תורה אור · פרשת לך לך · מאמר 2
. פי׳ מגן אברהם. דהנה נודע שאברהם הוא…
״אנכי מגן לך״: משמעות ״מגן אברהם״
התחלת המאמר הורדת PDFPDF · 211 KB
תורגם באמצעות בינה מלאכותית מן המהדורה האנגלית, ולאחר מכן נבדק ותוקן בכמה סבבים מול האנגלית והעברית. האנגלית עצמה נבדקת בידי קוראים אנושיים. אם אתם שולטים היטב בשפה זו, נשמח לעזרתכם בבדיקת התרגום. התנדבו לבדוק
הנקודה
חסדו של אברהם אינו מוגבל, וחסד בלתי מוגבל היה מעניק חיים ללא קץ גם לרע. ה״מגן״ שה׳ שם על חסדו של אברהם מודד אותו, כך שהעולם מקבל חסד לטובתו, ואילו הרע מקבל רק את הנחוץ לו, עד שאפשר יהיה לסלקו לבסוף.
המאמר בקצרה
המאמר מסביר את הבטחת ה׳ ״אנכי מגן לך״ ואת הברכה ״מגן אברהם״. אברהם מגלם חסד ללא מעצורים: הוא רואה את הכול כטוב, ואף שידע מה טיבו של ישמעאל, ביקש שישמעאל יחיה לעולם, מכוח חסד ללא גבול. בספרי נאמר שישמעאל יצא מאברהם; המאמר מסביר שהוא יצא מעודף החסד של אברהם. אבל חסד כזה אינו יכול להיות הסדר הסופי של העולם, שכן בימות המשיח המוות צריך להיבלע והטומאה צריכה להסתלק מן הארץ. לכן בא יצחק עם מידת הדין; אולם הדין הקשה הוליד את עשו, ורק מיטתו המאוזנת של יעקב הייתה שלמה. מגן הוא כיסוי, כמו נרתיק השמש בביטוי ״שמש ומגן״: הוא ממתן את האור הגדול כדי שיהיה אפשר לשאתו, עד לעתיד לבוא, כשה׳ יוציא את השמש מנרתיקה. בכל בוקר מתעורר חסדו של אברהם, וה׳ רוצה להנהיג את העולם בחסד. בלי מגן, החסד הזה היה מעניק לקליפות חיות ללא גבול, אף שהן אמורות לקבל רק את הנחוץ להן כדי להפוך את החושך לאור. לכן בכל בוקר אנו מברכים את ה׳ ״מגן אברהם״, ומבקשים ממנו להגן על חסדו של אברהם ולמדוד אותו לטובתנו.
מבנה
- חסדו של אברהם ללא גבולאברהם הוא חסד ללא מעצורים; הוא ביקש שישמעאל יחיה לעולם, מתוך חסד ללא גבול, אף שידע מה טיבו של ישמעאל.¶1
- מדוע חסד ללא גבול אינו מספיקישמעאל בא מעודף החסד של אברהם, ועשו ממידת הדין הקשה של יצחק; בימות המשיח יש לסלק את הרע, ורק האיזון של יעקב היה שלם.¶2
- מהו מגןמגן הוא כיסוי, כמו נרתיק השמש שהופך את אורה הגדול לנסבל עד לעתיד לבוא.¶3
- ברכת הבוקר ״מגן אברהם״בכל בוקר מתעורר חסדו של אברהם; אנו מבקשים שיגן עליו ויצמצם אותו, כדי שהקליפות יקבלו רק את הנחוץ להן ויהיה אפשר לסלק את הרע.¶4
מושגים
- חסדחסד
- נתינה מרחיבה ללא גבול, מידתו של אברהם, שרואה רק טוב ונותן גם למי שאינו ראוי.
- מגןמגן
- כיסוי שמסנן וממתן; כאן, המידה המוטלת על חסדו של אברהם כדי שיתקבל כראוי.
- נרתיקנרתק
- הכיסוי של השמש שהופך את אורה הגדול לנסבל; חז״ל אומרים שהוא יוסר לעתיד לבוא.
