《托拉·奥尔》 · 帕拉沙 Mikeitz · 玛玛尔 12
ביאור על הנ״ל
对上文的阐释
本译文由人工智能根据英文版翻译，并经过数轮对照英文和希伯来文的核查与修订。英文版本身仍在由读者审阅。如果您精通简体中文，我们诚盼您协助审阅这份译文。 志愿审阅
核心思想
有两盏灯：灵魂与诫命。在每一盏灯中，受限的灯芯都把根源于混沌界（תהו，Tohu）的油引上来；这油就是人的理智和此世的物质事物。油燃烧起来，便成为爱，并带来超越一切限度的升腾；这由下而上的升腾，又把“妥拉是光”——收缩（צמצום，tzimtzum）之前的无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）——从上方引下，使其在此世显明。
玛玛尔概要
这篇阐释解释了前一篇 maamar 中“谁高举自己而坐，谁俯身观看”的话。它先提出两个引论。油可以从任何事物中提取，因此代表隐藏在万物中的智慧（חכמה，Chochmah）；普通的油则是源于辉光（נוגה，nogah）的人类理智。收缩（צמצום，tzimtzum）隐藏了无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），使人的事奉，尤其是以自我消融（ביטול，bittul）研习妥拉，能够在下界显明那如同创造之前一般的光；拉比犹大（יהודה，Yehudah）即使在损害法（נזיקין，Nezikin）中也力求如此。接着，maamar 描述了两盏灯。在灵魂之灯中，源于 ה׳ 的灵魂是灯芯，是一条有度量的线；经过精炼的理智则是油。油根植于混沌界（תהו，Tohu），化为“尽你一切的力量”（בכל מאדך，bechol me’odecha）的爱；这种爱只有身在身体中的灵魂才能达到。像火一样，这种爱会无限地传递自身，因此称为光。在诫命（מצוה，mitzvah）之灯中，诫命是灯芯，也是一种环绕之光，提升灵魂以及诫命所用的物质对象。“高举者”（המגביהי，HaMagbihi）一词多出的犹德字母（יו״ד，yud），就是诫命引入王权（מלכות，Malchus）的那个字母，从而把王权提升到其根源。“使人俯身观看者”（המשפילי לראות，HaMashpili lir’os）则指妥拉的显明，清晰得如同亲眼所见。
提纲
- 油即智慧第一个引论：油可以从万物中提取，因为智慧（חכמה，Chochmah）包裹在万物之中；圣油源于至高的智慧，其他的油则源于辉光（נוגה，nogah），也就是人类理智。¶1–3
- “妥拉是光”第二个引论：无限者（אין סוף，Ein Sof）的王权中的收缩（צמצום，tzimtzum），是为了使以自我消融研习的妥拉能在下界显明收缩之前的光；正如拉比犹大在损害法（נזיקין，Nezikin）中所做的那样。¶4–10
- 灯的普遍原理灯芯是收缩之后引出的量度之线；其上的光是超越限度的妥拉之光，借着油的燃烧而得以显现。¶11–12
- 灵魂之灯源于 ה׳ 的灵魂是灯芯，辉光（נוגה，nogah）中的理智之魂是油；油根植于混沌界（תהו，Tohu），遂化为火；修复界（תקון，Tikkun）则由混沌界建成。¶13–15
- 为何称为光超越灵魂器皿的爱，即“尽你一切的力量”（בכל מאדך，bechol me’odecha），唯有通过身体才能达到；它像火一样无限地传递自身。这是返回之光（אור חוזר，Or Chozer），它引下“妥拉是光”。¶16–24
- 诫命之灯灵魂与诫命彼此需要；诫命是灯芯，也是一种环绕之光，将理智之魂和诫命所用的物质对象提升到无限之光。¶25–28
- “高举者”中的犹德字母多出的犹德字母（יו״ד，yud），就是诫命引入王权（מלכות，Malchus）的那个字母，使字母达莱特（דלת，dalet）变成字母海（ה״א，hei），并将王权提升起来。《Zohar》（זהר）中的“愿有”（יהי，yehi）以及父亲（אבא，Abba）的根基（יסוד，Yesod），阐明了这个较低层面的犹德字母。¶29–35
- Lashaves：坐着为王这一升腾使王权处于坐姿，也就是君王的姿态：身体俯低，双足高于地面。¶36–38
- HaMashpili lir’os经文的后半句是“妥拉是光”：无限之光显明于书面妥拉和口传妥拉中，清楚得如同亲眼所见，超越由听闻而来的爱。¶39
核心概念
- 收缩（tzimtzum）צמצום
- 无限之光在无限者（אין סוף，Ein Sof）的王权中被隐藏，为诸世界留下空出的空间。收缩只发生在光本身，也只是从诸世界的角度而言；其目的在于使人的事奉在下界显明那如同此前一般的光。
- 自我消融（bittul）ביטול
- 在 ה׳ 面前自我消融。显明出来的自我消融，正是这篇 maamar 所称的“光”：无限之光在下界显现，正如它在上界一样。
- 量度之线（kav hamiddah）קו המדה
- 收缩之后引出的细微光线，按量度赐下光。它是灯的灯芯，也是源于 ה׳ 的灵魂那有度量的爱；《Zohar》称之为“黑暗之灯”（בוצינא דקרדינותא，botzina dekardinusa）。
- 辉光外壳（kelipas nogah）קליפת נוגה
- “发光”的领域，既非全然神圣，也非全然邪恶；人的理智和物质对象都源于此。它是灯中的油，其根源在混沌界（תהו，Tohu）。
- 混沌与修复（Tohu and Tikkun）תהו ותקון
- 混沌界（תהו）具有丰盛的光，器皿彼此独立、上下相承，最终破碎；修复界（תקון）则以量度将光沿着线引出，并使各部分彼此包含。修复界本身就是由混沌界建成的。
- “尽你一切的力量”בכל מאדך
- 超越灵魂器皿的爱与敬畏（אהבה ויראה，ahavah v'yirah）；相对于个人而言，它不受限度约束，尽管其自身实际上有界限。此世中的归回（תשובה，teshuvah）使人达到这种爱与敬畏；它由此引下真正无限的无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）。
- 返回之光（Or Chozer）אור חוזר
- 从下方升起、源于对辉光外壳（קליפת נוגה）的精炼之光：它是强大的“尽你一切的力量”之爱，并由此反过来把无限之光引下。
- 环绕之光（Or Makif）אור מקיף
- 大到无法容纳于内部、环绕着被它提升之物的光。诫命将它引下，使它如衣袍般环绕灵魂。
- 字母 hei 中的犹德יו״ד שבתוך הה״א
- 王权本身只是字母达莱特（דלת，dalet），意为“自身一无所有”；诫命将一个犹德字母（יו״ד，yud）引入其中，使它成为字母 hei（ה״א，hei），并将其提升至无限者的王权。这就是“高举者”（המגביהי，HaMagbihi）中多出的犹德字母。
油即智慧 ¶1–3
这个标题表明，此篇maamar是一篇阐释（ביאור，biur），回顾Torah Ohr（תורה אור）中紧接在前的maamar；那篇maamar阐释了经文“谁高升而坐”。它更深入地阐明了前一篇maamar的主题；据手稿记载，两篇maamar都在5567年（1806）光明节安息日讲授。
这个标题表明，接下来的内容是对前一篇maamar作更深入的阐释。
据Kehot的注释，这篇阐释见于手稿1135，出自采马赫·策德克（הצמח צדק）亲笔；其中有两处此前未曾刊印的批注，已收入本版。手稿1135、17和755记载，这两篇maamar是在5567年（1806）光明节安息日讲授的。
出处
- 1ביאור על הנ״ל · נמצא בבוך 1135 בגוכתי״ק הצ״צ כמו שנדפס כאן, וניתוסף שם ב׳ הגהות שלא נדפסו ונתוספו כאן. בבוך 1135. 17. 755 רשום ”(הנאמרים בשבת חנוכה תקס״ז)”.
2להבין ביאור הדברים ע״פ המגביהי לשבת1 כו׳. הנה צריך להקדים שני הקדמות. הא׳ מ״ש בפרדס2 הטעם שמכל הדברים נוכל להוציא שמן.
为明白[经文]「那使自己高坐而居的」等语的阐释：必须先提出两项引言。第一项是《Pardes Rimonim（פרדס רמונים）》所说的理由：为什么我们能够从一切事物中提取油，
这段阐释旨在说明先前关于「那使自己高坐而居的」这句经文（诗篇113:5）的讨论，并以两项引言作为开端。第一项引自《Pardes Rimonim（פרדס רמונים）》——这部由摩西·科尔多韦罗拉比（ר׳ משה קורדובירו）所著的经典卡巴拉著作；书中提出的问题是：为什么能从每一种物质中提取油？在《Likkutei Torah（לקוטי תורה》Shelach篇中，阿德莫尔·哈扎肯（אדמו״ר הזקן）也带出同一教导：万物皆可提取出油，甚至石头也可以，因为「你以智慧造了万物」。
כמו שעושין בתקון הרפואות. הוא לפי שכולם בחכמה עשית3 ונמצא בכל הדברים מלובש בחינת חכמה זהו בחינת השמן שהוא בחי׳ חכמה
正如配制药物时所做的那样。这是因为「你以智慧造了万物」，所以一切事物中都包裹着智慧（חכמה，Chochmah）这一层面；而油正是这一层面，也就是 חכמה 这一层面，
从任何东西中都能榨出油，正如配制药物时所做的那样，因为诗篇说，ה׳以智慧造了万物。因此，每一种受造物中都包裹着 חכמה；油则象征那蕴藏于物质中、可以从中提取出来的丰厚内涵，即 חכמה。刊载于《Torah Ohr（תורה אור）》110d的一篇补充说明又指出，在器皿破碎中，唯独 חכמה 没有破碎，因此它的光留存在每一具体事物中，并使其持续有生命力。
正如《Zohar（זהר）》所说，酒是理解（בינה，Binah），油是 חכמה。因此经文说：「一位来自提科亚的智慧妇人」，因为「提科亚以油为首。」
《Zohar》将酒与 בינה 相配，将油与 חכמה 相配。因此，约押（יואב，Yoav）派人请来的那位「智慧妇人」来自提科亚；《Mishnah（משנה）》称提科亚以油为首。智慧与油彼此相应。
第一项引言确立了这一点：油象征 חכמה，也就是包裹在每一受造物中的智慧。
《Menachos（מנחות）》中的《Mishnah》称提科亚在橄榄油方面居首，堪称「阿尔法」；阿德莫尔·哈扎肯从《Shmuel（שמואל）》中那位来自提科亚的智慧妇人这一选择，读出油与 חכמה 之间联系的暗示。
出处
- 1המגביהי לשבת · Psalms 113:5
- 2הא׳ מ״ש בפרדס · ראה גם לקמן מ, ד. קי, ד. לקו״ת שלח מב, א. אוה״ת פ׳ תצוה ע׳ א׳תקס.
- 3
- 4אשה חכמה מתקוע · II Samuel 14:2
- 5תקוע אלפא לשמן · Menachot 85b:11–12
- 6ביאור על הנ״ל · נמצא בבוך 1135 בגוכתי״ק הצ״צ כמו שנדפס כאן, וניתוסף שם ב׳ הגהות שלא נדפסו ונתוספו כאן. בבוך 1135. 17. 755 רשום ”(הנאמרים בשבת חנוכה תקס״ז)”.
3והנה שמן הטוב ושמן המשחה12 הוא בחכמה דקדושה שבע״ס [שבעשר ספירות] עליונות. וע״ז נאמר כשמן הטוב3 כו׳ זקן אהרן כו׳
现在，美好的油和膏油，都属于神圣的智慧（חכמה，Chochmah）；这智慧位于上层十个流溢属性（ספירות，Sefiros）之中。对此经文说：“如美好的油……”“亚伦（אהרן）的胡须……”
最上等的油——“美好的油”和圣所的膏油——源自上层十个流溢属性中的神圣 חכמה。《诗篇》描述“美好的油”流淌到“亚伦的胡须”上，这是神圣智慧向下流溢的意象。
正如《Zohar》（זהר）在［Vayikra篇］和《Emor篇》中所写。但是，其余一切油都源自辉光领域（נוגה，nogah）；而辉光领域中存在人类理智里的 חכמה 这一层面。
此处引述的是《Zohar》中关于Vayikra篇和Emor篇的内容。其余一切油都源自 נוגה——这个“发光”的领域既非全然神圣，也非全然邪恶；נוגה中的智慧就是普通的人类理智。本篇阐释的一些手稿补充说，连橄榄油也源自 נוגה，只有膏油才源自神圣的上层 חכמה。
本段区分了两类油：神圣的油根植于上层 חכמה；其余一切油则源自 נוגה，象征人类理智。稍后，讲章（מאמר，maamar）将把第二类油置于灯中。
Kehot的注释引述了第17号和第755号手稿中的一段补充：连橄榄油也源自 נוגה，因为贤者说，橄榄会使人忘却七十年的研习，而遗忘正是外壳（קליפות，kelipos）所在之处；橄榄油能使那段学业恢复，是因为它正是从橄榄中提炼出来的。只有膏油才是从古远者（עתיק，Atik）流出的上层 חכמה 引下来的；因此，仿制膏油会招致剪除之罚（כרת，kares）。补充文字最后总结说：“由此引言可知，下界的油源自辉光界外壳的 חכמה（קליפת נוגה，kelipas nogah）。”
出处
- 1שמן הטוב ושמן המשחה · Zohar, Vayikra 13:97–16:104
- 2שמן הטוב ושמן המשחה · Zohar, Emor 2:6–3:12
- 3כשמן הטוב · Psalms 133:2
- 4וכמ״ש בזהר ויקרא ופ׳ אמור · ז, ב. פח, ב.
- 5שו״ה בחי׳ — חכמה שבשכל אנושי · בגוכתי״ק הצ״צ. ובבוך 17. 755 נוסף: ”אצ״ל סתם שמנים כמו שמן אגוזים שמן צנונות כו׳ אלא אפי׳ שמן זית נלקח מבחי׳ נוגה שהרי ארז״ל שהזית משכח תלמודו של ע׳ שנה, והשכחה היא מקום הקליפות, ושמן זית שמחזיר תלמודו של ע׳ שנה זהו לפי שהוא בירור מה שנתברר מק״נ מבחי׳ הזית כו׳, והיינו דוקא למי שיוכל לברר ולהעלות, אבל עכ״פ הוא נלקח מבחי׳ ק״נ. רק בשמן המשחה נמשך מבחי׳ ח״ע הנמשך מע״ק כמ״ש בזהר, ולזה חייבים כרת על העושה כמתכונתה כי מה האדם שיבוא אחרי המלך להתדמות כו׳. נמצא היוצא לנו מהקדמה זו שהשמן שלמטה זהו מבחי׳ חכמה דק״נ”.
“妥拉是光” ¶4–10
4והקדמה השנית הוא פי׳ מ״ש ותורה אור.1 כי הנה פי׳ אוא״ס [אור אין סוף] הוא מל׳ דא״ס שבה כל הצמצום הנז׳ [הנזכר] בתחלת ספר עה״ח [עץ החיים].2 שנעשה בחי׳ צמצום בהאור להיות נעשה מקום פנוי וחלל שהכל הוא באוא״ס [באור אין סוף] בהאור דוקא.
