《托拉·奥尔》 · 帕拉沙 Mikeitz · 玛玛尔 7
רני ושמחי בת ציון כו׳
“欢唱欢喜，锡安的女儿啊”
本译文由人工智能根据英文版翻译，并经过数轮对照英文和希伯来文的核查与修订。英文版本身仍在由读者审阅。如果您精通简体中文，我们诚盼您协助审阅这份译文。 志愿审阅
核心思想
米德拉什为以色列所取的三个称谓——“女儿”“姐妹”和“母亲”——代表事奉 ה׳ 的三个层次：一种是必须从上方领受对 ה׳ 之爱的层次；一种是精通托拉（תורה，Torah）、其哈拉哈（הלכה，halachah）判决能将善与恶分开的层次；还有一种是将托拉与在“一”中献身（מסירות נפש，mesirus nefesh）结合的层次，由此生出 ה׳ 显现的启示。在未来的时代，“女儿”将升至更尊贵的境地。
玛玛尔概要
为什么以色列被称为“女儿”？当 ה׳ 也被称为灵魂的灯时，灵魂又怎能是“ה׳的灯”？创造并未使 ה׳ 改变：世界在祂面前无足轻重；祂对世界的认知并不将祂包围，因为祂是三重圣哉。这三重圣哉对应 הוי׳（Havayah）的前三个字母，逐渐下降至言语；字母 יו״ד（yud）是收缩（צמצום，tzimtzum），世界以及灵魂在来世的愉悦由此而存在，而灵魂的诫命（מצוות，mitzvos）使它发光。灵魂（נשמה，neshamah）活在“奔腾与返回”之中，如同呼吸和心跳：奔腾，是在示玛祷告（שמע，Shema）中交出自己的意愿；返回，则是托拉和哈拉哈—— ה׳ 在下界的居所。这样的灵魂便是“ה׳的灯”。无法凭沉思达到这一境界的人，需要“你是我的灯”：托拉和诫命、反省自身，以及来自上方的帮助。这就是“女儿”——雅各（יעקב），他以礼物的方式领受真理。“姐妹”是精通托拉的人，他们的裁决将外壳（קליפה，kelipah）击倒，使以色列仿佛成为 ה׳ 的双胞胎。然而，托拉仍需与在“一”中献身相结合；二者合一便是“母亲”，她生出 ה׳ 显现的启示。在未来的时代，“女儿”将升得更高，成为“才德的妇人，是丈夫的冠冕”。
提纲
- 女儿、姐妹、母亲；两盏灯米德拉什为以色列所取的三个称谓，代表事奉的三个层次；其中也有一个疑问：灵魂是“ה׳的灯”，但 ה׳ 又被称为灵魂的灯。¶1–2
- 创造并未使 ה׳ 改变“愿一切有气息的都赞美”意为使之发光。灵魂会受其衣饰影响，ה׳却不改变；世界在祂面前无足轻重，它们在祂面前“显明而为祂所知”，但祂的认知并不将祂包围，因为祂是三重圣哉。¶3–6
- ה׳、收缩与诫命两个 ה（hei）代表思想和言语，三重圣哉则代表逐渐下降至言语。字母 יו״ד（yud）代表收缩；来世由此而创造。诫命将 יו״ד 引入较高的 ה，于是灵魂便“赞美”。¶7–10
- 奔腾与返回：ה׳的灯灵魂在奔腾与返回中呼吸。奔腾，是在示玛祷告中交出自己的意愿，认识到万物在祂面前皆处于自我消融（ביטול，bittul）的状态；返回，则是托拉以及哈拉哈的四肘。在上方，这带来收敛与引下；灵魂由此成为无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）的一盏灯。¶11–16
- “你是我的灯”：女儿单凭沉思无法产生这种爱。托拉和诫命，以及诚实的自我省察，能除去黑暗；有瑕疵的人会被击倒，直到他归回，随后得到来自上方的帮助。这就是“女儿”——领受者；正如雅各从上方领受真理。¶17–21
- 姐妹：托拉的精通者托拉学习能分辨善恶；学习者口中的 ה׳之言将诸外壳（קליפות，kelipos）击倒，以色列遂仿佛成为 ה׳ 的兄弟，成为祂的“双胞胎”。然而，单有托拉还不够。¶22–25
- 母亲：与献身结合的托拉在“一”中献身，能使托拉从其根源引下；见证来自雅各，托拉来自以色列。这就是“母亲”，她生出 ה׳ 显现的启示；在未来，“女儿”将升起。¶26–27
核心概念
- 奔腾与返回（ratzo vashov）רצוא ושוב
- 灵魂的节律，以呼吸（נשימה，neshimah）命名，并体现在持续的心跳之中：奔腾是灵魂渴望将自己交给 ה׳；返回则是回到托拉和哈拉哈，在那里，ה׳ 居于下界。
- 献身（mesirus nefesh）מסירות נפש
- 此处指在示玛祷告中交出自己的意愿（נפש，nefesh）：拔除扎根于世俗虚妄之事的意愿，使人只怀有一个意愿——归向天上的父亲。
- 收缩（tzimtzum）צמצום
- 无限之光的收缩，以 ה׳字母 יו״ד 表示。若无此收缩，世界以及灵魂在来世的愉悦都不可能存在。
- 诚实核算者（מארי דחושבנא，marei de-chushbana）מארי דחושבנא
- 他们诚实地省察每一件并非为了 ה׳ 而做的行为、所说的话和所起的念头。这种“远离恶”必须先行，以除去阻挡爱之光的黑暗。
- 哈拉哈的四肘ד׳ אמות של הלכה
- 托拉律法，亦即 ה׳ 的智慧与意愿；唯有通过它，圣洁而超越分别的 ה׳ 才居于世界，并在下界建立居所。
- 雅各与以色列יעקב וישראל
- 这是灵魂的两个层次：以色列已经在争战中得胜；雅各意为“ יו״ד 与脚跟”，已经下降到低处，本性中尚无真理，因此 ה׳ 从上方将真理赐给他。
女儿、姐妹、母亲；两盏灯 ¶1–2
“欢唱并喜乐吧，锡安的女儿！”等等。[我们需要]明白，为什么以色列会众被称为“女儿”，如“锡安的女儿”“耶路撒冷的女儿”。
这篇maamar以撒迦利亚的呼召开篇：锡安要欢唱喜乐，因为 ה׳将来要住在她中间；这是光明节安息日的哈夫塔拉。问题在于，为什么以色列会众——也就是作为一个整体、与 ה׳保持联结的全体百姓——被称为“女儿”。
הנה איתא במדרש משל למלך4 כו׳ לא זז מחבבה עד שקראה בתי כמ״ש שמעי בת5 וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך ויתאו המלך יפיך כו׳ (ופי׳ יפיך הוא כמו בחי׳ רעיתי יפתי).
现在，米德拉什（מדרש，Midrash）中有这样的说法：“一位国王的譬喻……”等等：“他对她的宠爱从未止息，直到称她为‘我的女儿’。”正如经文所说：“听啊，女儿，你要看，并侧耳倾听；忘却你的民和你父的家，王必恋慕你的美貌。”等等。（“你的美貌”的意思，类似“我的伴侣，我的佳美者”这一层面。）
米德拉什把 ה׳对以色列的爱比作一位国王对独生女的爱：他极其爱她，称她为“我的女儿”，而他的爱还不断增长。这个称呼以《诗篇》中的经文为依据；经文称新娘为“女儿”，并说王必恋慕她的美貌。文中顺带说明，这里的“美貌”正是《雅歌》所说的“我的伴侣，我的佳美者”这一品格。
לא זז מחבבה עד שקראה אחותי וכמ״ש אחותי רעיתי.6
“他对她的宠爱从未止息，直到称她为‘我的姊妹’。”正如经文所说：“我的姊妹，我的爱侣。”
国王的爱进一步增长，于是称她为“我的姊妹”，正如《雅歌》所说：“我的姊妹，我的爱侣。”
לא זז מחבבה עד שקראה אמי וכמ״ש צאנה וראנה בנות ציון7 במלך שלמה בעטרה שעטרה8 לו אמו9 כו׳ וכתיב הקשיבו אלי עמי ולאומי אלי האזינו10 ולאמי כתיב:1112
“他对她的宠爱从未止息，直到称她为‘我的母亲’。”正如经文所说：“锡安的众女儿啊，出来观看所罗门王（שלמה），他头戴他母亲为他加冕的冠冕。”等等。经文又说：“我的百姓啊，要听从我；我的国民（לאומי，le’umi）啊，要侧耳听我。”这里写作（לאמי，le’imi），意为“我的母亲”。
在爱达到极致时，国王称她为“我的母亲”。《雅歌》说到所罗门王的母亲为他加冕的冠冕；贤者则把《以赛亚书》中的“我的国民”（le’umi）读作“我的母亲”（le’imi），并说明经文正是如此写的。本篇maamar的一些抄本将此处明确写作：“不要读作 le’umi，而要读作 le’imi。”因此，这里有三个称呼：女儿、姊妹和母亲；本篇maamar将对此加以解释。
这一段提出了本篇maamar的问题：为什么犹太百姓被称为“女儿”？根据米德拉什，这一称呼又如何关联到更高的称呼——“姊妹”和“母亲”？
Kehot的注释记载，有些抄本在此明确补上：“不要读作 לאומי，而要读作 לאמי。”注释指出，这种读法见于《Zohar》（זהר）以及关于《雅歌》的米德拉什。“欢唱并喜乐吧，锡安的女儿！”这一节是光明节安息日的哈夫塔拉。
出处
- 1רני ושמחי · הנחה אחרת בסה״מ תקס״ה ע׳ קכד. ביאור שם ע׳ קל. עוד הנחה בתו״א לעמבערג יד, א. ראה לעיל בציונים לכ״ק אדמו״ר זי״ע. בארוכה במאמרי אדה״א בראשית ע׳ שכט. אוה״ת חנוכה שיג, ב. הערה באוה״ת בראשית כרך ה תתקלא, א. ביאור באוה״ת נ״ך כרך ג ע׳ א׳רסט. ע׳ א׳רעז. סה״מ תרכ״ז (הוצאת תש״ס) ע׳ שכא המאמר עם הגהות, ובע׳ שכט קיצורים. ד״ה רני ושמחי תשמ״ה. בסה״מ תרכ״ז (הוצאת תש״ס) ע׳ קיג מציין לכאן.
- 2רני ושמחי בת ציון · Zechariah 2:14
- 3בת ירושלים · II Kings 19:21
- 4איתא במדרש משל למלך · Shemot Rabbah 52:5
- 5שמעי בת · Psalms 45:11
- 6אחותי רעייתי · Song of Songs 5:2
- 7צאינה וראינה בנות ציון · Song of Songs 3:11
- 8
- 9בעטרה שעטרה לו אמו · Shir HaShirim Rabbah 3:11
- 10הקשיבו אלי עמי . . האזינו · Isaiah 51:4
- 11ולאמי כתיב · Zohar III, 262a
- 12(ופי׳ . . יפתי) · מוסגר זה גם בכת״י מאמרי אדה״ז, ובכמה כת״י בלי מוסגר.
