《托拉·奥尔》 · 帕拉沙 Mikeitz · 玛玛尔 5
כי עמך מקור חיים באורך נראה אור
因为生命的源头在你那里；在你的光中，我们必得见光
本译文由人工智能根据英文版翻译，并经过数轮对照英文和希伯来文的核查与修订。英文版本身仍在由读者审阅。如果您精通简体中文，我们诚盼您协助审阅这份译文。 志愿审阅
核心思想
流向诸世界的生命流注，只是在ה׳那里，而非ה׳的本质；以色列借着托拉、诫命（מצוות，mitzvos）以及内心的自我消融（ביטול，bittul），将ה׳本质的光引下，使之显现；以色列也在这光中被看见。
玛玛尔概要
这篇 maamar 就经文“因为生命的源头在你那里；在你的光中，我们必得见光”提出两个问题：“我们必得见光”有哪两种解释？经文为何说“在你那里”，而不说“你就是”？maamar 借着撒迦利亚（זכריה）的金灯台来回答；灯台是以色列灵魂的源头，它的七盏灯是神圣的属性，从上方照耀每一个犹太人；它们由管道供给，管道又从愈来愈高的层级引来光，一切都借着“黄金”——左侧——引下。高居至高之处的ה׳甚至超越智慧（חכמה，Chochmah）和慈爱（חסד，Chesed），因此进入诸世界，对祂而言是一种降卑。从祂的崇高来看，一切都如同虚无；在流亡中，列国占上风，而祂的治理仿佛沉睡。从“天上”观看，借着托拉，以色列显得伟大，犹如清晰镜中的物体。天与地、托拉与祈祷促成这番降卑；当诫命以炽热的爱和仆人的自我消融来履行时，这降卑便发生了，而托拉与诫命的根源——两棵橄榄树——唤起了这份心志。因此，生命的源头只是在ה׳那里；祂的光借着托拉与诫命显现，以色列也在其中被看见。
提纲
- 两个问题与金灯台“我们必得见光”的两种解释，以及“在你那里”这一说法所引出的问题；灯台是以色列灵魂的源头，它的灯和管道象征从上方而来的光，一切都借着黄金——左侧——引下。¶1–2
- 高居至高之处的ה׳自我降卑ה׳超越智慧与慈爱，因此祂进入诸世界是一种降卑；这降卑借着托拉与诫命——君王的肢体——而发生，并由由下而起的激发（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata）引发。¶3–4
- 崇高、流亡与沉睡从ה׳的崇高来看，所有世界都如同虚无：列国从中汲取生命力，而祂的治理仿佛沉睡；祈祷“醒来！”祈求祂的本质借着托拉与诫命显现。¶5–7
- 从天上观看：以色列借着托拉被看见借着托拉，以色列显得伟大，犹如清晰镜中的物体；诫命需要内心炽热的渴望，而这渴望由沉思ה׳超越一切且不受改变所点燃。¶8–9
- 冠冕、仆人与降卑的缘由灯台的杯盏是王权（מלכות，Malchus）的冠冕；真正的事奉是超越理性地接受ה׳的王权；天与地、托拉与祈祷，以及痛苦的呼喊，将无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）引下。¶10–14
- 橄榄树与答案托拉与诫命的根源唤起灵魂炽热的渴望；生命的源头只是在ה׳那里，祂的光借着托拉与诫命显现，以色列也在其中被看见。¶15–17
核心概念
- 由上而来的激发（אתערותא דלעילא，isarusa dileila）אתערותא דלעילא
- 未经下方触发而赐下的神圣之光。此处指灯台的七盏灯，它们从上方照耀每一个犹太人，甚至恶人，作为一种普遍包围的光。
- 环绕一切世界的光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）与充满一切世界的光（ממלא כל עלמין，memalei kol almin）סובב כל עלמין / ממלא כל עלמין
- 高于诸世界的光与存在于诸世界之内的光；将光从前者引入后者，就是由高处流向低处的“水”，对ה׳而言是一种降卑。
- 黄金，左侧זהב / שמאל
- 黄金象征克制（גבורה，Gevurah），也象征内心炽热的爱与敬畏（אהבה ויראה，ahavah v'yirah）；从最高层级引下的一切流注都经由此而来。
- 君王的肢体רמ״ח אברין דמלכא
- 248条积极诫命与无限之光相联合，如同肢体与灵魂相连；因此，借着它们，祂的光披覆于חכמה与חסד之中。
- 意愿的自我消融（ביטול רצון，bittul ratzon）ביטול רצון
- 仆人超越理性地接受ה׳的王权；这使ה׳成为王，制伏另一面（סטרא אחרא，sitra achra），并将无限之光引下。
- 天与地שמים וארץ
- 书面托拉与口传托拉，或托拉与祈祷：这是ה׳自我降卑而进入的所在，也是促使祂如此降下的途径。
两个问题与金灯台 ¶1–2
“因为生命的源头与你同在；在你的光中，我们看见光。”现在，文中“נראה אור”（nir'eh or）这几个字有两种解释。
这篇讲论以大卫王的诗句开篇，指出生命的源头与 ה׳同在，并说“在你的光中 נראה אור”。נראה既可以理解为“将被看见”，也可以理解为“我们将看见”；整篇讲论将说明这两种读法都成立。
הא׳ הוא כפשוטו שהאור נראה ומתגלה. והב׳ לשון רבים מדברים בעדם כלומר אנחנו נראה את האור.
第一种是按字面解释：光被看见（נראה），并显现出来。第二种则是把它读作复数，即说话者以自身为主语；也就是说，我们将看见（נראה）这光。
按一种读法，光变得可见；按另一种读法，נראה是第一人称复数，于是大卫王代表以色列说：“我们”将是看见这光的人。中间的雷贝（אדמו״ר האמצעי）在这篇讲论的记录中（Sefer HaMaamarim（ספר המאמרים）5563, p. 59）解释了两者的区别：从光中看见光，就像隔着屏幕看东西；而“我们将看见这光”，则是看见光本身，这远为殊胜。
ולהבין זה גם להבין מהו כי עמך מקור חיים ולא כתיב כי אתה.
