《托拉奧爾》 · 帕拉沙 Vayishlach · 瑪瑪爾 4
ויקם בלילה הוא ויקח את שתי נשיו כו׳…
那夜他起身
由 AI 根據我們的英文版翻譯，並經過數輪對照英文與希伯來文的檢查和修訂。英文版本身仍由人工讀者審閱中。若您熟悉中文，懇請協助審閱本譯文。 志願協助審閱
核心要旨
雅各（יעקב，Yaakov）是美與和諧（תפארת，Tiferes）這一層面，能將相反者結合；他尋求使混沌（תהו，Tohu）的環繞之光與修正（תקון，Tikkun）的內在之光合一。在事奉 ה׳ 中，這表示火焰般熾烈的奔出與返回（רצוא ושוב，ratzo and shov）：奔出總要有相稱的返回，投身於妥拉與誡命（מצוות，mitzvos），如同把水摻入酒中。
瑪瑪爾概要
這篇 maamar 將雅博河（יב״ק，Yabbok）解讀為祝福與神聖的結合；其字母代表這一結合。雅各渡過這條「河」，也就是理解（בינה，Binah）之河，因為一切流溢都經由此處下降。列祖的根源在這條河之外，即冠冕（כתר，Keser）之中。雅各尋求先於流溢界（אצילות，Atzilus）的混沌界之環繞之光，於是渡河而去，並將他所修正的一切都提升到那裡；然而，他仍獨自留在後面，為要煉淨仍處於破碎中的以掃（עשו，Eisav）。為什麼？雅各代表美與和諧，是結合慈愛（חסד，Chesed）與克制（גבורה，Gevurah）的中線，因此他尋求結合另外兩種相反者：混沌界的環繞之光與修正界的內在之光。在事奉 ה׳ 中，這兩者分別是奔出——熾烈的愛渴望離開身體；以及返回——安定下來的覺醒，將 ה׳ 性引入妥拉與誡命。混沌界只有奔出，因此其光離開了器皿。根源在混沌界的本阿扎伊（בן עזאי，Ben Azzai）凝視而死；而拉比阿基瓦（רבי עקיבא，Rabbi Akiva）的奔出與返回彼此調和，因此他平安進入又平安離開果園（פרדס，Pardes），並成為口傳妥拉的源頭。雅各的目標，是使奔出總有相稱的返回，如同他把水摻入酒中；這使他成為列祖的圓滿典範。
綱要
- 渡過雅博河雅博河象徵祝福與神聖的結合，也是理解之河。列祖的根源在河的另一邊，即冠冕之中；雅各渡河，趨向混沌界的環繞之光，將他所修正的一切都提升到那裡，並留在後面煉淨仍處於破碎中的以掃。¶1–2
- 結合兩種相反者雅各代表美與和諧，是結合慈愛與克制、並彰顯無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）的中線；因此他尋求使混沌界的環繞之光與修正界的內在之光合一。¶3
- 奔出與返回一種愛如火焰般閃耀燃燒，渴望離開身體；另一種則安定於心中，將 ה׳ 性引入妥拉與誡命。混沌界只有奔出，因此其光離開器皿；修正界則是返回：「你違著自己的意願而活。」¶4–5
- 進入果園的四人根源在混沌界的本阿扎伊不肯返回，因而凝視而死。拉比阿基瓦的奔出與返回在中線上調和，所以他平安進入又平安離開，並成為口傳妥拉的源頭；口傳妥拉也結合了這些相反者。¶6–7
- 酒中的水雅各的目標，是使奔出總有相稱的返回，就像他把水倒入酒中；這使他成為列祖的圓滿典範，有別於亞伯拉罕（אברהם，Avraham）未經調和的慈愛，以及以撒（יצחק，Yitzchak）的克制。¶8–9
關鍵概念
- 雅博河יב״ק
- 可讀作「祝福與神聖的結合」各字的首字母（יחוד ברכה וקדושה，yichud berachah u-kedushah）；它是理解之河，超越界域的光之一切流溢與結合都經由此處下降。
- 混沌與修正תהו ותקון
- 先於流溢界的混沌界，是其器皿無法容納的環繞之光；修正界則是有秩序的世界，光安住於器皿之中。
- 奔出與返回רצוא ושוב
- 奔出與返回：靈魂渴望離開身體、與 ה׳ 緊密結合，以及靈魂返回，透過妥拉與誡命將 ה׳ 性引入世間。
- 如火焰般閃耀的愛האהבה ברשפי אש
- 廣大之愛（אהבה רבה，Ahavah rabbah），熾烈到心無法容納，以致奮力離開身體，如同火焰奮力離開燈芯。
- 中線קו האמצעי
- 美與和諧，能結合右與左、慈愛與克制；這是雅各的特質，也是拉比阿基瓦的特質，他的奔出與返回恰好調和得宜。
- 陰性之水與陽性之水מ״ן ומ״ד
- 由下方升起的「女性之水」（מיין נוקבין，mayin nukvin）與由上方降下的「男性之水」（מיין דוכרין，mayin duchrin）；在拉比阿基瓦身上，這分別是他以奔出進入，以及以返回離開。
渡過雅博河 ¶1–2
「他當夜起身，帶著他的兩個妻子……越過雅博渡口；他帶著她們，領她們過了河流……」
本篇 maamar 以這些經文開篇，描述雅各（יעקב）在與以掃（עשו）相會前夕，夜間帶著家人渡過雅博河。阿爾特雷貝將把渡河的每一步解讀為雅各靈性提升的一個階段。