2והנה להבין ענין ג׳ בחי׳ אלו בעבודת ה׳ שיש ג׳ מדרגות בישראל שע״ש [שעל שם] כך נקראו בבחי׳ הללו.
现在，[我们需要]理解这三个层面在事奉ה׳中的含义：以色列民中有三个等级，因此他们分别以这些名称称呼。
“女儿”“姐妹”和“母亲”这三个名称，如今被视为犹太人在事奉ה׳方面的三个等级。每一群体都以符合其事奉方式的名称称呼。
וצריך להבין מ״ש נר הוי״ה נשמת אדם1 שהנשמה קרויה נרה של שם הוי״ה.2 והרי פעם אמר הכתוב כי אתה נרי3 ה׳ שהוא ית׳ נק׳ נר של נש״י [נשמות ישראל].
我们还必须理解经文所说：“人的灵魂是הוי׳（Havayah）的灯”：灵魂被称为הוי׳（Havayah）的灯。然而，另一处经文却说：“你是我的灯，ה׳。”也就是说，祂，愿祂受称颂，被称为以色列众灵魂的灯。
这里提出第二个问题：一节经文把人的灵魂称为“ה׳的灯”，仿佛是灵魂为ה׳发光；而大卫（דוד）对ה׳说：“你是我的灯”，仿佛是ה׳为灵魂发光。这篇讲章（מאמר，maamar）将阐明两种说法如何都成立。
这一段把米德拉什中的三个名称转化为事奉 ה׳ 的三个层次，并提出两节经文都以“灯”为喻所引出的疑问；接下来的段落将解答这一疑问。
Kehot 注释中引用的一条释义解释说，灵魂把光引入 הוי׳（Havayah），而 הוי׳就是小面相（ז״א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）；这种引光来自 Atik 这一层，也就是光流向小面相的源头。另有一些抄本在这里作“ה׳的灯”或“ה׳的众灯”。
出处
- 1נר הוי׳ נשמת אדם · Proverbs 20:27
- 2נרה של שם הוי״ה · בבוך תניא-ברוק ובבוך אדה״ז הנ״ל הגי׳: נירו של ה׳. ובבוך באב׳ 17: נורות של הוי׳. בבוך מקול מחצצים גרוסמאן (נט, א) נמצא מאמר זה ורשום עליו: שבת פ׳ ויגש דשנת תרכ״ג לפ״ק, נמצאת שם הגהה זו: (ה׳ דהיינו שהיא ממשכת אור בשם הוי׳ שהוא ז״א וא״כ ההמשכה זו באה מע״ק דוגמת מ״ש במאו״א אות א׳ סעיף כ״ח וז״ל אור הוי׳ נק׳ עתיקא דמתמן נהורא לז״א הנק׳ הוי׳ ולפעמים גם הבינה נק׳ כן עכ״ל. והי״נ כתב וז״ל עיין באד״ר דק״ל ע״א בדרוש הפסוק בית יעקב לכו ונלכה באור ה׳ עכ״ל עכ״ה).
- 3כי אתה נרי ה׳ · II Samuel 22:29
创造并未使 ה׳ 改变 ¶3–6
解释如下。经文说：“每个灵魂都要赞美（תהלל，tehallel） יה。”Tehallel源自“祂的灯发光（בהלו，behilo）时”等这一说法，是表示照明的用语。
“每个灵魂都要赞美 יה”这节经文，不仅可以理解为“赞美”，也可以理解为“使发光”，因为 tehallel 与 behilo“祂的灯发光时”有相同的词根。本篇maamar的另一份抄本（《Sefer HaMaamarim》（ספר המאמרים）5565）直接提出这个问题：经文为什么说 tehallel，而不说“称颂”（תשבח，teshabach）？因此，灵魂的任务是带来光明，这也正是灵魂能被称为 ה׳之灯的缘由。
对此事的阐释如下：经文说：“我——ה׳——并没有改变”；又说：“你在世界被创造以前就是祂，你仍是祂”，等等。
为了阐明任何事物如何能够“向 ה׳发光”，本篇maamar首先指出，ה׳本身并不改变：“我，ה׳，并没有改变”；正如晨祷所说，祂在创造之前和创造之后都是同一位。后来，在《Torah Ohr》（תורה אור）38c的 Miketz 篇中，阿尔特·雷贝（אדמו״ר הזקן）使用了祈祷文中的同一句话：使诸世界存在并不会给 ה׳带来任何改变。这不同于工匠，他的心思专注于自己所造之物；因为诸世界只源自祂的王权（מלכות，Malchus），也就是祂的“名”。
本段把“每个灵魂都要赞美 יה”解释为灵魂使光明显现，并以 ה׳本身不因创造而改变这一原则开始阐释。
注释所引的5627年释文说明了阿尔特·雷贝为何选用这节经文：灵魂（הנשמה，neshamah）属于理解（בינה，Binah），而王权（מלכות，Malchus）升至“我的母亲”的层次，就是升至理解的层次。另一份抄本则解释，tehallel的词根表示明亮与光辉，如“光明照耀”（יהל אור，yahel or）一语。
出处
- 1כל הנשמה תהלל י״ה · Psalms 150:6
- 2שו״ה והענין — פי׳ תהלל · בסה״מ תקס״ה ע׳ קכד ”וגם מהו לשון תהלל ולא אמר תשבח כו׳”.
- 3בהלו נרו · Job 29:3
- 4לשון הארה · במאמרי אדה״א שם ע׳ שלב ”לשון בהירות והבהקה וזהרורי׳ יתירה כמו יהל אור”. וכ״ה בתקס״ה ע׳ קכד.
- 5אני ה׳ לא שניתי · Malachi 3:6
- 6ואתה הוא קודם שנבה״ע · נוסח תפלת השחר. וראה גם לקמן לח, ב. ו, ד. ובמאמרי אדה״ז על מארז״ל ע׳ שלו.
- 7ואתה הוא קודם שנבה״ע ואתה הוא · Weekday Siddur Chabad, Shacharit, Morning Prayer 16
4ואינו כדמיון הנשמה שמתפעלת ומקבלת שינויים ממקרי הגוף לפי שמלובשת ממש בתוך לבושי הגוף בג׳ לבושיה שהם מחדו״מ [מחשבה דבור ומעשה]
祂并不像灵魂那样，会因身体所遭遇的种种事情而受到影响、发生变化；因为灵魂确实包裹在身体的衣裳之内，有三种衣裳，即思想、言语和行为。
人的灵魂会随着身体所发生的事情而改变，因为它被包裹在衣裳之中。它的三种衣裳是表达自身的方式：思想、言语和行为。
שמחשבתו של האדם מלבשת את הנשמה ומקיפה מכל צד וממשיכה להטותה אל כל אשר תחפוץ ששם תהא משכן הנשמה והשראתה וכן בדו״מ [בדבור ומעשה].1
人的思想包裹灵魂，从四面环绕它，并引导它转向[思想]所愿之处，使灵魂在那里居住并安歇；言语和行为也是如此。
人的思想环绕灵魂，并把它带往思想所去之处，因此灵魂“所在”之处，就是思想所在之处；言语和行为也有同样作用。米特勒雷贝（אדמו״ר האמצעי）在解释这篇 maamar 时，进一步详述了这个例子：当心智专注于一个思想时，它确实被这个思想拘住，在那一刻无法思考别的事情。
משא״כ אצלו ית׳ כתיב כי לא מחשבותי מחשבותיכם2 שאינו מקבל שום שינוי ח״ו [חס ושלום] מבריאת העולמות.
然而，对于祂（愿祂受称颂），经上写道：“因为我的思想不是你们的思想。”祂绝不会因创造诸世界而发生任何变化，愿不如此。
祂并非如此：“我的思想不是你们的思想。”创造诸世界并不会把祂牵引到这些世界之中，也不会以任何方式改变祂。
本段将灵魂与祂作对照：灵魂因被思想、言语和行为包裹而受到影响；而祂不会因创造诸世界而改变。
米特勒雷贝在注释中解释这个比喻：当心智专注于一个思想时，它确实被拘束在其中，以至于那一刻无法思考别的事情。这一点恰恰不适用于祂。
出处
- 1וממשיכה להטותה אל כל אשר תחפוץ . . וכן בדו״מ · במאמרי אדה״א שם מבאר בארוכה הדוגמא כשהשכל נתפס בענין מחשבה זו נתפס בה ממש שבאותה שעה לא יוכל להשכיל שכל אחר ע״ש.
- 2כי לא מחשבותי מחשבותיכם · Isaiah 55:8
5וכמו שהיה הוא לבדו קודם שנבה״ע [שנברא העולם]. כך הוא לבדו אחר שנבה״ע [שנברא העולם]. שאין העולמות תופסים מקום אצלו ית׳ כלל.
正如世界尚未被创造之前，祂独自存在；世界被创造之后，祂仍独自存在，因为诸世界在祂面前全然不占任何位置，愿祂受称颂。
ה׳在创造之后与创造之前一样独自存在，因为诸世界在祂面前不算任何事物。它们没有增添什么，也没有在祂旁边占据任何“空间”。
והגם שהוא מחי׳ את כולם וצופה ומביט עד סוף כל הדורות בהשגחה פרטית על כל דרכי איש ועלילות מצעדי גבר.
尽管祂赐生命给万物，并观看、注视直至万代的尽头，以个别的眷顾照看每一个人的一切行径，以及人的脚步所展开的一切作为，
然而，祂赐生命给一切，并以个别的眷顾看顾每个人的道路。这句话延续至下一段，下一段将解释祂如何能知晓这一切而不发生改变。
本段指出，诸世界在 ה׳ 面前不占任何位置；同时也说明祂赐生命给诸世界，并看顾每一件细节，由此引出一个问题：祂是如何知晓这一切的。
6וכמ״ש עיניך פקוחות על כל דרכי1 כו׳. אין זה אלא כמאמ׳ [כמאמר] לפניך נגלו כל תעלומות. הכל גלוי וידוע לפניך.
