Torah Ohr · Sefer Bereishis · שבת 12 בדצמבר
פרשת מקץ
פרשת מקץ
מאמרי אדמו״ר הזקן על הפרשה: 16, בלשון המהדורה של קה״ת, וכל מראה מקום נפתח במקום שהוא מובא. לכל קטע קצר תרגום נאמן וביאור קצר.
ההתקדמות שלכם: פרשת מקץ
המאמרים 16
- ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חולם וגו׳ ״ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חולם״ אהבת ה׳ המתעוררת בתפילה מתקיימת רק כשהיא נתונה בכלים של תורה ומכוונת לתכליתו של ה׳ — לעשות לו דירה בתחתונים. תפילה המבקשת את החוויה של האדם עצמו שוכחת את ״יוסף״, והאור שבה דועך כמו חלומו של פרעה.
- ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עומד על היאור ״ויהי מקץ שנתים ימים״ (מאמר שני) התורה מקיימת את כל העולמות, אך מהותה האמיתית היא התענוג של ה׳ עצמו, שלמעלה מהם לאין ערוך. מי שלומד מתוך אותו תענוג ממשיך אהבה עליונה המגינה על הטוב שבתפילה; ואילו מי שחסר את התענוג הזה, אין בו אלא נקודה של אלוקות, שהתאוות עלולות לכלות במהרה.
- ענין חנוכה עניינו של חנוכה לאהבת ה׳ יש שני מקורות, ושניהם מלמעלה: הכוח להדליק אותה מלכתחילה (״בהעלות אהרן״), ותוספת האהבה שמגדילה אותה מעבר למידה אנושית (״בהטיבו״). האדם מגיע לשניהם באמצעות המצוות, שכמו שמן המנורה הן חשוכות לשכל, אך ממשיכות את ה׳ עצמו.
- ת״ר מצות נר חנוכה כו׳ תנו רבנן: מצות חנוכה... בית שמאי אומרים... המצוות הן לבושי הנשמה, והנשמה היא הפתילה שעליה נתפס אורו של ה׳. אורות החנוכה, בדומה ל״שמונה נסיכי אדם״, ממשיכים אור מקיף שמקורו למעלה מן החכמה; אור זה צריך להיבנות מלמטה, שלב אחר שלב. לכן נפסקה הלכה כבית הלל, שמוסיפים והולכים מאחד עד שמונה.
- כי עמך מקור חיים באורך נראה אור כי עמך מקור חיים באורך נראה אור החיות הנמשכת לעולמות היא רק ״עמך״, ולא עצמותו; באמצעות התורה, המצוות וביטול הלב, ישראל ממשיכים למטה את אורו העצמי, כך שהוא מתגלה, וישראל נראים באור הזה.
- ביאור על הנ״ל ביאור האמור לעיל ה״מצוות״ של ה׳ הן המשכת אור אין סוף לתוך הספירות: המוחין הם ה״תפילין״, והאור שמתלבש בהם הוא כביכול הנחת התפילין שלו. המצוות של האדם ממשיכות את האור לאצילות, ואילו ביטול הרצון ואהבת ה׳ בלי גבול ממשיכים את רעוא דכל רעוין עצמו — את ה״גולה״ שעל ראש המנורה של זכריה.
- רני ושמחי בת ציון כו׳ ״רני ושמחי בת ציון״ שלושת הכינויים של ישראל במדרש — ״בת״, ״אחות״ ו״אם״ — מבטאים שלוש מדרגות בעבודת ה׳: מי שזקוק לקבל מלמעלה את אהבת ה׳; בעל התורה שההלכה שלו מפרידה בין טוב לרע; ומי שהתורה שלו מאוחדת עם מסירות נפש על ״אחד״, ולכן מולידה את גילוי האלוקות. לעתיד לבוא תעלה ה״בת״ למעלה נשגבה עוד יותר.
- קצת ביאור על זה ביאור קצר בעניין זה ״הבת״ היא המתברר, ו״האחות״, בעלת התורה, היא המבררת. נר חנוכה רומז לשלושה ייחודים, הבאים מכוח מסירות נפש בקריאת שמע, התורה והמצוות; לעתיד לבוא תתעלה ״הבת״ ותהיה ״עטרה בראשו״.
