《托拉奧爾》 · 帕拉沙 Bereishis · 瑪瑪爾 8
להבין ענין הברכות כי הנה אנשי כנה״ג תקנו…
「明白祝福的意義」
由 AI 根據我們的英文版翻譯，並經過數輪對照英文與希伯來文的檢查和修訂。英文版本身仍由人工讀者審閱中。若您熟悉中文，懇請協助審閱本譯文。 志願協助審閱
核心要旨
祝福開頭的「引下」一詞（ברוך，Baruch），將隱藏的無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）引入顯現；結尾的「引下」一詞，即「封印」，則守護這一顯現，使它留在神聖之中，不致滋養邪惡勢力。同樣的結構也塑造婚姻祝福、妥拉學習，以及祈禱中對 ה׳ 的愛。
瑪瑪爾概要
這篇 maamar 探討，為何祝福直到第二聖殿時期才被制定：在第一聖殿時期，對 ה׳ 的信仰在靈魂中公開顯現；後來則必須將它引下來，而「引下」一詞（ברוך）意指「被引下」。祝福的公式呈現了這一降下的次序：「הוי׳（Havayah），我們的 ה׳」在猶太靈魂中顯現，接著是「世界之王」。誡命（מצוות，mitzvos）能使我們成聖並與 ה׳ 結合，賜予我們如此行的力量。耶路撒冷塔木德規定，短祝福以「引下」一詞開頭，長祝福則也以它作結；這條規定是透過隱藏世界與顯現世界來解釋的。隱藏世界如同種子與胎兒，在合一中涵容一切；顯現世界則展開為種種細節，並產生邪惡所滋養的「廢料」。因此，長祝福需要封印，如同信件上的封印。婚姻祝福的前兩個祝福，對應亞當（אדם הראשון）與夏娃（חוה）、書面妥拉與口傳妥拉，以及上層智慧（חכמה，Chochmah）與下層智慧。妥拉學習可以成為生命之靈藥，也可以成為死亡之靈藥，端視學習者的意圖而定；祈禱中的愛則有內在的「白晝」與外在的「黑夜」。這兩者都需要我們以自身努力來獲得由上而來的封印，使神聖不受外殼勢力（קליפות，kelipos）侵奪。
綱要
- 為何制定祝福信仰超越理智；在第一聖殿時期，它在靈魂中公開閃耀，但到了第二聖殿時期，則需要祝福將它引下來（「引下」一詞意為被引下）。¶1–2
- 祝福的次序「הוי׳（Havayah），我們的 ה׳」指 ה׳ 在猶太靈魂中顯現，超越天使與世界；「世界之王」則指祂的王權。誡命能使我們成聖並與 ה׳ 結合，賦予祝福力量。¶3–4
- 隱藏世界與顯現世界短祝福以「引下」一詞開頭，長祝福也以它作結。隱藏世界如同種子與胎兒，在合一中涵容一切；顯現世界的分化則產生邪惡所滋養的「廢料」。¶5–8
- 封印結尾的「引下」一詞如同信件上的封印：它提供周遍的守護，將顯現的流注保留在神聖之中；尼伊拉祈禱（נעילה，Ne'ilah）是全以色列的封印。¶9–10
- 婚姻祝福：書面妥拉與口傳妥拉「創造人者」（יוצר האדם，Yotzer ha'adam，亞當）與「那位塑造了」（אשר יצר，Asher yatzar，夏娃）分別對應書面妥拉與口傳妥拉：書面妥拉是上層智慧（חכמה）的隱藏點；口傳妥拉則是下層智慧，將它展開為細節。「日復一日湧流言語，夜復一夜傳達知識。」¶11–13
- 「按祂的形象……永遠的建築」塑造即是使之顯現；增添的「與」（את，es）以及重複的「形象」，意味著一重又一重的顯現。顯現世界是「由祂自身」建成的：祂收縮自身，使世界得以存在，為的是實現 ה׳ 的統治，以及祂希望在下界有一個居所。¶14–20
- 妥拉學習：生命之靈藥或死亡之靈藥口傳妥拉包裹在物質事物之中，因此，若為了自我抬高而學習，便會讓外殼勢力有可乘之機；若把學習視為 ה׳ 的話語，就會引下祂的光，而「封印」則使它留在神聖之中。¶21–23
- 兩顆心與祈禱中的封印具有 ה׳ 性質的靈魂內在的「白晝」之愛，與其源頭合一；外在的「黑夜」之愛包裹在身體與動物性靈魂之中，雖使內在之愛顯現，卻需要封印。「封印」（חותם，chosam）就是「界限」（תחום，techum），即限制給予動物性靈魂之物。¶24–30
關鍵概念
- 祝福即引下ברוך ונמשך
- 「引下」一詞（ברוך，Baruch）被解作「引下來」：祝福將隱藏的無限之光引入顯現，使信仰變得如親眼所見般鮮明。
- 隱藏世界與顯現世界עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא
- 隱藏世界如種子般，在合一的潛能中涵容一切；顯現世界則如已成形的胎兒般，將一切展開為種種細節，而在此過程中產生邪惡可以滋養的「剩餘」。
- 封印חותם
- 長祝福結尾的「引下」一詞，是一種周遍的守護，使顯現的流注留在神聖之中，並將另一側限制在最低限度的剩餘；「封印」（חותם，chosam）一詞的字母也構成「界限」（תחום，techum）。
- 上層智慧與下層智慧חכמה עלאה וחכמה תתאה
- 書面妥拉是智慧凝聚而成的「點」；口傳妥拉則將其中隱藏的內容展開為詳細律法。兩者以亞當與夏娃為象徵。
- 上層合一與下層合一יחודא עילאה ויחודא תתאה
- 上層合一將世界視為在 ה׳ 面前全然無有；下層合一則看見 ה׳ 在一個表面上真實存在的世界中賜予生命。心中內在的愛源於前者，外在的愛則源於後者。
- 由下而起的激發אתערותא דלתתא
- 人的自身意圖與努力會引發由上而來的相應回應；封印也有賴於此。
為何制定祝福 ¶1–2
1להבין ענין הברכות1 כי הנה אנשי כנה״ג [כנסת הגדולה] תקנו הברכות בזמן בית שני אבל בזמן בית ראשון לא2 היו מברכים.
