《托拉奧爾》 · 帕拉沙 Mikeitz · 瑪瑪爾 14
ביאור על פסוק כי אתה נרי הנה בארוממך…
對「因為你是我的燈」一節的解釋
由 AI 根據我們的英文版翻譯，並經過數輪對照英文與希伯來文的檢查和修訂。英文版本身仍由人工讀者審閱中。若您熟悉中文，懇請協助審閱本譯文。 志願協助審閱
核心要旨
光可以由下而上地提升，如在安息日（שבת，Shabbos）；也可以由上而下地引下，如在光明節（חנוכה，Chanukah）。最深邃的光，根源於冠冕（כתר，Keser）之內隱藏的智慧，能直接抵達最低微之處，藉著實體的誡命（מצוות，mitzvos）、慈善施與（צדקה，tzedakah），以及光明節純淨的油而實現，不必經過漫長的層層下延鏈條。
瑪瑪爾概要
這篇 maamar 透過兩種方式解釋「你是我的燈，הוי׳（Havayah），而 ה׳照亮我的黑暗」中的「我要尊崇你」：一是將 ה׳的崇高引下至王權（מלכות，Malchus），二是將王權提升至其根源。這兩者分別是安息日的提升與光明節的引下。提升是精煉，也就是把「有」轉化為「無」；尤其當動物性靈魂（נפש הבהמית，nefesh habehamis）被降伏時，內心便會發出呼喊。它根源於混沌（תהו，Tohu）這個崇高卻失衡的世界。可是，這種向上的奔騰與回返（רצוא ושוב，ratzo v’shov），如同燈芯，很快便會燃盡，若沒有油便無以為繼。油就是智慧（חכמה，Chochmah）；其最高層面根源於冠冕之內隱藏的智慧——隱藏腦識（מוחא סתימאה，Mocha Stima’ah）——並直接進入實體的妥拉（תורה，Torah）與誡命。因此，光明節只有那瓶由大祭司封存的油才能發光，因為它的根源正是這隱藏的智慧。經文中的兩個聖名分別是小面相（情感屬性）（ז״א / זעיר אנפין，Z’eir Anpin）與長面相（אריך אנפין，Arich Anpin）：前者照亮了崇高的早期世代，後者則在彌賽亞（משיח，Moshiach）來臨前照亮黑暗，並藉著 צדקה 引下。這篇 maamar 最後以火焰的兩種顏色，說明 ה׳內的兩種愛與兩種敬畏。
綱要
- 「我要尊崇你」的兩種含義ה׳的崇高被引下至王權——一切世界生命力的所在；王權也由下而上，被提升至無限者的王權。¶1–3
- 安息日：藉著精煉而提升精煉把「有」轉化為「無」。動物性靈魂根源於混沌；在那裡，光淹沒了器皿。當它被降伏時，便能提升至最高處，並化為內心的呼喊。¶4–9
- 內心的呼喊與燈芯既然一切世界都源自一線微光，內心便渴望向上提升，如同燈芯；但它必須回返，將光引下，如同光明節的油。¶10–11
- 油：妥拉中的智慧油在每一層面都代表智慧。亞伯拉罕（אברהם，Avraham）在誡命尚未呈現實體形式之前便已遵行；根源於隱藏腦識的更高智慧，則直接進入西奈山所賜的實體妥拉。¶12–15
- 封存的油瓶與雙重聖名那唯一一瓶由大祭司封存的純淨油，映照出隱藏腦識中的根源。經文中的兩個聖名是小面相與長面相：它們分別照亮早期世代，以及彌賽亞來臨前的時代。¶16–19
- 慈善施與、油與兩種光慈善施與如同播種在土地中的種子，承載著隱藏的無限力量。隱藏的油使火焰發光：燈芯發出藍光，油發出白光。¶20–22
- 兩種愛，夾在兩種敬畏之間兩種光就是 ה׳內的兩種愛，並由較高層的敬畏（自我消融）與較低層的敬畏（臣民對君王的畏懼）所框定；在「你要愛……」（ואהבת，V’ahavta）中也有所暗示，其中「光」出現了兩次。¶23–24
關鍵概念
- 提升與引下העלאה והמשכה
- 神聖事奉的兩個方向：將世界由下而上提升至其根源（安息日），以及將光由上而下引入世界（光明節）。
- 精煉（birurim）בירורים
- 把「有」轉化為「無」：提升較低的世界，就像草被牲畜吸收，使它不再獨立存在。
- 混沌與修整（Tikkun）תהו ותיקון
- 混沌是一個光過於強盛、器皿稀少的世界；每種屬性都絕對而獨立，器皿因而破碎。修整則有許多器皿，光也受到調和，因此各種屬性彼此包含。動物性靈魂源自混沌，具有 ה׳性質的靈魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）則源自修整。
- 奔騰與回返רצוא ושוב
- 奔騰與回返：內心渴望向上，如同燈芯；回返則將光引下至生命之中，如同油。
- 隱藏腦識מוחא סתימאה
- 冠冕之內的隱藏智慧，即冠冕中的智慧；它是較高層敬畏、十三種鬍鬚修飾，以及引入實體妥拉之光的根源。
- 鬍鬚的十三種修飾י״ג תיקוני דיקנא
- 至高慈憫的通道；這篇 maamar 將它們認定為十三種慈憫屬性，其開首是「ה׳ ה׳ אל רחום וחנון」。
- 長面相與小面相אריך אנפין וזעיר אנפין
- ה׳的兩個層面：小面相使世界循序漸進地形成；長面相是恩典與慈憫的根源，在彌賽亞來臨前照亮黑暗。
- 較高層與較低層的敬畏יראה עילאה ויראה תתאה
- 較高層的敬畏位於智慧之中，是人在 ה׳面前徹底自我消融；較低層的敬畏位於王權之中，是臣民害怕背叛君王。
「我要尊崇你」的兩種含義 ¶1–3
1ביאור על פסוק1 כי אתה נרי2 הנה בארוממך3 לשון נוכח יש ב׳ פירושים. הא׳ מלמעלמ״ט [מלמעלה למטה]4 הרוממות שלמעלה יומשך למטה יחיד חי העולמים מלך שהוא לבדו יחיד ומיוחד5 וחי העולמים נמשך להיות במל׳ ריבו רבבות עלמין.
對經文「因為祢是我的燈」的解釋。現在，關於「我要尊崇祢」（ארוממך，aromimcha）這句採用第二人稱的話，有兩種解釋。第一種是由上而下：上方的崇高被引降至下方——「獨一者、諸世界的生命、君王」：唯有祂是單一而獨特的；而祂作為「諸世界的生命」，被引降而臨於王權（מלכות，Malchus）之中，[統御]萬萬個世界。
這段解釋（ביאור，biur）承接前一篇 maamar，論及經文「因為祢是我的燈，הוי׳（Havayah），而ה׳照亮我的黑暗」，並以兩種方式解讀「我要尊崇祢，我的 ה׳、君王」（詩篇 145:1）。由於「我要尊崇祢」是直接對 ה׳ 說話，它可以意指將祂的崇高引降至世界，也可以意指將某物提升至祂那裡。從第一種意義來看，祈禱文「獨一者、諸世界的生命、君王」這幾句，描述了那位全然獨自的唯一者如何也成為君王，作為無數世界的生命。
這篇 maamar 提出「我要尊崇祢」的兩種意思：將 ה׳ 的崇高引降下來，以及將王權提升上去。本段說明第一種：那位獨自存在的唯一者，透過王權成為萬萬世界的生命。
Tanya（תניא）第 20 章（Kehot 註中所引）說明 ה׳ 的合一性；祂被稱為「單一而獨特」，意指祂不受創造所影響：如今祂仍獨自存在，正如世界尚未被創造之前一樣。本文將兩方面並置：祂自身是「獨一者」，而透過王權，祂又是「諸世界的生命」。
參考出處
- 1ביאור על פסוק · בתקס״ח כרך ב ע׳ תרנ, נמצא ביאור ארוך וכנראה הוא לכ״ק אדה״א.
- 2כי אתה נרי · II Samuel 22:29
- 3בארוממך · Psalms 145:1
- 4הא׳ מלמעלמ״ט · ראה אוה״ת דרושים ליוהכ״פ ע׳ א׳תקפט.
- 5שו״ה הרוממות — שהוא לבדו יחיד ומיוחד · Tanya, Likkutei Amarim 20:2–3
2ובכהאריז״ל [ובכתבי האריז״ל] כ׳ [כתב]1 שע״י צמצום ומקום חלל2 כו׳ כי א״א להיות עולמות וברואים כלל מבחי׳ א״ס בעצמו וכל המשכות עליונות נמשכו במל׳ כנודע כי י״ג ת״ד [תיקוני דיקנא] נמשכו למטה במל׳ לפי שרגליה יורדות3 כו׳.
