《托拉奧爾》 · 帕拉沙 Lech Lecha · 瑪瑪爾 3
ולא יקרא עוד שמך אברם והיה שמך אברהם…
你的名字不再稱為亞伯蘭（אברם）
由 AI 根據我們的英文版翻譯，並經過數輪對照英文與希伯來文的檢查和修訂。英文版本身仍由人工讀者審閱中。若您熟悉中文，懇請協助審閱本譯文。 志願協助審閱
核心要旨
ה׳讓創造保持未臻完成，好使人能使它完善：遮蔽 ה׳ 性的屏障使世界得以存在；透過割禮，以及在聖潔中進行的平日勞作，原本隱藏的便顯露出來，日常俗務也被提升至 שבת（Shabbos）中。
瑪瑪爾概要
本篇 maamar 探問，為何割禮使亞伯蘭（אברם）改名為亞伯拉罕（אברהם）。依據米德拉什（מדרש，Midrash）的說法，六日所造的一切都需要人使之完善，正如苦羽扇豆必須經過調製才會變甜。阿德莫爾·哈扎肯（אדמו״ר הזקן）解釋其中的原因：創造每天都從無中重新更新，而物質只能透過屏障——隔幕（מסך，masach）與帕爾薩（פרסא，parsa）——才得以產生，正如至聖所前的帷幕。每一道隔層都產生新的衍生之光。某些屏障仍在聖潔之中（「聖與聖」）；聖與俗之間的屏障則遮蔽光，使各個領域感覺自己與 ה׳ 分離，儘管祂仍在維繫它們。在日常俗務之中，猶太人的一週是「在聖潔純淨中預備的俗務」： שבת 的光照入其中，但仍須保持遮蔽，才能進行工作；人藉著工作更新創造，並將它提升至 שבת 中。割禮也是同樣的完善：亞伯蘭這位被屏障遮蔽的「崇高之父」，成為亞伯拉罕；他名字中增添的 ה，揭示智慧（חכמה，Chochmah）與理解（בינה，Binah）。（מילה，milah，即「מל」（mal）加上「י״ה」（Yud-Hei）；「mal」意為說話與面向。）在下方，割禮揭開生命的根源，使它「為我們的子孫」而顯露，卻不減損其崇高性。
綱要
- 創造需要完善割禮與羽扇豆的米德拉什故事指出： ה׳ 創造世界，是要人使它完善。創造每日更新，需要一道屏障，如聖殿帷幕一般，隔在各個世界之間。¶1
- 衍生之光每一道隔層都產生新的光；這光並非源頭之光的本質，直到物質由此形成。¶2
- 聖與俗不同於聖潔之中的屏障，聖與俗之間的屏障遮蔽得如此徹底，以致各個領域感覺自己獨立於 ה׳，儘管 ה׳ 仍以「萬神之上的 ה׳」維繫它們。¶3
- 勞作的一週使日常俗務成為聖潔： שבת 的光照入平日；平日仍須保持遮蔽，才能進行工作。勞作更新創造，並將它提升至 שבת 中。¶4
- 亞伯蘭成為亞伯拉罕亞伯蘭是屏障背後崇高的源頭；割禮（מל 加上 י״ה）揭示智慧與理解，猶如言語與חשמל（Chashmal），一直延伸至未來時代。¶5–7
- 在人身上的割禮在下方，割禮與撕開包皮（פריעה，peri'ah）揭開生命的根源，使它「為我們的子孫」而顯露，同時保有其崇高性；對猶太人而言，區分（הבדלה，havdalah）意味著使日常俗務成為聖潔。¶8
關鍵概念
- 屏障／隔層（מסך，masach；פרסא，parsa）מסך, פרסא
- 一道屏障，神聖之光透過它從一個層級傳至下一個層級。它遮蔽光，使新的、與原先不同的事物得以產生。
- 衍生之光（אור של תולדה，or shel toladah）אור של תולדה
- 一道隔層另一側所產生的新光；它源自第一道光，卻不是第一道光的本質。
- 聖與俗之間בין קדש לחול
- 最深的屏障，徹底遮蔽光，使它下方的事物感覺自己與 ה׳ 分離；這不同於「聖與聖」之間的分隔。
- 在聖潔純淨中預備的俗務חולין שנעשו על טהרת הקדש
- 被聖潔浸潤的日常活動，如 חול המועד（chol hamoed）以及汲取 שבת 之光的一週；同時仍保持足夠的遮蔽，使工作得以進行。
- 完善（תקון，tikkun）תקון
- 人使 ה׳ 刻意留待完善的創造臻於完整，如使苦羽扇豆轉甜；割禮便是這種完善的典範。
- 割禮：mal 與 Yud-Heiמילה – מל י״ה
- 割禮具有揭示的作用：Yud-Hei 象徵智慧與理解；「mal」意為說話與面向，使隱藏的事物顯露出來。
創造需要完善 ¶1
「你的名字不再稱為亞伯蘭（אברם），而要稱為亞伯拉罕（אברהם），因為[我已使你成為]多國之父」，等等。
本篇講論（מאמר，maamar）以 ה׳ 在割禮之約時對亞伯蘭說的話開篇；當時，他的名字添上了字母 ה。貫穿整篇講論的問題是：為何割禮要改變他的名字，使他成為「多國之父」？
הענין כי הטעם למילה דכתיב אשר ברא אלקים לעשות3 לתקן4 שעדיין צריך תקון ע״י האדם כי הגם שכבר ברא אלקים את האדם לא בראו בשלימות
解釋如下：割禮的理由在於，經上寫道：「אלקים所創造，是為了成就」；也就是說，要使之臻於完善，因為它仍需要由人來完善。雖然 אלקים已經創造了人，祂卻沒有把人創造成完整的。
這句話是指第一個安息日之前的創造之工；米德拉什將其解讀為「為了完善而創造」： ה׳ 有意讓創造尚未完成，使人得以完成它。割禮正是這一模式的例子： ה׳ 所造的身體，由人的行為使之完善。
וכדאיתא במדרש רבה5 (פ׳ בראשית פ׳ י״א) ששאל על המילה6 אם חביבה היא המילה למה נברא האדם ערל7 והיתה התשובה שכל מה שנברא8 בשימ״ב [בששת ימי בראשית] צריכים עשייה ותקון וכמו התורמסין שצריכין תיקון.91011