第二个引言，是解释经文“托拉是光”这句话。无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），其含义是无限者（אין סוף，Ein Sof）的王权（מלכות，Malchus）；其中包含了《Etz Chaim》（עץ חיים）开篇所提到的全部收缩（צמצום，tzimtzum）：光中发生了收缩，使空出的空间与虚空得以形成。因为这一切都在无限之光中，确切地说，是在光中，
第二个引言解释了“托拉是光”这句话（《箴言》6:23）。这里的“无限之光”指无限者的王权；《Etz Chaim》开篇所述的收缩，就是在这一层面发生的。《Etz Chaim》是阿里扎尔（האריז״ל）的教导，由拉比·哈伊姆·维塔尔（רבי חיים ויטאל）记录。光被收回，留下一个“空出的空间”，使有限的世界得以存在。阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）强调，整个收缩只发生在光中；《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）《Vayikra》的补编（51b）也探讨了《Etz Chaim》开篇的这些话，并提出疑问：无限之光本身怎么可能发生收回，因为“我，הוי׳（Havayah），并没有改变”。
第二个引言指出，收缩发生在无限者的王权中，也就是光之内，从而为世界留下空间。
מלכות是每一层面的最低属性，是该层面与自身以外之物建立关系的能力。将收缩置于无限者的 מלכות之中，就使收缩不涉及祂的本质，正如下一段所说。
出处
- 1ותורה אור · Proverbs 6:23
- 2הנז׳ בתחלת ספר עה״ח · ראה בלקו״ת ויקרא בהוספות נא, ב ואילך.
5ולא במהו״ע [במהותו ועצמותו] ממש ח״ו [חס ושלום]. והכוונה בצמצום זה הוא כדי שאח״כ ע״י עבודת האדם בעוה״ז שיתהוה ע״י צמצום זה יומשך להיות גלוי מל׳ דא״ס כמו קודם שנברא.
[并且]收缩（צמצום，tzimtzum）并非发生于祂自身真正的本质与存在中，万不可如此。此一收缩的用意，是使得后来借着人在此世间的事奉——此世间正是通过此一收缩而形成的——[光]得以被引降下来，从而显明无限者（אין סוף，Ein Sof）的王权（מלכות，Malchus），如同[世界]尚未被创造以前那样。
收缩只作用于光，绝不会触及 ה׳ 自身的本质。其目的在于，人借着在这个因 צמצום 而得以形成的世界中事奉 ה׳，将无限者的 מלכות 重新引降下来，使之显现如同创造之前那样。
פי׳ כמו שהאור הוא קודם הצמצום כך יהיה ממש הגלוי למטה שלא יסתיר הצמצום כלל.
也就是说，正如收缩之前的光如何，下面的显现也将完全如此，以至于收缩全然不再遮蔽。
目标是使下界的显现与收缩之前的光完全一致。如此一来，收缩便不再遮蔽任何事物。
收缩是为了人的事奉；人的事奉旨在下界显明那与收缩之前所照耀的光完全相同的光。
6וכמ״ש אני ראשון ואני אחרון1 ומבלעדי וגו׳. פי׳ אני ראשון כמו שהיה קודם הצמצום ואני אחרון היינו כמ״ש ונשגב ה׳ לבדו כו׳.
正如经上所说：“我是首先的，也是末后的，除我以外……”这就是说，“我是首先的”，如同[祂]在收缩（צמצום，tzimtzum）之前那样；“我是末后的”，意即经上所说：“唯有 הוי׳（Havayah）将被尊崇……”
以赛亚（ישעיהו）的“我是首先的，也是末后的”这句经文，被解读为启示的不同阶段。“首先”指收缩以前的 ה׳；“末后”指未来届时“唯有 ה׳将被尊崇”。
ומבלעדי היינו באמצעות שנעשה בחי׳ הצמצום וההסתר יהיה ג״כ אין לנו מלך אלא אתה שיהיה גלוי הבטול שלא יהיה הסתר והעלם. והמשכה זו היא ע״י התורה.
“除我以外”指中间的阶段，即收缩与遮蔽这一层面已经形成之时：在那里也将是[这样：]“我们没有王，唯有你”，使自我消融（ביטול，bittul）显露出来，不再有任何遮蔽或隐藏。这种向下的引降是通过托拉而实现的。
经文中的 umibaladai 意为“除我以外[没有别的 ה׳]”；阿尔特雷贝将它解读为“首先”与“末后”之间的阶段：当下这个处于收缩与遮蔽中的世界。即使在这里，目标仍是“我们没有王，唯有你”（祈祷文《我们的父，我们的君王》（אבינו מלכנו，Avinu Malkeinu）中的语句）：显明的自我消融，不让任何事物遮蔽 ה׳；而托拉正是实现这一点的途径。
וזהו ותורה אור שממשיך בחי׳ גילוי אוא״ס [אור אין סוף] כמו קודם הצמצום גם לאחר הצמצום. (וזהו מתניתין מלכתא המשכת גלוי מלכות דא״ס האור שלמעלה מהצמצום).
这就是[“托拉是光”的意思]：它将无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）的显露这一层面引降下来，使之在收缩之后也如同收缩之前那样显现。（这也就是“《Mishnah》（משנה）是王后”的意思：引降无限者（אין סוף，Ein Sof）的王权（מלכות，Malchus）之显露，也就是收缩以上的光。）
这就是“托拉是光”的含义：托拉将收缩以前的无限之光之显露带入收缩之后的世界。括号中又补充说明，为什么《Mishnah》被称为王后（מלכתא，malkesa）：它引降无限者的王权，即收缩以上的光。
וזהו ענין רב יהודא כולי תנויי׳ בנזיקין2 הוה והי׳ [והיה] פטור מן התפלה כו׳ לפי שההשתלשלות הם בחי׳ העלם והסתר
这就是拉夫·耶胡达（רב יהודא）的情形：“他全部的研习都在《损害篇》（נזיקין，Nezikin）中”，而且他可以免于祈祷，等等。因为逐级下降的世界链条（השתלשלות，hishtalshelus）本身就是遮蔽与隐藏，
《塔木德》记载，在拉夫·耶胡达的时代，所有研习都集中在《Nezikin》篇，即《Mishnah》中论述损害的部分；另有记载说，他每三十天才祈祷一次（Rosh Hashanah 35a），而本篇 maamar 将此称为免于祈祷。这里的解释从一个原则出发：世界链条的本质就是遮蔽。
כמ״ש ישת חשך סתרו3 דזה קאי על התהוות בחי׳ הכתר כי החכמ׳ [החכמה] נק׳ אור שהוא בחי׳ גלוי
正如经上所说：“祂以黑暗为隐蔽。”这是指冠冕（כתר，Keser）这一层面的形成；因为智慧（חכמה，Chochmah）被称为光，属于显露这一层面，
《Tehillim》（תהלים）说， ה׳“以黑暗为隐蔽”；阿尔特雷贝将这句话应用于冠冕这一层面的形成——它位于认知之上。在《Likkutei Torah》的《Tzav》中，他解释说，这黑暗位于世界链条之上；它之所以被称为黑暗，只是从下方看来如此，因为任何思想都无法把握它。相比之下，智慧被称为光，因为它是最初的显露。
כמ״ש ראשית חכמ׳ [חכמה]4 ראשית הגלוי והכתר שלמעלה מן החכמה ואינו מאיר ומתגלה נק׳ אצלנו בשם חשך לפי שאינו מושג.
正如经上所说：“智慧的开端”——也就是显露的开端。而冠冕在智慧之上，并不发光，也不显露；从我们这方面来说，它被称为“黑暗”，因为它无法被把握。
经文说：“智慧的开端是敬畏 ה׳”；这里“智慧的开端”被解读为“显露的开端”。冠冕高于智慧，不会公开显现；因此从我们这方面看来，它被称为黑暗，纯粹是因为我们无法把握它。
וכמ״ש בזהר פ׳ בראשית (דל״ב ע״א)5 (ועמ״ש ע״פ שחורה אני67 כו׳ בענין שהתורה ניתנה אש שחורה ע״ג [על גבי] אש לבנה).
正如《Zohar》（זהר）《Bereishis》（בראשית）篇（32a页）所说。（另请参阅关于[经文]“我是黑的”所写的内容，其中论及托拉以黑火覆于白火之上而赐下。）
这里引用了《Zohar》关于《Bereishis》的论述。读者也被引向《Likkutei Torah》《Shir HaShirim》中论述“我是黑的”的 maamar，那里谈到托拉以黑火覆于白火之上而赐下；阿尔特雷贝在那里解释说，相对于其上的无限者而言，连冠冕也被称为黑暗和“黑火”，而其上的无限者就是“白火”。
וגם לכן נק׳ הכתר חשך שהוא העלם לאוא״ס [לאור אין סוף]8 והחכמה היא העלם הכתר שאינו מאיר כ״א ע״י החכמה נמצא החכמה מעלים ומסתיר על הכתר.
冠冕也因此被称为黑暗：它遮蔽了无限之光。而智慧则遮蔽冠冕；冠冕只有通过智慧才发光。因此，智慧遮蔽并掩盖了冠冕。
冠冕被称为黑暗还有第二个原因：它遮蔽无限之光。同样，智慧也遮蔽冠冕；冠冕只有通过智慧才发光。因此，每一个层面都会遮蔽其上方的层面。
ולכן נק׳ קו המדה בוצינא דקרדוניתא91011 מלשון חטי קרדנייתא12 שהוא ענין קדרות ושחרות לפי שצ״ל מדה וגבול עד כאן בחי׳ חכמה.13
因此，测量线（קו המדה，kav hamiddah）被称为“בוצינא דקרדוניתא”（botzina dekardinusa）；这个名称源自“卡尔代奈萨麦”（חטי קרדנייתא，chitei kardenaisa）一语，意指昏暗与黑色；因为必须有度量和界限：“到此为止，是智慧（חכמה，Chochmah）的层面”，
测量线，即设定界限的光之线（קו，kav），在《Zohar》（זהר）中被称为“בוצינא דקרדוניתא”（botzina dekardinusa）。阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）从塔木德中的“卡尔代奈萨麦”（חטי קרדנייתא，chitei kardenaisa）一语推导出这个名称；他说，这个词指昏暗与黑色：度量本身，也就是“智慧只到此处为止”，是一种黑暗。《Torah Ohr》（תורה אור，107d）刊载的一则补充说明解释说，这条测量线来自阿提克·约明（עתיק יומין，Atik Yomin）的严厉力量（גבורות，Gevuros）；这严厉力量是一切度量与收缩的根源。
借着以赛亚的经文，本段说明托拉的作用，是将收缩以前的光带入收缩之后的世界；并解释为何世界链条中的每一个层面，从冠冕往下，都被称为黑暗。
Kehot的注释引用了手稿17中较长的一种读法：从我们这方面看来，冠冕因无法被把握而被称为黑暗；但相对于无限之光而言，它就是字面意义上的黑暗，因为收缩以前的光，即使在冠冕中也不发光，除非经过收缩和空出的空间。《Likkutei Torah》论《Tzav》（15d）又补充说，这种黑暗——“祂以黑暗为隐蔽”——位于世界链条之上；它被称为黑暗，只是从下方看来如此，因为任何思想都无法把握它。
出处
- 1אני ראשון ואני אחרון · Isaiah 44:6
- 2ענין רב יהודא . . בנזיקין · Berakhot 20a:4
- 3ישת חשך סתרו · Psalms 18:12
- 4ראשית חכמה · Psalms 111:10
- 5שו״ה שאינו מושג — בזהר פ׳ בראשית (דל״ב ע״א) .ֿ. וגם לכן · בבוך 17 נוסף: ”אך אע״פ שאצלינו נק׳ הכתר חושך לפי שאינו מושג אבל לגבי אור א״ס ב״ה נק׳ הכתר חושך כפשוטו לפי שאין מאיר ומתגלה האור פי׳ כי האור זהו אור א״ס ב״ה כמו שהוא לפני הצמצום ובחי׳ זו אינו מאיר כלל אפילו בהכתר כנודע בע״ח רק ע״י צמצום ומקום פנוי”: ולכן נק׳ הכתר. בענין כתר שנק׳ חושך — ראה לקו״ת צו טו, ד.
- 6ע״פ שחורה אני · לקו״ת שה״ש ד, א.
- 7שחורה אני · Song of Songs 1:5
- 8נק׳ הכתר חשך שהוא העלם לאוא״ס · Zohar, Bereshit 36:352–37:361
- 9קו המדה בוצינא דקרדוניתא · Zohar I, 15a
- 10בוצינא דקרדוניתא · Zohar, Idra Zuta 24:113–27:121
- 11בוצינא דקרדוניתא · Tikkunei Zohar 19a:14–16
- 12חטי קרדנייתא · Pesachim 7a
- 13ונשגב ה׳ לבדו · Isaiah 2:11
7וע״כ בחי׳ בינה כו׳. שכ״ז [שכל זה] הוא חשך ולא אור. אבל אור הוא גלוי הבטול להיות אוא״ס [אור אין סוף] למטה כמו למעלה מהצמצום כו׳.
[并且]“到这里是理解（בינה，Binah）这一层面”，等等。这一切都是黑暗而非光明。但光明，是自我消融（ביטול，bittul）的显露，使无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）在下方如同在收缩（צמצום，tzimtzum）之上那样存在，等等。
这里按层次逐一衡量，说“到这里是理解这一层面”；所有这些经过衡量的层面都是黑暗而非光明。在这篇 maamar 的意义上，光明是显露的自我消融；在这种状态中，无限之光在下方的临在，恰如它在收缩之上那样。
וכמו שהוא קמיה ית׳ שהצמצום אינו אלא לגבי העולמות כנודע. והיינו דוקא ע״י התורה מגלה עמקות מני חשך1 ממעמקים קראתיך הוי״ה2
正如它在祂面前那样，愿祂受称颂；因为众所周知，收缩只与诸世界有关。具体而言，这是借着托拉实现的：“祂从黑暗中显明深奥之事”；“我从深处向你呼求，ה׳。”
在 ה׳自身面前，收缩并不遮蔽任何事；它只存在于诸世界的视角中。正如经文所说：“祂从黑暗中显明深奥之事”，以及“我从深处向你呼求，Havayah”，唯有借着托拉，这个隐藏的真相才得以显露。《Zohar》（זוהר，Bereishis 32a）将 Iyov 的经文解释为：隐藏的超然层面唯有从黑暗之中才能显露。
כי התורה היא בחי׳ חכמה שנמשכה ממלכות דא״ס (שהיא בחי׳ מו״ס [מוחא סתימאה] דעתיקא שבחי׳ כתר ועתיק נק׳ מל׳ דא״ס. וכנודע שמבחי׳ מל׳ דא״ק [דאדם קדמון] נעשה כתר לאצי׳)
因为托拉是智慧（חכמה，Chochmah）这一层面，它从无限者（אין סוף，Ein Sof）的王权（מלכות，Malchus）流出（这就是古老者（עתיקא，Atik）的隐秘脑（מוחא סתימאה，mocha stima’ah）这一层面；因为冠冕（כתר，Keser）与古老者都称为无限者的王权；并且众所周知，原初之人（אדם קדמון，Adam Kadmon）的王权这一层面，成为[流溢界（אצילות，Atzilus）]的冠冕），
托拉是智慧，源自无限者的王权。括号中的话将其源头置于古老者的隐秘脑，即古老者内在层面的隐秘智慧；冠冕与古老者本身都称为无限者的王权。这里也提到，原初之人的王权成为流溢界的冠冕。
ושם שורה אור א״ס ב״ה בבחי׳ לא שניתי3 ממש שאין שם העלם והסתר כלל. וכמ״ש יהי אור זו חכמה4 והכתר נק׳ אויר.