要理解祝福的意義：大議會的成員在第二聖殿時期制定了祝福文；但在第一聖殿時期，人們並不誦念祝福。
這篇 מאמר（maamar）旨在解釋祝福（ברכות，berachah）有何作用。它先從一項歷史事實談起：固定的祝福文是由大議會的成員（第二聖殿時期初期的賢者）制定的；第一聖殿時期並沒有這類正式祝福文。後來為什麼需要它們？
והענין כי הנה כל ישראל מאמינים בני מאמינים3 כו׳ מה שנלאו חכמי הפילוסופים והמחקרים להבין בשכלם
事情是這樣的：全以色列人都是信者，信者之子，等等——[相信]哲學家與研究者竭力以理智理解的事。
每個猶太人天生就相信 ה׳，正如《塔木德》所說：「信者，信者之子。」猶太人只是相信哲學家竭力透過推理探求、卻未能達到的事。
כי האמונה היא למעלה מן ההשגה והשכל4 ואפי׳ [ואפילו] מההשגה שבשרש נפש האלקית שבישראל דמזליה חזי5 כו׳ שהרי לית מחשבה תפיסא ביה6 והוא רם ונשא7 למעלה ממזלייהו.8
因為信仰超越理解與理智，甚至超越以色列人中具有ה׳性質的靈魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）的根源中的理解；關於這一根源，據說「它的靈性根源（מזל，mazal；即靈魂在上界的根源）能看見」，等等。因為思想無法把握祂，而祂高高在上，超越他們的 מזל。
信仰高於理解，甚至高於靈魂自身上界根源中的高深感知；那根源被稱為它的「mazal」，能看見人所看不見的事。 ה׳本身超越一切思想，因此人能以信仰親近祂，卻無法憑理解把握祂。
開篇提出一個問題：為什麼祝福文只在第二聖殿時期才制定？接著引出核心觀念：猶太人的信仰能觸及超越一切理智的 ה׳。
Rebbe Maharash 在其 5638 年的系列論述（המשך，hemshech）「Chayav adam levarech」中解釋：祝福會把照耀於理解（בינה，Binah）中的超越之光——環繞一切世界之光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）——引入照耀於王權（מלכות，Malchus）中的 הוי׳（Havayah）。第一聖殿時期，理解之光自行照耀，因此不需要祝福。
參考出處
- 1להבין ענין הברכות · ראה לעיל בציונים לכ״ק אדמו״ר זי״ע. המאמר עם הגהות נדפס באוה״ת בראשית כרך ג תקנא, א [מלקו״ת לג״פ] תקעג, א. באוה״ת סידור (תפלה) ע׳ רה נדפס ד״ה להבין שורש ענין הברכות דיוצר האדם (בכותרת מהר״י ריבלין ”ביאור לד״ה להבין ענין הברכות שנדפס בת״א”). ראה המשך חייב אדם לברך תרל״ח בסה״מ תרל״ח ע׳ פז ואילך. והנחת כ״ק אדמו״ר מהורש״ב שם ע׳ שפה ואילך. לכללות מאמר זה ראה ד״ה להבין ענין ברכת חתנים בסידור קלב, ג. ובמאמרי אדה״א דרושי חתונה כרך א ע׳ קסח שמיוסד על מאמר זה בשינוי הסדר. וראה שם במ״מ שמאמר זה הוא משנת תקס״ד.