- דיןדין
- מידתו של יצחק: ריסון ומדידה קפדנית, ההפך מחסד ללא גבול.
- צמצוםצמצום
- נתינה באופן מצומצם ומדוד, כך שהקליפות יקבלו רק את החיות הנחוצה להן.
- קליפותקליפות
- כוחות ההסתר המתנגדים לקדושה; יש לקיים אותם למטרה מסוימת — להפוך את החושך לאור — אך לא ללא גבול.
חסדו של אברהם ללא גבול ¶1
1(אנכי מגן לך).12 פי׳ מגן אברהם.34 דהנה נודע שאברהם הוא בחי׳ חסד גדול עד מאד בלי שום מונע וכולם טובים בעיניו והוא רק טוב
(״אנכי מגן לך״.) כלומר, ״מגן אברהם״. ידוע שאברהם הוא בחינת חסד גדול מאוד, בלי שום מעצור; כולם טובים בעיניו, והוא טוב בלבד.
הבטחת ה׳ לאברם, ״אנכי מגן לך״, היא המקור לביטוי ״מגן אברהם״, החותם את הברכה הראשונה של תפילת העמידה. כדי להבין מהו ה״מגן״, אדמו״ר הזקן מתאר תחילה את אברהם עצמו: הוא מגלם חסד, נתינה הזורמת בלי שום דבר שיעצור אותה, ולכן הוא רואה רק טוב בכל אחד, משום שהוא עצמו טוב בלבד.
ולכן אמר לו ישמעאל יחיה לפניך5 שפי׳ שיחיה לעד לפניך שהוא בחי׳ א״ס בלי גבול ואעפ״י [ואף על פי]
לכן אמר: ״ישמעאל יחיה לפניך״, כלומר, שיחיה לעד לפניך; זו בחינת אין סוף, בלי גבול. ואף על פי
כאשר ה׳ הבטיח לאברהם בן משרה, השיב אברהם: ״ישמעאל יחיה לפניך״. בפשטות הוא מבקש שישמעאל יוסיף לחיות לפני ה׳; אדמו״ר הזקן מפרש את המילים ״לפניך״ — לפני אין סוף — כבקשה לחיים שאין להם קץ, חיים אין־סופיים ובלי גבול. זהו רצונו הטבעי של חסד בלתי מוגבל.
שהוא יודע מהו ישמעאל6 אעפ״כ [אף על פי כן] מחמת חסד גדול וטובו הגדול7 רוצה שיחיה ולא זו בלבד אלא שרצה שיחיה לחסד בלי גבול.8
שהוא יודע מיהו ישמעאל, אף על פי כן, מחמת החסד הגדול [שלו] וטובו הגדול, הוא רוצה שישמעאל יחיה; ולא זו בלבד, אלא שרצה שישמעאל יחיה מכוח חסד שאין לו גבול.
אברהם לא התעלם מחסרונותיו של ישמעאל; הוא ידע מיהו. ואף על פי כן, חסדו היה גדול כל כך, שהוא רצה שישמעאל יחיה — ולא בזכות, אלא מכוח חסד שאין לו גבול.
הפסקה מביאה את הפסוק ״אנכי מגן לך״ ואת הברכה ״מגן אברהם״, ומציגה את הבעיה שהמאמר עתיד ליישב: החסד של אברהם הוא חסד בלי גבול, והוא ביקש חיים בלי גבול אפילו לישמעאל.
המאמר כולו עוסק בהבדל שבין אברהם, המייצג חסד בלתי מוגבל, לבין ה״מגן״ שמודד את החסד הזה. כאן מתגלה התכונה הבלתי מוגבלת בשיאה: היא מעניקה חיים שאין להם קץ גם למי שידוע שאינו ראוי להם.
מראי מקומות
- 1אנכי מגן לך · הצ״צ קורא למאמר זה בענין ”פי׳ מגן אברהם” — אוה״ת בשלח ע׳ תנב. נדפס גם באוה״ת כרך ד תרצג, א. [מלקו״ת לג״פ פז, ד]. וראה גם ד״ה והיה ברכה תרל״ט ע׳ א. ד״ה זה נזכר לקמן קטו, ב. בלקו״ת אמור טז, ב ”בפ׳ וירא”. שה״ש יט, ד. ראה בציונים לכ״ק אדמו״ר זי״ע.