正如《Midrash Rabbah》（מדרש רבה），《Bereishis》篇第十一章所載：[有人]問及割禮：「如果割禮如此可貴，為何人被創造時沒有受割禮？」答案是，創世六日所創造的一切，都需要進一步加工和完善，正如羽扇豆也需要加工完善。
在米德拉什中，一位哲學家問：如果割禮如此蒙喜愛，為何第一個人沒有受割禮？答案是，創世六日所造的一切都需要進一步加工，正如苦澀的羽扇豆必須先去除苦味，才能食用。羽扇豆在本篇講論中成為完善創造的意象。
ולהבין המשל איך הוא דומה לנמשל. הנה נודע מאמר המחדש בטובו12 בכל יום תמיד מע״ב [מעשה בראשית]
[我們必須]明白這個比喻如何對應它所闡明的事。眾所周知，有這樣一句話：「祂以良善，每日不斷地更新創造之工。」
現在要把比喻應用於此：世界本身在哪一方面像尚未完成的身體或苦澀的羽扇豆？阿爾特雷貝從《示瑪》之前的晨間祝福談起；祝福中說， ה׳ 每日更新創造之工。
תמיד הוא החדוש יש מאין וענין התהוות יש וגשמי מאין ורוחני א״א להיות כך רק ע״י בחינ׳ [בחינת / בחינה] מ״ש והבדילה הפרוכת13 לכם בין הקודש כו׳
「不斷」指的是從無到有的更新。某種有形而物質的存在，不可能從無形、屬靈的「無」中形成；唯有經由「帷幕要為你們隔開聖所與……」等經文所說的那一層面，才有可能。
「不斷」表示創造並非過去某一刻發生的事件，而是持續不斷地使某物從無中產生。要使有形、物質之物從屬靈之物中產生，就必須有某種屏障，如會幕中的帷幕，將聖所與至聖所隔開。
כי בהמ״ק [בית המקדש] שם היה מקור ההשפעה וגילוי השכינה14 בקדה״ק [בקודש הקדשים] ולהיות ההשפעה נמשך משם ולהלאה לא היה ע״י גילוי כל כך
因為在聖殿（בית המקדש，Beis HaMikdash）中，至聖所是流注[神聖影響]的源頭，也是聖者的臨在（שכינה，Shechinah）顯現之處。要使流注從那裡繼續向外傳下去，就不能以如此程度的顯露來進行，
在聖殿中， ה׳ 的臨在曾在至聖所公開顯現；祝福也從那裡流向世界。但若流注以同樣公開顯露的方式向外傳出，就不可能有任何與 ה׳ 相區別的事物形成。
כי א״כ היה הכל אחד רק שנמשך ע״י מסך מבדיל והוא הפרוכת המבדיל בין קדה״ק [קודש הקדשים] ששם הי׳ [היה] גילוי השכינה לבחי׳
因為若是如此，一切便都只是一體。因此，流注是經由一道隔絕的屏障而傳下來的；這就是帷幕，它將至聖所——聖者的臨在在那裡顯現——與
在完全顯露之下，一切都會融入 ה׳，成為「一體」，世界便沒有空間感覺自己存在。因此，流注經由一道隔絕的屏障傳下來；帷幕就是這道屏障的意象，它位於至聖所之前。
קדש ופרכת ת״א [תרגום אונקלוס] פרסא וכמה בחי׳ פרוכת הי׳ [היה] בבהמ״ק [בבית המקדש] ומשכן שכל ההשתלשלות מעולם ועד עולם הוא ע״י מסך פרסא מפסיק בין כל עולם כו׳.15
聖所。並且，《安克羅斯譯本》（Targum Onkelos，תרגום אונקלוס）將「帷幕」（פרכת，paroches）譯作「隔屏」（פרסא，parsa）。聖殿和會幕中有好幾種帷幕，因為整個世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus），從一個世界到另一個世界，都是經由一道屏障——一道在每個世界之間截斷其連續性的隔屏——而形成的，等等。
本文引用《安克羅斯譯本》對 parsa 一詞的譯法：《安克羅斯譯本》將「屏障之帷幕」（paroches hamasach）譯作「parsa 之帷幕」；parsa 是卡巴拉用來指稱世界之間隔屏的詞。會幕和聖殿中的各種帷幕，反映出層層下延的每一步、從一個世界到下一個世界，都經過這樣一道隔屏。
這段將亞伯拉罕改名與割禮連結起來，引用米德拉什所說：一切受造之物仍須由人加以完善；接著引入屏障（parsa），說明物質如何持續從屬靈中更新而來。
在卡巴拉中，parsa 尤其指位於流溢界（אצילות，Atzilus）之下、將它與創造界、形成界及行動界分隔開來的屏障；此處阿爾特雷貝將其概括為每一個世界與其下方世界之間的屏障。米德拉什本身還將羽扇豆與芥末、小麥一同列舉，並以「甚至人也需要完善」作結。
參考出處
- 1ולא יקרא עוד שמך אברם · Genesis 38:4
- 2ולא יקרא עוד שמך אברם · Genesis 17:5
- 3אשר ברא אלקים לעשות · Genesis 2:3
- 4אשר ברא אלקים לעשות לתקן · Bereshit Rabbah 11:9
- 5במדרש רבה · ראה גם מד״ר ס״פ וישלח ס״פ פ״ג התבן והקש כו׳ המתינו עד שתבוא הגורן כו׳. מובא באוה״ת לך לך כרך ד ע׳ תשטו, א. תשכח, ב. ומבואר באוה״ת יתרו כרך ז ע׳ ב׳תש.