- 2בזמן בית ראשון לא היו מברכים · ראה באוה״ת בראשית כרך ג תקנא, ב, ובד״ה חייב אדם לברך תרל״ח פרק ד ואילך שעיקר הברכה הוא להמשיך מבחי׳ סוכ״ע המאיר בבינה בשם ה׳ דממכ״ע המאיר במל׳, והרי בבית ראשון הי׳ מאיר מעצמו בחי׳ אור הבינה . . אלא בבית שני שהוא בחי׳ מל׳ אשר אין בה אור הבינה . . אז דוקא תקנו הברכות לברך את השם. ובד״ה חייב הנ״ל ע׳ ח מוסיף ”ומ״ש רבינו אדמ״ו נ״ע נמשך אחר דעת המקובלים שבית ראשון הוא בחי׳ בינה ולכן לא היו צריכים לברך . . ואפ״ל לפי פי׳ רבינו אדמ״ו נ״ע שמה שדוד תיקן מאה זהו לפי שראה ברוה״ק שבב״ש לא יאיר אור הבינה לכן תיקן מאה ברכות ודוחק” ע״ש.
- 3מאמינים בני מאמינים · Shabbat 97a:4–5
- 4כי האמונה היא למעלה מן ההשגה והשכל · ראה קיצורים והערות לתניא ע׳ קא. ובתניא ליקוט פירושים ומ״מ — חיטריק לפרק יח.
- 5דמזליה חזי · Megillah 3a:13–14
- 6לית מחשבה תפיסא ביה · Tikkunei Zohar 17a:10–12
- 7והוא רם ונשא · Isaiah 57:15
- 8רם ונשא למעלה ממזלייהו · בסה״מ תער״ב ח״ג ע׳ א׳ת מוסיף: ובמ״א דתוקף האמונה היא משום דמזלייהו חזי.
2והנה בזמן בית ראשון היו נשמות ישראל במעלה העליונה והי׳ [והיה] אוא״ס [אור אין סוף] שורה ומתגלה בנפשם להיות אצלם גילוי אמונה זו כאילו רואה1 כו׳.
如今，在第一聖殿時期，以色列的靈魂處於最高的層次，無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）臨在並顯現於他們的靈魂中，使這份信仰對他們顯明，猶如親眼看見一般，等等。
第一聖殿時期，靈魂極為高超，以至於 ה׳ 的無限之光在他們內明亮顯現；他們的信仰顯明如親眼所見。
אך בזמן בית שני לא היו הנשמות במעלה עליונה כ״כ [כל כך] תקנו אנשי כה״ג [כהאי גוונא] הברכות להמשיך גילוי אמונה זו להיות ברוך ונמשך הוי׳ אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה בגילוי למטה.
然而，在第二聖殿時期，靈魂的層次並沒有那麼高，大會議會的成員便制定了祝福詞，為的是引下這份信仰的顯現：使 הוי׳（Havayah），也就是無限之光，願祂受頌讚，得以「蒙福」並被引下，在下方顯明。
第二聖殿時期，靈魂的層次較低，信仰也變得隱藏，因此賢者制定了祝福詞。「蒙福」（ברוך，Baruch）被解作「引下」（如嫁接葡萄藤一般）：祝福詞將 ה׳、無限之光，引下而使之顯明。
本段說明為何開始制定祝福詞：當靈魂對 ה׳ 的自然感知減弱時，便需要透過祝福詞，引下並顯明那份在第一聖殿時期自然照耀的信仰。
米特勒雷貝（אדמו״ר האמצעי）在 Derushei Chasunah 中補充說，第一聖殿時期，因著他們從西奈領受的光，誡命（מצוה，mitzvah）本身便將無限之光引入他們的靈魂，因此不需要為誡命祝福。
參考出處
- 1להיות אצלם גילוי אמונה זו כאילו רואה · במאמרי אדה״א דרושי חתונה ח״א ע׳ קפא מפרט ”ובזמן בית המקדש ראשון היו כנס״י במעלה עליונה מצד שרש האור אלקי שקבלו במ״ת דוקא לא היו צריכים לברכת המצות כי ע״י המצוה עצמה נמשך גילוי אא״ס בנפשם”.
祝福的次序 ¶3–4
3וסדר השתלשלות המשכת הגילוי הוא מתחלה להיות הוי״ה אלקינו1 הוא גילוי אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה בנשמות ישראל להיות אלקינו ממש בבחי׳ ביטול לפי שהם מפנימיות העולמות.
揭示之光引下的次第如下：首先是「 ה׳（Havayah）、我們的 אלקינו（Elokeinu）」——無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），願祂受頌讚，顯現在以色列的靈魂中，使祂確實成為「我們的 אלקינו」；這是一種自我消融（ביטול，bittul）的狀態，因為他們源自諸世界的內在層面（פנימיות，pnimiyus）。
祝福詞句描述了引下的各個階段。「ה׳、我們的 אלקינו」首先出現：ה׳在猶太靈魂中顯現；這些靈魂源自諸世界的「內在層面」，因此對祂自我消融，使祂真正成為「我們的」אלקינו。
משא״כ המלאכים הם מחיצוניות העולמות שעליהם נאמר ומשם יפרד2 והיה לארבעה ראשים. ארבעה נהרות הם ארבע מחנות השכינה3 מחנה מיכאל כו׳. וזש״א [וזהו שאמרו] רז״ל [רבותינו זכרונם לברכה]4 (ברכות ד:) מיכאל באחת5.
