תורה אור · פרשת לך לך · מאמר 2
. פי׳ מגן אברהם. דהנה נודע שאברהם הוא…
״ואנכי מגן לך״: משמעות ״מגן אברהם״
הנקודה
חסדו של אברהם הוא חסד בלי גבול, וחסד בלי גבול היה מעניק חיים ללא קץ גם לרע. ה״מגן״ שה׳ שם על חסדו של אברהם מודד אותו, כך שהעולם מקבל חסד לטובתו, ואילו הרע מקבל רק את הנחוץ לו, ובסופו של דבר ניתן לבערו.
המאמר בקצרה
המאמר מבאר את הבטחת ה׳ ״אנכי מגן לך״ ואת הברכה ״מגן אברהם״. אברהם מגלם חסד שאין בו ריסון: הוא רואה את הכול כטוב, ואף שידע מהו ישמעאל, ביקש שישמעאל יחיה לעולם, מתוך חסד בלי גבול. לכן נאמר בספרי שישמעאל יצא מאברהם — מתוך ריבוי חסדו. אך חסד כזה אינו יכול להיות הסדר הסופי של העולם, שכן ימות המשיח דורשים שהמוות ייבלע ושהטומאה תסולק מן הארץ. לכן בא יצחק עם מידת הדין; אך הדין הקשה הוליד את עשו, ורק מיטתו המאוזנת של יעקב הייתה שלמה. מגן הוא כיסוי, כמו הנרתק של השמש ב״שמש ומגן״: הוא ממתן את האור הגדול כדי שאפשר יהיה לשאתו, עד לעתיד לבוא, כשה׳ יוציא את השמש מנרתקה. בכל בוקר מתעורר חסדו של אברהם, וה׳ רוצה להנהיג את העולם בחסד. בלי מגן, חסד זה היה מעניק לקליפות חיות בלי גבול, אף שהן אמורות לקבל רק את הנחוץ להן, כדי שהחושך יהפוך לאור. לכן בכל בוקר אנו מברכים את ה׳ כ״מגן אברהם״, ומבקשים ממנו להגן על חסדו של אברהם לטובתנו.
מבנה
- חסדו של אברהם בלי גבולאברהם הוא חסד בלי ריסון; הוא ביקש שישמעאל יחיה לעולם, מתוך חסד בלי גבול, אף שידע מהו ישמעאל.¶1
- מדוע חסד בלי גבול אינו מספיקישמעאל נולד מריבוי חסדו של אברהם, ועשו — מן הדין הקשה של יצחק; ימות המשיח דורשים את סילוק הרע, ורק האיזון של יעקב היה שלם.¶2
- מהו מגןמגן הוא כיסוי, כמו הנרתק שהופך את אור השמש לנסבל עד לעתיד לבוא.¶3
- ברכת הבוקר ״מגן אברהם״בכל בוקר מתעורר חסדו של אברהם; אנו מבקשים שיוגן ויוגבל, כדי שהקליפות יקבלו רק את הנחוץ להן וניתן יהיה לבער את הרע.¶4
מושגים
- חסדחסד
- נתינה רחבה בלי גבול, מידתו של אברהם, הרואה רק טוב ונותן גם למי שאינו ראוי.
- מגןמגן
- כיסוי המסוכך וממתן; כאן — המידה המוטלת על חסדו של אברהם כדי שיוכל להתקבל כראוי.
- נרתקנרתק
- הכיסוי של השמש ההופך את אורה הגדול לנסבל; חז״ל אומרים שהוא יוסר לעתיד לבוא.
- דיןדין
- מידתו של יצחק: ריסון ומידה מדויקת, ההפך מחסד בלי גבול.
- צמצוםצמצום
- נתינה באופן מצומצם ומדוד, כדי שהקליפות יקבלו רק את החיות הנחוצה להן.
