《托拉·奥尔》 · 帕拉沙 Lech Lecha · 玛玛尔 6
בעצם היום הזה נימול אברהם וגו׳
就在那一天，亚伯拉罕（אברהם）受了割礼
本译文由人工智能根据英文版翻译，并经过数轮对照英文和希伯来文的核查与修订。英文版本身仍在由读者审阅。如果您精通简体中文，我们诚盼您协助审阅这份译文。 志愿审阅
核心思想
心有两种割礼：一种是我们借着归回（תשובה，teshuvah）和托拉亲自完成的；另一种更大的割礼，则由上而来，是 ה׳ 所施行的，源自十三项怜悯属性，超越理性，也超越托拉本身。亚伯拉罕亲自遵行了整部托拉，却等待受割礼，因为他寻求那只有 ה׳ 才能赐予的更高层面的割礼。
玛玛尔概要
本文提出一个问题：亚伯拉罕在托拉颁赐之前就遵行了整部托拉，为何直到奉命才行割礼？答案在于割礼的本质。经文“谁要为我们上到天上去？”的首字母藏有割礼（מילה，milah），末字母则藏有 הוי׳（Havayah）；因此，割礼高于 ה׳，也高于那句“不在天上”、而是被带到地上的托拉。托拉谈到两种心的割礼：“你们要行割礼”，指我们自己的归回、事奉以及由下而起的激发（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata）；而“ה׳要为你的心行割礼”，则指将于流亡者归聚之后从上而来的显现，即 ה׳所珍藏的善。这种更高的割礼，就是“十三个盟约”所指的“大割礼”：它如同朋友之间的盟约，高于理性，源自超越智慧与托拉的十三项怜悯属性。因此，亚伯拉罕亲自遵行了低于这种割礼的整部托拉，并等待从上而来、领受这割礼。所以，托拉说“亚伯拉罕受了割礼”，采用被动式；又说“在那一天的本质中”——那是未来全然美好的日子，而这日子的本质当时向他显现了。
提纲
核心概念
- 由下而来的割礼מילה שמלמטה למעלה
- “你们要为自己的心行割礼”：指人借着托拉和诫命亲自作出的归回与事奉，是由下而起的激发。
- 由上而来的割礼（大割礼）מילה גדולה שמלמעלה למטה
- “ה׳要为你的心行割礼”：指 ה׳亲自的显现，以及 ה׳所珍藏的“大善”；人的努力无法达到这一层面。
- 首字母与末字母ר״ת מילה וס״ת הוי״ה
- 在“谁要为我们上到天上去？”（Mi ya’aleh lanu hashamaymah）这句话中，首字母拼出割礼（מילה），末字母拼出 ה׳，表明割礼高于 ה׳。
- 托拉不在天上לא בשמים היא
- 托拉借着 ה׳（收缩、扩展、引降）被带到地上，因此托拉的律法在我们下界作出裁定。
- 十三项怜悯属性י״ג מדות הרחמים
- 这是高于智慧和托拉的神圣怜悯，是宽恕与大割礼的源头，并以“十三个盟约”为暗示。
- 盟约כריתת ברית
- 这是一种高于理性的联结，如同两位朋友承诺彼此相爱，即使理性已不再能产生这份爱。
- 全然美好的日子יום שכולו טוב
- 指未来的时代；其“本质”是 ה׳的宏大善意显现出来。亚伯拉罕受割礼时，这善意向他显现了。
问题与关键经文 ¶1
1בעצם היום הזה1 נימול אברהם2 וגו׳. להבין הקושיא שנזכר בספרים מפני מה לא מל אברהם3 א״ע [את עצמו] קודם מאחר שקיים כל התורה כולה עד שלא ניתנה4 ואפילו עירובי תבשילין.5
“就在那一天，亚伯拉罕（אברהם，Avraham）受了割礼”，等等。[我们要]理解书中提出的问题：既然亚伯拉罕在整部妥拉尚未颁赐之前，就遵守了整部妥拉，甚至连安息日与节日的烹调预备规条（עירובי תבשילין，eiruvei tavshilin）也遵守了，为什么他没有更早为自己行割礼？
这篇maamar以亚伯拉罕九十九岁时受割礼的经文开篇，并提出一个众所周知的问题：亚伯拉罕在西奈山颁赐妥拉之前，遵守了整部妥拉，甚至包括拉比制定的安息日与节日烹调预备规条；这项规条允许人在节日为安息日烹调。那么，他为什么要等到奉命之后才为自己行割礼？
ולהבץ זה צ״ל תחלה ענין המילה דהנה כתיב לא בשמים היא6 לאמר מי יעלה לנו השמימה ר״ת [ראשי תיבות] מילה7 וס״ת [וסופי תיבות] הוי״ה.8
