《托拉奧爾》 · 帕拉沙 Lech Lecha · 瑪瑪爾 6
בעצם היום הזה נימול אברהם וגו׳
就在那一天，亞伯拉罕（אברהם）受了割禮
由 AI 根據我們的英文版翻譯，並經過數輪對照英文與希伯來文的檢查和修訂。英文版本身仍由人工讀者審閱中。若您熟悉中文，懇請協助審閱本譯文。 志願協助審閱
核心要旨
心有兩種割禮：一種是我們藉著悔悟回歸（תשובה，teshuvah）和妥拉（תורה，Torah）親自完成的；另一種更高，是 ה׳ 從上方施行的割禮，源自十三種慈悲屬性，超越理性，也超越妥拉本身。亞伯拉罕親自遵行了整部妥拉，卻等待受割禮，因為他所追求的是只有 ה׳ 能賜予的更高割禮。
瑪瑪爾概要
這篇 maamar 詢問：亞伯拉罕在妥拉尚未頒布以前便遵行了整部妥拉，為何直到受命才行割禮？答案在於闡明割禮的本質。「誰要替我們升到天上？」（מי יעלה לנו השמימה）一語的首字母藏有割禮（מילה，milah），末字母則藏有 הוי׳（Havayah），因此割禮超越 ה׳，也超越妥拉；妥拉「不在天上」，而是被帶到地上。妥拉談到兩種心的割禮：「你們要行割禮」，指我們自己的 תשובה 與事奉，是由下而起的激發（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata）；「ה׳要為你的心行割禮」，則指由上而來的啟示，將在流亡者歸聚之後降臨，是 ה׳珍藏的良善。這更高的割禮，就是十三個盟約所指的「大割禮」：如同朋友之間的盟約，它超越理性，源自超越智慧與妥拉的十三種慈悲屬性。因此，亞伯拉罕親自遵行了在這種割禮之下的一切妥拉，並等待從上方領受這種割禮。故此，妥拉說「亞伯拉罕受了割禮」，採用被動語態；又說「在那一天的本質中」，指未來時代那完全美善之日——這一天的啟示當時向他顯現。
綱要
關鍵概念
- 由下而來的割禮מילה שמלמטה למעלה
- 「你們要為自己心上的包皮行割禮」：指人藉著妥拉與誡命，親自實踐 תשובה 和事奉，是由下而起的激發。
- 由上而來的割禮（大割禮）מילה גדולה שמלמעלה למטה
- 「ה׳要為你的心行割禮」：指 ה׳親自顯現，也就是祂所珍藏的「大善」，是人的任何努力都無法達到的。
- 首字母與末字母ר״ת מילה וס״ת הוי״ה
- 在「מי יעלה לנו השמימה」中，首字母拼出割禮，末字母拼出 ה׳，表明割禮超越 ה׳。
- 妥拉不在天上לא בשמים היא
- 妥拉藉著 ה׳（收縮、展開、引降）被帶到地上，因此妥拉的法則在我們下方的世界裁定。
- 十三種慈悲屬性י״ג מדות הרחמים
- 這是超越智慧與妥拉的神聖慈悲，是寬恕與大割禮的根源；「十三個盟約」暗示了這一點。
- 盟約כריתת ברית
- 這是一種超越理性的聯結，好比兩位朋友立約彼此相愛，即使理性已不再能促成這份愛，也仍然如此。
- 完全美善之日יום שכולו טוב
- 這指未來的時代，其「本質」是 ה׳的大善顯現；亞伯拉罕受割禮時，這啟示向他顯現。
問題與關鍵經文 ¶1
1בעצם היום הזה1 נימול אברהם2 וגו׳. להבין הקושיא שנזכר בספרים מפני מה לא מל אברהם3 א״ע [את עצמו] קודם מאחר שקיים כל התורה כולה עד שלא ניתנה4 ואפילו עירובי תבשילין.5
「就在那一天，亞伯拉罕（אברהם）受了割禮」，等等。[我們須]理解典籍中提出的問題：既然亞伯拉罕在托拉頒授之前，已遵行整部托拉，甚至連節日烹調安排（עירובי תבשילין，eiruvei tavshilin）也遵行，為何沒有早些為自己行割禮？
這篇論述（מאמר，maamar）以亞伯拉罕九十九歲時受割禮的經文開篇，並提出一個著名問題：亞伯拉罕在西奈山之前已遵行整部托拉，甚至遵行了經師制定的節日烹調安排（這項規定允許人在節日為安息日烹調）。那麼，他為何要等到受命之後才為自己行割禮？
ולהבץ זה צ״ל תחלה ענין המילה דהנה כתיב לא בשמים היא6 לאמר מי יעלה לנו השמימה ר״ת [ראשי תיבות] מילה7 וס״ת [וסופי תיבות] הוי״ה.8
