《托拉·奥尔》 · 帕拉沙 Mikeitz · 玛玛尔 2
ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עומד על היאור
“两整年满了以后” （第二篇 maamar）
本译文由人工智能根据英文版翻译，并经过数轮对照英文和希伯来文的核查与修订。英文版本身仍在由读者审阅。如果您精通简体中文，我们诚盼您协助审阅这份译文。 志愿审阅
核心思想
托拉（תורה，Torah）维系一切世界；然而，它真正的本质是 ה׳自身的愉悦，远在这些世界之上。人若带着这种愉悦学习，就会引下超越性的爱，护持祈祷中的善；若缺少这种愉悦，祈祷中就只有 ה׳性的一点，而这点很快便会被人的欲望吞噬。
玛玛尔概要
托拉寓居于每个犹太灵魂的内在层面；灵魂如同 ה׳和托拉，也有隐藏的一面（其智识）和显露的一面（其爱与敬畏）。灵魂之中有一位神圣的“法老”（פרעה，Paroh），即揭开隐藏之光的力量；但要揭开，就必须除去遮蔽：包皮、许可欲望的薄膜，尤其是傲慢。谦卑，使自己“如尘土一般”（פרעה的字母与העפר相同），甚至苦难——它使人谦卑——都能显露这光。接着，本文提出：大卫（דוד）为何称托拉的律例为“歌曲”，并因此受到责备。借着“你行了许多事”这句经文，本文说明：自西奈山以来，一切世界都从下界的托拉而得生命，而单单一条律例便胜过它们所有。大卫因这力量而欢喜；他需要这力量来对抗仇敌。然而，托拉真正的赞美更高：托拉是 ה׳自身的愉悦，是“祂的歌”。若没有这种愉悦，“两年的日子”便告终，“法老做了梦”：祈祷中的神圣性仅是字母上方的一点，爱的善牛和敬畏的善牛便被恶牛吞吃。以托拉为乐，会引下一缕慈爱，从而防止这一切。
提纲
- 托拉在灵魂的隐藏与显露层面托拉寓居于每个灵魂之中；灵魂如同 ה׳、托拉和以色列，具有隐藏的智识与显露的爱和敬畏，分别对应托拉文本的四个组成部分。¶1
- 神圣的法老，以及揭开它的途径法老意指揭开；灵魂之光通过割礼、揭开礼，尤其是谦卑而显露；苦难则是来打破骄傲的。本文也提出了有关大卫所说的“歌曲”的问题。¶2
- “你行了许多事”伟大的世界历经无数层级而下降，进入物质存在；在 ה׳面前，它们都如同无物。通过托拉—— ה׳的智慧与意愿——使 ה׳成为“我的 ה׳”。¶3–4
- 一条律例维系一切世界自西奈山以来，世界便依靠下界的托拉和诫命（מצוות，mitzvos）而存活；每条律例都源自至高的智慧（חכמה，Chochmah），并胜过所有更高的世界；而 ה׳的“意念”还在其上。¶5
- 大卫为何受到责备大卫因托拉是世界的生命而欢喜；他需要这力量来对抗仇敌。但他受到责备，是因为他只以这种方式赞美托拉，而托拉其实是 ה׳自身的愉悦。¶6
- 贤者的劝诫与法老的梦借托拉超越对手，并使自己谦卑如尘土，便能使对手归于无有。以托拉为乐会除去一切障碍；缺少这种愉悦，祈祷中的神圣性就只是一点，位于字母上方。¶7
- 母牛与慈爱之线单凭祈祷所激发的情感，可能被后来生起的欲望吞噬；而托拉之歌会引下来自上方的超越之爱，防止恶牛出现。¶8
核心概念
- 神圣的法老פרעה שבקדושה
- 源于 ה׳的灵魂中，揭开并显露隐藏之光的力量；其名称取自词根פרע（para，意为“揭开”）。
- 割礼与揭开礼מילה ופריעה
- 割礼的两个阶段，用于说明灵魂的过程：先除去粗重的恶，再除去许可欲望覆在辉光之壳（קליפת נוגה，kelipas nogah）上的薄膜。
- 心灵的粗鄙גסות הרוח
- 傲慢，即把自己看作独立存在；它在灵魂的神圣之光上形成遮蔽。
- 音调、元音、冠饰、字母טעמים נקודות תגין אותיות
- 托拉的音调（טעמים，ta'amim）、元音（נקודות，nekudos）、冠饰（תגין，tagin）和字母（אותיות，osiyos），在灵魂中都有对应；音调是托拉的歌与愉悦。
- 你的奇妙作为与意念נפלאותיך ומחשבותיך
- 至高奇妙（פלא עליון，Pele Elyon）与至高的智慧，二者通过托拉而临及我们。
- 愉悦שעשועים
- 托拉是 ה׳在自身智慧中的愉悦；这高于托拉作为世界生命的作用。
- 字母顶端的一点נקודה ברישי אתוון
- 即ḥolem元音（חולם，cholam）；这是来自上方、照耀在心智中的一缕神圣之光，却没有进入此人之内。
- 慈爱之线חוט של חסד
- 人带着托拉之歌学习时，从上方引下的超越之爱；它胜过灵魂自然具有的爱。
托拉在灵魂的隐藏与显露层面 ¶1
1ויהי מקץ12 שנתים ימים ופרעה חלם והנה עומד על היאור. הנה כתיב (רות ד) וזאת לפנים בישראל3 ואין זאת אלא תורה4 כי הנה זאת התורה ישנה בבחי׳ פנימיות של כל נפש מישראל.
“两整年期满，法老做了一个梦；看哪，他正站在河边。”现在经文写道（《路得记》4）：“这在以色列是从前的事［לפנים，既指‘从前’，也指‘内在’］”；而“这”所指的只有Torah。因为这部Torah存在于每一个犹太灵魂的内在层面。
本篇maamar以法老做梦的经文开篇，只在末尾才对此作出解释。它首先引用Ruth中的经文：显然，לפנים（lefanim）意为“从前”，指以色列的一项古老习俗；但这个词也有“内在”之意。结合贤者们关于“这”（זאת，zos）所指的就是Torah的教导，这节经文便可读作：Torah存在于以色列之内，位于每一个犹太灵魂的内在核心。Tanya（תניא）中的Iggeres HaKodesh（אגרת הקודש）第7封书信也以同样的方式解读这节经文：Torah被包裹在“Yisrael Sava”（ישראל סבא，以色列长者）的灵魂中；族长雅各（יעקב）的灵魂包含了以色列全体灵魂。
כי יש לכל נפש בחי׳ פנימיות ובחי׳ חיצוניות דהיינו בחי׳ סתים וגליא. שכמו שקוב״ה [שקודשא בריך הוא] סתים וגליא.5 כך אורייתא וכך ישראל כו׳.
因为每个灵魂都有内在层面（פנימיות，pnimiyus）和外在层面（חיצוניות，chitzoniyus），也就是隐藏与显露的层面。正如 ה׳有隐藏与显露的一面，Torah如此，以色列也如此，等等。
每个灵魂都有两个层面：内在、隐藏的一面，以及外在、显露的一面。《Zohar》（זהר）教导说，ה׳、Torah和以色列各自都有隐藏与显露的一面；在Likkutei Torah（לקוטי תורה）的Nitzavim篇中，阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）解释说，它们各自都有超越理解的层面——环绕一切世界的光（סובב כל עלמין，sovev kol almin），以及包裹其中、可被理解的层面——充满一切世界的光（ממלא כל עלמין，memalei kol almin）。
ובחי׳ סתים היינו בחי׳ פנימיות חב״ד [חכמה בינה ודעת] שבנפשו האלקית שאינו מושג ונראה לעין.6
隐藏的一面，指的是一个人源于ה׳的灵魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）中内在的智慧（חכמה，Chochmah）、理解（בינה，Binah）和认知（דעת，Daas）；这一面既不能被把握，也无法被肉眼看见。
在灵魂中，隐藏的层面是它的 intellect，即智慧、理解和认知；这一层面在内在运作，别人无法看见。
ובחי׳ גליא הוא בחי׳ חיצוניות שבו שהוא בחי׳ אהוי״ר [אהבה ויראה] כו׳7 ולכן כמו שיש טנת״א [טעמים נקודות תגין אותיות] בתורה8 כך יש בחי׳ אלו בנפש האלקית9 כדלקמן.10
显露的一面是它的外在层面，也就是爱与敬畏（אהבה ויראה，ahavah v'yirah）这一层面，等等。因此，正如Torah有ta'amim（טעמים，cantillation notes）、nekudos（נקודות，元音符号）、tagin（תגין，字母上的冠饰）和osiyos（אותיות，字母），这些层面在源于ה׳的灵魂中也同样存在，如［下文将说明］。
灵魂显露的一面是它对ה׳的爱与敬畏，也就是外显的情感。Torah文本有四个组成部分：ta'amim（吟诵音调）、nekudos（元音符号）、tagin（某些字母上的冠饰）和osiyos（字母）；源于ה׳的灵魂也有与之对应的层面，正如本篇maamar将要说明的，尤其是ta'amim，即Torah的旋律。
本段奠定了论述的基础：Torah居于灵魂之中；正如ה׳、Torah和以色列各自都有隐藏与显露的一面，灵魂也有内在的智慧层面和外在的爱与敬畏，而它们对应于Torah文本的四个组成部分。
《Zohar》教导说，ה׳、Torah和以色列彼此相联；它们各自在自身的层面上都兼有隐藏与显露的一面。ta'amim、nekudos、tagin和osiyos这四重划分，是卡巴拉学者广泛讨论的主题；其中ta'amim（吟诵音调）是四者中最高的。
出处
- 1ויהי מקץ · ראה לעיל בציונים לכ״ק אדמו״ר זי״ע. הגהות באוה״ת כרך ה תתקעג, ב. קיצורים בכרך ו תתש, א (ושם מציין שהמאמר זה משנת תקנ״ח. וראה בסו״ס מאמרי אדה״ז הקצרים ע׳ תריז). ראה פלח הרמון פרשתנו קה, א.