要理解这一点，[我们]还要理解“因为生命的源头与你同在”是什么意思，以及为什么经文没有写“因为你就是”。
阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）又提出第二个问题：为什么经文说生命的源头“与你同在”，而不直接说“你就是生命的源头”？这样的措辞暗示，生命的源头是与 ה׳本体有所区别的某种存在；最后一段将回到这一点。
כי הנה כתיב45 (זכריה ד) ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגולה על ראשה6 ושבעה נרתיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה ושנים זיתים עליה.7
因为经上写着（《撒迦利亚书》4）：“我看见了，看哪，一座全金的灯台，顶上有一个油碗；其上有七盏灯，灯台顶上的灯有七根、七根导管，还有两棵橄榄树在它上面。”
为回答这个问题，讲论转向撒迦利亚（זכריה）的异象：一座顶上有油碗的金灯台、七盏灯、为灯供油的导管，以及旁边的两棵橄榄树。中间的雷贝在讲论的记录中明确指出两者的关联：要理解“光”是什么，就把以色列的灵魂整体比作一座灯台。拉希（רש״י）解释说，גולה（gulah）是盛油的圆碗，并以约书亚记15:19中的泉眼（גולות，gulos）作比；讲论稍后会把它解读为冠冕。
וביאור הדבר כי הנה ענין המנורה הוא כמ״ש זה דבר8 ה׳ אל זרובבל. כלומר שהמנורה הוא בחי׳ דבר ה׳ הוא בחי׳ כנ״י [כנסת ישראל] מקור נשמות ישראל
对此事的解释是：灯台的含义，正如经上所写：“这是 הוי׳（Havayah）对所罗巴伯（זרובבל）所说的话。”也就是说，灯台属于“ ה׳的话语”这一层面；这就是以色列会众（כנסת ישראל，Knesses Yisrael）这一层面，即以色列灵魂的源头。
天使向撒迦利亚解释异象时说，这是 ה׳对所罗巴伯的话。阿尔特雷贝把“ ה׳的话语”解读为王权（מלכות，Malchus）；王权也称为以色列会众，即所有犹太灵魂由之而出的共同根源。因此，灯台象征以色列灵魂的源头。
ושבעה נרותיה הם ז׳ מדות עליונות אהוי״ר [אהבה ויראה] והתפארות כו׳ שמאירים מלמעלה בכל נפש מישראל בבחי׳ אתעדל״ע [אתערותא דלעילא] שאפי׳ [שאפילו] ברשע שורה עליו מלמעלה בבחי׳ מקיף
它的七盏灯，就是上层的七种情感属性（מדות，middos）：爱与敬畏（אהבה ויראה，ahavah v'yirah）、荣美等等。它们以由上而来的激发（אתערותא דלעילא，isarusa dileila）的方式，从上方照耀以色列的每一个灵魂；因此，即使在恶人身上，这光也从上方以环绕的方式（מקיף，makif）临在。
七盏灯是 ה׳的七种情感属性——爱、敬畏、荣美等——它们作为从上方赐予的恩典，照耀每一位犹太人，并非个人努力所换来的奖赏。由于这光只是以环绕之光的方式临在于人，它甚至也临在于恶人身上。
ולכן כתיב עליה שבבחי׳ זו שהוא בבחי׳ השראה מלמעלה בבחי׳ מקיף כולם שוים לטובה וכמארז״ל [וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה] אכל בי עשרה שכינתא שריא וכמ״ש בתניא.910
因此经文写“在它上面”：在这一层面，即从上方以环绕的方式临在这一层面，所有人都同样得益；正如我们的贤人（愿他们的记念蒙福）所说：“凡有十人聚坐之处，临在（שכינה，Shechinah）便安住。”正如《Tanya》（תניא）中所解释的那样。
“在它上面”一语表明，灯是从上方照耀、环绕着灯台的；在这一层面，每个犹太人都同样蒙益，正如塔木德所说，临在会安住于任何十人聚集之处。《Tanya》第11章中，阿尔特雷贝解释说，即使一个人恶到善的一面已离开他，他源于 ה׳的灵魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）仍从上方以环绕的方式临在于他；因此贤人说，凡有十人聚坐之处，临在便安住。
本段针对“因为生命的源头与你同在”提出两个问题，并引入撒迦利亚的灯台异象作为关键线索：灯台象征以色列灵魂的源头，七盏灯则是从上方照耀每个犹太人的神圣属性，这光环绕着人，甚至也临在于恶人身上。
环绕之光（makif）影响一个人，却不被吸收到他的理解或行为之中；正因如此，它可以同样临在于义人与恶人身上。内在之光（פנימי，pnimi）则会因接受者不同而有所差异。נראה אור的两种读法预示着本篇讲论的结尾：以色列借着Torah和mitzvos使这光显现，而以色列自身也在这光中被看见。
出处
- 1כי עמך מקור חיים · הנחת כ״ק אדמו״ר האמצעי בסה״מ תקס״ג ע׳ נט. ראה לעיל בציונים לכ״ק אדמו״ר זי״ע. ראה ד״ה כי עמך מקור חיים תשל״ד. בלקו״ת נשא נט, ב. בהעלותך לד, ד. שלח לט, א. קרח נה, ג. מציין לד״ה זה.
- 2כי עמך מקור חיים · Psalms 36:10
- 3יש בו ב׳ פירושים · בסה״מ תקס״ג ע׳ נט מבאר ההפרש בין ב׳ הפירושים ”שכאשר יראה אור מתוך האור ה״ז ענין אספקלריא דלא נהרא כמו שרואין האור דרך מסך כו׳, וכאשר אנחנו נראה את האור היינו שנראה האור ממש ביתרון גדול”. ובד״ה כי עמך תשל״ד (מהנחה) מבאר: ”דהיינו שהכח לראות אור זה בעולם הוא רק בידי ישראל וכמבואר בכ״מ דכל הנבראים חוץ מישראל הרי הם בבחי׳ עומדים, שעומדים במקומם ובמדידה והגבלה שלהם, ולכן אין ביכולתם להמשיך אלא ענין שבמדידה והגבלה, משא״כ ישראל שהם מהלכים ולמעלה ממדידה והגבלה הרי יש ביכולתם להמשיך ע״י קיום התורה ומצות בחי׳ האור שלמעלה” ע״ש.
- 4כי הנה כתיב · בסה״מ תקס״ג שם מקשר ההמשך שכדי להבין ענין האור מהו, הנה כללות נש״י נמשלו למנורה.
- 5כי הנה כתיב וראיתי · Zechariah 4:2
- 6וגולה על ראשה · רש״י מבאר כמו גולות עליות (הושע טו, יט). בלקו״ת שה״ש כב, א מציין לכאן.
- 7ושנים זיתים עליה · Zechariah 4:3
- 8זה דבר ה׳ אל זרובבל · Zechariah 4:6
- 9אכל בי עשרה שכינתא שריא, וכמ״ש בתניא · Sanhedrin 39a:11
- 10כמ״ש בתניא · פ״ו. פי״א. בסה״מ תקס״ג ע׳ נט אינו מציין לתניא. בבוך 1103: בלק״א.
2ושבעה ושבעה מוצקות1 הם בחי׳ המשכות ממדריגות עליונות מבחינת סוכ״ע לאתעדל״ע [לאתערותא דלעילא] זו. וכמה דרגין דא לעילא מן דא עד רום המעלות וכולם הם בחי׳ שבעה שבעה. וזהו לנרות אשר על ראשה.
而“七根又七根的导管”，就是从更高层面引下的光流：从环绕一切世界的光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）这一层面，引至由上而来的激发（אתערותא דלעילא，isarusa dileila）。层级有许多，一个高于一个，直至最高之处；它们全都属于“七[与]七”这一序列。这就是“给其顶端的灯盏”[的含义]。
供给灯盏的导管，是把光从越来越高的层面引下的通道，直至环绕一切世界的光，并引入由上而来的恩赐，使之照耀每一位犹太人。每一个更高层面都重复七的模式，因此异象所示的灯盏，是由那些本身处在“其顶端”的层面所供给的。
והנה כתיב מנורת זהב כולה שכל המשכות מלעילא לעילא מריש כל דרגין הוא ע״י בחי׳ זהב שהוא בחי׳ שמאל כמ״ש מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד:23
如今经文写道：“灯台全是金的”：每一次引下，都是从最高之处、从一切层级之首而来，并且是借着金这一层面；金属于左侧，正如经文所写：“金子从北方而来；可畏的荣光临于 ה׳。”
灯台“全是金的”；在卡巴拉中，金属于左侧，即克制（גבורה，Gevurah）这一层面。阿德莫尔·哈扎肯指出，每一次从最高层面引下，都是借着这一特质；他并引用约伯的经文，将金与北方——左侧所属的方向——联系起来。
本段把导管说明为通道：它们将光从最高层面引下，注入那临于每一位犹太人的恩赐；同时提出，所有这样的引下都经由“金”——也就是左侧。
银与慈爱（חסד，Chesed）及右侧相联系，金则与克制及左侧相联系。最高层面的流注竟然经由金而来，这预示了本篇讲章（מאמר，maamar）的论点：这些流注是借着炽热的爱、灵魂的自我消融（ביטול，bittul）与苦涩而引下的，并非仅凭轻易的施予。
出处
- 1
- 2והנה כתיב . . נורא הוד · מובא באוה״ת בראשית כרך א קפב, א. יהל אור ע׳ עג.
- 3מצפון זהב יאתה . . נורא הוד · Job 37:22
高居至高之处的ה׳自我降卑 ¶3–4
阿尔特雷贝从《诗篇》引来一句经文，赞颂 ה׳ 高居于上，却屈身观看天与地。
שמים פי׳ שם מים דהיינו בחינת מים שהוא בחינת המשכה ממקום גבוה מסוכ״ע למקום נמוך להיות בחי׳ ממכ״ע [ממלא כל עלמין] והוא בחינת השפלה וירידה אצלו ית׳.
“天”（שמים，shamayim）意为“那里有水”（שם מים，sham mayim），即水这一层面（בחינה，bechinah）；水代表从高处、从环绕一切世界的光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）那里，向低处引下的流注，使之成为充满一切世界的光（ממלא כל עלמין，memalei kol almin）这一层面；对祂而言，这是一种屈尊和下降。
他把 shamayim（天）读作 sham mayim，即“那里有水”。水从高处流向低处，因此“水”象征着从环绕的光——它高于诸世界——引下的光，进入充满一切世界、并进入诸世界之中的光。对 ה׳而言，这是屈尊。
ופי׳ בשמים ובארץ (בביתי״ן הנוספין) מתפרש לשני ענינים.