正如经文所说：“你的眼目察看一切道路”，等等；这不过是如同那句祷文所说：“一切隐秘之事都显明在你面前”；“一切都在你面前显明而为你所知。”
经文说， ה׳的眼目察看人的一切道路；祷文则说，一切隐秘之事在祂面前都“显明而为祂所知”。这句话正是回答问题的关键。
פי׳ הכל גלוי וידוע.2 שהם נעשים בבחי׳ גילוי וידיעה3 לפניו אבל לא שייך עליו לומר שיודע בהם כידיעת האדם שידיעתו מלבשתו ומקפתו
“一切都显明而为祂所知”的意思是：它们在祂面前成为显明而为祂所知；但不能说祂像人那样知道它们，因为人的认知会披覆并包围着人。
“显明而为祂所知”是说，万物本身就显明在祂面前；并不是说祂像人那样知道万物，因为人的认知会包围认知者。在《托拉奥尔》（תורה אור）《Vayera》（14d）中，阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）解释说，贤者们用这句话回答了哲学家提出的问题：唯一的 ה׳如何能知道许多细节？祂的认知并不进入祂所知道的事物之中，不像人的认知那样。
שהוא ית׳ רם ונשא מזה רבבות מדרגות עד אין קץ והוא קדוש ומובדל וג״פ [וג׳ פעמים] קדוש ק״ק [קדוש קדוש] עד שהוי״ה צבאות4 להוות עולמות מלאכים ונשמות:
因为祂——愿祂受称颂——高超尊崇，远在这之上，超越无尽的万万层级；祂圣洁而超绝，并且三次圣洁：“圣洁，圣洁，圣洁”，直到[祂成为]“万军之 הוי׳（Havayah）”，使世界、天使和灵魂得以存在（להוות，להוות，lehavos）。
ה׳无限高于那种认知；这就是“圣洁”的意思：超绝而分离。依沙雅书中撒拉弗三重的“圣洁”标示出下降的阶段，直至祂成为“万军之 הוי׳”。הוי׳读作 להוות（lehavos），意为“使之存在”；这名称使世界、天使和灵魂得以存在。
本段说明，ה׳对世界的认知是以“显明而为祂所知”的方式存在，并不包围祂；因为祂圣洁、超绝，而三重的圣洁只逐级下降到创造万物的层面。
注释中所引的5627年阐释指出，阿尔特雷贝用“显明而为祂所知”回答了这一难题：并不是祂的思想披覆在万物之中，而是万物显明在祂面前。《托拉奥尔》《Vayera》中的对应论述也阐明了同一点，并以 ה׳使万物得以存活为论据：祂如同环绕万物的光，并不披覆在万物之中。
出处
- 1עיניך פקוחות על כל דרכי · Jeremiah 32:19
- 2פי׳ הכל גלוי וידוע · ראה לעיל יד, ד ובמ״מ שם. וראה בסה״מ תקס״ה ע׳ קכד ואילך. אוה״ת ענינים ע׳ קטו. באוה״ת סידור ע׳ נ מציין לכאן. מאמרי אדה״א בראשית ע׳ שלד.
- 3שו״ה שהם — בבחי׳ גילוי וידיעה · בסה״מ תרכ״ז ע׳ רחצ בסופו שבזה תירץ רבינו ז״ל שאין זו בחי׳ התלבשות המחשבה כלל כ״א שהוא בדרך גלוי וידוע ע״ש.
- 4קדוש ק״ק עד שהוי״ה צבאות · Isaiah 6:3
ה׳、收缩与诫命 ¶7–10
7וביאור ענין ג״פ [ג׳ פעמים] קדוש.1 הוא כי הנה ב׳ ההי״ן שבשם2 הוי״ה. ה׳ הראשונה בחי׳ מחשבה. וה׳ השניה בחי׳ דבור.
现在解释“三重的‘圣哉’”这一义理。 ה׳（Havayah）中的两个 ה（hei）字母：第一个 ה 是思想这一层面，第二个 ה 是言语这一层面。
ה׳有两个 ה 字母。第一个代表属神的思想，第二个代表属神的言语。在《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）Emor篇（31a）中，阿尔特·雷贝（אדמו״ר הזקן）也论述了天使所说的同一组三次“圣哉”，并解释说，“圣”意为分别出来，正如“我 ה׳ 并未改变”所说的那样。
והנה בחי׳ דבור הוא מקור התהוות העולמות מלאכים ונשמות. וכמ״ש בדבר ה׳ שמים נעשו3 וברוח פיו כל צבאם.
现在，言语这一层面是一切世界、天使和灵魂得以形成的源头，正如经文所说：“藉着 ה׳ 的言语，诸天造成；藉着祂口中的气息，它们的一切军旅都造成。”
属神的言语使世界、天使和灵魂得以形成，正如经文所说，诸天是“藉着 ה׳ 的言语”造成的。因此，最后一个 ה 是创造的直接源头。
本段开始从 ה׳的字母来解释三重的“圣哉”，指出两个 ה 分别代表思想和言语，并说明言语是创造的源头。
《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）Emor篇中的平行论述，探讨了塔木德所说的三组天使：他们分别说一次、两次和三次“圣”。该论述解释，“圣”意为分别出来；正如“我 ה׳ 并未改变”所教导的，在创造之前与之后，祂都没有任何改变。
出处
- 1וביאור ענין ג״פ קדוש · ראה לקו״ת אמור לא, א ואילך. נשא כח, ד. ראה כ, ד ואילך. מאמרי אדה״א בראשית ע׳ שלה. תקא.
- 2ג״פ קדוש . . ב׳ ההי״ן שבשם ה׳ · מצויין באוה״ת נ״ך כרך א ע׳ קסח ושם מציין לכמה מקומות שמובא הענין ג״פ קדוש.
- 3בדבר ה׳ שמים נעשו · Psalms 33:6
8וג׳ אותיות הראשונות1 הם ג״פ [ג׳ פעמים] קדוש שהוא השתלשלות מעילה לעילה כו׳ עד שיהיה בחי׳ ה׳ אחרונה בחי׳ דבור.
前三个字母是「三次圣洁」，这构成了一条从因到因逐级下降的世界链条（השתלשלות，hishtalshelus），等等，直到最后一个 ה（hei）这一层，也就是言说这一层。
名号的前三个字母 י（yud）、ה（hei）和 ו（vav），对应三次「圣洁」。它们是逐级下降的阶段，每一个层级都是下一个层级的原因；一路下降至最后一个 ה，即神圣言说。
כי כדי להיות ה׳ ראשונה בחי׳ מחשבה והתפשטות החיות והתהוות איזו הארה צ״ל תחלה בחי׳ יו״ד שהוא צמצום
因为要有第一个 ה 这一层，即思维，以及生命力（חיות，chayus）的扩展和任何光明的显现，首先必须有 י 这一层，即收缩（צמצום，tzimtzum）。
即使是第一个 ה——神圣思维与生命力最初的扩展——也不能存在，除非 י 先出现。י 是最小的字母，是一个点，象征无限者的收缩。
שמא״ס ב״ה בעצמו לא היו העולמות יכולים לקבל הארה כלל ולא הי׳ [היה] יכול להתהוות יש מאין כלל אלא ע״י צמצום וכמאמר מכלכל חיים בחסד.
因为仅凭无限者（אין סוף，Ein Sof）自身——愿祂受祝颂——诸世界根本无法领受任何光明；任何「有」也根本不可能从无而形成，除非经过 צמצום，正如祷文所说：「祂以慈爱（חסד，Chesed）维系（מכלכל，mechalkel）生命。」
若没有这种收缩，诸世界就无法接受任何光明，任何事物也不能作为独立的「有」而存在；因此祷文说，ה׳「以慈爱维系生命」。
ופי׳ מכלכל מלשון כלי תוך כלי שלהיות חיים להחיות העולמות צ״ל צמצום בבחי׳ כלי תוך כלי כי הוא ית׳ חיי החיים כו׳:
而 מכלכל 一词的含义，取自「器皿（כלי，kli）中有器皿」这一说法：要有生命来使诸世界得生命，就必须有如器皿中套器皿般的 צמצום，因为祂——愿祂受祝颂——乃是一切生命之生命，等等。
מכלכל（「维系」）一词被理解为与 כלי（器皿）有关：生命要传达到诸世界，必须置于器皿之中、再置于器皿之中，经历一层层的收缩。这是必要的，因为 ה׳ 是一切生命之生命，远非受造者所能直接领受。
本段说明，从 ה׳ 到受造界的下降必须从 י 开始，也就是先有收缩；通过这种收缩，无限的生命才能以有度量的方式被领受。
出处
- 1וג׳ אותיות הראשונות · מובא באוה״ת נ״ך כרך ב ע׳ תשמב.
9והנה כתיב כי ביה ה׳ צור עולמים.1 ביו״ד נברא העוה״ב [העולם הבא].2 פי׳ העוה״ב [העולם הבא] הוא תענוג הנשמות שנהנין מזיו השכינה3 כו׳.
现在，经文写道：“因为藉着「יה」，ה׳塑造（צור，tzur）了诸世界”：藉着字母 י（yud），来世被创造。来世就是众灵魂的愉悦；它们享受临在（שכינה，Shechinah）的光辉，等等。
按字面意思，以赛亚书说 ה׳ 是永恒的磐石；《塔木德》（Menachos 29b）将 צור 解作“塑造”，并将 יה 读作它的两个字母：藉着 ה，这个世界被塑造；藉着 י，来世被创造。来世就是众灵魂享受临在的光辉所带来的愉悦。
והתגלות תענוג זה הוא ע״י צמצום אא״ס [אור אין סוף] ב״ה שהוא בחי׳ יו״ד כי מאא״ס [מאור אין סוף] ב״ה בעצמו ובכבודו כביכול לא היו הנשמות יכולים לקבל4 מאחר שהם בבחי׳ נברא וגבול והעוה״ב [והעולם הבא] עצמו הוא בחי׳ ה״א.
这种愉悦的显现，是藉着无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof；愿其受称颂）的收缩（צמצום，tzimtzum）而实现的；这属于字母 י 所代表的层面。因为众灵魂无法从无限之光本身及其荣耀中领受——姑且如此说——因为它们属于受造且有限的存在。来世本身则属于字母 ה 所代表的层面。
众灵魂既是受造且有限的，就无法直接领受无限之光；因此，它们的愉悦只能通过字母 י 所代表的收缩显现。来世本身对应字母 ה。
וע״י יו״ד נברא שתענוג זה שמשיגים הוא בחי׳ יש. כמ״ש להנחיל אוהבי יש. ש״י5 עולמו׳ [עולמות].6 וכדי להתהוות יש מאין המוחלט צ״ל בחי׳ צמצום.