- 2ויהי מקץ · Genesis 41:1
- 3
- 4ואין זאת אלא תורה · Avodah Zarah 2b:6–7
- 5שקוב״ה סתים וגליא · Zohar III, 73a
- 6שו״ה סתים — מושג ונראה לעין · בבוך 633 נוסף: מושג ונראה לעיני בשר ואין לך אדם שאין לו בחי׳ זו בחי׳ פנימיות שאינו מושג ונראה: לעין.
- 7שו״ה לעין — אהוי״ר כו׳ · בבוך 633 נוסף: וב׳ בחי׳ אלו הם הנק׳ ישראל ויעקב הלכך: כמו.
- 8טנת״א בתורה · פרדס שער האותיות פ״ג. ושער הנקודות פ״ו, ושער הטעמים פ״ה. ראה אוה״ת וארא כרך ז ע׳ ב׳תקנח, וע׳ ב׳תקעב.
- 9טנת״א . . בנפש האלקית · נתבאר באוה״ת שה״ש ע׳ תשלה ואילך. ראה לקו״ת ברכה צד, א.
- 10ולכן כמו שיש טנת״א . . כדלקמן · בבוך 1824 בא בסוגרים (#).
神圣的法老，以及揭开它的途径 ¶2
如今，正如外壳（קליפה，kelipah）中有一位法老（פרעה，Par'oh），圣洁的源于ה׳的灵魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）中也有一位[法老]，正如《Zohar》（זהר）在《Vayigash》（ויגש）中所写：“[其中]光显露（אתפריעו，de'isparyu）并被揭示”，等等。
“法老”（Par'oh）这个名字与阿拉米语中表示“揭开”的词根（de'isparyu）相关；《Zohar》在《Vayigash》中用这个词描述显露并被揭示的光。因此，除了外壳中与圣洁相对立的法老之外，源于 ה׳ 的灵魂中也有一位圣洁的“法老”：借着他，隐藏的光得以显露。在 5732 年的 maamar《VeDavid Avdi》中，正如 Kehot 所引，Rebbe 如此解释《Zohar》：借着引下冠冕（כתר，Keser）（“法老”），逐级下降的世界链条中的显现之光也得以“揭开”，不再受限制。
כי זה לעומת זה כו׳ שבהשתלשלות מבחי׳ פרעה שבקדושה למטה מטה נמשך בחי׳ פרעה התחתון שאמר לא ידעתי את3 ה׳ שהוא בחי׳ השכחה המשתלשלת מבחי׳ עלמא דאתגלייא פרעה שבקדושה כמ״ש רגליה יורדות מות.4
因为“此与彼相对”，等等：在逐级下降的世界链条（השתלשלות，hishtalshelus）中，从圣洁一方的法老这一层面，愈往下延伸，就愈引出较低层次的法老；他说：“我不认识 ה׳。”这就是忘却这一层面；它从显现世界（עלמא דאתגלייא，alma de'isgalya）——圣洁一方的法老——这一层面逐级下降而来，正如经文所说：“她的双足下到死亡之处。”
ה׳使圣洁及其对立面如镜像般相对（“此与彼相对”）。随着层次逐步下降，属于显现世界的圣洁法老，在极低之处引出埃及的法老；他说：“我不认识 ה׳。”这就是对 ה׳ 的忘却。《箴言》中有关陌生女子的经文“她的双足下到死亡之处”，在此用来说明显现世界最低处向下延伸的“双足”，如何抵达与圣洁相对立之处。
אבל בסמוי מן העין עלמא דאתכסייא הברכה מצוייה5 ממקור הברכות. כמ״ש (משלי יא) ואת צנועים חכמה מקום הזכרון כמ״ש ולזכרון בין עיניך.6
但在“眼目看不见”的隐秘之处，即隐藏世界（עלמא דאתכסייא，alma de'iskasya），“祝福常在”，来自祝福之源。正如经文所说（《箴言》11）：“智慧与谦逊者同在”；[这是]记忆所在之处，正如经文所说：“作为记号，系在你两眼之间。”
与此相反，祝福只存在于“眼目看不见”的隐秘之处，也就是隐藏世界；它从祝福的源头领受。智慧与谦逊者（צנועים，tzenu'im；也有“隐蔽者”之意）同在；那里也是记忆所在之处。正如头上的 תפילין（tefillin，祷经匣）“作为记号，系在你两眼之间”，安放在心智所在之处；这与刚才所说的忘却相反。
והנה לא שייך לומר דאתגלו כו׳ אלא מתוך מכסה שהיה עליהם בתחלה. דהנה כתיב מי יעלה לנו השמימה7 ר״ת [ראשי תיבות] מילה וס״ת [וסופי תיבות]8 הוי״ה9
如今，只有从起初覆盖在光上的遮蔽之中显出，才可以说光“被揭开”。因为经文写道：“谁为我们升到天上去？”这句话的首字母[拼成]割礼（מילה，milah），末字母[拼成] ה׳。
显露预设着此前曾有遮蔽。“谁为我们升到天上去？”这句话的字母中藏着两个词：首字母（מ־י־ל־ה）拼成割礼（מילה，milah），末字母（yud、hei、vav、hei）拼成 ה׳；这说明，割礼必须先行，随后 ה׳的显现才能公开照耀。
שבכדי שיאיר עלינו אור ה׳ בהתגלות ולא בציור אותיות לבד כ״א בעומק המחשבה בהתבוננות מהות ועצמות אני ה׳ לא שניתי10 שיקבע במוחו ולבו שהוא בחי׳ מי יעלה לנו השמימה שהוא בחי׳ השגת אלקות צריך מתחלה בחי׳ מילה
为了使 ה׳的光以显现的方式照耀我们，不只是呈现为字母的形态，而是进入思想的深处，使人思索“我，ה׳，并未改变”的真实存在与本质，直到这句话坚定地铭刻在人的心智与心中——这就是“谁为我们升到天上去？”这一层面，也就是领会אלקות这一层面——首先必须有割礼这一层面。
若要使 ה׳的光公开照耀，不只是呈现为 ה׳的字母形象，而是通过对“我，ה׳，并未改变”所表达的本质作深刻思索，直到这思索坚定地铭刻在心智与心中，人首先需要“割礼”，除去阻碍。对אלקות的真正领会，就是经文所说的“升到天上去”。
כי יש למעלה בחי׳ עונותיכם מבדילים11 וצריך להסיר המונעים וכן למטה בנפש האדם הנה כתיב ומלתם את ערלת לבבכם.12
因为在上方存在“你们的罪孽使你们隔绝”这一层面，必须除去阻碍；人的灵魂在下方也是如此，正如经文所写：“你们要割去自己心上的包皮。”
在上方，罪孽在人与 ה׳之间造成阻隔，必须将它除去。在人的内在生命中，这种除去阻隔，就是律法所命令的“割去心上的包皮”。
אך אחרי כריתות הערלה יש עוד בחי׳ פריעה שהוא עור דק המכסה וחופף והוא בחי׳ תאוות גשמיים שמקליפת נוגה שהוא לדברים של היתר המכסים ומסתירים אור ה׳.
但割去包皮之后，还有揭开这一层面（פריעה，periah）：那是一层覆盖在上、遮覆其上的薄皮；这就是来自光辉之壳（קליפת נוגה，kelipas nogah）的肉体欲望——对许可之物的欲望；它们遮盖并隐藏 ה׳的光。
在肉身的割礼中，割去包皮之后，还有第二个步骤：揭开一层薄膜。在灵性层面，包皮代表粗重的恶，而薄膜则代表对许可的肉体享受的欲望；这些欲望来自光辉之壳（kelipas nogah），即一种可以提升至圣洁的中性领域，但它们仍会遮盖并隐藏 ה׳的光。
וכן אפי׳ [אפילו] בכדי שיתגלה עליו בחי׳ מרכבה פני אריה פני שור13 כו׳ שהוא בחי׳ אהוי״ר [אהבה ויראה] טבעיים הנה כתיב (יחזקאל א) וארא כו׳ ומתוכה כעין החשמל14 כו׳ חש מל15 ומתוכה דמות ד׳ חיות16 כו׳.
同样，甚至为了使战车这一层面显现在他身上——“狮子的脸、牛的脸”等等，也就是自然的爱与敬畏（אהבה ויראה，ahavah v'yirah）这一层面——经文也写道（《以西结书》1）：“我看见”，等等；“从它中间，仿佛有 חשמל（chashmal）的形状”，等等（chash，mal）；“从它中间，有四个活物的形象”，等等。
自然地爱 ה׳、敬畏 ה׳也是如此；这就是《以西结书》异象中战车的狮子脸与牛脸。异象中，风暴、密云、火焰以及周围的光辉（נוגה，nogah）之后，出现了“仿佛 חשמל（chashmal）的形状”；只有从它中间，四个活物才显现出来。“חשמל”一词可拆作 חש（chash，“静默”）和 מל（mal，“发言”），也呼应了割礼；在《Torah Ohr》较早的《Lech Lecha》maamar 中，Alter Rebbe 解释说，חשמל 是来自理解（בינה，Binah）的外在层面（חיצוניות，chitzoniyus）的一件衣服，环绕着情感属性；它在根源处静默，穿上这些属性时则发言。Alter Rebbe 还说，割礼除去包皮，即光辉之壳之后，只留下这 חשמל。
והעצה היעוצה לזה הוא מה שאומרים ונפשי כעפר לכל תהי׳ [תהיה]17 כי פרעה אותיות העפ״ר18 שעי״ז יוכל להיות בבחי׳ פרעה שיפרע ויגלה המכסה אשר עליו.
对此所给出的劝勉，正是我们所说的：“愿我的灵魂对一切人都如尘土一般。”因为法老（פרעה，Paroh）一词的字母与尘土（העפר，ha'afar）相同。借此，人便能处于法老这一层面，使他得以揭开（שיפרע，yifra）并显露遮蔽在他身上的覆盖物。
补救之道在于谦卑；我们在阿米达祷文结束时表达这种谦卑：“愿我的灵魂对一切人都如尘土一般。”法老（פרעה）一词包含与尘土（העפר）相同的字母，表明人变得如尘土一般，便能达到神圣的“法老”这一层面，揭开遮蔽灵魂之光的东西。
וכמ״ש (במדבר ה) ופרע את ראש האשה. דכנ״י [דכנסת ישראל] נק׳ אשה יראת19 ה׳ וצריך לגלות אוצר של יראת שמים20 ע״י שמשים נפשו כעפר לכל.