為了理解這一點，我們必須先[說明]割禮的含義。經上寫道：「這事不在天上，以致你說：『誰要為我們上到天上去？』（mi ya’aleh lanu hashamaymah）」——這幾個字的首字母組成割禮（מילה，milah），末字母則組成 ה׳。
在回答問題之前，阿德莫爾·哈扎肯（אדמו״ר הזקן）先說明割禮是什麼。在「誰要為我們上到天上去？」這句經文中，四個希伯來詞語的首字母組成割禮，末字母則組成 ה׳；他將闡明，這表示割禮高於 Havayah 及托拉的層次。
這段提出本篇論述的問題：亞伯拉罕遵行了整部托拉，為何直到受命才為自己行割禮？接著指出，某句經文的首字母組成割禮，末字母組成 ה׳，這是回答問題的關鍵。
《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）（Rosh Hashanah）也運用相同的字母解讀，說明守護盟約會把 Havayah 引降至最低的層次，並指向這篇論述。這一解讀源自《Tikkunei Zohar》（תיקוני זהר）。
參考出處
- 1בעצם היום הזה · Genesis 42:1
- 2בעצם היום הזה נמול אברהם · Genesis 17:26
- 3מפני מה לא מל אברהם · בפי׳ ריב״א על התורה כ׳ שמכיון שקיום מצות מילה שייך רק פעם אחת, לכן לא מל א״ע עד שנצטווה על זה — וכן יש עוד תירוצים במפרשים. ראה לקמן מא, ב. הביאור ע״פ דרך הפשט ראה בלקוטי שיחות ח״ה ע׳ 146. ובפנימיות הענינים ראה לקו״ש שם ע׳ 79 הערה 25.
- 4שקיים כל התורה כולה עד שלא ניתנה · Mishnah Kiddushin 4:14
- 5שקיים . . ואפי׳ עירובי תבשילין · Yoma 28b:10–11
- 6לא בשמים היא · Deuteronomy 30:12
- 7מי יעלה . . ר״ת מילה · ת״ז בהקדמה בתחלתה ותי׳ כב. תי׳ ע׳ (קלא, א). בלקו״ת נצבים מה, ד מציין לכאן.
- 8מי יעלה לנו השמימה ר״ת מילה וס״ת הוי״ה · Tikkunei Zohar 131a:1
兩種割禮，以及超越妥拉的更高割禮 ¶2
2והענין דהנה תחלה כתיב ומלתם את ערלת לבבכם1 וכתיב ומל ה׳ אלקיך את לבבך ופי׳ שיש ב׳ בחי׳ מילה2 האחת היא מלמטה למעלה שצריכים אנו למול את ערלת הלב והוא ענין התשובה
其義如下：首先經上寫道：「你們要割去心上的包皮」；又寫道：「 ה׳ אלקיך要割去你心上的包皮。」其意是，割禮有兩個層次。第一個是由下而上：我們必須割去心上的包皮，這就是悔悟回歸（תשובה，teshuvah），
妥拉以兩種方式談到割去心上的包皮：一次是命令我們去做，另一次則是應許由 ה׳來做。第一種割禮「由下而上」，是我們自己努力除去那阻礙心感受 ה׳之性的「包皮」；這就是悔悟回歸，回歸 ה׳。
כמ״ש ושבת עד3 הוי״ה אלקיך בקיום התורה ומצות וארז״ל [ואמרו רבותינו זכרונם לברכה] אם ישראל עושין תשובה4 נגאלין ואם לאו אין נגאלין.5
正如經上所說：「你要歸回 ה׳ אלקיך」，藉著遵行妥拉（תורה，Torah）與誡命（מצות，mitzvos）。我們的賢者曾說：「以色列若悔悟回歸，便得救贖；若不然，便不得救贖。」
歸回 ה׳的經文，是指藉著遵行妥拉與誡命。Gemara（גמרא）的教導則將救贖與這種悔悟回歸連結起來：我們親自努力回歸，是得救贖的條件。