“在天上和地上”（带有两个附加的ב（beis）字母）可以有两种解释。
希伯来语经文说的是“察看 ba-shamayim u-va-aretz”；附加的字母ב可以表示“在……之中”，也可以表示“借着”。因此，这些词可以有两种读法。
הא׳ שהוא משפיל א״ע [את עצמו] כביכול לראות תוך השמים ותוך הארץ.
第一种：祂屈尊，仿佛如此，察看天中和地中。
第一种读法把字母ב理解为“在……之中”： ה׳屈尊察看天和地。
והב׳ כלומר שע״י בחינת שמים וארץ משפיל א״ע [את עצמו] שהם הם הגורמים לבחי׳ ירידה והשפלה זו.
第二种，也就是说：借着天与地这一层面，祂屈尊；因为天与地本身正是造成这一下降和屈尊的原因。
第二种读法把字母ב理解为“借着”：天与地正是促成 ה׳屈尊的原因。“天与地”在这一意义上指什么，本篇讲章（מאמר，maamar）稍后会加以解释。
וביאור הענין כי פי׳ המגביהי לשבת אין ר״ל [רוצה לומר] שהוא ית׳ גבוה בבחינת מקום שהרי הנה מקום אתי5 כתיב והוא ית׳ מקומו של עולם6 כו׳. אלא פי׳ גבוה במעלה ועילוי אחר עילוי עד אין קץ ותכלית שהוא קדוש ומובדל מגדר עלמין
论述如下：“那位高居于上”并不是说祂在空间位置上高高在上；因为经文写道：“看哪，有一处与我同在”，而祂是世界所处的所在，等等。这里的“高”，是指地位崇高，层层升高，直至无穷无尽；祂神圣而超脱于诸世界的范畴之外。
ה׳“高居于上”不能理解为空间上的高度：祂对摩西（משה）说：“看哪，有一处与我同在”；米德拉什据此推知，祂是世界所处的所在，并不受世界所容纳。祂的崇高指的是地位：祂超越每一个层级，没有限量；祂神圣而超脱于整个世界范畴之外。
כי כלם בחכמה עשית7 ועולם חסד יבנה8 והוא ית׳ רם ונשא ממדרגת חכמה עילאה וחסד עליון ואין להם ערוך אליו ית׳ כלל וכדכתיב לך ה׳ הגדולה כו׳ שמדת הגדולה היא בטילה אליו ואין עולה בשם גדולה כלל.
因为“你以智慧（חכמה，Chochmah）造了这一切”，而“世界由慈爱（חסד，Chesed）建成”；祂崇高而超越超上智慧和超上慈爱的层级，它们与祂毫无可比之处。正如经文所说：“ה׳（Havayah）啊，伟大属于你……”伟大这一属性在祂面前处于自我消融的状态，根本不能称作“伟大”。
诸世界由智慧创造，并由慈爱建成，正如《诗篇》的两句经文所说；而 ה׳甚至超越超上的智慧和慈爱，完全无法与之相比。大卫（דוד）所说“ה׳啊，伟大属于你”中的“伟大”（gedulah，即慈爱的属性），在祂面前也处于自我消融的状态，根本不配称作“伟大”。
וכן בחינת חכמה נחשבת לגבי הקב״ה כעשי׳ [כעשיה] גשמית כמ״ש כולם בחכמה עשית
同样，相对于圣者，愿其受称颂（קב"ה，Kudsha Brich Hu），智慧这一层面也被视作如同物质性的制作（עשיה，asiyah）；正如经文所说：“你以智慧造了（עשית，asisa）这一切。”
即使是最高的智慧，对 ה׳而言也如同物质性的制作：经文说祂以智慧“造了”万物，所用的正是表示物质行动（asiyah）的词。
אלא מה שמתלבש אור א״ס ב״ה בחכמה וחסד ומתפשט תוך עלמין הוא בחינת ירידה והשפלה גדולה.9
毋宁说，无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），愿祂受称颂，披戴于智慧（חכמה，Chochmah）与慈爱（חסד，Chesed）之中，并在诸世界中展开，这乃是一种极大的下降与屈尊。
因此，当无限之光披戴于智慧与慈爱之中，并扩展到诸世界时，这对祂而言是极大的下降。
借着“那位高居于上、屈身观看天与地”这句经文，本段说明： ה׳真正的崇高甚至超越智慧与慈爱，因此祂的光每一次进入诸世界，都是极大的屈尊；同时，本段也引出对“天与地”的两种解释：它们既可以是祂屈尊之所在，也可以是促成这一屈尊的原因。
shamayim / sham mayim这一双关见于《塔木德》和米德拉什；在这里，它用来说明天是从 סובב 降至 ממלא 的通道。在 ה׳面前，智慧“如同物质性的制作”这一思想，是《塔尼亚》和哈西德思想中反复出现的主题：即使是创造中最高的层级，与无限者相比，也并不比最低的层级更接近祂。
出处
- 1והענין כי הנה כתיב · מובא באוה״ת יתרו ע׳ א׳כה. ראה סה״מ תרכ״ט (הוצאת תשנ״ב) ע׳ לג. ושם ע׳ רצב נעתק קטע מכאן. וראה גם אוה״ת נ״ך כרך א ע׳ תקע.
- 2המגביהי לשבת · Psalms 113:5
- 3
- 4המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ · Psalms 113:5–6
- 5הנה מקום אתי · Exodus 33:21
- 6והוא ית׳ מקומו של עולם · Bereshit Rabbah 68:9
- 7כולם בחכמה עשית · Psalms 104:24
- 8ועולם חסד יבנה · Psalms 89:3
- 9לך ה׳ הגדולה · I Chronicles 29:11
4והנה בחינת התלבשות זו היא בבחינת תורה ומצות. וכמארז״ל [וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה] הקב״ה מניח תפילין הקב״ה מתפלל12 ואמרו מלמד שנתעטף הקב״ה3 כו׳. ואמרו ג׳ ראשונות יושב ועוסק בתורה4 כו׳.