在那里，无限者的光安住着，愿祂受称颂；它确实处于“我没有改变”的状态，因为那里完全没有隐藏或遮蔽。正如经文所说：“要有光”（אור，or），这就是智慧；而冠冕被称为“空气”（אויר，avir）。
在那里，无限之光安住不变，正如“我，ה׳，没有改变”所说，毫无遮蔽。托拉中的“要有光”（or）指的是智慧；而冠冕并不公开发光，因此被称为 avir，即“空气”。这两个词只差一个字母，即 yud（י）。在 Likkutei Torah 的 Beha’aloscha 篇中，阿尔特雷贝解释说，托拉之所以是光，是因为它源自智慧；智慧带有显露的愉悦，因此托拉显露了隐藏在诫命（מצוות，mitzvos）中的超然愉悦。
ורב יהודה שהיה אדם גדול מאד5 היה יכול להמשיך בטול עליון ע״י שהיה בטל בעצמו בק״ש [בקריאת שמע] כי מן הק״ש [הקריאת שמע] לא היה פטור רק מן התפלה.6
拉夫·犹大（רב יהודה）是一位非常伟大的人；他能够借着在诵读示玛（קריאת שמע，Krias Shema）时自身处于自我消融（בטל，batel）的状态，引下来超然的自我消融。因为他并未免于诵读示玛，只是免于祷告。
拉夫·犹大是一位非常伟大的人；他在诵读示玛时自身处于自我消融的状态，因此能够引下来超然的自我消融。这篇 maamar 指出，他虽免于祷告，却没有免于诵读示玛。
本段将“光明”界定为无限之光显露的自我消融，说明托拉作为源自无限者之王权的智慧，能够将其显露，并开始将这一点应用于拉夫·犹大。
Kehot 的注释将“要有光：这就是智慧”与 Likkutei Torah 的 Beha’aloscha 篇（34c）联系起来：托拉之所以是光，是因为它源自智慧，并显露隐藏在诫命中的超然愉悦。
出处
- 1מגלה עמקות מני חשך · Job 12:22
- 2ממעמקים קראתיך הוי״ה · Psalms 130:1
- 3לא שניתי · Malachi 3:6
- 4יהי אור זו חכמה · Genesis 1:3
- 5שו״ה אור — אדם גדול מאד · בבוך 17 נוסף: ”לית דין ברנש”.
- 6
8ורצה להמשיך גם בנזיקין מקום הקליפות שהם ארבעה אבות נזיקין1 שיהיה בלע המות לנצח2 וכמו שיהי׳ [שיהיה] לע״ל [לעתיד לבוא] בעת תח״ה [תחיית המתים] שיחיו העצמות ויקרם עליהם עור3 ובשר כמ״ש גבי עצמות דיחזקאל4
他还希望把[它]降到损害法（נזיקין，Nezikin）之中——那里是外壳（קליפות，kelipos）所在之处；外壳对应四种主要损害类别——使“祂必永远吞灭死亡”，正如未来死人复活之时：那时骨头将活过来，皮肤和肉将“长在它们上面”，正如关于以西结（יחזקאל）的骨头所说的那样。
拉夫·耶胡达想把这种自我消融（ביטול，bittul）也带入 נזיקין，即损害法；其中“四种主要损害类别”代表外壳的领域。其目标是未来“祂必永远吞灭死亡”的时刻，也就是复活之时；那时骨头将复活，长出皮肤和肉，正如以西结关于枯骨的异象所示。
שיהיה גשמיות ממש ואעפ״כ [ואף על פי כן] יהיו נהנין מזיו השכינה בלי אכילה ושתיה5 לפי שיומשך בטול עליון גם בגשמיות ממש וכמארז״ל [וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה] עתידים צדיקים6 שיאמרו לפניהם קדוש שיהא קודש שורה למטה.
[也就是说，]届时会有真实的物质性，然而他们仍将享受临在（שכינה，Shechinah）的光辉，而不饮食，因为至高层面的 ביטול 也将被引降到真实的物质性之中。正如我们的贤者（愿他们的记忆蒙福）所说：“将来，在义人面前要说‘圣洁’”：也就是说，圣洁将临于下界。
复活的人将具有完整的物质身体，却能享受临在的光辉而不饮食，因为至高的 ביטול 将达到物质性本身。这也说明了为何贤者说，将来会在义人面前说“圣洁”：圣洁将临于下界。Torah Ohr（תורה אור）《Toldos》篇解释了同一段话：天使会在义人面前说“圣哉”，因为有些启示只会被引降到下界，给予此世的灵魂。
拉夫·耶胡达（יהודה）研习 נזיקין，被呈现为一种努力：把至高的 ביטול 带入外壳的领域本身，以此预示复活；届时，圣洁将安住于物质身体之中。
出处
- 1ארבעה אבות נזיקין · Mishnah Bava Kamma 1:1
- 2בלע המות לנצח · Isaiah 25:8
- 3ויקרם עליהם עור · Ezekiel 37:8
- 4כמ״ש גבי עצמות דיחזקאל · סי׳ לז.
- 5נהנין מזיו השכינה בלי אכילה ושתיה · Berakhot 17a:12
- 6עתידים צדיקים · Bava Batra 75b
9ועל דרך זה היתה תורתו של רב יהודא ושל רבי שמעון בן יוחאי שהיתה תורתם אומנתם1 שהיתה תורתם בבחינת בטול ממש לאור אין סוף ולא הם המדברים ד״ת [דברי תורה] אלא דבר ה׳ בפיהם כו׳.
拉夫·耶胡达（רב יהודא）和拉比·西蒙·本·约海（רבי שמעון בן יוחאי）的托拉正是如此，他们以托拉为业：他们的托拉处于对无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）真实自我消融（ביטול，bittul）的状态；说托拉之言的并不是他们自己，而是 ה׳的话语在他们口中，等等。
拉夫·耶胡达和拉比·西蒙·本·约海被描述为“以托拉为业”之人：他们的学习完全自我消融于无限之光。他们自己并不是说出托拉之言的人；而是 ה׳的话语借着他们说出。
本段将拉夫·耶胡达和拉比·西蒙·本·约海的托拉学习描述为完全的自我消融，以至于 ה׳自己的话语借着他们说出。
出处
- 1רבי שמעון בן יוחאי שהיתה תורתם אומנתם · Shabbat 11a:8
10וזהו ענין מתניתין מלכתא כמלך שמצוה כו׳. שיש בחי׳ עבד שלומד כדי שידע רצון וגזירת המלך. ויש בחינת מלך שהוא הגוזר עצמו כו׳.
这就是所谓“《米示拿》（Mishnah，משנה）是王后”的含义：它如同一位下令的君王，等等。因为有一种层面是仆人，他学习是为了知道君王的意愿和命令；还有一种层面是君王，他本人就是发出命令的人，等等。
米示拿被称为王后，因为学习有两种方式：像仆人那样学习，以知道君王的意愿和命令；或者像君王那样，自己就是发出命令的人。
ולכן במרע״ה [במשה רבינו עליו השלום] נאמר ויהי בישרון מלך1 כו׳. נמצא היוצא מהקדמה זו השניה דפי׳ ותורה אור הוא שע״י עסק התורה בבטול ממשיכים בחינת אוא״ס [אור אין סוף] ממש שלמעלה מהצמצום שיהי׳ [שיהיה] מתגלה למט׳ [למטה] בעשי׳ [בעשיה]
因此，关于我们的导师摩西（משה），愿他平安，经上说：“他在耶书仑（ישורון）中作王”，等等。由此可见，第二个引言关于“而妥拉是光”之含义的结论是：通过以自我消融（ביטול，bittul）的状态研习妥拉，人便能引下真正的无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），即那超越收缩（צמצום，tzimtzum）的层面，使它在下方、在[行动界（עשיה，Asiyah）]显现，
因此，妥拉说：“他在耶书仑中作王。”本篇maamar将这句话解读为说摩西（经文也可能指 ה׳；以色列在西奈聚集时，祂成为王）。第二个引言的结论是，以自我消融的状态研习妥拉，会把无限之光从收缩之上引下，使其甚至在行动界——最低的世界——显现。
כמו שהיה רב יהודה תנויי׳ בנזיקין להפך חשוכא דוקא לנהור׳ [לנהורא] [ועמ״ש בפ׳ בראשית ע״פ צאנה וראנה.2
正如拉夫·耶胡达（רב יהודה）在《Nezikin》（נזיקין）中[研习]，正是要将黑暗转化为光。另请参阅《Bereishis》篇（בראשית）关于[经文]“出去观看”的论述。
拉夫·耶胡达研习《Nezikin》，旨在将黑暗本身转化为光。这里希伯来文的方括号从此处开始，到第12段末尾才闭合；方括号内的段落起首是引导读者参阅《Bereishis》篇关于“出去观看”的maamar。
本段总结第二个引言：以自我消融的状态研习妥拉，会把无限之光从收缩之上引入最低的世界；拉夫·耶胡达通过研习《Nezikin》正是如此行事。
出处
- 1ויהי בישרון מלך · Deuteronomy 33:5
- 2צאנה וראנה · Song of Songs 3:11
灯的普遍原理 ¶11–12
11ועפ״ז [ועל פי זה] יובן ענין הנר והאור דרך כלל. כי הנה הפתילה זהו חוט ועליו נמשך האור ובחי׳ החוט רומז לבחי׳ צמצום האור שע״י הצמצום נמשך רק קו וחוט לבד
由此，灯与光的含义便可从总体上得到理解。因为，灯芯（פתילה，pesilah）是一根线，光被引到其上；这根线这一层面象征光的收缩（צמצום，tzimtzum），因为借着收缩，唯有一条光之线（קו，kav），也就是一根细线，被引了下来。
有了前两项引言，便可以说明灯的譬喻：灯芯是一根线，光停驻其上；线暗示收缩，经由收缩，只有一条细线——光之线——被引入空出的空间。
ואח״כ נמשך קו זה להאיר במדה ומשקל ונק׳ קו המדה ויש בזה כמה בחי׳ בענין הקו המדה ונק׳ ג״כ פתיל (וכמ״ש בזוהר פקודי דף רל״ג ע״א) ע״פ ופתיל פשתים בידו וקנה המדה1 כו׳.
此后，这条线被引出，以规定的尺度和分量发光，称为量度之线（קו המדה，kav hamiddah）。关于量度之线，有几个不同的层面；它也称为绳索（פתיל，pesil）（正如《Zohar》（זהר）Pekudei（פקודי），第233a页所写），经文说：“他手中有一根亚麻绳索和量度之芦苇”，等等：
这条线随后展开，以有尺度的份量发光，因此称为量度之线。Zohar在论及以西结（יחזקאל，Yechezkel）所见的异象时，提到“他手中有一根亚麻绳索和量度之芦苇”，并称这条线为绳索；这个词与灯芯（פתילה）相关。
ולזמנין קנה המדה ולזמנין קו המדה ועל דא פתיל וקנה כו׳ דקנה המדה זהו ענין המדידה דעלמא דאתכסייא שנק׳ ים שמדה זו הוא ע״י הקנה שגדל אצל המים.2
“有时是量度之芦苇，有时是量度之线；因此说‘绳索和芦苇’”，等等。因为，量度之芦苇关乎对隐秘世界的量度；这个世界称为海，而此量度是借着芦苇进行的，因为芦苇生长在水边。
Zohar将量度之芦苇与量度之线区别开来。芦苇用来量度隐秘的世界，这个世界称为海；由于芦苇生长在水边，用它来量度便恰如其分。
灯的灯芯对应于量度之线，即收缩之后引下的קו；Zohar称这条线为绳索。
Zohar还补充说，以西结所有的量度都是用量度之芦苇完成的，而会幕（משכן，Mishkan）的工程则是用量度之线完成的。在本篇后文，显现的世界被对应于流溢界（אצילות，Atzilus）的王权（מלכות，Malchus）。
出处
- 1ופתיל פשתים בידו וקנה המדה · Ezekiel 40:3
- 2
12ומדידו דעלמא דאתגליא הנק׳ יבשה הוא ע״י פתיל כו׳. ועכ״פ [ועל כל פנים] בחי׳ הפתילה זהו בחי׳ קו המדה.
显露世界——即所谓的干地——是借助绳线来度量的，等等。无论如何，灯芯这一层面就是度量之线这一层面。
绳线度量显露的世界，这世界被称为干地。无论怎样，灯芯就是度量之线：一条有限的通道。
אך האור הנתלה בפתילה זהו בחי׳ תורה אור שהוא המשכת אוא״ס [אור אין סוף] שלמעלה מהצמצום והמדה וכמ״ש ארוכה מארץ מדה1
但悬在灯芯上的光，乃是“妥拉是光”这一层面；它是从收缩（צמצום，tzimtzum）和度量之上引下来的无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），正如经上所说：“它的尺度长过大地”；
悬在灯芯上的光就是“妥拉是光”，即从收缩和一切度量之上引下来的无限之光。引用《Iyov》（איוב）中的经文“它的尺度长过大地”，以说明这光超越度量。
וכמ״ש במ״א שזהו ענין הברכות דיעקב ע״י יצחק דוקא כי יצחק הוא בחי׳ גבור׳ [גבורה] דע״י [דעתיק יומין] שרש ומקור קו המדה לכן נתברך יעקב על ידו.
正如别处所解释的，这就是雅各（יעקב）的祝福特意经由以撒（יצחק）而来的缘由：因为以撒是远古之日者（עתיק יומין，Atik Yomin）之克制（גבורה，Gevurah）的层面，而这一克制层面是度量之线的根源与本源；因此，雅各是经由他而蒙福的。
别处对此作了解释：雅各的祝福之所以特意经由以撒而来，是因为以撒是远古之日者的克制，正是度量之线本身的根源与本源，所以由他而来的祝福能够增添超越度量的光。
שהברכה היא מטל השמים זו מקרא ומשמני הארץ2 זו משנה. שעי״ז יומשך תוספת אור יותר לאין שיעור על עיקר האור שע״פ המדה כו׳.
因为这祝福是“天上的露水”——这指经文；“地上的肥美之物”——这指《Mishnah》（משנה）；借此便会引下额外的光，其增量超越尺度，远远超过那依照度量而有的基本之光，等等。
以撒的祝福“天上的露水和地上的肥美之物”，被解作经文与《Mishnah》。借着它们，在按度量而来的基本之光之外，还会增添超越一切度量的光。
ועיקר אחיזת האור בפתילה הוא ע״י כליון השמן שהוא בירור חכמה דק״נ [דקליפת נוגה] שכל אנושי כנ״ל בהקדמה ראשונה. והיינו כשהוא נכלל באור שבטל לגמרי לבחי׳ ותורה אור]:
光附着于灯芯，主要是借着油的燃尽；这油的燃尽，就是对kelipas nogah（קליפת נוגה）中人类理智之智慧（חכמה，Chochmah）的提炼，正如上文第一篇引言所述。也就是说，当它融入那在“而妥拉是光”这一层面上全然自我消融的光中时：
光主要借着油的燃尽而附着于灯芯；这油象征对kelipas nogah（קליפת נוגה）中的人类理智的提炼，如第一篇引言所述。当理智融入那在“妥拉是光”这一层面上全然自我消融的光中时，便是如此；方括号中的段落到此结束。
这个比喻至此完整呈现：灯芯是受度量的通道，光是超越度量的妥拉之光；而光借着油的燃尽——即经过提炼的人类理智——附着于灯芯。
出处
- 1ארוכה מארץ מדה · Job 11:9
- 2מטל השמים זו מקרא ומשמני הארץ · Genesis 27:28
灵魂之灯 ¶13–15
13ועתה נבא לביאור הענין. לבאר ענין שני הבחי׳ נר. האחד מ״ש נר הוי״ה נשמת אדם1 שהנשמה לבדה היא בחי׳ נר.
现在我们来解释这个问题：说明两种灯的层面。第一种是经文所说的：“הוי׳（Havayah）的灯是人的灵魂。”在这里，唯有灵魂本身是灯。
现在本篇转入主题：两种灯。第一种就是灵魂本身，正如“ה׳之灯是人的灵魂”所说：这里，唯有灵魂本身是灯。
ובנר יש השלשה בחי׳ הנ״ל. אור ופתילה ושמן. א״כ יש כ״ז [כל זה] בהנשמה עצמה. הנר הב׳ הוא כמ״ש כי נר מצוה ותורה אור.2 ויש בזה ג״כ ג׳ בחינות הנ״ל.