阿里札爾（האריז״ל）的著作中寫道，藉著收縮（צמצום，tzimtzum）以及空出的空間等等——因為世界與受造物根本不可能直接來自無限者（אין סוף，Ein Sof）自身。一切上方的流注都下達至王權（מלכות，Malchus）；眾所周知，鬍鬚的十三項修整（תיקוני דיקנא，tikkunei dikna）也下達至王權，因為「她的雙足向下延伸」等等。
阿里札爾教導，創造需要收縮，也就是無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）的退隱；這留下了「空出的空間」，使有限的世界得以存在。世界不可能直接來自無限者自身。因此，一切由上而來的流注都經由מלכות，也就是 ה׳的王權；它是十個屬性（ספירות，Sefiros）中的最後一個。甚至鬍鬚的十三項修整——最高的慈悲之流通道——也下達至מלכות；這描繪出她的「雙足向下延伸」，進入較低的世界。
這段說明了流注為何必須經由מלכות：世界不可能直接來自無限者，因此一切上方的流注，即使是最高的流注，也都通過מלכות；而מלכות向下延伸至較低的世界。
《Etz Chaim》（עץ חיים）（Sha’ar 1, Anaf 2）描述了充滿一切存在的純粹上方之光，當時沒有任何空隙；直到祂意欲創造世界，光才收縮，留下空出的空間。Kehot的註釋補充說，《Maamarei Admur HaZaken 5568》引用此段時，將其歸於《Etz Chaim》。
參考出處
- 1ובכהאריז״ל כ׳ · בתקס״ח ע׳ תרנ כ׳ בשם הע״ח, והוא שער א׳ ענף ב׳. וראה בלקו״ת הוספות לויקרא בארוכה.
- 2צמצום ומקום חלל · Sefer Etz Chaim 1:3–4
- 3שרגליה יורדות · Proverbs 5:5
3ולכן נק׳ המל׳ בשם עטרה בספרי המקובלים כי המלכות היא בחי׳ כ״ע [כתר עליון] שנמשך במל׳. וגם ארוממך לרומם המל׳ מלך יחיד חי העולמים
因此，卡巴拉學者的著作稱王權（מלכות，Malchus）為冠冕（עטרה，Atarah），因為至高的冠冕（כתר，Keser）這一層面被引入מלכות之中。又，「我必尊崇你」[意即]提升מלכות：「君王、唯一者、眾世界之生命。」
卡巴拉著作稱מלכות為עטרה，即冠冕，因為至高的כתר這一最高層面本身被引入מלכות之中。「我必尊崇你」也有第二層意思：提升מלכות，正如「君王、唯一者、眾世界之生命」這些話所示。
כנודע כי מל׳ דאצי׳ נעשה עתיק לבריא׳ [לבריאה] בחי׳ יחיד כדי להיות חי העולמי׳ [העולמים] וצריך לרומם המל׳ בבחי׳ יחיד עד מל׳ דא״ס ממטה למעלה.
眾所周知，流溢界（אצילות，Atzilus）的מלכות成為創造界（בריאה，Beriah）的冠冕內在核心（עתיק，Atik），即「唯一者」這一層面，以成為「眾世界之生命」。因此，必須在「唯一者」這一層面提升מלכות，從下而上，直至無限者（אין סוף，Ein Sof）的מלכות。
眾所周知，流溢界的מלכות下降，成為創造界的עתיק，也就是כתר的內在核心；在那裡，它作為「唯一者」而運作，以賦予眾世界生命。提升מלכות，就是使它由下而上升高，直到達到無限者的מלכות，也就是無限本身之中的王權。
本段將第一個含義與稱מלכות為עטרה連結起來，並引出「我必尊崇你」的第二個含義：使מלכות由下而上升高，直至無限者的מלכות。
這兩個含義彼此映照：在下降的過程中，כתר下延至מלכות，因此מלכות被稱為冠冕；在上升的過程中，מלכות則被提升回「唯一者」的層面。
安息日：藉著精煉而提升 ¶4–9
而這兩個層面就是安息日（שבת，Shabbos）與光明節（חנוכה，Chanukah）：因為 שבת 是由下而上的提升，而 חנוכה 則是由上而下的引下。
「我要尊崇祢」的兩種含義，如今成了兩個聖日。שבת 是由下而上的提升，而 חנוכה 則是把光由上而下引下。
而這種提升就是精煉淨化（בירורים，birurim）之事：「祂使青草生長，供牲畜食用」；「千座山」，等等；這些都源自完整拼寫展開的神名 אל שדי（Kel Shaddai）這一層面，等等。
這種提升就是 בירורים 的工作：精煉世界的物質，並將其提升至神聖。本文暗指經文「祂使青草生長，供牲畜食用」，以及「千座山」上的牲畜，並把它們追溯至完整拼寫展開的神名 אל שדי：其展開拼寫的字母名稱（אלף למד שין דלת יוד，alef、lamed、shin、dalet、yud）合計為999；再把神名本身計為一，便合成一千（אלף，elef），也就是「千座山」中的「千」。
שבת 與 חנוכה 體現了兩個方向：上升與下降。上升是對下界的精煉淨化，這一點可從青草成為食用青草的牲畜的一部分看出。
Kehot 的註釋引導讀者參閱柴瑪赫·策德克（הצמח צדק）對 Zohar 的註解（Biurei HaZohar，論 Emor），以了解這整段內容，從 שבת 與 חנוכה 所代表的上升和下降，一直到被引入物質妥拉中的源頭。
參考出處
- 1וב׳ בחי׳ אלו הן שבת וחנוכה . . ומקור זה נמשך בתורה שלפנינו בגשמיות · ראה בביאורי הזהר לכ״ק אדמו״ר הצמח צדק לזהר אמור לדף ק ע״ב ע׳ תל.
- 2מצמיח חציר לבהמה · Psalms 104:14
- 3אלף טורין · Psalms 50:10
5והיינו שנכלל בבהמה להיות אין כי ענין הבירורים הוא להיות מיש אין כי בהמשכה נעשה מאין יש שם ב״ן [שם ב״ן] ס״ג [שם ס״ג] גס שהוא ישות והבירור הוא לאהפכא מיש לאין והיינו ע״י שם מ״ה [שם מ״ה] בחי׳ בטול.
也就是說，它被納入獸中，成為「無」（אין，ayin）。因為淨化就是把「有」（יש，yesh）轉成「無」；在引下之中，則是由「無」造出「有」——即粗重的ב״ן（Ban）[與]ס״ג（Sag）之名，也就是自我性（ישות，yeshus）——而淨化就是把[它]從「有」轉成「無」；這是藉由מ״ה（Mah）之名，也就是自我消融（בטול，bittul）的層面。
淨化是把「有」（יש）轉成「無」（אין）：草被獸吸收，不再獨立存在。創造的下降方向恰好相反，會產生粗重、自我主張的存在；本文將此與ב״ן（Ban，52，其數值等同「獸」一詞〔בהמה，behemah〕的數值）及ס״ג（Sag，63）兩個名號相連；它們是將 הוי׳（Havayah）展開拼寫的兩種方式。這種轉化藉由מ״ה（Mah，45）之名而成；這個字也有「什麼？」之意，代表自我消融（בטול）的立場。
這段將淨化界定為創造的反向過程：創造由無造出有；淨化則藉由מ״ה之名的自我消融，使有歸於無。
同一模式在第8段再次出現：其中，מ״ה是修復（תיקון，Tikkun）界，是自我消融的領域；而粗重、僵固不變的存在則源自渾沌（תהו，Tohu）。
6ולמטה הנה בחי׳ זו היא בנפש הבהמית כד אתכפייא כו׳ שעי״ז מגביה למעלה מאד
在下層，這一層面存在於動物性靈魂（נפש הבהמית，nefesh habehamis）中，當它受到克制時等等；藉此，它被提升到極高之處。
在人身上，這種上升發生於動物性靈魂受到克制（אתכפייא，iskafya）之時，也就是為了神聖而約束其各種驅力；藉此，它被提升得極高。
כי נה״ב [נפש הבהמית] שרשה מעולם התהו כמו כל המאכלים הגשמיים שירדו בשבה״כ [בשבירת הכלים] מעולם התהו. ולכן אמרו חמרא וריחנא פקחין.1 ואמרו לא אכילנא בישר׳ [בישראל] דתורא2 כו׳ שהם משרש עליון.3
因為動物性靈魂的根源在混沌界（תהו，Tohu），如同所有物質食物一樣；這些食物在器皿破碎時，從混沌界下落。因此，他們說：「酒與香氣使[人]聰明。」他們也說：「我尚未吃牛肉」等等。因為它們都源自高遠的根源。
動物性靈魂的根源在混沌界；這個世界先於秩序修復界（תיקון，Tikkun），而物質食物也在器皿破碎時從混沌界下落，當時那個世界的器皿破裂，其火花墜入較低的領域。因此，塔木德說酒與香氣能使人思緒敏銳，並記載一位賢者解釋先前的回答時說，他當時還沒有吃牛肉：這些物質之物承載著高遠的根源。《Tanya》（תניא）的《Iggeres HaKodesh》（אגרת הקודש）第20章引用了同一段話：智慧也由下而受到滋養，如同光從行動界（עשיה，Asiyah）的最底層升起；在那裡，無限者（אין סוף，Ein Sof）的力量顯露得最強。
וכן נה״ב [נפש הבהמית] שבאדם שרשה משם כי היא נלקחה משמרי האופנים והחיות שבמרכבה פני ארי׳ [אריה]4 ממנו נמשך חיות כל החיות.