如今，这种披戴是借着托拉（תורה，Torah）和诫命（מצות，mitzvos）而实现的。正如我们的先贤——愿其记忆蒙福——所说：“קב״ה（Kudsha Brich Hu，意为「圣者，愿祂受颂赞」）穿上经匣（תפילין，tefillin）”；“קב״ה祈祷”；他们又说：“这教导我们，קב״ה……披上祈祷披巾（טלית，tallis）……”等等。他们还说：“[在]最初三个[小时]，祂坐着研习托拉……”等等。
ה׳之光借着托拉和 מצות 披戴于智慧（חכמה，Chochmah）与慈爱（חסד，Chesed）之中。塔木德描述 ה׳穿上经匣、祈祷、披上祈祷披巾并研习托拉；这表明，在上界， מצות 存在为 ה׳之光本身的衣裳。
וכן עד״ז כל המצות. וזהו אשר קדשנו במצותיו במצותיו דייקא שהמצות רמ״ח פקודין הן רמ״ח אברין דמלכא5
同样，所有 מצות 也都是如此。这就是“祂以祂的 מצות 使我们成圣”[所表达的意思]：“祂的 מצות”这一说法是特意如此，因为这些诫命——二百四十八条命令——就是君王的二百四十八个肢体。
祝福词说“祂以祂的 מצות 使我们成圣”，特别强调这些 מצות 属于祂。《Tikkunei Zohar》（תיקוני זהר）教导说，二百四十八条积极诫命就是君王的二百四十八个“肢体”。
כלומר כמו למשל אבר הגשמי שהוא בטל ומתאחד עם החיות הרוחני השוכן בקרבו כך כל המצות הם בטלים ומתאחדים באור א״ס ב״ה ממש
也就是说，例如，肉身的肢体处于自我消融（ביטול，bittul）的状态，并与驻在其中的属灵生命力合一；同样，所有 מצות 都处于 ביטול 的状态，并与无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）本身合一；愿其受称颂。
肉身的肢体没有自己的意愿，完全与赋予它生命的灵魂合一。同样， מצות 也完全与无限之光本身合一。
ובהם ועל ידיהם נמשך גילוי אור א״ס ב״ה להתלבש בבחי׳ חכמה וחסד וקדשנו שבאתעדל״ת [שבאתערותא דלתתא] בעשיית האדם מצות ה׳ גורם אתעדל״ע [אתערותא דלעילא] ורוח אייתי רוח ואמשיך רוח6 כו׳:
并且，借着它们、通过它们，无限之光的显现被引下，披戴于 חכמה 与 חסד 的层面中。“祂使我们成圣”是指：由下而起的激发（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata）——当人履行 ה׳ 的 מצות 时——引发由上而来的激发（אתערותא דלעילא，isarusa dileila）；“灵引来灵，又引出灵……”等等。
借着 מצות，无限之光被引下，进入 חכמה 与 חסד。人在下界履行一项诫命（מצוה，mitzvah），便会在上界引发回应；《Zohar》（זהר）以“灵引来灵，又引出灵”来表达这一点。
本段指出，托拉和 מצות 是无限之光披戴于 חכמה 与 חסד 中的通道：这些 מצות 是 ה׳的“肢体”，与祂的光合一；人在下界履行它们，便使那光从上方向下流注。
“灵引来灵”的教导描述了这样的过程：由下而起的激发——也就是人的行为与意向——引出与之相应的由上而来的激发。称 מצות 为君王的肢体，意味着它们不只是命令，而是与其所表达的意愿完全合一的器皿。
出处
- 1הקב״ה מניח תפילין, הקב״ה מתפלל · Berakhot 6a:17–18
- 2הקב״ה מתפלל · Berakhot 7a
- 3מלמד שנתעטף הקב״ה · Rosh Hashanah 17b:5
- 4ג׳ ראשונות יושב ועוסק בתורה · Avodah Zarah 3b:7
- 5רמ״ח פקודין הן רמ״ח אברין דמלכא · Tikkunei Zohar, Tikkun 30 · 74a:8
- 6ורוח אייתי רוח ואמשיך רוח · Zohar II, 162b
崇高、流亡与沉睡 ¶5–7
这就是[「从天上垂看并观看」以及「从你的圣所、从天上垂看，并赐福给你的子民以色列」]的含义。
两节经文都祈求 ה׳「从天上垂看」，第二节还祈求祂赐福给以色列。阿尔特·雷贝（אדמו״ר הזקן）将解释，为何祝福有赖于 ה׳「从天上」垂看；他首先解释 ה׳的崇高。
כי הנה כתיב רם על כל גוים4 ה׳ שהעכו״ם [שהעובדי כוכבים ומזלות] מקבלים חיות5 מצד רוממות ה׳ והתנשאותו בעצמותו כביכול שהוא מצד עצמותו ומהותו רם ונשא מגדר עלמין עליונים ותחתונים ואין להם יחוס ושייכות אליו כלל
因为经上写道：「הוי׳（Havayah）高于万国」：偶像崇拜的列国从 ה׳的崇高以及祂在自身本体中的尊高这一方面领受生命力；也就是说，可以说，就祂自身的本质与存在而言，祂超越并高举于诸世界——上界与下界——的界限之上，而列国与祂毫无关系、毫无关联。
「ה׳高于万国」：经文把万国与 ה׳的崇高联系起来。在这一教导中，列国从 ה׳完全超越诸世界、而列国与祂毫无关系的那个层面汲取生命力；在那里，一切世界在祂面前都如虚无，因此感受不到它们之间的任何区别。
ומזה נמשך ממשלת העכו״ם [העובדי כוכבים ומזלות] על ישראל בזמן הגלות גוים מרקדין בהיכלו6 כו׳. כי שממית בידים תתפש7 והיא בהיכלי מלך שאינו תופס מקום כלל.
由此便产生了流亡时期偶像崇拜的列国对以色列的统治，[正如所说，]「列国在祂的圣殿中舞蹈」，等等。因为「蜘蛛用手抓住（תתפש，tesapes），却身处君王的宫殿」，因为它全然不占据（תופס，tofes）任何位置。
列国在流亡时期对以色列的权势，源自这一层面。塔木德（Yoma 69b，Kehot注释指向此处）讲述，耶利米看到列国在 ה׳的圣殿中纵情欢庆，便不再称祂为「可畏」。关于蜘蛛的经文借助双关来解读：它「抓住」（tesapes），却不「占据」（tofes）任何位置，所以即使在君王的宫殿中，它也不会被排斥出去，因为它被视为虚无。
本段开始解释「从天上垂看，并赐福给你的子民以色列」，先描述与之相反的一面：列国的生命力以及它们在流亡时期的权势，都源自 ה׳的崇高；在这一层面，一切世界在祂面前都如虚无。
这是讨论列国与流亡的段落之一。阿尔特·雷贝的要点在于 ה׳与世界相联系的两种方式：从祂超越一切世界的本质而言，没有任何事物能据有地位，也感受不到彼此的区别；而借着托拉与诫命（מצוות，mitzvos），光被引下，进入智慧（חכמה，Chochmah）与慈爱（חסד，Chesed），以色列便得以被「看见」并蒙受祝福，正如下文将要解释的那样。
出处
- 1וזהו הבט · מובא באוה״ת פ׳ וירא כרך ד תשס, א. ואתחנן ע׳ שלב. וראה אוה״ת פ׳ זכור ע׳ א׳תשפו מענין הבטה והשקפה.
- 2הבט משמים וראה · Psalms 80:15
- 3והשקיפה ממעון קדשך · Deuteronomy 26:15
- 4רם על כל גוים ה׳ · Psalms 113:4
- 5שהעכו״ם מקבלים חיות · ע׳ בספר המאמרים תש״א ע׳ יא.
- 6גוים מרקדין בהיכלו · Yoma 69b
- 7שממית בידים תתפש · Proverbs 30:28
6וכך כל העולמות עליונים ותחתונים כולא כלא ממש חשיבי קמי קוב״ה [קודשא בריך הוא] וכדכתיב כי נשגב שמו לבדו12 רק הודו וזיוו והארתו על ארץ ושמים.
因此，所有上界与下界的世界，在קב״ה（Kudsha Brich Hu，意为「圣者，愿祂受颂赞」）面前，都确实被视为虚无无有，正如经上所说：「唯有祂的名高超」；只有「祂的荣耀」、祂的光辉和光照，[是]「在地与天上。」
所有世界在 ה׳ 面前都如同虚无。经文「唯有祂的名高超；祂的荣耀在地与天上」意指，只有祂的一线光辉与诸世界相关，而祂自己超越诸世界，高高在上。《Sefer HaMaamarim（ספר המאמרים）》5629年版的一条注释补充说，即使称为「高超」的层面，也就是环绕一切世界的光（סובב כל עלמין，sovev kol almin），也只是「祂的名」。
וזהו כד סליק קוב״ה [קודשא בריך הוא] לעילא כו׳. ר״ל [רוצה לומר] שנסתלק החיות מההארה למעלה מעלה לבחי׳ עצמותו ומהותו
这就是「当圣者，愿其受称颂升至高处」等等的意思。也就是说，生命力从那光辉中撤回，远远地向上，直至祂本质与本体的层面。
「当圣者，愿其受称颂升至高处」这句话，被理解为生命力从那一线光辉中撤回，回到 ה׳ 自身的本质。
ואזי העולמות אינם תופסים מקום כלל והנהגת העולמות הוא בבחי׳ שינה3 כביכול כאדם הישן שנסתלק שכלו מהכלי שהוא הגוף למקורו ושרשו ולא נשאר כ״א כח הדמיון שהוא רשימו כו׳.