灯有上述三个层面：光、灯芯和油。由此可见，这一切都存在于灵魂本身。第二种灯正如经文所说：“诫命（מצוה，mitzvah）是一盏灯，妥拉（תורה，Torah）是光。”其中也有上述三个层面。
如同任何一盏灯都有光、灯芯和油，这三者也都存在于灵魂本身。第二种灯是诫命，正如“一条诫命是一盏灯，妥拉是光”所说；其中也有相同的三个部分。
והענין כי הנה נר הוי״ה נשמת אדם היא נה״א [נפש האלקית] (ולא הנה״ב [הנפש הבהמית] שעדיין צריכה להתברר ואינה נק׳ בשם נר הוי״ה דהא לא כתיב נר אלקים)
“ה׳之灯是人的灵魂”指的是源于ה׳的灵魂（נפש האלקית，nefesh Elokis），而不是动物之魂（נפש הבהמית，nefesh habahamis）；动物之魂仍需要经过提炼，并不称为“ה׳之灯”，因为经文并没有写“属于אלקים（Elokim）的灯”。
“ה׳之灯”指的是源于ה׳的灵魂。动物之魂不包括在内，因为它仍需要经过提炼；经文说的是“ה׳之灯”，而不是“אלקים之灯”。
שהיא א״צ [אין צריך / אינו צריך] תקון3 לעצמה והיא הפתילה שממשכת האור הוא הבטול העליון אוא״ס [אור אין סוף] מל׳ דא״ס ששם הוא התחלת הקו וחוט המתלבש בע״ס [בעשר ספירות] דאצי׳ מקור ושרש נה״א [נפש האלקית].
它自身不需要修复（תיקון，tikkun）。它就是灯芯，能把光引下来；这光是上层的自我消融（ביטול，bittul），即无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），也就是无限者（אין סוף，Ein Sof）的王权（מלכות，Malchus）。那里正是光之线（קו，kav）与线丝的起始处；它们内着于[世界的]流溢界（אצילות，Atzilus）的十个流溢属性（ספירות，Sefiros）之中，而这些属性乃是源于ה׳的灵魂的源头与根本。
源于ה׳的灵魂自身不需要修复，正如Tanya（תניא）援引Etz Chaim（עץ חיים）所说。它是灯芯，能把光引下来；这光是无限者之王权所具有的上层自我消融之境，其中光之线开始形成，随后内着于流溢界的十个流溢属性之中，成为源于ה׳的灵魂的根源。
ונקראת הנה״א [הנפש האלקית] ג״כ פתילה יעקב חבל נחלתו.4 על כן בכח הנה״א [הנפש האלקית] להמשיך האור והבטול עד שהשמן הוא חכמה שבשכל אנושי שבנפש השכלית דנוגה נמשך אחר הפתילה.
源于ה׳的灵魂也称为灯芯，正如经文所说：“雅各（יעקב）是祂产业的绳索。”因此，源于ה׳的灵魂有能力引下光与ביטול，直到油——即人类理智中的智慧（חכמה，Chochmah），这人类理智存在于辉光层（נוגה，nogah）的理智之魂中——也被牵引到灯芯那里。
源于ה׳的灵魂也称为灯芯，正如“雅各是祂产业的绳索”所说。借着它，光与ביטול被引下来，直至辉光层的理智之魂中的油——也就是人类理智——被牵引到灯芯那里，如同油会沿灯芯上升。
本篇指出两种灯：灵魂与诫命，并说明灵魂之灯的构成：源于ה׳的灵魂是灯芯，油则是辉光层的理智之魂中的人类理智。
出处
- 1נר הוי״ה נשמת אדם · Proverbs 20:27
- 2כי נר מצוה ותורה אור · Proverbs 6:23
- 3נה״א . . שהיא א״צ תיקון · תניא פרק לז בשם ע״ח. וראה בליקוט פי׳ שם.
- 4יעקב חבל נחלתו · Deuteronomy 32:9
14והנה השמן הנמשך אחר הפתילה הוא השורף ונכלה הכל עד שנעשה ממנו אש גמור שהוא הגורם הדלקת האש הרבה לפי שהוא הוא הדולק עד שנתהפך ממש להיות כאש משא״כ הפתילה.
如今，沿灯芯上升的油，才是燃烧并完全耗尽的部分，直到它由此成为完整的火。正是它使火焰大大燃旺，因为真正燃烧的就是它，直到它实实在在地转化为火一般；灯芯却不是这样。
沿灯芯上升的油才是燃烧并耗尽的部分，直到化为完整的火；它才是火焰真正的燃料。灯芯并不像油那样转化为火。
והכח הזה בשמן דק״נ [דקליפת נוגה] יותר מבנה״א [מבנפש האלקית] הפתילה הוא לפי שעיקרו מעולם התהו
发光外壳（קליפת נוגה，kelipas nogah）之油的这种能力，胜过源于ה׳的灵魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）——灯芯——乃是因为油的根本[根源]来自混沌界（תהו，Tohu），
代表发光外壳（קליפת נוגה，kelipas nogah）的油，之所以比源于ה׳的灵魂（灯芯）具有更强的这种能力，是因为它的根源在混沌界。
שהוא למעלה מעלה (כי בתהו היה רבוי האור שזהו יותר מבחי׳ המדה דקו המדה דתקון) אלא לפי שהיו זת״ז [זה תחת זה] נשברו.
它位于极高之处（因为混沌界中有大量的光，超过了修整界按度量而显的光之线（קו，kav）这一层面）；但由于各属性彼此上下相隔，它们便破碎了。
混沌界极其高超：其中的光大量涌现，超过了修整界中按度量而显的光之线。其器皿之所以破碎，是因为各个流溢属性彼此上下相隔，各自独立。
דהיינו לפי שלא הי׳ [היה] התכללות וההתכללות הוא התקון שנמשך דרך קוים כמ״ש באילן.1 וזהו ענין נשמת אדם2 א׳ דם
也就是说，这是因为其中没有相互包含；而相互包含正是修整界的要义，它是沿着线条（קוים，kavim）而显现的，正如《Ilan》（אילן，Ilan）中所写。这便是“人的灵魂”这一表达的含义：人（אדם，adam）可拆读为字母א׳（alef）与דם（dam，血）。
其中各属性没有相互包含，而相互包含正是修整界的本质；修整界的光沿着线条流动，正如《Ilan》中所述（《Ilan HaGadol》，即梅尔·波珀斯所绘的一幅宏大的卡巴拉世界体系图）。经文中的“人的灵魂”于是被读作alef-dam，即“alef”与“血”；在《Likkutei Torah》〈Shir HaShirim〉中，阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）解释说，心之血是激动与喜悦的所在；字母alef则是智慧（חכמה，Chochmah），它调和这种情绪。
כמו שהדם סובב והולך בכל האברים נעוץ תחלתן בסופן3 עד שלכאב הראש מקיז דם ברגל כו׳. כך הוא המשכת הנשמה נפש אלקית.
正如血液循环流经全身各肢体，“它们的起始嵌入其终末”，以至于头痛时会从脚部放血，等等。灵魂——源于ה׳的灵魂——的引降也是如此。
血液流经每一个肢体，使起始与终末彼此相连；因此，从脚部放血也能缓解头痛。源于ה׳的灵魂也是以同样的方式被引降下来，使最高处与最低处相连。
本段解释了为何成为火的是油，而不是灯芯：油的根源在混沌界；那里的光胜过修整界中按度量而显的光。
Kehot的注释指出，文中所说的“Ilan”是卡巴拉学者R. Meir HaKohen Poppers所作的Ilan HaGadol；注释还将adam读作alef-dam的解读，追溯至Mevo She’arim和Shelah。
出处
- 1כמ״ש באילן · ”אילן הגדול” — להמקובל מאיר הכהן פאפרש.
- 2נשמת אדם א׳ דם · מבוא שערים ש״ה ח״ב פ״ה. של״ה בהקדמת בית ישראל בית דוד כא, א. ראה גם לקו״ת שה״ש כז, ב. ראה יהל אור ע׳ שנח.
- 3נעוץ תחלתן בסופן · Sefer Yetzirah 1:7
15והכל הוא רק כדי לברר הנפש השכלית שתתהפך ממש באש שלמעלה שיהי׳ [שיהיה] מאיר בה אור א״ס ממש כמו למעלה כי מתהו ממש נעשה תקון שמעקודים נקודים נעשה ברודים.1
这一切都只是为了提炼理智之魂，使它真正转化为上界的火焰，使无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）真正照耀在它里面，如同在上界一样。因为正是从混沌（תהו，Tohu；[原初混沌]）本身形成整序（תקון，Tikkun；[修复、整饬]）：从 עקודים（Akudim；[束缚形态]）[和] נקודים（Nekudim；[点状形态]）形成 ברודים（Berudim；[斑纹形态]）。
整个过程的目的，是提炼理智之魂，直到它转化为上界的火焰，使 אור אין סוף 照耀其中，如同在上界那样。整序由混沌本身构成：卡巴拉所谓的 עקודים 和 נקודים 诸世界，形成了 ברודים，也就是 תקון 的次第。
וזאת היא בחי׳ נר הנשמה שהיא נפש אלקית שהיא הפתילה שעיקר הנר היא הפתילה והשמן הוא בירור הנפש השכלית. ומזה נעשה אור הוא הבטול העליון כו׳ כנ״ל.
这就是灵魂之灯这一层面：源于 ה׳ 的灵魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）是灯芯，因为灯的本质就在灯芯；油则是对理智之魂的提炼。由此形成光；这光就是至高的自我消融（ביטול，bittul），等等，如上所述。
这就是灵魂之灯：נפש האלקית是灯芯，是灯中最根本的部分；油则是经提炼的理智之魂。二者相遇便产生光，即此前所述的至高 ביטול。
本段说明灵魂之灯的目的：经过提炼的理智之油化为火焰，使 אור אין סוף 显明；正如 תקון 是由 תהו 构成的。
出处
- 1שמעקודים נקודים נעשה ברודים · Genesis 31:10
为何称为光 ¶16–24
16והנה הטעם שנק׳ הבטול הזה בשם אור. וגם מה שנמשך ע״י כליון השמן דוקא שהוא הוא שנעשה אש ואור גמור. משא״כ הפתילה.
现在，[至于]为何这种自我消融（ביטול，bittul）称为“光”，以及为何它特定地通过油的燃尽而被引下来——因为油本身会化为火与完全的光，而灯芯却不是如此：
这里提出了两个问题：为何这种自我消融称为“光”，以及为何它特定地通过油的燃尽而产生；油会化为火与完全的光，灯芯却不是如此。
וכבר מילתא אמורה שהוא מפני ששרשה מעולם התהו.
此前已经说过，这是因为它的根源来自混沌界（תהו，Tohu）。
此前给出的简要回答是：油的根源在混沌界。
אך ביאור הענין הוא ע״פ המבואר בדוכתי טובא. איך שיש ב׳ בחי׳ אהבה ויראה. האחת האהבה והיראה שהיא מוגבלת לפי שיעור השגת הנפש כו׳.
然而，这件事的解释依据许多地方所阐述的内容：爱与敬畏（אהבה ויראה，ahavah v'yirah）有两个层面（בחינה，bechinah）。第一种，是其程度受灵魂领悟能力所限的爱与敬畏，等等。
更完整的解释依据哈西德思想（חסידות，Chassidus）许多地方所阐明的一个区分：对 ה׳ 的爱与敬畏有两个层面。第一种受灵魂所能理解的程度限制。
本段提出为何这种自我消融被称为光、为何它通过油而来，并开始以爱与敬畏的两个层面作答。
17והב׳ הוא האה״ר [האהבה רבה] ויראה עצומה למעלה מכדי אשר תוכל הנפש שאת בהשגתה כו׳. והיא הבאה מבחי׳ ההתבוננות בסוכ״ע המקיף לכל העולמות בשוה. ובחי׳ הראשונה נק׳ בכל נפשך.1 ועד״ז הי׳ [היה] אהוי״ר [אהבה ויראה] של הנשמה בג״ע [בגן עדן] לפ״ע [לפי ערך] ההשגה.
第二层是极大的爱与无比的敬畏，超出灵魂凭理解所能承受的程度，等等；它源于观想环绕一切世界的光（סובב כל עלמין，sovev kol almin），这光平等地环绕一切世界。第一层称为「尽你的全灵魂」。同样，灵魂在 Gan Eden（גן עדן）中的爱与敬畏，也是按照[其]理解的程度而有的。
第二层是极大的爱与无比的敬畏，超出灵魂凭理解所能承受的程度；它源于观想平等地环绕一切世界的光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）。第一种有限的层次对应于「尽你的全灵魂」，也是灵魂在 Gan Eden（גן עדן）中所具有的、与其理解相称的那种爱。
这两种爱的层次有所区别：一种是在理解所及的范围内、称为「尽你的全灵魂」的爱；另一种超越理解的范围，源于观想环绕一切世界的光。
出处
- 1בכל נפשך · Deuteronomy 6:5
18והשנית נק׳ בכל מאדך.1 כי מאד פי׳ בלי גבול.2 היינו שאין כלי הלב מכיל האהבה ויראה העצומ׳ עד שנעשה בחי׳ אור מקיף.
第二个层面称为“尽你一切的力量”（מאדך，me’odecha）。因为 מאד（מאד，me’od）意为没有限量；也就是说，心的器皿无法容纳这无比强烈的爱与敬畏（אהבה ויראה，ahavah v'yirah），以至于它成为包围之光（אור מקיף，Or Makif）的层面。
第二个层面称为“尽你一切的力量”。 מאד（מאד，me’od）意为没有限量：心无法容纳这爱与敬畏，因此它成为包围之光（אור מקיף，Or Makif），环绕着人，而不是存在于他里面。在《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）Shelach篇中，阿德莫尔·哈扎肯（אדמו״ר הזקן）解释说，这种爱没有限度，也不会中断，因为它源自环绕一切世界的光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）；每个犹太人都按自己的尺度拥有这种爱。
וזהו בחי׳ תשובה בחילא יתיר.3 פי׳ יתיר על הכלי. ולזה היה תכלית ירידת אור הנשמה מג״ע [מגן עדן] לעוה״ז בכדי שתבא לבחי׳ בכל מאדך
这就是以“超越常限的力量”行归回（תשובה，teshuvah）的层面。“超越”意指超出器皿所能容纳的范围。灵魂之光从伊甸园（ג״ע，Gan Eden）下降到这个世界，其目的正是使它达到“尽你一切的力量”的层面。
这就是以“超越常限的力量”行归回的层面，这是《Zohar》（זהר）中的说法；“超越”意指超出器皿所能容纳的范围。灵魂为此从伊甸园下降到这个世界，以达到 מאד 所指的无限之爱。
שהתשובה אינה רק בעוה״ז כי ע״י אהוי״ר [אהבה ויראה] זו שבלי גבול עי״ז ממשיך אוא״ס [אור אין סוף] הבלי גבול שלמעלה מהצמצום
因为归回只在这个世界才[可能]发生；通过这种没有限量的爱与敬畏，人由此将收缩（צמצום，tzimtzum）之上的无边无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）引下；
归回只可能在这个世界发生。没有限量的爱与敬畏，能够将那本身无限的无限之光，从收缩之上引下。
משא״כ ג״ע [גן עדן] נק׳ זיו השכינה ע״י צמצום. ביו״ד נברא עוה״ב [עולם הבא]4 כו׳. ולכן יפה שעה56 א׳ בתשובה כו׳.
而伊甸园则被称为“临在（שכינה，Shechinah）的光辉”，[这是]经由收缩而来的：“来世乃以字母 יו״ד（yud）创造的”，等等。因此，“归回中的一小时更为宝贵”，等等。
与此相反，伊甸园被称为“临在的光辉”，这是经由收缩而来的光。正如塔木德所说，来世是以字母 yud 创造的，而 yud 是最小的字母。因此，《Mishnah》（משנה）说：“在这个世界，归回与善行中的一小时，胜过来世的全部生命。”
无限的爱——“尽你一切的力量”——就是只有这个世界才能实现的归回；它将收缩之上的无限之光引下，这也解释了灵魂为何从伊甸园下降。
出处
- 1בכל מאדך · Deuteronomy 6:5
- 2מאד פי׳ בלי גבול · ראה גם לקו״ת שלח מב, ג ובכ״מ.
- 3תשובה בחילא יתיר · Zohar I, 129b
- 4ביו״ד נברא עוה״ב · Menachot 29b:13–14
- 5יפה שעה א׳ · אבות ד, יז.