天使則不同，他們源自諸世界的外在層面（חיצוניות，chitzoniyus）；經上論及他們說：「從那裡分開，成為四個分支」——四條河流，就是聖者的臨在（שכינה，Shechinah）的四個營：米迦勒（מיכאל）的營，等等。這就是我們的賢者（願其記憶蒙福）所說的（Berachos 4b）：「米迦勒一（次）。」
天使源自諸世界的「外在層面」。伊甸園的河流「分成四個分支」，暗指圍繞聖者的臨在的四個天使營（米迦勒、加百列（גבריאל）等）。《塔木德》說，米迦勒一次飛行便能飛越世界。
ולא אמרו איזה שיעור על נשמות ישראל לפי שענין טיסה שטסים את העולם לא שייך גבי נשמות כלל שהעולם ומלואו אינן תופסין מקום כלל נגדם.6
他們沒有為以色列的靈魂說明任何尺度，因為飛行、也就是飛越世界這件事，根本不適用於靈魂；在靈魂看來，世界及其中的一切都完全不佔任何空間。
《塔木德》說明了天使飛行所需的尺度，卻沒有為靈魂說明任何尺度，因為對靈魂而言，整個世界完全不佔任何空間。
משא״כ לגבי המלאכים תופס העולם איזה מקום אלא שמיכאל די לו בטיסה אחת וגבריאל בשתים כו׳ ואליהו בארבע עם גופו שהיה תחלה גשמי ונהפך כו׳.7
但對天使而言，世界確實佔有一些空間；只是米迦勒一次飛行便足夠，加百列需要兩次，等等；以利亞（אליהו）則需要四次——連同他的身體；他的身體起初是物質性的，後來轉化了，等等。
對天使而言，世界確實佔有一些空間：米迦勒需要一次飛行，加百列需要兩次，以利亞需要四次，因為他的身體起初是物質性的，後來轉化了。
ואח״כ מלך העולם שעל העולם הוא גילוי מלכותו ית׳ בלבד שאין מלך בלא עם8 כו׳.
其後是「世界之王」；這是指祂對世界的王權顯現而已，願祂受頌讚，因為「沒有人民，就沒有君王」，等等。
接著是「世界之王」：這只是 ה׳的王權（מלכות，Malchus），是與世界相關的較低層次，因為「沒有人民，就沒有君王」。
本段將祝福詞句解讀為依次下降的次第：「ה׳、我們的 אלקים」是 ה׳在猶太靈魂中的顯現；猶太靈魂高於天使與世界；接著是「世界之王」，即 ה׳對受造界的王權。
Torah Ohr, Bereshit 說明，אלקים（Elokim）是 ה׳（Havayah）的「盾牌與鞘套」，遮蔽其強烈的光，使各別存在得以成立。這就是王權，因為「沒有人民，就沒有君王」；它也稱為聖者的臨在，因為 ה׳藉此居於受造界之中。
參考出處
- 1להיות הוי״ה אלקינו · ע׳ באוה״ת פ׳ עקב ע׳ תקעד.
- 2ומשם יפרד · Genesis 2:10
- 3הם ארבע מחנות השכינה · Zohar I, 26b
- 4וזש״א רז״ל · ראה אוה״ת בראשית כרך ג תקנז, א ד״ה חייב אדם לברך פרק יא שם.
- 5
- 6אינן תופסין מקום כלל נגדם · במאמרי אדה״א דרושי חתונה כרך א ע׳ קפב מביא ראי׳ לזה ”מעליות הנשמות דצדיקים בשינתם בג״ע הארץ שהוא בקו השוה מהלך רב ואין כאן שהי׳ גם כמעט רגע שהרי מיד כשניעור תשוב רוחו אליו ג״כ בלא שהי׳ כלל וכלל”.
- 7ואליהו . . עם גופו שהיה תחלה גשמי ונהפך כו׳ · פרדס שער היכלות. וראה בספר הלקוטים ממאמרי הצ״צ ערך אליהו.
- 8שאין מלך בלא עם · נסמן לעיל ה, א.
4והנה ע״י הברכה ממשיך ברכה והמשכה להיות גילוי אור א״ס בנפש כלל ישראל שתתחזק אמונת ה׳ בלבם בבחי׳ גילוי כאלו רואה כו׳.
如今，藉著祝福，便引下祝福與流注，使無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）在以色列全體的靈魂中顯現，從而使他們心中的信仰得以堅固，並以顯現的方式呈現，彷彿親眼看見，等等。
祝福的目的，是將無限之光引下，使其顯現在全體以色列的靈魂中；如此，他們的信仰便能堅定而鮮明，如同親眼所見。
אך המוקדם לברכה והמשכת השראת גילוי זה הוא המברך שהוא הוא העושה המצוה לפי שהמצות הם כלים להשראת אא״ס [אור אין סוף] ממש כו׳ ובהם ועל ידם ממשיך אא״ס [אור אין סוף] למטה.
