרא׳ [ונקראת] בחינה זו בהטיבו שמטוב וחסד עליון משפיע על רוח שפלים5 להטיב ולהגדיל את האהבה שלמטה.13
因為「你要愛」（ואהבת，ve-ahavta）的數值等於「光」（אור，or）的兩倍。這一層面稱為「當他使之受惠」（בהטיבו，be-heitivo），因為祂以至高的良善（טוב，tuv）和慈愛，賜予謙卑者的靈，使下方的愛更為美好（להיטיב，leheitiv）並增長。
ve-ahavta的數值是414，恰為光（or）的數值207的兩倍，暗示兩道愛之光：一道由下而來，一道由上而來； Kehot的註釋指出，其來源是阿里扎爾（האריז״ל）關於Shema祈禱的意念（《Shaar HaKavanos》；《Pri Etz Chaim》）。由上而來的愛稱為「使之受惠」（be-heitivo），此處將其讀作源於「良善」（tuv）；這愛來自 ה׳對謙卑者的良善，使下方的愛更美好、更廣大。
אך הנה באמת גם אתערותא דלתתא כנ״ל אשר יחפוץ האדם לדבקה בו ממש גם זאת מתת אלהים היא לא לפי כח נפש האדם ומזגו ותכונתו
然而，事實上，甚至上述由下而起的激發——即人渴望真正與祂緊密相連——也同樣是 ה׳的恩賜，並非依照人的靈魂之力量、性情與稟賦而有。
阿德莫爾·哈扎肯進一步指出：甚至由下而起的激發，也就是人自己渴望與 ה׳緊密相連，實際上也不是出自他自己；這同樣是「ה׳的恩賜」，並非由人的性情或力量所產生。
ונקרא׳ [ונקראת] בחינת ובהעלות אהרן שאהרן העליון הוא הנותן כח בכנסת ישראל לעורר את האהבה זו.
這稱為「當亞倫點燃時」（בהעלות，be-haalos）這一層面，因為超然的亞倫正是賜予以色列會眾力量、使他們喚起這份愛的那一位。
這稱為「點燃」（be-haalos，字面意為「提升」），因為超然的亞倫賜予以色列力量，使他們能提升自身的愛。
וזהו בין הערבים שהוא מדת ערב ולילה וחשך מצד עצמו שאין בו אור. אבל מדת בוקר שהוא מדת אברהם איש החסד כמ״ש וישכם אברהם בבקר67 הוא בחינת בהטיבו.
這就是「在兩個傍晚之間」：它是傍晚、夜晚與黑暗的屬性，其本身沒有光。但清晨的屬性，也就是慈愛之人亞伯拉罕（אברהם）的屬性，如經上所說：「亞伯拉罕清早起來」，則是「當他使之受惠」這一層面。
傍晚代表人獨自一人、其自身昏暗而無光，所以那時的點燈稱為「點燃」：亞倫點亮原本無光之物。清晨則是亞伯拉罕的慈愛屬性；那時的點燈稱為「使之受惠」，指由上而來、使愛增長的部分。
(ועמ״ש לקמן בד״ה רני ושמחי8 בענין רננא ברמשא ושמחה בצפרא) והנה מי זה האדם שיגיע עד הלום שיגיע אליו בחי׳ אהרן העליון. אך הוא ע״י תורה ומצות.
（並參看下文以「歌唱並歡喜」為首的 מאמר（מאמר，maamar），論及「夜間歌唱，清晨歡喜」。）如今，誰能達到這樣的境地，使上界亞倫（אהרן）的層面臨到他呢？然而，這是藉著妥拉（תורה，Torah）與誡命（מצות，mitzvos）而達成的。
本文指向後面一篇以「歌唱並歡喜」為首的 מאמר（maamar），即《Torah Ohr（תורה אור》，Miketz 37a）。其中，「夜間歌唱」是王權（מלכות，Malchus）降至下界深處時的渴望；「清晨歡喜」則是在它從上方領受光之後而生的喜悅，這一組對應與點燃和維持燈火相仿。接著，本文問：一個平凡的人如何能達到上界亞倫的幫助臨到自己的地步？答案是：藉著妥拉與誡命。
כי נר מצוה שהמצות נמשכין ממקום גבוה מאד נעלה. ולפיכך אין בהם השגה כלל כמשל השמן הנ״ל שאין נכנסים בפנימיות נפשם רק בבחי׳ מקיף עליהם מלמעלה
因為「一項誡命（מצוה，mitzvah）是一盞燈」，誡命源自極其高超之處。因此，人對它們完全無從理解，正如上文油的譬喻：它們不進入靈魂的內在，只是從上方環繞著靈魂，
誡命被稱為「燈」，因為它們來自高到心智無法領會之處。正如油一般，它們不進入靈魂的理解之中，而是從上方環繞著靈魂。
כמ״ש שום תשים עליך מלך9 כמו מלך המושל על עמו והוא גבוה עליהם והם עושין רצונו בלי טעם ודעת כי מצות המלך היא ולב מלכים אין חקר10 ההשגה שבעבורם נצטוו