- 6יפה שעה א׳ בתשובה · Pirkei Avot 4:17
19והנה בחי׳ אה״ר [אהבה רבה] זו דמאדך נק׳ או״ח [אור חוזר]. והטעם שנק׳ בשם אור הוא כי הנה אנו רואים ההפרש בין אש ואור למים אשר מן האש יוכלו להדליק זמ״ז [זה מזה] עד אין קץ וגבול
现在，这种源自“极致”（מאדך，me’od）的爱，称为回返之光（אור חוזר，Or Chozer）。之所以称作“光”，是因为我们看见火与光同水之间的差别：从一处火焰，可以不断点燃另一处火焰，毫无穷尽或限度，
这种源自מאדך的无限之爱，称为אור חוזר，即“回返之光”，也就是从下方升起的光。之所以称它为光，是因为火与水有所不同：从一处火焰，可以一簇接一簇地点起火焰，永无穷尽。
משא״כ במים שיש גבול להשפעתם שאפי׳ [שאפילו] יהיו מים הרבה יכלו או יחסרו כשישתו מהן עם רב.
水却不同，它所能施与的范围有限：即使水量很多，众多人饮用之后，也会耗尽或减少。
相较之下，水是有限的：无论有多少水，许多人饮用之后，水都会耗尽或减少。
משא״כ באש שאפי׳ [שאפילו] מאור נר אחד יוכלו להדליק נר מנר עד שלא יהיה כלה כלל לעולם
火却不是如此：即使只有一盏灯的光焰，也可以一盏接一盏地点亮灯，直到火焰完全不会耗尽。
从一盏灯的火焰，可以一盏接一盏地点亮灯，而火焰永远不会耗尽。
ונמצא שאע״פ [שאף על פי] שהאש הדולק מצד עצם הרי הוא בע״ג [בעלי גבול / בעל גבול] כמו המים אבל מ״מ יש בו בחי׳ כח בלתי מוגבל מה שיוכלו להמשיכו מנר לנר בלי שיכלה לעולם משא״כ במים שהם מוגבלים
由此可知，虽然燃烧着的火就其自身而言是有限的，正如水一样；然而，火中仍有一种不受限制的力量，使人可以从一盏灯引火到另一盏灯，永不耗尽；水却不同，它是有限的。
然而，燃烧着的火就其自身而言，是一种有限的物质，正如水一样。尽管如此，火仍蕴含一种不受限制的力量，因为它可以永远从一盏灯传到另一盏灯；水是有限的，不能如此。
ולכן נמשל הקב״ה לאש דוקא כמ״ש אש אוכלה הוא12 כי אני הוי״ה לא שניתי3 בין קודם שנבה״ע [שנברא העולם] וכו׳ לפי שההמשכה היא רק הארה בעלמא שאינו נוגע למהו״ע [למהותו ועצמותו].
所以，קב״ה（Kudsha Brich Hu，意为「圣者，愿祂受颂赞」）特别被比作火，正如经文所说：“祂是吞噬之火”；因为“我，הוי׳（Havayah），并未改变”，无论是在世界被创造之前，等等；这是因为所引下来的仅仅是一线微光，并不触及祂的本质与存在。
这就是为什么经文中特别将ה׳比作火，如所说：“祂是吞噬之火。” ה׳说：“我并未改变”，无论是在世界被创造之前还是之后；这是因为创造所引下来的只是祂的一线微光，并不影响祂的本质，正如点燃另一盏灯，并不会使第一盏灯有所损失。
מאדך之爱被称为“光”，因为它像火一样，具有能够无限传递自身的力量，而水没有这种力量；这也是 ה׳ 被比作火的原因。
出处
- 1אש אוכלה הוא · ואתחנן ד, כד.
- 2אש אוכלה הוא · Deuteronomy 4:24
- 3אני הוי״ה לא שניתי · Malachi 3:6
20וזה כמשל האש שהמדליק נר מנר אינו מחסר בנר הראשון ולכן אין לו קץ. משא״כ במים שנעשה חסרון כו׳ ע״כ יהיו כלים לגמרי ברבוי המשכות
这就好比火：用一盏灯点燃另一盏灯，并不会使第一盏灯有所减少，因此火是无穷尽的。水则不同，水会有所亏损，等等；所以，经过多次引下，水终究会完全耗尽，
这里展开了这个比喻：用一盏灯点燃另一盏灯，不会使第一盏灯有所减少，因此火是无穷尽的。每次取用水，水都会减少一些，所以多次引下便会使水耗尽。
משא״כ האש אינו כלה ע״י רבוי הדלקות ממנו לפי שאין נעשה שום חסרון בו כלל רק ע״ד הארה:1
而火不会因从它那里多次点燃灯而耗尽，因为它本身完全没有任何亏损；只是以微光的方式[发出某种东西]。
从火上点燃许多盏灯，并不会使火耗尽，因为它本身完全没有任何损失；传递出去的只是微光。
火给予时不会有任何损失，因为它传递出去的只是微光；而水每次被引下，都会有所减少。
Kehot的注释指出，此处在泽马赫·策德克（הצמח צדק）的手稿中有一条旁注，询问火作为四种物质元素之一，怎么会有无限的力量，并对此作了解释；但旁注上划了一道线，表示应当删去。
出处
- 1שו״ה ממנו — ע״ד הארה · בגוכתי״ק הצ״צ יש כאן הערה: איך יהי׳ באש מד׳ יסודות הגשמיים כח בלתי גבול ומבאר, — והעביר קו סי׳ למחיקה.
21והנה ע״פ משל זה באש הגשמי דאע״פ [דאף על פי] שהוא בע״ג [בעלי גבול / בעל גבול] ממש מ״מ יהיה ממנו המשכה בלי גבול כמו״כ [כמו כן] יובן הנמשל בענין אהבה דבכל מאדך. דפי׳ מאד היינו בלי גבול למעלה מהגבלת כלי הנפש.
由这个关于物质之火的比喻可知：物质之火虽然确实有限，却仍能由此引出无限的延展；同样，也可以理解这个比喻所指的「尽你的一切力量」（מאדך，me’odecha）之爱。因为「无限」之意的מאד（me’od），是指超越灵魂器皿限制的无限。
物质之火虽然确实有限，却能产生无限的流出。同一原理说明「尽你的一切力量」之爱；这里的「极度」意指超越灵魂器皿的限制。
火的比喻应用于「极度」之爱；这种爱超越灵魂器皿的限制。
22והנה ודאי מובן לכל דאין ר״ל [רוצה לומר] שהיא אהוי״ר [אהבה ויראה] שבלי גבול וקץ ממש כי איך שייך זה שבאדם יהיה אהוי״ר [אהבה ויראה] שבלי גבול ממש. אלא הכוונה שהיא יותר מהגבלת הכלי השכל ומדות שבאדם.
现在，人人都必定明白，这并不是说爱与敬畏真正没有限量、没有终止；因为，一个人怎可能具有真正没有限度的爱与敬畏呢？而是说，它超出了一个人智慧与情感属性（מדות，middos）之器皿的限度。
不应以为这种爱在字面意义上是无限的，因为人不可能具有真正没有限度的爱与敬畏。这里的意思是，它超出了一个人的理智与情感之器皿所能承载的范围。
שאין כח בכלים אלו להכיל ולהגביל אהוי״ר [אהבה ויראה] זו בתוכן כ״א היא יתיר יותר מכלים אלו
因为这些器皿没有能力在其中容纳并限制这种爱与敬畏；相反，它超越了这些器皿。
这些器皿无法容纳它，也无法为它设定界限；它溢出了这些器皿所能承载的范围。
因此，它被称为“尽你所有的 מאדך（me’od，极尽之力）”——“你的 מאד”；也就是说，相对于你的器皿，这种伟大的爱被称为 מאד，是无限的；但实际上，它仍有界限。
所以经文说“你的 מאד”：相对于你自己的器皿，这种伟大的爱是无限的，尽管实际上它仍然有界限。
本段阐明，“me’od”之爱的无限性，只是相对于人的器皿而言，并非绝对意义上的无限。
出处
- 1בכל מאדך · Deuteronomy 6:5
- 2יותר — בכל מאדך מאד שלך · ראה לקו״ת שלח מב, ג. דרך מצותיך קכג, ב. קס, א ואילך. אוה״ת נ״ך כרך ג ע׳ א׳שלט. לקו״ש ח״ד ע׳ 1133 ובהערה לשם.
23ואעפ״כ [ואף על פי כן] כיון שלגבי האדם היא בחי׳ בכל מאדך ובחי׳ בחילא יתיר לכן עי״ז ממשיך ממש אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה שלמעלה מהצמצום שהוא הבלי גבול אמיתי
然而，既然相对于这个人而言，这属于“尽你一切的 מאדך（me’od，极尽）”这一层面，也属于“以超越寻常的力量”这一层面，那么正是借此，才实际引下超越收缩（צמצום，tzimtzum）的无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），愿其受称颂；这无限之光是真正无边无际的。
即便如此，由于对这个人来说，这确实是“尽你一切的 מאדך”以及“以超越寻常的力量”，因此它便从 צמצום 之上引下 אור אין סוף；这光确实是无边无际的。
נמצא עם היות אה״ר [אהבה רבה] זו מצד עצם בעלת גבול מ״מ להיותה יותר מגבול וכלי של הנפש ע״כ פועלת המשכה מבחי׳ בלי גבול ממש דהיינו אוא״ס [אור אין סוף] ממש
由此可见，尽管这份大爱就其本质而言是有限的，然而由于它超越灵魂自身的界限与器皿，因此它便从真正无边无际这一层面引下流注，也就是实际的 אור אין סוף。
一份本身有界的爱，因为超越灵魂自身的界限与器皿，便引下真正无边无际者，即 אור אין סוף 本身。
ולכן נק׳ אה״ר [אהבה רבה] זו בשם אור שהוא ממש כמשל האור והאש אע״פ [אף על פי] שהוא בע״ג [בעלי גבול / בעל גבול] יש ממנו המשכה בלי גבול משא״כ במים וכו׳.
因此，这份大爱被称作“光”：它恰如光与火的譬喻，尽管它们有界，却能由此引出无边无际的延展；水则不是如此，等等。
正因如此，这份大爱被称为光：它如同火，本身虽有限，却能从中引出无限的流注；水却不是这样。
ועד״ז יובן מעלת אהבת רשפי אש1 בכל מאדך על בחי׳ אהבה הנמשכת כמים שהוא בחי׳ בכל נפשך.
同理，便可理解“火焰迸发”之爱、“尽你一切的 מאדך”这一层面，何以优于如水流淌的爱；后者属于“尽你的灵魂”这一层面。
同理，也就能理解为何“尽你一切的 מאדך”这一层面、也就是所谓“火焰迸发”的炽烈之爱，高于如水流淌的“尽你的灵魂”之爱。
一份超越自身器皿的爱，尽管本身有界，却能引下真正无限的 אור אין סוף；因此它被称为光与火，高于如水般的“尽你的灵魂”之爱。
出处
- 1רשפי אש · Song of Songs 8:6
24והנה אה״ר [אהבה רבה] זו נתהוה בהנשמה דוקא ע״י התלבשות׳ בגוף ונה״ב [ונפש הבהמית] שאז תבא לבחי׳ תשובה בחילא יתיר
现在，这份伟大的爱唯有通过灵魂包裹于身体和动物之魂（נפש הבהמית，nefesh habahamis）之中，才会在灵魂里产生；因为只有这样，它才能达到归回（תשובה，teshuvah）“以超越常度的力量”而行的层面；
这份伟大的爱只有通过包裹于身体和动物之魂之中，才会在灵魂里产生。只有这样，灵魂才能达到“以超越常度的力量”而行的归回。
משא״כ אהבת הנה״א [הנפש האלקית] קודם התלבשותה בגוף היה בבחי׳ גבול וכלי כפי השגת הנפש כו׳. ולכן נק׳ הנה״א [הנפש האלקית] פתילה שהפתיל׳ זהו דבר מוגבל בעצם וכמו פתיל וקו המדה
而源于 ה׳ 的灵魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）尚未包裹于身体之时，其爱处于有限并受器皿制约的状态，依照灵魂的领会能力而定，等等。因此，源于 ה׳ 的灵魂被称为灯芯，因为灯芯本质上是有限之物，如同绳索和量度之线。
源于 ה׳ 的灵魂进入身体之前，它的爱受灵魂的理解能力所限制。因此，它被称为灯芯——一种本身有限之物，如同绳索和量度之线。
אבל ע״י התלבשותה בנה״ב [בנפש הבהמית] ואז השמן דבירור הנפש השכלית שמנוגה ששרשה מעולם התהו הוא נמשך אחר הפתילה דנה״א [דנפש האלקית] עי״ז דוקא יתהפך השמן לאור
然而，当它包裹于动物之魂之中时，理智之魂经过净化所成的油——这理智之魂来自辉光（נוגה，nogah），其根源来自混沌界（תהו，Tohu）——便被牵引而跟随源于 ה׳ 的灵魂的灯芯；唯有通过这一过程，油才会转化为光，
当它包裹于动物之魂之中时，来自辉光的理智之魂经过净化而成的油——其根源在混沌界——便被牵引而跟随源于 ה׳ 的灵魂的灯芯。唯有如此，油才会转化为光。
שהוא בחי׳ אה״ר [אהבה רבה] דבכל מאדך ובטול עליון יותר מהכלי וכמו רב יהודה דאימתא דמאריה עליה.
这光就是“尽你一切的力量（מאדך，me’odecha）”的伟大之爱这一层面，也是超越器皿的更高层次的自我消融（ביטול，bittul）；正如拉夫·耶胡达（רב יהודה）那样，他深怀对主的敬畏。
这光就是“尽你一切的力量”所指的伟大之爱，也是超越器皿的更高层次的自我消融。拉夫·耶胡达便体现了这一点；他深怀“对主的敬畏”。
לכן נק׳ אה״ר [אהבה רבה] זו בשם או״ח [אור חוזר] שהוא אור הנמשך מהבירור דק״נ [דקליפת נוגה] ששרשן מעקודי׳ [מעקודים] נקודים כנ״ל אלא שעי״ז נמשך אח״כ מלמעלה למטה אוא״ס [אור אין סוף] ממש והוא בחי׳ ותורה אור.
因此，这伟大的爱被称为回返之光（או״ח，Or Chozer），因为它是由辉光之壳（קליפה，kelipah）的净化而引出的光；辉光之壳的根源来自束缚界（עקודים，Akudim）[与]点状界（נקודים，Nekudim），如上所述。然而，通过这一过程，随后便有真正的无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）从上而下被引下；这就是“托拉是光”这一层面。
这伟大的爱被称为回返之光，因为它是从辉光之壳的净化中升起的光，而辉光之壳的根源在束缚界和点状界。作为回应，随后真正的无限之光便从上而下被引下；这就是“托拉是光”。
这里借爱来阐明灯的比喻：源于 ה׳ 的灵魂如同灯芯，本身受限；唯有当它包裹于身体之中，经过净化的理智之油才会成为伟大的爱，即回返之光，而这又引下“托拉是光”。
诫命之灯 ¶25–28
这一切都是灵魂之灯这一层面。然而，灵魂不能离开诫命（מצוה，mitzvah），因为“无知者不能成为虔敬之人，粗鄙之人也不敬畏罪过。”
这一切都关乎灵魂之灯。然而，没有诫命，灵魂便无从谈起，正如《Mishnah》（משנה）所说：无知者不能成为虔敬之人，粗鄙之人也不敬畏罪过。
וגם מצוה בלא נשמה אינה כלום כי כל האומר אין לי אלא תורה3 אפילו תורה אין לו.
同样，没有灵魂的诫命也毫无意义，因为“谁若说：‘我只有托拉’，他连托拉也没有。”
同样，没有灵魂的诫命也毫无意义；正如《塔木德》所说，声称自己只有托拉的人，连托拉也没有。
灵魂之灯与诫命之灯彼此需要：灵魂和诫命，任何一方单独存在都不完整。
出处
- 1לא ע״ה חסיד · Zohar III, 33b
- 2לא ע״ה חסיד ולא בור ירא חטא · Pirkei Avot 2:5
- 3כל האומר אין לי אלא תורה · Yevamot 109b:4–5
26ולכן צריך להיות גם שניהם. והענין כי נר מצוה שהמצוה היא נר והיינו פתילה.