- 6ששאל על המילה · ראה דרך מצותיך ח, ב.
- 7למה נברא האדם ערל · ראה לקו״ש חכ״ה ע׳ 14 הערה 9 בענין שאדה״ר נולד מהול ע״ש.
- 8שכל מה שנברא · ראה ספר המאמרים תש״ג ע׳ 100.
- 9והיתה התשובה . . שצריכין תקון · באוה״ת לך לך כרך ד תשטז, א מבאר ”ועדיין אינו מובן כי למה נברא שיהי׳ צריך תיקון” ע״ש וראה שם תשיז, א שמבאר שלכאורה הכוונה כדי שיהי׳ שייך עבודת האדם באתעדל״ת ע״ש בארוכה (המאמר הנ״ל הוא הגהות לסידור שער המילה קמה, א). וראה בסה״מ תרכ״ז ע׳ שיב. (הוצאת תש״ס) ע׳ שלה. בלקו״ש חכ״ה ע׳ 14 נתבאר איך לתווך זה עם מארז״ל עולם על מליאתו נברא ע״ש באריכות.
- 10התורמסין שצריכין תיקון · ראה באוה״ת יתרו כרך ז׳ ע׳ ב׳תש.
- 11שכל מה שנברא בשימ״ב צריכים עשייה ותקון וכמו התורמסין שצריכין תיקון · Bereshit Rabbah 11:6
- 12המחדש בטובו · בסידור מביא ראיה זה אחר הענין ”אור של תולדה”, ושם מוסיף ”מה שאנו אומרים המחדש בטובו בכל יום מע״ב כו׳ דלכאורה מה זו חידוש יש בהשמים וארץ מיום לחבירו”.
- 13והבדילה הפרוכת · Exodus 26:33
- 14ששם הי׳ גילוי השכינה · ע׳ בסידור בד״ה ביאור למ״ש בסש״ב פנ״ב.
- 15מפסיק בין כל עולם כו׳ · בסה״מ תקס״ו מפרש ”שע״י שעברה דרך פרסא נשתנה למהות יש מחודש מה שלא היה מקדם שבחי׳ השפע שקודם הפרסא נק׳ לגבי בחי אין”. ע״ש בארוכה.
衍生之光 ¶2
2וזהו ענין המחדש בטובו שהתהוות מאין ליש הוא ע״י חדוש דהיינו ע״י מסך ופרסא נעשה אור חדש אור של תולדה1 ואין זה ממהות אור הראשון2 וכשיורד ומשתלשל נעשה עוד פרסא עד שנתהוה גשמיות ממש:3
這就是「祂以良善更新」的含義：從無到有的生成，是藉著更新而實現的。也就是說，透過一道屏障和一道隔幕，便產生一種新的光，即一種衍生之光；它並非第一道光的本質。當它繼續下降、層層遞降時，又形成另一道隔幕，直到真正的物質性形成。
這正是祝福中提到「更新」的原因：光穿過一道隔幕時，另一側出現的並不是縮小了的原有之光，而是由它所生出的新光，如同孩子有別於父母。每一道後續的隔幕又產生另一種新光，直到物質實體形成。
本段說明創造每日的「更新」：每一道隔幕都產生一種衍生的新光；一連串隔幕使創造逐步下降，直到有形物質。
Kehot 的註釋說明，這光為何被稱為「新」：隔幕改變了光原有的樣貌，因此，相對於隔幕上方的光而言，它就是新的。在《Torah Ohr》（תורה אור）的 Vayera 篇中，同一觀念以老師的譬喻為例：學生由此生出新的見解。
參考出處
- 1אור חדש אור של תולדה · ראה לקמן יד, ג. סידור קמה ב. סה״מ תקס״ט ע׳ ג. ביאוה״ז לאדהאמ״צ יז, א. סיום ר״ה תרס״ג. ביאור זה שנק׳ אור של תולדה מצויין ריבוי פעמים בדא״ח לכאן. וכן הלשון בסידור קמה, ב. אבל בסה״מ תקס״ו כתב המניח הרה״ק ר׳ משה בן אדה״ז שהמשכת השפע דזיו השכינה ב״ה מהיכל ק״ק מצטרך להיות דרך מעביר הפרוכת” אבל לקמן בהביאור שם ע׳ סא מזכיר ענין ”אור של תולדה”.
- 2ואין זה ממהות אור הראשון · ראה אוה״ת בראשית כרך ד תשיח, א. ובספר הערכים-חב״ד כרך ג טור שפו הערה 6 שלכאורה הכוונה הוא שהטעם על מה שהאור הנמשך ע״י הפרסא נקרא ”אור חדש” הוא לפי שע״י הפרסא משתנה האור מכמו שהי׳ קודם וממילא הוא חידוש לגבי האור שלפני הפרסא, ע״ש.