于是，诸世界全然不占有任何地位；世界的治理仿佛处于睡眠之中，如同一个睡着的人，其理智从它的器皿——身体——中撤回，回到自己的源头与根源，只留下想象力；这想象力就是印痕（רשימו，reshimu），等等。
此时，诸世界毫无分量，而 ה׳ 对它们的治理仿佛睡眠。人在睡眠中，理智离开身体而回到自己的源头，只剩下想象力——一道微弱的痕迹；同样，也只留下 ה׳ 之光的一道微弱印痕来引导诸世界。
这一段说明，当神圣之光撤回至 ה׳ 的本质时，诸世界便毫无分量；祂对它们的治理仿佛睡眠，只有祂之光的一道印痕留存。
人在睡眠时，想象活动不受理智引导；这说明在流亡时期，世界为何似乎在毫无秩序地运行。光撤去后留下的印痕，是阿里扎尔（האריז״ל）关于收缩（צמצום，tzimtzum）的教导中的一个关键术语。
出处
- 1וכדכתיב כי נשגב שמו לבדו · בספה״מ תרכ״ט שם ע׳ לג נוסף כאן הג״ה: ”(שגם בחי׳ נשגב סוכ״ע הוא ג״כ מבחי׳ שמו)”.
- 2כי נשגב שמו לבדו · Psalms 148:13
- 3והנהגת העולמות הוא בבחי׳ שינה · בסה״מ תש״ח שם העיר כ״ק אדמו״ר זי״ע ”ראה עד״ז במאמר פורים תש״ח פ״ו ואילך. ד״ה בלילה ההוא ש״ת (בס׳ המאמרים)”. ראה יהל אור לקאפי׳ עג ע׳ 260.
7ולכן כתיב ויקץ כישן1 ה׳ וכתיב עורה למה תישן2 ה׳ שיהיה גילוי אור א״ס ב״ה בחכמה וחסד בבחינת עצמותו ומהותו ית׳ בכבודו ובעצמו ויאר פניו3 פנימיות רצונו כו׳. והיינו ע״י המשכת התומ״צ [התורה ומצות].
因此经上写道：“ ה׳如同沉睡者醒来”，又写道：“醒来吧！ ה׳啊，你为何沉睡？”——愿无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），愿祂蒙福，在智慧（חכמה，Chochmah）和慈爱（חסד，Chesed）中显现，达到祂本质与存在的层面；愿祂以自己的荣耀、以自身亲自显现，并“使祂的面容（פניו，panav）发光”——这指祂意愿的内在层面（פנימיות，pnimiyus），等等。这乃是通过引下妥拉（תורה，Torah）和诫命（מצות，mitzvos）而实现的。
“ ה׳如同沉睡者醒来”和“醒来吧！你为何沉睡？”这两节经文祈求 ה׳的治理不再如同沉睡，而是使祂的本质在智慧和慈爱中显现，并照耀出祂意愿的内在层面。这一苏醒，是通过妥拉和诫命引下光而促成的。
这一段将沉睡的意象转化为祈求苏醒：祈求 ה׳的本质和内在意愿在诸世界中显现；这通过妥拉和诫命而实现。
“愿祂使自己的面容发光”被解读为内在意愿（פנימיות רצונו，pnimiyus haratzon），与外在意愿相对；外在意愿以微弱的光辉维系诸世界。“以祂的荣耀和祂自身”这一说法取自《哈加达》对出埃及的描述：当时 ה׳并未借助中介，而是亲自行动。
出处
- 1ויקץ כישן ה׳ · Psalms 78:65
- 2עורה למה תישן ה׳ · Psalms 44:24
- 3ויאר פניו · Psalms 67:2
从天上观看：以色列借着托拉被看见 ¶8–9
8וזהו הבט משמים וראה והשקיפה ממעון קדשך1 מן השמים שם מים23 שהיא בחי׳ התורה שנמשלה למים4 ואזי וברך את עמך את ישראל
这就是[“从天上俯看并观看”]以及“从你圣洁的居所，从天上俯看”的含义：[“天”（שמים，shamayim）]又可拆读为“那里有水”（שם מים，sham mayim）；水正是托拉的层面，因为托拉被比作水。于是便有“赐福给你的子民以色列”。
现在，阿尔特·雷贝（אדמו״ר הזקן）回答了为何以色列蒙福取决于 ה׳“从天上”观看。שמים又被读作 שם מים，即“那里有水”；水是托拉的象征。因此， ה׳“从天上”观看，意即透过托拉观看。在 Sefer HaMaamarim（ספר המאמרים）5708 年所载的这一段版本中，作为证据引用的是经文：“喂，凡口渴的人，都来取水。”这里指的是托拉。
כי ע״י בחינה זו נהי׳ [נהיה] אנחנו עם בני ישראל נתראים לפניו לדבר חשוב5 שכל עיקר ההשגה והגילוי הוא ע״י התורה
因为借着这一层面，我们以色列子民将在祂面前显为重要；一切领悟与显明的根本，全都借着托拉而实现；
当 ה׳透过托拉观看世界时，以色列在祂面前便显得真正重要；这与从祂崇高的视角来看、万物皆如虚无的情形不同。这是因为，对 ה׳的一切领悟与显明都借着托拉而实现。
והתורה היא אצלנו בהתגלות וזהו נפתחו השמים6 ואראה מראות אלקים בחינת אספקלריא המאירה שע״י בחי׳ שמים.
而托拉在我们这里是显明的。这就是[“诸天开启了，我看见了 אלקים（Elokim）的异象”]的含义：这属于明亮清澈的镜面（אספקלריא המאירה，aspaklaria hame'irah）这一层面，它是借着“天”这一层面而有的。
托拉向我们显露出来，并被赐给了我们。以西结所说的“诸天开启了，我看见了 אלקים（Elokim）的异象”，描述的是预言中明亮清澈的镜面；阿尔特·雷贝把这种清晰与“天”相联系，也就是与托拉相联系。
הנה מתראה לפניו כביכול כאלו עד״מ רואה במראה המאירה שהיא מכלי זכוכית שע״י המראה נראה הדבר שרואין בה לדבר גדול יותר ומשובח יותר ממה שרואין אותה כך בלא מראה.
[以色列]在祂面前显现，仿佛——打个比方——人照着一面明亮的玻璃镜观看：透过镜子，镜中所见之物显得比不借助镜子直接看时更大、更精美。
一面优质的玻璃镜，能使镜中所见之物看起来比肉眼直接所见更大、更精美。这个比喻为接下来要说明的观点作铺垫：透过托拉观看时，以色列看起来是怎样的。
כך ע״י הבטה והשקפה בבחי׳ התורה שם נראים לפניו ישראל שהם מקיימי׳ התורה בבחי׳ שבח וגדולה.
同样，借着透过托拉观看和凝视，以色列——那些遵行托拉的人——便在那里显现在祂面前，显得可赞美而尊大。
透过以色列所遵行的托拉观看时，以色列在 ה׳面前显得可赞美而尊大。托拉如同那面镜子，使以色列在 ה׳眼中的价值显得更大。
וזהו ומי כעמך ישראל7 גוי אחד בארץ פי׳ שהם ממשיכים להיות שורה ומתגלה בחי׳ הוי״ה אחד שיהיה שורה בארץ התחתונה.
这就是[“谁能像你的子民以色列，他们是地上的一个民族”]的含义：他们将“הוי׳（Havayah）是独一的”这一层面引到下界，使其安驻并显明，从而安驻于下方的大地。
“谁能像你的子民以色列，他们是地上的一个民族”这节经文，被解读为描述以色列的使命：将 Havayah 的独一性引下，使其安驻并显明于最低处的大地。以色列之所以是“一个民族”，是因为他们把 ה׳的独一性带入世界。
本段说明，当 ה׳“从天上”——透过托拉——观看世界时，以色列便显得珍贵而尊大，如同物体透过明亮的镜子观看时被放大；而以色列的工作，是将 ה׳的独一性引到大地上。
“明亮清澈的镜面”（אספקלריא המאירה，aspaklaria hame'irah）是塔木德用来指摩西清晰预言的术语，与其他先知所具有的“不明亮的镜面”相对照。米特勒·雷贝（אדמו״ר האמצעי）的抄录本——在第一段的注释中引用——把 נראה אור（nir'eh or）的两种读法与这两种镜面联系起来。
出处
- 1השקיפה ממעון קדשיך · Deuteronomy 26:15
- 2מן השמים שם מים · ראה בלקו״ת שה״ש יד, א בפי׳ מן השמים.
- 3שם מים · Chagigah 12a
- 4בחי׳ התורה שנמשלה למים · בספר המאמרים תש״ח שם: [שנאמר הוי כל צמא לכו למים כו׳ שזה קאי על בחי׳ התורה כו׳].