同樣，人身上的動物性靈魂根源也在那裡，因為它取自戰車中天輪天使（אופנים，Ofanim）與活物（חיות，Chayos）的殘滓：獅子的面貌，所有野獸（חיות，chayos）的生命力（חיות，chayus）皆由此而來；
動物性靈魂本身取自天輪天使與活物的「殘滓」；它們是以西結所見神聖戰車中的天使。「活物」一詞既指這些「活著的生物」，也指野獸；野獸的生命力就是 chayus：所有野獸的生命力都來自獅子的面貌。
ומפני שור חיות הבהמות. ומפני נשר חיות העופות כו׳. וכולם שרשם מעולם התהו שירדו בבריאה בשבה״כ [בשבירת הכלים].
牛的面貌帶來家畜的生命力；鷹的面貌帶來飛鳥的生命力等等。它們全都以混沌界為根源，[從那裡]在器皿破碎時下落到創造界（בריאה，Beriah）。
同樣，牛的面貌賦予家畜生命，鷹的面貌則賦予飛鳥生命。這些根源全都在混沌界；在器皿破碎時，它們下落到創造界。
這一段指出，上升發生於動物性靈魂之中；它的根源如同物質食物的根源一樣，位於高遠的混沌界。當它受到克制時，這高遠的根源便被提升。
《Maamarei Admur HaZaken 5568》在 Kehot 註釋中引述說，甚至牛肉和物質的酒也會增添心智之光，因為它們的根源在先於秩序修復界的混沌界。《Iggeres HaKodesh》第20章末尾——本篇其他註釋也引用此處——同樣引述「我尚未吃牛肉」一語，以說明物質食物能增添智慧。
參考出處
- 1חמרא וריחנא פקחין · Yoma 76b:7
- 2לא אכילנא בישר׳ דתורא · Bava Kamma 72a:1–4
- 3שהם משרש עליון · בתקס״ח ח״ב ע׳ תרנב ”הרי נתוסף גם אור השכל מבשר השור והיין גשמיות לפי ששרשם בבחי׳ התוהו הקדם לתיקון” ע״ש בארוכה.
- 4פני ארי׳ · Ezekiel 1:10
7והנה ענין עולם התהו הוא שלא היה התכללות מחמת רבוי אור ומיעוט כלים שהי׳ [שהיה] תגבורת האור
如今，混沌界（התהו，Tohu）的本質在於沒有彼此包含；這是因為光多而器皿少，以致光勢壓倒一切；
混沌界是光極其強盛、而器皿少得不足以承載它的世界。由於光凌駕於器皿之上，每一屬性都孤立自存，彼此毫無包含，也不與其他屬性融合。
例如「比拉（בלע，Bela）是比珥（בעור，Beor）之子，他的城名為丁哈巴（דנהבה，Dinhavah）」：丁哈巴可讀作「下判決」（דין הבה，din havah），意即純一而完整的審判，毫無彼此包含，因為這是強烈的審判。
《妥拉》列出以色列尚未有王之前統治以東的諸王，起首是「比拉是比珥之子，他的城名為丁哈巴」；卡巴拉（קבלה，Kabbalah）將這些王解讀為混沌界的諸屬性。經文中的丁哈巴被解讀為 דין havah，即「下判決！」：這是純一、未經混合的審判，強烈到無法與慈愛融合。
本段闡明混沌界的情形：光勢壓倒一切，而器皿少，因此每一屬性都絕對而純一，不能與其相反者結合；這正如比拉之城丁哈巴所代表的審判。
《Etz Chaim》（עץ חיים；Sha’ar Derushei Nekudos，第4章）說明，以東諸王是混沌界的十個屬性（ספירות，Sefiros）；比拉則對應認知（דעת，Daas）。《Maamarei Admur HaZaken 5568》（Kehot註釋所引）稱此為「強而有力的審判，其形態是光勢壓倒一切」。
參考出處
- 1בלע בן בעור · Genesis 36:32
- 2בלע בן בעור · Sefer Etz Chaim 8:4
- 3דין הבה דין גמור · ראה ע״ח שער דרושי נקודות פ״ד. בתקס״ח ע׳ תרנב ”והוא להיותו בחי׳ דין חזק ותקיף בבחי׳ תגבורת האור”.
8וכן יובב1 חסד2 כו׳ ולכן א״א להיות התכללות כו׳. משא״כ שם מ״ה [שם מ״ה] בחי׳ בטול עולם התיקון רבוי כלים ומיעוט האור ונעשה חלישות האור.
同樣，約巴（יובב）也是慈愛（חסד，Chesed）……因此不可能彼此包含……然而，מ״ה（Mah）之名所代表的自我消融（ביטול，bittul）層面，亦即修正界（עולם התיקון，Tikkun），卻不同：器皿眾多而光少，於是光變得微弱。
約巴是以東的下一位君王，代表慈愛；慈愛也具有絕對性，毫無限制，以致不能與克制相融合。與מ״ה之名及自我消融相關的修正界則恰恰相反：器皿眾多而光較少，因此光減弱到足以被容納。
ולכן הגם שיש בו דין מ״מ אינו חזק כ״כ [כל כך] ויוכל להיות התכללות כו׳.
因此，雖然其中有判斷，但並不那麼強烈，因而能夠彼此包含……
由於修正界的光受到調和，即使其中有判斷，也不會那麼嚴厲，情感屬性便能彼此包含。慈愛與判斷於是可以共同運作，而不會彼此排斥。
這段將混沌界（תהו，Tohu）與修正界作對比：在混沌界，即使慈愛也是絕對的，沒有任何屬性能彼此融合；在與 מ״ה之名及自我消融相關的修正界，光則受到調和，各屬性能彼此包含。
Etz Chaim（עץ חיים；Sha’ar Derushei Nekudos, chapter 4）將約巴與慈愛相連，並把「澤拉赫之子」解讀為「發光」，因為慈愛被稱為光。Maamarei Admur HaZaken 5568（Kehot 註釋中所引）補充說，約巴的慈愛也「強烈而有力，仍全然不能容納與自身相反的一方」；混沌界的七位君王也都是如此。
參考出處
- 1וכן יובב · Genesis 36:33
- 2וכן יובב חסד · Sefer Etz Chaim 8:4
9ונה״ב [ונפש הבהמית] שרשה מתהו משא״כ נה״א [נפש האלקית] היא מבחי׳ תקון. ולכן היא המבררת כו׳. ונה״ב [ונפש הבהמית] כד אתכפיא היא הגבה למעלה כו׳.
動物性靈魂（נפש הבהמית，nefesh habehamis）的根源在混沌界（תהו，Tohu），而具有ה׳性質的靈魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）則源自修整層面（תקון，Tikkun）；因此，由它來提煉，等等。動物性靈魂在被制伏時，便被提升到極高之處，等等。
動物性靈魂源自混沌界，而具有ה׳性質的靈魂源自修整界；正因如此，具有ה׳性質的靈魂憑藉其平衡與自我消融（ביטול，bittul），負責提煉動物性靈魂。然而，動物性靈魂受制伏時，反而會升至極高之處，因為它在混沌界的根源極其高超。
וזהו צעק לבם1 דקאי על נה״ב [נפש הבהמית] שהיא בחי׳ לב וצעקה היא העלאה ממטלמ״ע [ממטה למעלה] במאד.