并且，藉着字母 י，这份愉悦被创造出来，[意即]众灵魂所领会的这份愉悦属于实有（יש，yesh）的层面，正如经文所说：“将实有赐给爱我的人”：［实有指的是］三百一十个世界。要使实有从绝对的无中形成，就必须有收缩这一层面。
因为这份愉悦是藉着收缩而来的，所以它成为众灵魂能够领会的“某种实有”（yesh）。《米示拿》把经文中的 yesh 解作一个数字：其中的字母 yud（10）和 shin（300）相加为310，即每位义人将继承的世界数目。要使“某种实有”从绝对的无中形成，就必须有收缩。
本段将收缩的字母 י 与来世联系起来：众灵魂对 ה׳ 的愉悦，只有通过收缩才可能显现；收缩使这份愉悦成为一种可领会的“实有”。
注释中引述的柴马赫·策德克（הצמח צדק）说，这里 讲章（מאמר，maamar）从收缩本身转向说明收缩如何藉着由下而起的激发（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata）被引下：“耕作它”和“看守它”分别对应两个字母 ה。另一条注释将收缩联系到世界出现以前的三种事物——水、风、火，并将它们视为流溢属性（ספירות，Sefiros）的三条线。
出处
- 1בי״ה ה׳ צור עולמים · Isaiah 26:4
- 2ביו״ד נברא העוה״ב · Menachot 29b:13–14
- 3שנהנין מזיו השכינה · Berakhot 17a:12
- 4מאא״ס ב״ה . . לקבל · ביהל אור ע׳ שפט: ואפ״ל שזהו ענין ג׳ בריות שקדמו לעולם מים רוח ואש, שהם ג׳ ספירות ג׳ קווין, כי מאוא״ס ב״ה א״א לבע״ג לקבל כ״א ע״י צמצומים דהיינו ע״י הספירות שבהן ועל ידם מאיר הא״ס באופן שיוכלו העולמות לקבל כו׳ עכ״ל.
- 5להנחיל אוהבי יש ש״י עולמות · Proverbs 8:21
- 6להנחיל אוהבי יש. ש״י עולמו׳ · Mishnah Oktzin 3:12
10והנה שכר מצוה מצוה.12 פי׳ שהמצוה בעצמה ממשכת מתן שכרה וכמ״ש יגיע כפיך כי תאכל3 שע״י המצות שאדם עושה בעוה״ז הוא ממשיך להיות גילוי הג״ע [הגן עדן] שיומשך התגלות תענוג הנשמות.
那么，“诫命（מצוה，mitzvah）的奖赏就是诫命本身。”这意味着，诫命本身会引降其奖赏的赐予，正如经文所说：“你吃自己双手劳作所得时”；人藉着在今世所行的 המצות，引降伊甸园的显现，使灵魂所享愉悦的显现得以引降。
“诫命的奖赏就是诫命”意指，诫命本身带下它的奖赏。人藉着在今世行 המצות，引降伊甸园的显现，也就是灵魂的愉悦。
וכמ״ש ויניחהו בג״ע [בגן עדן] לעבדה אלו רמ״ח מ״ע [מצות עשה].4 שעי״ז הוא עושה את הג״ע [הגן עדן].
正如经文所说：“他把他安置在伊甸园中，让他耕作它。”这里，“耕作它”指248条积极诫命；人借此造就伊甸园。
זהר将亚当（אדם הראשון）在伊甸园那节经文中的“耕作它”解作248条积极诫命，因此人的 המצות“造就”伊甸园。策马赫·策德克（צמח צדק）在《Or HaTorah》（אור התורה）Bereshis（בראשית）中解释了其引降的次第：“耕作它”将 יו״ד（yud）引入上层 ה׳（hei），即来世；“守护它”则引降下层 ה׳（即此世）。
וזהו כל הנשמה תהלל יה. פי׳ תהלל ותאיר הארת והמשכת היו״ד שהיא בחי׳ הצמצום להיות בה׳ עלאה בחי׳ עוה״ב [עולם הבא] שהיא בחי׳ יש מאין להנחיל אוהבי יש כנ״ל:
这就是“每个灵魂都要赞美 יה（Yah）”。意思是：[愿每个灵魂]照耀并彰显 יו״ד的光照与引降；יו״ד属于收缩（צמצום，tzimtzum）这一层面，从而使来世这一层面显现在上层 ה׳之中；来世又是由无而有这一层面，“把有（יש，yesh）赐给爱我的人”，如上所述。
这就是灵魂“赞美”、也就是照亮的方式：它把 יו״ד——也就是 צמצום——引降到上层 ה׳之中，即来世，由此带来“由无而有”；这正是灵魂的奖赏。
本段阐明灵魂如何成为一盏灯：借着 המצות，它引降收缩，使来世的愉悦显露出来，从而造就自身的奖赏。
出处
- 1שכר מצוה מצוה · אבות ד, ב.
- 2שכר מצוה מצוה · Pirkei Avot 4:2
- 3יגיע כפיך כי תאכל · Psalms 128:2
- 4ויניחהו בג״ע לעבדה אלו רמ״ח מ״ע · Genesis 2:15
奔腾与返回：ה׳的灯 ¶11–16
11אך היינו כל הנשמה דייקא. כי נשמה מלשון נשימה12 שבאדם שהיא בחי׳ רו״ש [רצוא ושוב]. כי הנשמה היא כמ״ש אשום ואשוף יחד. ששואף ההבל ונכנס ויוצא.
但这里特指“每一个灵魂（נשמה，neshamah）”。因为 נשמה 一词源自人的呼吸（נשימה，neshimah），呼吸正是“奔出与返回”这一层面。灵魂正如经文所说：“我将呼出，又一同吸入气息”：人吸入气息，气息进入体内，又呼出。
经文说的是“每一个 נשמה”；נשמה 一词源自 נשימה，意为呼吸：气息进入又呼出，这正是“奔出与返回”的模式。以赛亚的话“我将呼出，又吸入”，正是按此义来理解的；Kehot 注释所引的 5627 年《Toras Shmuel》（תורת שמואל）注解说明，要吸入气息——这关乎人的生命——就必须有奔出与返回。
וע״ש [ועל שם] זה נק׳ נשמה שהיא מקור כל הנשימות וכללותן. ולכן הלב דופק תמיד ברו״ש [ברצוא ושוב].
因此它称为 נשמה，因为它是一切呼吸的源头，也是涵摄一切呼吸的总体。所以心脏总是在奔出与返回中搏动。
灵魂称为 נשמה，是因为它是一切呼吸的源头，并涵摄一切呼吸。正因如此，心脏总是以奔出与返回的节律搏动。
משא״כ שאר כל האברים שוקטים ונחים. ועל עמדם יעמודו כי רוח החיות של הנפש הוא בדם הלב דוקא.
其他所有肢体则不同；它们静止安歇，各自仍立于原位，因为灵魂的生命之气唯独在心脏的血液之中。
其他肢体可以安歇，心脏却不能，因为灵魂的生命在心脏的血液之中。因此，奔出与返回的节律正是生命本身的脉搏。
这一段解释了经文为何说 נשמה：灵魂如同呼吸和心跳，恒常处于朝向 ה׳ 奔赴而又返回的节律之中。
注释中所引的 5627 年注解说明，要吸入气息——这关乎人的生命——就必须有奔出与返回。注释还引述了关于灵魂五个名称的《米德拉什》，以及迈蒙尼德关于灵魂的论述。
出处
- 1נשמה מלשון נשימה . . אשם ואשאף יחד · Isaiah 42:14
- 2נשמה מלשון נשימה · Bereshit Rabbah 14:9
12והנה בחי׳ הרצוא של הנשמה הוא בחי׳ מס״נ [מסירות נפש] בק״ש [בקריאת שמע]. והיינו מסירת הרצון1 כי נפש הוא הרצון כמ״ש אין נפשי אל העם הזה2 כו׳.
现在，灵魂的「奔腾」这一层面，就是诵读示玛（שמע，Shema）时的献身（מסירות נפש，mesirus nefesh）。也就是说，这是交出意愿，因为灵魂（נפש，nefesh）就是意愿，正如经上所说：「我的灵魂（נפשי，nafshi）不向着这百姓」，等等。
灵魂的「奔腾」就是诵读示玛时的献身：人准备将整个自我交付给 ה׳；这意味着交出自己的意愿，因为 nefesh（灵魂）也有「意愿」之义。在《耶利米书》中， ה׳说：「我的灵魂不向着这百姓」，意思是「我的意愿不向着这百姓」。雷贝（הרבי）在 Sefer HaMaamarim（ספר המאמרים）5709 的注释中指出，哈西迪思想引用这处经文来证明这一点，而不引用 Bereshis（בראשית）23:8 中的「若这是你们的意愿（נפשכם，nafshechem）」，因为那节经文说的是另一面，不能充分证明圣洁语境中「尽你的灵魂」的含义。
דהיינו שיעקור רצונו המלובש בהבלי עולם. ולהיות לו רק רצון א׳ לאביו שבשמים.
也就是说，他要拔除那寄寓于世间虚妄事物中的意愿，只存一个意愿：归向他在天上的父。
所以，献身就是把自己的意愿从世间虚妄事物中拔除，只存一个意愿，归向自己在天上的父。
这一段把灵魂的「奔腾」界定为诵读示玛时的献身，即将自己的意愿完全交付给 ה׳。
Kehot 所引的一则注释中，雷贝提出：为什么哈西迪思想以耶利米书为证，说明 nefesh 是意愿，却不引用亚伯拉罕（אברהם）对赫特（חת）子孙所说的《Bereshis》23:8「若这是你们的意愿（nafshechem）」？他回答说，那节经文谈的是另一面，因此不能充分证明圣洁语境中「尽你的灵魂」的含义。他还指出，这表明哈西迪教义即使在顺带提及的细节上也十分严谨。
出处
- 1והיינו מסירת הרצון · מובא באוה״ת תרומה ע׳ א׳שסח, ושם מציין לעיין בלקו״ת פ׳ ראה כה, א. ראה מאמרי אדה״ז הקצרים ע׳ תקז. בונה ירושלים סי׳ עא. מאה שערים לז, א. וראה גם סד״ה עתידין צדיקים ה׳תש״ב.
- 2נפש הוא הרצון כמ״ש אין נפשי אל העם הזה · Jeremiah 15:1
正如经上所写：“我在天上有谁呢？有你同在，我在地上别无所求。”也就是说，他全无其他任何愿望或意愿。
诗篇作者的话“我在天上有谁呢？……我在地上别无所求”，描述了这种专一的意愿。将自己的意愿交付出去的人，除 ה׳ 以外全无所求。
והיינו בשומו ללבו שאין עוד מלבדו2 והכל בטל אליו ית׳. וכל הדברים שבעוה״ז הנפרדים ליש ודבר בפ״ע [בפני עצמו] הוא רק לפי שנפלו בשבה״כ [בשבירת הכלים].
也就是说，他把这一点铭记于心：除祂以外别无所有，一切在祂面前都处于自我消融的状态；愿祂受称颂。世上所有那些彼此分离、仿佛是独立存在（יש，yesh）并自成一体的事物，仅仅是因为它们在器皿破碎中坠落，才会呈现如此。
他由此达到这一认识：除 ה׳ 以外别无所有，一切在祂面前都自我消融。世上的事物看似分离、独立，只是因为它们源自那些在“器皿破碎”中坠落的火花；这是卡巴拉关于神圣之光如何隐没于一个看似分离的世界中的解释。
这段文字说明了交付自己意愿的内在含义：只愿望 ה׳，其根基在于认识到，除祂以外没有任何事物真正存在。
出处
- 1מי לי בשמים · Psalms 73:25
- 2שאין עוד מלבדו · Deuteronomy 4:35
14וכמ״ש לי הכסף ולי הזהב1 נאם ה׳ שהכסף והזהב הגשמיים הם נתגשמו בירידתם מטה מטה בהשתלשלות רבות ועצומות. אבל במקורם למעלה הם לי ובטלים אלי לפי ששרשם הוא מבחי׳ נאם ודבר2 ה׳.