פי׳ יב״ק [יחוד ברכה וקדושה] הוא יחוד ברכה וקדושה.4 והענין דהנה כתיב בעבר הנהר ישבו אבותיכם5 מעולם67 ופי׳ הנהר הוא בחי׳ בינה8 כמ״ש ונהר יצא מעדן9 כו׳
「雅博」[之名]（יב״ק）意指[「合一、祝福與聖潔」三詞的首字母]（יחוד ברכה וקדושה，yichud berachah u-kedushah）。事情如下：經上說：「你們的列祖從前住在河流那邊」；「河流」指的是理解（בינה，Binah）這一層面，正如經上所說：「有一條河從伊甸流出……」
「雅博」的字母被讀作三個詞的首字母，意為「合一、祝福、聖潔」。接著引述約書亞的話，說列祖住在「河流那邊」，並將河流辨識為理解；一切流溢都由此而出，如同從伊甸流出的河。
ושרש האבות הוא מעבר הנהר היינו מבחי׳ הכתר שהוא למעלה מהנהר הנ״ל רק שמשם נמשכו האבות ונשפלו למטה בעבר השני של הנהר בז״א דאצילות10 (וע׳ בזהר פ׳ אמור11 מ״ש ע״פ זה)
列祖的根源來自河流之外，也就是冠冕（כתר，Keser）這一層面；它在上述河流之上。只是列祖從那裡被引下，降至下方，來到河流的另一邊，即流溢界（אצילות，Atzilus）的小面相（情感屬性）（ז"א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）之中。（關於這一點，請參閱《Zohar》（זהר）〈Emor〉篇對此經文的論述。）
列祖的根源在「河流之外」，亦即在冠冕——高於理解、也高於整個理智的層面。從那裡，他們降至河流的另一邊，來到小面相，即流溢界中的情感屬性；列祖通常被定位於此。《Zohar》〈Emor〉篇也如此解讀這節經文。
ויעקב שרצה שימשיך לו המקיף דתהו הנ״ל שלפני אצילות הוצרך מתחלה לעבור את הנהר הנ״ל
雅各想要將上述混沌界、先於流溢界而有的環繞之光（מקיף，makif）引下給自己，因此他必須先渡過上述的河流。
雅各想要引下混沌界的環繞之光；混沌界先於流溢界，其光過於強大，任何器皿都無法容納。要到達那裡，他必須先越過理解，也就是河流。
וזהו ויעבר את מעבר יבק כי בחינת יחוד ברכה וקדושה הוא הכל בחי׳ נהר הנ״ל שעל ידו נמשכו כל השפעות ויחוד אורות עליונים כמ״ש ונהר יצא מעדן להשקות את הגן כו׳.
這就是「他越過雅博渡口」的意思，因為合一、祝福與聖潔這一層面，全然屬於上述河流的層面；一切影響的流溢，以及至高諸光的合一，都是藉著它引下的，正如經上所說：「有一條河從伊甸流出，灌溉園子……」
這就是雅各越過雅博渡口的內在含義：「雅博」之名所代表的合一、祝福與聖潔，本身就是河流——理解——的作用；一切神聖的影響都經由它傳遞，至高諸光也由此結合。因此，越過雅博意味著提升，超越整個由河流引導流溢的體系。
本段將雅各渡過雅博河解讀為超越理解的「河流」——בינה（Binah）——朝向列祖在冠冕（כתר，Keser）中的根源提升，從而得以達到先於流溢界的混沌界（תהו，Tohu）而來的環繞之光。
《Zohar》（זהר）在〈Emor〉篇中將「河流之外」解讀為列祖從至高的河流中被引出。Kehot 的註釋引用策馬赫·策德克（הצמח צדק）的《Derech Mitzvosecha》（דרך מצותיך），指出「河流之外」是流溢界的智慧與理解之上、整個層層下延的鏈條之上的環繞之光。
參考出處
- 1ויקם בלילה · הנחה אחרת בסה״מ תקס״ה ע׳ צ. צד.
- 2ויקם בלילה הוא · Genesis 32:23
- 3ויקחם ויעברם את הנחל · Genesis 32:24
- 4יחוד ברכה וקדושה · ראה לקו״ת ברכה צג, ד.
- 5בעבר הנהר ישבו אבותיכם · Joshua 2:24
- 6בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם · Joshua 24:2
- 7בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם · Zohar, Emor 35:171–38:188
- 8ופי׳ הנהר הוא בחי׳ בינה · פ׳ אמור צח, ב. ראה לקמן עה, ד.