- 2אנכי מגן לך · Genesis 15:1
- 3פי׳ מגן אברהם · Psalms 18:15
- 4מגן אברהם · Bereshit Rabbah 48:1
- 5
- 6ואעפ״י שהוא יודע מהו ישמעאל · ולהעיר מאוה״ת ח״ש (קכא, א. תמה, רע״א) שאילולי הי׳ יודע שיצא לתרבות רעה כ״כ לא הי׳ רוצה כלל להחזיקו אלא הי׳ סבור שיהי׳ גם הוא הגון וחשוב רק לא כיצחק — לקו״ש חט״ו ע׳ 196.
- 7שו״ה ישמעאל — חסד גדול וטובו הגדול · בבוך 2056: חסדו וטובו הגדול.
- 8שו״ה זו בלבד — שיחיה לחסד בלי גבול, וזהו דאיתא · בבוך 2056: שיחיה לעד וזשארז״ל.
מדוע חסד ללא גבול אינו מספיק ¶2
וזהו מה שמובא: ״לא כאברהם שיצא ממנו ישמעאל״; הוא יצא בשל ריבוי חסדו. אבל לאמיתו של דבר, אין זה ראוי.
ספרי משווה בין האבות: מאברהם יצא ישמעאל, ומיצחק יצא עשו, ואילו כל ילדיו של יעקב היו צדיקים. אדמו״ר הזקן מסביר מדוע ישמעאל יצא מאברהם: הדבר נבע מעודף חסדו הרב. אולם חסד בלתי מוגבל כזה, הניתן אפילו למי שאינו ראוי לו, אינו הדרך הראויה באמת.
דהנה בביאת משיח אי״ה [אם ירצה השם] כתיב בלע המות לנצח.4 ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ.5 וצריך לבער כל הרע מן הארץ
על ביאת המשיח, אם ירצה ה׳, נאמר: ״בלע המות לנצח״, וכן ״ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ״; ויש לבער מן הארץ את כל הרע.
תכלית ההיסטוריה היא ימות המשיח, שבהם, כפי שאומרים הנביאים, ״בלע המות לנצח״ ורוח הטומאה תוסר מן הארץ. לשם כך יש לבער את הרע לחלוטין, ולא להמשיך להעניק לו חיות בלי סוף.
ואם יתנהג העולם בחסדו הגדול כנ״ל לא היה העולם יכולים לבא למדרגה הנ״ל של משיח.6
ואילו העולם היה מתנהל על פי חסדו הגדול, כנ״ל, לא היה יכול להגיע לדרגה הנ״ל של המשיח.
אילו העולם היה מתנהל רק על פי חסדו הבלתי מוגבל של אברהם, הרע היה ממשיך לקבל חיות בלי קץ, והעולם לא היה יכול להגיע לשלמות של ימות המשיח.
ולכן בא יצחק בחי׳ דין ואף יצחק יצא ממנו עשו מחמת דינו הקשה על חרבך תחיה.7 אך יעקב היתה מטתו שלימה:
לכן בא יצחק, בחינת הדין; ואף מיצחק יצא עשו, בשל דינו הקשה: ״על חרבך תחיה״. אבל מיטתו של יעקב היתה שלמה.
לכן בא יצחק, המגלם דין (שיפוט וריסון), התכונה ההפוכה. אולם גם הדין לבדו יוצר חוסר איזון: מיצחק יצא עשו, שברכתו היתה ״על חרבך תחיה״ — חיים של קשיחות. רק יעקב, המשלב את שתי התכונות, זכה ל״מטתו שלימה״: כל ילדיו היו ראויים וקדושים.
הפסקה מראה שחסד טהור (אברהם) ודין טהור (יצחק) מביאים כל אחד לתוצאה שאינה ראויה — ישמעאל ועשו — ואילו האיזון של יעקב הביא רק טוב. חסד בלתי מוגבל אינו יכול להביא את העולם לתכליתו, שבה הרע מסולק.