ואחר קבוץ גליות כתיב והביאך אל הארץ והטיבך6 כו׳. והוא המילה שמלמעלה למטה ומל ה׳ את לבבך
而在流亡者聚集之後，經上寫道：「祂要領你進入那地……並使你得益處」，等等。這就是由上而下的割禮：「 ה׳要割去你心上的包皮。」
只有在流亡者聚集之後，妥拉才應許 ה׳會領以色列進入那地、使他們得益處；也只有到那時，才說 ה׳要割去他們心上的包皮。這是第二種割禮，從「由上而下」而來，是 ה׳親自施行的作為。
(וזהו והטיבך מאבותיך בחי׳ מה רב טובך אשר צפנת7 כו׳ כי במשה שנולד מהול8 כתיב ותרא אותו כי טוב הוא9 כו׳)10
（這就是「祂待你比待你的列祖更好」[所指的]「祢所珍藏的良善何其浩大」這一層面，等等；至於生來已受割禮的摩西（משה），經上寫道：「她看見他，知道他是好的」，等等。）
括號中，Alter Rebbe 將「祂要善待你」（והטיבך，vehetivcha；源自「善」（טוב，tov））連結到 ה׳所珍藏的「祢所珍藏的良善何其浩大」（רב טובך，rav tuvcha）。賢者從新生的摩西被稱為「好」這個字，推知他生來已受割禮：「好」所描述的是從上而來的割禮，而不是人靠自己的努力成就的割禮。
והיינו שבחי׳ מילה ראשונה שמלמטה למעלה11 היא אתעדל״ת [אתערותא דלתתא] והאתעדל״ע [והאתערותא דלעילא] הוא הגלוי בחי׳ ומל ה׳ את לבבך כו׳.
也就是說，第一種割禮，由下而上，是由下而起的激發（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata）；而由上而起的激發（אתערותא דלעילא，isarusa dileila），則是「 ה׳要割去你心上的包皮」這一層面的顯現，等等。
他以Chassidus的用語重述這兩種割禮。我們自己割去心上的包皮，是由下而起的激發，是人的主動作為； ה׳割去心上的包皮，則是由上而起的激發，是從 ה׳而來的顯現。
והנה על מילה שניה הזאת שיהיה לאחר קבוץ גליות ולאחר קיום התורה כולה כתיב מי יעלה לנו השמימה ר״ת [ראשי תיבות] מילה שהיא למעלה מבחי׳ התורה
現在，關於這第二種割禮——它將在流亡者聚集、並且整部妥拉都已遵行之後發生——經上寫道：「誰要為我們升到天上去？」這句話的字首字母拼成割禮一詞（מילה，milah）；這一層面高於妥拉。
「誰要為我們升到天上去？」這句話的字首字母拼成割禮一詞，說的正是第二種割禮；它將在流亡者聚集、整部妥拉都已遵行之後到來。它在經文中的位置表明，這一層面高於妥拉。
כי על התורה נאמר לא בשמים היא12 שהיא נשפלת למטה דוקא וכנז׳ [וכנזכר] בגמ׳ [בגמרא] שא״ר [שאמר רבי] יהושע אין משגיחין בבת קול13 מפני שאין התורה בשמים כ״א למטה הימנה ונק׳ תורת הוי״ה
因為論到妥拉，經上說：「它不在天上」，表示妥拉特別降臨在下界。正如Gemara所提到的，拉比耶書亞（רבי יהושע）說：「我們不理會天上的聲音」，因為妥拉不在天上，而是在天之下。妥拉稱為「 ה׳的妥拉」，
「它不在天上」教導我們，妥拉已降臨這個世界，因此其律法由人在此世運用理智裁定。Gemara記載，拉比耶書亞正是以此為理由，駁回天上的聲音。妥拉藉著 ה׳降臨，因此稱為「 ה׳的妥拉」。
כי שם הוי״ה יו״ד צמצום14 ה׳ התפשטות ו׳ המשכה כו׳ שעי״ז נמשכה למטה15 אבל מילה הנ״ל היא למעלה משם הוי״ה עד שהיא בר״ת [בראשי תיבות] ושם הוי״ה הוא בס״ת [בסופי תיבות] וע״כ היא מבחי׳ ומדרגת השמימה.