這就是［「他們的心發出呼喊」的意思］；這裡指的是動物性靈魂，它屬於心的層面；而呼喊，則是以極致的強度（מאד，meod）由下而上提升。
經文「他們的心發出呼喊」被解讀為是在談動物性靈魂，而本文將動物性靈魂認定為心。呼喊，是以極致的強度由下而上提升。
本段將兩種靈魂並置：源自修整界的 נפש האלקית 負責提煉；而源自混沌界、受制伏的 נפש הבהמית 則升至最高之處，顯現在「他們的心發出呼喊」之中。
參考出處
- 1צעק לבם · Lamentations 2:18
內心的呼喊與燈芯 ¶10–11
10וזו היא העלאה לבחי׳ המל׳ ארוממך למעלה מעלה עד הכתר כי הכל נעשה ממותרי מוחין בחי׳ שערות כו׳ כי לגבי א״ס ב״ה בעצמות אין לו שייכות וערך ויחוס עם בריאת העולמות.
這就是王權（מלכות，Malchus）層面的上升：「我要尊崇你」，升得愈來愈高，直至冠冕（כתר，Keser）。因為一切都是由心智（מוחין，mochin）的餘裕、即頭髮的層面等所造；因為就無限者（אין סוף，Ein Sof）——願祂受頌讚——而言，在[祂的]本質中，祂與創造諸世界毫無關聯、比例或關係，
這一呼喊所描述的，正是「我要尊崇你」所說的王權的上升，直至冠冕。諸世界之所以被造，僅僅是來自 ה׳的心智之「餘裕」，以頭髮作比；因為 ה׳自身的本質與創造全無關聯，也談不上比例。
אלא ע״י שערות מותרי מוחין הארה בעלמא שאינו נוגע לעצמותו כמו אם יחתוך השער לא יכאב כו׳ רק שמקבל יניקה דרך שערה מצומצמת מאד ממותרי מוחין כו׳.
但只透過頭髮，即心智餘裕所流出的一線微光；它並不觸及祂的本質——正如剪掉頭髮並不會疼痛，等等——只是[創造]從心智的餘裕中，經由一根極其收縮的頭髮而領受滋養，等等。
頭髮由剩餘之物長出，剪掉時也不會疼痛：它雖屬於那個人，卻不觸及其內在生命。因此，諸世界透過一根極其收縮的「頭髮」汲取生命力；那只是一線微光，不會影響 ה׳的本質。
本段說明上升為何達至冠冕：一切創造都只源自「頭髮」，也就是微弱的溢出，並不觸及 ה׳的本質。
在第14段，講章（מאמר，maamar）進一步追溯這些頭髮——也就是鬍鬚的十三種修飾（תיקונים，tikkunim）——至古老者（עתיק，Atik）的克制（גבורה，Gevurah）；其源頭則在隱密之腦（מוחא סתימאה，Mocha Stima’ah）。
11וכאשר ישים האדם אל לבו שאין זה רק הארה בעלמא להיות ממכ״ע [ממלא כל עלמין] וסוכ״ע אי לזאת תגדל הצעקה בלב כו׳. וזהו בחי׳ רצוא1 בחי׳ הפתילה.
當一個人把這一點放在心上，明白充滿一切世界之光（ממלא כל עלמין，memalei kol almin）與環繞一切世界之光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）都不過是一線微光，因此，心中的呼喊便會愈發強烈，等等。這就是奔馳而出（רצוא，ratzo）的層面，也就是燈芯的層面。
當一個人沉思，明白充滿並環繞諸世界的一切 ה׳之光，都不過是祂的一線微光，心便會呼喊著要超越這一切而上升。這種渴望就是 רצוא，即朝向 ה׳「奔馳」；它相當於燈的燈芯。
אך אם רץ לבך שוב לאחד23 המשכה מלמעלמ״ט [מלמעלה למטה] בחי׳ חנוכה כי הפתילה היא כבה מהר וגם אינה מאירה כ״כ [כל כך] והיינו ע״י השמן.
但「若你的心奔馳，就當歸返（שוב，shov）於那唯一者」：這是由上而下的引降，是光明節（חנוכה，Chanukah）的層面。因為燈芯很快就會熄滅，所發的光也不甚明亮；這要靠油。
רצוא必須與שוב相結合，即「若你的心奔馳，就當歸返於那唯一者」：把光從上往下引降，這正是光明節的主題。單有燈芯，火很快就會熄滅，發出的光也很微弱；正是油使火焰得以持續燃燒，並發出光亮。
沉思一切顯現之光相較於 ה׳是何等微小，便會引發 רצוא，如同燈芯一般，是靈魂向上奔馳；但這必須與שוב相結合，也就是光明節之油所象徵的由上而下的引降。
奔馳與歸返這一對 רצוא與שוב，源自以西結（יחזקאל）的異象；他看見活物（חיות，Chayos）「奔馳而返」。《Tikkunei Zohar》（תיקוני זהר）將此應用於心：「若你的心奔馳，就當歸返。」
參考出處
- 1רצוא · Ezekiel 1:14
- 2אם רץ לבך שוב לאחד · ת״ז בהקדמה ז, א.
- 3אם רץ לבך שוב לאחד · Tikkunei Zohar 7a:3
油：妥拉中的智慧 ¶12–15
12וענין השמן הנה בכל הדברים יש שמן כו׳ כי יש חכמה דאצי׳ וחכמה דבריאה כו׳
至於油的含義：一切事物中都有油，等等；因為有流溢界（אצילות，Atzilus）的智慧（חכמה，Chochmah），也有創造界（בריאה，Beriah）的 חכמה，等等，
油代表 חכמה；它存在於實在的每一個層次：有 אצילות 的 חכמה、בריאה 的 חכמה，並依此類推而下。
עד שנעשה חכמה דעשיה היא התורה שלפנינו המלובשת בגשמיות ויש תורה דבריאה שע״ז אמרו קיים אאע״ה [אברהם אבינו עליו השלום] את התורה עד שלא ניתנה12 דהיינו קודם התלבשותה בעוה״ז הגשמי.
直到成為行動界（עשיה，Asiyah）的 חכמה，也就是我們眼前的妥拉（התורה，Torah），它包裹於物質之中。此外，也有 בריאה 的 תורה；關於此，他們曾說：「我們的先祖亞伯拉罕（אברהם），願平安歸於他，在 התורה 尚未頒賜之前便已遵守了它。」也就是說，在它尚未包裹於這個物質世界之前。
在最低的層次，עשיה 的 חכמה，也就是我們現有的 תורה，包裹於物質事物之中。更高層次的 תורה，即 בריאה 的 תורה，正是《Mishnah》（משנה）所說的：亞伯拉罕在 תורה 頒賜之前，已遵守了整部 תורה。他是在 תורה 尚未包裹於這個物質世界之前遵守它的。
本段將油解釋為 חכמה，指出它存在於每一個層次；並區分包裹於物質世界中的 עשיה 之 תורה，與較高層次的 בריאה 之 תורה；亞伯拉罕在西奈之前遵守的正是後者。
《Kiddushin》篇末的《Mishnah》從經文「因為亞伯拉罕聽從了我的聲音，遵守了……我的 תורותי」推證亞伯拉罕遵守了整部 תורה。本文說明此事何以可能：他所遵守的 תורה，處於尚未包裹成物質形態的層次。
參考出處
- 1קיים אאע״ה את התורה עד שלא ניתנה · משנה סוף קידושין. בארוכה בתקס״ח ע׳ תרנד.
- 2קיים אאע״ה את התורה עד שלא ניתנה · Mishnah Kiddushin 4:14
因此，他履行了經文匣（תפלין，tefillin）的誡命（מצות，mitzvos），儘管「將一切頭生的分別為聖歸我」當時尚未寫下，因為那時根本還沒有出埃及之事。
亞伯拉罕（אברהם，Avraham）遵守了經文匣的誡命，儘管其中的經文段落——以「將一切頭生的分別為聖歸我」為首——記述了尚未發生的出埃及。他在這項誡命更高的層面上遵守了它，當時它尚未呈現為物質形態。
וכן מילה קיים ג״כ קודם שמל א״ע [את עצמו] בגשמיות כי ענין מילה היא הסרת הערלה שלא יהיה יניקת החיצונים וקיים אאע״ה [אברהם אבינו עליו השלום] מצוה זו למעלה שהסיר יניקת החיצוני׳ [החיצונים] אך שלא היתה מצוה זו מלובשת בגשמיות מעשה המילה ממש וזהו עד שלא ניתנה
割禮也是如此：他在尚未親自在肉身上行割禮之前，也已履行了它。因為割禮的含義是除去包皮，使外在力量無從得到滋養；我們的先祖亞伯拉罕，願他平安，在上層履行了這項誡命，也就是除去了外在力量所受的滋養；只是，這項誡命尚未包裹在物質形態中，也就是尚未體現於實際施行割禮的行為中。這就是[「尚未頒賜之前」的意思]。
他也在親自在肉身上行割禮之前，便已遵守了割禮。割禮意指除去包皮，使外在力量——那些與神聖相對立的力量——無從得到滋養；亞伯拉罕先在靈性層面完成了這件事，所欠缺的只有實際的肉身行為。這就是「尚未頒賜之前」的意思。
ועיקר המשכת השמן הוא להיות המשכת ח״ע [חכמה עילאה] כי יש ח״ע [חכמה עילאה] וח״ת [וחכמה תתאה]. חכמה תתאה שנלקחה מן המדות.