要理解这一点，我们必须先[阐明]割礼的意义。经上说：“这不在天上，以致你说：‘谁要替我们上天去？（mi ya’aleh lanu hashamaymah）’”——这句话各词的首字母[拼出]割礼（מילה，milah），末字母[拼出]ה׳。
在回答之前，阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן，the Alter Rebbe）先阐明割礼是什么。在“谁要替我们上天去？”这句经文中，四个希伯来词的首字母拼出milah（割礼），末字母则拼出ה׳；他将说明，这揭示了割礼高于Havayah及妥拉所处的层次。
本段提出这篇maamar的问题：亚伯拉罕遵守了整部妥拉，为什么直到奉命之后才为自己行割礼？接着指出，有一句经文的首字母拼出milah，末字母拼出ה׳；这正是解答问题的关键。
《Likkutei Torah》（לקוטי תורה，Rosh Hashanah）也用同样的字母读法说明，守护圣约能将Havayah引降至最低层面，并且提及这篇maamar。这一读法源自《Tikkunei Zohar》（תיקוני זהר）。
出处
- 1בעצם היום הזה · Genesis 42:1
- 2בעצם היום הזה נמול אברהם · Genesis 17:26
- 3מפני מה לא מל אברהם · בפי׳ ריב״א על התורה כ׳ שמכיון שקיום מצות מילה שייך רק פעם אחת, לכן לא מל א״ע עד שנצטווה על זה — וכן יש עוד תירוצים במפרשים. ראה לקמן מא, ב. הביאור ע״פ דרך הפשט ראה בלקוטי שיחות ח״ה ע׳ 146. ובפנימיות הענינים ראה לקו״ש שם ע׳ 79 הערה 25.
- 4שקיים כל התורה כולה עד שלא ניתנה · Mishnah Kiddushin 4:14
- 5שקיים . . ואפי׳ עירובי תבשילין · Yoma 28b:10–11
- 6לא בשמים היא · Deuteronomy 30:12
- 7מי יעלה . . ר״ת מילה · ת״ז בהקדמה בתחלתה ותי׳ כב. תי׳ ע׳ (קלא, א). בלקו״ת נצבים מה, ד מציין לכאן.
- 8מי יעלה לנו השמימה ר״ת מילה וס״ת הוי״ה · Tikkunei Zohar 131a:1
两种割礼，以及高于托拉的大割礼 ¶2
2והענין דהנה תחלה כתיב ומלתם את ערלת לבבכם1 וכתיב ומל ה׳ אלקיך את לבבך ופי׳ שיש ב׳ בחי׳ מילה2 האחת היא מלמטה למעלה שצריכים אנו למול את ערלת הלב והוא ענין התשובה
解释如下：首先写道：“你们要割除心上的包皮”；又写道：“ הוי׳（Havayah）——你的 אלקים——要割除你的心。”其意是，割礼有两个层面。第一个是由下而上：我们必须割除心上的包皮，这就是归回（תשובה，teshuvah），
托拉以两种方式谈到割除心上的包皮：一处是命令我们去做，另一处则是应许 ה׳将亲自为我们做。第一个层面是“由下而上”的割礼：我们自己努力除去阻碍心感受 ה׳אלקות的“包皮”，这就是归回，即回归 ה׳。
כמ״ש ושבת עד3 הוי״ה אלקיך בקיום התורה ומצות וארז״ל [ואמרו רבותינו זכרונם לברכה] אם ישראל עושין תשובה4 נגאלין ואם לאו אין נגאלין.5
正如经上所写：“你要归回至 ה׳——你的 אלקים——”，借着遵行托拉（תורה，Torah）和诫命（מצות，mitzvos）。我们的贤者，愿其记忆蒙福，说：“以色列若行归回，便得蒙救赎；若不然，便不得蒙救赎。”
关于归回 ה׳的经文，被理解为指借着遵行 תורה 和 מצות而归回。塔木德的教导将救赎与这归回联系起来：我们自己努力回归，是得蒙救赎的条件。