- 9ונהר יצא מעדן · Genesis 2:10
- 10ושרש האבות הוא מעבר הנהר . . ונשפלו . . בז״א דאצילות · וכ״כ בדרך מצותיך פב, ב ”אבל עבר הנהר היינו מה שלמעלה מחו״ב דאצילות והוא בחי׳ המקיפים שלמעלה מהשתלשלות” ע״ש. ראה סה״מ תרל״ט ח״א בהנחת כ״ק מהורש״ב ע׳ קעז.
- 11וע׳ בזהר פ׳ אמור · צח, ב: ”בעבר הנהר ישבו ואפיק לון מגו נהרא עילאה כל הנהר ההוא דאשתמודע”. ע״כ. מובא גם לקמן עה, ד ובמ״מ. וראה הלשון באוה״ת נ״ך כרך א ע׳ ה ע״פ זה וז״ל: ”וא״כ מפרשו על ונהר יוצא מעדן בינה דאצי׳”. בענין עבר הנהר ברוב הדרושים מציין הצ״צ ללקו״ת פ׳ בחוקותי דרוש הראשון מה, א.
2וכשעבר את הנהר והגיע לבחי׳ שלמעלה מהנהר הנ״ל אז לא רחוק הוא מן המקיף דתהו הנ״ל שלפני האצילות וזהו ויעבר את אשר לו1 כל מה שתיקן העלה הכל לשם.
他越過河流，抵達上述河流之上的層次時，便已距離流溢界（אצילות，Atzilus）之前、上述混沌（תהו，Tohu）的環繞[之光]不遠了。這就是「他把屬於自己的帶過河去」：他已修正的一切，都被他提升到那裡。
雅各（יעקב）越過理解（בינה，Binah）之後，便站在接近混沌的環繞之光之處。「他把屬於自己的帶過河去」意指，他把自己已修正的一切都提升到那個層次。
אך הוא בעצמו נשאר למטה עדיין כמ״ש ויותר יעקב לבדו23 כי רצה לברר את עשו שהוא עדיין בשבירה כמו שהודיעוהו המלאכים כו׳ והוא ענין ויאבק איש עמו כנודע:
但他本人仍留在下方，如經上所說：「雅各仍獨自一人」，因為他想要煉淨以掃（עשו）；以掃仍處於破碎的狀態，正如天使們告訴他的，等等。這就是「有一個人與他摔跤」的含義，這是眾所周知的。
雅各本人留在後方，獨自一人，因為以掃仍處於混沌的破碎狀態：他派去的天使回報說：「我們到了你兄弟以掃那裡」；正如拉希（רש״י）所解釋的，以掃依然是以掃，仍懷恨在心（《創世記》32:7）。雅各留在下方煉淨以掃，這正是他整夜與那「人」摔跤的內在含義；眾賢者認定那人是以掃的天使。
這段指出，雅各把自己已修正的一切提升到混沌的環繞之光那裡；然而，他本人仍留在下方，以煉淨仍處於破碎狀態的以掃；這正是他與天使搏鬥的含義。
參考出處
- 1ויעבר את אשר לו · Genesis 32:24
- 2ויותר יעקב לבדו · Genesis 32:25
- 3
結合兩種相反者 ¶3
3ולהבין כללות ענין כוונת יעקב בהמשכת המקיף דתהו לעולם התקון וגם יובן זה בעבודת ה׳
為了理解雅各（יעקב）整體的意圖：他為何要把混沌（תהו，Tohu）的環繞[之光]引入有秩序的修正（תקון，Tikkun）界；並使這一點也能從事奉 ה׳ 的角度得到理解：
阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）現在提出問題：雅各為什麼要把混沌界的環繞之光引入有秩序的修正界？他也承諾從一個人自身事奉 ה׳ 的角度來闡明此事。
הנה ידוע דיעקב הוא בחי׳1 ת״ת [תפארת] שמחבר ב׳ הפכים שהן חו״ג [חסד וגבורה] כי ע״י התכללות ב׳ הפכים יחד הוא עיקר הת״ת [התפארת]
現在，眾所周知，雅各是美與和諧（תפארת，Tiferes）這一層面；它把兩個相反者聯結起來，即慈愛（חסד，Chesed）與克制（גבורה，Gevurah）。因為美與和諧的本質，正在於使兩個相反者彼此包含
雅各體現美與和諧，它調和慈愛（施予）與克制（節制）。其美恰恰在於將這兩種相反者並存於一體。
(כמו בגוונים כשמורכבים ב׳ וג׳ גוונים יחד הוא עיקר היופי) והמשכת והתגלות אוא״ס [אור אין סוף] בקו האמצעי כו׳
（譬如色彩：兩種或三種色彩組合在一起，正是美的本質。）並且，[這是]無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）在中間線上的引下與顯露，等等。
色彩的美也來自多種色調的組合，而非單一色調。美與和諧也是諸屬性中的「中間線」，即十個屬性（ספירות，Sefiros）的中央柱；無限之光由此引下並顯露。
לכך רצה ג״כ לחבר ולייחד ג״כ המקיף דתהו עם האו״פ [האור פנימי] דתקון שהם ג״כ ב׳ הפכים שיתחברו יחד ואז יהיה גילוי אוא״ס [אור אין סוף] (ועיין בזהר פ׳ תרומה דקע״ה ע״ב ע״פ והבריח התיכון2 ושם דף קע״ו ע״א):34
因此，他也希望把混沌界的環繞[之光]與修正界的內在之光（אור פנימי，or pnimi）聯結並合一；這兩者同樣是兩個相反者，使它們彼此聯結在一起；如此，無限之光便會顯露。（又見《Zohar》（זהר）Terumah篇，第175b頁，關於[經文]「中間的橫木」；又見同書第176a頁。）
由於聯結相反者正是雅各的本性，他便要聯結另一對相反者：混沌界的環繞之光與修正界的內在之光。兩者合一，便會帶來無限之光本身的顯露，正如《Zohar》在解釋會幕的中間橫木時所說。
本段以雅各的身分為根據：他是美與和諧，是聯結相反者的中間線；正如他聯結慈愛與克制，他也要聯結混沌界的環繞之光與修正界的內在之光。
會幕中由「一端到另一端」橫貫的中間橫木，在《Zohar》中被解讀為中間線，也就是聯結兩側的雅各。Kehot的註釋指向澤馬赫·策德克（הצמח צדק）的《Or HaTorah》（אור התורה），其中解釋了「橫木」的含義。
參考出處
- 1דיעקב הוא בחי׳ תפארת · זהר חדש תשא (מד, ב). נתבאר באוה״ת ויחי תתקצג, ב.