- קליפותקליפות
- כוחות ההסתר המתנגדים לקדושה; יש לקיימם למטרה מסוימת — הפיכת החושך לאור — אך לא בלי גבול.
חסדו של אברהם בלי גבול ¶1
1(אנכי מגן לך).12 פי׳ מגן אברהם.34 דהנה נודע שאברהם הוא בחי׳ חסד גדול עד מאד בלי שום מונע וכולם טובים בעיניו והוא רק טוב
(״אנכי מגן לך״). כלומר, ״מגן אברהם״. שהרי ידוע שאברהם הוא בחינת חסד גדול ביותר, בלי שום מעצור; כולם טובים בעיניו, והוא כולו טוב.
הבטחת ה׳ לאברהם, ״אנכי מגן לך״, היא המקור לביטוי ״מגן אברהם״ החותם את הברכה הראשונה בתפילת העמידה. כדי להבין מהו ה״מגן״, אדמו״ר הזקן מתאר תחילה את אברהם עצמו: הוא מגלם חסד, טוב הזורם בלי שום דבר שעוצר אותו, ורואה רק טוב בכל אדם, מפני שהוא עצמו כולו טוב.
ולכן אמר לו ישמעאל יחיה לפניך5 שפי׳ שיחיה לעד לפניך שהוא בחי׳ א״ס בלי גבול ואעפ״י
לכן אמר: ״לו ישמעאל יחיה לפניך״ — כלומר, שיחיה לעד לפניך, בבחינת אין סוף, בלי גבול. ואף על פי
כשבישר ה׳ לאברהם שייוולד לו בן משרה, השיב אברהם: ״לו ישמעאל יחיה לפניך״. אדמו״ר הזקן מפרש את ״יחיה לפניך״ כבקשה לחיים שאין להם סוף, חיים אינסופיים ובלתי מוגבלים — משאלה טבעית של חסד שאין לו גבול.
שהוא יודע מהו ישמעאל6 אעפ״כ מחמת חסד גדול וטובו הגדול7 רוצה שיחיה ולא זו בלבד אלא שרצה שיחיה לחסד בלי גבול.8
שהוא יודע מהו ישמעאל, בכל זאת, מפני חסדו הגדול וטובו הגדול, הוא רוצה שיחיה; ולא זו בלבד, אלא שרצה שיחיה בחסד בלי גבול.
אברהם לא התעלם מחסרונותיו של ישמעאל; הוא ידע מהו. ואף על פי כן, חסדו היה גדול כל כך, עד שרצה שישמעאל יחיה — ולא בזכות, אלא בחסד שאין לו גבול.
הפסקה פותחת בפסוק ״אנכי מגן לך״ ובברכה ״מגן אברהם״, ומציגה את הבעיה שהמאמר מבקש לפתור: חסדו של אברהם אינו מוגבל, והוא ביקש חיים בלי גבול אפילו לישמעאל.
כל המאמר נסוב על ההבדל בין אברהם, שמידתו חסד בלי גבול, לבין ה״מגן״ המודד את החסד הזה. כאן מתגלה אופיו הבלתי מוגבל של החסד באופן הקיצוני ביותר: הוא מעניק חיים נצחיים אפילו למי שידוע שאינו ראוי להם.
מראי מקומות
- 1אנכי מגן לך · הצ״צ קורא למאמר זה בענין ”פי׳ מגן אברהם” — אוה״ת בשלח ע׳ תנב. נדפס גם באוה״ת כרך ד תרצג, א. [מלקו״ת לג״פ פז, ד]. וראה גם ד״ה והיה ברכה תרל״ט ע׳ א. ד״ה זה נזכר לקמן קטו, ב. בלקו״ת אמור טז, ב ”בפ׳ וירא”. שה״ש יט, ד. ראה בציונים לכ״ק אדמו״ר זי״ע.