ואחר קבוץ גליות כתיב והביאך אל הארץ והטיבך6 כו׳. והוא המילה שמלמעלה למטה ומל ה׳ את לבבך
在流亡者聚集之后，经上写道：“祂要领你进入那地……并使你得福”，等等。这就是由上而下的割礼：“ ה׳要割除你的心。”
只有在流亡者聚集之后，托拉才应许 ה׳要领以色列进入那地并使他们得福；也只有到了那时，经文才说 ה׳要割除他们的心。这就是第二种割礼，是“由上而下”的，是 ה׳亲自施行的。
(וזהו והטיבך מאבותיך בחי׳ מה רב טובך אשר צפנת7 כו׳ כי במשה שנולד מהול8 כתיב ותרא אותו כי טוב הוא9 כו׳)10
（这就是“祂待你胜过待你的列祖”的[意指]：即“你所珍藏的美善何其丰盛”，等等；因为关于出生时已受割礼的摩西（משה），经上写道：“她看见他，见他是好的”，等等。）
括号中，Alter Rebbe把“祂待你为善”（והטיבך，vehetivcha；源自“善”（טוב，tov））与 ה׳所珍藏的“丰盛美善”（רב טובך，rav tuvcha）联系起来。贤者从有关新生的摩西的“善”字中推知，他出生时便已受割礼：“善”所描述的，是由上而来的割礼，并非靠人的努力达成。
והיינו שבחי׳ מילה ראשונה שמלמטה למעלה11 היא אתעדל״ת [אתערותא דלתתא] והאתעדל״ע [והאתערותא דלעילא] הוא הגלוי בחי׳ ומל ה׳ את לבבך כו׳.
也就是说，第一种割礼——由下而上的割礼——属于由下而起的激发（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata）；而由上而来的激发（אתערותא דלעילא，isarusa dileila），就是显现出“ ה׳要割除你的心”这一层面，等等。
他以Chassidus的术语重述这两种割礼。我们自己割除心上的包皮，属于由下而起的激发，即人的主动作为； ה׳割除心上的包皮，属于由上而来的激发，是从 ה׳而来的显现。
והנה על מילה שניה הזאת שיהיה לאחר קבוץ גליות ולאחר קיום התורה כולה כתיב מי יעלה לנו השמימה ר״ת [ראשי תיבות] מילה שהיא למעלה מבחי׳ התורה
现在，关于这第二种割礼——它将在流亡者聚集之后、整部 תורה都已遵行之后实现——经上写道：“谁要为我们升到天上？”——其首字母[拼成]割礼（מילה，milah）一词；这割礼高于 תורה这一层面。
“谁要为我们升到天上？”这节经文的首字母拼成milah，所说的正是这第二种割礼；它将在流亡者聚集、整部 תורה都已遵行之后实现。它在经文中的位置表明，这割礼高于 תורה。
כי על התורה נאמר לא בשמים היא12 שהיא נשפלת למטה דוקא וכנז׳ [וכנזכר] בגמ׳ [בגמרא] שא״ר [שאמר רבי] יהושע אין משגיחין בבת קול13 מפני שאין התורה בשמים כ״א למטה הימנה ונק׳ תורת הוי״ה
因为关于 תורה，经上说：“它不在天上”，因为 תורה确实被带到下面。正如Gemara所述，拉比约书亚（יהושע）说：“我们不理会天上的声音”，因为 תורה不在天上，而只在天之下。它被称为“הוי׳（Havayah）的 תורה”，
“它不在天上”教导我们， תורה已被带到这个世界，因此其法律由人在这里通过推理裁定。塔木德记载，拉比约书亚正是据此驳回了一道天上的声音。由于 תורה借着Havayah而降下，因此被称为“Havayah的 תורה”。
כי שם הוי״ה יו״ד צמצום14 ה׳ התפשטות ו׳ המשכה כו׳ שעי״ז נמשכה למטה15 אבל מילה הנ״ל היא למעלה משם הוי״ה עד שהיא בר״ת [בראשי תיבות] ושם הוי״ה הוא בס״ת [בסופי תיבות] וע״כ היא מבחי׳ ומדרגת השמימה.