- 2והבריח התיכון · Zohar, Terumah 94:908–96:918
- 3בזהר פ׳ תרומה . . קע״ו ע״א · ראה באוה״ת תרומה ע׳ א׳תתקלב שמפרש פי׳ ”בריח”. וראה שם ע׳ א׳תתקיז וע׳ א׳תתקיח ואילך. וענין ”מן הקצה אל הקצה” באוה״ת ויחי שפה, ב.
- 4
奔出與返回 ¶4–5
4וביאור הדברים הנה יש ב׳ בחי׳ בעבודת ה׳. הא׳ האהבה ברשפי אש בתגבורת מאד לצאת מן הגוף וליפרד מן הפתילה כו׳
事情的解釋是：事奉 ה׳ 有兩個層面。第一種是如火焰般迸發的愛，強烈至極，以致渴望離開身體，與燈芯分離，等等。
第一種事奉方式，是熾熱的愛，強烈到靈魂渴望離開身體，如同火焰向上躍起，彷彿要脫離燈芯。
והוא בחי׳ אה״ר [אהבה רבה] שאין כלי הלב מכילה אותה כי לא יכיל הלב ההתפעלות העצומה. לכן לא יוכל לעמוד בכלי גופו וחפץ לצאת מנרתקה חומר הגוף.
這是極大的愛（אהבה רבה，ahavah rabbah）的層面；心之器皿無法容納這種愛，因為心無法容納如此強烈的激動。因此，[靈魂]無法安住於自身身體的器皿之中，並渴望離開其鞘殼，也就是身體的物質。
這種極大的愛滿溢心之器皿；情感太過浩瀚，心無法承載。於是，靈魂想要徹底離開其身體的「鞘殼」。
והב׳ בחי׳ התפעלות המתיישב בכלי הלב ועיקר ענינה הוא בחי׳ המשכת אלקות מלמעלמ״ט [מלמעלה למטה] דוקא בכלים מכלים שונים1 בתומ״צ [בתורה ומצות]. וזהו ענין רצוא ושוב.
第二種，是一種安定於心之器皿中的感發；其要點在於將 ה׳ 的אלקות由上而下引降，特別是引入各種器皿之中，即妥拉（תורה，Torah）與誡命（מצות，mitzvos）中的器皿。這就是奔升（רצוא，ratzo）與回返（שוב，shov）的含義。
第二種事奉方式，是安定於心中的情感，並以將 ה׳ 的אלקות引降至世界、引入妥拉與誡命的各種「器皿」之中為方向。這兩種方式合在一起，就是奔升，即靈魂向上奔去，以及回返，即靈魂回來，在下界有所作為。
本段闡明事奉 ה׳ 的兩種方式：奔升（רצוא），即一種竭力要離開身體的愛；以及回返（שוב），即一種安定的情感，透過妥拉與誡命將 ה׳ 的אלקות引降。
奔升與回返這兩個術語，源自以西結（יחזקאל）所見活物（חיות，chayos）的異象；活物「奔走而回返」（《以西結書》1:14）。在哈西迪思想（חסידות，Chassidus）中，這兩個術語描述靈魂渴望向上提升，以及靈魂決意回返，在身體之中事奉。
參考出處
- 1
5והנה בחי׳ עולם התהו הנ״ל היה בבחי׳ רצוא לכן נסתלקו האורות מן הכלים כמו האה״ר [האהבה רבה] ליפרד מן הפתילה והכלים כו׳.