- 2אנכי מגן לך · Genesis 15:1
- 3פי׳ מגן אברהם · Psalms 18:15
- 4מגן אברהם · Bereshit Rabbah 48:1
- 5
- 6ואעפ״י שהוא יודע מהו ישמעאל · ולהעיר מאוה״ת ח״ש (קכא, א. תמה, רע״א) שאילולי הי׳ יודע שיצא לתרבות רעה כ״כ לא הי׳ רוצה כלל להחזיקו אלא הי׳ סבור שיהי׳ גם הוא הגון וחשוב רק לא כיצחק — לקו״ש חט״ו ע׳ 196.
- 7שו״ה ישמעאל — חסד גדול וטובו הגדול · בבוך 2056: חסדו וטובו הגדול.
- 8שו״ה זו בלבד — שיחיה לחסד בלי גבול, וזהו דאיתא · בבוך 2056: שיחיה לעד וזשארז״ל.
מדוע חסד בלי גבול אינו מספיק ¶2
וזהו שאמרו: ״לא כאברהם שיצא ממנו ישמעאל״; הוא יצא ממנו בגלל ריבוי חסדו. אבל באמת אין הדבר ראוי.
הספרי משווה בין האבות: מאברהם יצא ישמעאל, מיצחק יצא עשו, ואילו כל בניו של יעקב היו צדיקים. אדמו״ר הזקן מסביר מדוע יצא ישמעאל מאברהם: הדבר נבע משפע חסדו הרב. אך חסד בלתי מוגבל, הנמשך אפילו לדבר שאינו ראוי, אינו הדרך הראויה.
שהרי על ביאת המשיח, בעזרת ה׳, נאמר: ״בלע המות לנצח״, וכן ״ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ״; ויש לבער את כל הרע מן הארץ.
תכלית ההיסטוריה היא ימות המשיח, שבהם, כפי שאומרים הנביאים, המוות ייבלע לנצח ורוח הטומאה תוסר מן הארץ. לשם כך יש לבער את הרע לחלוטין, ולא להמשיך לקיים אותו בלי גבול.
ואם יתנהג העולם בחסדו הגדול כנ״ל לא היה העולם יכולים לבא למדרגה הנ״ל של משיח.6
ואילו העולם היה מתנהל בחסדו הגדול, כנזכר לעיל, לא היה יכול להגיע למדרגה האמורה של ימות המשיח.
אילו העולם היה מתנהל רק על פי חסדו הבלתי מוגבל של אברהם, הרע היה ממשיך לקבל חיות בלי סוף, והעולם לא היה יכול להגיע לשלמות של ימות המשיח.
ולכן בא יצחק בחי׳ דין ואף יצחק יצא ממנו עשו מחמת דינו הקשה על חרבך תחיה.7 אך יעקב היתה מטתו שלימה:
ולכן בא יצחק, בחינת דין; ואף מיצחק יצא עשו, בגלל דינו הקשה: ״על חרבך תחיה״. אבל מיטתו של יעקב הייתה שלמה.
לכן בא יצחק, המגלם דין וריסון, המידה ההפוכה. אך גם דין לבדו יוצר חוסר איזון: מיצחק יצא עשו, שנאמר עליו ״על חרבך תחיה״ — חיים של קשיחות. רק ליעקב, המשלב את שתי המידות, הייתה ״מיטה שלמה״: כל בניו היו ראויים וקדושים.
הפסקה מראה שגם חסד טהור (אברהם) וגם דין טהור (יצחק) הוציאו מהם מי שאינו ראוי — ישמעאל ועשו — ואילו האיזון של יעקב הוליד רק טוב. חסד בלתי מוגבל אינו יכול להביא את העולם לתכליתו, שבה הרע יוסר.
את הביטוי ״יצא ממנו״ מפרשים במאמר של הרבי הרש״ב המצוטט בהערות כפסולת וסיגים מן הקדושה: ישמעאל הוא עודף החסד של אברהם. יעקב, שמידתו תפארת — שילוב הרמוני של חסד וגבורה — הוא האיזון שאינו מותיר פסולת כזאת.