然而，在祝福以及引下此顯現的內住之前，先行者乃是祝福的人——他正是行誡命（המצוה，mitzvah）的人；因為誡命（המצות，mitzvos）是使無限之光本身得以內住的器皿，等等；在誡命之中並藉著誡命，人便將無限之光引至下方。
然而，引下首先取決於祝福的人，也就是正在行誡命的人。誡命是 ה׳ 的無限之光的「器皿」；藉著它們，光便被引至下方。
這就是「祂以祂的誡命使我們成聖」。Asher（אשר）有「因為」之意，用來說明某件事的理由；也就是說，因為祂以祂的誡命使我們成聖。
因此，祝福詞中說：「祂以祂的誡命使我們成聖」；此處的「因為」（אשר，Asher）說明，我們之所以能引下光，是因為祂藉著誡命使我們成聖。
וצונו מלשון צוותא והתקשרות3 באוא״ס [באור אין סוף] ב״ה שרש המצות למעלה לכך יש לנו כח להמשיך גילוי אור א״ס ב״ה בברכה זו:4
「並命令我們」（וצונו，vetzivanu）一詞源自「連結」（צוותא，tzavta）之義，意指與無限之光、願祂受頌讚相連；無限之光乃是誡命在上界的根源。因此，我們有能力藉著這個祝福，引下無限之光、願祂受頌讚的顯現。
「並命令我們」（vetzivanu）可從 tzavta 一詞來理解，意為「連結」：誡命使我們與無限之光相連，而無限之光正是誡命在上界的根源。這種連結使我們有能力藉著祝福引下其顯現。
本段解釋了誡命祝福中的用語：誡命是 ה׳ 之光的器皿，使我們成聖並與祂相連，因此賦予我們能力，藉著祝福引下祂的顯現。
《Likkutei Torah》（לקוטי תורה；Masei）將祝福與誡命比作曠野中的行程和安營：每一項誡命（המצוה）都包含上升，以及將無限之光引下。Rebbe Maharash 補充說，這種引下是從隱藏的世界進入顯現的世界。
參考出處
- 1אשר מלשון דהא · ראה שפתי חכמים בהעלותך יא, יב.
- 2אשר מלשון דהא · Siftei Chakhamim, Numbers 11:12
- 3וצונו מלשון צוותא והתקשרות · ראה לקו״ת מסעי צב, ג.
- 4יש לנו כח להמשיך גילוי אור א״ס ב״ה בברכה זו · בד״ה חייב אדם לברך תרל״ח סעיף ב מוסיף כ״ק מהר״ש: והמשכה זו היא מעלמא דאתכסי׳ בבחי׳ עלמא דאתגלייא שיהי׳ נמשך גילוי האמונה זו להיות ברוך ונמשך גילוי אוא״ס ב״ה כאילו רואה ממש כו׳.
隱藏世界與顯現世界 ¶5–8
5והנה אמרו בירושלמי1 (פ״ק [פרק קמא] דברכות הלכה ח׳) מטבע קצר פותח בברוך ואינו חותם בברוך ומטבע ארוך פותח בברוך וחותם בברוך.2
現在，《耶路撒冷塔木德》（《Berachos》第一章第八節）說：簡短的祝福詞以「受頌讚」（ברוך，Baruch）開頭，卻不以「受頌讚」作結；較長的祝福詞以「受頌讚」開頭，也以「受頌讚」作結。
這是一條關於祝福的塔木德規則：簡短的祝福（例如食物上的祝福）以「受頌讚」開頭，卻不以此作結；較長的祝福（例如安息日結束時的分別禮，或餐後祝福的第一個祝福）則以「受頌讚」開頭，也以此作結。
ולהבין זה גם להבין מהו לשון חותם3 והל״ל [והוה ליה למימר] ומסיים. הענין כי הנה נודע שיש ב׳ בחינו׳ [בחינות] בחי׳ עלמא דאתכסי׳ ובחי׳ עלמא דאתגליא.