因為 ה׳是：字母 י（yud）代表收縮（צמצום，tzimtzum），字母 ה（hei）代表擴展，字母 ו（vav）代表引伸下達，等等；藉此，妥拉便降臨下界。然而，上述的割禮高於 ה׳：割禮由字首字母拼成，而 ה׳則由字末字母拼成。因此，它屬於「向天上」（השמימה，hashamaymah）的層次與位階。
ה׳的字母描述 ה׳性如何向下流降：י是一個點，代表收縮；ה代表擴展；ו像一條垂直的線，代表引伸下達。割禮在經文詞語的字首字母中，而 ה׳則在字末字母中，這表明割禮屬於「天上」這一更高的層次，高於 ה׳。
ולמעלה מבחי׳ התורה שנשפלה למטה מבחי׳ שמים אלו.16 וע״ז ארז״ל [אמרו רבותינו זכרונם לברכה] גדולה מילה17 שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות.
而且[它]高於那從這些天界的層面降下、降至下界的妥拉層面。關於此，我們的賢者，願他們的記憶蒙福，說：「割禮偉大，因為為它締結了十三個盟約。」
因此，割禮高於從那些「天界」降下的妥拉。米示拿稱許「割禮偉大」，並提到十三個盟約，以此作為佐證：「盟約」一詞在亞伯拉罕受割禮的那一章中出現了十三次。
פי׳ גדולה מילה היא בחי׳ המילה הגדולה שמלמעלה למטה (ע׳ [עיין] במק״מ [במקדש מלך] על הזוהר ח״ג [חלק ג׳] דרל״ג ע״ב1819 ובלק״ת [ובלקוטי תורה (להאריז״ל)] פ׳ קדושים20 בטעמי מצות מענין גדולה מילה) שימול ה׳ את לבבך
「割禮偉大」的意思是：偉大割禮的層面，是由上而下的（見《Mikdash Melech》（מקדש מלך）對《Zohar》（זהר）的註釋，第三部，233b頁；又見阿里扎״ל（האריז״ל）的《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）《Kedoshim篇》中《Taamei HaMitzvos》（טעמי מצות）關於「割禮偉大」的論述）——也就是說， ה׳要割除你心上的包皮。
「偉大的割禮」是指由上而下、由 ה׳施行的偉大割禮。阿德莫爾‧哈扎肯（אדמו״ר הזקן）在括號中引讀者參看《Mikdash Melech》對《Zohar》的註釋，以及阿里扎״ל的《Likkutei Torah》和《Taamei HaMitzvos》（即 mitzvos 的理由；由拉比哈伊姆・維塔爾（רבי חיים ויטאל）記錄），其中《Kedoshim篇》對這句話作了如此解釋。這是阿里扎״ל的著作，不是阿德莫爾‧哈扎肯的《Likkutei Torah》。
ולכן נכרתה בי״ג בריתות פי׳ כידוע שענין הכריתת ברית הוא למעלה מן השכל והדעת21 ע״ד ב׳ אוהבים שעושים כריתת ברית להיות אוהבים זע״ז [זה עם זה / זה על זה]
因此，為它締結了十三個盟約。其解釋，眾所周知，是締結盟約這件事超越理性與認知；就如兩個彼此相愛的人締結盟約，使自己彼此相愛；
為何有十三個盟約？盟約的本質超越理性：兩位朋友締結盟約，使他們的愛不受日後各自心中想法變化的影響。
דהיינו שיוכרח להיות אוהבו אף אם לא היה נמשך אצלו אהבה זו אליו אח״כ מצד השכל והדעת מ״מ מכריח א״ע [את עצמו] לאהבה בבחינה שלמעלה מהשכל והדעת.