正如经上所写（《民数记》5）：“他要揭开（ופרע，u'fara）妇人的头。”因为以色列会众被称为“敬畏 ה׳的妇人”；人必须使自己的灵魂如尘土一般，才能显露敬畏天的宝藏。
同一个词根 pera 出现在《妒妇法》中：丈夫怀疑妻子不贞，祭司便揭开妇人的头。以色列会众被称为“敬畏 ה׳的妇人”；人借着如尘土一般的谦卑，便能揭开灵魂中那座隐而未显的敬畏天之宝藏。米特勒雷贝（אדמו״ר האמצעי）在本周经文相关的 Torah Chaim 中（Kehot 引述）补充说，这正是犹太民族承受这一称号的缘由。
ועי״ז יקרע המסך שעליו שהוא נמשך מבחי׳ גסות הרוח שמחמת גסות רוחו שמחשיב א״ע [את עצמו] ליש ודבר בפ״ע [בפני עצמו] הוא מתאוה תאוה וחפץ הוא שימלא רצונו דוקא.
借此，他身上的屏障就会被撕裂。[那道屏障]源自粗鄙的心气：由于他心气粗鄙，把自己看作一个独立存在、自成一体的实体，便会贪求种种欲望，并执意要自己的意愿得到满足。
谦卑会撕裂灵魂上方的屏障，因为这道屏障源于傲慢。一个人若把自己看成独立、自成一体的存在，就会生出种种欲望，并执意要遂自己的意；这种自高自大正是遮蔽之物。
וצריך הוא לבטש גסות רוחו ועד״ז הוא יסורי עוה״ז הבאים לאדם כי לא מחמת עונש אינו ראוי לישב בשלות עוה״ז
他必须压伏自己粗鄙的心气。按照这个思路，我们可以理解临到人身上的今世苦难：这并不是说，他作为惩罚而不配安享今世的安宁；
因此，傲慢必须受到压伏；今世的苦难也应从这一角度来理解。苦难并不表示一个人受到惩罚，因而不配享有今世的安宁。
שהרי מצינו בנבוכדנצר (סנהדרין צו. ע״ש וע׳ ילקוט)21 בשביל שהלך ג׳ פסיעות לכבוד השי״ת [השם יתברך] פסקו לו מלוכה על כל העולם ולזרעו אחריו עד ג׳ דורות
因为我们看到，关于尼布甲尼撒（נבוכדנצר），（Sanhedrin 96a；参见该处，并参见 Yalkut）说，由于他为了尊崇 ה׳、愿祂受称颂，而走了三步，他们便判定他可以作王统治全世界，并使他的后裔在他之后承袭王位三代；
《塔木德》讲述，尼布甲尼撒当时是巴比伦的一名王室书记。他追赶一位使者，为的是让写给希西家王的信先向 ה׳致候，再向国王致候；他因这几步路而得到奖赏。《塔木德》计算为四步；这篇 maamar 也提到 Yalkut（《Yalkut Shimoni》，一部经典的米德拉什选集），并说他获得了三代的王权。
ואין לך אדם מישראל שלא כיבד המקום בכך22 וכל טוב עוה״ז כדאי הוא לו
而且，没有一个犹太人不曾如此尊崇 המקום，因此今世的一切美好都配得归他。
每个犹太人至少都曾如此尊崇 ה׳；按这个尺度，每个犹太人都配得今世的一切美好。
אלא היסורים באים לבטש את האדם להכניעו ולהשפיל גסות רוחו וכמשארז״ל [וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה] (ברכות ז) טובה מרדות23 א׳ כו׳
毋宁说，苦难临到是为了压伏一个人，使他降服，并使他粗鄙的心气谦卑下来；正如我们的圣贤（愿他们的记忆蒙福）所说（Berachos 7）：“一次责戒胜过……”等等。
因此，苦难的目的在于打破人的骄傲，使他谦卑下来。圣贤们说，一次内在的责戒，胜过许多鞭打。
שכשעיניו רואות שיסורים באים עליו נשפל דעתו ונעשה נכנע והוא יקר בעיני ה׳ להיות עי״ז בחי׳ התגלות בחי׳ פרעה מן העפר.
因为当他亲眼看见苦难临到自己时，他的心便谦卑下来，也变得顺服；而在 ה׳眼中，这样的情形是宝贵的：由此，法老从尘土中显露出来这一层面便得以彰显。
当一个人看见苦难临到自己时，他便谦卑下来；ה׳珍视这种谦卑，因为它使神圣的法老从尘土中显露出来。谦卑揭开灵魂中隐藏的光。
והנה בתורה יש בחי׳ טנת״א [טעמים נקודות תגין אותיות]24 ובחי׳ טעמים שבתורה שבע״פ [שבעל פה]25 הוא כמ״ש (תהלים מב) ובלילה שירה עמי26 שבחי׳ השירה והטעמים שהם בחי׳ הניגון הוא עמי.
如今，托拉有音调符号（טעמים，ta'amim）、元音符号（נקודות，nekudos）、冠饰（תגין，tagin）和字母（אותיות，osiyos）这些层面；而口传托拉中的音调符号层面，正如经上所写（诗篇 42）：“夜间，他的歌与我同在”：歌唱与音调符号（טעמים）的层面，也就是旋律的层面，是“与我同在”。
Alter Rebbe回到托拉文本的四个组成部分。音调符号（טעמים）是赋予经文旋律的吟诵符号（这个词也有“滋味”和“理由”之意）；在口传托拉中，它们对应于托拉之歌，而“夜间他的歌与我同在”这句经文说，这歌与人同在。
וביאור הענין הוא כמ״ש (תהלים קיט) זמירות היו לי חקיך בבית מגורי27. ולהבין זה איך הם זמירות
事情的解释，正如经上所写（诗篇 119）：“你的律例在我寄居之所成了我的歌。”要明白这一点：它们怎么会是歌呢？
大卫（דוד，David）王说， ה׳的律例在他“寄居之所”成了他的歌，也就是在他漂泊的一生中。这就引出一个问题：律法和律例怎么能被称为歌呢？
וגם למה נענש דוד על שקרא לד״ת [לדברי תורה] זמירות.2829 הנה אמרו (גטין ז)30 השכם והערב31 עליהם לבהמ״ד [לבית המדרש] והם כלים מאליהן.
还有，大卫为什么会因把托拉的话称为“歌”而受罚呢？现在，[我们的贤者]说（Gittin 7）：“要早起晚留在学堂，居于他们之上（עליהם，aleihem）；他们便会自行消亡。”
《塔木德》（Sotah 35a）说，大卫因把托拉的话称为“歌”而受罚，这一点也需要解释。Alter Rebbe还引用拉比埃拉扎尔（רבי אלעזר，Rabbi Elazar）给马尔·乌克瓦（מר עוקבא，Mar Ukva）的建议。马尔·乌克瓦因有人反对他而苦恼，拉比埃拉扎尔便劝他说：“要早起晚留在学堂，专心对待他们（עליהם，aleihem）”，他们便会自行消亡；本文将把עליהם（aleihem）解作“在他们之上”。
והענין הוא דכתיב (תהלים מ) רבות עשית אתה ה׳ אלהי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אין ערוך אליך אגידה ואדברה עצמו מספר32:33343536
事情是这样的。经上写道（诗篇 40）：“你做了许多事，你，ה׳，我的אלהי；你的奇事和意念都向着我们；没有什么能与你相比；即使我讲述、谈说，也多得无法计数。”
理解这两个问题的关键，在于诗篇中的一句经文：“你做了许多事，你，ה׳，我的אלהי；你的奇事和意念都向着我们。”接下来的段落将逐句解释这节经文，并把 רבות（rabbos，意为“许多”）解作“伟大”。
这一段指出，灵魂中有一位圣洁的“法老”，也就是显露隐藏的 ה׳之性的力量；并说明人必须除去遮蔽，经过割礼、揭皮，尤其要谦卑，才能达到这一点。这也解释了为何苦难会临到人身上，以打破骄傲。接着，这一段转向 תורה的“歌”——音调符号（טעמים，ta'amim）——并提出有关 David 歌曲的问题，后文的 maamar 会对此作出回答。
割礼与揭皮——厚的包皮和薄膜——对应三种不洁的外壳与光辉之壳；正如《Torah Ohr》较早的《Lech Lecha》（13b）所解释的：除去包皮，也就是光辉之壳之后，只剩下 Binah 的 חשמל；它是使较低世界得以存在所需的衣服。该处（12d）把 חשמל 解作：在 Binah 的根源处，חש（chash，“静默”）；当它穿上情感属性时，则是 מל（mal，“发言”），正如寓言包裹着它所表达的含义。
出处
- 1כמ״ש בזהר ויגש · רי, א. וראה בד״ה ודוד עבדי תשל״ב [סה״מ מלוקט ו ע׳ עט]: ”ויש לומר שפירוש הוא שע״י המשכת הכתר (פרעה), גם בגילויים (נהורין) דהשתלשלות הם באופן דאתפריעו למעלה מהגבלה, ע״ש.
- 2כמ״ש בזהר ויגש דאתפריעו ואתגלו נהורין · Zohar, Vayigash 10:99–11:108
- 3לא ידעתי את הוי׳ · Exodus 5:2
- 4רגלי׳ יורדות מות · Proverbs 5:5
- 5בסמוי מן העין . . הברכה מצויה · Taanit 8b:13–14
- 6ולזכרון בין עיניך · Exodus 13:9
- 7מי יעלה לנו השמימה · Deuteronomy 30:12
- 8מי יעלה לנו השמימה ר״ת מילה וס״ת הוי׳ · ת״ז בהקדמה בתחלתה. תי׳ כב. תי׳ ע (קלא, א). ראה לעיל יג, ב.