הביטוי ״שיצא ממנו״ מתפרש במאמר של הרבי הרש״ב המצוטט בהערות כפסולת וכסיגים של הקדושה: ישמעאל הוא עודף החסד של אברהם. תפארת, מידתו של יעקב, המשלבת חסד וגבורה, היא האיזון שאינו מותיר פסולת כזאת.
מראי מקומות
- 1לא כאברהם שיצא ממנו ישמעאל · ספרי דברים לב, ט. ראה לקמן כח, ב.
- 2לא כאברהם שיצא ממנו ישמעאל · Sifrei Devarim 312:1–2
- 3ויצא מחמת רוב חסדו · בד״ה וראיתם אותו תרס״ו ע׳ רסד מפרש ”פי׳ יצא שיצא ממנו בבחי׳ סיגים ופסולת שלו כו׳ דהיינו בחי׳ מותרי החסדי׳ דקדושה שיצא מאברהם איש החסד כו׳”, ע״ש.
- 4בלע המות לנצח · Isaiah 25:8
- 5ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ · Zechariah 13:2
- 6שו״ה הארץ — ואם יתנהג העולם . . הנ״ל של משיח · בבוך 2056: ואם היה העולם מתנהג בחסדו הגדול לא הי׳ העולם יכולים לבוא למדריגות של המשיח הנ״ל.
- 7על חרבך תחי׳ · Genesis 27:40
מהו מגן ¶3
והנה ידוע שהמילה מגן מציינת דבר שמכסה. למשל, במלחמה, הדבר שאדם מתכסה בו כדי שהקשת לא יוכל לשלוט בו נקרא מגן.
כאן אדמו״ר הזקן מגדיר את המגן: דבר שמכסה. בקרב, המגן הוא הדבר שחייל מחזיק מול גופו, כדי שחיצי האויב לא יגיעו אליו.
והנה כתיב כי שמש ומגן4 ה׳ אלקים שכמו שהשמש אם לא היה לו נרתק לא היו יכולים לסבול אורו הגדול והנרתק הוא המגין5 שנוכל לסבול.
והנה נאמר: ״כי שמש ומגן ה׳ אלקים״. כלומר, כשם שאילו לא היה לשמש נרתיק, לא היו [אנשים] יכולים לשאת את אורה הגדול; הנרתיק הוא המגן, שבזכותו אנו יכולים לשאת [אותו].
הפסוק מצמיד את ״שמש״ ו״מגן״ לשני שמות ה׳: הוי׳ ואלקים. אור השמש חזק כל כך, שאיש לא היה יכול לשאת אותו בלי כיסוי, נרתיק שמסנן אותו. הנרתיק הוא המגן: הוא אינו חוסם את האור לגמרי, אלא ממתן אותו כדי שנוכל לשאת אותו.
וזהו [פירוש דברי חז״ל, שלפיהם] ״לעתיד לבא הקב״ה מוציא חמה מנרתקה וצדיקים מתהנים בה ורשעים נדונים בה״.
חז״ל מלמדים שלעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא יוציא את השמש מנרתיקה: האור הלא מסונן ייטיב עם הצדיקים ויהיה דין לרשעים. הדבר מלמד מה הנרתיק עושה כעת: הוא מאפשר לכולם לשאת את האור הגדול.
פסקה זו מגדירה את ה״מגן״ כדבר שמכסה וממחישה זאת באמצעות הפסוק ״כי שמש ומגן ה׳ אלקים״: המגן הוא הנרתיק שממתן את אור השמש העצום, כדי שהעולם יוכל לשאת אותו.
בתניא (שער היחוד והאמונה, פרק ד), המובא בהערות, מוסברים אותו פסוק ואותה אמרה: שם אלקים הוא נרתיק ומגן לשם הוי׳, המסתיר את כוח ההתהוות כדי שהנבראים יוכלו להתקיים. הרבי מהר״ש, המצטט את הקטע הזה, מציין שברוב המאמרים מוסבר ה״מגן״ דווקא כפרוכת, המסך שבין אצילות לבריאה.