因为Havayah的构成为：字母 יו״ד（yud）代表收缩（צמצום，tzimtzum），字母 ה״א（hei）代表扩展，字母 ו׳（vav）代表引降，等等——正是借此，它被引降到下面。然而，上述割礼高于Havayah；甚至，割礼位于首字母，而Havayah位于末字母。因此，它属于“向天上”（השמימה，hashamaymah）的层面与等级。
Havayah的字母描述了אלקות如何下降：yud是一个点，代表收缩；hei代表扩展；vav是一条垂直的线，代表引降。割礼位于经文词语的首字母，而Havayah位于其末字母，这表明割礼属于高于Havayah的“天上”层面。
ולמעלה מבחי׳ התורה שנשפלה למטה מבחי׳ שמים אלו.16 וע״ז ארז״ל [אמרו רבותינו זכרונם לברכה] גדולה מילה17 שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות.
并且，[它]高于托拉被降至下界、低于这些诸天层面的层次。关于此，我们的贤者（愿其纪念蒙福）说：“割礼何其伟大，因为为此立下了十三个约。”
所以，割礼高于那从此“天界”降下来的托拉。《Mishnah》（משנה）称赞“割礼何其伟大”，并以十三个约为证：在亚伯拉罕（אברהם）行割礼的章节中，“约”一词出现了十三次。
פי׳ גדולה מילה היא בחי׳ המילה הגדולה שמלמעלה למטה (ע׳ [עיין] במק״מ [במקדש מלך] על הזוהר ח״ג [חלק ג׳] דרל״ג ע״ב1819 ובלק״ת [ובלקוטי תורה (להאריז״ל)] פ׳ קדושים20 בטעמי מצות מענין גדולה מילה) שימול ה׳ את לבבך
“割礼何其伟大”的意思是：伟大割礼这一层面，它从上而下（参见《Mikdash Melech》（מקדש מלך）对《Zohar》（זהר）的注释，第3部分，第233b页；以及阿里扎尔（האריז״ל）的《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）[阿里扎尔的]，Kedoshim篇，《Taamei HaMitzvos》（טעמי מצות）中关于“割礼何其伟大”的论述）——也就是，הוי׳（Havayah）将给你的心行割礼。
“伟大的割礼”是指由上而下、由 ה׳施行的那种更高的割礼。阿尔特·雷贝（אדמו״ר הזקן）在括号中请读者参阅《Mikdash Melech》对《Zohar》的注释，以及阿里扎尔的《Likkutei Torah》和《Taamei HaMitzvos》（诫命的缘由；由拉比哈伊姆·维塔尔（רבי חיים ויטאל）记录）中对《Kedoshim》篇这一表述的解释。这是阿里扎尔的著作，并非阿尔特·雷贝的《Likkutei Torah》。
ולכן נכרתה בי״ג בריתות פי׳ כידוע שענין הכריתת ברית הוא למעלה מן השכל והדעת21 ע״ד ב׳ אוהבים שעושים כריתת ברית להיות אוהבים זע״ז [זה עם זה / זה על זה]
因此，关于它立下了十三个约。众所周知，立约之事超越理智与认知，正如两个彼此相爱的人立约，要使彼此相爱；
为什么有十三个约？立约本身超越理智：两个朋友立约，使他们的爱无论日后各自的理智作出什么判断，都能长存。
דהיינו שיוכרח להיות אוהבו אף אם לא היה נמשך אצלו אהבה זו אליו אח״כ מצד השכל והדעת מ״מ מכריח א״ע [את עצמו] לאהבה בבחינה שלמעלה מהשכל והדעת.