- 9מי יעלה לנו השמימה ר״ת מילה וס״ת הוי״ה · Tikkunei Zohar 131a:1
- 10אני ה׳ לא שניתי · Malachi 3:6
- 11עונותיכם מבדילים · Isaiah 59:2
- 12ומלתם את ערלת לבבכם · Deuteronomy 10:16
- 13פני אריה פני שור · Ezekiel 1:10
- 14
- 15חשמל כו׳ חש מל · ראה לעיל יב, ד.
- 16ומתוכה דמות ד׳ חיות · Ezekiel 1:5
- 17ונפשי כעפר לכל תהי׳ · Berakhot 17a:4
- 18פרעה אותיות העפ״ר · ערכי הכינוים לבסה״ד ערך פרעה. וראה תו״ח כאן ריט, ב: ”והוא שע״י עוצם השפלות כעפר לכל נגלה אוצר של יראת שמים הפנימי׳ שמפני זה נק׳ כנ״י בשם אשה יראת ה׳”.
- 19אשה יראת ה׳ · Proverbs 31:30
- 20אוצר של יראת שמים · Berakhot 33b:24
- 21וע׳ ילקוט · שמעוני, מלכים רמז רמד. וראה לקו״ש חט״ו ע׳ 279.
- 22ואין לך אדם מישראל שלא כיבד המקום בכך · ראה אגרת השמד להרמב״ם פ״ג.
- 23
- 24והנה בתורה יש בחי׳ טנת״א · קטע מכאן מובא באוה״ת שמות כרך ז ע׳ ב׳תקעב ושם נתבאר בארוכה בענין טנת״א. וראה גם ברכה ע׳ א׳תתנ. ראה בהמשך זאת חנוכת המזבח תר״מ סעי׳ כא. [סה״מ תר״מ ע׳ עט]. באוה״ת שם מציין: ”ועיין באגה״ק סי׳ לו ד״ה דוד זמירות קרית להו, ובלקו״ת בד״ה ואהי׳ אצלו אמן פ״ג [פ׳ במדבר] ובהביאור פ״ד”.
- 25ובחי׳ טעמים שבתורה שבע״פ · ראה באוה״ת שמות שם ע׳ ב׳תקעב. פ׳ וזאת הברכה ע׳ א׳תתנח.
- 26
- 27
- 28למה נענש דוד על שקרא לד״ת זמירות · Sotah 34a
- 29למה נענש דוד על שקרא לד״ת זמירות · Sotah 35a:21–22
- 30גיטין ז · ע״א, וראה ד״ה הוי׳ לי בעוזרי תשי״ז (סה״מ מלוקט-ב ע׳ נו) הערה 19.
- 31
- 32
- 33
- 34
- 35
- 36
“你行了许多事” ¶3–4
“你做了许多事”这句经文的解释如下：“许多”指凡是伟大而强盛的事物，也就是那些伟大而令人敬畏的上层世界，
阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）开始解释《诗篇》中的这句经文。“许多”（רבות，rabbos）字面上是“许多”，这里却解作“伟大”：指伟大而强盛的事物，也就是崇高的上层世界。策马赫·策德克（הצמח צדק）在《Yahel Or》中指出，《Zohar》（זוהר）于 Vayechi 也以同样方式解释 rabbos，将它解作“伟大”，例如“所多玛的呼声甚大（rabbah）”。
עשית בבחי׳ עשיה גשמית שנשתלשלו מעילה לעלול במדרגות רבות ושונות כמו שאמר3 בפסוק אגידה ואדברה עצמו מספר4 עד שנתהוו בבחי׳ עשי׳ [עשיה] גשמית.
“你做了”[它们]，使它们进入物质的行动界（עשיה，Asiyah）这一层面；它们从因到果，经过许多不同的层级逐级下降，正如经文所说：“我若述说、讲论它们，它们多得无法计数”；直到它们在物质的 עשיה 这一层面形成。
“你做了”是指这些伟大的世界被逐级引向下方，从因到果，直到达到物质的存在（עשיה）。经文中的“多得无法计数”，描述了这一下降过程所经过的层级之多。
וכמ״ש (שם קלה) למה יאמרו איה5 אלקיהם6 שהוא בבחי׳ אי״ה [אם ירצה השם]. שהוא מובדל ומכוסה ורחוק מהם כמ״ש רם על כו׳.7
正如经文所说（同上，135）：“他们为何要说：‘他们的אלקים（אלקים，Elokim）在哪里？’”[这]意味着祂处于“何处”（אי״ה，ayeh）的状态，与他们分离、被遮蔽，且远离他们；正如经文所说：“高居其上”，等等。
由于经历了如此漫长的下降，ה׳显得隐而不见、遥远，因此人们会问：“他们的אלקים在哪里？”祂似乎高居于世界之上，与世界分离而隐蔽。Kehot指出，经文本身写的是“列国为何要说”，而“列国”一词或许是因审查者的缘故而被省略。
ולא ידעו ולא יבינו כי כל אשר חפץ8 ה׳ עשה שנשתלשל חפץ ה׳ כ״כ [כל כך] עד שהוא בעשיה גשמית
但他们不知道，也不明白：“凡是 ה׳所愿的一切，祂都成就了。” ה׳的意愿下降得如此之深，以至于存在于物质的 עשיה 中。
他们未能明白的是：“凡是 ה׳所愿的一切，祂都成就了。”正是 ה׳自己的意愿，使这些世界一路下降，直至进入物质的存在。
וכ״כ [וכן כתב] למה כדי שיהיה הוי״ה אלהי אלוה שלי ע״י כי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו כי אורייתא מחכמה נפקת910 פי׳ עיקר התגלותה הוא מחכמה. אבל באמת הוא רצונו של מקום והוא ורצונו אחד.
为何要下降得如此之深？为了使 ה׳成为我的אלקים，成为我自己的אלקים；这是借着“你的奇妙作为和你的意念都向着我们”而实现的。因为“托拉（אורייתא，Torah）源自智慧（חכמה，Chochmah）”，意思是说，它主要从 חכמה 显现出来。但实际上，这乃是无所不在者的意愿，而祂与祂的意愿为一。
如此深入下降的目的，是使超越性的 ה׳成为“我的אלקים”，亲自临在于每个人；这是借着托拉而实现的，在托拉中，ה׳的奇妙作为与意念来到我们这里。托拉从 חכמה——神圣的智慧——显现出来，但实际上它是 ה׳的意愿，而祂与祂的意愿为一；因此，在托拉中，人遇见的正是 ה׳自己。
本段解释了经文的前半部分：伟大的灵性世界被造，使其下降到物质存在之中。在那里，ה׳似乎隐而不见；而 ה׳藉着托拉——祂的智慧与意愿——得以成为每个人的“我的אלקים”。
托拉从 חכמה 显现，与托拉的本质乃是与 ה׳为一的意愿，这一区分呼应了《Tanya》的教导：托拉是 ה׳的意愿与智慧，与祂完全合一。策马赫·策德克对此段的注释还将“许多”（רבות）与《Zohar》把这个词解作“伟大”联系起来。
出处
- 1פי׳ רבות . . דהיינו עולמות עליונים · ביהל אור ע״פ זה ע׳ קנג מציין ע״ז: ”ע׳ זח״א ויחי רמ״ז ע״פ רבות בנות מאי רבות גדולות עילאין ורברבין על כולא כו׳ ע״ש כמו זעקת סדום ועמורה כי רבה כמו גדלה”. ראה גם בלקו״ת צו יב, ד. אחרי כז, א מציין לכאן. מכאן מובא בד״ה כי תשא תרל״ח סעי׳ ז. סה״מ תרל״ח ע׳ סז. ושם מציין לעיין בלקו״ת שה״ש בד״ה ששים המה מ, ב. דשם נתבאר שענין הבריאה אינו עו״ע ח״ו.
- 2שו״ה דהיינו — הגדולות ונוראות · בבוך 1824: הגדולות והנוראו׳.
- 3שו״ה עשיה — רבות ושונות כמו שאמר · בבוך 1824: רבות ושונות עד שנתהוו בבחי׳ עשיי׳ גשמי׳ כמ״ש כל אשר חפץ ה׳ עשה שאמר דהע״ה לתשובות המיני׳ למה יאמרו הגוים ...
- 4
- 5למה יאמרו איה · בפסוק נוסף: ”הגוים”, ואולי נשמט מצד יראת הצענזור.
- 6למה יאמרו איה אלקיהם · Psalms 115:2
- 7רם על כו׳ · Psalms 113:4
- 8כל אשר חפץ ה׳ עשה · Psalms 135:6
- 9אורייתא מחכמה נפקת · Zohar II, 121a
- 10אורייתא מחכמה נפקת · Zohar, Yitro 21:378–22:389
4וזהו נפלאותיך מה שהוא מופלא ומובדל ומכוסה שאין בו השגה כלל פלא עליון.1 ומחשבותיך הוא בחי׳ חכמה עילאה נמשך אלינו ע״י התורה. אין ערוך אליך אגידה ואדברה עצמו מספר2.
这就是“你的奇妙之事”[其意是]：那奇妙、超绝而隐蔽，完全不可领会的层面，即至高奇妙（פלא עליון，Pele Elyon）。“你的思念”则是上层智慧（חכמה עילאה，Chochmah）这一层面，它借着托拉降至我们这里。“没有什么可与你相比；我若述说、讲论这些事，它们多得无法计数。”
“你的奇妙之事”指至高奇妙（Pele Elyon）；在卡巴拉（קבלה，Kabbalah）中，这是冠冕（כתר，Keser）的名称，冠冕位于智慧（חכמה）之上，隐蔽至完全无法领会。“你的思念”指上层智慧，也就是 ה׳ 的智慧，它借着托拉临及我们；这两者都来到我们这里，尽管没有任何事物能与 ה׳ 相比，而这些层面也多得无法计数。
כי להיות השתלשלות וירידה גדולה כ״כ [כל כך] מבחי׳ גבוה ונעלה מאד עד בחי׳ מטה מאד3 הוצרך להיות כמה מיני עולמות אין מספר מינים ממינים שונים
因为若要有如此巨大的逐级下降的世界链条（השתלשלות，hishtalshelus）和层层下降，从极其崇高尊贵的层面降至极其低下的层面，就必定需要无数种类的世界，类别之中又有类别，彼此各不相同，
若要使 ה׳ 的显现从最高层面下降至最低层面，这一过程就必须经过无数种类的世界。每一种类中又包含许多不同的次类别。
וכמ״ש (איוב כה) היש מספר לגדודיו4 וכתיב (דניאל ז) אלף אלפין ישמשונה ורבו רבבן5 כו׳ והוא מספר גדוד והיכל אחד והיכלות אין מספר.