מראי מקומות
- 1מגן נק׳ · Bereshit Rabbah 44:1–2
- 2מגן נק׳ דבר המכסה למשל במלחמה · קטע מכאן מובא בד״ה והי׳ ברכה — סה״מ תרל״ט ע׳ ג, והעיר ע״ז ”אך ברוב הדרושים פי׳ דבחי׳ מגן ז״ע הפרוכת, שהוא הפרסא שבין אצי׳ לבריאה כמ״ש בכ״ד”.
- 3נק׳ מגן — מה שמכסה בו שלא ישלוט עליו הקשת · בד״ה והי׳ ברכה תרל״ט ע׳ ג: ועפ״ז פי׳ הפסוק שמש ומגן כו׳ שהשמש אם לא הי׳ לו נרתק לא היו יכולים לסבול אורו הגדול, והנרתק הוא המגין שנוכל לסבול, רק לע״ל הקב״ה מוציא חמה מנרתקה כו׳, אך ברוב הדרושים פי׳ דבחי׳ מגן ז״ע הפרוכת, שהוא הפרסא שבין אצי׳ לבריאה כמ״ש בכ״ד וע׳ בפ׳ תצוה בד״ה ואתה תצוה גבי וענין הפרוכת הוא.
- 4כי שמש ומגן · Psalms 84:12
- 5והנרתק הוא המגין · ראה לקמן פא, ד. וביהל אור ע׳ שא.
- 6לעתיד לבא הקב״ה · Nedarim 8b:6
- 7מוציא חמה מנרתקה · Zohar, Vayikra 40:278–41:285
ברכת הבוקר ״מגן אברהם״ ¶4
4והנה נודע שבכל בוקר דאברהם בחי׳ חסד מתעורר בעולם1 וישכם אברהם בבוקר2 וכדאיתא בזוה״ק [בזוהר הקדוש]3 והקב״ה רוצה להנהיג את העולם בבחי׳ חסד.
והנה ידוע שבכל בוקר מתעוררת בעולם [בחינת] אברהם, בחינת חסד, [כפי שנאמר,] ״וישכם אברהם בבוקר״, וכפי שמובא בזוהר הקדוש; והקדוש ברוך הוא רוצה להנהיג את העולם בבחינת חסד.
בכל בוקר מתעוררת בעולם מידת החסד של אברהם, והפסוק ״וישכם אברהם בבוקר״ קושר בין אברהם לבוקר. רצונו של ה׳ הוא להנהיג את העולם בחסד.
אם לא היה מגן לבחי׳ חסד הנ״ל לצמצם חסדו וטובו ולתת דרך צמצום4 כמו שצריך רק להחיות הקליפות מפני שצריכין בשביל סטרא דקדושה שיהיה אתהפכא חשוכא לנהורא כידוע.
[אולם] אילו לא היה מגן לבחינת החסד הנ״ל, שיצמצם את חסדו ואת טובו וייתן בדרך של צמצום בדיוק את המידה הדרושה רק כדי להחיות את הקליפות, שכן הן נחוצות למען צד הקדושה, כדי שהחושך יתהפך לאור, כידוע;
החסד זקוק למגן שיקצוב אותו. גם הקליפות, הכוחות המסתירים את הקדושה, צריכות לקבל חיות מסוימת, משום שהן נחוצות לקדושה: החושך שלהן אמור להתהפך לאור. המגן מבטיח שהן יקבלו רק את המינימום הדרוש להן, באמצעות צמצום.
ואם לא היה דרך צמצום היה חיותם בלי גבול ולא היו יכולים לבער הרע מן הארץ.
ואילו לא היה הדבר נעשה בדרך של צמצום, חיותן הייתה בלתי מוגבלת, ולא היה אפשר לעקור את הרע מן הארץ.
ללא הצמצום הזה היו הקליפות מקבלות חיות בלתי מוגבלת, כפי שישמעאל היה מקבל מאברהם מחסדו הבלתי מוגבל, ואי אפשר היה לעקור את הרע מן העולם.