- 3פרסא עד שנתהוה גשמיות ממש · ענין הפרסא הוא כדי שבי״ע יהי׳ ביכולת לקבל האור. ראה סה״מ תרל״ט ח״א ע׳ קעט בהנחת כ״ק מהורש״ב.
聖與俗 ¶3
然而，分隔的屏障有好幾種。因為還有另一個層面，[關於這個層面]，我們在安息日結束時說：「那位在聖與俗之間作分別者。」
此處轉而談另一種分別。前面所說的屏障，是分隔神聖範疇內的不同層次；分別祝福所說的，則是聖與俗之間的分隔。
שהוא מסך מבדיל גמור ואינו דומה לפרסא שמפסיק בין הקודש לקדה״ק [לקודש הקדשים] שזהו דרך השתלשלות אותו אור עצמו שנתגשם
這是一道完全分隔的屏障，不同於隔開聖所與至聖所的帷幕；後者乃是同一道光沿著世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus），逐漸變得較為物質化，
聖所與至聖所之間的帷幕，讓同一道光繼續向下流入，並逐漸變得較為粗重。帷幕之後仍是那道光，只是以較低的形態顯現。
וגם לאחר הפרסא הוא קודש (וע״ד שמבדילין במ״ש ליו״ט [ליום טוב] המבדיל בין קדש לקדש) משא״כ בין קדש לחול הוא מסך שמעלים ומסתיר האור עד שנעשה נפרד ממש
而且，帷幕之後仍然是神聖的（正如在安息日（שבת，Shabbos）結束、進入節日（יו״ט，Yom Tov）時，我們所說的分別：「那位在聖與聖之間作分別者。」）。但聖與俗之間則不同：那是一道遮蔽並隱藏光的屏障，直到[屏障另一側的事物]真正成為分離的存在，
因此，這種帷幕之後仍然是神聖的，正如安息日之後接著節日時所誦的分別祝福，稱之為「聖與聖之間」的分別。聖與俗之間的屏障，則把光完全遮蔽，使其下方的事物感覺自己是獨立存在的。
כמו היכלות החיצונים4 המגביהים א״ע [את עצמו] לומר לי יאורי5 כו׳ אלא שואתה מחיה את כולם6 וקרו ליה אלהא דאלהיא7 ואינן כופרים ממש
就像外在宮殿，那裡的存在自高自大地說：「我的河是我的。」等等；只是「祢使他們全都得以存活」，而他們稱祂為「אלקי האלקים」，並非公然否認祂。
「外在宮殿」是神聖範疇之外的諸界；《祈禱書》版本將其解釋為列國的七十位天上臣宰。他們自誇是自我成就的，如同法老誇口說「我的河是我的」；然而，祢仍賜生命給他們全體。《塔木德》說，他們稱祂為「אלקי האלקים」：他們承認有一位至高者，並未公然否認祂。
וזהו הודו לאלקי האלקי׳8 כל״ח [כי לעולם חסדו] שלעולם חסדו והשפעתו מעולם ועד עולם עד שהוא בבחי׳ אלקי האלקים במקום ההעלם וההסתר והחושך ועל מסך מבדיל זה נאמר אלביש שמים קדרות9 וכו׳:
這就是「你們要稱謝 אלקי האלקים，因祂的慈愛直到『永遠』（לעולם，le'olam）」的意思：祂的慈愛與流注從一個世界延伸到另一個世界，直到在隱晦、遮蔽與黑暗之處，祂仍處於「אלקי האלקים」這一層面。論到這道分隔的屏障，經上說：「我使諸天披上黑暗。」等等。
阿德莫爾·哈扎肯將「祂的慈愛直到永遠」解作「直到諸世界」：ה׳的慈愛從一個世界延伸到另一個世界，甚至進入最深的隱晦之處；在那裡，人們只知道祂是 אלקי האלקים。以賽亞所說「我使諸天披上黑暗」，正是指這厚重的遮蔽，也就是這道屏障。
本段區分兩種屏障：一種是神聖範疇內的帷幕，同一道光透過它繼續向下流入；另一種是聖與俗之間的屏障，它徹底遮蔽光，使諸界感覺自己獨立於ה׳而存在，儘管仍由祂維持。
《祈禱書》在 Kehot 的註釋中引述說，經文所說的麻布是用獸皮製成，而非織布；這是一種更為厚重的遮蔽物，使七十位臣宰變得如此分離，以至於意圖反叛。查馬赫·策德克（צמח צדק）引用 Midrash 的 Yefeh Anaf 註釋，將這件衣服與哀歎「我們沒有看見我們的徵兆」聯繫起來。
參考出處
- 1אך יש כמה מיני מסכים המבדילין · בסידור קמה, ב ובאוה״ת כאן תשטו, ב מבאר ”מ״מ הוא רק הבדלה בין קודש לקודש שגם אחר הפרסא הוא קודש” וע״ז בא הביאור מענין המבדיל בין קודש לחול.
- 2עוד בחינה שאומרים במוצאי שבת · ראה דרך מצותיך מצות מילה ז, ב.
- 3
- 4כמו היכלות החיצונים · בסידור קמה, ג מבאר הענין בע׳ שרים.