- 5אנחנו עם בני ישראל נתראים לפניו לדבר חשוב · מובא באוה״ת פ׳ בלק ע׳ א׳כח. ע״ש.
- 6נפתחו השמים · Ezekiel 1:1
- 7ומי כעמך ישראל · I Chronicles 17:21
9והנה ארז״ל [אמרו רבותינו זכרונם לברכה] מצות צריכות כוונה1 היינו כוונת הלב רעותא דלבא להמשיך אא״ס [אור אין סוף] ב״ה ממקורא דכולא שיומשך ויתגלה בבחי׳ חכמ׳ [חכמה] וחסד.
我们的圣贤曾说：「诫命（מצות，mitzvos）需要意向。」这指的是心中的意向，也就是心之意愿（רעותא דלבא，re'usa d'liba）：从万有之源将无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），祂当受祝福，引下，使之被引下并显现在智慧（חכמה，Chochmah）与慈爱（חסד，Chesed）的层面。
圣贤关于诫命需要意向的规定，在此被解释为：心中渴望将无限之光从其源头引下，进入智慧与慈爱的层面。诫命是通道；心中的渴望推动光沿着通道运行。
וזהו בחי׳ הזהב שהזהב הוא מנוצץ כעין ניצוצי וגחלי אש לוחשות. וכך צריך להיות בחי׳ רעותא דלבא ברשפי אש האהבה.2
这就是金的层面：金闪烁如火花和灼亮的火炭。同样，心之意愿也必须如此，燃烧着爱的火焰。
这也就是灯台以金制成的缘故：金闪烁如发亮的余烬。同样，人履行诫命时，心中的意愿也应燃烧着爱的火焰。
והיינו כשיקיים מארז״ל [מאמר רבותינו זכרונם לברכה] בכל יום3 יהיו בעיניך כחדשים. דהיינו כשישים אל לבו ויתבונן במוחו ושכלו מ״ש אני ראשון ואני אחרון.4 ואני הוי״ה לא שניתי5 ואתה הוא קודם שנברא העולם כו׳.
这就是实践圣贤所说的话：「每天都应当在你眼中如同新的一样。」也就是说，当他铭记于心，并以心智和理智思量经文所说的：「我是第一位，也是最后一位；我——ה׳（Havayah）——并未改变；而你在世界被创造之前也是[同一位]」，等等。
当人实践圣贤所教导的、每天都要把经文视为新的一样时，这火焰便会燃起：他思量 ה׳ 是「第一位，也是最后一位」，祂「并未改变」，而且在世界被创造之前，祂也是同一位。世界并未给祂增添任何东西。
וזהו פי׳ הא׳ של בשמים ובארץ דהיינו שמשפיל א״ע [את עצמו] לתוך בחינת שמים וארץ:
这就是「在天上和地上」的第一种解释：祂将自己降至天与地的层面。
这是对「祂降低自己来看顾天与地」的第一种解释：既然创造并未使 ה׳ 有任何改变，心中那炽烈、将祂的光引入天与地的渴望，便引动祂自降而进入其中。
本段说明，履行诫命时必须有心中炽烈的渴望；这渴望如同灯台的「金」，源于思量 ה׳ 超越万有而不改变的性质。由此完成了对 ה׳ 降至天与地的第一种解释。
思量「我——ה׳——并未改变」，会使人明白，创造对 ה׳ 而言纯然是一种下降，并非祂所需要；这种认识点燃了渴望将祂引下的爱。「你在世界被创造之前」这句话出自晨祷。
出处
- 1מצות צריכות כוונה · Berakhot 13a:22–25
- 2שהזהב הוא מנוצץ . . ברשפי אש האהבה · מובא ביהל אור ע׳ עג.
- 3בכל יום יהיו בעיניך כחדשים · רש״י דברים ו, ו. בשם הספרי.
- 4אני ראשון ואני אחרון · Isaiah 44:6
- 5ואני הוי״ה לא שניתי · Malachi 3:6
冠冕、仆人与降卑的缘由 ¶10–14
10וביאור פי׳ הב׳ שבחינת שמים וארץ הוא הגורם ההשפלה יובן עם מ״ש וגלה על ראשה1 שפי׳ גולה הוא מלשון גולת הכותרת2 שהיא בחי׳ כתר למעלה מן הראש. והיינו בחי׳ כתר מלכות עטרת תפארת.
至于第二种解释——天与地这一层面导致了降尊——可从经文“其顶上有碗形饰物（גלה，gulah）”来理解。gulah一词源自“柱头冠饰”（גולת הכותרת，gulas hakoseres）这一说法，指位于头部之上的冠冕这一层面。这就是王权（מלכות，Malchus）的冠冕（כתר，Keser），即王权之冠，也是荣美（תפארת，Tiferes）之冠。
第二种解读认为，天与地导致 ה׳屈尊；这一点可从撒迦利亚（זכריה）灯台上“其顶上的碗形饰物”一语来理解。gulah被解作柱头的圆形冠饰，是位于头部之上的冠冕：王权之冠，即荣美之冠。在《Likkutei Torah（לקוטי תורה》的《Shir HaShirim（שיר השירים）》中，阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）提到这段经文，并解释说，在“我们要实行”和“我们要听从”中对意愿的自我消融，被称为冠冕。
本段引入“天上与地上”这一说法的第二种解读：将灯台上的碗形饰物解释为头部之上的冠冕，也就是王权的冠冕。
在卡巴拉中，王权被称为“她丈夫的冠冕”（《箴言》12:4），即荣美的冠冕，其根源在冠冕。接下来的段落将解释，这冠冕是由以色列接纳 ה׳的王权而形成的。Kehot关于拉希（רש״י）所作比较的注释写作“《何西阿书》15:19”；拉希本人引的是《约书亚记》15:19。
出处
- 1וגלה על ראשה · Zechariah 4:2
- 2מלשון גולת הכותרת · I Kings 7:41
11והענין כי זה כלל גדול בעבודת ה׳ שהעבודה שמצד הרצון והבחירה שמחמת השגת המשכילים קרבת אלקים כי טוב אין זו נק׳ בשם עבודת עבד
至于其中的道理[是这样]：侍奉 ה׳ 有一项重大原则：若侍奉出于自己的意愿和选择，源于有思想者领悟到“亲近 אלקים（Elokim）是美善”，那么这种侍奉就不称为“仆人的侍奉”。
出于一个人自己的理解而有的侍奉——因为他领悟到“亲近 אלקים（Elokim）是美善”（诗篇73篇中的话）——还不算仆人的侍奉。它仍然立足于他自己的意愿和推理。
כי עיקר העבודה היא לקבל עליו עול מ״ש שהיא למעלה מן הטעם והדעת המושג וכמ״ש שום תשים עליך מלך1
因为侍奉的根本，在于接受天上王权之轭；这超越可理解的理性与知识，正如经上所写：“你务要在自己之上立一位王。”
侍奉的核心，是在理性之外接受 ה׳ 的王权，正如妥拉所命令的：“你务要在自己之上立一位王。”
וכמארז״ל [וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה] בטל רצונך מפני רצונו23 שיהיה לו ביטול רצון וכאלו אין לו רצון אחר כלל רק לקיים מה שמצוה עליו השי״ת [השם יתברך] ובקבל׳ [ובקבלה] זו אתכפיי׳ [אתכפייא] סט״א [סטרא אחרא]4 ואסתלק יקרא דקוב״ה [דקודשא בריך הוא] כו׳.
又如我们的圣贤所说：“在祂的意愿面前消融你的意愿。”这意味着意愿上的自我消融，仿佛他全无别的意愿，只愿履行 ה׳ 所命令他的事。借着这样的接受，另一面（סטרא אחרא，sitra achra）[即与圣洁相对的一面]便被制服，圣者，愿其受称颂的荣耀也随之升腾，等等。
《米示拿》中的“在祂的意愿面前消融你的意愿”，意思是除了做 ה׳ 所命令的事以外，自己别无意愿。这样的接受会制服另一面（סטרא אחרא），从而使 ה׳ 的荣耀升腾，正如《Zohar》（זהר）所教导的。
本段阐明了神圣事奉的一项重大原则：真正的侍奉，是超越理性地接受 ה׳ 的王权，使自己的意愿在祂的意愿面前消融；这会制服另一面，并使祂的荣耀升腾。
《Zohar》关于制服另一面的 אתכפיא（ואתכפיי׳，itkafya）的教导指出，当另一面被制服时，ה׳ 的荣耀便在所有世界中升高。在这里，成就这一点的是接受约束，而非理智上的喜悦。
出处
- 1שום תשים עליך מלך · Deuteronomy 17:15
- 2בטל רצונך מפני רצונו · אבות ב, ד.