也就是說，他必須愛他：即使此後他對他的這份愛不再因理性與認知而在他心中生起，他仍強迫自己去愛，處於超越理性與認知的層面。
盟約使人必須繼續愛他的朋友，即使到了後來，他的理性與理解不再使他生出這份愛。這時，愛來自超越理性的境地，而這正是盟約所造就的。
וכך כדי להיות גילוי והמשכה בחי׳ מילה הגדולה הנ״ל (שהוא בחי׳ מה רב טובך כו׳)
同樣，為了使上文所說偉大割禮的層面顯現並被引降下來（這就是「你的美善何其廣大」等所指的層面），
同樣，偉大割禮——即 ה׳所珍藏的「偉大美善」——也必須從超越理性的層面引降下來。
הוא ע״י י״ג מדה״ר [מדות הרחמים]22 שהן למעלה מהחכמה והשכל ולכך היא למעלה מבחי׳ שם הוי״ה ולמעלה מבחי׳ תורה
這是藉由十三項慈悲屬性；它們高於智慧（חכמה，Chochmah）與理智，因此高於 ה׳的層面，也高於妥拉的層面
那個層面就是十三項慈悲屬性，它們高於 Chochmah 與理智。既然妥拉是 ה׳的智慧，經由 ה׳而降下，從十三項慈悲屬性引降的割禮便高於 ה׳與妥拉。
(כמו שי״ג מדה״ר [מדות הרחמים] הן בחי׳ שלמעלה מהתורה ולכן שם הוא סליחת עון) וע״ז נאמר עד יעבור עמך23 הוי״ה פי׳ עד יעבור בבחי׳ שלמעלה משם הוי״ה (וגם בי״ג מדה״ר [מדות הרחמים] כתי׳ [כתיב] ויעבור24 כו׳).
（正如十三項慈悲屬性屬於高於妥拉的層面，因此罪過就在那裡得蒙赦免。）關於此，經上說：「直到你的百姓越過， ה׳」；意思是：「直到[他們]越過」，進入高於 ה׳的層面。（關於十三項慈悲屬性，也寫著：「祂經過」等。）
這就是為何罪過藉由十三項慈悲屬性而得蒙赦免：赦免超越了作為智慧的妥拉律法所作的判定。經文「直到你的百姓越過， ה׳」被解作越過 ה׳；同一個動詞「祂經過」，也出現在西奈山所顯示的十三項慈悲屬性之始。
והנה בזה יובן ענין שאברהם קיים כל התורה כולה עד שלא ניתנה ולא קיים מצות מילה מפני שרצה להגיע לאותה מילה גדולה שמלמעלה למטה.
現在，藉此便能理解亞伯拉罕（אברהם）在妥拉尚未頒布之前便遵守了整部妥拉，卻沒有遵守割禮這項誡命（מצות，mitzvah）：因為他想要達到那由上而下的偉大割禮。
現在，開篇提出的問題便有了答案。亞伯拉罕沒有自行施行割禮，因為他若自行割禮，所得的只會是由下而來的較低層次；他想要的是從上而來的偉大割禮。
ולכך קיים כל התורה כולה שלמטה מאותה מילה ואח״כ זכה לאותה מילה גדולה שמלמעלה.25
因此，他遵行了整部妥拉，而整部妥拉都在那割禮之下；此後，他才配得那來自上方的偉大割禮。
也就是說，他遵行了其餘全部妥拉，將此作為自己由下而起的事奉；此後， ה׳賜給他那更高層次的割禮。
本段區分兩種心的割禮：一種由下而來，是我們藉著妥拉與誡命親自悔悟回歸；另一種由上而來，是 ה׳所賜的顯現，源自十三項慈悲屬性，高於理智、 ה׳與妥拉。這也說明了為何亞伯拉罕（אברהם）親自遵行妥拉的其餘部分，卻等待割禮到來。
正如《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）在〈Tazria〉中引述《Mikdash Melech》（מקדש מלך）所說，宏大的割禮是從Arich Anpin（אריך אנפין，長面）之根基（יסוד，Yesod）引下的；其中鬍鬚的十三項修飾（תיקונים，tikkunim），就是十三項慈悲屬性。《Torah Ohr》（תורה אור）的一則邊注補充說，海因割禮的功德而分開；這便將「直到祢的子民渡過」與割禮（מילה，milah）連結起來。《Sefer HaMaamarim》（ספר המאמרים）5679則從另一面解釋亞伯拉罕的割禮，說那是由下而上的精煉，並將此問題標明為有待研習。
參考出處
- 1ומלתם את ערלת לבבכם · Deuteronomy 10:16
- 2שיש ב׳ בחי׳ מילה · ראה אגה״ק סי׳ ד.