正如经上所写（《约伯记》25）：“祂的军旅岂能计数？”又写道（《但以理书》7）：“一千个千服侍祂，万万之众……”；而这还只是一个军旅、一个殿堂（היכל，heichal）中的数目，殿堂本身却无数无量。
两节经文说明灵性存在的数目极其广大： ה׳ 的军旅无从计数，有“千千”服侍祂。然而，这个庞大的数目还只描述灵性世界中一个殿堂（heichal）里的一个军旅；殿堂本身则无数无量。
ואעפ״כ [ואף על פי כן] כולם אין ערוך אליך שאפי׳ [שאפילו] בחי׳ הגבוה מאד שהוא שרש התחלות התהוות
然而，它们全都“不能与你相比”：即使是最高的层面，也就是万物开始生成的根源，
尽管有如此众多的层面，没有一个能与 ה׳ 相比；即便是最高的层面——一切受造之物开始生成的根源——也不能与 ה׳ 相比。
מ״מ לגבי מהותו ועצמותו ית׳ אין לו ערך כלל שאינו מערכו ולא ממהותו כלל מאחר שהוא בבחי׳ נברא או נאצל ויש לו התחלת גבול.
然而，相对于祂蒙福的本体与本质，它全然无可相比；它根本不属于祂的范畴，也全非祂的本质，因为它属于受造或流溢的范畴，并有一个界限的起点。
与 ה׳ 自身的本体相比，即使是那个最高层面也毫无关系，因为它是受造或流溢的，因此有其起始，也有其界限。凡有界限者，都属于与无限者不同的范畴。
משא״כ בבורא ית׳ דכולא קמיה כלא ממש חשיב6 ואצלו נחשב הכל כאין בחי׳ הראשונה ובחי׳ אחרונה שבמדרגה תחתונה הכל שוה אצלו
但创造主，愿祂受称颂，则不然；在祂面前，万物都被视为确实如同无物；对祂而言，一切都被视为虚无，[以致]最低层级上的第一层与最后一层，在祂看来全都一样。
在 ה׳ 面前，一切都如同无物；因此，最高的层面与最低层级上的层面，在祂看来同样都是无物。在祂眼中，最崇高的世界与最低的阶层之间并无分别。
ואעפ״כ [ואף על פי כן] להיות השתלשלות העולמות וירידת המדרגות הוצרך להיות מדרגות עצמו מספר שלא יבטלו העולמות ממציאותן וכל זה הוא בשביל שיהיה הוי״ה אלקי ונפלאותיך ומחשבותיך אלינו כנ״ל:
然而，若要有世界的逐级下降和层级的递降，就必定需要多得无法计数的层级，使诸世界不至于从存在中消融。这一切都是为了使 ה׳ 成为我的 אלקי（אלקי，Elokai），并使“你的奇妙之事和你的思念[是]向着我们”，如上所述：
即便如此，这种递降仍需要无数中间层级，使诸世界不被 ה׳ 的光消融，从而能够存在。设置这些层层递降的整个目的，是使 ה׳ 成为“我的 אלקי（Elokai）”，并使祂的奇妙与思念借着托拉临及我们。
本段阐释“你的奇妙之事”、“你的思念”以及“没有什么可与你相比”： ה׳ 的显现若要下降，就必须经过无数层级；这些层级在 ה׳ 面前全都如同无物，却仍然存在，使 ה׳ 隐秘的奇妙与智慧能够借着托拉临及我们。
“在祂面前一切都被视为无物”这一说法出自《Zohar》（זהר）；在哈西德哲学（חסידות，Chassidus）中，它奠定了这样的观念：在 ה׳ 的本体面前，最高与最低全都一样。层层递降的 השתלשלות并非为了 ה׳ 自身，而是为了使受造者能够存在，不至于被无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）消融。
出处
- 1מה שהוא מופלא . . שאין בו השגה כלל פלא עליון · ענין פלא נתבאר בביאוה״ז להצ״צ כרך א ע׳ תקכז. וראה בספר הליקוטים ממאמרי הצ״צ ערך פלא.
- 2
- 3שו״ה מאד — בחי׳ מטה מאד · בבוך 1824: ”בחי׳ מטה מטה מאד”.
- 4
- 5
- 6דכולא קמיה כלא ממש חשיב · Zohar, Introduction 20:188–22:199
一条律例维系一切世界 ¶5
5והנה קודם מ״ת [מתן תורה] היו עליונים ותחתונים ניזונים בחסדו של הקב״ה דהיינו שהיה מזון עולמות עליונים ותחתונים וחיותם נמשך ממקורם וראשיתם מלמעלה למטה בנדבה וחסד פשוט באתערותא דלעילא לבד.
如今，在颁赐托拉之前，上界与下界[的众生]都靠קב״ה（Kudsha Brich Hu，意为「圣者，愿祂受颂赞」）的慈爱而得以维系；也就是说，上界与下界诸世界的供养和生命力（חיות，chayus），都从其源头与起始处由上而下引来，作为白白赐予的恩惠和纯粹的慈爱，仅凭由上而来的激发（אתערותא דלעילא，isarusa dileila）。
托拉在西奈山颁赐之前，一切世界的生命都纯然是 ה׳ 的恩赐，由上而下流来。这生命来自单独由上而来的激发，并非回应下界所做的任何事。
אבל אחר מ״ת [מתן תורה] הנה קיום חיות העולמות הוא ע״י מעשה התחתונים בתורה ומצות ממטה למעלה
但在颁赐托拉之后，诸世界生命力的维系，乃是通过下界的众生在托拉（תורה，Torah）和诫命（מצות，mitzvos）上的行为，从下而上实现的。
自托拉颁赐以来，诸世界的生命取决于人们在下界所做的事，即通过托拉和 mitzvos。他们的行为从下而上提升维系诸世界的力量。
וכמו למשל ארץ הלזו הגשמית שמצמחת כל מיני תענוגים והם מזון האדם וקיום חיותו
这可以用一个比喻来说明：这有形的尘世大地，能生长出各样令人愉悦之物，它们成为人的食物，维系人的生命。
阿尔特雷贝以自然界作比喻。有形的尘世大地生长出各样美味的食物，维系人的生命。
וגם כשאדם אוכל מבע״ח [מבעלי חיים] הנה עיקר גידולו וחיותו של הבע״ח [הבעלי חיים] ממה שאוכל מן הארץ נמצא שכל מזון וחיות האדם הוא ע״י בירור שנבחר הטוב הגנוז מן הארץ.
即使人吃的是动物，动物的生长和生命力主要也来自它所吃的大地之物。由此可见，人的一切食物和生命力，都来自一种精炼过程：从大地中选取出隐藏的善。
即使人吃肉，动物也靠它从大地所摄取的食物生长并存活。因此，人的一切营养都来自精炼的过程，也就是提取隐藏在大地中的善。
כך עד״מ הנה מזון עולמות עליונים הוא ממה שמקבלים חיותם מן התורה שבעוה״ז השפל.
同样，比照而言，上界诸世界的供养，来自它们从这低下世界中的托拉获得生命力。
同样，上界诸世界由在这低下世界中学习的托拉所滋养。这里下界的托拉如同大地，上界诸世界从中汲取食粮。
והנה כתיב (משלי ד) סלסלה ותרוממך1 כאדם שמסלסל בשערו שיהיה כל נימא בפ״ע [בפני עצמו] כך הוא בכל פרטי הלכות אין מספר שיהיה בזה הענין הדין כך ובזה הענין יהיה הדין כך נמשך מחכמה עילאה מבחי׳ נפלאותיך ומחשבותיך הנ״ל.
经上写道（《Proverbs》（משלי）4）：“尊崇她（סלסלה，salseleha），她必使你升高。”这如同一个人卷理头发（מסלסל，mesalsel），使每一缕发丝各自分明。托拉律法中有无数细节：这一情形下律法如此，那一情形下律法则如此；这一切都源自超然的智慧（חכמה，Chochmah），源自上文提到的“你的奇妙作为和你的思想”这一层面。
《Proverbs》称智慧为 salseleha，字面意思是“尊崇她”，她必使你升高；本篇讲论把这个词读作 mesalsel，意指卷理头发，使每一缕发丝各自分明。托拉律法的每一个细节也是如此：“这一情形下律法如此，那一情形下律法则如此。”每个细节都源自超然的智慧，源自 ה׳ 的奇妙作为和思想。
וז״ש [וזהו שכתוב] דוד המלך ע״ה [עליו השלום] (תהלים צב) מה גדלו מעשיך ה׳ מאד עמקו2 מחשבותיך
这正是大卫（דוד，David）王，愿他平安，所说的话（《Psalms》（תהלים）92）：“你的作为何等伟大， הוי׳（Havayah）；你的思想极其深奥。”
阿尔特雷贝现在引述大卫王的另一节经文：“你的作为何等伟大， ה׳；你的思想极其深奥。”他将解释，称 ה׳ 为“伟大”究竟意味着什么。
פי׳ גדלו ע״ד שארז״ל [שאמרו רבותינו זכרונם לברכה] במקום שאתה מוצא גדולתו3 שם אתה מוצא ענותנותו כי לא שייך לפניו ית׳ בחי׳ גדולה
“伟大”的意思，可依照我们的贤者，愿他们的记忆蒙福，所说的话来理解：“你在哪里发现祂的伟大，就在那里发现祂的谦卑。”因为在祂面前，并不适用所谓伟大这一层面，
贤者说，凡提及 ה׳ 的伟大之处，也会发现祂的谦卑，因为通常意义上的伟大根本不适用于 ה׳。阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן，the Alter Rebbe）早先在 Torah Ohr 的 Chayei Sarah 中，以同样的方式解释了这句话：使诸世界获得生命并非 ה׳ 的伟大，而是一种降临，因此所称颂的是祂的谦卑。
מאחר כי גדול ה׳ ומהולל מאד4 ולגדולתו אין חקר ואינו בבחי׳ ערך ומדה ומקום כלל שיפול עליו לשון גדול׳.