- 3בטל רצונך מפני רצונו · Pirkei Avot 2:4
- 4אתכפיי׳ סט״א · Zohar II, 128b
12וזהו ברוך אתה הוי״ה אמ״ה [אלקינו מלך העולם] שנמשך להיות בחי׳ מלכותו על העולם מחמת ביטול רצון להיות עבד לו. ואזי נמשך מלמעלה להיות בחי׳ מלך כי אין מלך בלא עם.1
这就是「你是受祝福的，הוי׳，我们的 אלקים，世界之王」[这句话的含义]：祂对世界的王权这一层面得以引下，是由于人自我消融其意愿，成为祂的仆人。于是，王者这一层面便从上方引下，因为无民众便无王。
祝福中的「世界之王」表达了 ה׳ 的王权；这王权是藉着人将自己的意愿消融、成为祂的仆人而实现的：无民众便无王。在《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）Va'eschanan（ואתחנן）一篇中（正如Kehot注释所引），「民众」（עם，am）一词源自「晦暗」（עמימות，omemus）：它指一个独立存在者，然而仍全然放下自己的意愿；若没有这种自我消融，任何事情都根本不能称为事奉。
וזהו כי לי בני2 ישראל עבדים פירושו שע״י שיהיו בבחי׳ עבדים אזי יהיו לי ואזי יומשך גילוי אור א״ס ב״ה ממקורא דכולא.
这就是「因为以色列子民是事奉我的仆人」[这句话的含义]：他们处于仆人的状态，便会成为「属于我」的；于是，无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），愿其受称颂，便从万有之源引下。
「以色列子民是事奉我的仆人」应按因果关系来理解：他们藉着成为仆人而成为「属于我」的；由此，אור אין סוף便从万有之源显现。
本段说明， ה׳ 对世界的王权，以及随之而来的 אור אין סוף 的显现，都是藉着以色列作为祂仆人所体现的 ביטול 而引下来的。
「无民众便无王」是哈西迪思想中的经典原则：王权需要有臣民，他们虽是独立存在者，却甘愿顺服。Kehot注释引述《Likkutei Torah》Va'eschanan一篇，将 עם（民众）解作源自 עמימות，意为彼此独立、却仍全然消融自己意愿的存在者；注释并指出，若没有意愿上的自我消融，便根本不能称为事奉。
出处
- 1אין מלך בלא עם · נסמן לעיל ה, א. לקמן נג, ד. מה שמבואר כאן בענין ביטול רצון, מצויין בלקו״ת ואתחנן יא, ג: דאין מלך בלא עם לשון עוממות שהוא יש ודבר ואעפ״כ מבטל רצונו מכל וכל, וכל דבר שאינו בביטול הרצון אינו נק׳ עבודה כלל (ועמ״ש בפ׳ שלח ע״פ ועתה יגדל, וע״פ כי עמך מקור חיים). ע״כ.
- 2כי לי בנ״י עבדים · Leviticus 25:55
13וזהו המשפילי לראות בשמים ובארץ1 פי׳ שע״י בחי׳ שמים וארץ שהם בחי׳ תושב״כ [תורה שבכתב] ותורה שבע״פ [שבעל פה]
这就是[“祂屈尊俯察诸天与大地”]的意思：也就是说，借着天与地这一层面——它们就是书面妥拉与口传妥拉，
现在应用第二种解读：“天与地”指书面妥拉与口传妥拉；正是它们使 ה׳ 屈尊而临。
ופעמים שהם נקראים בחינת תורה ותפלה ועי״ז גורם ירידת והמשכת אור א״ס ב״ה כי התפלה היא מבחי׳ ארץ שהיא בחי׳ ביטול רצון להיות כעפר.
有时它们又称为妥拉与祷告；借此[人]促成无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），愿祂受称颂，降下并向下流注。因为祷告属于地这一层面，而地这一层面就是意愿的自我消融（ביטול，bittul），使人如尘土一般。
有时，天与地又称为妥拉与祷告。祷告之所以是“地”，是因为它表达了意愿的自我消融，使人如大地的尘土一般；借着妥拉与祷告，无限之光便被引下。
这一段完成了第二种解读：天与地是妥拉与祷告，或书面妥拉与口传妥拉；人借着它们促成无限之光的降下。
“如尘土一般”呼应阿米达祷文末尾的祈祷：“愿我的灵魂对所有人都如尘土一般。”大地承受万物，却不彰显任何属于自己的东西；这正是祷告所体现的 ביטול。
出处
- 1המשפילי לראות בשמים ובארץ · Psalms 113:6
14וזהו ענין הצעקה במרירות צעק לבם1 ויצעקו אל2 ה׳ בצר להם ועי״ז ופרעה הקריב3 כי ע״י אתעדל״ת [אתערותא דלתתא] מעומק׳ [מעומקא] דלבא במרירו׳ נפשו מפנימיות נקודת הלב אזי אתכפיי׳ [אתכפייא] סט״א [סטרא אחרא] ואסתלק יקרא דקוב״ה [דקודשא בריך הוא] וכו׳
这就是在苦涩中呼喊的含义：“他们的心呼喊起来”，“他们在困苦中向ה׳（Havayah）呼求”；由此，“法老使……临近”（הקריב，hikriv）。因为，借着从心灵深处、从内心之点的内在层面（פנימיות，pnimiyus）发出的由下而起的激发（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata），带着灵魂的苦涩，另一面（סטרא אחרא，sitra achra）便被压伏，קב״ה（Kudsha Brich Hu，意为「圣者，愿祂受颂赞」）的荣耀便升腾起来，等等。
从心灵深处发出的苦涩呼喊，是一种由下而起的激发，它会压伏另一面。按照《出埃及记》的浅义，法老“逼近”了海边的营地；《米德拉什》（Shemos Rabbah 21:5，Kehot 注释所指之处）则把 hikriv 解作“使……临近”：法老使以色列人临近归回（תשובה，teshuvah），因为他们在恐惧中举目望向天上的父亲并祈祷，这胜过一百次禁食。
וכן ע״י התורה והמצות אשר קדשנו במצותיו שהעלנו בקדש העליון כו׳ כמ״ש במ״א רוח אייתי רוח4 ואמשיך רוח ה׳ וגילוי אור א״ס ב״ה ממקורא דכולא.
妥拉（תורה，Torah）和诫命（המצות，mitzvos）也是如此：“祂以祂的诫命使我们成圣”；因为祂将我们提升至至高的圣洁之中，等等。正如别处所解释的：“一灵引来一灵，并引下”ה׳的灵，以及无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）——愿其受称颂——的显现；这显现来自万有之源。
妥拉和诫命也将人提升至至高的圣洁之中。正如《Zohar》（זהר）所说，下方的一灵引来上方的一灵，于是无限之光的显现便从其源头被引下。
本段进一步指出，神圣之光的降下，既通过从心灵深处发出的痛苦呼喊，也通过妥拉和诫命而实现。
内心之点是灵魂最深的核心；从那里生出的痛苦并非悲伤，而是灵魂因远离ה׳而感到的痛楚；这种痛楚会打破另一面的辖制。
出处
- 1צעק לבם · Lamentations 2:18
- 2ויצעקו אל ה׳ בצר להם · Psalms 107:6
- 3ופרעה הקריב · Exodus 14:10
- 4כמ״ש במ״א רוח אייתי רוח · Zohar II, 162b
橄榄树与答案 ¶15–17
15וזהו בחי׳ מנורת זהב כו׳ בחי׳ שמאל וכמ״ש מצפון זהב יאתה1 כו׳. אך הגורם לבחי׳ ומדרגה רבה זו וביטול רצון זה. הנה כתיב ושנים זיתים עליה2 אחד מימין הגלה וא׳ על שמאלה.