引下油的要旨，在於引下上層智慧（חכמה，Chochmah）；因為有上層的智慧與下層的 חכמה。下層的 חכמה，是從情感屬性（מדות，middos）中取來的。
所引下的油，首要而言是超越情感的上層 חכמה；這與源自情感的下層 חכמה不同。
亞伯拉罕的經文匣與割禮說明，誡命（מצות，mitzvos）在呈現為物質形態之前，已存在於更高的層面。接著，本段指出，根本的「油」是上層的 חכמה，與源自情感的下層 חכמה相對。
參考出處
- 1קדש לי כל בכור · Exodus 13:2
14וח״ע [וחכמה עילאה] למעלה מן המדות דו״ר [דחילו ורחימו] רו״ד [רחימו ודחילו] יראה תתאה מיחודא תתאה במל׳ משא״כ יראה עילאה בחכמה עלאה
而更高層的智慧（חכמה，Chochmah）在情感屬性（מדות，middos）之上。敬畏與愛、愛與敬畏（דחילו ורחימו，dechilu u’rechimu；רחימו ודחילו，rechimu u’dechilu）：下層敬畏源自下層合一（יחודא תתאה，yichuda tata’ah），位於王權（מלכות，Malchus）之中；但高層敬畏則在更高的智慧中。
愛與敬畏有其先後次序：敬畏與愛、愛與敬畏。下層敬畏源自下層合一，也就是 ה׳ 臨在世界之中、在 מלכות 中的顯現；高層敬畏則在更高的 חכמה 中。
ושרשה מו״ס [מוחא סתימאה]1 שהיא מגבורה דעתיק שמשם נמשך השערות בבחי׳ י״ג ת״ד [תיקוני דיקנא]. אבל מקורם ושרשם הוא במו״ס [במוחא סתימאה] ולא אבא דאצי׳.
它的根源在隱密之腦（מוחא סתימאה，Mocha Stima’ah）；隱密之腦源自古老者（עתיק，Atik）的克制（גבורה，Gevurah），毛髮由此引出，形成鬍鬚的十三項修飾（תיקוני דיקנא，tikkunei dikna）。然而，它們的源頭與根本在於隱密之腦，而不在[於]父（אבא，Abba），即流溢界（אצילות，Atzilus）的 חכמה。
高層敬畏根植於 מוחא סתימאה，即「隱密之腦」；它源自 עתיק 的 גבורה，而 עתיק 是冠冕（כתר，Keser）最內在的層面。毛髮——鬍鬚的十三項 תיקוני דיקנא——由此延展；它們真正的源頭正是這隱密之腦，而非 אבא，即流溢界中的 חכמה。
本段追溯更高層的智慧，以及與之相應的高層敬畏，至 מוחא סתימאה，即冠冕（כתר）之內的隱密智慧；它也是鬍鬚十三項修飾的根源。
《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）（Shir HaShirim 15c）中，Kehot 註釋所引的段落回指本篇講論（מאמר，maamar）：大愛是上層的 ה（hei），高層敬畏是上層的 י（yud），而高層敬畏根植於 מוחא סתימאה，源自 עתיק 的 גבורה。該段補充說，這在大面相（אריך אנפין，Arich Anpin）的慈愛（חסד，Chesed）、גבורה 與美與和諧（תפארת，Tiferes）之上；並且由此顯現為下層敬畏，從「一切世界的 מלכות」引下。
參考出處
- 1יראה עילאה בחכמה עילאה ושרשה מו״ס · בלקו״ת שה״ש טו, ג מציין ע״ז: וכמ״ש הרמ״ז פ׳ וישב דקע״ט ב׳. והוא למעלה מבחי׳ חג״ת דא״א ומשם נמשך בחי׳ גילוי זה במורא גדול כו׳ שהוא התגלות יראה עילאה זו בבחי׳ יר״ת הנמשך מבחי׳ מלכות כל עולמים ע״ש.
15והיינו בחי׳ חכמה שבכתר ע״פ קבלת מהרמ״ק [מהרבי משה קורדובירו]1 וע״פ קבלת האריז״ל [האר״י זכרונו לברכה] היא הגבה למעלה במל׳ דא״ס
這就是冠冕（כתר，Keser）中的智慧（חכמה，Chochmah）這一層面。依照拉比摩西·科爾多維羅（Ramak）的卡巴拉傳承；而依照阿里扎爾（האריז״ל）的卡巴拉傳承，它更高遠，位於無限者（אין סוף，Ein Sof）的王權（מלכות，Malchus）之中。
這個隱藏的源頭，正是拉比摩西·科爾多維羅（Ramak）所稱的冠冕中的智慧；依照阿里扎爾的說法，它還要更高，位於無限者本身的王權之中。在《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）〈Shelach〉中，阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）重提這段文字，並解釋說，這更高的智慧甚至高於阿里赫·安平（אריך אנפין，Arich Anpin，宏大面相）的頭顱（גלגלתא，gulgalta）——亦即其冠冕。
ומקור זה נמשך בתורה שלפנינו בגשמיות נתב״ס [נתנה בסיני] דייקא אשר אנכי מצוך הוא בהיום לעשותם2 דייקא משא״כ למעלה היא דרך השתלשלות מעילה לעלול בכמה רבבות מדרגות.
而這個源頭，特別是被引入我們眼前、在物質層面上、於西奈山所賜的妥拉之中：「我所吩咐你的」特別是在「今日要實行它們」之中。相較之下，在上方，它是經由世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus），從因到果，經過許許多多層級而下延。
同一個崇高源頭，被引入西奈山所賜、處於物質層面的妥拉之中（希伯來文縮寫 נתב״ס），正如經文所說：「我今日所吩咐你的，要實行它們」；「今日」一詞特別指在這個世界實踐 mitzvos。相較之下，在上方，光是循著因果關係，一步一步經過無數層級而下延。
וא״כ רחוקה היא מאד בחי׳ מל׳ מבחי׳ מו״ס [מוחא סתימאה] חכמה שבכתר. אבל בעשיה גשמיות נמשך שלא כדרך ההשתלשלות:
若是如此，王權這一層面便與隱藏之腦（מוחא סתימאה，Mocha Stima’ah），即冠冕中的智慧，距離極其遙遠。然而，這個源頭被引入物質的行動界（עשיה，Asiyah）時，並非循著層層下延的方式。
沿著層層下延的鏈條，王權與隱藏之腦——冠冕中的智慧——相距極其遙遠。然而，在物質的行動界中，透過妥拉的物質性 mitzvos，這個最高的源頭會直接被引入，不必經過層層下延的鏈條。
這段文字指出，更高智慧的源頭是冠冕中的智慧；或者依照阿里扎爾的說法，是無限者的王權。它也說明，物質層面的妥拉及其 mitzvos，能直接將這個源頭引入，而不必經過漫長的層級鏈條。
《Iggeres HaKodesh》（אגרת הקודש）20的末尾—— Kehot 的註釋在這篇 maamar 的其他地方也引用了它——提出一個相近的要點：無限之光最能顯明其力量之處，正是最低的物質領域；由此可見，實際履行 mitzvos，也就是「今日要實行它們」，具有何等重大的價值。
參考出處
- 1ע״פ קבלת מהרמ״ק · מובא בלקו״ת שלח נא, ב.
- 2אשר אנכי מצוך הוא בהיום לעשותם · Deuteronomy 7:11
封存的油瓶與雙重聖名 ¶16–19
16וזהו ענין נס דחנוכה שטמאו היונים כל השמנים1 כי הם מבחי׳ חכמה דקליפה. כי בבל נק׳ רישא דדהבא2 ופרס ומדי ב׳ זרועות כו׳ ולא נשאר אלא פך א׳ בחותמו של כה״ג [כהן גדול].3
這就是光明節（Chanukah）奇蹟的含義：希臘人玷污了所有的油，因為希臘人屬於外殼（קליפה，kelipah）的智慧（חכמה，Chochmah）層面。因為巴比倫被稱為「金頭」，而波斯和瑪代則是兩條手臂，等等。最後只剩下一個小瓶[油]，瓶上蓋有大祭司的印記。
光明節的奇蹟符合這個模式：希臘人代表外殼（קליפה）的智慧（חכמה），也就是與神聖相對立的力量之智慧；他們玷污了所有的油，而油代表神聖的智慧（חכמה）。在《但以理書》中，巴比倫是列國異象中的金頭，經文稱波斯和瑪代為手臂；只有一瓶油仍然純淨，並蓋有大祭司的印記。Kehot註釋所引述的這段教導的早期抄本（Maamarei Admur HaZaken 5568）說明，巴比倫當時是「頭」，也就是外殼（קליפה）的冠冕（כתר，Keser）。
חותם הוא יסוד4 וכה״ג [וכהן גדול] הוא כהנא רבא רב חסד שהוא בי״ג ת״ד [תיקוני דיקנא] דיקנא דכהנא רבא.