- 5לי יאורי · Ezekiel 29:3
- 6ואתה מחי׳ את כולם · Nehemiah 9:6
- 7וקרו לי׳ אלהא דאלהיא · Menachot 110a:5–6
- 8הודו לאלקי האלקי׳ · Psalms 136:2
- 9אלביש שמים קדרות · Isaiah 50:3
勞作的一週 ¶4
現在，在世俗這一層面中有兩個層次。第一，是完全世俗的層次，即Nogah（נוגה，Nogah）的殿堂；它們稱祂為「眾神之上的 ה׳」，如前所述。
世俗本身有兩個層次。第一是全然世俗的部分：「Nogah的殿堂」，也就是Nogah之半透明外殼（קליפת נוגה，kelipas nogah；善與惡混雜其中）的領域；如前所述，它們只從遠處承認 ה׳，稱祂為「眾神之上的 ה׳」。
הב׳ הוא בחי׳ חולין שנעשו על טהרת הקדש חולו של מועד דהיינו שנמשך הארה מקדושה בחי׳ בטול גם בהחול וכמו ע״י שמירת שבת יש הארה בששת ימי החול מבחי׳ קדושת השבת.
第二，是「以神聖的純潔為準則而處理的世俗事物」這一層次，[例如]節期中間日（חולו של מועד，chol hamoed）。也就是說，從神聖而來的光照——自我消融（ביטול，bittul）這一層面——也被引入世俗之中；正如藉著遵守安息日（שבת，Shabbos），六個平日也會得到來自安息日神聖層面的光照：
第二，是滲透著神聖的世俗。這個說法出自哈拉卡：以聖物的純潔規範處理普通食物。節期中間日是其典範：這些日子仍可工作，卻帶有節期的神聖；正如安息日的光照進一週的日子。
ג׳ ימים הראשונים משבת שעברה וג׳ ימים אחרונים משבת הבא וזה נמשך לישראל בששת ימי המעשה2 מקדושת שבת להיות כל מעשיהם בחול
前一個安息日之後的前三天，以及即將到來的安息日之前的最後三天。這種光照從安息日的神聖引入猶太人在六個工作日中的生活，使他們在世俗中的一切作為都能……
一週分為兩部分：星期日至星期二承接剛過去的安息日，星期三至星期五則承接即將到來的安息日。如此一來，猶太人在平日中的活動本身也能帶有神聖。
ע״ד חולין שנעשו עטה״ק [על טהרת הקודש] (וזהו ענין הבדלה במו״ש [במוצאי שבת] ברוך המבדיל כו׳ הברכה היא המשכה שיהיו החולין נעשי׳ [נעשית / נעשים] עטה״ק [על טהרת הקודש])3 וע״ז נאמר ששת ימים תעשה מעשיך4 וכו׳
以「以神聖的純潔為準則而處理的世俗事物」的方式。（這就是安息日結束時舉行區分禮（הבדלה，havdalah）的含義：「應受祝福的……使神聖與世俗分開者」等等；這項祝福是一種引入，使世俗事物能以神聖的純潔為準則而處理。）對此經文說：「六日你要作你的工」等等。
因此，安息日結束時的區分禮不只是分別，也是一項祝福；在Chassidus中，祝福意味著引入：它把神聖引入一週，使工作日成為「以神聖的純潔為準則而處理」的日子。經文「六日你要作你的工」在此被理解為要人如此行的訓示。
וצריך להיות ששת ימי המעשה דוקא ע״י ההעלם ומסך (המבדיל בין קדש לחול) שאל״כ [שאם לא כן] היה בטול ממש
而六個工作日必須是在隱蔽與屏障（分隔神聖與世俗的屏障）之中，否則就會發生真正的自我消融（ביטול），
然而，工作日必須仍被遮蔽，屏障也必須存在。否則，神聖會使它們完全自我消融，人便無法從事任何工作。
וכמו ענין תפלת שמו״ע [שמונה עשרה] בהשתחוואו׳ [בהשתחוואות] וכמו שא״א להרים יד לפני המלך כו׳ ומאן דמחוי במחוג קמי מלכא5 כו׳.
正如十八祝福祈禱（תפילת שמונה עשרה，Shemoneh Esreh）中鞠躬的情形；又如在君王面前不可能舉起手等等，以及「在君王面前以手指作手勢的人」等等。
請看十八祝福祈禱：人在 ה׳ 面前站立並鞠躬，如同在君王面前；身處這樣的威儀之中，人不能舉手，甚至不能伸指示意。完全顯現之下，沒有行動的餘地。
ובאמת כתי׳ [כתיב] יגיע כפיך כי תאכל6 ע״י ל״ט מלאכות הזורע והחורש והקוצר כו׳ דהיינו שע״י המעשה ממשיך הוי״ה חדשה והתהוות דבר חדש להיות המחדש בטובו מעשה בראשית דוקא וזהו אשר ברא אלקים לעשות.
然而，實際上經文寫道：「你吃自己雙手勞碌所得」；這是藉著三十九種工作——播種、耕耘、收割等等。也就是說，藉著實際行動，人引入新的存在，使新的事物得以形成，從而特別實現「那位以祂的良善更新創造之工者」。這就是「אלקים（Elokim）創造，使之完成」的意思。
詩篇稱許人吃自己雙手勞碌所得；這勞作包括三十九種工作（即安息日所禁止的工作類別）、播種、耕耘、收割等等，因為人藉著工作使新事物得以形成，正如 ה׳「更新」創造。表示這種新存在的詞是新存有（הויה，havayah）；它的寫法與 הוי׳（Havayah）相同，而 ה׳這個名稱使萬物得以存在。這就是「אלקים創造，使之完成」的意思：אלקים創造，而人的作為使之完成。
תורמוסין צריכין תקון להפוך מרירו למיתקו להיות מי שטרח7 בע״ש [בערב שבת] יאכל בשבת שיתעלה הכל בבחי׳ שבת
羽扇豆需要經過修治，把苦味轉化為甘甜，使「在安息日前夕辛勞的人，將在安息日享用」，使一切都提升到安息日的層次。
回到米德拉什中的羽扇豆：世界的苦味藉著人的工作而得以轉甜，正如《塔木德》所說，只有在星期五預備的人，才能在安息日享用。平日的努力，最終使萬物得以提升至安息日。
כי שבת היא מנוחה בחי׳ בטול כמו שמו״ע [שמונה עשרה] וא״א להיות כולו שבת כמו כולו שמו״ע [שמונה עשרה] רק תחלה להיות ימי החול כו׳.