為了理解這一點，也為了理解何以稱作「封印」（חותם，chasimah），而不是應當說「結束」，事情是這樣：眾所周知，有兩個層面：隱藏世界（עלמא דאתכסי׳，alma de'iskasya）和顯現世界（עלמא דאתגליא，alma de'isgalya）。
為何把結尾稱作「封印」（חותם），而不只是稱作「結束」？答案涉及兩個領域：隱藏世界（עלמא דאתכסי׳），一切仍然隱而未顯、渾然合一；以及顯現世界（עלמא דאתגליא），其中一切顯明出來。
והנה על עלמא דאתגליא נאמר (בראשית ב) ומשם יפרד4 והי׳ [והיה] לארבעה ראשים ארבעה נהרות כנגד ארבע מחנות השכינה שהיא מתלבשת בבי״ע כו׳
關於顯現世界，經上說（《創世記》2）：「從那裡分開，成為四個源頭」——也就是四條河，對應於聖者的臨在（שכינה，Shechinah）的四個營；祂披覆於創造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）和行動界（עשיה，Asiyah）等世界之中。
顯現世界就是伊甸園的河流「分成四個源頭」之處，也就是當祂披覆於創造界（בריאה）、形成界（יצירה）和行動界（עשיה）等較低世界時，שכינה的四個營。
ובהשתלשלות וירידות המדרגות מדריגה אחר מדריגה בהתלבשותה בע׳ [בשבעים] שרים כו׳ נעשה עלמא דפרודא כו׳ ושם יש אחיזה ויניקה לקליפות וסט״א [וסטרא אחרא] לינק מהקדושה כביכול.
在世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）以及層級逐級下降的過程中，當它逐層披覆於七十位王子等之中，便形成了分離的世界等；在那裡，外殼（קליפה，kelipah）和另一側（סטרא אחרא，sitra achra）有所攀附和吸取，彷彿能從神聖中汲取滋養。
當神聖的流注逐步下降，並經過各國的七十位天使王子時，就形成了「分離的世界」；在那裡，邪惡的力量能攀附於神聖，並從中汲取滋養。
אך אין יניקתם אלא מותרי השפע ופסולת כו׳ ולא מעיקר הקדושה ח״ו [חס ושלום]
然而，它們所汲取的，只是流注中多餘的部分和廢料等，而不是神聖的本質，切不可如此想。
然而，邪惡的力量只從流注剩餘和廢棄的部分汲取滋養，絕不從其核心汲取。
וענין התהוות מותרי השפע ופסולת בעל׳ דאתגלי׳ היינו כי הגם שגם עלמא דאתגלי׳ מצד עצמה באמת אינה5 דבר נפרד ח״ו [חס ושלום] וכמ״ש (דברים ד) כי הוי״ה הוא האלקים כו׳ אלא שהוא בחי׳ גילוי מה שהי׳ [שהיה] בהעלם בעל׳ דאתכסיא
至於流注中多餘的部分和廢料如何在顯現世界中產生，原因是：雖然顯現世界本身確實也不是一個分離的事物，切不可如此想——正如經上所說（《申命記》4）：「因為 ה׳就是 אלקים（Elokim）」等——它不過是顯露出原本隱藏於隱藏世界之中的事物。
廢料是如何產生的？顯現世界並未真正與 ה׳分離，正如經文所說：「Havayah就是Elokim」：超越一切的 ה׳與隱藏於自然中的 ה׳原是一體。顯現世界只是把隱藏世界中原已隱藏的事物展開顯現。
וכמשל הולד שמצטייר בבטן הנקבה בהתחלקות עצמות וגידין כו׳ שהם מטפת הזכר לובן שממנו עצמות6 כו׳.
這好比胎兒在女性的子宮中形成，骨骼、筋腱等逐漸分化；它們源自男性的精滴，也就是白色部分，骨骼等由此[形成]。
這裡以胎兒作比喻：胎兒的骨骼和筋腱在子宮中形成，卻源自父親的種子，也就是「白色部分」，骨骼由此形成，正如塔木德所說。
אלא שבטפת הזכר לא הי׳ [היה] התחלקות עצמות וגידין בפועל ממש רק שהי׳ [שהיה] בכח הטפה ההיא בהעלם וע״י שהייתה בבטן הנקבה ט׳ חדשים מצטייר בציור הולד ויוצא מהעלם אל הגילוי.7
只是，在男性的精滴中，骨骼和筋腱並未實際分化出來；它們只是在那精滴的潛能中隱而未顯。當它在女性的子宮中停留九個月，便逐漸形成胎兒的形體，從隱藏顯現出來。
種子中的一切都只具潛能；胎兒各部分的形體要經過九個月，才在子宮中顯現出來。同樣，隱藏世界包含一切，而顯現世界則使之明顯呈現。
本段先提出較長的祝福以「受頌讚」作結的規則，接著說明隱藏世界與顯現世界這兩個領域，並指出在顯現世界中，神聖的流注會產生廢料，邪惡的力量便以此為滋養。
《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）〈Tazria〉區分「神聖」（קדוש，Kadosh）與「受頌讚」（ברוך，Baruch）：前者是超越世界層層下延鏈條的層面，後者則是沿著這條鏈條被引下的光。因此，每一個祝福中，「受頌讚」都是表示引下的用語。
參考出處
- 1והנה אמרו בירושלמי · ראה בד״ה חייב אדם לברך תרל״ח פרק יח. בלקו״ת תזריע כב, ד. ראה יט, ב — מציין לכאן.