因为“הוי׳（Havayah）伟大而备受赞颂，祂的伟大不可测度”，祂根本不属于可以比较、衡量或定位的范畴，因而“伟大”一词并不能用来形容祂。
ה׳的伟大不可测度；祂超越一切比较、衡量与定位。“伟大”之类的词暗含尺度，而< bdi lang="he">ה׳并不处于任何尺度之内。
אלא לשון גדול׳ הוא ענותנותו שנתלבש בבחי׳ ומדת גדולה להתפשט ולהתלבש תוך עלמין להחיותם
反之，“伟大”一词[指的是]祂的谦卑：祂将自身包裹于伟大的层面与属性之中，从而向外扩展，并包裹在诸世界之内，赐给它们生命。
因此，我们称为< bdi lang="he">ה׳的“伟大”的，实则是祂的谦卑：祂自我俯就，进入伟大的属性之中，以便扩展到诸世界并赐给它们生命。
וזהו מה גדלו מעשיך ה׳ כי מה שנמשך ונתפשט למטה דרך פרטי הלכה אחת הוא הוא מזון וקיום חיות כל העולמות עליונים ותחתונים וכל העולמות עליונים הם כלא ממש נגד מה שנמשך מפרטי הלכה אחת שהיא מקור חיותם וקיומם
这正是“ה׳啊，你的作为何等伟大”[的意思]：因为，借着一条律法的具体细节而引下并扩展到下方的，正是滋养并维系上界与下界所有世界生命力的所在；所有上界诸世界与一条律法具体细节中所引下的内容相比，都实在如同全然无有，而那正是它们生命力与存续的源头。
所以，“你的作为何等伟大”说的是祂的谦卑：即使只通过托拉一条律法的具体细节流下的光，也足以维系上界与下界的所有世界。所有上界诸世界合在一起，与一条律法所蕴含的源头相比，都实在如同全然无有。
כי כל הלכה היא המשכת והתפשטות אור מרצון העליון ב״ה וחכמה עילאה שהן מקור החיות לכל העולמות
因为每一条律法，都是从至高意愿（רצון，ratzon）——愿祂受称颂——以及超上智慧（חכמה，Chochmah）引下并扩展出的光；它们是一切世界生命力的源头。
这是因为托拉的每一条律法，都是至高意愿与超上智慧的延展。这两者是一切世界生命力的源头。
ואם כך הוא בענין גדולת מעשיו א״כ עאכו״כ [על אחת כמה וכמה] מאד עמקו מחשבותיך שהיא בחינה למעלה מעלה מבחי׳ עלמין אלא מקיף וסובב עליהם ואינו מתלבש בתוכם.
若祂的作为如此伟大，那么更何况，“你的思想何等深邃”[所指的层面]远远超越世界的层面；它环绕并周遍诸世界，却不包裹在它们之内。
如果< bdi lang="he">ה׳的作为之“伟大”——也就是祂赐生命给诸世界——已经如此广大，那么“你的思想何等深邃”所指的便是更高得多的层面。它根本不进入诸世界，而是在外部环绕它们；这就是环绕一切世界的光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）所指的层面。
ומזה יתבונן המשכיל להיות בתורת ה׳ חפצו להיות שש ועלז בה כמ״ש (משלי ח) וכל חפצים לא ישוו בה
由此，明理之人当思量，从而[使自己的心愿]系于“ה׳的托拉”，并在其中欢欣雀跃，正如经文所说（箴言 8）：“一切可欲之物都不能与她相比”：
明理之人若对此加以思量，便会渴慕托拉，并在其中欢喜。箴言说，一切可欲之物（חפצים，chafatzim）都不能与智慧相比。
שאפי׳ [שאפילו] חפצים העליונים שהוא כענין שכתוב כל אשר חפץ הוי״ה עשה בשמים ובארץ5 ושמים הם העולמות העליונים ולא ישוו בה שכולם הם כלא ממש בערך הלכה אחת שהיא מבחי׳ נפלאותיך ומחשבותיך הנ״ל.67
甚至上界的愿望也不能与她相比，正如经文所说：“凡ה׳所愿的，祂都在天上和地上施行了。”而“天”指上界诸世界，它们“不能与她相比”；因为这一切相较于一条律法，都实在如同全然无有；这条律法属于上文所说“你的奇妙作为与思想”这一层面。
阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）将这一点进一步应用于< bdi lang="he">ה׳自己的“愿望”：“凡ה׳所愿（חפץ，chafetz）的，祂都在诸天成就了。”因此，诸天，也就是上界诸世界，属于< bdi lang="he">ה׳的愿望之列。然而它们不能与一条托拉律法相比，因为这条律法源自< bdi lang="he">ה׳的奇妙作为与思想。
本段说明，自西奈山颁赐托拉以来，诸世界由下界的托拉和 mitzvos 所维系；托拉中的一条律法就胜过所有上界诸世界，而托拉中 ה׳ 的“思想”更高，超越诸世界本身。因此，有思想的人会以托拉为至高喜乐。
从颁赐托拉之前由上而来的激发，转变为颁赐托拉之后由下而来的激发，是哈西德思想中反复出现的主题：自托拉颁赐以来，世界的生命取决于人通过事奉所完成的精炼。将 ה׳ 的“伟大”解作谦卑，也与 Torah Ohr 中 Chayei Sarah 一篇的阐释相呼应：使诸世界获得生命，对 ה׳ 而言是一种降临，而非对其伟大的称颂。
出处
- 1
- 2
- 3במקום שאתה מוצא גדולתו · Megillah 31a:12–13
- 4גדול הוי׳ ומהולל מאד · Psalms 145:3
- 5כל אשר חפץ הוי״ה עשה בשמים ובארץ · Psalms 135:6
- 6
- 7בתורת ה׳ חפצו · Psalms 1:2
大卫为何受到责备 ¶6
正如《Idra》所载，律例属于上方发丝与毛发这一层面；“每一缕发丝都延伸至隐秘的世界”，等等。
《Idra》是《Zohar》（זהר）的一部分，其中把妥拉的律例描述为上方圣颜的“发丝”。每一缕发丝都抵达隐秘的世界，从极高的源头传递生命。
וכמ״ש בע״ח [בעץ חיים] שכל הנימין ושערות הם מבירור רפ״ח ניצוצים כו׳ ותכלית הבירור הוא בעוה״ז כו׳.2
又如《Etz Chaim》（עץ חיים）所载，所有发丝与毛发都源自对二百八十八个火花的精炼，等等；而精炼的最终目的在于这个世界，等等。
阿里扎尔（האריז״ל，the Arizal）的《Etz Chaim》教导说，这些发丝与毛发源自对二百八十八个火花的精炼；这些火花是在器皿破碎时坠落的。只有在这个世界中，通过妥拉（תורה，Torah）和诫命（מצוות，mitzvos），这精炼才能完成。
וזהו זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי שהיה שש ושמח בהם עד שהיו לו כמו זמירות ותענוגים אלא שנענש על שקראם זמירות.
这就是“在我寄居之处，你的律例成了我的歌”：他因这些律例而欣喜欢悦，以至于它们对他而言仿佛歌与愉悦（תענוג，taanug）；然而，他因称它们为歌而受了惩罚。
现在解释关于大卫（דוד）的经文：妥拉的律例给他带来如此大的喜悦，以至于在他看来，它们仿佛歌与愉悦。然而，他因称它们为歌而受了惩罚。
ולא על שלמד בענין זה אלא על ששיבחם3 בזו המעלה לחוד שהוא מקור וחיות כל העולמות.
[他受罚]不是因为他以这种方式学习，而是因为他只以这一特质称颂它们：它们是一切世界的根源和生命力。
大卫并非因怀着喜悦学习妥拉而受责备；他受责备，是因为他称颂妥拉时只提到这一特质——它是一切世界生命的源头，仿佛这就是妥拉最高的美德。《Tanya》（תניא）的《Kuntres Acharon》（קונטרס אחרון）〈David zemiros〉解释说，这一特质只属于 ה׳思想深处的“背面”；而内在的妥拉与无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）为一，在其面前，诸世界皆无足轻重。
שבאמת הוא גבוה למעלה מעלה מבחי׳ קיום וחיות כל העולמות וכמ״ש (שם) ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום4 ופי׳ במדרש (ב״ר [בראשית רבה] פ״א) אמון מופלא שהוא מבחי׳ פלא העליון5 בחינת נפלאותיך ומחשבותיך.
