Likkutei Torah · Sefer Shemos · שבת 10 באוקטובר
פרשת שיר השירים
פרשת שיר השירים
מאמרי אדמו״ר הזקן על הפרשה: 41, בלשון המהדורה של קה״ת, וכל מראה מקום נפתח במקום שהוא מובא. עם תרגום וביאור בינתיים 19. השאר בהכנה.
ההתקדמות שלכם: פרשת שיר השירים
המאמרים 41
- שיר השירים אשר לשלמה ישקנו מנשיקות פיהו כי… שיר השירים אשר לשלמה עם ישראל הוא כלתו של ה׳ בשני אופנים: במסירות נפש המכלה את העצמיות, ובאהבה מלאת כיסופים שבה העצמי נשאר; ואלה ממשיכים שני ״חתנים״: שמו הגדול של ה׳, המתלבש בחכמת התורה העליונה, והתורה והמצוות הנמשכות לעולמות התחתונים. אהבת ה׳ המתגלית באמצעותם מגיעה עד לעצמותו ממש, ולכן היא ״טובה מיין״ — טובה מכל גילוי היוצא מתוך הסתר.
- שיר השירים אשר לשלמה שיר השירים אשר לשלמה בתפילה אמיתית, מי ששר אינו האדם הפרטי אלא כנסת ישראל, ומעליה מלכות; פיו של האדם הוא רק כלי שדרכו זורמת מלמעלה שבח, ולכן נאמר בפסוק ״התהללו״ ולא ״הללו״.
- לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך לריח שמנייך טובים התבוננות, ״יין״ התורה, פועלת רק על לב שיכול להתעורר; אך התורה עצמה, ״השמן״ הנמשך מחכמתו העליונה של ה׳ וממקור גבוה עוד יותר, מגיעה גם ללב אטום, כך שגם ״עלמות״ באות לאהוב את ה׳.
- לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך לריח שמניך הטובים כל השכר של העולם הבא אינו אלא זיו יחיד מאורו של ה׳, ואילו תשובה מעומק הלב, המתאפשרת רק לנשמה בגוף, מגיעה למהותו ועצמותו של ה׳ ממש. הנשמות שלמעלה מגיעות לאותה התקשרות באמצעות התורה שלמדו למטה, ש״ריחה״ מתעצם ככל שהיא יורדת למטה.
- שחורה אני ונאוה בנות ירושלים וגו׳ ״שחורה אני ונאוה, בנות ירושלים״ האש השחורה של התורה שעל גבי האש הלבנה מתארת כיצד גם אור אין סוף, גדול מכדי להיות מושג, מתכסה ומצטמצם בתוך ״אותיות״ כדי שיוכל להתגלות; ההסתר עצמו הוא מקור היופי. בנפש, ה״שחרות״ של האהבה הנסתרת, המכוסה ומוסתרת על ידי הנפש הבהמית, מושרשת באש הלבנה ויכולה להתגלות ולהשתנות.
- שחורה אני ונאוה בנות ירושלים כאהלי קדר כיריעות שלמה ״שחורה אני ונאוה, בנות ירושלים״ הנשמה שירדה לתוך גוף היא ״שחורה״: היא מקבלת את חכמת ה׳ בדמות ריבוי הפרטים הכהים של ההלכה והסייגים שתקנו חכמים סביב האיסורים, והיא חיה בתוך עסקי העולם. ובכל זאת דווקא השחרות הזאת עושה אותה נאה יותר מן הנשמות שלא ירדו לעולם, שכן האיסורים, וכן הצדקה הניתנת מכסף שהושג בעמל, מחברים אותה לאור הסובב כל עלמין, שאליו אין שום מעשה חיובי יכול להגיע.
- ביאור ענין שחורה אני ונאוה ביאור על ״שחורה אני ונאוה״ ירידת השכינה לעולמות התחתונים עושה אותה ״שחורה״ — הן בשל מרירות הריחוק והן בשל התלבשותה במצוות גשמיות; אך דווקא שחורות זו עושה אותה ״נאוה״ יותר מן הנשמות שלא ירדו מאצילות. באמצעותה היא עולה למעלה מבחינת הכלים, אל האורות, ועד לעצמות אין סוף.