也就是说，他必受约束而爱对方：即使后来，理智与认知不再使他对对方生出这份爱，他仍强迫自己去爱，达到超越理智与认知的层面。
立约使一个人即便在日后的某个时候，理智与理解不再促使他爱朋友，也仍继续爱对方。那时，这份爱来自理智之上的层面；立约所创造的正是如此的爱。
וכך כדי להיות גילוי והמשכה בחי׳ מילה הגדולה הנ״ל (שהוא בחי׳ מה רב טובך כו׳)
同样，为了显明并引降上文所说的伟大割礼这一层面（它就是“你的美善何其广大”等等这一层面），
同样，伟大割礼——也就是 ה׳所珍藏的“广大美善”——必须从超越理智的层面引降下来。
הוא ע״י י״ג מדה״ר [מדות הרחמים]22 שהן למעלה מהחכמה והשכל ולכך היא למעלה מבחי׳ שם הוי״ה ולמעלה מבחי׳ תורה
这乃是借着十三项慈悲属性而实现的；它们高于智慧（חכמה，Chochmah）与理智；因此，它高于 Havayah这一层面，也高于托拉这一层面
那一层面就是十三项慈悲属性，它们高于Chochmah与理智。由于托拉是 ה׳的智慧，经由Havayah降下，因此，从十三项慈悲属性引降而来的割礼高于Havayah和托拉。
(כמו שי״ג מדה״ר [מדות הרחמים] הן בחי׳ שלמעלה מהתורה ולכן שם הוא סליחת עון) וע״ז נאמר עד יעבור עמך23 הוי״ה פי׳ עד יעבור בבחי׳ שלמעלה משם הוי״ה (וגם בי״ג מדה״ר [מדות הרחמים] כתי׳ [כתיב] ויעבור24 כו׳).
（正如十三项慈悲属性高于托拉这一层面，因此，罪过的赦免也在那里）。关于此，经文说：“直到你的子民越过，Havayah。”意思是：“直到[他们]越过”，进入高于Havayah的层面。（关于十三项慈悲属性，也写道：“并且[他]经过了”，等等。）
这就是为什么罪过要借着十三项慈悲属性得到赦免：赦免超越了作为智慧的托拉律法所作的裁断。经文“直到你的子民越过，Havayah”被解作越过Havayah；同一个动词“他经过了”，也出现在西奈山上十三项慈悲属性的开篇。
והנה בזה יובן ענין שאברהם קיים כל התורה כולה עד שלא ניתנה ולא קיים מצות מילה מפני שרצה להגיע לאותה מילה גדולה שמלמעלה למטה.
现在，由此便能理解：亚伯拉罕遵行了整部托拉，甚至在托拉颁赐之前，却没有遵行割礼的诫命（מצות מילה，mitzvas milah）；这是因为他想达到那种从上而下的伟大割礼。
现在，开篇提出的问题便得到解答。亚伯拉罕没有自行主动给自己行割礼，因为由他自己施行的割礼只能是较低的那一种，从下而来；他想要的是从上而来的伟大割礼。
ולכך קיים כל התורה כולה שלמטה מאותה מילה ואח״כ זכה לאותה מילה גדולה שמלמעלה.25
因此，他遵行了整部妥拉——这整部妥拉都低于那割礼；此后，他才蒙得那来自上方的伟大割礼。
所以，他遵行了其余全部妥拉，将之作为自己从下方所作的事奉；此后，ה׳赐给他更高层次的割礼。
这一段区分了两种心的割礼：一种由下而来，是我们借着归回、遵行 תורה 和 מצות而作出的努力；另一种由上而来，是 ה׳所赐的显现，源自高于理性、Havayah乃至 תורה的十三种怜悯属性。这也解释了为什么亚伯拉罕（אברהם）亲自遵行 תורה的其余部分，却等待着割礼。
正如Likkutei Torah（לקוטי תורה）在Tazria中引述《Mikdash Melech》（מקדש מלך）所说，“伟大的割礼”从אריך אנפין（אריך אנפין，Arich Anpin）的根基（יסוד，Yesod）引下；胡须的十三项修饰（תיקונים，tikkunim）就是十三种怜悯属性。Torah Ohr（תורה אור）的一条边注补充说，海因割礼的功德而分开；这将“直到你的百姓越过”与割礼（מילה，milah）联系起来。Sefer HaMaamarim（ספר המאמרים）5679则从相反方向解释亚伯拉罕的割礼，认为那是由下而上的精炼，并指出这一问题尚待研习。
出处
- 1ומלתם את ערלת לבבכם · Deuteronomy 10:16
- 2שיש ב׳ בחי׳ מילה · ראה אגה״ק סי׳ ד.