正如经文所说：“银子是我的，金子也是我的，这是 הוי׳（Havayah）所宣告的。”有形的银子和金子，是在经由众多而深远的逐级下降世界链条（השתלשלות，hishtalshelus）阶段、不断向下时，才成为物质形态的；然而在上方的根源中，它们是“我的”，并在我面前处于自我消融（ביטול，bittul）的状态，因为它们的根源来自“宣说”（נאם，ne’um）这一层面，也来自 ה׳的话语。
有形的银子和金子，只是在经历漫长的下降、经过许多层次之后，才成为物质之物。在它们的根源中，它们仍属于 ה׳，是“我的”，并在祂面前处于 ביטול；因为它们的根源是“宣说”（ne’um），也就是 ה׳的话语，而 ה׳的话语使万物得以存在。因此，它们并不是使人远离 ה׳的理由。
本段引用“银子是我的”这句经文，说明即使是最令人向往的物质之物，在其根源处也在 ה׳面前处于自我消融。
出处
- 1לי הכסף ולי הזהב · Haggai 2:8
- 2מבחי׳ נאם ודבר ה׳ · ראה אוה״ת כי תצא ע׳ תתרכ.
15וכל מה שיעמיק בזה ויותר מזה לבבו יבין שלא לנטות ולא לימשך בלתי לה׳ לבדו. ויהיה רצונו רק אליו ית׳ לדבקה בו עד מיצוי הנפש.
他对这件事思索得越深入，乃至更进一步，心里就越明白，不应偏离，也不应随从任何别的事物，唯独归向 ה׳。他的意愿只朝向祂——愿祂受称颂——为要依附于祂，直至灵魂倾尽所有。
对 ה׳独一性的思索越深入，人就越清楚地认识到，除 ה׳之外，没有任何事物值得自己转向。于是，意愿只朝向 ה׳，为要依附于祂，直至灵魂“耗尽”，达到极致的渴慕。
ואחר שיהיה כך ברצוא יהיה כך בשוב להיות והיו הדברים האלה1 אשר אנכי מצוך היום על לבבך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך2 כו׳
在他如此处于“奔驰”的状态之后，也要如此处于“归返”的状态：使“这些话——我今日吩咐你的——都在你心上；你坐在家中、行走在路上时，都要谈论它们”，等等。
然而，“奔驰”之后必须接着“归返”。归返，就是把 ה׳的话语带入内心与日常生活：无论在家中，还是在路上，都借着研习托拉来践行。
כי אין לו להקב״ה בעולמו אלא ד״א [ד׳ אמות] של הלכה3 בלבד. פי׳ מאחר שהוא קדוש כו׳.
因为“קב״ה（Kudsha Brich Hu，意为「圣者，愿祂受颂赞」）在祂的世界中，除四肘的律法（הלכה，halachah）之外，别无所有。”这意思是：既然祂是圣洁的，等等，
塔木德说， ה׳在祂的世界中只有“四肘的 halachah”，也就是托拉的律法。既然 ה׳是圣洁的，与世界相分离，就必定有一条特殊的渠道，使祂进入世界。
אין לו שייכות להיות שורה ומתלבש בעולם אלא ע״י ד״א [ד׳ אמות] של הלכה שעי״ז נעשה דירתו ממש בתחתונים שהיא חכמתו ורצונו כו׳
祂若要在世界中安歇并寄寓其中，唯有通过四肘的 הלכה，才能使祂在下界中的居所真正建立起来，而这居所就是祂的智慧与意愿，等等。
这条渠道就是 halachah：通过在这个世界中研习并遵行托拉的律法， ה׳便在其中安歇，祂“在下界中的居所”也由此建立。halachah能够做到这一点，是因为它就是 ה׳自己的智慧与意愿。
这就是人的全部意义：要[处于]“你的心奔驰，归返于那一者”的状态，等等；“因为你违着自己的意愿而活着”，等等。
人的全部目的，就是先“奔驰”，继而“归返于那一者”。正如《Sefer Yetzirah（ספר יצירה）》中的话——《Tikkunei Zohar（תיקוני זהר）》引述了这句话；因为正如《Mishnah（משנה）》所说：“你是违着自己的意愿而活着。”灵魂必须留在身体中，在这里完成自己的使命。
本段完成了对事奉图景的描绘：献身（מסירות נפש，mesirus nefesh）的“奔驰”之后，是托拉研习与 halachah 的“归返”；借此， ה׳在这个世界中的居所得以建立。
《Tikkunei Zohar》把《Sefer Yetzirah》中的话——“若你的心奔驰，就要归返”——解释为灵魂事奉的一条法则：渴望向上升起，必须转而将 ה׳的神圣显现引降下来。“你是违着自己的意愿而活着”则说明，灵魂离开身体的渴望受到阻止，好使它能在下界完成 ה׳的意愿。
出处
- 1והיו הדברים האלה · Deuteronomy 6:6
- 2ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך · Deuteronomy 6:7
- 3אין לו להקב״ה בעולמו אלא ד״א של הלכה · Berakhot 8a:18–19
- 4רץ לבך ושוב · Sefer Yetzirah 1:8
- 5רץ לבך ושוב לאחד · Tikkunei Zohar 7a:3
- 6בע״כ אתה חי · אבות ד, כב.
- 7בע״כ אתה חי · Pirkei Avot 4:22
16ובזה תהיה כל הנשמה תהלל יה כי ע״י אתעדל״ת [אתערותא דלתתא] אתעדל״ע [אתערותא דלעילא]. שע״י בחי׳ רצוא שבעבודת האדם כך הוא למעלה בחי׳ הסתלקות וצמצום אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה.
因此，“一切灵魂都将赞美 יה”，因为由下而起的激发（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata）[便会带来]由上而来的激发（אתערותא דלעילא，isarusa dileila）。借着人在事奉中的“奔赴”这一层面／方面（בחינה，bechinah），上方也相应有无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）的隐退与收缩（צמצום，tzimtzum）；愿祂受祝颂。
人在下方所做的，会在上方引发相应的回应。他的“奔赴”——他渴望上升——会在上方带来无限之光的隐退与收缩，即前文所述的字母 י。
וע״י בחי׳ שוב כך הוא בחי׳ המשכת אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה בהשתלשלות המדרגות למטה מטה כדי להאיר התגלות התענוג של הנשמות להתענג על ה׳.
而借着“返回”这一层面（בחינה），相应地便有无限之光——愿祂受祝颂——的引下，经过逐级下降的层级链条（השתלשלות，hishtalshelus），一层又一层地向下，为要使灵魂在享受 ה׳ 时的愉悦（תענוג，taanug）显明出来。
他的“返回”会带来无限之光经过所有层级向下引展。这显明灵魂以 ה׳ 为乐，也就是来世的愉悦。
וזהו ה׳ צלך כצל שהוא פונה אחרי האדם. כך הוא ית׳ כביכול צל שלך.1 והיינו על יד ימינך דהיינו ע״י אהבה במס״נ [במסירות נפש] בבחי׳ רצוא כנ״ל.
这就是“ה׳是你的影子”：如同影子随着一个人转动，他——愿祂受祝颂——也仿佛是你的影子。这就是说，“在你的右手边”，意即借着以献身（מסירות נפש，mesirus nefesh）之爱，处于上述“奔赴”的层面（בחינה）。
按字面意思，“ה׳是你右手边的荫庇”是说，ה׳贴近地保护人。本文将“影子”（tzel）解作随从一个人每一动作的影子：同样，ה׳的回应也随着人的事奉而来；Kehot的注释记载，这种解读出自巴尔·谢姆·托夫（הבעל שם טוב），Midrash Shmuel中也有此说。“在你的右手边”指右侧，也就是爱；这里是“奔赴”状态中献身的爱。
וזהו נר הוי״ה נשמת אדם שנשמת אדם שהוא בחי׳ נשימה ברו״ש [ברצוא ושוב] היא בחי׳ נר להאיר ולהמשיך אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה בג״ע [בגן עדן] כו׳:2
这就是“人的灵魂是 הוי׳（Havayah）之灯”：人的灵魂，其作为“奔赴”与“返回”中的呼吸这一层面（בחינה），乃是灯这一层面（בחינה），为要照亮并将无限之光引下到伊甸园，等等。
现在，第一节经文得到了解释：灵魂在“奔赴”与“返回”中呼吸，正如一盏灯，将无限之光引入伊甸园。因此，灵魂确实是“הוי׳之灯”。
本段说明，人的“奔赴”与“返回”会在上方带来收缩与引下，由此回答灵魂如何成为“ה׳之灯”。
Kehot的注释记载，将“ה׳是你的影子”如此解读，出自巴尔·谢姆·托夫；Midrash Shmuel中也有此说。Or HaTorah补充说，灵魂将额外的光引入 ה׳，正如对“并祝福 ה׳”的解释。
出处
- 1ה׳ צלך . . כך הוא ית׳ כביכול צל שלך · Psalms 121:5
- 2להאיר ולהמשיך אוא״ס ב״ה בג״ע כו׳ · באוה״ת תצוה ע׳ א׳תקנג מוסיף ”כמ״ש בד״ה צאינה וראינה בפי׳ וברכו את הוי׳ שממשיכים ברכה ותוס׳ אור בשם הוי׳”.
“你是我的灯”：女儿 ¶17–21
17אך כדי לבא למדרגת בחי׳ רו״ש [רצוא ושוב] הנ״ל א״א לאדם להגיע ע״י התבוננות בה׳ אחד ברוח בינתו לבד שמשכלו ובינתו לא תוליד אהבה כזו.
然而，要达到上文所说的奔跑与返回这一层次，人不能仅凭理解力的心神，默想 ה׳为一，便达到这一境界；因为他的理智和理解不会生出这样的爱。
然而，仅凭理智默想无法达到奔跑与返回。理解 ה׳为一，本身并不能生出这样的爱。
הגם שע״פ שכלו ותבונתו יבין שכך יאתה מ״מ לא יגרום כח המושך בפו״מ [בפועל ממש]
即使凭着自己的理智和理解，他也明白这样做是合宜的，然而这仍不会产生在实际行动中牵引[他]的力量。
一个人或许完全明白自己理应以这样的方式爱 ה׳，但这种理解仍不会推动他付诸实践。
אלא עז״נ [על זה נאמר] כי אתה נרי הוי״ה.1 אתה הוא בחי׳ תומ״צ [תורה ומצות]. כי א״ת הם בחי׳ אותיות התורה מא׳ ועד תי״ו.