מראי מקומות
- 1לא כאברהם שיצא ממנו ישמעאל · ספרי דברים לב, ט. ראה לקמן כח, ב.
- 2לא כאברהם שיצא ממנו ישמעאל · Sifrei Devarim 312:1–2
- 3ויצא מחמת רוב חסדו · בד״ה וראיתם אותו תרס״ו ע׳ רסד מפרש ”פי׳ יצא שיצא ממנו בבחי׳ סיגים ופסולת שלו כו׳ דהיינו בחי׳ מותרי החסדי׳ דקדושה שיצא מאברהם איש החסד כו׳”, ע״ש.
- 4בלע המות לנצח · Isaiah 25:8
- 5ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ · Zechariah 13:2
- 6שו״ה הארץ — ואם יתנהג העולם . . הנ״ל של משיח · בבוך 2056: ואם היה העולם מתנהג בחסדו הגדול לא הי׳ העולם יכולים לבוא למדריגות של המשיח הנ״ל.
- 7על חרבך תחי׳ · Genesis 27:40
מהו מגן ¶3
והנה ידוע ש״מגן״ הוא דבר המכסה. למשל, במלחמה הדבר שאדם מתכסה בו כדי שהחץ לא יפגע בו נקרא מגן.
כעת אדמו״ר הזקן מגדיר את ה״מגן״: דבר המכסה. בקרב המגן הוא הדבר שהחייל מחזיק מולו, כדי שחצי האויב לא יגיעו אליו.
והנה כתיב כי שמש ומגן4 ה׳ אלקים שכמו שהשמש אם לא היה לו נרתק לא היו יכולים לסבול אורו הגדול והנרתק הוא המגין5 שנוכל לסבול.
והנה כתוב: ״כי שמש ומגן הוי׳ אלקים״. כלומר, כשם שאילו לא היה לשמש נרתיק, לא היו יכולים לסבול את אורה הגדול, והנרתיק הוא המגן המאפשר לנו לסבול אותו.
הפסוק מצמיד את ה״שמש״ ואת ה״מגן״ לשני שמות של ה׳. אור השמש חזק כל כך, שאיש לא היה יכול לסבול אותו בלי כיסוי, ״נרתיק״ המגן עליו. הנרתיק הוא המגן: הוא אינו חוסם את האור לגמרי, אלא ממתן אותו כדי שנוכל לשאת אותו.
וזהו לעתיד לבא הקב״ה6 מוציא חמה מנרתקה וצדיקים מתהנים בה ורשעים נדונים בה.
וזהו [פירוש דברי חז״ל] שלעתיד לבוא הקב״ה יוציא חמה מנרתקה, והצדיקים ייהנו ממנה והרשעים יידונו בה.
חז״ל מלמדים שלעתיד לבוא הקב״ה יוציא את השמש מנרתיקה: האור שאינו מסונן ייטיב עם הצדיקים ויהיה דין לרשעים. הדבר מלמד מה עושה הנרתיק כעת: הוא מאפשר לכולם לסבול את האור הגדול.
הפסקה מגדירה ״מגן״ כדבר המכסה, וממחישה זאת באמצעות הפסוק ״שמש ומגן״: המגן הוא הנרתיק הממתן את אור השמש העז, כדי שהעולם יוכל לשאת אותו.
בתניא (שער היחוד והאמונה, פרק ד), המצוטט בהערות, מוסברים באותו אופן הפסוק והמאמר: שם אלקים הוא נרתיק ומגן לשם הוי׳, המסתיר את כוח הבריאה כדי שהנבראים יוכלו להתקיים. הרבי מהר״ש, המצטט את הקטע הזה, מציין שברוב המאמרים מפרשים את ה״מגן״ דווקא כפרוכת, המבדילה בין אצילות לבריאה.