如今，上述的混沌界（עולם התהו，Tohu）處於奔馳（רצוא，ratzo）的狀態；因此，光從器皿中退去，正如極大的愛[渴望]脫離燈芯與器皿等。
混沌界全然處於 רצוא 的狀態：其中的光向上湧起，不肯留在器皿之內，正如靈魂極大的愛竭力要離開身體。這就是混沌界的器皿破碎的原因。
אבל התקון הוא בחי׳ שוב והוא בחי׳ תומ״צ [תורה ומצות] ובע״כ [ובעל כרחך] אתה חי12 להיות בתוך הגוף להמשיך אא״ס [אור אין סוף] בכלים מכלים שונים3.
但修復（תקון，Tikkun）是返回（שוב，shov）的狀態，這就是妥拉（תורה，Torah）與誡命（מצות，mitzvos）的層面；而「你違背自己的意願而活著」，就是要留在身體之內，為的是將無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）引下到器皿中，也就是「各式各樣的器皿」。
תקון 是 שוב：光留在器皿之內；在人一生中，這體現為 תורה 與 מצות。《Mishnah》（משנה）所說的「你違背自己的意願而活著」，表明靈魂必須留在身體之內，以便將 אור אין סוף 引入各種誡命器皿之中。
本段把兩種事奉方式對應於兩個世界：עולם התהו是רצוא，其光離開了器皿；而תקון是שוב，體現在身體之內實踐תורה與מצות。
參考出處
- 1ובע״כ אתה חי · אבות ד, כב.
- 2ובע״כ אתה חי · Pirkei Avot 4:22
- 3
進入果園的四人 ¶6–7
6וזה היה ההפרש ג״כ באותן ד׳ שנכנסו לפרדס1 בן עזאי הציץ ומת. וב״ז [ובן זומא] הציץ ונפגע. רק ר״ע [רבי עקיבא] נכנס בשלום2 ויצא בשלום.3
這也是那四位進入果園（פרדס，Pardes）者之間的差別：本·阿扎伊（בן עזאי，Ben Azzai）一望便死；本·佐瑪（בן זומא，Ben Zoma）一望便受傷；只有拉比阿基瓦（רבי עקיבא，Rabbi Akiva）平安地進入，又平安地離開。
《塔木德》講述四位賢者「進入果園」（Pardes），也就是進入神秘的靈性攀升境界。本·阿扎伊死了，本·佐瑪受了傷，只有拉比阿基瓦平安地進入，又平安地離開。
כי בן עזאי היה בבחי׳ רצוא דאה״ר [דאהבה רבה] הנ״ל בבחי׳ כלות הנפש ולא רצה להיות נשפל בבחי׳ שוב לכך לא רצה לישא אשה ואמר אפשר לעולם שיתקיים ע״י אחרים4
因為本·阿扎伊處於上述大愛的奔騰向上（רצוא，ratzo）狀態，處於靈魂耗盡（כלות הנפש，klos hanefesh）的狀態；他不願被帶低到回返（שוב，shov）的狀態。因此，他不願娶妻，並說：「世界可以由其他人來延續。」
本·阿扎伊的事奉純然是奔騰向上，渴望之強烈，甚至使他的靈魂準備好在ה׳面前耗盡。他不願降入回返的狀態，所以終身未娶，並說世界可以由其他人來繁衍延續。
לכן הציץ ומת שנסתלק לגמרי מן הכלי כנ״ל כי עזה כמות5 אהבה כו׳ אכן אין זה דרך התורה שהיא בבחי׳ תקון כי לשבת יצרה6 ובע״כ [ובעל כרחך] אתה חי7
因此，他一望便死，因為他完全脫離了器皿，如上所述；正如「愛情猛烈如死亡」等等。然而，這不是妥拉之道；妥拉處於修整（תקון，Tikkun）的狀態，因為「祂造它，是為使人居住」，而且「你是違背自己的意願而活著」。
因此，他的靈魂完全離開了身體，因為愛情可以「猛烈如死亡」。然而，妥拉之道是修整： ה׳「並非為混沌（תהו，tohu）而創造它；祂造它，是為使人居住」（以賽亞書 45:18），而靈魂必須繼續活在身體之中。
לכן ר״ע [רבי עקיבא] שהיה מבחי׳ תקון נכנס בשלום ויצא בשלום שהיה המ״ן [המיין נוקבין] ומ״ד [ומיין דוכרין] שלו דהיינו בחי׳ הרצוא ושוב במדה ומזיגה נכונה8 שלפ״ע [שלפי ערך] הרצוא כן היה השוב אח״כ.
因此，屬於修整層面的拉比阿基瓦平安地進入，又平安地離開；因為他的雌性之水（מ״ן，mayin nukvin）[由受者而起、向上攀升的激發]與雄性之水（מ״ד，mayin duchrin）[由上而下的流注]，也就是他的奔騰向上與回返，具有恰當的分寸與調和：奔騰向上達到什麼程度，隨後的回返也相應如此。
根源於修整的拉比阿基瓦，使攀升與下降保持平衡，也就是使他的「雌性之水」（向上的渴望）與「雄性之水」（由上而下引來的流注）保持平衡。他回返的力量與奔騰向上的力量相稱，因此得以平安離開。
這一段以進入果園的四人說明奔騰向上與回返：本·阿扎伊的奔騰向上失去平衡，導致他死亡；拉比阿基瓦的奔騰向上則有相應的回返。
雌性之水（mayin nukvin）是卡巴拉術語，指接受者向上發起的激發；雄性之水（mayin duchrin）則指它由上引來的流注。Kehot 的註釋指出，「拉比阿基瓦平安地進入」這一說法，依據的是《Ein Yaakov》和《Jerusalem Talmud》的讀法。
參考出處
- 1ד׳ שנכנסו לפרדס · Chagigah 14b:8
- 2רק ר״ע נכנס בשלום · כגירסת העין יעקב שם. ירושלמי שם פ״ב ה״א.