相反，正如这话所说：“因为你是我的灯，הוי׳（Havayah）。” “你”（אתה，atah）指妥拉（תורה，Torah）与诫命（מצות，mitzvos）这一层面；因为字母א（alef）和ת（tav）代表妥拉字母的层面，从א到ת。
对此，大卫说：“因为你是我的灯，הוי׳（Havayah）。” “你”（אתה，atah）按构成它的字母来读：从字母א（alef）到字母ת（tav），这是妥拉的全部字母，再加上一个字母ה（hei）。所以，妥拉与诫命是照亮灵魂的灯；这与第一节经文相反，在第一节中，灵魂是 ה׳的灯。
本段说明为何需要第二节经文：单靠默想不能生出舍己之爱，因此灵魂需要妥拉与诫命之光，也就是作为它的灯的“你”。
出处
- 1כי אתה נרי הוי״ה · II Samuel 22:29
18וה׳ הוא בחי׳ המצות. ועי״ז וה׳ יגיה חשכי שיש חשך המחשיך ומונע מלהאיר אור האהבה לה׳ הגם שיתבונן שכך יאתה. והוא חשך הגוף ונפש החיונית המלבישים את נפש האלקית.
字母（ה，hei）代表诫命（מצות，mitzvos）这一层面。借此，“הוי׳（Havayah）照亮我的黑暗”：因为有一种黑暗会使人昏暗，阻碍爱 ה׳ 之光照耀出来，尽管他思量后明白，自己理当如此。这就是身体和活力之魂（נפש החיונית，nefesh hachiyunis）的黑暗；它们包裹着源于ה׳的灵魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）。
אַתָּה（אתה，atah）一词中的 ה 代表诫命，而经文接着说：“ה׳照亮我的黑暗”：借着托拉和诫命，ה׳照亮灵魂。黑暗就是身体和活力之魂；它们围绕着源于ה׳的灵魂，即使一个人明白自己应当爱ה׳，也会阻碍爱的光发出。
וצ״ל תחלה סומוע״ט [סור מרע ועשה טוב] ע״י שיהי׳ [שיהיה] ממארי דחושבנא1 ממעשים ודבורים ומחשבו׳ [ומחשבות] אשר לא לה׳ המה כל ימי חיי הבלו כל חד לפום מאי דידע בנפשו נגעי לבבו
首先必须“远离恶，行善”，使自己成为善于自我省察之人，核算自己一生虚空的所有日子里，那些并非为了ה׳而做的行为、言语和思想；每个人都应按自己对自身的了解，察看“自己心中的病灶”，
首先要“远离恶，行善”（诗篇34:15）：一个人必须成为善于自我省察之人，诚实地核算每一项并非为了ה׳而做的行为、言语和思想；每个人都知道自己“心中的病灶”。Tanya（תניא）第29章——Kehot注释所指之处——也提出同样的劝诫：当心仍然迟钝、尽管头脑明白ה׳的伟大时，就必须借着安排固定时间作这样的省察，使那使灵魂蒙暗的粗鄙之性谦卑下来。
这些正是阻止并压住爱之光的因素。因为“凡身上有残缺的人，不可上前献上 אלקיו 的祭食；他不可上前献祭”，等等。
这些瑕疵正是压住爱之光的因素。托拉说，身有残缺的祭司不得献上אלקיו的祭食；同样，有瑕疵的灵魂也无法亲近。米特勒雷贝（אדמו״ר האמצעי）在Kehot注释中补充说，属灵的瑕疵甚至可以是眼睛或耳朵上的细微瑕疵，也就是在所看、所听之事上的瑕疵。
这一段阐明了阻碍爱ה׳的黑暗，以及补救之道：仔细核算自己的行为、言语和思想，因为“瑕疵”会使灵魂无法亲近。
Tanya第29章为心仍然迟钝提供了同样的补救之道：必须借着安排固定时间反省自己的过失，使外壳（קליפה，kelipah）的粗鄙之性谦卑下来。米特勒雷贝在注释中解释说，属灵的“瑕疵”甚至可以是眼睛或耳朵上的细微瑕疵，也就是在所看、所听之事上的瑕疵。
出处
- 1שו״ה וצ״ל — ממארי דחושבנא · Tanya, Likkutei Amarim 29:15
- 2כי כל איש אשר בו מום . . לחם אלקיו לא יגש להקריב · Leviticus 21:18
- 3לחם אלקיו לא יגש להקריב · Leviticus 21:21
正如经文所说：“纯全者必承受美善”，又说：“没有美善”，等等。这与有瑕疵者不同，因为有瑕疵的[牲畜]不适合献在祭坛上。
经文说“纯全者必承受美善”，《米示拿》则说，唯一真正的美善就是托拉。无瑕疵的牲畜可以献祭，但有瑕疵的牲畜不适合献在祭坛上。
ואף אם עלו ע״ג [על גבי] מזבח מורידין אותן. וכשם שהוא בקרבנות כך הוא בכל אשר יקריב נפשו לה׳ כל איש אשר בו מום לא יוכל ליקרב בק״ש [בקריאת שמע] להיות לו מס״נ [מסירות נפש] באמת
即使它们被带上祭坛，也要把它们撤下来。献祭是如此，凡将自己的灵魂献给ה׳的人也是如此：凡身有瑕疵的人，都无法在诵读示玛时亲近ה׳，从而达到真正的献身（מסירות נפש，mesirus nefesh）。
放上祭坛的有瑕疵祭牲也要被撤下来。一个人在诵读示玛时试图将自己的灵魂献给ה׳，情形也是如此：如果他有缺陷，就无法亲近ה׳，达到真正的献身。
ומורידים אותו מלמעלה ומפילים אותו למטה3 עד אשר ישוב אל4 ה׳ וירחמהו כו׳. ואז נותנים לו סיוע מלמעלה להיות מעורר את האהבה לה׳ בק״ש [בקריאת שמע].
他从上方被降下，并被摔到下方，直到他“归向הוי׳（Havayah），祂便怜悯他”，等等。然后，从上面赐给他帮助，使他能在诵读示玛时激发对ה׳的爱。
他试图上升时，却被推回下方；米特勒雷贝（אדמו״ר האמצעי）在Kehot注释中解释说，灵魂在祈祷中上升时会被摔下来，因此无法带着奔腾与返回的爱与敬畏（אהבה ויראה，ahavah v'yirah）亲近ה׳。这种情形会持续到他借着归回（תשובה，teshuvah）转向ה׳、而ה׳怜悯他为止；然后从上面赐给他帮助，使他能在诵读示玛时激发自己的爱。
这一段把有瑕疵祭牲的律法应用于祈祷：灵魂若有缺陷，在归回之前便无法达到真正的献身；归回之后，才会得到从上而来的帮助。
米特勒雷贝在注释中解释，“被摔下来”是指灵魂在祈祷中上升时被推回下方；在归回之前，它无法带着奔腾与返回的爱与敬畏亲近ה׳。
出处
- 1ותמימים ינחלו טוב, ואין טוב · Proverbs 28:10
- 2ואין טוב · Pirkei Avot 6:3
- 3שו״ה מס״נ — ומפילים אותו למטה · במאמרי אדה״א ע׳ שמב ”היינו שמפילים ומשפילי׳ את הנשמה בעלותה למעלה בתפלה לבלתי תוכל להתקרב לה׳ לעולם באוי״ר דרו״ש”.
- 4ישוב אל ה׳ וירחמהו · Isaiah 55:7
20והנה בחי׳ זו נק׳ בת בחי׳ מקבל שאין נפשו בטילה לה׳ במס״נ [במסירות נפש] בטבע1 עד אשר יערה עלי׳ [עליה] רוח ממרום2 ועז״נ [ועל זה נאמר] שמעי בת וראי3 והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך.
现在，这个层面称为“女儿”，即接受者的层面：其灵魂本性上并未以献身（מסירות נפש，mesirus nefesh）而归于对 ה׳ 的自我消融（ביטול，bittul），直至有灵从高天倾注在[它]身上。关于此， 经上说：“听啊，女儿，看着，并侧耳倾听；忘掉你的族人和你父亲的家。”
这是第一个层次，称为“女儿”，即接受者。其灵魂本性上尚未准备好献身，直至有灵从上方倾注在他身上；经文便对他说：“听啊，女儿……忘掉你的族人和你父亲的家。”
פי׳ עמך ובית אביך. היינו מה שהורגלת בו ונמשכת אחריהם בהבלי העולם. עכ״פ [על כל פנים] שכחי לפנות דעתך לקבל ע״ע [על עצמו / על עצמך] עומ״ש [עול מלכות שמים] שצריך להיות4 כלי לקבל את אור האהבה הבאה מלמעלה.
“你的族人和你父亲的家”是指你所习惯、并随之而沉溺于的世间虚妄之事。至少，要忘掉[它们]，腾出心思来接受天国王权的约束（קבלת עול，kabbalas ol），因为人必须成为器皿，才能接受从上方而来的爱之光。
“你的族人和你父亲的家”指一个人早已习惯的世间习性。至少，他必须在一定程度上忘掉它们，接受天国的约束，从而成为器皿，接纳从上方而来的爱。
本段指出，“女儿”是指无法凭自己达到献身的人；他的任务是腾出心思并接受天国的约束，从而接纳从上方而来的爱。
出处
- 1שו״ה בחי׳ מקבל — בטבע · בבוך 633. בטבעה.
- 2עד אשר יערה עלי׳ רוח ממרום · Isaiah 32:15
- 3שמעי בת וראי · Psalms 45:11
- 4שו״ה להיות — והנה בחי׳ זו נק׳ בת · קטע מכאן ומהביאור מובא באוה״ת פ׳ בא ע׳ רנח.
21ואזי ויתאו המלך יפיך. יופי ההארה שיאיר את האהבה שהיא בחי׳ נר כנ״ל. ועז״נ [ועל זה נאמר] תתן אמת ליעקב.1
于是便有“王必倾慕你的美”：这美是照亮爱之光辉的美；这爱属于灯这一层面／方面（בחינה，bechinah），如上所述。对此经文说：“你要将真理赐给雅各。”
当领受者成为器皿时，便是“王必倾慕你的美”：所谓美，是点燃他之爱的光辉，也就是他的“灯”。弥迦（מיכה）说：“你要将真理赐给雅各。”真理是作为礼物赐下的。
כי נש״י [נשמות ישראל] הם ב׳ בחי׳ יעקב וישראל. ישראל הוא בחי׳ כי שרית ותוכל2 שכבר גבר ונצח המלחמה
因为以色列的灵魂有两个层面：雅各和以色列。以色列（ישראל）属于“你曾奋争，终而得胜”这一בחינה；他已经克服并赢得了这场争战。
犹太灵魂有两类，称为雅各和以色列。以色列因“你曾奋争，终而得胜”而得名，已经赢得了内在的争战。
משא״כ יעקב יו״ד עקב דהיינו שירד מטה3 בבחי׳ עקב אלא שיש לו בחי׳ יו״ד בראשו שאליו יומשך ממטה למעלה.