因此，两者都必须具备。其意是，在“诫命（מצוה，mitzvah）是灯”这句话中，המצוה就是灯，也就是灯芯。
因此，两者都不可少。在“诫命是灯”这句话中，诫命就是灯，也就是灯芯。
והענין כי הדברים שנעשה בהן המצוה הן ג״כ מעולם התהו. אך המצוה היא ג״כ בחי׳ מקיף שנמשך ע״י קיום המצוה מקיף עליון
其意是，用来履行המצוה的物件也源自混沌界（עולם התהו，Tohu）。然而，המצוה也属于环绕的[光]（מקיף，makif）这一层面；履行המצוה会引降上层的מקיף。
用于履行מצוה的物质器具也来自混沌界（עולם התהו，Tohu）。然而，מצוה也是一种环绕之光：履行它，会引降上层的光。
ולכן המצות הן לבושים ובגדי מלכות להיות עי״ז הנשמה צרורה בצרור החיים1 שמלבשת ומקפת את הנשמה להעלותה כי כל דבר שצריך לעלות מקיפין אותו סביב.
因此，המצות是衣裳和王袍，使灵魂借此得以“束在生命之束中”；因为[המצוה]给灵魂披上衣裳并环绕它，为要将它提升；凡需要上升的事物，都会被从四周环绕起来。
这就是为什么מצוות被称为衣裳和王袍。它们给灵魂披上衣裳、环绕灵魂，使灵魂得以“束在生命之束中”并能够被提升，因为凡需要上升的，都必须被环绕起来。
המצוה是第二盏灯的灯芯；它借助源自עולם התהו的物质事物发挥作用，并引降上层的מקיף，后者给灵魂披上衣裳并将它提升。
出处
- 1צרורה בצרור החיים · I Samuel 25:29
27וע״י זה המקיף המקיפו הוא עולה כמו שזורקין את האבן ע״י קירטא כו׳ מה שלא היה עולה כלל מעצמו ולהפך בעבירה ג״כ מלפפתו1 כו׳
借着环绕它的光（מקיף，makif），它便上升，就像人借助投石索抛出一块石头；石头靠自身根本无法上升。反过来说，犯罪也会“缠绕着他”，等等。
环绕之光托举它所环绕的事物，就如投石索将一块凭自身绝不可能上升的石头抛起。相反，罪也会“缠绕着”一个人。
ולכן לובשים הטלית ותפילין קודם התפלה כנודע שכל דבר שצריך להעלותו מלמטה יורד מתחלה אור העליון והוא אור המקיף שהוא המעלה כנ״ל.
因此，我们在祈祷前先披上祈祷披巾（טלית，tallis），并佩戴经文匣（תפילין，tefillin）。众所周知，凡是必须从下方提升的事物，首先都有上方之光降下；这就是环绕之光（אור מקיף，Or Makif），它负责提升[它]，如上所述。
因此，我们在祈祷前先披上祈祷披巾并佩戴经文匣：凡是要从下方提升的事物，首先都需要有上方之光降下，也就是负责提升它的环绕之光。
ובזה תתהפך הנפש השכלית באור שלמעלה בתפלה ולכן מתפללין בכל יום נוסח אחד (משא״כ תורה היא צריכה דוקא התחדשות ע׳ [עיין] זוהר בראשית בהקדמה )(די״ב ע״ב) ולאפשא לה בכל יומא2
借此，智性之魂在祈祷中便会转化而进入上方之光。因此，我们每天诵念同一篇祈祷文（而Torah则特别需要更新；参见《Zohar》（זהר，Zohar）Bereishis（בראשית，Bereishis）篇序言，第12b页：“使它每日结出丰硕果实”）。
在祈祷中，智性之魂会转化而进入上方之光。这就是为何每天的祈祷文相同，而Torah学习却需要更新：Zohar的序言谈到要使Torah“每日结出丰硕果实”。
שבכל יום מעלה ניצוץ מנפש החיוני׳ [החיונית] כי כל ימי שנותינו בהם שבעים שנה3 הם כ״כ [כל כך] נצוצות מנפש החיונית שצריך לברר משא״כ נה״א [נפש האלקית] היא נצחית.
因为每天都要提升生命之魂的一点火花；“我们年岁的日子，其中有七十年”，这些年日正包含着那么多必须加以提炼的生命之魂火花；而源于ה׳的灵魂则是永恒的。
祈祷之所以每天重复，是因为每天都会提升生命之魂的又一点火花：一生的七十年有那么多火花需要提炼，而源于ה׳的灵魂本身则是永恒的。
נמצא המצוה היא בחי׳ פתילה שבה וע״י נכלה השמן באור כך ע״י המצוה היא עליית נפש השכלי׳ [השכלית] דק״נ [דקליפת נוגה]
由此可见，诫命（מצוה，mitzvah）处于灯芯这一层面：油在灯芯中、并借着灯芯而耗尽，化为光；同样，借着诫命，属于辉光之壳（קליפת נוגה，kelipas nogah）的智性之魂便得以提升，
因此，诫命就是灯芯：油在其中并借着它耗尽，化为光；而借着诫命，辉光之壳的智性之魂也得以提升。
וגם קלף התפלין דק״נ [דקליפת נוגה] ומעות הצדקה ליכלל באוא״ס [באור אין סוף] ב״ה כי שרש המצות הם במל׳ דאצי׳ כי תורה היא בחי׳ ז״א.
同样，源自קליפת נוגה的经文匣羊皮纸，以及用于慈善的款项，也都被吸纳归入蒙受祝福的无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）中。因为这些诫命（מצות，mitzvos）的根源在[流溢界（אצילות，Atzilus）]的王权（מלכות，Malchus）中；而Torah（תורה，Torah）则属于小面相（ז"א / זעיר אנפין，Z’eir Anpin）这一层面，
经文匣的羊皮纸源自辉光之壳，用于慈善的硬币也同样归入无限之光。这是因为诫命根源于流溢界的王权，而Torah属于小面相。
诫命的环绕之光提升智性之魂以及诫命所涉及的物质对象；它们都属于辉光之壳，并被提升归入无限之光。这正是诫命之灯中灯芯的作用。
括号中的Zohar段落列举了勤勉学习Torah、研习它并使它每日结出丰硕果实的诫命。阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）将Torah每日需要更新这一点，与祈祷每天固定不变的文本作了对比。
出处
- 1בעבירה ג״כ מלפפתו · Sotah 3b:13
- 2ולאפשא לה בכל יומא · Zohar, Introduction 24:209–26:220
- 3ימי שנותינו בהם שבעים שנה · Psalms 90:10
诫命（מצות，mitzvos）属于王权（מלכות，Malchus），即“君王的命令”。然而，由于“它们的终端嵌入它们的起始”，流溢界（אצילות，Atzilus）的王权上升，直至无限者（אין סוף，Ein Sof）的王权本身。
诫命属于王权，正如“君王的命令”这一说法所示。然而，由于“它们的终端嵌入它们的起始”，流溢界的王权一路上升，直至无限者的王权。在《利库泰·托拉》（Likkutei Torah，לקוטי תורה）Va’eschanan（“Lema’an Tira”）一篇中，阿尔特·雷贝（אדמו״ר הזקן，Alter Rebbe）解释说，诫命属于王权，却根源于冠冕（כתר，Keser），因为冠冕之光照耀王权，胜过照耀其他任何层面：终端嵌入起始。
ולכן עי״ז עולה נפש השכלית באוא״ס [באור אין סוף] ממש כנודע שאחר הבירור משם ב״ן [שם ב״ן] נעשה שם ס״ג [שם ס״ג] כו׳:
因此，借此，智性之魂上升进入无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）本身；众所周知，经过提炼之后，名称（שם ב״ן，Ban）转化为名称（שם ס״ג，Sag），等等。
借此，智性之魂上升进入无限之光本身。众所周知，经过提炼之后，按四字母之名展开、数值为52的名称（שם ב״ן，Ban）转化为按四字母之名展开、数值为63的名称（שם ס״ג，Sag）。
由于王权是诫命的根源，并与其源头相连，诫命便将智性之魂提升至无限之光本身。
出处
- 1ומצות הן במל׳ מצות המלך · ראה לקו״ת פ׳ במדבר ביאור לד״ה וידבר גו׳ אנכי ס״ב, ופ׳ ואתחנן ד״ה למען תירא. וראה לעיל לד, א.
- 2נעוץ סופן בתחלתן · Sefer Yetzirah 1:7
“高举者”中的犹德字母 ¶29–35
29וזהו המגביהי דהיו״ד אחר הה״א1 הוא יתיר אלא דר״ל [דרוצה לומר] שעלייה זו דמל׳ דאצי׳ הנק׳ ה׳ שיהיה עולה כ״כ [כל כך] למעלה במל׳ דא״ס הוא ע״י היו״ד והוא היו״ד שבתוך הה״א.
这就是[“使自己升高者”המגביהי（HaMagbihi）之意]：字母 ה（hei）之后的字母 י（yud）似乎是多余的；但[经文]的意思是说，流溢界（אצילות，Atzilus）的王权（מלכות，Malchus）——也就是称为ה的层面——升至如此之高，进入无限者（אין סוף，Ein Sof）的王权，是藉着י；这就是ה之中的י。
HaMagbihi一词的末尾，ה之后有一个似乎多余的י。其要旨是，代表ה的流溢界王权藉着י升入无限者的王权。这个י就是位于ה之中的、由诫命（מצוה，mitzvah）提升起来的י。前一篇《Torah Ohr》（תורה אור）讲章（מאמר，maamar）已经这样解读 המגביהי：诫命的י在ה之中被提升。
כי מל׳ דאצי׳ היא בחי׳ דל״ת דלית לה מגרמה כלום ובהמשכת המצוה נעשה בתוכה יו״ד ונעשית עי״ז בחי׳ ה׳ וע״י היו״ד שבתוכה היא עולה למעלה באוא״ס [באור אין סוף] מל׳ דא״ס
因为流溢界的王权本是ד（dalet）这一层面，所谓“她本无所有”（דלית לה מגרמה כלום，dalis lah migarmah klum）；藉着诫命的引下，一枚י进入其中，因而它成为ה这一层面；又凭着其中的י，它上升进入无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）——无限者的王权。
流溢界的王权本身是ד，因为“它本无所有”；“dalet”这个名称呼应阿拉米语词דלית（dleis，[意为“没有”]）。诫命把י引入其中，使ד变为ה；它也凭着这个י升入无限者的王权。
וזהו פי׳ המגביהי שעליית הה׳ היא מל׳ דאצי׳ במל׳ דא״ס הוא ע״י היו״ד שבתוך הה׳ שהוא הנמשך ע״י קיום המצוה. ובו וע״י היא העלייה הזאת
这就是 המגביהי 的意思：ה——也就是流溢界的王权——升入无限者的王权，是藉着ה之中的י；这个י是藉着履行诫命而被引下的。这一提升就在于它，也藉着它而实现。
因此， המגביהי 的意思是：ה，即流溢界的王权，藉着其中的י被提升进入无限者的王权；这个י是藉着履行诫命而被引下的。这个י正是实现提升的途径。
[וביאור זה2 עפמ״ש [על פי מה שכתוב] בזוהר פ׳ ויחי (דרל״ב סע״ב [סוף עמוד ב]) בפי׳ יהי שם כו׳ מאי שנא דקאמר יהי
这段的解释依据《Zohar》（זהר）《Vayechi》（ויחי）篇（232b页末）所载、对“愿名……”，等等的解释：“为何说‘愿其如此’（יהי，yehi）？”
这里开始第二段引文，说明其依据是《Zohar》对《Vayechi》篇的解释；该段引文提出，经文为何说yehi，即“愿其如此”。
אלא יהי רזא דאמשכותא מההוא אתר עילאה דאיהו סתים3 דקאמרן דאיהו י״ה עד רזא דברית דאיהו יו״ד תתאה כגוונא דיו״ד עלאה
相反，יהי乃是从我们所说的那个隐秘的至高之处——即י״ה（yud-hei）——引出的奥秘，直至盟约的奥秘，也就是下方的י，如同上方的י；
《Zohar》的回答是，יהי表明光从隐秘的至高源头י״ה引下，直到“盟约”——下方的י；下方的י与上方的י相对应。
שירותא כסופא ובגין כך יהי רזא דאמשכותא מטמירא דכל טמירין עד דרגא תתאה ובמלה דא אתקיים כל עובדא דבראשית כד״א [כמה דאת אמר] יהי רקיע4 כו׳ עכ״ל [עד כאן לשונו].
始端如同末端。因此，יהי乃是从万隐之中最隐秘者引下，直至最低层面的奥秘；并且，整个创造的工作都是凭着这个词而确立的，正如经文所说：“愿有穹苍”，等等。”引文完。
两个י彼此对应，始端如同末端。因此，יהי描述光从万隐之中最隐秘者引下，直至最低层面；整个创造也凭着这个词而确立，正如“愿有穹苍”所说。
וכ״ה בזוהר בראשית (די״ו ע״ב) והפי׳ הוא כי י״ה הם חו״ב [חכמה ובינה] שהחכמה נק׳ יו״ד שהיא בחי׳ נקודה
《Zohar》《Bereishis》（בראשית）篇（16b页）也如此说。其解释是，י״ה就是智慧（חכמה，Chochmah）和理解（בינה，Binah）：智慧被称为י，因为它是点这一层面。
《Zohar》在《Bereishis》篇中也这样说。י״ה就是智慧和理解：智慧被称为י，因为它是一个点，是字母中最小的。
והיינו לפי כי ראשית חכמה5 דהיינו ראשית הגילוי מא״ס ב״ה וראשית הגילוי א״א להיות רק בחי׳ נקודה כדי שיוכלו לסבול ולהכיל כמו המעיין בתחלת יציאתו מהמקור הוא קטן רק אח״כ בהתרחקו מהמקור מתרחב ונעשה נהר.
这是因为“智慧的开端”指无限者、愿其受祝颂者的启示之始；而启示之始只能是点这一层面，使承受者能够承受并容纳[它]。这就如同泉水，刚从源头涌出时很小；只有后来离开源头，才渐渐扩展，成为河流。
智慧被称为“智慧的开端”，意即无限者启示的开端；启示最初只能呈现为一个点，才能被承受。泉水刚离开源头时很小，只有流离源头之后才逐渐扩展为河流。
וזהו ה׳ ראשונה שהיא בחי׳ רחובות הנהר6 אבל החכמה שהיא קרובה יותר לא״ס והיא בחי׳ מעיין הוא רק נקודה. והיינו ג״כ בחי׳ בטול.7
这就是第一个 ה，也就是“河流的宽阔地带”这一层面（בחינה，bechinah）；但智慧（חכמה，Chochmah）更接近无限者（אין סוף，Ein Sof），属于泉源这一层面，却仅仅是一个点。这也就是自我消融（ביטול，bittul）这一层面。
第一个 ה 是理解（בינה，Binah），即“河流的宽阔地带”。智慧更接近无限者，是泉源，仅仅是一个点；这种微小本身也就是自我消融。
המגביהי 中额外的י，就是ה之中的י：诫命将它引入王权之中，它便提升王权，使之归至本源。《Zohar》将יהי解读为י״ה与下方的י，并将智慧说成一个点，这些都支持了这一解释。
手稿1223在《Zohar》解释之前加上缩写 נלע״ד，即“依我谦逊的看法”，由此表明，对 המגביהי 的这一解读是作者自己的见解。
出处
- 1המגביהי דהיו״ד אחר הה״א · ראה לעיל לח, ד.
- 2שו״ה קיום — וביאור זה · בבוך 1223 נוסף: נלע״ד.
- 3יהי רזא דאמשכותא מההוא אתר עילאה דאיהו סתים · Zohar, Vayechi 46:476–47:484
- 4יהי רקיע · Genesis 1:6
- 5ראשית חכמה · Psalms 111:10
- 6רחובות הנהר · Genesis 36:37
- 7
30והנה כשצ״ל אח״כ המשכה לבחי׳ מל׳ דאצי׳ שהיא עלמא דאתגלייא מקור דבי״ע והיא בחי׳ שם ה׳ שם דוקא שהוא הגלוי לזולתו הנה המשכה זו ע״י יסוד ז״א והוא ג״כ בחי׳ יו״ד.