ולכן בכל בוקר כשמתעורר מדת אברהם מדת חסד כנ״ל אנו צריכין לברך ברכת מגן אברהם. מגין שיעשה מגין לבחי׳ אברהם הנ״ל לטובתינו:5
ולכן בכל בוקר, כשמתעוררת מידת אברהם, מידת החסד, כנ״ל, עלינו לברך את ברכת ״מגן אברהם״: מגן, כלומר, שה׳ יעשה מגן לבחינת אברהם הנ״ל, לטובתנו.
זו משמעות ברכת ״מגן אברהם״ בתפילת הבוקר: כשחסדו של אברהם מתעורר בכל בוקר, אנו מבקשים מה׳ שיגן עליו ויקצוב אותו, כדי שיועיל לנו ולא יזין את הרע ללא גבול.
הפסקה מיישמת את הרעיון בתפילה: בכל בוקר מתעורר חסדו של אברהם, ובברכת ״מגן אברהם״ אנו מבקשים להגן עליו ולקצוב אותו, כך שהקליפות יקבלו רק את הדרוש להן והרע יוכל לבוא על סילוקו.
המגן אינו מניעת החסד, אלא קציבתו הראויה: הקליפות מתקיימות רק במידה שתכליתן מחייבת, כדי שהחושך יתהפך לאור. נוסח כתב־יד המצוטט בהערות קושר זאת במפורש לשמות: הוי׳ הוא חסד, ואלקים הוא המגן המצמצם אותו, כדי שהעולם יוכל לשאתו.
מראי מקומות
- 1שבכל בוקר דאברהם בחי׳ חסד מתעורר בעולם · בענין אברהם הוא חסד עולם, ראה לקמן סט, א. פב, א ואילך. מאמרי אדה״ז תקס״ה ח״א ע׳ דש ואילך. מאמרי אדה״א שמות ח״ב ע׳ שלח ואילך. סה״מ תרכ״ז ע׳ קצט. תרל״ט ע׳ א.
- 2וישכם אברהם בבוקר · Genesis 22:3
- 3וכדאיתא בזוה״ק · Zohar I, 203a
- 4שו״ה הנ״ל — דרך צמצום · בבוך 2056: דרך צמצם להחיות האומות כפי שצריכים בשביל ישראל או מפני שעבוד מלכיות כנודע הי׳ החיות בלי גבול: ולא היו יכולים.
- 5שו״ה ורשעים — נדונים בה . . וישכם · בבוך 2056 נוסף: כך הוא בשמות אלו, הוי״ה הוא חסד, אלקים הוא מגן וצמצום חסדו ואורו בכדי שיהי׳ העולם יכול לסובלו: והנה נודע שבכל בוקר נתעורר מדת אברהם בחי׳ חסד כמ״ש: וישכם.
סיימת את המאמר?
סמן אותו כנלמד. הוא נספר לשבוע ולסיום של השנה.
בעבודה
בכל בוקר, כשחסדו של אברהם מתעורר בעולם, אנו מבקשים בתפילה, בברכת ״מגן אברהם״, שה׳ יגן על החסד הזה וימדוד אותו, כך שיהיה לטובתנו ולא יעניק לרע חיות ללא גבול.
שאלות לשיחה
- מדוע מפרש אדמו״ר הזקן את בקשת אברהם ״לו ישמעאל יחיה לפניך״ כבקשה לחיים ללא גבול?
- אם אברהם ידע מה טיבו של ישמעאל, מדוע עדיין רצה שיחיה, ומה הדבר מלמד על חסד ללא גבול?
- מדוע לא החסד הטהור של אברהם ולא הדין הטהור של יצחק יוצרים ״מיטה שלמה״, ואילו יעקב כן?
- כיצד ממחיש נרתיק השמש את פעולתו של מגן שממתן את האור במקום לחסום אותו?
- מדוע הקליפות צריכות לקבל חיות כלשהי, ומדוע רק את הכמות הנחוצה להן?