- 3רק ר״ע נכנס בשלום ויצא בשלום · Jerusalem Talmud Chagigah 2:1
- 4אפשר לעולם שיתקיים ע״י אחרים · Yevamot 63b:18
- 5עזה כמות האהבה · Song of Songs 8:6
- 6כי לשבת יצרה · Isaiah 45:18
- 7ובע״כ אתה חי · Pirkei Avot 4:22
- 8היינו בחי׳ הרצוא ושוב במדה ומזיגה נכונה · ראה באוה״ת אחרי כרך ב ע׳ תקמא: ”ששרש נשמת ר״ע היתה במעלה ומדרגה גדולה לקבל הגילוי”. וראה במאמרי אדה״ז — ענינים ע׳ תו: ”ר״ע יצא בשלום מפני שירידתו היתה בקו האמצעי”.
7וזהו נכנס בשלום כו׳ הוא בחי׳ קו האמצעי המייחד ומחבר את הב׳ קוין ימין ושמאל שהם בחי׳ רו״ש [רצוא ושוב]
這就是「平安地進入」，等等：這是中線的層面；中線把右線與左線這兩條線合而為一。這兩條線分別是趨向與返回（רו״ש，ratzo v'shov）的層面。
「平安」表示十個屬性（ספירות，Sefiros）的中線；中線把右線與左線合而為一。此處的右與左代表趨向與返回，因此，拉比阿基瓦（רבי עקיבא）所說的平安，意指他的上升與返回彼此相連。
לכך היה העלאת מ״ן [מיין נוקבין] שלו שהוא ענין שנכנס לפרדס במדה ומזיגה נכונה בבחי׳ רו״ש [רצוא ושוב] ונכנס בשלום בבחי׳ מ״ן [מיין נוקבין] ויצא בשלום בבחי׳ המשכת מ״ד [מיין דוכרין] בחי׳ שוב. (ועמ״ש פ׳ ויצא גבי בשלום ב׳ בחי׳ שלום ע״ש בד״ה והיה)
因此，他所提升的陰性之水（מ״ן，mayin nukvin），也就是他進入果園（פרדס，Pardes）這件事，具有恰當的分寸與調和，呈現趨向與返回的方式：他平安地進入，是以陰性之水的方式；他平安地離開，是以引下陽性之水（מ״ד，mayin duchrin）的方式，也就是返回的方式。（另見《Torah Ohr》（תורה אור）〈Vayeitzei〉中關於「平安地」所寫的內容：平安有兩個層面；請參閱以「Vehayah」開篇的論述。）
他進入果園，是提升「陰性之水」，也就是向上的渴慕；他離開，則是引下「陽性之水」，也就是返回。兩者都恰到好處，因此他平安地進入，也平安地離開。Alter Rebbe 所指的論述（《Torah Ohr》，Vayetzei 1:26）談到兩種平安：由下而上，把遠方帶近；以及由上而下，透過妥拉與 mitzvos 把אלקות引下。
משא״כ בן עזאי ששרשו היה מבחי׳ תהו ששם הוא בחי׳ שני קוין כנ״ל בענין ויחץ כו׳ לשני מחנות1
本·阿扎伊（בן עזאי）則不同；他的根源來自混沌（תהו，Tohu）的層面，那裡有兩條分立之線的層面，正如上文談到「他把……分成兩營」時所述。
相較之下，本·阿扎伊的根源在混沌；那裡的兩條線彼此分立，正如前一篇 maamar 在解釋雅各把眾人分成兩營時所說。
לכך לא הי׳ [היה] התחברות הרו״ש [הרצוא ושוב] במזיגה נכונה והציץ ומת כו׳ התגברות הרצוא כו׳
因此，趨向與返回並未以恰當的調和彼此結合；他凝視而死，等等，[由於]趨向之勢過強，等等。
由於混沌中的兩條線彼此分立，本·阿扎伊的趨向與返回未能調和。他的趨向之勢壓倒了他，因此他死了。
ולכן היה ר״ע [רבי עקיבא] מקור כל התורה שבע״פ [שבעל פה]2 כי סתם משנה ר״מ [רבי מאיר]3 וסתם ספרא ר׳ [רבי] יהודה כו׳ וכולהו אליבא דר״ע [דרבי עקיבא].