- 3ושבת עד ה׳ אלקיך · Deuteronomy 30:2
- 4אם ישראל עושין תשובה · Sanhedrin 97b:14–15
- 5ואם לאו אין נגאלין . . ומל ה׳ את לבבך · בסה״מ תקס״ג ע׳ יא ”ואם לאו אין נגאלין כו׳ והוא ע״י המילה שמלמטה כו׳ למול את ערלת הלב כו׳ לשוב אל ה׳ ע״י קיום התורה כו׳ שעי״ז נגאלין כו׳. והמילה הב׳ הוא ע״ד שיהי׳ אחר הגאולה כדכתיב ושבת כו׳ והביאך אל הארץ כו׳ והטיבך כו׳ שהוא לאחר קיבוץ הגליות”.
- 6והביאך אל הארץ והטיבך · Deuteronomy 30:5
- 7מה רב טובך אשר צפנת · Psalms 31:20
- 8במשה שנולד מהול · Sotah 12a:17
- 9ותרא אותו כי טוב הוא · Exodus 2:2
- 10(וזהו והטיבך . . טוב הוא כו׳) · הענין ליתא בסה״מ תקס״ג.
- 11שבחי׳ מילה ראשונה שמלמטה למעלה · ראה בסה״מ עטר״ת ע׳ פה דשם מבאר דענין המילה דאברהם הוא ”ע״ד הבירור מלמטלמ״ע (ועמ״ש בתו״א והוספות בד״ה בעצם היום, וצ״ע)”.
- 12לא בשמים היא · Deuteronomy 30:12
- 13וכנז׳ בגמ׳ שא״ר יהושע אין משגיחין בבת קול · Bava Metzia 59b:5
- 14כי שם הוי״ה יו״ד צמצום . . . · ראה אגה״ת פ״ד.
- 15שו״ה בבת קול — ונק׳ תורת הוי׳ . . נמשכה למטה · ליתא בסה״מ תקס״ג.
- 16ושם הוי׳ הוא בס״ת . . מבחי׳ שמים אלו · ליתא בסה״מ תקס״ג.
- 17גדולה מילה · Nedarim 31b:8–9
- 18ע׳ במק״מ על הזהר ח״ג דרל״ג ע״ב · מובא בלקו״ת פ׳ תזריע כא, ב. ”מארז״ל . . גדולה מילה . . ופי׳ במק״מ . . דהיינו שנמשך מיסוד דא״א שיש בו י״ג ת״ד שהם י״ג מדות הרחמים”.
- 19ע׳ במק״מ על הזוהר ח״ג דרל״ג ע״ב · Zohar, Pinchas 57:348–350
- 20ובלק״ת פ׳ קדושים · ראה גם לק״ת עקב טו, ב ”גדולה מילה שנכרתו עליה י״ג כריתות שכמו שיש י״ג ת״ד בדיקנא עילאה דא״א כך הוא ג״כ בדיקנא תתאה בבחינת יסוד כו׳ כמ״ש בלק״ת פ׳ קדושים”.
- 21שענין הכריתות ברית הוא למעלה מן השכל והדעת · ראה לקו״ת נצבים מד, ב.
- 22הוא ע״י י״ג מדה״ר · Rosh Hashanah 17b:7–8
- 23עד יעבור עמך ה׳ · Exodus 15:16
- 24וגם בי״ג מדה״ר כתי׳ ויעבור · Exodus 34:6
- 25ומל ה׳ אלקיך · Deuteronomy 30:6
“受了割礼”与“在那一天的本质中” ¶3
3וז״ש [וזהו שכתוב] נמול אברהם1 ולא כתיב וימל א״ע [את עצמו] כמ״ש תחלה גבי מילת ישמעאל ומקנת כספו דכתיב וימל2 כו׳
这就是经文说“亚伯拉罕（אברהם）受了割礼”，而没有说“他给自己行了割礼”的原因；先前论到以实玛利（ישמעאל）以及用他的钱买来的仆人时，经文则写道：“他给他们行了割礼”等等。
经文的措辞印证了这一点。关于以实玛利和仆人，妥拉用主动语态说亚伯拉罕“给他们行了割礼”；而关于亚伯拉罕自己，经文用被动语态说他“受了割礼”，而不是说他给自己行了割礼。
לפי שהיא המילה שמלמטה כדכתיב ומלתם את ערלת לבבכם אבל אברהם זכה לגילוי בחי׳ ומל ה׳ את לבבך ע״כ נאמר נמול אברהם כו׳.