相较之下，雅各可解作 יו״ד עקב（yud eikev，即“字母 י׳ 与脚跟”）：也就是说，他下降到下方，处于 עקב（脚跟）这一 בחינה；只是他头上有一个 יו״ד，他将从下方向上被牵引，趋向它。
“雅各”这个名字可读作 yud eikev，即“字母 yud 与脚跟”：他处于低处，在脚跟的层面，但头上有一个 yud，也就是一处אלקות之点，它将牵引他向上。
ועדיין אין לו בחי׳ אמת בנפשו בטבע ממש. רק שה׳ יתן אמת ע״י סיוע מלמעלה.
他在自己的灵魂中，尚未凭其本性拥有真理这一 בחינה；只是 ה׳ 会藉着来自上方的帮助，将真理赐给他。
雅各的本性中尚无真理； ה׳ 从上方给予他帮助，使他获得真理。在《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）《Shemini Atzeres》（83b）中，阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）以同样的方式解释这节经文：雅各的 יו״ד 是下降到“脚跟”处的收缩（צמצום，tzimtzum）； ה׳赐予真理，使祂的真理在那里也得以显露。
וחסד לאברהם פי׳ שיהיה בחי׳ אברהם הוא בחי׳ האהבה שהיא באה בתורת חסד מלמעלה. וכ״ז [וכל זה] הוא מימי קדם מבחי׳ תשובה שקדמה לעולם:4
“向亚伯拉罕施慈爱”：这意味着亚伯拉罕（אברהם）这一层面，就是作为上方慈爱之礼而来的爱。以上一切都源自“亘古以来”，源自先于世界而存在的归回（תשובה，teshuvah）这一层面：
“向亚伯拉罕施慈爱”是说，亚伯拉罕这一特质所代表的爱，也作为来自上方的礼物赐给他。以上一切都源自“亘古以来”，源自先于世界而存在的归回（תשובה），它能够触及一个人当下状态之外的境地。
本段说明“女儿”如何领受：作为尚未赢得争战的雅各，他藉着 תשובה 的力量，从上方领受真理与爱。
在《Likkutei Torah》《Shemini Atzeres》（83b）中，阿尔特雷贝将“你要将真理赐给雅各”按此处的意思解释为雅各是 יו״ד עקב；他又补充说，由这真理流出“向亚伯拉罕施慈爱”，也就是诫命（מצוות，mitzvos）。
出处
- 1תתן אמת ליעקב · Micah 7:20
- 2כי שרית ותוכל · Genesis 32:29
- 3שו״ה המלחמה — שירד מטה · בבוך 633: שירד מטה מטה.
- 4תשובה שקדמה לעולם · Pesachim 54a:8–9
姐妹：托拉的精通者 ¶22–25
22וביאור ענין אחותי. הוא בחי׳ ומדרגת מארי תורה שתורתם אומנתם כי במעלת התורה איתא במדרש מצינו שויתר הקב״ה על ג״ע [גילוי עריות] וש״ד [ושפיכות דמים].1 ולא ויתר על בטול תורה.
所谓“我的姐妹”，其含义是指精通妥拉（犹太圣法，תורה，Torah）者的层次与地位；他们以 תורה 为业。因为论到妥拉的崇高价值，米德拉什说：“我们发现， ה׳宽免了违禁的性关系与流血杀人，却没有宽免荒废学习 תורה。”
第二个称谓“姐妹”，指的是以研习 תורה 为业、全心投入学习者的层次。米德拉什说， ה׳甚至宽免了诸如违禁的性关系和流血杀人这类重罪，却没有宽免荒废学习 תורה。
והענין כי הנה עסק התורה הוא המשכת דירתו ית׳ בתחתונים
其含义是，投入 תורה 学习，就是将祂（愿祂受称颂）的居所引降到下界。
学习 תורה 之所以如此重要，是因为它将 ה׳的居所引入下界。
כי כל עניני התורה אסור ומותר. כשר ופסול. טמא וטהור. הוא רק הבדלה בין טוב לרע. וכמ״ש להבדיל בין החיה2 הנאכלת ובין כו׳.
因为 תורה 中的一切事项——禁止与许可、合格与不合格、不洁与洁净——都只是在善与恶之间作区分；正如经文所说：“要区分可食用的动物与……”，等等。
妥拉律法中的每一项规定，无论是禁止与许可、合格与不合格，还是不洁与洁净，都是一种区分；每一条这样的裁定都将善与恶分别开来。关于洁净动物的律法末尾，经文说：“要区分可食用的动物与不可食用的动物”，阐明的正是这一原则。
本段引入“姐妹”这一称谓，指精通 תורה 的师者，并阐明 תורה 的崇高价值：其中的律法裁定区分善与恶，从而使 ה׳的居所得以建立在下界。
此处所引的米德拉什见于《Eichah Rabbah》的引言部分（Pesichta）；Kehot 注释引导读者参看《Or HaTorah》（אור התורה）中 Vaeschanan 一篇对此问题的长篇论述。
出处
- 1שויתר הקב״ה על ג״ע וש״ד · פתיחתא דאיכ״ר ב. ראה בארוכה באוה״ת פ׳ ואתחנן ע׳ רמו.
- 2להבדיל בין החי׳ · Leviticus 11:47
如今，经上写道：“藉着我，君王执政”；贤者们说：“《Mishnah》（משנה）是一位王后。”因为它好比一位君王，命令要这样、那样去做，等等，正如别处所解释的。
妥拉说：“藉着我，君王执政”；贤者们说：“《Mishnah》是一位王后。”哈拉哈具有王者的权柄：它如同君王，命令人必须怎样行事。在《Torah Ohr》的《Shemos》（49b）中，Alter Rebbe解释了为何《Mishnah》被比作王后：它是在智慧（חכמה，Chochmah）中进行提炼的工作，分辨不洁与洁净、禁止与许可。
והנה כתיב אם תגביה כנשר3 כו׳. משם אורידך נאם ה׳ שנאם ה׳ ודבורו הוא המוריד ומשפיל הקליפות וס״א [וסטרא אחרא] למטה ויתפרדו כל פועלי און.4
经上又写道：“你虽如鹰高飞……”；“我必从那里使你降下，这是 ה׳ 的宣告”：正是 ה׳ 的“宣告”和祂的话语，使外壳（קליפות，kelipos）与另一面（סטרא אחרא，sitra achra）降下、沉至下方；“一切作恶者必被驱散。”
ה׳藉着《俄巴底亚书》对骄傲的以东说：“你虽如鹰高飞……我必从那里使你降下。” ה׳的话语正是击倒外壳与另一面——即反对神圣的势力——的力量。
וכך האדם ע״י עסקו בתורה. ומבדיל בין איסור והיתר.5 ובין כשר לפסול כנ״ל. הנה הוא מוריד האיסור והפסול ומדחהו למטה ע״י דבר ה׳ אשר בפיו זו דבר הלכה6
人藉着研习妥拉也是如此：他分辨禁止与许可、合格与不合格，如上所述；于是，他藉着在自己口中的“ ה׳的话”——“这就是 הלכה（halachah）的言辞”——使被禁止之物与不合格之物降下，并将它们推斥到下方。
研习妥拉的人也做同样的事：当他裁定什么是禁止的、什么是许可的，什么是合格的、什么是不合格的，他便把被禁止和不合格之物推斥到下方，使之远离。他凭借自己口中的“ ה׳的话”来行事；贤者们指出，这就是 הלכה。
נתקיים בו ועל ידו משם אורידך נאם ה׳ ולכן נק׳ ישראל אחים וריעים להקב״ה. וכמ״ש להנחיל אוהבי יש.7 למען אחי וריעי8 כו׳:
[于是]，“我必从那里使你降下，这是 ה׳ 的宣告”便在他身上、藉着他得以应验。因此，以色列人被称为קב״ה（Kudsha Brich Hu，意为「圣者，愿祂受颂赞」）的兄弟和同伴，正如经上所写：“使爱我的人承受实有（יש，yesh）”；又说：“为了我的兄弟和同伴”，等等。
这样，“我必从那里使你降下，这是 ה׳ 的宣告”这句话便藉着人自己得以应验。因为他以这种方式做了 ה׳ 自己的工作，以色列人便被称为 ה׳ 的“兄弟和同伴”。
本段解释了为何妥拉的导师被称为“姐妹”：他们藉着哈拉哈裁断，做了 ה׳ 亲自击倒邪恶的工作，因此成为祂的兄弟和同伴。
出处
- 1בי מלכים ימלכו · Proverbs 8:15
- 2מתניתין מלכתא · Beitzah 28b:14–15
- 3אם תגבי׳ כנשר · Obadiah 1:4
- 4ויתפרדו כל פועלי און · Psalms 92:10
- 5שו״ה בתורה — בין איסור והיתר · בבוך 633: בין היתר לאיסור.
- 6דבר ה׳ אשר בפיו זו דבר הלכה · Shabbat 138b:11–12
- 7להנחיל אוהבי יש · Proverbs 8:21
- 8למען אחי ורעי · Psalms 122:8
这就是“声音是雅各（יעקב）的声音，手是以扫（עשו）的手”：当发出的声音是雅各的声音时，以扫的手便不能辖制他。
以撒（יצחק）所说的“声音是雅各的声音，手是以扫的手”，被贤者们解读为：当人在托拉学习中发出雅各的声音时，以扫的手便无力辖制他。
כי אין יניקה לחיצונים מאחר שמבדילים ומבררים. והיינו בזמן שהקל קול. פי׳ שהקול עליון הוא דבר ה׳ מתחבר בקול שלמטה
因为[人]进行分离并提炼，外在势力便无从获得滋养。这就是“声音是声音的时候”的意思：上方的声音，即 ה׳的话语，与下方的声音相结合，
原因在于，托拉学习会把善与恶分离并加以提炼，因此外壳（קליפה，kelipah）一方的外在势力没有任何可以汲取生命力的来源。经文中的“声音”（kol）出现了两次：上方的声音，即 ה׳的话语，与下方的声音——人的学习之声——相结合。
从而正如经上所写：“我把我的话语放在你口中”；又写道：“还有我的话语，我将其置于你口中”——确确实实是“我的话语”。因为这时便是“《Mishnah》（משנה）乃王后”这一层面。
这正是以赛亚所说的“我置于你口中的话语”的意思：人在托拉中所说的话，确实就是 ה׳的话语。于是，犹太律法（הלכה，halachah）便具有王者般的权柄，这正是“《Mishnah》乃王后”所表达的。
本段说明了托拉学习如何使邪恶失去力量：人在学习时， ה׳自己的话语借着他的声音发出，将善与恶分开。
经文两次出现“声音”（הקל קול，hakol kol）；本篇讲章（מאמר，maamar）将这种重复解读为上方的声音与下方的声音相结合。
出处
- 1הקל קול יעקב · Genesis 27:22
- 2ואשים דברי בפיך · Isaiah 51:16
- 3ודברי אשר שמתי בפיך · Isaiah 59:21
25ובחי׳ זו נק׳ אחותי רעיתי יונתי תמתי.1 א״ת [אל תקרי] תמתי אלא תאומתי23 שנעשו בחי׳ אחים תאומים ממש כביכול.
