שיר המעלות בשוב כו׳ היינו כחולמים

1שיר המעלות1 בשוב כו׳ היינו כחולמים.2 הנה החלום הוא מחבר שני הפכים בנושא א׳ ומרכיב שני ענינים הפכיים3 כאלו היו לאחדים. והיינו מפני כי בשינה נסתלק מוח השכל המבחין ולא נשאר רק כח המדמה.

2וכח המדמה יכול להרכיב ב׳ ענינים הפכיים כמו ספינה רצה באויר כו׳ כמ״ש הרמב״ם בשמונה פרקים1 רק שבהקיץ שמתעורר כח השכל הוא השולט על כח המדמה ואינו מניחו להרכיב לפי שרואה בעין שכלו שהם דברים נפרדים ואינן מתאחדים כלל.

3וכך הענין בגלות ניצוץ אלקות בנפש האדם שהוא בבחינת שינה והסתלקות המוחין. יכול הוא להרכיב ב׳ דברים הפכיים להיות כל היום טרוד במו״מ איש לבצעו מקצהו1 זה פונה לזיתו כו׳. הגם שבתפלה מעורר את האהבה עד שתחפץ להתפשט מלבושיה כו׳ לדבקה בו ית׳ מחמת התבוננותו ביחו״ע ויחו״ת אעפ״כ אחר התפלה חולפת ועוברת האהבה ואינו שם ללבו כי הוא הפוך ההתבוננות שבתפלה ומדמה בלב להרכיב ולחבר שני עניינים הפכיים יחד כאלו היה לאחדים ובאמת הם נפרדים ורחוקים זמ״ז. כי הגם דכתיב בתורה שש שנים תזרע שדך.2

4וכן בק״ש ולעבדו בכל לבבכם1 כו׳ ונתתי מטר ארצכם כו׳ ואספת דגנך כו׳. הנה הכל הוא ע״ד עובדה כידוע שבכל עניני עוה״ז יש בהם ענין עבודת ה׳ שש שנים תזרע כו׳ ובשנה השביעית כו׳.

5והוא ענין הבירורים שבבחי׳ שש שנים. וההעלאה שבבחי׳ השנה השביעית כמ״ש במ״א. ואחר כוונת הלב הן הן הדברים אבל לב ההמון הנוטים אחר בצעם להטריף לחם חוקם כפשוטו לבבם לא כן ידמה ולבם לא נכון ע״פ הכוונה הראויה רק כל ישעם וכל חפצם למלאות די מחסורם אשר יחסר להם בצרכי גופם ועושים מצרכי הגוף עיקר וזהו ממש הפוך ההתעוררות שבתפלה להיות נקבע בלבו האהבה לה׳ לבדה בלי תערובת זר ח״ו כו׳:

6והנה גם אחרי הדברים והאמת האלה לא יפול לב האדם עליו לומר כי ההתעוררות שבתפלה והתבוננותו הן דמיונות שוא שהרי הוא כמו החלום שהוא כח המדמה שמחבר ב׳ הפכים. כי הנה מאחר שרואה בנפשו אחר התפלה שחולפת ועוברת האהבה לה׳ ומתהפך לאהוב את גופו דוקא הרי מובן שגם בתפלה לא ביטל אהבת גופו מכל וכל וההתעוררות שבתפלה את האהבה לה׳ לבדה אינה אמיתית רק כדמיון החלום שמחבר ב׳ הפכים ודומה לו שאוהב את ה׳ ואעפ״כ אוהב את גופו הגם כי לא צדקו יחדו לפי שזה נלקח מכח המדמה אשר יכול לדמות דמיונות שוא. אך באמת הנה בחי׳ חלום זה שרשו למעלה ויסודתו בהררי קדש עליון.

7ויובן בהקדים מ״ש ביום ההוא1 יהיה ה׳ אחד ושמו א׳. ופריך בגמ׳ אטו האידנא לאו שמו א׳ הוא. ומשני לא כשאני נכתב אני נקרא כו׳. והענין כי שמו הוא בבחי׳ גלות ולכן אינו נק׳ כמו שנכתב רק בלבוש ונרתק כו׳.