因為安息日（שבת，Shabbos）乃是安歇，是自我消融（ביטול，bittul）的層次，如同十八祝福祈禱（שמו״ע，Shemoneh Esreh）；不可能全然都是安息日，正如[不可能]全然都是十八祝福祈禱；而是首先必須有平日等等。
安息日是安歇，是一種自我消融的狀態，如同十八祝福祈禱，而人生不可能只由這種狀態構成。平日及其遮蔽必須先到來，然後它們才被提升。
這段把世俗分成兩類：全然世俗，以及受到神聖滲透的世俗。猶太人的工作週屬於第二類：人藉著勞作更新並修治創造，使其準備好提升至安息日。
Kehot的註釋指向Siddur（סידור）與Derech Mitzvosecha（דרך מצותיך），兩者都提出：如何能把「六日你要作你的工」理解為一項從事體力勞動的命令？此處所含的答案是，勞動本身修治創造，使世界的「羽扇豆」轉甜。
參考出處
- 1היכלות דנוגה · ראה מק״מ לזח״ב דף רכז, א בשם נ״ב מהרח״ו.
- 2
- 3ברוך המבדיל . . שיהיו החולין נעשי׳ עטה״ק · להעיר מספר המאמרים ת״ש ד״ה ויקם עדות ביעקב ע׳ 57: ברוך אתה המבדיל . . כי אפשר לברר.
- 4ששת ימים תעשה מעשיך · Exodus 23:12
- 5ומאן דמחוי במחוג קמי מלכא · Pesachim 57b
- 6יגיע כפיך כי תאכל · Psalms 128:2
- 7מי שטרח בערב שבת · Avodah Zarah 3a:10
亞伯蘭成為亞伯拉罕 ¶5–7
5ותקון זה הוא ג״כ בחי׳ המילה כי עד שלא נימול אברהם היה שמו אברם אב הוא בחי׳ ראשית הגילוי יש מאין
而這種完善也屬於割禮的層面／範疇（בחינה，bechinah）。因為亞伯拉罕（אברהם）受割禮以前，他的名字是亞伯蘭（אברם）。「父」（אב，Av）是從無而有的最初顯現這一層面，
割禮也是同一類的完善作用。受割禮以前，亞伯拉罕名叫亞伯蘭；「父」（אב，Av）就是智慧（חכמה，Chochmah），亦稱為「父」（אבא，Abba）：它是從無而有的最初顯現，也是所有流出的源頭。
它既是流出的源頭，便以「父」為名。它處於「高」（רם，ram）的狀態，「高於萬國之上」等等，因為這是透過一道屏障而成的。
「高」（רם，ram）形容這個源頭高居世界之上，「高於萬國之上」；因為它透過一道屏障而來，對萬國仍是隱而不顯。
這段把這個觀念應用於亞伯蘭最初的名字：「亞伯蘭」中的「父」是流出的源頭；它高遠地居於屏障之後，隱而不顯。
參考出處
- 1נק׳ בשם אב והי׳ בבחי׳ רם · ראה אוה״ת בראשית כרך ד פ׳ לך לך תרפט, ב.
- 2רם על כל גוים · Psalms 113:4
6וע״י המילה נק׳ אברהם אב המון גוים להוסיף התכללות ניצוצות כי להיות ההארה בגלוי גמור עד שיתקרב הניצוץ ליכלל תחת כנפי השכינה הוא ע״י המילה כי מילה אותיות מל123 י״ה הם חו״ב [חכמה ובינה].