因此，拉比阿基瓦是整個口傳妥拉的源頭，因為未署名的 Mishnah（משנה）歸於拉比梅厄（רבי מאיר），未署名的 Sifra（ספרא）歸於拉比耶胡達（רבי יהודה），等等，而他們全都遵循拉比阿基瓦的教導。
塔木德說，未署名的 Mishnah 歸於拉比梅厄，未署名的 Sifra 歸於拉比耶胡達，而他們全都遵循他們的老師拉比阿基瓦。因此，拉比阿基瓦是整個口傳妥拉的源頭。
והוא לפי שהתורה ג״כ היא מבחי׳ התקון ויש בה התכללות ב׳ ההפכים דרו״ש [דרצוא ושוב] כמ״ש מימינו אש דת למו4 כו׳ לכן היה גילוי התורה ע״י ר״ע [רבי עקיבא] שהיה בו בחי׳ זו כנ״ל:
這是因為妥拉也來自修正（תקון，Tikkun）的層面，其中包含趨向與返回這兩種相反力量的統合，正如經文所說：「從祂的右手，為他們賜下火焰般的律法」，等等。因此，妥拉是透過具有這一特質的拉比阿基瓦而顯露出來，正如上文所述。
妥拉本身屬於修正，並把相反的力量統合在一起：它是從 ה׳的右手賜下的「火焰般的律法」；這火焰象徵趨向，與慈愛（חסד，Chesed）向下流注的右手相結合。因此，妥拉由拉比阿基瓦而顯露出來，正合其宜，因為他的靈魂統合了趨向與返回。
本段指出，拉比阿基瓦所具有的平衡，對應於修正中的中線；接著把這一點與根源於兩線分立之混沌的本·阿扎伊作對照，並說明口傳妥拉本身統合相反力量，因此是透過拉比阿基瓦而傳出的。
參考出處
- 1ויחץ כו׳ לשני מחנות · Genesis 32:8
- 2ולכן הי׳ ר״ע מקור כל התורה שבע״פ · ראה לקו״ש חכ״ב ע׳ 140.
- 3סתם משנה ר״מ · Sanhedrin 86a:3–4
- 4מימינו אש דת למו · Deuteronomy 33:2
酒中的水 ¶8–9
8ועתה יובן ענין כוונת יעקב לייחד ולחבר המקיף דתהו עם האו״כ [האורות וכלים] דתקון היינו שיהיה תמיד רו״ש [רצוא ושוב] במזיגה אחת שלפ״ע [שלפי ערך] הרצוא כן השוב דהיינו שיהיה האה״ר [האהבה רבה] ברשפי אש ליפרד מן הפתילה כו׳.
如今便可明白雅各（יעקב，Yaakov）意欲將混沌（תהו，Tohu）的包圍[之光]，與修整（תקון，Tikkun）的光與器皿（אורות וכלים，oros v'keilim）聯合、連結起來，其用意何在：也就是要使奔馳（רצוא，ratzo）與返回（שוב，shov）始終融為一體；奔馳達到甚麼程度，返回也就達到相應的程度。這就是說，要有如烈焰般熾盛的極大之愛，渴望脫離燈芯，等等。
雅各的目標，是將混沌界包圍的光與修整界的光和器皿聯合起來；如今從事奉的角度看，這一點便清楚了：奔馳與返回須始終融為一體。靈魂必須懷有熾烈如火的愛，竭力要離開身體。
ואעפ״כ [ואף על פי כן] יהיה אח״כ בחי׳ שוב לאחד. ובע״כ [ובעל כרחך] אתה חי1 להמשיך אא״ס [אור אין סוף] למטה דוקא בתומ״צ [בתורה ומצות]2 (כמ״ש בתניא פ׳ נג).3
即便如此，之後仍要進入返回、歸一的層面。「你是違背自己的意願而活著」，為的是特別藉著妥拉（תורה，Torah）與誡命（מצות，mitzvos），將無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）引降到下界（正如《Tanya》（תניא）第53章所寫）。
然而，這份愛之後必須有同樣強烈的返回：留在身體中生活，為的是藉著妥拉與誡命將無限之光引降下來。阿德莫爾·哈扎肯在此引述《Tanya》第53章；該章闡述無限之光如何安駐於妥拉與誡命之上，並藉此引降下來。
וה״ז [והרי זה] יחוד והתחברות המקיף דתהו עם כלים דתקון. וז״ש [וזהו שכתוב] ביעקב ויבא לו יין. ופי׳ בזוהר דארמי מיא4 לגו חמרא.
這就是混沌界的包圍之光與修整界的器皿之間的聯合與連結。這正是雅各身上所說的：「他拿酒給他。」《Zohar》（זהר）解釋說，這是他把水倒進酒裡。
這種平衡的事奉，就是混沌界的包圍之光與修整界器皿的聯合。經文暗示了這一點：雅各拿酒給父親，而《Zohar》說，這表示他把水調入酒中。
כי יין הוא בחי׳ רצוא גבורות ורשפי אש ממטה למעלה. ויעקב ארמי מיא בחי׳ שוב.