印記就是根基（יסוד，Yesod）；而大祭司就是「大祭司長」（כהנא רבא，Kahana Rabba），「慈愛豐盛」（רב חסד，rav chesed）位於大祭司鬍鬚的十三項修飾（תיקוני דיקנא，tikkunei dikna）之中。
印記代表根基（יסוד），這個屬性負責連結與傳遞。大祭司（kohen gadol）在《Zohar》中被稱為「大祭司長」（כהנא רבא，Kahana Rabba）；「大」（רבא，rabba）一詞呼應「慈愛豐盛」（רב חסד，rav chesed）。他的鬍鬚有十三項修飾（תיקוני דיקנא），與十三項憐憫屬性相對應。
וכהנא רבא המקור הוא מו״ס [מוחא סתימאה]5 הנ״ל.
大祭司長的根源是上文所說的隱藏之腦（מוחא סתימאה，Mocha Stima’ah）。
這位「大祭司長」的根源是隱藏之腦（מוחא סתימאה，Mocha Stima’ah），即上文所述的隱藏之腦。
וזהו ענין הוי׳ הוי׳ אל רחום וחנון6 כו׳ שלהיות אל רחום וחנון כו׳ שהן הי״ג ת״ד [תיקוני דיקנא] שראשיתם היא מבחי׳ אל צ״ל המשכה מבחי׳ הוי׳ הוי׳ ב׳ פיאות כו׳. שהוא המקור הנמשך ממ״ס [ממוחא סתימאה] כו׳.
這就是「ה׳、ה׳、אל（Kel）、慈悲而有恩典」等等的含義：要有「אל（Kel）、慈悲而有恩典」等等，也就是鬍鬚的十三項修飾——其起首源於「אל（Kel）」這一層面——就必須有從「ה׳、ה׳」這一層面而來的流注；這兩個名稱對應於兩鬢的垂髮（פיאות，pe’os），等等。這就是從隱藏之腦（מוחא סתימאה）流出的根源，等等。
這就是為什麼《托拉》中「אל、慈悲而有恩典」等憐憫屬性之前，會先出現「ה׳、ה׳」。十三項屬性以名稱「אל」（Kel）為起首；要使它們得以形成，必須先有從重複的「ה׳、ה׳」而來的流注。這對應於兩鬢的垂髮（פיאות，pe’os），而這股流注源自隱藏之腦（מוחא סתימאה）。
這段以卡巴拉的方式解讀光明節的故事：由大祭司封印的那一小瓶純油，代表來自最高根源——隱藏之腦（מוחא סתימאה）——的光；這光經由十三項憐憫屬性而流下，而這些屬性之前有「ה׳、ה׳」。
Kehot註釋所引述的 Maamarei Admur HaZaken 5568 說明，希臘人為何特別在聖殿中玷污所有的油；它指出巴比倫當時是「頭」，即外殼（קליפה）的冠冕（כתר），並論及大祭司及其印記。
參考出處
- 1שטמאו היונים כל השמנים · בתקס״ח ע׳ תרנה ואילך ביאור שטמאו כל השמנים בהיכל דוקא.
- 2כי בבל נק׳ רישא דדהבא · Daniel 2:38
- 3פך א׳ בחותמו של כה״ג · Shabbat 21b:10
- 4חותם הוא יסוד · מאו״א אות ח סעי׳ סח. ראה אוה״ת שמות ע׳ א׳תרג. וכרך ז ע׳ ב׳תשסג.
- 5וכה״ג . . שהוא בי״ג ת״ד . . הוא מו״ס · בתקס״ח ע׳ תרנו ביאור ענין כה״ג וחותמו של כה״ג ע״ש.
- 6הוי׳ הוי׳ אל רחום וחנון · Exodus 34:6
17והנה בתורה כתיב הוי׳ הוי׳ ופסיק טעמא בגווייהו.
如今，妥拉中寫道：「הוי׳（Havayah）、ה׳」，而誦讀音調符號將兩者隔開。
在妥拉「ה׳、ה׳」這句中，十三項屬性開頭的兩個聖名之間，誦讀符號標出一個停頓（פסיק，pesik）。
ובנביאים כתיב כי אתה נרי1 הוי׳ והוי׳ יגיה חשכי.2 הוי׳ והוי׳ בתוס׳ [בתוספת] וי״ו המחבר ואינו פסיק כו׳.
先知書中也寫道：「因為你是我的燈，ה׳，而 ה׳照亮我的黑暗」：「ה׳與 ה׳」，其中加上了作連接用的字母 וי״ו（vav，即「和」），兩者之間並沒有停頓，等等。
這篇 maamar 所依據的先知書經文，也兩次提到這個聖名：「因為你是我的燈，ה׳，而 ה׳照亮我的黑暗」；但在那裡，第二個聖名以連接字母 וי״ו（vav，即「和」）接在第一個之後，兩者之間沒有停頓。在《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）《Chukas》篇中，阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן，Alter Rebbe）引述《Idra》（אידרא）的規則：當 ה׳在同一節經文中出現兩次時，第一個屬於小面相（情感屬性）（ז״א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin），第二個屬於古老者（עתיק，Atik）；並且他回指此處的經文。
הענין הוא כי הנה כתיב חנון ורחום3 ה׳. וכתיב ה׳ רחום וחנון.4 שיש ב׳ הויות א׳ בז״א להיות עולמות הברואים כו׳. והא׳ בא״א להיות חנון ורחום.
解釋如下：經文寫道：「ה׳有恩寵而慈悲」，又寫道：「ה׳，慈悲而有恩寵。」這是因為有兩個[層次的] ה׳：一個在小面相（情感屬性）（ז״א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）中，使受造世界得以存在，等等；另一個在長面相（אריך אנפין，Arich Anpin）中，使「有恩寵而慈悲」得以顯現。
為了解釋其中的差別，本文引用兩節經文；它們以相反的次序排列相同的詞語：「ה׳有恩寵而慈悲」以及「ה׳，慈悲而有恩寵」。這兩者反映出 ה׳的兩個層次：一個在小面相中，是受造世界由此形成的根源；另一個在長面相中，是恩寵與慈悲本身的根源。
這段文字提出了本文將要闡明的對比：妥拉中的「ה׳、ה׳」由停頓隔開；先知書中的「ה׳與 ה׳」則彼此相連。這反映出此聖名在小面相與長面相中的兩個層次。
《Likkutei Torah》〈Vaetchanan〉篇（Kehot 註釋所引）區分了這兩節經文：在「ה׳、אֵל（Kel，神名）、慈悲而有恩寵」中，這些屬性源自 ה׳，即一切生成的根源；而在「ה׳有恩寵而慈悲」中，恩寵與慈悲在前，正是它們使得 ה׳及其收縮與擴展成為可能。
參考出處
- 1כי אתה נרי הוי׳ והוי׳ יגיה חשכי · II Samuel 22:29
- 2ופסיק טעמא בגווייהו . . הוי׳ והוי׳ יגי׳ חשכי · בלקו״ת חקת נז, ג מציין שכאן שני השמות הם סמוכים זה לזה ממש, ובלקו״ת שם אף שאינן סמוכים רק שהם בפסוק אחד.
- 3חנון ורחום ה׳ · Psalms 145:8
- 4ה׳ ה׳ אל רחום וחנון · Exodus 34:6
如今，「הוי׳（Havayah）有憐憫且施恩」是在長面相（אריך אנפין，Arich Anpin）之中：長面相的 ה׳，從兩處鬢角（פאות，pe’os）等處流注而下，以便將十三項鬍鬚修飾（תיקוני דיקנא，tikkunei dikna）引入小面相（情感屬性）（ז״א / זעיר אנפין，Z’eir Anpin）；
「ה׳有憐憫且施恩」，以 ה׳居首，描述的是長面相：其 ה׳在兩處鬢角流注而下，從而將十三種屬性引入小面相。
אבל חנון ורחום2 ה׳ היינו המשכת חנון ורחום י״ג ת״ד [תיקוני דיקנא] בז״א להיות הז״א בשם הוי׳ כו׳.
