Torah Ohr · Sefer Bereishis · שבת 12 בדצמבר
פרשת מקץ
פרשת מקץ
מאמרי אדמו״ר הזקן על הפרשה: 15, בלשון המהדורה של קה״ת, וכל מראה מקום נפתח במקום שהוא מובא. לכל קטע קצר תרגום נאמן וביאור קצר.
ההתקדמות שלכם: פרשת מקץ
המאמרים 15
- ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חולם וגו׳ ״ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם״ אהבת ה׳ שמתעוררת בתפילה מתקיימת רק כשהיא נתונה בכלים של תורה ומכוונת לתכליתו של ה׳ — דירה בתחתונים; תפילה שמבקשת את החוויה לעצמה שוכחת את ״יוסף״, ואורה דועך כמו חלומו של פרעה.
- ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עומד על היאור ״ויהי מקץ שנתיים ימים״ (מאמר שני) התורה מקיימת את כל העולמות, אך עצמותה האמיתית היא התענוג של ה׳ עצמו, שלמעלה מהם; מי שלומד מתוך אותו תענוג ממשיך אהבה עליונה המגינה על הטוב שבתפילה, ואילו מי שחסר לו התענוג הזה נותרת לו רק נקודה של אלקות, שרצונותיו עלולים לכלות במהרה.
- ענין חנוכה עניינה של חנוכה לאהבת ה׳ יש שני מקורות, ושניהם מלמעלה: הכוח להדליק אותה מלכתחילה (״ובהעלות אהרן״), והתוספת שמגדילה אותה מעבר למידה האנושית (״בהיטיבו״). האדם זוכה לשניהם באמצעות המצוות, שכמו שמן המנורה חשוכות לשכל, ובכל זאת ממשיכות את ה׳ עצמו.
- ת״ר מצות נר חנוכה כו׳ שנו חכמים: מצוות נר חנוכה… בית שמאי אומרים… המצוות הן לבושי הנשמה, והנשמה היא הפתילה המאפשרת לאור ה׳ להיאחז בהן. אורות חנוכה, בדומה לשמונה ״נסיכי אדם״, ממשיכים אור מקיף שמעל החכמה, ויש לבנותו מלמטה, שלב אחר שלב; לכן נפסקה הלכה כבית הלל, שמוסיפים והולכים מאחד עד שמונה.
- כי עמך מקור חיים באורך נראה אור כי עמך מקור חיים, באורך נראה אור החיות הנמשכת לעולמות היא רק ״עמך״, ולא מעצמותו של ה׳; באמצעות התורה, המצוות וביטול הלב, ישראל ממשיכים את אורו העצמי למטה, כך שהוא נראה, וישראל נראים באור זה.
- ביאור על הנ״ל ביאור על האמור לעיל ה״מצוות״ של הקב״ה עצמו הן המשכת אור אין סוף אל תוך הספירות: המוחין הם ה״תפילין״, והאור שנכנס לתוכם הוא ה״הנחה״ שלהן. מצוותיו של האדם ממשיכות את האור הזה אל אצילות, ואילו ביטול הרצון ואהבת ה׳ ללא גבול ממשיכים למטה את רצון כל הרצונות עצמו, את ה״גולה״ שעל ראש המנורה של זכריה.
- רני ושמחי בת ציון כו׳ ״רוני ושמחי בת ציון״ שלושת הכינויים של ישראל במדרש — בת, אחות ואם — הם שלוש דרגות בעבודת ה׳: מי שמקבלת אהבה מלמעלה; בעל התורה שמברר את העולם; ומי שמסירות הנפש שלה מולידה את גילוי האלוקות. לעתיד לבוא תתרומם ה״בת״, זו שעברה בירור, למעלה מכולן.
- רני ושמחי בת ציון כי הנני בא ״רוני ושמחי בת ציון, כי הנני בא״ בעבודת ה׳ יש שתי תנועות: שירה — כמיהת הנשמה לעלות, הנולדת מהסתר ה׳, והיא צריכה לבוא תחילה; ושמחה — המשכת אור אין סוף באמצעות התורה והמצוות. נר חנוכה, שמדליקים מחוץ לפתח, מלמד שאור זה מגיע גם למי שעומד בחוץ, והנביא מבטיח שה׳ עצמו יבוא גם אל ״בת ציון״ שבגלות.