- 3ושבת עד ה׳ אלקיך · Deuteronomy 30:2
- 4אם ישראל עושין תשובה · Sanhedrin 97b:14–15
- 5ואם לאו אין נגאלין . . ומל ה׳ את לבבך · בסה״מ תקס״ג ע׳ יא ”ואם לאו אין נגאלין כו׳ והוא ע״י המילה שמלמטה כו׳ למול את ערלת הלב כו׳ לשוב אל ה׳ ע״י קיום התורה כו׳ שעי״ז נגאלין כו׳. והמילה הב׳ הוא ע״ד שיהי׳ אחר הגאולה כדכתיב ושבת כו׳ והביאך אל הארץ כו׳ והטיבך כו׳ שהוא לאחר קיבוץ הגליות”.
- 6והביאך אל הארץ והטיבך · Deuteronomy 30:5
- 7מה רב טובך אשר צפנת · Psalms 31:20
- 8במשה שנולד מהול · Sotah 12a:17
- 9ותרא אותו כי טוב הוא · Exodus 2:2
- 10(וזהו והטיבך . . טוב הוא כו׳) · הענין ליתא בסה״מ תקס״ג.
- 11שבחי׳ מילה ראשונה שמלמטה למעלה · ראה בסה״מ עטר״ת ע׳ פה דשם מבאר דענין המילה דאברהם הוא ”ע״ד הבירור מלמטלמ״ע (ועמ״ש בתו״א והוספות בד״ה בעצם היום, וצ״ע)”.
- 12לא בשמים היא · Deuteronomy 30:12
- 13וכנז׳ בגמ׳ שא״ר יהושע אין משגיחין בבת קול · Bava Metzia 59b:5
- 14כי שם הוי״ה יו״ד צמצום . . . · ראה אגה״ת פ״ד.
- 15שו״ה בבת קול — ונק׳ תורת הוי׳ . . נמשכה למטה · ליתא בסה״מ תקס״ג.
- 16ושם הוי׳ הוא בס״ת . . מבחי׳ שמים אלו · ליתא בסה״מ תקס״ג.
- 17גדולה מילה · Nedarim 31b:8–9
- 18ע׳ במק״מ על הזהר ח״ג דרל״ג ע״ב · מובא בלקו״ת פ׳ תזריע כא, ב. ”מארז״ל . . גדולה מילה . . ופי׳ במק״מ . . דהיינו שנמשך מיסוד דא״א שיש בו י״ג ת״ד שהם י״ג מדות הרחמים”.
- 19ע׳ במק״מ על הזוהר ח״ג דרל״ג ע״ב · Zohar, Pinchas 57:348–350
- 20ובלק״ת פ׳ קדושים · ראה גם לק״ת עקב טו, ב ”גדולה מילה שנכרתו עליה י״ג כריתות שכמו שיש י״ג ת״ד בדיקנא עילאה דא״א כך הוא ג״כ בדיקנא תתאה בבחינת יסוד כו׳ כמ״ש בלק״ת פ׳ קדושים”.
- 21שענין הכריתות ברית הוא למעלה מן השכל והדעת · ראה לקו״ת נצבים מד, ב.
- 22הוא ע״י י״ג מדה״ר · Rosh Hashanah 17b:7–8
- 23עד יעבור עמך ה׳ · Exodus 15:16
- 24וגם בי״ג מדה״ר כתי׳ ויעבור · Exodus 34:6
- 25ומל ה׳ אלקיך · Deuteronomy 30:6
「在那一天的本質中受了割禮」 ¶3
3וז״ש [וזהו שכתוב] נמול אברהם1 ולא כתיב וימל א״ע [את עצמו] כמ״ש תחלה גבי מילת ישמעאל ומקנת כספו דכתיב וימל2 כו׳
這就是為什麼經文說：「亞伯拉罕（אברהם）受了割禮」，而沒有寫「他為自己行了割禮」；正如前文論到以實瑪利（ישמעאל）和他用錢買來的人受割禮時，經文寫道：「他行了割禮」等等。
經文的措辭證實了這一點。論到以實瑪利和那些僕役，妥拉用主動語態說亞伯拉罕「為他們行了割禮」；而論到亞伯拉罕自己，則用被動語態說他「受了割禮」，並沒有說他為自己行了割禮。
לפי שהיא המילה שמלמטה כדכתיב ומלתם את ערלת לבבכם אבל אברהם זכה לגילוי בחי׳ ומל ה׳ את לבבך ע״כ נאמר נמול אברהם כו׳.