现在，随后必须将光引下至流溢界[世界]的王权（מלכות，Malchus）这一层面（בחינה，bechinah）。它是显现的世界，是创造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）和行动界（עשיה，Asiyah）[诸界]的根源；它也是「ה׳」这一层面——这里特指「名」，因为名正是向他者显明自身的方式。这番引下是经由小面相（ז״א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）的根基（יסוד，Yesod）；而这根基本身也同样属于字母（יו״ד，yud）这一层面。
光也必须引入流溢界的王权，即所谓的「显现之世」；它是创造界、形成界和行动界的根源。它被称为「名」，因为名字的作用就是向他者显明自身。这番引下经过小面相的根基，而根基也同样是一个字母 yud。
王权是向他者显明 ה׳ 的「名」，它经由小面相的根基而接受引下的光；这个根基也称为字母 yud。
31וזהו ענין יו״ד תתאה רזא דברית. וזהו יהי שם ה׳ מבורך כו׳ שלהיות הגלוי בבחי׳ מל׳ הנק׳ שם הוא ע״י יהי חו״ב [חכמה ובינה] ביסוד.
这就是“下层的 יו״ד（yud），盟约的奥秘”这一义。又有“愿 ה׳蒙受祝福”等语：要使显现发生于称为“名”的王权（מלכות，Malchus）层面，须经由“愿”（יהי，yehi）实现——即智慧（חכמה，Chochmah）与理解（בינה，Binah）进入根基（יסוד，Yesod）。
这是《Zohar》（זוהר）所说的“下层之 יו״ד（yud），盟约的奥秘”。同样，在“愿 ה׳蒙受祝福”中，称为“名”的王权显现，是通过 יהי（yehi）而来：חכמה与 בינה（智慧与理解，也就是 יו״ד־ה״א（yud-hei））被引入 יסוד（即末尾的 יו״ד）。
וע״פ כהאריז״ל [כתבי האריז״ל] הוא כי יסוד אבא מסתיים ביסוד ז״א. נמצא בחי׳ יו״ד עלאה שהוא אבא ממש מאיר ביסוד ז״א.
根据阿里扎尔（האריז״ל）的著述，这是因为父（אבא，Abba）的 יסוד 延伸至小面相（ז״א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）的 יסוד。因此，上层的 יו״ד，也就是父本身，照耀在小面相的 יסוד之中。
按照阿里扎尔的著述，父的 יסוד（智慧）延伸至小面相的 יסוד。因此，上层的 יו״ד，也就是父本身，照耀在小面相的 יסוד之中。
ולכן נק׳ יסוד ז״א ג״כ יו״ד. וזהו ג״כ ענין היו״ד שנתוסף בפינחס בן אלעזר הכהן12 עבור שקינא על פגם הברית
因此，小面相的 יסוד也称为 יו״ד。这也就是增添在祭司以利亚撒（אלעזר）之子平哈斯（פינחס）名字中的 יו״ד，因为他为盟约受损之事挺身而出，
因此，小面相的 יסוד也称为 יו״ד。这也就是增添在平哈斯名字中的 יו״ד，因为他为盟约受损之事挺身而出。
כמ״ש בזוהר ר״פ פנחס (דרי״ג ע״ב ודרט״ו ע״ב ורל״ו ב׳) (ומזה ראייה דלא כפי׳ המק״מ [המקדש מלך] פ׳ ויחי )(דרל״ב) בפי׳ יהי ע״ש
正如《Zohar》在Pinchas篇（פינחס）开头所载（第213b页、第215b页及第236b页）。（由此也可证明，《Mikdash Melech》（מקדש מלך）在Vayechi篇（ויחי）（第232页）对 יהי（yehi）的解释并不成立；请参见该处。）
《Zohar》在Pinchas篇开头论及此事。阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）指出，这足以反驳拉比沙洛姆·布扎格洛（שלום בוזגלו）在《Mikdash Melech》中对Vayechi篇的解释；《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）Masei篇也提出了同一证据。
וע״ש בהרמ״ז [בהרב משה זכות] שהוא יו״ד של מילוי ה״י אחרונה דשם ע״ב [שם ע״ב] שהוא בחי׳ יסוד אבא כו׳. וע׳ באד״ר [באדרא רבא] (דקמ״ב):3
另见拉马兹（רמ״ז，Ramaz）在该处的解释：这是72之名（ע״ב，Av）最后一个 ה״י（hei-yud）展开拼写中的 יו״ד，即父之 יסוד 的层面，等等。另见《Idra Rabba》（אידרא רבא）（第142页）。
这里所指的是拉马兹（拉比摩西·扎库托，משה זכות），他解释说，这个 יו״ד 是72之名最后一个 ה״י 展开拼写中的 יו״ד，属于父之 יסוד 的层面；另见《Idra Rabba》，即《Zohar》中位于Naso篇（נשא）的“大集会”。
“愿”可解作智慧与理解引入根基，因为父的 יסוד 延伸至小面相的 יסוד；为盟约受损之事奋起维护的平哈斯名字中所加的 יו״ד，也就是同一个下层的 יו״ד。
Kehot注释补充说，《Likkutei Torah》Masei篇也提出了反驳《Mikdash Melech》的同一证据，并在那里提到《Mikdash Melech》及《Sefer HaMaamarim》（ספר המאמרים）第94号，给出略有不同的解释。
出处
- 1פינחס בן אלעזר הכהן · Numbers 25:11
- 2בפינחס בן אלעזר הכהן · Zohar, Pinchas 3:10–6:18
- 3יהי שם ה׳ מבורך · Psalms 113:2
32וביאור הדברים הוא כמו שאנו רואים שהראיה מתפשטת ונמשכת למטה יותר מן חוש השמיעה.
事情的解释是：正如我们所见，视觉所延及、深入的范围，比听觉更向下。
解释从日常经验出发：视觉所及之处比听觉更深入。
שחוש השמיעה אינו מתפשט רק עד בחי׳ קול ודבור ששומע קול ודבור של חבירו אבל לא יתפוס בחוש השמיעה את העשייה גשמית. משא״כ בראי׳ [בראיה] תופס ומשיג העשייה גשמי׳ [גשמיים / גשמיות / גשמית].
因为听觉只延及声音与言语这一层面（בחינה，bechinah）：人能听见同伴的声音与言语，却不能凭听觉把握物质性的行动；而视觉则能把握并感知物质性的行动。
听觉只延及声音与言语；人无法听见一个物质性的行为。然而，视觉却能把握物质行动本身。
视觉能够触及物质世界，这是听觉所不能做到的。
33והיינו דלפי שהראיה שרשה מבחי׳ חכמה כמו שנק׳ החכמים עיני העדה.1 שהיא למעלה מבחי׳ הבינה שמשם שרש השמיעה ע״כ נשפלת למטה יותר.
也就是说，由于视觉根源于智慧（חכמה，Chochmah）这一层面，正如圣贤被称为“会众的眼睛”；而这一层面高于理解（בינה，Binah），听觉便根源于理解，因此视觉能够下降得更低。
视觉根源于智慧，因此圣贤被称为“会众的眼睛”；而听觉根源于理解。智慧既然更高，就能够下降得更低。
משא״כ בכח השמיעה הנמשך מבינה להיות נשפל כ״כ [כל כך] למטה. שכל הגבוה יותר יכול להשפיל א״ע [את עצמו] למטה יותר
听觉的能力则不同，它源于理解，却不能下降得那么低。因为层面越高，就越能进一步降低自身。
听觉源于理解，不能下降得那么低，因为一个层面越高，就越能进一步降低自身。
ולכן יסוד אימא מסתיים בחזה ואינו נמשך בנה״י [בנצח הוד יסוד] דז״א. אבל יסוד אבא נמשך עד יסוד ז״א כי נה״י [נצח הוד יסוד] דז״א זהו בחי׳ עשיי׳ [עשייה] שבאצי׳ והמשכה זו א״א להיות כ״א ע״י יסוד אבא בחי׳ ראיה וכו׳.
因此，母亲的根基（יסוד אימא，Yesod of Imma）止于胸部，不延伸至小面相（ז״א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）的永胜（נצח，Netzach）、辉煌（הוד，Hod）和根基（יסוד，Yesod）；但父亲的根基（יסוד אבא，Yesod of Abba）则延伸至小面相的根基。因为小面相的永胜、辉煌和根基，属于流溢界（אצילות，Atzilus）中的行动层面（עשיה，Asiyah）；而这一延伸只能通过父亲的根基，也就是视觉这一层面，等等。
因此，母亲的根基（יסוד אימא）止于小面相的胸部，没有延伸至其永胜、辉煌和根基；而父亲的根基（יסוד אבא）则延伸至小面相的根基。小面相的永胜、辉煌和根基，是流溢界中的“行动”层面；只有父亲的根基，也就是视觉这一层面，能够延伸至那里。
由于层面越高，就越能下降得更低，智慧（视觉、父亲）能够达到小面相最低的部位，而理解（听觉、母亲）则止于胸部。
出处
- 1עיני העדה · Numbers 15:24
34וזהו ענין יהי שם כו׳ שלהיות ההשפעה בבחי׳ מל׳ הנק׳ שם ונק׳ ג״כ עשיי׳ [עשייה] שבאצי׳ הוא ג״כ ע״י יו״ד דוקא שהוא בחי׳ יסוד ז״א שבו מאיר יסוד אבא.
这就是「愿名……」的含义：流注要达到王权（מלכות，Malchus）这一层面——它被称为「名」，也称为流溢界（אצילות，Atzilus）中的行动界（עשיה，Asiyah）——也必须特定地经由一个 יו״ד（yud）；这就是小面相（ז״א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）的根基（יסוד，Yesod），父（אבא，Abba）的根基之光在其中照耀。
这就是「愿名……」：流注若要达到王权（מלכות，Malchus），即被称为「名」且又称为流溢界（אצילות，Atzilus）中的行动界（עשיה，Asiyah），就必须经由一个 יו״ד（yud）；这就是小面相（ז״א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）的根基（יסוד，Yesod），父（אבא，Abba）的根基之光在其中照耀。
וזהו פי׳ יהי י״ה הם חו״ב [חכמה ובינה] והיו״ד השני זהו צדיק יסוד עולם.1 ועיין עוד בזוהר ח״ג [חלק ג׳] (דרל״ו ע״ב) מענין בחי׳ זו דיו״ד זה:2
这就是 יהי（yehi）的含义：י״ה（yud-hei）是智慧（חכמה，Chochmah）与理解（בינה，Binah），而第二个 יו״ד就是「义人，世界的根基」。关于这个 יו״ד的这一层面，另可参见 Zohar（זוהר），part 3 (page 236b)。
因此，יהי（yehi）意指：י״ה（yud-hei）是智慧（חכמה，Chochmah）与理解（בינה，Binah），其后接着第二个 יו״ד，这就是「义人，世界的根基（יסוד）」。《Zohar》（זוהר）中还进一步论及这个 יו״ד。
流注只有经由 Yesod（יסוד）的 יו״ד 才能达到 Malchus（מלכות）；父（אבא）的光在其中照耀，因此经文说 יהי（yehi）。
出处
- 1צדיק יסוד עולם · Proverbs 10:25
- 2
35והנה כשהמל׳ מקבלת גילוי זה דבחי׳ יו״ד. אז נעשית מדל״ת ה׳.
如今，当王权（מלכות，Malchus）领受字母（יו״ד，yud）这一层面的显现时，便由字母（דל״ת，dalet）变为字母（ה׳，hei）。
王权领受这个 yud 后，便由 dalet 转变为 hei。
ולכן לפ״ז [לפי זה] מובן ג״כ פי׳ המגביהי שעליית המל׳ במל׳ דא״ס הוא ג״כ ע״י יו״ד שבתוך הה״א שהוא מה שנמשך לה הארה מאוא״ס [מאור אין סוף] וכמבו״ל [וכמבואר לעיל] שכל עלייה הוא ע״י המשכה תחלה מלמעלה
因此，由此也就明白了“高举者”（המגביהי，HaMagbihi）一词的含义：王权升入无限者（אין סוף，Ein Sof）的王权中，也要通过 hei 中的 yud；这 yud 是从无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）引下到其中的一道光辉。正如上文所解释的，每一次上升，都须先有从上而来的引下。
这也说明了“高举者”（המגביהי，HaMagbihi）的含义：王权通过 hei 中的 yud，升入无限者的王权中；这 yud 是从无限之光引入其中的一道光辉。正如上文所解释的，每一次上升，都依赖于先从上而来的引下。
והנה בחי׳ יו״ד זה שבתוך ה׳ שנמשך ע״י המצוה זהו בחי׳ פתילה הנמשך לתוך הנר כמ״ש בזוהר פ׳1 פנחס2 (דרי״ט ע״א) ובמק״מ [ובמקדש מלך] כיון דאתאחד פתילה3 כו׳
如今，这个由诫命（מצוה，mitzvah）引下的、处于 hei 中的 yud 这一层面，正是引入灯中的灯芯这一层面，正如《Zohar》（זהר）《Pinchas篇》第219a页以及《Mikdash Melech》（מקדש מלך）所说：“灯芯一旦结合……”等。
由诫命引下的、处于 hei 中的 yud，正是引入灯中的灯芯，正如《Zohar》Pinchas篇所说，并见《Mikdash Melech》对此处的注释：“灯芯一旦结合。”
וע״י המשכה זו נעשה כח עליי׳ [עלייה] המל׳ לשרשה. וע׳ בזהר ר״פ צו ע״פ זאת תורת העולה4 כו׳.
通过这番引下，王权便获得了升至其根源的力量。又可参看《Zohar》Tzav篇开篇，关于[经文]“这是上升祭的律例”等。
这番引下赋予王权升至其根源的力量。此处引《Zohar》Tzav篇开篇关于“这是燔祭的律例”的论述，以供进一步参看。
וזהו פי׳ המגביהי שהמצוה היא בחי׳ פתילה ונר המעלה נפש השכלית כמו שלמעלה עליית שם ב״ן [שם ב״ן] ע״י היו״ד דע״ב [דשם ע״ב] הנמשך ע״י המצוה כנ״ל.567
这便是“高举者”（המגביהי，HaMagbihi）的含义：诫命处于灯芯与灯这一层面，提升理智之魂；正如在上方，ב״ן之名（שם ב״ן，Shem Ban）通过 ע״ב之名（שם ע״ב，Shem Av）中的 yud 而上升；这 yud 是如上所述由诫命引下的。
因此，“高举者”（המגביהי，HaMagbihi）意指：诫命如同灯芯和灯，提升理智之魂；正如在上方，ב״ן之名通过 ע״ב之名中的 yud 而上升，而这 yud 是由诫命引下的。
使王权由 dalet 转变为 hei 的 yud，正是由诫命引入灯中的灯芯；它使王权以及理智之魂得以升至其根源。
1223号手稿在“hei”一词之后加有一段括注：这一层面可比作“那日，祂将是”；它高于王权从 ה׳（Havayah）的 vav 领受显现的层面，因为 yehi shem 意指 yihyeh 这一层面，即“祂将是”。
出处
- 1בזהר פ׳ ויחי (דרל״ב סע״ב) · ראה גם יהל אור ע׳ תרנב.
- 2כמ״ש בזוהר פ׳ פנחס · ראה ג״כ לקו״ת בהעלותך לד, ב.
- 3כיון דאתאחד פתילה · Zohar, Pinchas 16:115
- 4זאת תורת העולה · Leviticus 6:2
- 5דלא כפי׳ המק״מ · מובא גם בלקו״ת מסעי צה, ב ושם כ׳ ”וע׳ במק״מ שם ובסה״מ סי׳ צד . . מה שפי׳ ג״כ בזה באופן אחר קצת”.