这一层面称为“我的姊妹、我的所爱者、我的鸽子、我的完美者（תמתי，tamasi）”。不要读作“tamasi”，而要读作“我的孪生者（תאומתי，te’omasi）”：于是他们仿佛真正成了孪生兄弟。
这一层面称为“我的姊妹、我的所爱者、我的鸽子、我的完美者”；米德拉什将 tamasi（“我的完美者”）读作 te’omasi（“我的孪生者”）。通过托拉，以色列与 ה׳ 仿佛成为孪生者。
אך כל האומר אין לי אלא תורה4 אפי׳ [אפילו] תורה אין לו. כי מעלת התורה היא משום דאורייתא וקוב״ה [וקודשא בריך הוא] כולא חד.5
然而，“凡说‘我只有托拉’的人，连托拉也没有。”因为托拉之所以尊贵，是由于托拉与קב״ה（Kudsha Brich Hu，意为「圣者，愿祂受颂赞」）全然为一。
然而，仅有托拉仍然不够：“凡说‘我只有托拉’的人，连托拉也没有。”托拉之所以尊贵，是因为它与 ה׳ 为一；在《托拉奥尔》（תורה אור，Torah Ohr）《瓦埃拉》（57c）中，阿尔特·雷贝（אדמו״ר הזקן）解释说，这句话中的“קב״ה”指 ה׳ 本身——祂圣洁而超脱诸世界，并临在于托拉之中。因此，人也必须与 ה׳ 本身相联结，正如下一段所解释的。
本段将托拉学者与 ה׳ 如孪生者般亲近的关系呈现出来，并警示：若不与 ה׳ 本身建立联结，托拉便不圆满。
《托拉奥尔·瓦埃拉》中的相应论述解释说， ה׳ 本身——圣洁且超脱诸世界的 ה׳——临在于托拉及其诫命（מצוות，mitzvos）之中；这就是“托拉与 קב״ה 全然为一”的含义。
出处
- 1אחותי רעיתי יונתי תמתי · Song of Songs 5:2
- 2א״ת תמתי אלא תאומתי · שה״ש רבה ע״פ אני ישנה.
- 3א״ת תמתי אלא תאומתי · Shir HaShirim Rabbah 5:3
- 4כל האומר אין לי אלא תורה · Yevamot 109b:4–5
- 5דאורייתא וקב״ה כולא חד · נסמן לקמן נז, ג.
母亲：与献身结合的托拉 ¶26–27
而且，人也必须在“一”字上有献身（מסירות נפש，mesirus nefesh），因为托拉的源头就在那里；并且[他必须]只有一个意愿，等等，如上所述。
因此，修习托拉的人也需要具备示玛（שמע，Shema）祈祷中的献身，在“一”字处将自己交付出去，并且只有一个意愿。托拉正是源自那里。Kehot注释列出了在“一”字处献身的出处：Rashba的答问集、Bach对《Tur》的注释，以及《Pri Etz Chaim》（פרי עץ חיים）。
שעי״ז הוא ממשיך גילוי התורה שמשם מקור חוצבה ושרשה דאורייתא מחכ׳ [מחכמה] נפקת. וכתיב ויקם עדות ביעקב2 ותורה שם בישראל. פי׳ כי הנה יש ב׳ בחי׳ ישראל ויעקב.3
他由此引下托拉的显现，因为那里是托拉开凿而出的源头，也是它的根源：“托拉源于智慧（חכמה，Chochmah）。”经文又说：“祂在雅各（יעקב，Yaakov）中确立见证，在以色列（ישראל，Yisrael）中设立托拉。”其意是：有两个层面，即以色列与雅各。
借着这献身，他从托拉的根源引下托拉的显现，因为“托拉源于חכמה”，而חכמה正是灵魂的自我消融（ביטול，bittul）所达到之处。“在雅各中确立见证……在以色列中设立托拉”这句经文，引出了托拉的两个层面，分别对应雅各与以色列。
本段补充说，学习托拉必须与示玛祈祷中的献身相结合；借此，托拉从其根源显现出来。随后，本段引出托拉中与雅各和以色列相对应的两个层面。
Kehot注释追溯了在示玛祈祷的“一”字处献身这一惯例的出处：Rashba的答问集、Bach对《Tur》的注释，以及《Pri Etz Chaim》。
出处
- 1למס״נ באחד · ראה שו״ת הרשב״א ח״ה תשובה נה. ב״ח טוא״ח רסס״א. פע״ח שער הק״ש פי״ב.
- 2ויקם עדות ביעקב · Psalms 78:5
- 3דאורייתא מחכמה נפקת · Zohar II, 121a
与此相应，妥拉中有两个层面：见证与妥拉。见证这一层面由雅各（יעקב）这一层面引出，妥拉这一层面则由以色列（ישראל）这一层面引出。
妥拉有两个层面：“见证”与“妥拉”。较低的“见证”经由雅各而来，较高的“妥拉”经由以色列而来。
正如经上所说：“你们要行它们（אותם）”；经文写作 [使之也可读作] אתם“你们”。又写道：“人要行它们（אותם）。”因为藉着人，妥拉与诫命（מצות，mitzvos）这一层面得以引出。
圣贤将“你们要行它们（אותם）”读作“你们塑造自己（אתם）”；关于“人”行诫命的经文也表达了同一层意思。藉着人，妥拉与מצות被引入世界。
והיינו ע״י מס״נ [מסירות נפש] באחד שאז כל הנשמה תהלל6 יה כו׳ כנ״ל. ובחי׳ זו נקראת אמי שהוא בחי׳ אם הבנים.7
这就是藉着在“一”中献身（מסירות נפש，mesirus nefesh）；那时，“每个灵魂都要赞美 יה”，等等，如上所述。这一层面称为“我母亲”，也就是“众子的母亲”这一层面。
这藉着在“一”中的献身而发生；那时，灵魂化为灯盏，如上所解释。这一层面称为“我母亲”，正如“众子的母亲”所说；这是三个称谓中最高的一个。
שהיא היא המוליד הגילוי אלקות אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה בג״ע [בגן עדן] ותענוג הנשמות זו תורה ועבודה כו׳. ולע״ל [ולעתיד לבוא] כתיב רני ושמחי בת8 כו׳. שבחי׳ בת תעלה ביתר שאת910 כנ״ל. ולהיות אשת חיל עט״ב [עטרת בעלה]11 כו׳12 כמ״ש במ״א:13
因为她正是使 ה׳的显现——无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），愿祂受祝福——在伊甸园中显现，并使众灵魂得享愉悦的那一位；这就是妥拉与事奉，等等。关于未来时代，经上写道：“欢唱并欢喜吧，女儿啊！”等等：“女儿”这一层面将以更大的尊荣升高，如上所述，并成为“贤能的妇人、丈夫的冠冕”，等等，如别处所解释。
“母亲”藉着妥拉与事奉，生出 ה׳在伊甸园中的显现，并带来众灵魂的愉悦。在未来时代，“女儿”将升得更高，正如先知书的章节所应许的；她将成为“贤能的妇人、丈夫的冠冕”。Likkutei Torah（לקוטי תורה）Shelach（38c）引述这些句子并解释说，“女儿”是下耶路撒冷，“我母亲”是上耶路撒冷；只有经由下层才能达到上层：“女儿”藉着以实际行动履行的诫命而升高。
本段补全了三个称谓的阐释：引出妥拉与诫命的献身，属于“母亲”这一层面；而在未来时代，连“女儿”也将升至一切之上。
注释所引的《Or HaTorah》（אור התורה）解释说，“女儿”将亲自成为丈夫小面相（ז"א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）的冠冕，并升至理解（בינה，Binah）之上；关于理解，经上说：“他母亲为他所加冕的冠冕。”
出处
- 1ומבחי׳ ישראל נמשך בחי׳ תורה · ראה אוה״ת לך לך עג, ב.
- 2ועשיתם אתם · Leviticus 26:3
- 3ועשיתם אתם אתם כתיב · Leviticus 22:31
- 4אשר יעשה אתם האדם · Leviticus 18:5
- 5כי ע״י האדם נמשך בחי׳ תומ״צ · ראה ד״ה רני ושמחי תשכ״ז (סה״מ מלוקט ח״ד) ע׳ רפג סעי׳ ב הערה 11.
- 6כל הנשמה תהלל י״ה · Psalms 150:6
- 7אם הבנים · Psalms 113:9
- 8רני ושמחי בת · Zechariah 2:14
- 9שבחי׳ בת תעלה ביתר שאת · ע׳ לקו״ת שלח לח, ג. ובביאורי הזהר להצ״צ כרך א פ׳ שלח ע׳ קעא. תל. ובאוה״ת פ׳ חיי שרה קכו, א. שמות כרך ז׳ ע׳ ב׳תקא. נ״ך ע׳ רסה.
- 10ביתר שאת · Genesis 49:3
- 11אשת חיל עט״ב · Proverbs 12:4
- 12ולהיות אשת חיל עט״ב כו׳ · מובא באוה״ת נ״ך כרך ב ע׳ תשסד ושם מציין לכאן ומוסיף ”שהיא עצמה נעשה עטרה וכתר לבעלה שהוא ז״א ולמעלה מבחי׳ בינה שעליה נאמר בעטרה שעטרה לו אמו ולא שהיא עצמה העטרה”.
- 13כמ״ש במ״א · ע׳ באוה״ת פ׳ ראה ע׳ תרעג ואילך.
完成这篇玛玛尔了吗？
标记为已学；这将计入本周和本年度的西尤姆。
在阿沃达中
人单凭理解无法达到对 ה׳ 真正的爱。他必须先诚实地省察自己的行为、言语和思想中哪些并非为了 ה׳，至少要放下世俗习惯，接受天国之约束；然后在示玛祷告中将自己的意愿交给 ה׳，再由此返回托拉和哈拉哈。他的托拉学习也必须与在“一”中献身相结合，因为“有人说：‘我只有托拉’，他甚至连托拉也没有。”
讨论问题
- 为什么灵魂被称为“ה׳的灯”，而 ה׳ 又被称为灵魂的灯？两节经文分别适用于谁？
- 呼吸和心跳如何说明事奉 ה׳ 中的奔腾与返回？
- 为什么单凭沉思无法产生对 ה׳ 的爱？这篇 maamar 说，什么能除去阻挡这种爱的“黑暗”？
- 决定什么是禁止的、什么是允许的，如何将诸外壳击倒？为什么这使以色列成为 ה׳ 的“双胞胎”？
- 为什么没有在“一”中献身的托拉还不够？为什么二者的结合被称为“母亲”？