מראי מקומות
- 1מגן נק׳ · Bereshit Rabbah 44:1–2
- 2מגן נק׳ דבר המכסה למשל במלחמה · קטע מכאן מובא בד״ה והי׳ ברכה — סה״מ תרל״ט ע׳ ג, והעיר ע״ז ”אך ברוב הדרושים פי׳ דבחי׳ מגן ז״ע הפרוכת, שהוא הפרסא שבין אצי׳ לבריאה כמ״ש בכ״ד”.
- 3נק׳ מגן — מה שמכסה בו שלא ישלוט עליו הקשת · בד״ה והי׳ ברכה תרל״ט ע׳ ג: ועפ״ז פי׳ הפסוק שמש ומגן כו׳ שהשמש אם לא הי׳ לו נרתק לא היו יכולים לסבול אורו הגדול, והנרתק הוא המגין שנוכל לסבול, רק לע״ל הקב״ה מוציא חמה מנרתקה כו׳, אך ברוב הדרושים פי׳ דבחי׳ מגן ז״ע הפרוכת, שהוא הפרסא שבין אצי׳ לבריאה כמ״ש בכ״ד וע׳ בפ׳ תצוה בד״ה ואתה תצוה גבי וענין הפרוכת הוא.
- 4כי שמש ומגן · Psalms 84:12
- 5והנרתק הוא המגין · ראה לקמן פא, ד. וביהל אור ע׳ שא.
- 6לעתיד לבא הקב״ה · Nedarim 8b:6
ברכת הבוקר ״מגן אברהם״ ¶4
4והנה נודע שבכל בוקר דאברהם בחי׳ חסד מתעורר בעולם1 וישכם אברהם בבוקר2 וכדאיתא בזוה״ק3 והקב״ה רוצה להנהיג את העולם בבחי׳ חסד.
והנה ידוע שבכל בוקר מתעוררת בעולם בחינת אברהם, מידת החסד, ככתוב: ״וישכם אברהם בבוקר״, וכפי שנאמר בזוהר הקדוש; והקב״ה רוצה להנהיג את העולם בבחינת חסד.
בכל בוקר מתעוררת בעולם מידתו של אברהם, החסד, כפי שהפסוק ״וישכם אברהם בבוקר״ קושר בין אברהם לבוקר. רצונו של ה׳ הוא להנהיג את העולם בחסד.
אם לא היה מגן לבחי׳ חסד הנ״ל לצמצם חסדו וטובו ולתת דרך צמצום4 כמו שצריך רק להחיות הקליפות מפני שצריכין בשביל סטרא דקדושה שיהיה אתהפכא חשוכא לנהורא כידוע.
אילו לא היה מגן לבחינת החסד האמורה, שיצמצם את חסדו וטובו וייתן במידת צמצום, רק כפי הנדרש כדי להחיות את הקליפות, מפני שהן נחוצות לצד הקדושה, כדי שתהיה הפיכת החושך לאור, כידוע;
אבל החסד זקוק למגן שיקצוב אותו. גם הקליפות, הכוחות המסתירים את הקדושה, צריכות לקבל חיות מסוימת, מפני שהקדושה זקוקה להן: החושך שלהן אמור להתהפך לאור. המגן מבטיח שיקבלו רק את המינימום הנחוץ להן, באמצעות צמצום.
ואם לא היה דרך צמצום היה חיותם בלי גבול ולא היו יכולים לבער הרע מן הארץ.
אילו הדבר לא היה נעשה בדרך של צמצום, חיותן הייתה בלי גבול, ולא היה אפשר לבער את הרע מן הארץ.
בלי הצמצום הזה היו הקליפות מקבלות חיות בלי גבול, כשם שישמעאל היה מקבל חיות מחסדו הבלתי מוגבל של אברהם, ולא היה אפשר לבער את הרע מן העולם.