藉著割禮，他被稱為亞伯拉罕（אברהם），「多國之父」，使更多火花得以納入。因為，要使光照完全顯露，直到火花靠近並得以被納入聖者的臨在（שכינה，Shechinah）的翅膀之下，乃是藉著割禮。因為割禮（מילה，milah）這個字由「顯露」（מל，mal）[和] י״ה（Yud-Hei）這些字母構成；它們代表智慧（חכמה，Chochmah）與理解（בינה，Binah）。
加上字母 ה 之後，他成了「多國之父」：如今，他的影響力向外延伸，得以聚集列邦中的聖潔火花，直到它們「歸入 Shechinah（שכינה）的翅膀之下」；這是用來指稱加入猶太民族者的說法。割禮一詞（מילה）可分為 מל 和字母 י״ה；後者代表智慧與理解。
ומל הוא ל׳ [לשון] התגלות4 כי מל מלשון ממללא שהדבור הוא המגלה את החכמה להיות החכמה יוצאת מכח אל הפועל ומההעל׳ אל הגילוי
而「顯露」（מל）是表示揭示的用語；它源自「說話」（ממללא，memalela）一詞，因為言語能揭示智慧，使智慧由潛能轉為實際，並由隱藏轉為顯露。
「顯露」（מל）與阿拉米語「說話」（ממללא，memalela）有關。言語使隱藏的智慧顯露出來，因此割禮意指揭示智慧與理解。
ולכן לע״ל [לעתיד לבוא] דכתי׳ [דכתיב] אז אהפך אל עמים5 שפה ברורה כתי׳ [כתיב] וראו כל בשר יחדיו6 כי פי ה׳ דבר מחמת שיהי׳ [שיהיה] גילוי בחי׳ דבור התגלות אלקות7 התגלות חכמה:
因此，關於將來世代，經上寫道：「那時，我要使列邦有純正的言語」；又寫道：「一切血肉之軀都要一同看見，因為 הוי׳（Havayah）的口已發言。」這是因為那時將顯露言說這一層面，也就是 ה׳的顯露、智慧的顯露。
先知預言，在將來世代，列邦將有「純正的言語」，「一切血肉之軀」都將看見 ה׳已發言。這就是神聖言說的完全顯露，亦即 ה׳的顯露與智慧的顯露。
割禮加上字母 ה，揭示原先隱藏的事物：智慧與理解藉著「言說」而顯露，甚至觸及列邦中的火花；這一顯露將在將來世代完成。
Kehot 的註釋追溯了將「割禮」（מילה）拆分為 מל 與 י״ה 的說法，指出其源自阿里札爾（האריז״ל）的 Etz Chaim（עץ חיים）與 Ta'amei HaMitzvos（Lech Lecha），以及 Sefer HaMaamarim 5633 所引的 Tikkunei Zohar。Likkutei Torah, Pinchas 引用了這段原文。
參考出處
- 1מילה אותיות מל י״ה · טעמי המצות ס״פ לך לך, ע״ח שער לג פ״ג. מובא בלקו״ת פינחס עט, ג.
- 2מילה אותיות מל י״ה · Tikkunei Zohar, Tikkun 22 · 65b:4–5
- 3מילה אותיות מל י״ה · Sefer Etz Chaim 33:3
- 4ומל הוא ל׳ התגלות · מובא בלקו״ת פינחס עט, ג.
- 5אז אהפך אל עמים · Zephaniah 3:9
- 6וראו כל בשר יחדיו · Isaiah 40:5
- 7ולכן לע״ל . . מחמת שיהי׳ גילוי בחי׳ דבור התגלות אלקות · מובא באוה״ת נ״ך כרך א ע׳ ק ומוסיף ע״ז ”וכמ״ש בלקו״ת פ׳ צו בד״ה והיה אור הלבנה פ״א שעכשיו הוא בחי׳ נאלמתי דומיה כו׳”.
7וגילוי זה למעלה הוא בבחי׳ חשמל עתים חשות1 דהיינו שלפעמים הוא בבחי׳ העלם סייג לחכמה שתיקה23 ועתים ממללות בחי׳ דבור וגילוי
而這種上方的顯露，乃處於光輝（חשמל，Chashmal）的層面：「有時靜默」（חשות，chashos），也就是說，有時處於隱藏的狀態；「沉默是智慧的防護」；「有時則說話」（ממללות，memalelos），這是言說與顯露的層面。
塔木德將以西結異象中的光輝——חשמל——解讀為「חש」（chash，靜默）與「מל」（mal，說話）：有時靜默，有時說話。因此，上方的顯露時而如此、時而如彼：有時以沉默而有所保留，「沉默是智慧的防護」；有時則以言說表達出來。
וגם מל מלשון והוא ישב ממולי4 שהוא פי׳ נגדי כלומר דבר שנראה כאילו הוא לנוכח עיניו.
此外，「מל」（mal）也源自「他住在我對面」這句話中的「ממולי」（面對我），其意即「面對著我」；也就是說，某件事顯得彷彿就在眼前。
「מל」（mal）也有「對面」之意，例如巴勒談到以色列人「住在我對面」。顯露，意即某事就呈現在眼前，使人如同面對面地看見它。
本段為「מל」（mal）補充兩層意義：一是「חשמל」中靜默與言說的交替；二是「面對」，因此顯露就是呈現在眼前、可以看見的事物。
《Sefer HaMaamarim》（ספר המאמרים）5566年的記錄，在Kehot註釋中引述，解釋「חשמל」是天使「奔跑與返回」：有時靜默，處於真正的自我消融（ביטול，bittul）之中。這段內容在《祈禱書》版本中沒有出現。
參考出處
- 1בבחי׳ חשמל עתים חשות · Chagigah 13b:1–2
- 2סייג לחכמה שתיקה · אבות ג, יג.
- 3סייג לחכמה שתיקה · Pirkei Avot 3:13
- 4והוא ישב ממולי · Numbers 22:5
在人身上的割禮 ¶8
而在下方的人身上（因為經上說：「讓我們照著我們的形象、按著我們的樣式造人」），施予之器官上也有一道屏障；這器官處於「崇高」（רם，ram）的狀態。
如今，這個構想延伸到下方的人身上：人是照著 ה׳的形象造的，因此他的身體映照出上方的結構。在他身上也有一道屏障，就是包皮，覆蓋著使生命傳遞到下一代的器官；如同亞伯蘭（אברם）名字中的「רם」，流動的源頭被遮蔽、隱藏了。
הנסתרות לה׳ אלקינו2 חו״ב [חכמה ובינה] והנגלות לנו ולבנינו שע״י המילה נעשה נגלות לנו ולבנינו שהגילוי אינו אלא בבחי׳ לבנינו שהוא בחי׳ הולדה כי
「隱秘之事屬於 הוי׳（Havayah），即屬於我們的 ה׳」：[也就是]智慧（חכמה，Chochmah）與理解（בינה，Binah）；「顯露之事則屬於我們和我們的子孫」：因為藉著割禮，它們便成為「顯露給我們和我們的子孫」；既然顯露只是在「給我們的子孫」這一層面，也就是生育這一層面。
這節經文對比「隱秘之事」——它們屬於 ה׳——與「顯露之事」——它們「屬於我們和我們的子孫」。阿爾特雷貝將隱秘之事解讀為智慧與理解；割禮使它們顯露，而這顯露是「給我們的子孫」，也就是在生育、帶來新生命的力量中顯露。
לכן כאשר נתוסף ה׳ באברהם מ״מ לא נעקר הרי״ש באברהם שעדיין הוא בחי׳ רם אלא שנתוסף בחי׳ ה׳ להיות בחי׳ רם זה בגילוי.