- 2מטבע קצר פותח בברוך ואינו חותם בברוך ומטבע ארוך פותח בברוך וחותם בברוך · Jerusalem Talmud Berakhot 1:5
- 3מהו לשון חותם · ע׳ בסידור בדרושים לחתונה בד״ה להבין שרש הדברים. בענין מטבע קצר — ראה באוה״ת נ״ך שופטים ע׳ יד שמציין לכאן.
- 4
- 5שו״ה והפסולת כו׳ ולא מעיקר . . באמת אינה · בבוך 414: כו׳ כי באמת אינה.
- 6לובן שממנו עצמות · Niddah 31a:9
- 7
6והנה כמו במשל הולד כאשר נתגדל ונגמר ציור כל האברים אזי דוחה ממנו מותרות שערות וצפרנים1 שזהו סימן גידול הולד2 שהוא בשלימות כשגמרו שערו וצפרניו כו׳
現在，就如胎兒的比喻：當胎兒長大、所有肢體的形態都已形成之後，便會從自身排出多餘之物——毛髮與指甲；這是胎兒成長的徵兆：當毛髮和指甲長成時，胎兒便已完備，等等。
延續這個比喻：胎兒長大、所有肢體都形成之後，便會產生「多餘之物」——毛髮與指甲；它們長成，正是胎兒已完全成形的徵兆。
ובצאתו מרחם אמו3 דוחה פסולת יותר ע״י פתיחת נקביו כו׳ מה שלא הי׳ [היה] פסולת זה בטפה כי אין הולד נוצר אלא מברור שבה.
當胎兒離開母親的子宮時，便會藉由身體孔竅的開啟，排出更多廢物，等等——這些廢物原本並不在那一滴精液之中，因為胎兒只由其中精煉的部分形成。
出生時，更多廢物會經由身體的孔竅排出。精液中原本沒有這些廢物，因為胎兒只由其中精煉的部分形成；廢物是在分化發展之中才出現的。
כך עד״מ בהגלות נגלות סדר ההשתלשלות בעלמא דאתגליא מהעלם אל הגלוי ברבוי התחלקות המדרגות להיות ציור פרטי העולמות במזגם ותכונתם אזי נעשה בחי׳ מותרי שפע ופסולת שדוחה לחוץ
同樣，以此作比：當世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）在顯現的世界中顯露出來，從隱藏轉為顯現，並分化為許多層次，使各個世界形成各自具體的形態，具有各自的調和與性質時，便會產生流注的多餘部分與廢物，並將它們排出在外。
在顯現的世界中也是如此：世界層層下延的鏈條從隱藏展開為許多不同層次，各個世界各有其特定性質，於是便產生多餘之物與廢物，並將它們排出在外。
והוא מעבר השפע להיות יניקה ואחיזה לס״א [לסטרא אחרא].
這就是流注溢出的部分，[使]另一側（סטרא אחרא，sitra achra）得以吸取滋養並有所依附。
這種溢出的部分，正是使另一側（סטרא אחרא，意即「另一側」、與神聖相對的力量）得以依附並獲得滋養之物。
משא״כ בבחי׳ עלמא דאתכסיא שהוא בהתכללות כו׳ ושם חביון עזו4 ואין שטן ופ״ר [ופגע רע]5 ח״ו [חס ושלום] כו׳.
但隱藏的世界並非如此；那裡處於相互包含的狀態，等等；那裡是「祂力量的隱藏處」，也「沒有仇敵，沒有不幸之事」——願上天不使如此，等等。
在隱藏的世界中，一切都相互包含、合而為一，並沒有廢物；那裡是「祂力量的隱藏處」，「沒有仇敵，沒有不幸之事」。
本段以這個比喻作結：正如毛髮、指甲與廢物只在胎兒發育時才出現，廢物——邪惡的滋養來源——也只在顯現世界分化之際才產生，而不會出現在合一的隱藏世界中。
柴馬赫・策德克（הצמח צדק）在 Or HaTorah（אור התורה）與 Biurei HaZohar 中引用了這個以毛髮和指甲為比喻、說明「多餘之物」的例子。在卡巴拉中，毛髮和指甲是常見的意象，表示某一層面的最外在延伸；外在力量藉此吸取滋養。
參考出處
- 1אזי דוחה ממנו מותרות שערות וצפרניים · מובא בביאוה״ז להצ״צ כרך ב ע׳ תתקח.
- 2והנה כמו במשל הולד . . שזהו סימן גידול הולד · מובא באוה״ת ויקרא כרך א ע׳ קכז.
- 3
- 4ושם חביון עזו · Habakkuk 3:4
- 5ואין שטן ופ״ר · I Kings 5:18
7והנה מטבע קצר רומז לעלמא דאתכסיא1 שהוא בחי׳ טפה לבד בהתכללות בבחי׳ העלם ובכח ולכן הוא מטבע קצר שכולל הכל בלשון קצר
如今，簡短的祝福詞暗示隱藏世界；它僅如一滴，統攝其中，處於隱藏與潛能的狀態。因此它是簡短的祝福詞，以簡略的言語涵攝一切。
現在說明這條原則：簡短的祝福詞對應於隱藏世界，如同種子在統一之中蘊含一切潛能；因此它的措辭簡短而涵攝廣泛。
וא״צ [ואין צריך / ואינו צריך] אלא לפתוח בברוך להיות ברכה והמשכה מאור א״ס ב״ה עצמו שהברכה הוא להיות השראה וגילוי מעצמות אור א״ס ב״ה שאינו בגדר עלמין כלל כנ״ל.