因為那是由下而來的割禮，正如經文所說：「你們要割除自己心上的包皮。」但亞伯拉罕蒙恩，得以看見「הוי׳（Havayah）要為你的心行割禮」這一層面（בחינה）的顯現；因此經文說：「亞伯拉罕受了割禮」等等。
主動語態適用於由下而來的割禮，也就是人親自行的割禮。被動語態則表明，亞伯拉罕領受了由上而來的割禮，也就是 ה׳所施行的割禮。
這就是[「就在這日（בעצם היום הזה，be’etzem hayom hazeh）他受了割禮」的意思]：也就是說，在這一日的本質之中。而「這一日」就是那全然綿長、全然美好的日子等等。
「就在這日」（be’etzem）一詞也有「在本質之中」的意思。「這一日」就是賢者稱為「全然綿長」和「全然美好」的日子，也就是來世。
והעצמיות של היום הזה היינו אותו הגילוי הגדול שיהי׳ [שיהיה] לע״ל [לעתיד לבוא] גילוי בחי׳ רב טובך5 וזהו שכולו טוב וכשנתגלה לו בחי׳ העצם של היום הזה אז נמול אברהם כו׳:
而這一日的本質，就是未來時代將有的那偉大顯現：顯現「祢豐厚的善恩」這一層面（בחינה）。這就是[「全然美好」的意思]。當這一日的本質這一層面向他顯現時，亞伯拉罕便受了割禮等等。
那一日的「本質」，就是未來時代將要顯現、深藏於 ה׳的豐厚善恩。亞伯拉罕受割禮時，這一顯現示給了他；因此，他的割禮是由上而來的。
經文的措辭印證了這個回答：「受了割禮」這一被動語態，表明亞伯拉罕領受了由上而來的割禮；而「在那一日的本質之中」，則表明這割禮源自未來那「全然美好」之日的顯現。
《Or HaTorah》（אור התורה）（Pinchas）將「這一日」解作流溢界（אצילות，Atzilus）的小面相（情感屬性）（ז״א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin），而將它的「本質」解作包裹在其中的無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）；並將照亮日子的太陽，比作父（אבא，Abba）的根基（יסוד，Yesod）照入小面相。
參考出處
- 1נמול אברהם · Genesis 17:26
- 2גבי מילת ישמעאל ומקנת כספו דכתיב וימל · Genesis 17:23
- 3בעצם היום — פי׳ בעצמיות של היום · באוה״ת פ׳ פינחס ע׳ א׳רא: ור״ל כי היום הזה היינו ז״א דאצי׳ שנק׳ יום ונק׳ זה ע״ד משה רבינו ע״ה נתנבא בזה היינו בחי׳ אספקלריא המאירה, אמנם העצמי׳ של בחי׳ ז״א היינו אוא״ס המלובש בו ע״ד שנת״ל בפי׳ בי נשבעתי כו׳ וכן בגשמיות ביום מאיר השמש אשר שמש הוא בחי׳ יסוד אבא המאיר בז״א כדפי׳ הרמ״ז ר״פ בהעלותך ור״פ אמור בענין שמש צדקה.
- 4היום שכולו ארוך שכולו טוב · Kiddushin 39b:8
- 5רב טובך · Psalms 31:20
瑪瑪爾學完了嗎？
標記為已學習；此篇將計入本週及本年度的希尤姆。
在事奉中的實踐
人必須先盡自己的本分，藉著 תשובה，並遵行妥拉與誡命（מצוות，mitzvos），為自己心上的「包皮」行割禮，正如亞伯拉罕遵行了整部妥拉。這種由下而起的事奉，為他預備好領受更高的割禮；那割禮是從上方賜下的禮物，超越他憑自己的理性與努力所能達到的一切。
討論問題
- 為何亞伯拉罕親自為自己行割禮，只會是「下層」的割禮？等待受命使他得著了什麼？
- 「誰要替我們升到天上？」一語的字母讀法，如何表明割禮超越妥拉？同一節經文又說妥拉「不在天上」，這兩者如何相合？
- 朋友之間的盟約在什麼意義上「超越理性」？這如何闡明割禮的十三個盟約？
- 為何由下而來的割禮（תשובה與妥拉）必須先於由上而來的割禮？為何後者與流亡者歸聚之後的時期相關？
- 「他行了割禮」與「亞伯拉罕受了割禮」在意義上有何不同？