因为那是从下而来的割礼，正如经文所说：“你们要割除自己心上的包皮。”但亚伯拉罕蒙恩，得以显现“而 הוי׳（Havayah）将割除你的心上的包皮”这一层面；因此经文说：“亚伯拉罕受了割礼”等等。
主动语态适用于从下而来的割礼，也就是人亲自施行的割礼。被动语态则表明，亚伯拉罕领受的是从上而来的割礼，即 ה׳所施行的割礼。
这就是“就在那一天（בעצם היום הזה，be’etzem hayom hazeh）他受了割礼”的[含义]：也就是说，在这一天的本质中。“这一天”就是那完全绵长、全然美好的日子，等等。
「בעצם」（be’etzem）一词也有“在本质中”之意。“这一天”就是贤者们所称的“完全绵长”且“全然美好”的日子，也就是未来的世界。
והעצמיות של היום הזה היינו אותו הגילוי הגדול שיהי׳ [שיהיה] לע״ל [לעתיד לבוא] גילוי בחי׳ רב טובך5 וזהו שכולו טוב וכשנתגלה לו בחי׳ העצם של היום הזה אז נמול אברהם כו׳:
而这一天的本质，就是未来将有的那一伟大显现：显现“你极大的美善”这一层面。这就是“全然美好”的含义。当这一天本质的层面向他显现时，亚伯拉罕便受了割礼，等等。
这一天的“本质”，就是未来将显现的 ה׳所珍藏的美善。这一显现于亚伯拉罕行割礼时向他显明，因此他的割礼是从上而来的。
经文的措辞支持这一答案：“受了割礼”这一被动语态表明，亚伯拉罕领受的是从上而来的割礼；“在那一天的本质中”则表明，这割礼源于未来那“全然美好”之日的显现。
Or HaTorah（אור התורה）（Pinchas）将“这一天”解释为流溢界（אצילות，Atzilus）的小面相（ז״א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin），而其“本质”则是包裹在其中的无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）；它把照亮白昼的太阳比作父级（אבא，Abba）的根基（יסוד，Yesod）照入小面相。
出处
- 1נמול אברהם · Genesis 17:26
- 2גבי מילת ישמעאל ומקנת כספו דכתיב וימל · Genesis 17:23
- 3בעצם היום — פי׳ בעצמיות של היום · באוה״ת פ׳ פינחס ע׳ א׳רא: ור״ל כי היום הזה היינו ז״א דאצי׳ שנק׳ יום ונק׳ זה ע״ד משה רבינו ע״ה נתנבא בזה היינו בחי׳ אספקלריא המאירה, אמנם העצמי׳ של בחי׳ ז״א היינו אוא״ס המלובש בו ע״ד שנת״ל בפי׳ בי נשבעתי כו׳ וכן בגשמיות ביום מאיר השמש אשר שמש הוא בחי׳ יסוד אבא המאיר בז״א כדפי׳ הרמ״ז ר״פ בהעלותך ור״פ אמור בענין שמש צדקה.
- 4היום שכולו ארוך שכולו טוב · Kiddushin 39b:8
- 5רב טובך · Psalms 31:20
完成这篇玛玛尔了吗？
标记为已学；这将计入本周和本年度的西尤姆。
在阿沃达中
人首先必须尽自己的本分，借着归回、遵行托拉和诫命（מצוות，mitzvos），为自己的心行割礼，除去心上的“包皮”；正如亚伯拉罕遵行了整部托拉。这样的由下而来的事奉，为他预备好领受更高层面的割礼；这割礼是从上而来的恩赐，超出他凭自己的理性和努力所能达到的范围。
讨论问题
- 亚伯拉罕亲自行割礼为何只会是“较低层面”的割礼？等待受命又使他获得了什么？
- “谁要为我们上到天上去？”这句话的字母解读，如何表明割礼高于托拉？同一节经文又说托拉“不在天上”，这两者如何相通？
- 朋友之间的盟约在什么意义上“高于理性”？这又如何阐明割礼的十三个盟约？
- 为什么由下而来的割礼（归回与托拉）必须先于由上而来的割礼？为什么后者与流亡者归聚之后的时代相关？
- “他行了割礼”和“亚伯拉罕受了割礼”这两种说法，意义有何不同？