- 6צדיק יסוד עולם · Proverbs 10:25
- 7שו״ה ה׳ — ולכן לפ״ז · בבוך 1223 נוסף אחר תי׳ ה׳: ”(וי״ל דבחי׳ זו ע״ד מ״ש ביום ההוא יהי׳ שזהו יותר נעלה מכשמקבלת מבחי׳ ו׳ שזהו ש׳ הוי׳ כי יהי שם כו׳ היינו בחי׳ יהיה)”.
Lashaves：坐着为王 ¶36–38
另请参看Shelach篇中关于[经文]“它要成为你们的穗饰（ציצית，tzitzis）”的论述，其中谈到字母 יו״ד（yud）之火与字母 ה״א（hei）之火。
括号中的这段话以一处引文收束，指向《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）Shelach篇中关于穗饰（ציצית，tzitzis）的maamar；该maamar论述“字母 יו״ד之火”与“字母 ה״א之火”（火（אש，esh）加上 יו״ד便拼成男子（איש，ish）；加上 ה״א便拼成女子（אשה，ishah））。阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）在那里解释，王权（מלכות，Malchus）被称为女子（אשה，ishah），从男子（איש，ish），也就是字母 יו״ד之火、智慧（חכמה，Chochmah）那里，通过二百四十八条积极诫命（מצוות，mitzvos）而领受；他并回指这篇关于HaMagbihi的maamar。
וענין לשבת פי׳ שעלייה זו של המל׳ דאצי׳ במל׳ דא״ס הוא כדי להמשיך אור וחיות להיות התהוות בחי׳ מל׳ בבחי׳ ישיבה וישב ה׳ מלך לעולם.3
至于坐（לשבת，lashaves），是指流溢界（אצילות，Atzilus）的מלכות升入无限者（אין סוף，Ein Sof）的מלכות，为的是引下光与生命力（חיות，chayus），使מלכות以坐的方式得以形成：“ ה׳永远坐着为王。”
maamar现在转而讨论“坐”（לשבת），即经文的下一个词。流溢界（אצילות）的מלכות升入无限者（אין סוף）的מלכות，是为了引下光与生命力，使מלכות以坐的状态形成，正如“ה׳永远坐着为王”所说。
כי ישיבה ומלכות הכל בחי׳ אחת כי אין ישיבה בעזרה4 אלא למלכות בית דוד בלבד.
因为坐与王权同属一个层面；“在圣殿院中，除大卫（דוד，David）家的王权者外，无人可以坐下。”
坐与王权是一回事：塔木德教导说，只有大卫家的君王可以坐在圣殿院中。
“坐”（לשבת）是指מלכות的上升引下光，使 ה׳的王权以坐的姿态确立；坐是君王所具有的姿态。
出处
- 1בפ׳ שלח · לקו״ת מה, ד.
- 2והיה לכם לציצית · Numbers 15:39
- 3וישב ה׳ מלך לעולם · Psalms 29:10
- 4אין ישיבה בעזרה · Yoma 25a:6
37וכן ארז״ל [אמרו רבותינו זכרונם לברכה] באשה קראו מושב1 כי ישיבה היא ירידה והשפלה בבחי׳ אחוריים. וכן תפלה ש״י [של יד] שהיא מל׳ היא מיושב.
圣贤们也曾说，论到女人，所用的称呼是“坐”（מושב，moshav）；因为坐着就是下降和屈抑，处于背面（אחוריים，achorayim）的层面。手臂经匣（תפלה ש״י，tefillin shel yad）也同样如此；它对应王权（מלכות，Malchus），是在坐着时[佩戴]的。
圣贤指出，谈到女人时所用的词是“坐”（מושב）；这篇论述解释说，坐着就是下降和屈抑，处于背面层面（אחוריים）。同样，手臂经匣（תפלה ש״י）对应王权（מלכות），是在坐着时佩戴的。
והיו״ד שברצועת תפלה ש״י [של יד] זהו ענין יו״ד הנ״ל. ועוי״ל [ועוד יש לומר] פי׳ המגביהי לשבת כי המלך עומד על הלוח ואגוסטוס יושב.23
手臂经匣带子上的字母 yud（יו״ד，yud），就是上文所说的 יו״ד 这一层意思。还可以进一步说，[即]“使人高坐者”（המגביהי לשבת，HaMagbihi lashaves）的意思是：“国王站在台座上，而奥古斯都（אגוסטוס）坐着。”
手臂经匣带子上呈 yud 形的结，就是上文所论的同一个 yud。还可以从米德拉什的角度进一步解读“使人高坐者”（המגביהי לשבת，HaMagbihi lashaves）：“国王站在台座上，而奥古斯都坐着。”
坐着表示下降和屈抑，如王权与手臂经匣所体现的那样；米德拉什中奥古斯都坐着的形象，则引出对“使人高坐者”的第二种解读。
出处
- 1באשה קראו מושב · Pesachim 3a:12–13
- 2המלך עומד . . ואגוסטוס יושב · שמו״ר ר״פ כג. ראה אוה״ת פ׳ בשלח ע׳ תרסו.
- 3המלך עומד על הלוח ואגוסטוס יושב · Shemot Rabbah 23:1
38ופי׳ אגוסטוס היינו מלך המלכים. והיינו כשהמל׳ מקבלת ממל׳ דא״ס בחי׳ ממ״ה [מלך מלכי המלכים] ע״ז ארז״ל [אמרו רבותינו זכרונם לברכה] המשל אגוסטוס יושב כו׳.
「奥古斯都」（אגוסטוס，Augustus）的意思是诸王之王。也就是说，当王权（מלכות，Malchus）从无限者（אין סוף，Ein Sof）的王权领受「诸王之王的君王」这一层面时，我们的贤者（愿其记忆蒙福）正是为此讲了「奥古斯都坐着」等寓言。
奥古斯都代表诸王之王。当王权从无限者的王权领受诸王之王的君王这一层面时，它便「坐下」，正如米德拉什关于奥古斯都坐着的寓言所说。
וזהו המגביהי דוקא לשבת שע״י עלייה הנ״ל נעשה בחי׳ וישב ה׳ מלך לעולם1 כו׳ וישיבה זו היא שלא יהיו רגליה יורדות2 כו׳.
这就是「使她高高坐着」（המגביהי לשבת，HaMagbihi lashaves），这里特别强调「坐着」：借着上述升高，便形成「ה׳坐着作王，直到永远」这一层面，等等。这种坐姿意味着「她的双脚」不会「向下垂落」，等等。
因此，HaMagbihi lashaves 意味着，借着这番升高，「ה׳坐着作王，直到永远」。这种坐姿使「她的双脚」不再「向下垂落」；这些话借自 Mishlei。
כי היושב על הכסא משפיל גופו אבל מגביה רגליו מן הארץ וזהו והארץ הדום רגלי3 כו׳.
因为坐在宝座上的人会使身体低下，却把双脚抬离地面；这就是「大地是我的脚凳」等话的意思。
坐在宝座上的人会使身体低下，却把双脚抬离地面；这就是「大地是我的脚凳」的含义。这样的坐姿同时包含低下与升高。
借着这番升高，מלכות从诸王之王那里领受，而 ה׳的王权便以坐的姿态确立；这种姿态使身体低下，却把双脚抬离地面。
出处
- 1וישב ה׳ מלך לעולם · Psalms 29:10
- 2רגליה יורדות · Proverbs 5:5
- 3והארץ הדום רגלי · Isaiah 66:1
HaMashpili lir’os ¶39
39וביאור הדברים מבואר במ״א ע״פ אז ישיר.12 ואח״כ המשפילי לראות3 זהו בחי׳ ותורה אור והוא המשכת אוא״ס [אור אין סוף] ממל׳ דא״ס בשמים תושב״כ [תורה שבכתב]. ובארץ תושבע״פ [תורה שבעל פה]
这些事的解释，已在别处依[这节经文]“那时便歌唱”（Az Yashir）阐明。接着，“屈尊俯察”（המשפילי לראות，HaMashpili lir’os）：这是“妥拉是光”这一层面，也是将无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）从无限者（אין סוף，Ein Sof）的王权（מלכות，Malchus）引下：“在天上”，即书面妥拉；“在地上”，即口传妥拉。
全部解释见《Likkutei Torah（לקוטי תורה）》《Chukas》（חקת）中论“Az Yashir”（“那时以色列歌唱”）的maamar，即井之歌。阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）在那里解释，经由妥拉而来、源自智慧（חכמה，Chochmah）的观看之爱，是自我消融（ביטול，bittul），高于源自听闻的炽热之爱。经文接着说“屈尊俯察”（HaMashpili lir’os），这就是“妥拉是光”：无限之光从无限者的王权引下，“在天上”是书面妥拉，“在地上”是口传妥拉。
דכמו דארץ מקבלת משמים כמ״ש למטר השמים תשתה מים.4 כך תושבע״פ [תורה שבעל פה] מקבלת מתושב״כ [מתורה שבכתב] כדאמרינן מנא הני מילי דאמר קרא5 כו׳
因为正如大地从天上领受，正如经上所说：“饮天降之雨水”；口传妥拉也从书面妥拉领受，正如我们所说：“这些事[从何得知]？因为经文说……”
正如大地饮用天降的雨水，口传妥拉也从书面妥拉领受；正如《塔木德》屡次发问：“这些事从何得知？因为经文说……”
לראות היינו ליראות ר״ל [רוצה לומר] שיהא גילוי אוא״ס [אור אין סוף] ממש בשמים ובארץ שהן תושב״כ [תורה שבכתב] ותושבע״פ [ותורה שבעל פה] דבר ה׳ למעלה מגלוי בחי׳ אור האהבה מנפש אלקית שנק׳ ג״כ אור כנ״ל.
לראות（看见）意为 ליראות（被看见）；也就是说，实际的无限之光要显现在“天上和地上”，即书面妥拉与口传妥拉—— ה׳之言中；这高于源于 ה׳的灵魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）之爱的光这一层面的显现；如前所述，它也被称为光。
Lir’os（“看见”）也可读作 lera’os（“被看见”）：无限之光本身显现在书面妥拉和口传妥拉，即 ה׳之言中。这高于源于 ה׳的灵魂之爱的光；前文也将其称为光。
但这种爱仅由听闻和沉思这一层面引下，正如经上所说：“以色列啊，你要听……”“你要爱……”“并尽你一切的力量。”
这种爱仅由听闻和沉思引下，如“以色列啊，你要听……你要爱……并尽你一切的力量”所示。
然而，“妥拉是光”这一层面，就是“屈尊俯察”这一层面。意即 ליראות：以实际的观看和显现的方式，“他们必眼对眼看见”，等等。
然而，“妥拉是光”就是“屈尊俯察”：显现如同直接观看一般，“他们必眼对眼看见”。
经文后半句“屈尊俯察”就是“妥拉是光”：无限之光显现在书面妥拉与口传妥拉中，清晰如亲眼所见；这高于源自听闻和沉思的爱。
Kehot的注释引用了两项补充。特泽马克·策德克（הצמח צדק）的亲笔稿中写道：以色列会众被称为“女人”（אשה，ishah），即“火— ה”（אש ה，esh hei）；它通过248条积极诫命（מצוות，mitzvos）从“男人”（איש，ish），即“火— י”（אש י，esh yud）汲取；这些诫命是引下 י 之火的灯芯。因此，HaMagbihi（המגביהי）意为借着 י 提升 ה。手稿766补充说，HaMashpili（המשפילי）的末尾也有 י，并数出这篇诗中有五个以 י 结尾的词：HaMagbihi（המגביהי）、HaMashpili（המשפילי）、Mekimi（מקימי）、Lehoshivi（להושיבי）、Moshivi（מושיבי）；这对应于创世叙述中五次提到“光”。
出处
- 1מבואר במ״א ע״פ אז ישיר · לקו״ת פ׳ חוקת סג, א. וראה שער האמונה לאדה״א לג, ב.
- 2אז ישיר · Numbers 21:17
- 3המשפילי לראות · Psalms 113:6
- 4למטר השמים תשתה מים · Deuteronomy 11:11
- 5מנא הני מילי דאמר קרא · Shabbat 24b:6–7
- 6שמע ישראל · Deuteronomy 6:4
- 7ואהבת כו׳ ובכל מאדך · Deuteronomy 6:5
- 8עין בעין יראו · Isaiah 52:8
- 9שו״ה ראיה — ממש עין בעין יראו וגו׳ · בגוכתי״ק הצ״צ נוסף: ”עוד יובן ענין המגביהי עפמ״ש (בפ׳ שלח בד״ה והיה לכם לציצית) במ״א בענין שכנס״י נק׳ אשה אש ה׳ כי מאיש לוקחה זאת הוא בחי׳ אש יו״ד שכדי שיהי׳ בכנס״י בחי׳ אש ה״א ממטה למעלה ואל אישך תשוקתך הוא נמשך מבחי׳ אש יו״ד חכמה ונמשך מבחי׳ איש הוא ז״א רמ״ח מצות רמ״ח איברין כו׳ שע״י רמ״ח איברין שנמשך הטפה מהמוח כו׳ ע״ש וזהו ענין הפתילה רמ״ח מ״ע שבו ועל ידו נמשך האור אש יו״ד שעי״ז תהי׳ כנס״י בבחי׳ אש ה׳, וזהו המגביהי שמגביה הה״א בחי׳ אש ה׳ ע״י היו״ד הוא בחי׳ הפתילה שממשיך בחי׳ אש יו״ד כו׳”. בבוך 766 נוסף [המאמר שם רשום שהוא משנת תקצדיק]: ”ולכן נאמר ג״כ משפילי ביו״ד בסוף התיבה כי המשכה זו ע״י יו״ד עילאה כו׳ בשמים ובארץ היינו ג״כ בזו״נ אך ההמשכה ראשונה ע״י המצוה הוא עדיין בבחי׳ ימינו תחבקני אבל ע״י (?) הוא אור הגילוי בפנימיות, וז״ש מקימי מעפר דל היא המל׳ שנק׳ דלית מאשפות ירים אביון הוא יסוד שנק׳ אביון להושיבי עם נדיבים שנעשה היסוד בחי׳ יו״ד כמו יו״ד דח״ע ועי״ז מושיבי עקרת הבית שנמשך היו״ד בבחי׳ מל׳ כנ״ל, וה׳ יודי״ן יש כאן בסופי תיבת המגביהי המשפילי מקימי להושיבי מושיבי כנגד ה״פ אור שנאמר במעש״ב שגנזו לצדיקים היינו בחי׳ צדיק וצדק ואז נעשה מצדק צדקה הנ״ל, ועמ״ש במ״א בענין בקר דיוסף כו׳ וד״ל”. [מוגה היטב מגוף הביכל ש״ר [= של רבינו].
完成这篇玛玛尔了吗？
标记为已学；这将计入本周和本年度的西尤姆。
在阿沃达中
这篇 maamar 也引出自身的事奉教训。灵魂下降到身体中，是为了达到超越自身限度的爱，即“尽你一切的力量”；这种爱唯有在此世的归回（תשובה，teshuvah）才能产生。诫命（מצוות，mitzvos）精炼理智以及它们所使用的物质对象——经匣的羊皮纸和慈善捐款的硬币——直至这些对象成为光。研习妥拉应当带着自我消融（ביטול，bittul），使 ה׳ 的话语借着妥拉发声；祈祷披巾（טלית，tallis）和经匣（תפילין，tefillin）则应在祈祷前穿戴，以便环绕之光提升灵魂。
讨论问题
- 为何根植于混沌界的油会化为火，而灯芯——源于 ה׳ 的灵魂——却不会？这说明灵魂下降到身体中的目的是什么？
- 如果这篇 maamar 说“尽你一切的力量”之爱实际上有界限，那么这种爱在什么意义上是无限的？有限的爱如何能引下真正无限的无限之光？
- 火与水的对照如何说明为何把 ה׳ 比作火，以及为何创造并未改变祂？
- 为何要在祈祷前穿戴祈祷披巾和经匣？为何祈祷文本每天相同，而妥拉研习却必须日日更新？
- 由听闻和沉思而来的爱，与“妥拉是光”的显明有何不同？为何后者被比作亲眼所见？