ולכן בכל בוקר כשמתעורר מדת אברהם מדת חסד כנ״ל אנו צריכין לברך ברכת מגן אברהם. מגין שיעשה מגין לבחי׳ אברהם הנ״ל לטובתינו:5
ולכן בכל בוקר, כשמתעוררת מידת אברהם, מידת החסד, כנזכר לעיל, עלינו לברך את ברכת ״מגן אברהם״. ״מגן״ פירושו שיגן על בחינת אברהם האמורה, לטובתנו.
זהו פירושה של ברכת ״מגן אברהם״ בתפילת הבוקר: כאשר חסדו של אברהם מתעורר בכל בוקר, אנו מבקשים מה׳ שיגן עליו וימדוד אותו, כך שיועיל לנו ולא יזין את הרע בלי גבול.
הפסקה מיישמת את רעיון המגן בתפילה: בכל בוקר מתעורר חסדו של אברהם, ובברכת ״מגן אברהם״ אנו מבקשים שיינתן לו מגן ומידה נכונה, ושהקליפות יקבלו רק את הדרוש להן כדי שאפשר יהיה לבער את הרע.
המגן אינו מונע את החסד, אלא נותן לו את מידתו הראויה: הקליפות מקבלות חיות רק במידה הנדרשת לתכליתן — הפיכת החושך לאור. נוסח של כתב יד המצוטט בהערות קושר זאת במפורש לשמות: הוי׳ הוא חסד, ואלקים הוא המגן המצמצם אותו כדי שהעולם יוכל לשאתו.
מראי מקומות
- 1שבכל בוקר דאברהם בחי׳ חסד מתעורר בעולם · בענין אברהם הוא חסד עולם, ראה לקמן סט, א. פב, א ואילך. מאמרי אדה״ז תקס״ה ח״א ע׳ דש ואילך. מאמרי אדה״א שמות ח״ב ע׳ שלח ואילך. סה״מ תרכ״ז ע׳ קצט. תרל״ט ע׳ א.
- 2וישכם אברהם בבוקר · Genesis 22:3
- 3וכדאיתא בזוה״ק · Zohar I, 203a
- 4שו״ה הנ״ל — דרך צמצום · בבוך 2056: דרך צמצם להחיות האומות כפי שצריכים בשביל ישראל או מפני שעבוד מלכיות כנודע הי׳ החיות בלי גבול: ולא היו יכולים.
- 5שו״ה ורשעים — נדונים בה . . וישכם · בבוך 2056 נוסף: כך הוא בשמות אלו, הוי״ה הוא חסד, אלקים הוא מגן וצמצום חסדו ואורו בכדי שיהי׳ העולם יכול לסובלו: והנה נודע שבכל בוקר נתעורר מדת אברהם בחי׳ חסד כמ״ש: וישכם.
סיימת את המאמר?
סמן אותו כנלמד. הוא נספר לשבוע ולסיום של השנה.
בעבודה
בכל בוקר, כשחסדו של אברהם מתעורר בעולם, הברכה ״מגן אברהם״ שבתפילה מבקשת מה׳ להגן על החסד הזה ולמדוד אותו, כדי שיהיה לטובתנו ולא יעניק לרע חיות בלי גבול.
שאלות לשיחה
- מדוע מפרש אדמו״ר הזקן את בקשת אברהם ״לו ישמעאל יחיה לפניך״ כבקשה לחיים בלי גבול?
- אם אברהם ידע מהו ישמעאל, מדוע עדיין רצה שיחיה, ומה הדבר מגלה על חסד בלי גבול?
- מדוע לא החסד הטהור של אברהם ולא הדין הטהור של יצחק יוצרים ״מיטה שלמה״, ואילו יעקב כן?
- כיצד נרתק השמש ממחיש מגן שממתן את האור במקום לחסום אותו?
- מדוע הקליפות צריכות לקבל חיות כלשהי, ומדוע רק במידה הנחוצה להן?