但「施恩且憐憫者乃 ה׳」，意指將「施恩、憐憫」這十三項鬍鬚修飾（תיקוני דיקנא）引入小面相，使小面相處於 ה׳之中，等等。
「施恩且憐憫者乃 ה׳」，以 ה׳居末，描述的是結果：施恩、憐憫的十三種屬性被引入小面相，使小面相本身得以承載 ה׳。
本段將兩句經文分別對應於兩個階段：長面相的 ה׳，使十三種屬性流注而下；接著，這十三種屬性進入小面相，使小面相成為 ה׳。
參考出處
- 1ה׳ רחום וחנון · Exodus 34:6
- 2חנון ורחום ה׳ · Psalms 145:8
19וזהו כי אתה נרי1 ה׳ היינו הוי׳ דז״א שהוא בבחי׳ השתלשלו׳ [השתלשלות] מי״ג ת״ד [תיקוני דיקנא] והוא נגד דורות הראשונים שהיתה נשמתם בעצם במעלה עליונה.
這就是[「因為你是我的燈，הוי׳（Havayah）」的意思]：也就是小面相（情感屬性）（ז״א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）的 ה׳，它是從鬍鬚的十三項修整形態（תיקונים，tikkunim）而來，處於世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）之中。這與早期世代相應，他們的靈魂本質上處於崇高的層次。
這段經文的前半句「因為你是我的燈，ה׳」，指的是小面相（ז״א / זעיר אנפין）的 ה׳；它從鬍鬚的十三項修整形態逐步承受光。這與早期世代相應；他們的靈魂本身就處於崇高的層次。
משא״כ והוי׳ יגיה חשכי.2 חשכי עקבות משיחא3 נמשך משם הוי׳ דא״א שלא כדרך ההשתלשלות וצ״ל וי״ו החבור להמשיך ממקום עליון כזה.
但「而 ה׳將照亮我的黑暗」則不同：「我的黑暗」是指[משיח（Moshiach）腳步所指的時期]；其光是從長面相（אריך אנפין，Arich Anpin）的 ה׳引下來，並非循著世界層層下延的鏈條；而且必須有連接用的字母 וי״ו（vav），才能從如此崇高之處引下光。
「而 ה׳將照亮我的黑暗」指的是 Moshiach 來臨前的黑暗，也就是「Moshiach 的腳步」時期。這光來自長面相的 ה׳，不循通常的下延鏈條；因此，需要連接字母 וי״ו，才能從如此高超之處引下光。
這段以經文中的兩個聖名對應兩個時代：由小面相的 ה׳照亮崇高的早期世代；而 Moshiach 來臨前的黑暗，則藉著連接字母 וי״ו，從長面相的 ה׳直接得光。
這裡，這篇 מאמר（maamar）的悖論達到核心：最低下的世代從最高的源頭引取光；正如第15段中以身體實踐的誡命（מצוות，mitzvos），從冠冕（כתר，Keser）中的智慧（חכמה，Chochmah）引取光，而不經過世界層層下延的鏈條。
參考出處
- 1כי אתה נרי ה׳ · II Samuel 22:29
- 2משא״כ והוי׳ יגיה חשכי . . והיינו ע״י צדקה · בד״ה אלו דברים תרנ״א ע׳ קצה מציין לכאן.
- 3עקבות משיחא · Mishnah Sotah 9:15
慈善施與、油與兩種光 ¶20–22
這是藉著慈善施予（צדקה，tzedakah）而成就的，正如我們的賢哲（願他們的記憶蒙福）所說：「以色列唯有藉著慈善施予才能得救贖。」
長面相（אריך אנפין，Arich Anpin）的光，是藉著慈善施予（צדקה）而引下的；正如賢哲所教導的，唯有藉著慈善施予才能帶來救贖。
כי על צדקה נאמר זורע צדקות2 שהיא בבחי׳ זריעה כמו הגרעין הנזרע בארץ שמצמיח הרבה מחמת כח הצומח אשר בארץ שהיא בהעלם ויש בו בחי׳ א״ס להצמיח עד אין קץ.3
關於慈善施予，經上說：「祂播撒慈善義舉（צדקות，tzedakos）。」因為慈善施予的方式如同播種，就像種子播在土地裡，因土地中有生長之力，便能長出許多；這生長之力隱而不顯，其中具有無限者（אין סוף，Ein Sof）的一個層面（בחינה，bechinah），能使[事物]生長而無窮無盡。
晨間在示瑪（שמע，Shema）之前誦唸的祝福文〈創造光明〉（יוצר אור，Yotzer Or），稱 ה׳為「播撒慈善義舉者」，因為慈善施予的作用如同播種。種子播在土地裡，所長出的遠多於種子本身，因為土地蘊藏著隱而不顯的生長之力；在某種意義上，這力量是無限的，能不斷生發，沒有盡頭。《Iggeres HaKodesh》20，正如 Kehot 的註釋所引，解釋這力量來自照耀在行動界（עשיה，Asiyah）最底層的無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）。
כך הצדקה היא בבחי׳ זריעה שיש בה בחי׳ כח א״ס בהעלם שהוא מבחי׳ א״א סתימא דכל סתימין.4
同樣，慈善施予的方式如同播種，其中含有無限者之力的一個隱而不顯的層面；這力量源自 א״א 這一層次，即「一切隱藏中最隱藏者」。
慈善施予同樣蘊含著隱而不顯的無限者之力。這力量源自 א״א，祂被稱為「一切隱藏中最隱藏者」。
這段指出，在 משיח（Moshiach）來臨之前，引下長面相之光的途徑是慈善施予；慈善施予如同土地中的種子，蘊含著隱而不顯、無限的力量。
《Iggeres HaKodesh》20 的結尾，正如 Kehot 的註釋所引，解釋土地能藉著生長之力，不斷生出草木，無中生有；這力量來自照耀在行動界最低處的無限之光。
參考出處
- 1אין ישראל נגאלין אלא בצדקה · Shabbat 139a:5–6
- 2זורע צדקות · נוסח ברכת יוצר אור.
- 3בחי׳ א״ס להצמיח עד אין קץ · ראה אגה״ק סי׳ כ בסופו.
- 4משא״כ והוי׳ יגיה חשכי . . והיינו ע״י צדקה · בד״ה אלו דברים תרנ״א ע׳ קצה מציין לכאן.
21ועי״ז מתרבה גלוי אור א״ס עצמו שהי׳ [שהיה] בהעלם במ״ס [במוחא סתימאה] קודם שירד לימשך בי״ג ת״ד [תיקוני דיקנא] וזה הי׳ [היה] ג״כ בחנוכה שטמאו כל השמנים למטה
藉此，無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）本身的顯露得以增盛；在它下降並被引入鬍鬚的十三項修飾（תיקוני דיקנא，tikkunei dikna）之前，它原是隱藏在隱藏之腦（מוחא סתימאה，Mocha Stima’ah）之中。這也發生在光明節（חנוכה，Chanukah）：他們玷污了下界所有的油，
透過慈善施予（צדקה，tzedakah），無限之光本身的顯露得以增盛：這光在下降並進入鬍鬚的十三項修飾之前，原是隱藏在מוחא סתימאה之中。חנוכה也呈現了同樣的模式，因為下界所有的油都曾被玷污。
ולא היה אפשר להמשיך כ״א ע״י הפך של שמן שבחותמו של כה״ג [כהן גדול]1 כהנא רבא הנ״ל.
而唯有藉著那瓶帶有大祭司印記的油，才能將之引下；這位「偉大祭司」就是上文所說的那一位。
這道光只能藉著那瓶封有大祭司印記的油引下；這位「偉大祭司」的根源，如上文所說，乃是מוחא סתימאה。
וענין השמן הוא ההעלם שהרי השמן נבלע בפתילה. ומשם מאיר ביתר שאת כאשר השמן נמשך אחר הפתילה.