这就是“金灯台”这一层面（בחינה，bechinah）等等，也就是左侧的层面；正如经上所说：“金子从北方而来”等等。然而，是什么促成了这样高超的层次与境界，以及这种意愿的自我消融（ביטול，bittul）呢？经上写道：“灯台上方有两棵橄榄树，一棵在油盏右边，一棵在它左边。”
前文所述炽烈的自我消融正是灯台的“金”，也就是左侧。在《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）《Beha'alosecha》篇中，阿尔特·雷贝（אדמו״ר הזקן）解释说，金象征敬畏（יראה，yirah），因此被称为左侧；而敬畏源自沉思无限者（אין סוף，Ein Sof）的伟大。现在，他提出问题：是什么促成了这样高超的层次？他指出，答案就在灯台两侧的两棵橄榄树。
本段将炽烈的事奉与灯台的金联系起来，并引出两棵橄榄树，说明它们是促成这种事奉的原因。
所引《Likkutei Torah》篇章将金与敬畏（יראה）相联系，因此金属于左侧。
出处
- 1מצפון זהב יאתה · Job 37:22
- 2ושנים זיתים עלי׳ · Zechariah 4:3
16וכתוב אחד אומר אשר הם מריקים הזהב1 פי׳ שע״י2 נמשך בחי׳ הזהב והם הם בחי׳ התורה והמצות בשרשם שמהם נשפע בחינת התעוררות בנצוץ אלקות שבאדם
另一节经文说：“他们倾出金子”，意思是，借着他们，金的层面被引降下来。他们就是妥拉（התורה，Torah）和诫命（המצות，mitzvos）在其根源中的层面；由此流出一种激发，唤起人内在那一缕源于ה׳的灵性火花，
橄榄树“倾出金子”：它们是妥拉和诫命的根源，能唤醒人内在源于ה׳的灵性火花。炽热之爱的金子由此引降。
לעורר את האהבה כרשפי אש ומרירות על נפשו מעומקא דלבא בצר לו בגלותא במאסר הגוף ולהיות כלתה נפשו להשתפך אל חיק אביה3 בכלות הנפש לצאת מנרתקה.
使爱被激起，如同火焰般炽烈；也使他从心底深处为自己的灵魂感到苦涩，因为他身陷困境，流落于放逐之中，被囚禁在身体里；并使他的灵魂渴望倾泻进父亲的怀抱，在灵魂倾尽之际，脱离它的鞘壳。
这种激发会唤起炽烈的爱，以及对灵魂流落于身体之中的苦涩感受；也会引发一种渴望，使灵魂倾泻进父亲的怀抱，脱离它的鞘壳。在《Tanya》（תניא）第50章，阿尔特·雷贝（אדמו״ר הזקן）将这种爱称为“如同火焰般炽烈的爱”。这种爱源自上界的严厉属性（גבורות，Gevuros），超越其他的爱，如同金子胜过银子：当灵魂思量无限者（אין סוף，Ein Sof）的伟大时，它便渴望离开身体的牢狱，倾泻进父亲的怀抱。
本段说明，妥拉和诫命在根源中的层面，会唤起灵魂炽烈的爱与苦涩的渴望；这就是引降神圣之光的“金子”。
灵魂渴望倾泻进父亲怀抱的意象，在《Tanya》第50章中有进一步阐述；该章描述了源自左侧的“如同火焰般炽烈的爱”。
出处
- 1אשר הם מריקים הזהב · Zechariah 4:12
- 2שע״י · בבוך תניא-ברוק הגי׳: שעל ידם.
- 3להשתפך אל חיק אביה · תניא פרק נ. ראה גם לעיל כז, א, ולקמן סז, א וש״נ.
17וזהו כי עמך מקור חיים1 ר״ל [רוצה לומר] שמקור החיים והמשכות שפע אור אלקי בכל העולמות עליונים ותחתונים הוא בטל וטפל לגבי קוב״ה [קודשא בריך הוא] בכבודו ובעצמו
这就是[“因为生命之源与你同在”]的含义：也就是说，生命之源，以及 ה׳之光向所有上界和下界世界的下引流注，相对于 קוב״ה בכבודו ובעצמו，处于自我消融的状态，并居于次要地位。
כאן回答了开篇的问题：经文说生命之源“与你同在”，因为这个源头——即光流注到一切世界——并非 ה׳ 的本质；它在祂面前居于次要地位，并处于自我消融的状态。
כי הקב״ה בכבודו ובעצמו אינו בגדר המשכה והשפע׳ כלל אלא שבאורך נראה אור דהיינו ע״י הארת אור התורה ומצות שהן הן בחי׳ אברין דמלכא שם בחי׳ המשכה להיות נראה אור ונתגלה בבחי׳ גילוי
因为 הקב״ה בכבודו ובעצמו完全不属于下引与流注的范畴；而是“在你的光中，光被看见”（נראה אור）：也就是说，借着妥拉（תורה，Torah）和诫命（מצות，mitzvos）之光的照耀——它们正是“王的肢体”——光便被引下来，从而得以被看见并显明出来。
ה׳本身超越一切流注。相反，第一种读法是“在你的光中，光被看见”：借着妥拉和诫命之光，也就是“王的肢体”，祂的光被引下来，因而显现可见。
וגם אנחנו נראה כי מאחר שעל ידינו מתראה האור הרי אנחנו נראים באור זה ומתגל׳ [ומתגלה] הארת קדוש׳ [קדושה / קדושת] ישראל כמ״ש ומי כעמך ישראל2 כו׳:3
我们也将“看见”（nir'eh）：既然光是借着我们显现的，我们也就在这光中被看见；以色列圣洁的光辉也显明出来，正如经上所说：“谁能像你的子民以色列呢？”等等。
第二种读法是“我们将看见”：由于光是借着以色列显现的，以色列也在这光中被看见，以色列的圣洁由此焕发出来。这又回到“谁能像你的子民以色列呢？”
最后一段回答了开篇的两个问题：生命之源只是“与你同在”，并非 ה׳的本质；而借着妥拉和诫命，祂的光得以被看见，以色列也显现在这光中。
雷贝（הרבי）5734年的maamar记录稿还补充说，经文末尾“地上一个民族”也与此处相关；并提出疑问：为什么这篇论述在最后一段没有引述这句话——是审查者删去了它，还是阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）就是这样讲的？“地上一个民族”这句话此前已在第8段引述过。
出处
- 1כי עמך מקור חיים באורך נראה אור · Psalms 36:10
- 2ומי כעמך ישראל · I Chronicles 17:21
- 3וגם אנחנו נראה . . כמ״ש ומי כעמך ישראל כו׳ · בד״ה זה בספה״מ תשל״ד (הנחה) מוסיף: ”ויש להוסיף בזה דסיום הכתוב (מי כעמך ישראל) הוא גוי אחד בארץ, היינו שישראל הם למעלה מכל האומות [וצ״ע מדוע לא הובא סיום הכתוב בהדרוש, אם זהו מחמת השמטת הצנזור או שכך אמר רבינו הזקן בדיבור]”, ע״ש.
完成这篇玛玛尔了吗？
标记为已学；这将计入本周和本年度的西尤姆。
在阿沃达中
履行诫命时要有意向：心中燃起炽热的渴望，要将ה׳的光引下；这种渴望由沉思ה׳不因创造而有任何改变而点燃，因此每天的诫命都如同新的一样。最重要的是，超越理性地接受祂的王权，使自己的意愿在祂面前消融；并让祈祷成为“地”，谦卑如尘土；从心灵深处为灵魂在流亡中的疏离而呼喊。借此，祂的光在世界中显现，以色列也在其中被看见。
讨论问题
- 为什么经文说“生命的源头在你那里”，而不说“你就是生命的源头”？这对生命流向诸世界意味着什么？
- 同一道光如何能平等地临于义人和恶人？环绕之光与内在之光有何区别？
- 为何ה׳的崇高使诸世界仿佛“沉睡”，托拉与诫命又如何“唤醒”祂？
- maamar说，凭自己的理解而作的事奉还不是“仆人的事奉”。接受ה׳的王权又增添了什么？
- 镜子的意象如何说明，当ה׳透过托拉观看时，以色列是如何被“看见”的？