因為酒是奔馳的層面，是克制之力（גבורות，Gevuros）與火焰般的熾烈力量，從下方向上[升起]；雅各倒入水，則是返回的層面。
酒能使人發熱、振奮，因此象徵奔馳，以及向上升起、如火般熾烈的克制之力。水則向下流，象徵返回；雅各將兩者調和，便是把兩種狀態融為一體。
這段將上述模式應用於雅各：他的目標，是使強烈的奔馳始終與返回相配合，藉妥拉與誡命將無限之光引降下來；這以他調入酒中的水作為象徵。
參考出處
- 1ובע״כ אתה חי · Pirkei Avot 4:22
- 2להמשיך אא״ס למטה דוקא בתומ״צ · ראה ד״ה כתוב באוה״ח בסה״מ אתהלך לאזניא (ס״ע לג), ובארוכה ד״ה וכל הלבבות באוה״ת אחרי (כךר ב ע׳ תקלח). ד״ה אחרי מות תרמ״ט. לקו״ש ח״ג ע׳ 988 ואילך. לקו״ש חכ״ב ע׳ 140.
- 3כמ״ש בתניא פ׳ נג · Tanya, Likkutei Amarim 53:3
- 4דארמי מיא · Zohar, Balak 6:78–86
因此，「他便給他帶來酒」等等，是以兩個吟誦調號（טעמי，te’amim）來讀的；這象徵奔馳（רצוא，ratzo）與回返（שוב，shov）、水與酒等彼此融合。
《Zohar》（זהר）說，「他便給他帶來酒」這幾個字帶有兩個吟誦調號（טעמי，te’amim）；這個詞兼有「吟誦調號」與「滋味」兩義，因為雅各把水摻入酒中。阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）將這兩者解讀為水與酒、回返與奔馳，並將它們結合在一起。
ולכן איתא דיעקב הוא שלימו דאבהן2 כי לא כאברהם שיצא ממנו ישמעאל.34 מפני שהיה אברהם מדת החסד הפשוט בלא מזיגה לכך נתפשט יותר מדאי עד שאמר לו ישמעאל5 כו׳
因此有言，雅各是列祖的圓滿，因為[他]不像亞伯拉罕，亞伯拉罕的後裔中出了以實瑪利。亞伯拉罕所體現的是純粹、未經調和的慈愛（חסד，Chesed），所以慈愛擴展得過度，以致他說：「但願以實瑪利……」等等。
這就是《Zohar》（זהר）稱雅各為列祖的圓滿的原因：《Sifrei》（ספרי）說，不肖的後裔以實瑪利出自亞伯拉罕，雅各卻沒有這樣的後裔。亞伯拉罕體現的是純粹、未與克制相調和的慈愛，因此慈愛擴展得過度，以致他懇求說：「但願以實瑪利活在你面前。」
ויצחק היה בבחי׳ גבורה כו׳ אבל יעקב הוא שלימו דאבהן התכללות ההפכים רצוא ושוב כנ״ל:6
以撒處於克制（גבורה，Gevurah）的層面，等等；但雅各是列祖的圓滿，將相反者——奔馳與回返——彼此融合，如上所述。
以撒體現的是克制，也同樣未經調和；《Sifrei》（ספרי）接著說，以掃出自以撒。雅各將相反者奔馳與回返結合起來，因此他是列祖的圓滿。
本段說明雅各為何是「列祖的圓滿」：亞伯拉罕未經調和的慈愛與以撒的克制各自都偏於一端，而雅各則將相反者合而為一；水摻入酒中正說明了這一點。
Kehot 註釋所提到的 Toldos 論述，將亞伯拉罕描述為從上方向下引下 ה׳；而掘井的以撒則從下方向上揭示 ה׳。這呈現了列祖自身中的奔馳與回返。
參考出處
- 1ויבא לו יין · Genesis 27:25
- 2דיעקב הוא שלימו דאבהן · Zohar I, 171b
- 3לא כאברהם שיצא ממנו ישמעאל · ספרי דברים לב, ט.
- 4לא כאברהם שיצא ממנו ישמעאל · Sifrei Devarim 312:1–2
- 5לו ישמעאל · Genesis 17:18
- 6ופי׳ בזהר · Zohar III, 189a
瑪瑪爾學完了嗎？
標記為已學習；此篇將計入本週及本年度的希尤姆。
在事奉中的實踐
一個人對 ה׳ 的愛，應當如火焰般閃耀燃燒，渴望離開身體並與祂緊密結合；然而，這之後總要有同等的返回：繼續活在身體中，「你違著自己的意願而活」，並透過妥拉與誡命將 ה׳ 性引入世間。拒絕返回的奔出，如本阿扎伊的情形，並非妥拉之道；妥拉之道是拉比阿基瓦的道路——平安進入，平安離開。
討論問題
- 為什麼雅各必須渡過「河」——理解——才能到達混沌界的環繞之光？為什麼他自己留在後面？
- 雅各以美與和諧結合相反者的特質，如何說明他為何想使混沌界的環繞之光與修正界的內在之光合一？
- 心無法容納的愛，與安定於心中的覺醒，有什麼不同？為什麼妥拉要求兩者兼備？
- 為什麼本阿扎伊的奔出不是妥拉之道？為什麼拉比阿基瓦平安進入又平安離開，使他成為口傳妥拉的源頭？
- 雅各把水倒入酒中，教導我們如何平衡奔出與返回？為什麼這使他成為列祖的圓滿典範？