正如經上所說：「你務要在自己之上立一位王」：就像一位統治百姓、地位高於他們的王；百姓不講理由或理解，便遵行他的意願，因為這是王的命令；「君王的心不可測度」：[也是如此，]人們無法理解誡命所以頒下的理由。
妥拉命人立王治理自己，表明了這種關係：臣民遵行王的命令，並不理解其中的理由，因為王的理由超出他們所能理解的範圍。同樣，猶太人遵行誡命，是因為這是王的意願，雖然他們無法領會其理由。
רק מ״מ הוא ע״ד משל כאדם שתופס את המלך באחד מאבריו וממשיכו אליו הנה גם חיותו שבקרבו נמשך אחריו כך כתיב וימינו תחבקני.1112
然而，儘管如此，這仍可用一個譬喻來說明：好比一個人抓住王的一個肢體，把王拉向自己，王體內的生命力也隨之而來。因此經上說：「祂的右手擁抱我。」
然而，抓住王一個肢體的人，便把整位王拉到自己身邊，因為王的生命力存在於每一個肢體之中。同樣，一個人履行一項誡命，就把 ה׳本身引到自己身邊，正如經文所說：「祂的右手擁抱我。」
כי הנה רמ״ח מ״ע [מצות עשה] הם רמ״ח אברין דמלכא וע״י המשכת המצות ממילא נמשך אחריו בחי׳ יחודו ית׳ בעצמו ובכבודו בבחינת יחודו כנ״ל:
因為二百四十八條積極誡命，就是王的二百四十八個肢體；藉著引下誡命，祂的合一層面便自然而然地隨之被引下——願祂受頌讚，這是祂親自、在自身與尊榮中的合一層面，[正如]上文所述。
二百四十八條積極誡命被稱為王的二百四十八個「肢體」。人藉著履行誡命，便引下 ה׳自身的合一；如上文所解釋，這合一超越一切世界。
本段回答了本文關於「使之受惠」與「點燃」的問題：「點燃」是 ה׳賜予人的力量，使人能喚起愛；「使之受惠」則是由上而來、使愛增長的額外之愛。兩者都藉著誡命（מצוות，mitzvos）而達成；誡命如同油，超越理解，卻能將 ה׳本身引至人身上。
ve-ahavta的數值等於兩倍光之數值，這一計算源自阿里扎爾關於Shema祈禱的意念；Kehot的註釋引自《Shaar HaKavanos》和《Pri Etz Chaim》。誡命如同君王的248個肢體，說明了為何一項誡命雖然超越理解，卻能使人與 ה׳的本質相連，這是單憑理解所不能達到的。
參考出處
- 1בכל נפשך · Deuteronomy 6:5
- 2מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ · Psalms 73:25
- 3כלה שארי ולבבי · Psalms 73:26
- 4כי אהבה משרש אבה שהוא מלשון חפץ ורצון · בלקו״ת נשא כו, ב מפרש ”והכוונה שיהיה רצון האדם וחפצו ובקשתו בכל לב ונפש להיות גילוי אלקותו ויחודו ית׳ בעולם ונפש” ע״ש. ראה ספר החקירה להצ״צ צב, א בשרש ישע. וראה גם לקו״ת מסעי פח, ד. ואתחנן ט, ב.
- 5רוח שפלים · Isaiah 57:15
- 6וישכם אברהם בבקר · Genesis 25:3
- 7וישכם אברהם בבקר · Genesis 22:3
- 8לקמן בד״ה רני ושמחי · לז, א.
- 9שום תשים עליך מלך · Deuteronomy 17:15
- 10ולב מלכים אין חקר · Proverbs 25:3
- 11וימינו תחבקני · Song of Songs 2:6
- 12וימינו תחבקני · Song of Songs 8:3
- 13ואהבת בגימט׳ ב׳ פעמים אור · שער הכוונות כוונת ק״ש. פע״ח שער הק״ש פכ״ג וכ״ה.
瑪瑪爾學完了嗎？
標記為已學習；此篇將計入本週及本年度的希尤姆。
在事奉中的實踐
沉思 ה׳ 超越一切世界的偉大只是祂的謙卑，直到心中渴望 ה׳ 自己；要知道，連這份渴望也是祂的恩賜，並藉著實踐誡命而達到祂，因為誡命的理由超越理解。
討論問題
- 為什麼針對精神層面的禁令，需要以燈光而非筵席來紀念？
- 油能熄滅倒在上面的火焰，怎麼會成為燈光的來源？這對於那些理由我們無法理解的誡命說明了什麼？
- 「一」與「獨一」有何不同？為什麼這會引發渴望離開世界的愛？
- 如果連由下而起的激發也是來自上方的恩賜，人還有什麼可做？
- 握住君王的一肢，如何說明單一誡命的力量？