- ביאור על הנ״ל ביאור על האמור לעיל: ״רני ושמחי בת ציון״ השירה היא עלייתה הכמהה של הנשמה מתוך ריחוק, והשמחה היא אורו של ה׳ הנמשך למטה באמצעות התורה והמצוות: למלאכים יש שירה בלבד, ואילו לנשמות יש גם שירה וגם שמחה; ולעתיד לבוא יהיו במלכות, ״בת ציון״, שירה ושמחה כאחד, מכוח המשכה מעצמותו ממש של ה׳.
- מי כה׳ אלקינו המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ ״מי כה׳ אלקינו, המגביהי לשבת, המשפילי לראות...״ הפסוקים מכנים הן את המצווה והן את הנשמה בשם נר. ההתבוננות של הנפש האלקית מציתה אהבה המכלה אפילו את הנפש הבהמית, כמו שמן הנמשך אל הפתילה ונאכל בלהבה; המצוות מרוממות את הנשמה מלמטה כמלבושים מקיפים, ואור התורה ממשיך מלמעלה את אור אין סוף, כך שה׳ מתגלה למטה כפי שהוא למעלה.
- ביאור על הנ״ל ביאור האמור לעיל יש שתי מנורות: הנשמה והמצווה. בכל אחת מהן פתילה מדודה מושכת שמן ששורשו בתוהו — השכל האנושי והדברים הגשמיים שבעולם הזה — ובעירת השמן נעשית לאהבה ולהתעלות שאין להן שיעור; התעלות זו מלמטה ממשיכה מלמעלה את ״התורה היא אור״, אור אין סוף שמעל הצמצום, להתגלות בעולם הזה.
- כי אתה נרי ה׳ והוי״ה יגיה חשכי כי אתה נרי הוי׳ הנשמה היא נרו של שם הוי׳: התורה והיראה הן השמן שלו, והנפש הבהמית היא הפתילה, שלהבת הנפש האלקית הופכת אותה, כדי שאמיתת ה׳ תאיר בעולם הגשמי. כאשר בדורות מאוחרים וחלשים יותר אין בכוחם להדליק את הנר בעצמם, הוי׳ נעלה יותר, שלמעלה מסדר העולמות, מאיר את חשכתם, כפי שהיה בחנוכה.
- ביאור על פסוק כי אתה נרי הנה בארוממך… ביאור הפסוק ״כי אתה נרי״ אפשר להעלות אור מלמטה, כמו בשבת, או להמשיך אותו מלמעלה, כמו בחנוכה. האור העמוק ביותר, ששורשו בחכמה הנסתרת שבכתר, מגיע ישירות למקומות הנמוכים ביותר באמצעות המצוות המעשיות, הצדקה והשמן הטהור של חנוכה, בלי לעבור דרך שרשרת ההשתלשלות הארוכה.
- נר חנוכה מצוה להניחה כו׳ משמאל, כדי שתהא… נר חנוכה: מצווה להניחו משמאל המזוזה מימין היא העלייה מלמטה, ״נר מצווה״; נר חנוכה משמאל הוא אור התורה שנמשך מלמעלה. העלייה היא שממשיכה את האור, והיא מגיעה גם למקומות החשוכים ביותר, כך שהחושך עצמו נהפך לאור.
- ביאור על הנ״ל ביאור הנאמר לעיל המצוות עולות מלמטה, ואור התורה יורד מלמעלה; העלייה היא שמביאה את ההמשכה: כשם שהאוויר מאפשר ללהבה להאיר, והאותיות מאפשרות לרעיון להתגלות, כך ״נר מצווה״ עולה לכתר וממשיך אור חדש, כדי ש״תורה אור״. לכן המזוזה, המבטאת את העלייה, נמצאת מימין, ונר חנוכה, הממשיך את אור התורה אל הפתח והחוצה, נמצא משמאל.
ללמוד בשבעה ימים מיום ראשון עד שבת
הרבי ביקש ללמוד את כל מאמרי פרשת השבוע באותו שבוע, מחולקים לשבעת ימיו. כאן הפרשה מחולקת לשבעה חלקים באורך דומה.