因此，當「亞伯拉罕」（אברהם）的名字添上字母 ה（hei）時，字母 ר（reish）仍未從「亞伯拉罕」中除去，因為他依然處於「רם」的狀態；只是添上了字母 hei 的層面，使這個「רם」的層面得以顯露。
所以，添在亞伯拉罕名字中的字母 hei 並沒有除去「רם」中的字母 reish：源頭仍然崇高，只是如今顯露出來了。割禮並未消除這份崇高，而是使它明明地彰顯。
והנה המילה היא גילוי (ופריעה היא גילוי יותר כמו ופרע את ראש האשה.3 שחיטה מפורעת כו׳).
如今，割禮就是顯露（而剝露（פריעה，peri'ah）[揭開]則是更大的顯露，如「他要揭開婦人的頭」；「未遮覆的宰殺」等等）。
割禮本身就是一種顯露；剝露是這項誡命的第二階段，在這一階段中，薄膜被向後翻開，顯露得更多。關於揭開婦人頭部的經文，以及「未遮覆的宰殺」一語，都表明剝露一詞的詞根意為揭開。
המסך המבדיל בין קדש לחול דישראל חולין שנעשו על טה״ק [טהרת הקודש] שהיא עיקר ההבדלה כי בשבעה4 הבדלות להבדיל בין הטמא כו׳ אין אנו אומרים לפי שא״צ [שאין צריך / שאינו צריך] כ״כ [כל כך] כי מאחר שמעבירים ההבדלה שבין קדש לחול כו׳:
分隔神聖與世俗的屏障，對猶太人而言，就是「依照神聖之純潔而預備的世俗事物」；這才是區隔的主要所在。七種區隔之中，我們不說「區分不潔之物」等等，因為那並沒有那麼必要；既然人已除去神聖與世俗之間的區隔，等等。
對猶太人而言，神聖與世俗之間的屏障，不是全然世俗之物築成的牆，而是「依照神聖之純潔而預備的世俗事物」這道薄薄的屏障；這才是區分（הבדלה，havdalah）的本質。這段文字戛然而止；Kehot的註記記錄了雷貝（הרבי）的評論，指出這段文字的措辭需要作些修訂。
這段文字將整個構想應用於人：割禮除去生命源頭上的屏障，使智慧與理解「為我們的子孫」而顯露，同時不損及源頭的崇高。對猶太人而言，神聖與世俗的區隔，成為使世俗之物成聖。
Kehot註記指出，Or HaTorah（אור התורה）的各種印本都缺少這最後兩行；Or HaTorah的版本在摘要之前，以由在純潔中預備的世俗事物提升女性之水（「女性之水」，即由下而上的提升），從而引下至高的喜悅作結。祈禱書版本則以剝露和「未遮覆的宰殺」作結。
參考出處
- 1נעשה אדם בצלמנו · Genesis 1:26
- 2הנסתרות לה׳ אלקינו · Deuteronomy 29:28
- 3ופרע את ראש האשה · Numbers 5:18
- 4שו״ה כי בשבעה · לעיל בהערות ותיקונים לכ״ק אדמו״ר זי״ע מציין ע״ז ”הל׳ צריך תיקון קצת”. ולהעיר שבכל האוה״ת שנדפסו [לאחר שכתב כ״ק אדמו״ר זי״ע הערה זו] ליתא שני שורות אלו. ובאוה״ת כרך ד תשכ, ב הסיום קודם הקיצור: ”אשר עונג העליון שנמשך ע״י העלאת מ״ן מבחי׳ החולין שנעשו על טה״ק. והנה אשר אותיות ראש שלמעלה מבחי׳ ראשית וזהו לעשות את השבת”. בסידור מסיים בתי׳ ”ופרע . . שחיטה מפורעת”.
瑪瑪爾學完了嗎？
標記為已學習；此篇將計入本週及本年度的希尤姆。
在事奉中的實踐
平日並非遠離聖潔，而是聖潔的工場：人在六日中必須工作，讓遮蔽的屏障仍然存在，卻也要將 שבת 的光引入其中，使勞作成為「在聖潔純淨中預備的俗務」。藉著這番努力，人使創造完善，使其中的苦澀轉甜，並將它提升至 שבת 中。
討論問題
- 為何 ה׳ 要創造一個世界與一個人體，並刻意使它們需要人來完善？
- 隔層所產生的「衍生之光」與原初之光有何不同？為何創造需要這種差異？
- 「聖與聖之間」的屏障與「聖與俗之間」的屏障，有何不同？
- 為何平日必須保持遮蔽，而不能像 שבת 或 שמונה עשרה（Shemoneh Esreh）那樣充滿顯露？
- 為何在亞伯拉罕的名字中增添 ה，卻保留「ram」中的 ר？這對顯露有何啟示？