- ביאור הדברים ע״פ שחורה אני ונאוה ביאור העניין של ״שחורה אני ונאוה״ ירידת הנשמה לעולם גשמי ומוגבל עושה אותה ל״שחורה״, אך דווקא השחרות הזאת היא מקור יופייה: באמצעות המצוות שמקיימים בדברים גשמיים, ובעיקר באמצעות מצוות לא תעשה, הדוחות את מה שאי אפשר להעלות, מתגלה אור הנעלה מכל מה שהנשמה הכירה למעלה, עד שהוא מגיע לעצמותו של ה׳.
- לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי ״לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעייתי״ ה״סוס״ — האותיות שנושאות בלי להבין — מוריד את האור האלוקי למקומות הנמוכים ביותר, וגם נושא את האדם העליון כלפי מעלה, מעבר למדרגת אדם, אל ה׳ ש״לא איש הוא״. כוחו אינו בא מעצמו אלא מעצמותו של ה׳, ולכן ישראל, באמצעות התורה והמצוות, נמשלו לסוסתו של ה׳.
- לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי לסוסתי ברכבי פרעה ישראל ״מפרנסים״ את ה׳ כפי שמזון מפרנס אדם: באמצעות התורה והמצוות, הנובעות מתענוגו של ה׳ עצמו, הם מאפשרים לאור אין סוף להגיע אל העולמות ולהאיר בהם כחסד. כמו סוס מלכותי המשרת את תענוגו של רוכבו בלי להשיג אותו, כך הנשמה פועלת באמצעות ביטול לפני תענוג שלמעלה מכל הבנה.
- נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים ״לחייך נאוו בתורים, צווארך בחרוזים״ שתי התורות הן התורים — תכשיטים משולשים שעל הלחיים: באהבה בוערת, תפילה, חסד ותורה, שלוש ״נקודות״ נפרדות, מתחברות בקווים לצורה אחת. ״חרוזים״ שעל הצוואר הם הדברים הנפרדים שבעולם, שנוקבים אותם בביטול ומשחילים אותם על חוט התורה, כך שה׳ הוא ״ראשון ואחרון״ באותה מידה, למטה כמו למעלה.
- הנך יפה רעיתי יפה עיניך יונים כו׳ ״הנך יפה רעייתי, עינייך יונים״ אהבתם של ישראל לה׳ היא גם האופן שבו הם ״מכלכלים״ אותו: רצון המתעורר במוח ובלב מושך את אור אין סוף אל המחשבה האחת של הבריאה ומשם אל כל נשמה, כשם שהמזון מאפשר לנשמה לחיות בגוף. בפסוק נאמר ״יפה״ פעמיים, מפני שיש יופי שישראל יוצרים בעבודתם שלהם, ״נעשה״, ויופי גדול יותר שה׳ ממשיך מלמעלה, ״נשמע״.
- קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים… ״קול דודי, הנה זה בא, מדלג על ההרים״ ביציאת מצרים התגלתה לישראל עצמותו של ה׳, ״הוא ושמו בלבד״, למעלה מהשתלשלות העולמות ששמו מחיה, בדילוג שאינו לפי ערכם הנמוך; רק גילוי כזה יכול היה להוציאם ממצרים, עולם הגבול. עבודתם של ישראל — המצה הראשונה השמורה, שאליה הגיעו באמצעות מרירות המרור, ובהמשך ספירת העומר — מכינה אותם לגילוי זה וממשיכה אותו למטה, והוא ישוב ויתגלה בגלוי לעתיד.
- ולהבין ענין מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות… להבין את ״מדלג על ההרים, מקפץ על הגבעות״ המצוות הן ״פירות״: כמו זרע שנזרע באדמה, המעשה הגשמי למטה הוא הכלי שדרכו נמשך ומתגלה כעת אור אין סוף, שבשעת הבריאה ניתן במתנה חינם. המצוות מביאות הן אור פנימי, מן הגבורות, והן אור מקיף, מן החסדים, ולכן הן ה״גבעות״ שעליהן ה׳ מקפץ בשתי רגליו.
- יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה My dove, in the clefts of the rock, in the hidden place of the step: show me your appearance A soul rises to G‑d in one of two ways: the orderly ascent of “Arise for yourself,” through prayer, Torah and mitzvos, which belonged to the Exodus; or, in exile, when love and awe are hidden, the cry of a soul that remembers it is a mirror, sent down only in order to return. That cry of teshuvah breaks through and draws down even more.
- ביאור ע״פ יונתי בחגוי הסלע וגו׳ An explanation of the verse “My dove, in the clefts of the rock” G‑d’s thought, unlike man’s, is the true “something,” and the souls of Israel are rooted in His primordial thought, Adam Kadmon, before which spiritual Atzilus and physical Asiyah are equal. That is why their Torah and mitzvos can make a dwelling for G‑d below; and in exile, when they cannot simply rise to that root, turning the concealment itself into love draws from a still higher level.
- עוד ביאור הדברים ע״פ יונתי בחגוי הסלע וגו׳ A further explanation of “My dove, in the clefts of the rock” The souls of Israel are rooted in the inner essence of G‑d’s wisdom, above the Torah, which is only its “unripe fruit.” Rising step by step (“Arise for yourself”) they reach only Chochmah; but in exile the concealment itself, turned into teshuvah and boundless love (“Show me your appearance”), produces a returning light that reaches Keser and draws down a new light from the Infinite.
- צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה… Go Out and Gaze, O Daughters of Zion Through the Shema, the Torah and self-nullification, Israel draw G‑d’s holiness down into the worlds and so become, as it were, the “mother” who crowns the King; but the crown itself, the Torah and mitzvos in their essence, is beyond all comprehension, and to gaze at it one must “go out” of the garments of understanding.
- להבין ענין הטעם למה שהאתדל״ע הבאה אחר האתעדל״ת… To Understand Why the Arousal from Above That Follows the Arousal from Below G‑d’s light reaches us in three ways: an unprompted arousal from above, rooted highest but revealed only outwardly; an arousal that answers our service, rooted lower but inward; and a third, both highest and inward, revealed only once our service is complete. Torah and mitzvos mirror the first two, as the hidden brain and the skull of Keser, and the joy of a mitzvah draws down the third, the inner Keser: the “crown” that the souls see without garments and that brings forth the great love even from the “barren one.”
- צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה…
- ביאור הדברים
- לבבתני אחותי כלה
- ביאור על פסוק לבבתני
- באתי לגני אחותי כלה אריתי מורי עם בשמי…
- ביאור ע״פ באתי לגני
- אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי כו׳
- להבין ביאור הדברים ע״פ אני ישנה ולבי ער כו׳
- הסבי עיניך וגו׳
- שניך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה שכולם מתאימות
- ששים המה מלכות ושמונים פילגשים ועלמות אין מספר…
- לבאר הדברים ע״פ ששים המה מלכות כו׳ ודרשו…
- ששים המה מלכות ושמונים פילגשים כו׳
- הנה ענין מדלג על ההרים הוא עד״מ שההפרש…
- מה יפו פעמיך בנעלים כו׳
- מי יתנך כאח לי יונק שדי אמי כו׳
- שימני כחותם על לבך כו׳
- ביאור על זה
- כי על כל כבוד חופה
- ביאור הדברים ע״פ כי על כל כבוד חופה…
- תנו רבנן כיצד מרקדין לפני הכלה ב״ש אומרים…
- כי כאשר השמים החדשים כו׳
ללמוד בשבעה ימים מיום ראשון עד שבת
הרבי ביקש ללמוד את כל מאמרי פרשת השבוע באותו שבוע, מחולקים לשבעת ימיו. כאן הפרשה מחולקת לשבעה חלקים באורך דומה.