- רני ושמחי בת ציון כי הנני בא ״רני ושמחי בת ציון כי הנני בא״ בעבודת ה׳ יש שתי תנועות: שירה — עליית הנפש וכיסופיה, הנולדים מהסתר ה׳ וצריכים לבוא תחילה; ושמחה — המשכת אור אין סוף מלמעלה באמצעות התורה והמצוות. נר חנוכה, שמדליקים מחוץ לפתח, מראה שהאור מגיע גם למי שעומד בחוץ, והנביא מבטיח שה׳ עצמו יבוא אפילו אל ״בת ציון״ שבגלות.
- ביאור על הנ״ל ביאור על האמור: ״רני ושמחי בת ציון״ השירה היא עלייתה הכמהה של הנשמה מתוך הריחוק, והשמחה היא אורו של ה׳ הנמשך באמצעות התורה והמצוות: למלאכים יש שירה בלבד, לנשמות יש את שתיהן, ולעתיד לבוא יהיו השירה והשמחה במלכות, ״בת ציון״, כאחת, מכוח המשכה מעצמותו של ה׳ ממש.
- מי כה׳ אלקינו המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ ״מי כה׳ אלקינו המגביהי לשבת המשפילי לראות״ הכתובים מכנים הן את המצווה הן את הנשמה בשם נר. ההתבוננות של הנפש האלקית מציתה אהבה המכלה אפילו את הנפש הבהמית, כמו שמן הנמשך מעלה בפתילה אל תוך השלהבת; המצוות מעלות את הנשמה מלמטה באמצעות לבושים מקיפים, ואור התורה ממשיך את אור אין סוף מלמעלה למטה, כך שה׳ מתגלה למטה כפי שהוא מתגלה למעלה.
- ביאור על הנ״ל ביאור על האמור לעיל יש שני נרות: הנשמה והמצווה. בכל אחד מהם פתילה מוגבלת מעלה שמן ששורשו בתהו — השכל האנושי והדברים הגשמיים של העולם הזה — ושרפת השמן נעשית לאהבה ולהתעלות שאין להן שיעור; התעלות זו מלמטה ממשיכה מלמעלה את ״ותורה אור״, את אור אין סוף שלמעלה מהצמצום, המתגלה בעולם הזה.
- כי אתה נרי ה׳ והוי״ה יגיה חשכי כי אתה נרי ה׳ הנשמה היא נר הוי׳: התורה והיראה הן השמן שלו, והנפש הבהמית היא הפתילה שלהבת הנפש האלקית נאחזת והופכת לאור, כך שאמיתת הוי׳ מאירה בעולם הגשמי. כאשר בדורות מאוחרים וחלשים יותר אין בכוחם להדליק את הנר בעצמם, הוי׳ עליונה יותר, שלמעלה מסדר העולמות, מאירה את חשכתם, כפי שהיה בחנוכה.
- ביאור על פסוק כי אתה נרי הנה בארוממך… ביאור הפסוק ״כי אתה נרי ה׳ וה׳ יגיה חשכי״ אפשר להעלות את האור מלמטה, כפי שקורה בשבת, או להמשיך אותו מלמעלה, כפי שקורה בחנוכה. האור העמוק ביותר, ששורשו בחכמה הנסתרת שבכתר, מגיע ישירות למקומות הנמוכים ביותר באמצעות המצוות הגשמיות, הצדקה והשמן הטהור של חנוכה, בלי לעבור דרך שרשרת ההשתלשלות הארוכה.
- נר חנוכה מצוה להניחה כו׳ משמאל, כדי שתהא… מנורת חנוכה: מצווה להניחה משמאל המזוזה מימין מבטאת את העלייה מלמטה, ״נר מצוה״; מנורת החנוכה משמאל מבטאת את אור התורה הנמשך מלמעלה. העלייה היא שממשיכה את האור, והוא מגיע גם למקומות החשוכים ביותר, עד שהחושך עצמו נהפך לאור.
- ביאור על הנ״ל ביאור על האמור לעיל המצוות עולות מלמטה, ואור התורה יורד מלמעלה; העלייה היא שמביאה את ההמשכה. כשם שהאוויר מאפשר ללהבה להאיר והאותיות מאפשרות לרעיון להתגלות, כך ״נר מצוה״ עולה לכתר וממשיכה אור חדש, כדי ש״תורה אור״. לכן המזוזה, המבטאת את העלייה, נמצאת מימין, ונר חנוכה, הממשיך את אור התורה אל הפתח והחוצה, נמצא משמאל.
ללמוד בשבעה ימים מיום ראשון עד שבת
הרבי ביקש ללמוד את כל מאמרי פרשת השבוע באותו שבוע, מחולקים לשבעת ימיו. כאן הפרשה מחולקת לשבעה חלקים באורך דומה.