油的意涵在於隱藏，因為油會被燈芯吸收；油隨著燈芯被引動時，便由此發出更為強烈的光。
油代表隱藏：它滲入燈芯而不為人所見。然而，正是從這隱藏之處，它使火焰照得更加明亮，因為油沿著燈芯被引上來。
這段把צדקה與חנוכה的油連結起來：兩者都把隱藏在מוחא סתימאה中的光引下；而油被燈芯吸收、處於隱藏之中，正是使光更加明亮的原因。
參考出處
- 1הפך של שמן שבחותמו של כה״ג · Shabbat 21b:10
22והנה ע״י בחי׳ השמן והפתילה נעשה ב׳ גווני אור1 נהורא תכלא ע״י הפתילה שהוא רק שיהא האור נאחז אבל אינו מאיר כ״כ [כל כך] אלא ע״י השמן שהוא המאיר אור צח ובהיר.2 נהורא חיורא
如今，藉著油與燈芯這一層面，形成兩種色澤的光：藍色之光（נהורא תכלא，nehora techela），是由燈芯而來；燈芯只是使火光得以附著，卻不甚明亮。相反地，[它發光]是藉著油；油所發出的，是純淨而明亮的光：白色之光（נהורא חיורא，nehora chivra）。
燈焰呈現兩種顏色。由燈芯所產生的藍色之光，只使火焰得以附著，所發之光微弱；相反地，產生純淨明亮之光、也就是白色之光的，是油。在《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）〈Shelach〉中，阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）回引了這段話，並說明其原因：油是較高層次的智慧（חכמה，Chochmah），也就是妥拉；藍色之光則來自燈芯被燃燒。
דהיינו שיהא בגלוי לנוכח כאילו רואה ולא בדמיונות במחשבה לבדה שנק׳ העלם ולא גלוי כדמותנו3 כו׳.
也就是說，要使之顯明於眼前，彷彿親眼看見，而不是僅在思想中作想像（דמיונות，dimyonos）；後者稱為隱蔽，而非顯明：「照著我們的形像」（כדמותנו，kidmuseinu），等等。
白色之光象徵公開、直接的顯明，彷彿當面看見 ה׳，而非僅在思想中想像；本文稱後者為隱蔽。「照著我們的形像」（kidmuseinu）出自關於人被造的經文，與 dimyonos（「想像」）有共同的字根 ד־מ־ה。
這段以油與燈芯說明火焰的兩種顏色：燈芯所發、僅使火焰得以附著的藍色之光，以及油所發、象徵公開顯明而非想像的白色之光。
《Maamarei Admur HaZaken 5568》在 Kehot 的註釋中被引述，並詳細討論這兩種光色。
參考出處
- 1ב׳ גווני אור · בתקס״ח ע׳ תרנז ואילך בארוכה.
- 2ע״י השמן שהוא המאיר אור צח ובהיר · ראה לקו״ת שלח מה, ג.
- 3כדמותנו · Genesis 1:26
兩種愛，夾在兩種敬畏之間 ¶23–24
23וענין ב׳ נהורין נהורא תכלא ונהורא חיורא הן ב״פ [ב׳ פעמים] רחימו שבאמצע ב״פ [ב׳ פעמים] דחילו כי יו״ד דחילו וה״א רחימו והוי״ו רחימו והה׳ דחילו.
而兩道光——藍光與白光——正是兩次[「愛」（רחימו，rechimu）的提及]，位於兩次[「敬畏」（דחילו，dechilu）的提及]之間：因為，代表敬畏的是字母（יו״ד，yud），代表愛的是字母（ה״א，hei），代表愛的是字母（וי״ו，vav），而末一個 ה״א 代表敬畏。
兩道光對應於 הוי׳（Havayah）四個字母中的愛與敬畏：yud 是敬畏，第一個 hei 是愛，vav 是愛，末一個 hei 是敬畏。因此，兩種愛居於中間，由兩種敬畏在兩側圍住。
והענין כי יש יראה עילאה בחכמה בחי׳ בטול ממש. משא״כ יראה תתאה בחי׳ פחד במלכות שלא למרוד במלך זעות מחיל כסא.
解釋如下：智慧（חכמה，Chochmah）中有高層的敬畏，這是實際的自我消融（ביטול，bittul）這一層面。低層的敬畏則不同；它是王權（מלכות，Malchus）中的恐懼這一層面：不敢悖逆君王，因畏懼王座而戰慄。
高層的敬畏在智慧中，乃是在 ה׳ 面前完全處於自我消融的狀態。低層的敬畏則是王權中的恐懼：臣民害怕悖逆君王，如同因畏懼王座而戰慄。
這段將兩道光對應於 ה׳中的兩種愛，並區分高層敬畏與低層敬畏：前者是在智慧中的自我消融，後者則是在王權中臣民對君王的畏懼。
Likkutei Torah（לקוטי תורה）（Shir HaShirim 15c）在本篇 maamar 的註釋所引段落中提及此處：廣大的愛（אהבה רבה，ahavah rabbah）是較高的 ה״א，而高層的敬畏是 יו״ד。
24וכולם משמיעים ביראה ופחד כו׳. והיא פחד מבחי׳ חיצונית. אבל יראה עלאה היא בחי׳ בטול ממש מאחר שאין עוד מלבדו.1
「眾者都以敬畏與懼怕發聲宣告」，等等。這是外在層面（חיצוניות，chitzoniyus）的懼怕。但較高層次的敬畏，乃是真正的自我消融（ביטול，bittul），因為「除祂以外，別無他物」。
寶座前的眾者「都以敬畏與懼怕發聲宣告」：這是較低、外在的懼怕。較高層次的敬畏，則是完全的自我消融，因為「除祂以外，別無他物」。
והוא ענין תפלת י״ח כריעות והשתחוואות המשכת הבטול. ושני פעמים רחימו היינו ה׳ עלאה בינה היא אהבה בתענוגים2
這就是十八祝禱（תפלת י״ח，Shemoneh Esreh）祈禱中鞠躬與俯伏的意義：將自我消融引下來。「愛」的兩次[提及]分別是：較高的 ה（hei），即理解（בינה，Binah），也就是「喜悅中的愛」，
十八祝禱祈禱中的鞠躬與俯伏，將這種自我消融引入人的內心。兩種愛之中，較高的那一種屬於第一個 ה（hei），即理解，稱為「喜悅中的愛」；這句話出自《雅歌》。
והיא אהבה הבאה מלמעלה ורחימו בוי״ו הוא ז״א3 אהבה שע״י ההתבוננות נפש המשכלת ממטה למעלה וזהו ואהבת4 ב״פ [ב׳ פעמים] אור5 כו׳ וד״ל [ודי למבין]:
這是由上而來的愛；而 ו（vav）中的「愛」，是小面相（情感屬性）（ז״א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin），是藉著理智靈魂的省察、由下而上[而來]的愛。這就是為什麼「V’ahavta」（「而你要愛」）的數值等於光（אור，or）的兩倍，等等。明者自可領會。
這較高的愛由上而來；較低的愛則在 ו（vav）中，屬於小面相，是由心智的省察而生，並由下而上升。「V’ahavta」（「而你要愛」）的數值是四百一十四，等於光（אור，or）的兩倍；光的數值是二百零七。兩種愛就是兩道光。
這段完成了整個脈絡：較低層次的敬畏是外在的懼怕；較高層次的敬畏是自我消融，並藉著祈禱中的鞠躬表達出來。兩種愛，一種由上而來，位於理解中；另一種由下而來，位於小面相中，正是「V’ahavta」所暗示的兩道光。
Kehot 的註釋提到《Torah Ohr》（תורה אור）在 Miketz 較前處（32c）對「V’ahavta，兩倍的光」有所闡述。該處解釋了為什麼在「願祂榮耀的王國之名蒙受祝福」之後才誦念 V’ahavta，並闡釋了「獨一者、眾世界的生命、君王」——也就是本篇 maamar 開頭所用的詞句。
參考出處
- 1אין עוד מלבדו · Deuteronomy 4:35
- 2אהבה בתענוגים · Song of Songs 7:7
- 3ורחימו בוי״ו הוא ז״א · ראה לקו״ת במדבר ט, ד.
- 4ואהבת · Deuteronomy 6:5
- 5ואהבת ב״פ אור · נסמן לעיל לב, ג.
瑪瑪爾學完了嗎？
標記為已學習；此篇將計入本週及本年度的希尤姆。
在事奉中的實踐
省思一切顯露的 ה׳之光相較於 ה׳自身只是一線微光，應使內心、甚至動物性靈魂，都發出呼喊並向上提升。然而，這股向上的奔騰必須回返，並藉著妥拉與實體的 מצוות 引下至生命之中；尤其要藉著 צדקה，因為它承載著隱藏的無限力量。十八祝福禱文（שמונה עשרה，Shemoneh Esreh）中的俯伏，會引下較高層敬畏（יראה עילאה，yirah ila’ah）的自我消融（ביטול，bittul）。
討論問題
- 為何降伏動物性靈魂反而能使它提升至如此高處，既然它的根源在混沌——那個器皿破碎的世界？
- 燈芯為火焰帶來什麼，油又帶來什麼？它們如何對應奔騰與回返？
- 妥拉尚未頒布時，亞伯拉罕怎能遵行經匣與割禮？妥拉在西奈山頒布時又有什麼改變？
- 為何最黑暗的時期——彌賽亞來臨前的足音——會從比崇高的早期世代更高的根源引下光？
- 慈善施與在哪方面如同播種在土地中的種子？