8והנה בגלות הוא בבחי׳ שינה והסתלקות המוחין תלת כלילן כו׳ ואז נשמתו מושכת לו חיים מלמעלה כו׳ ושם הוא בבחי׳ עגולים1 שאין בהם בחי׳ מעלה ומטה רק הכל בהשוואה אחת ובהתכללות והתאחדות כל הענינים בלי שום פירוד והתחלקות כנודע מארז״ל אלו ואלו דא״ח.2 רק כשנמשך דרך קוים אזי יש התחלקות קו ימין חסד כו׳ משא״כ בבחי׳ עגולים אין שם התחלקות כלל ושם כל הדברים המתפרדים למטה מחוברים וכלולים יחד ולא נראה שום פירוד והתחלקות ביניהם:

9אך להיות בחי׳ זו בגילוי למטה אינה כ״א ע״י בחי׳ שינה והסתלקות המוחין בגלות וע״ז נאמר אלביש שמים קדרות.1 שמים הם בחי׳ עגולים הם מלובשים בבחי׳ קדרות וחשך. שהוא העלם והסתר2 שאז מאיר ומתנוצץ מלמעלה מעולם העליון שהוא בבחי׳ עגולים בבחי׳ חלום שהוא כח המדמה לחבר שני הפכים בנושא אחד כאלו הם אחדים ממש לפי שבאמת בשרשם בעולם העליון הם מחוברים ומיוחדים כי שם הוא בבחי׳ עגולים3 כנ״ל רק למטה בהתחלקות הקוין ע״פ חכמה ודעת להיות קו זה כך וזה כך4 אזי נראה ונגלה ההפוך.5 שזה ההפוך מזה ואזי הם נפרדים ורחוקים זה מזה.6

10ולכן א״א להיות גילוי בחי׳ ההתכללות בבחי׳ גילוי החכמה שהיא ראשית התחלקות הקוין אלא בבחי׳ שינה והסתלקות המוחין בגלות אזי מתנוצץ ומאיר האור העליון והוא מסתתר ומתעלם בבחי׳ קדרות וחשך דהיינו בבחי׳ התלבשות ההעלם כו׳ ולא בבחי׳ גילוי כי הגילוי הוא בבחי׳ חכמה ודעת שהוא ע״פ קוין:1

11ולע״ל כתיב ולא יכנף עוד מוריך.1 בכנף ולבוש כו׳ ולכן ביום ההוא יהיה שמו א׳ שלא יהא מלובש ומכוסה בנרתק2 ויהיה נקרא כמו שנכתב כו׳. כי עין בעין יראו3 כו׳. ואזי נאמר בשוב ה׳ את שיבת ציון היינו כחולמים. פי׳ שיתגלה4 מדרגה ובחי׳ זו של החלום עד אשר כולם יכירו וידעו וישיגו החיות הנמשך להם בזמן הגלות שהוא מבחי׳ החלום.

12ולכן יאמרו היינו כחולמים. ובזה יובן מעלת ומדרגת יעקב ויוסף ע״י החלומות. ויש בחי׳ שיוסף הוא יותר במעלה ממדרגת משרע״ה. ונדב ואביהוא היו נ״ר של יוסף. ואנחנו טמאים לנפש אדם זה אביהוא.1 אבל נדב היה מבחי׳ רוח ולא היו צריכים הזאה בשבילו כלל. ועליו נאמר ורוח נדיבה תסמכני.2 וז״ש נוהג כצאן יוסף.3 כי בזמן הגלות הנהגת ישראל הוא בבחי׳ יוסף שהוא מבחי׳ חלום4 מעולם העגולים כו׳. ולכן נק׳ בן פור״ת אותיות פות״ר5 ותופ״ר6 שמחבר כו׳. ולכן היה פותר חלומות:7