因为实际上，它远远高于维系并赋予一切世界生命的层面；正如经文所说（同上）：“我在祂身旁为阿蒙（אמון，amon），日日成为祂的喜悦”；米德拉什（《Bereishis Rabbah》第1章）解释说，阿蒙意为“奇妙”（מופלא，mufla），属于“至高奇妙”的层面，也就是“你的奇妙作为和你的思念”这一层面。
实际上，妥拉远远高于维系诸世界的作用：在《箴言》中，智慧说自己在 ה׳身旁为阿蒙；本篇 maamar 引述米德拉什，将阿蒙解释为“奇妙”，即至高奇妙。Kehot 引述雷贝·玛哈拉什（רבי מהר״ש，Rebbe Maharash）的话：他所查阅的《Bereishis Rabbah》中，阿蒙只有“导师”“遮盖”和“隐藏”（以及“伟大”）等解释；而《Or HaTorah》则把“奇妙的阿蒙”解释为隐秘智识（מוחא סתימאה，mocha stima'ah）。
וזהו יום יום נגד ב׳ בחינות שהם נפלאותיך ומחשבותיך וזהו ואהיה שעשועים שהיא שעשועים של הקב״ה כביכול בכבודו ובעצמו
这就是“日日”所指的两种层面：“你的奇妙作为”和“你的思念”。这也就是“我成为喜悦”的含义：这是קב״ה（Kudsha Brich Hu，意为「圣者，愿祂受颂赞」）本身的喜悦；可以说，是祂在自己的荣耀与本体中的喜悦。
经文中重复的“日日”，指两个层面： ה׳的奇妙作为和祂的思念。“喜悦”意味着，妥拉是 ה׳本身的喜悦；可以说，是祂在自己的本体中的喜悦。
ולמשל כמו שאדם משתעשע בחכמתו כשאומר דבר חכמה כן ויותר מכן לאין קץ ותכלית באלף אלפים הבדלות הקב״ה משתעשע בחכמתו העליונה שאינה יכולה להתלבש תוך עלמין6 כלל
譬如，一个人说出智慧之言时，会因自己的智慧而感到喜悦；קב״ה（Kudsha Brich Hu，意为「圣者，愿祂受颂赞」）对自己的至高智慧所感到的喜悦，也是如此，而且远远超过此情形，超出千万重不可比拟的差异；这智慧根本无法包裹于诸世界之中。
正如一个人表达出智慧的思想时，会因自己的智慧而喜悦，ה׳对自己的至高智慧也同样喜悦，而且程度无限超越；这智慧高到根本无法进入诸世界。《Or HaTorah》（Kehot 在此引述）称其为隐秘智慧，与流溢界（אצילות，Atzilus）的智慧（חכמה，Chochmah）不同；关于后者，经文说：“你以智慧造了这一切。”
אלא שדוד המלך ע״ה [עליו השלום] היה צריך לפי שעה. בבית מגורי שהיו שונאין לו ואין דינים נמתקין אלא בשרשן דהיינו בשרש התהוות העולמות כשנתהווה ונמשך מאין המוחלט להתענג ולשמוח בחלקו אשר הוא ממשיך בתורתו לקיום וחיות העולמות
然而，圣王大卫（דוד），愿他平安，当时需要这一点：“在我寄居之处”——因为他们憎恨他；严厉的审判只能在其根源处得到缓和，而那根源就是诸世界形成的根源：诸世界由绝对虚无形成，并从那里被引出；[所以他需要]因自己的一份而喜悦欢欣——他通过自己的妥拉将这一份引下，用以维系诸世界并赋予它们生命力，
然而，大卫当时需要妥拉赋予生命的力量，因为在“我寄居之处”，他受到憎恨与迫害。严厉的审判只能在其根源处得到缓和，这是卡巴拉的一项原理；那根源就是诸世界从虚无中被创造的源头。因此，大卫需要为妥拉中由他引下、用以赋予诸世界生命的那一份而欢欣喜悦。
שעי״ז ממילא יתבטלו כל המונעים מאחר שמקבלים חיותם ממנה והם בטלים לגבה וכשממשיך אורה למטה תפול עליהם אימתה ופחד7 והיו כלא היו.
这样，一切阻碍便会自然而然地消融，因为它们的生命力都来自它，并且在它面前处于自我消融的状态；当他把它的光引至下方时，“恐惧与惊骇必临到它们”，它们便仿佛从未存在过。
一切与之对立的力量，其生命都来自妥拉；因此，当人把妥拉的光引下来时，它们便会自行在妥拉面前消融。“恐惧与惊骇”临到它们，它们便仿佛从未存在过。
本段回答了关于大卫的问题：他因妥拉是诸世界生命的源头而欢喜；他需要这种力量来克服敌对者，但他只以这一点称颂妥拉，因此受到责备。妥拉真正的本质是 ה׳自己的喜悦，远远高于诸世界。
二百八十八个火花（רפ״ח）是阿里扎尔对器皿破碎后坠落的火花所作的计数；这些火花的精炼在这个世界中完成。在其根源处缓和审判，是阿里扎尔的一项原理：严厉的力量被提升到其来处的根源，便会得到缓和；这里所说的根源就是妥拉，诸世界——包括人的敌对者——都从妥拉汲取生命。
出处
- 1והיו כלא היו · Obadiah 1:16
- 2וכמ״ש באדרא . . ותכלית הבירור הוא בעוה״ז כו׳ · קטע זה ליתא בבוך 1824.
- 3אלא על ששיבחם · Numbers 18:3
- 4ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום · Proverbs 8:30
- 5ופי׳ במדרש (ב״ר פ״א) . . פלא העליון · Bereshit Rabbah 1:1
- 6שאינה יכולה להתלבש תוך עלמין · באוה״ת נ״ך שם ”הוא בחי׳ חכמה סתימאה ומ״ש כולם בחכמה עשית בחכמה יסד ארץ זהו חכמה דאצילות”.
- 7תפול עליהם אימתה ופחד · Exodus 15:16
贤者的劝诫与法老的梦 ¶7
7וזו היא העצה שיעצו חז״ל [חכמינו זכרונם לברכה] השכם והערב עליהם1 דהיינו שיהא בבחי׳ עליהם מעלה מעלה וגבוה מהם
这就是我们的贤者们所给出的建议：“早起，并在他们之上学习到很晚”（עליהם，aleihem）；也就是说，要处于“在他们之上”的状态，远远高于他们，
阿尔特雷贝回到贤者们的建议：“在书房里早起，并在他们之上（aleihem）学习到很晚，他们就会自行灭亡。”他把 aleihem 解作“在他们之上”：一个人应当提升到高于对手的层次。
דהיינו בבחי׳ עסק התורה שהיא גבוה ונעלה מאד שהיא מקור חיותם. ולכן הם כלים ומתבטלין מאליהן וממילא נדחי׳.
也就是说，处于研习妥拉的状态；妥拉极其高超、崇高，是他们生命力的源头。因此，他们便“自行灭亡”，并“自然而然”地被消除、被排斥。
这个更高的层次就是研习妥拉，因为妥拉是生命力的源头，连与之对立的力量也从那里汲取生命。一个人与它们的源头相连时，它们便会自行消退，不必交战。
והערב עליהם היינו בבחי׳ נפשי כעפר לכל תהי׳ [תהיה] לידום2 וליסבול כנ״ל שיהיה כעפר וארץ שממנה יצא לחם וכל ההשפעות ממטה למעלה אחר מ״ת [מתן תורה] כנ״ל
“晚些时候仍在他们之上学习”指的是“愿我的灵魂对众人如尘土”这一层面：如上所述，要保持沉默并承受[这一切]，使自己如同尘土与大地；粮食由大地而出，而自从颁赐妥拉之后，一切影响也都由下而上，如上所述；
“晚些时候仍在他们之上学习”是第二种方式：谦卑，愿“我的灵魂对众人如尘土”，保持沉默并承受侮辱，正如同一祷文所说：“愿我的灵魂对咒骂我的人保持沉默”；也如拉比 Elazar 在《塔木德》中的回答所开头说的：“在 ה׳ 面前保持沉默”（דום，dom［沉默］）。正如大地能生出粮食，谦卑的人也成为根基；自西奈山颁赐妥拉以来，一切影响都由下而上升起。
דהיינו כשנברר הטוב מן הרע וכו׳ ואזי ממילא יפול הרע ויבוטל כמ״ש (ישעיה מא) יהיו כאין ויאבדו אנשי ריבך3 כי אין להם חיות עוד.
也就是说，当善从恶中被炼净出来时，等等，恶便会自然而然地跌落并被消除，正如经上所说（以赛亚书41）：“他们必成为虚无，与你争竞的人必灭亡”，因为他们不再有任何生命力。
这就是炼净的工作：把善从恶中分离出来；善一经炼净，恶便自行跌落。正如以赛亚所说，对手会成为虚无，因为他们已不再有生命力。
אבל באמת אין זו לבדה מעלת ושבח התורה כ״א כמ״ש ובלילה שירה עמי4 שירו קרי דהיינו שעשועים של הקב״ה כמ״ש ואהיה אצלו כו׳ שעשועים5 זה יהיה עמי וכמ״ש (תהלים קמט) ישמח ישראל6 בעושיו.
但事实上，这并非妥拉的唯一优点和可称颂之处；而是如经上所说：“夜间，祂的歌与我同在”：שירה（shiroh）读作 שירו（shiro），意为“祂的歌”；也就是说，这是קב״ה（Kudsha Brich Hu，意为「圣者，愿祂受颂赞」）的愉悦，正如经上所说：“我在祂身旁”，等等，“是祂的喜悦”；这喜悦将“与我同在”。又如经上所说（诗篇149）：“愿以色列因造他的主而欢喜。”
然而，妥拉给予世界生命、战胜对手，并非妥拉真正值得称颂之处。在“夜间，祂的歌与我同在”这句话中，שירה（shiroh）读作 שירו（shiro），意为“祂的歌”：妥拉是 ה׳自身的喜悦（“我曾是祂的喜悦”），人也分享这喜悦，正如“以色列因造他的主而欢喜”。
והנה ע״י בחי׳ שמחה ותענוג הזה בתורת ה׳ יסיר כל מונע מבית ומבחוץ ואין רע יורד מלמעלה7 כלל
现在，借着对 ה׳之妥拉的喜悦与愉悦这一层面，人便能除去一切内在与外在的阻碍；任何恶都绝不会从上而降。
借着对妥拉的喜悦与愉悦，一切内在和外在的障碍都会被除去。既然恶不会从上而降，一个与这更高愉悦相连的人便受到保护，不受伤害；《Tanya》（תניא）的《Iggeres HaKodesh》（אגרת הקודש）第11章解释说，一切从上而来的都是善；只是因为超出我们的理解，才显得像是恶。
但一个人若没有上述喜悦这一层面，经上论到他时说：“过了两个完整的年头（שנתים ימים，shenasayim yamim）。”
现在，本文开头的经句便得到解释。一个人若缺少对妥拉的这种喜悦，“过了两个完整的年头”这句经文便适用于他。
פי׳ שבחי׳ שנתים ימים שהם בחי׳ יום יום בחי׳ השעשועים הנ״ל הם אצלו בקץ ותכלית10 כלומר שאין לו בחי׳ הנ״ל בעסק התורה ואז ופרעה חולם.
这就是说，“两年的日子”这一层面，也就是“日，日”这一层面、上述喜悦这一层面，对他而言已经到了尽头与极限；换言之，他研习妥拉时没有上述层面。于是，“法老作梦”（חולם，cholem）[cholem 也是一种元音符号的名称，它写作字母上方的一个点]。
“שנתים ימים”（שנתים ימים，shenasayim yamim），字面意思是“日子的两年”，暗示妥拉喜悦中重复的“日，日”；对这样的人而言，这喜悦已告终（מקץ，miketz），也就是说，他研习妥拉时缺少这种喜悦。接着便是“法老作梦”：表示作梦的词 חולם（cholem），也是一种元音符号的名称，它写作字母上方的一个点。
פי׳ אע״פ [אף על פי] שיש לו בחי׳ פרעה שהוא בחי׳ התגלות אלקות ע״י התפלה אעפ״כ [אף על פי כן] אינו בבחי׳ טעמים שהם בחי׳ הנגון ושעשועים הנ״ל כ״א בבחי׳ נקודה ברישי אתוון
这就是说：尽管他具有法老这一层面，也就是借着祈祷而显现אלקות的层面，然而这并不处于音调（טעמים，ta'amim）这一层面；音调是前述旋律与愉悦的层面，而这里仅处于「字母顶端的一点」这一层面，
这样的人仍有一个「法老」——在祈祷中显现的אלקות。但其中缺少音调（טעמים），也就是托拉的旋律与愉悦；它只像一种圆点元音符号（חולם，cholem），是位于字母上方的一点。
כי הנפש מלאה אותיות ואור ה׳ שמאיר בה הוא בחי׳ נקודה קטנה בראשו לבד שמתנוצץ בשכלו הארת והמשכת אלקות אבל אינה מלובשת בתוכו כ״א בבחי׳ מקיף עליו:
因为灵魂充满了字母，而照耀在其中的 ה׳之光，只呈现为位于其顶端的一小点：אלקות的光照与引降在他的理智中闪现；然而，这光并未包裹在他里面，只是以环绕他的方式存在（מקיף，makif）。
灵魂充满了「字母」，也就是它的思想与机能； ה׳的光只像字母上方的一小点那样触及它，如同在理智中闪现的一点光。这光并未成为这个人自身的一部分，而是从外部环绕着他（מקיף）。
本段阐明贤者们所说的两种策略：借着妥拉超越对手，以及使自己谦卑如尘土；继而指出，妥拉真正值得称颂之处，是 ה׳对妥拉的喜悦。若缺少这种喜悦，一个人在祷告中对 ה׳的觉知便只是字母上方的一个点，这正是“法老作梦”的含义。
“字母上方的点”（נקודה בראשי אותיות，nekudah b'reishei asvan）就是 cholem 元音符号；cholem（作梦）这个词的双关，把法老的梦与一种悬浮于灵魂之上、却未进入灵魂的 ה׳之光联系起来。ta'amim（טעמים，ta'amim；诵读音调）与一个单独的点形成对比，反映了卡巴拉对妥拉文本四种组成部分的层级划分：其中 ta'amim，也就是旋律，位居最高。
出处
- 1השכם והערב עליהם · Gittin 7a:7
- 2נפשי כעפר לכל תהי׳ לידום · Berakhot 17a:4
- 3
- 4ובלילה שירה עמי · Psalms 42:9
- 5ואהיה אצלו כו׳ שעשועים · Proverbs 8:30
- 6
- 7ואין רע יורד מלמעלה · Bereshit Rabbah 51:3
- 8בחי׳ השעשועים הנ״ל · ע׳ אוה״ת פ׳ מקץ שלט, א.
- 9ויהי מקץ שנתים ימים · Genesis 41:1
- 10בקץ ותכלית · ראה שיחת ש״פ מקץ תשכ״ה.
母牛与慈爱之线 ¶8
8והנה עומד על היאור.1 שממנו ג״כ נמשך בחי׳ המשכה לשבע פרות הטובות2 שהם ז׳ מדות אהבה ויראה וכו׳ הטבעיי׳ [הטבעיים]
“看哪，他站在河（היאור，ye’or）旁。”从这河中也有流注，引向七头好母牛；它们就是七种属性，即爱与敬畏等天然的[情感]，
在法老的梦中，他站在河边，这河就是尼罗河。河象征从上而来的流注，也滋养七头好母牛，即爱与敬畏等七种情感属性的天然形态。
שיהיה אחר התפלה מחמת זה בסור מרע ועשה טוב.3
使人在祷告之后，因着这一点而“远离恶，行善”。
这些天然情感在祷告中被激发，随后便引导人“远离恶，行善”。
אך אחר זה הנה שבע פרות אחרות4 כו׳. ותאכלנה כו׳5 ולא נודע כו׳.6 שבערך זמן רב אחר התפלה יוכל להתעורר מדות ותאוות גשמיות ומשכחות לגמרי את מדות הטובות אהוי״ר [אהבה ויראה] כו׳ שבשעת התפלה.
但在此之后，“看哪，又有七头别的母牛”……“她们吃了”……“却无人察觉”……因为祷告过了很久以后，肉体的属性和欲望可能被激发起来，使[他]把祷告时的爱与敬畏等美好属性全然忘却。
但随后梦中出现了七头别的母牛：坏母牛吃掉了好母牛，却没有人察觉她们已经吃掉了好母牛。同样，祷告过了一段时间，肉体的欲望可能会生起，把人在祷告时感受到的爱与敬畏完全抹去。
משא״כ בבחי׳ הטעמים שהם בחי׳ שירה וזמרה הנ״ל. ע״ז אמרו (ע״ז [עבודה זרה] ג) כל העוסק בתורה בלילה7 חוט של חסד נמשך עליו ביום שנאמר יומם יצוה8 ה׳ חסדו9 ובלילה שירה עמי
然而，音调（טעמים，ta’amim）这一层面并非如此；它们就是上文所说的歌唱与旋律。关于此，他们说（Avodah Zarah 3）：“凡夜间研习妥拉的人，白日便有一条慈爱之线牵引到他身上，因为经上说：‘白日，הוי׳（Havayah）命令祂的慈爱；夜间，祂的歌与我同在。’”
妥拉的音调，也就是妥拉的歌声，并不会发生这种情形。塔木德说，凡夜间研习妥拉的人，白日便有一条慈爱之线牵引到他身上；这句话出自经文：“白日，Havayah命令祂的慈爱；夜间，祂的歌与我同在。”Likkutei Torah（לקוטי תורה）《Korach》篇回引本篇maamar，以解释这条“慈爱之线”。
שחוט של חסד ואהבה עליונה באה עליו מלמעלה אהבה חדשה יותר מכדי טבעו של נפש אלקות לדבקה בו ית׳ בחי׳ אהבה בתענוגים
[这意味着]，一条慈爱与超然之爱的线从上而来，临到他身上；这是一种新的爱，超越源于ה׳的灵魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）的天然本性，使它依恋于祂，愿祂受称颂；这属于充满愉悦的爱；
这条“慈爱之线”是从上而来的新而超然之爱，超过源于ה׳的灵魂的天然之爱；这是带着愉悦、使灵魂依恋于ה׳的爱。
ומשם נמשך יאור והמשכה לבחי׳ נקודה ברישי אתוון שהיאור הוא עומד על החולם וממשיך עליו הארה רבה ועצומה שלא יהיו פרות הרעות כלל כי אין רע יורד מלמעלה כו׳:
从那里，河流与流注被引向“字母顶端的一点”这一层面；因为河流位于元音点（החולם，cholem）之上，并向其引来浩大而强盛的光照，使坏母牛根本不会出现，因为“恶不会从上而降”，等等。
从这种爱，河流向下流至字母上方的一点，也就是心智中的אלקות火花。河流位于元音点之上，并赐给它极大的力量，因此坏母牛根本不能生起，因为恶不会从上而降。
本段完成了对法老之梦的阐释：单靠祷告所激发的爱与敬畏，之后可能被肉体欲望吞没；但妥拉歌声中的愉悦会引下更高的超然之爱，护持灵魂，使坏母牛根本不会出现。
“慈爱之线”（חוט של חסד，chut shel chesed）在Likkutei Torah《Korach》篇中有较详细的论述；该篇回引本篇maamar加以解释。这里对比的是天然之爱与从上而来的爱：天然之爱会起伏，而从上而来的爱超越灵魂本身的天然本性，因此不会被祷告之后生起的欲望吞没。
出处
- 1והנה עומד על היאור · Genesis 41:1
- 2לשבע פרות הטובות · Genesis 41:2
- 3בסור מרע ועשה טוב · Psalms 34:15
- 4הנה שבע פרות אחרות · Genesis 41:3
- 5ותאכלנה כו׳ · Genesis 41:4
- 6ולא נודע כו׳ · Genesis 41:21
- 7ע״ז אמרו . . כל העוסק בתורה בלילה · בלקו״ת קרח נה, ב. באוה״ת בראשית כרך ד תשד, א. יהל אור ע׳ קסו. וראה שם ע׳ קסח. וע׳ תשכט. בענין חוט של חסד — מבואר באוה״ת נ״ך כרך א ע׳ קטו. כרך ב ע׳ תתנז. ד״ה וסוכה תהי׳ לצל סה״מ תרל״ב כרך ב ע׳ תקיט ואילך.
- 8יומם יצוה ה׳ חסדו · Psalms 42:9
- 9
完成这篇玛玛尔了吗？
标记为已学；这将计入本周和本年度的西尤姆。
在阿沃达中
使自己“在众人面前如尘土”：谦卑——甚至包括苦难所带来的谦卑——能揭开灵魂隐藏的光。学习托拉，不仅要把它视为生命与保护的源头，也要以它为乐，因为它是 ה׳自身的愉悦；这种喜悦会引下来自上方的爱，使祈祷中的爱与敬畏不被一天中的欲望吞噬。
讨论问题
- פרעה与העפר之间的字母游戏，如何把谦卑与揭开隐藏的神圣性联系起来？
- 按照本文的解释，若苦难不是惩罚，它的目的是什么？
- 为什么托拉的一条律例胜过所有更高的世界？还有什么比这更高？
- 大卫称托拉为“歌曲”时，究竟缺少了什么？他当时为何需要这样的赞美？
- 祈祷所激发的爱与敬畏，同托拉之歌所引下的“慈爱之线”有什么区别？