它只須以「蒙福」（ברוך，Baruch）開頭，使祝福與引下從無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）本身（ב״ה）而來；因為，祝福就是從無限之光的本體（ב״ה）而來的臨在與顯現；而無限之光本身完全不在諸世界的範疇之內，如上所述。
它只須以「Baruch」開頭，便從無限之光的本體引下祝福；這光超越一切世界。
本段說明，為何簡短的祝福詞只以「Baruch」開頭：它對應於統一的隱藏世界，在那裡，只要引下光便已足夠。
柴馬赫·策德克（הצמח צדק）在《Biurei HaZohar》中抄錄了這段文字，並說明簡短與冗長的公式分別代表總體（כלל，klal）與個別（פרט，prat）。
參考出處
- 1והנה מטבע קצר רומז לעלמא דאתכסיא · ע׳ באוה״ת דרושים לר״ה ע׳ א׳ש שמפרש בענין אחר ע״ש. ובד״ה בראשית ברא תרע״ח ע׳ נ. בביאוה״ז לצ״צ כרך ב ע׳ תשסו מעתיק מתי׳ ”והנה מטבע קצר . . בהתחלקות רבות ועצומות” ומפרש שזהו כלל ופרט.
8ומאחר שתמשך שם ברכה והמשכה זו היא בל תמוט עולם ועד1 כי אין שם יניקה לס״א [לסטרא אחרא] ח״ו [חס ושלום].
既然這祝福與這道引下將在那裡降下，它便「永永遠遠不致動搖」，因為在那裡沒有任何養分可供另一側（סטרא אחרא，sitra achra）吸取，願上天不如此。
引入隱藏世界的祝福「永永遠遠不致動搖」：不需要封印，因為那裡沒有任何事物可供邪惡汲取養分。
אבל מטבע ארוך רומז לעלמא דאתגליא שהיא בחי׳ גילוי ההתהוות לפרטי פרטים בהתחלקות רבות ועצומות וכך הוא מטבע ארוך באריכות הדברי׳ [הדברים] בפרטי פרטיות הדברים רבים שנאמרו ונשנו בה.
但長式祝福則指向顯現的世界；這是創造顯現為最微細個別細節的層面，並分成眾多而廣大的類別。長式祝福也是如此：言辭篇幅較長，其中所述及反覆陳述的許多事物，都有詳盡的個別細節。
長式祝福對應顯現的世界；這世界展開為無數細節，所以它的措辭篇幅較長，充滿了詳盡的事物。
本段對比兩種祝福格式：短式屬於隱藏的世界，無須保護；長式則屬於細節繁多、顯現出來的世界。
參考出處
- 1בל תמוט עולם ועד · Psalms 104:5
封印 ¶9–10
9והנה בעלמא דאתגליי׳ אחר שמשם יפרד1 בבחי׳ התחלקות הפרטים יש יניקה לס״א [לסטרא אחרא] ח״ו [חס ושלום] וצריך להפרידם שלא יינקו מעיקר הקדושה ח״ו [חס ושלום] רק דרך מעבר השפע ממותרות ופסולת כו׳ לכן צ״ל ג״כ חותם בברוך.
現在，在顯露的世界中，當「從那裡分開」而呈現個別事物的分化層面之後，另一側（סטרא אחרא，sitra achra）便有了吸取養分的途徑，萬不可如此；因此必須將其隔開，使其不從神聖的根本汲取養分，萬不可如此，而只能經由流注的溢出，從多餘之物與殘渣等處吸取。因此，也必須以「ברוך」（Baruch，意為「蒙福」）作為印封。
這說明了為何較長的祝福需要以「ברוך」作結。在顯露的世界中，流注分化為個別事物，邪惡的力量便能從中吸取養分。必須使它們不能汲取神聖的核心，而只能取用溢出的部分，即「多餘之物與殘渣」；結尾的祝福，也就是這個「印封」，正是為此而設。
本段說明結尾祝福的原因：顯露的世界不同於隱藏的世界，它暴露於邪惡力量之下，因此流注到其中的事物需要加上印封。
參考出處
- 1שמשם יפרד · Genesis 2:10
10וענין החותם הוא כמו לשון חותם שעל האגרת מבחוץ כדי שלא יקרא באגרת הזאת איש זר אשר אין רצונו שידע הכתוב שם.
「印封」（חותם，chosem）這個概念，就如同信件外側所用的「封印」一詞，目的是不讓陌生人讀到這封信——也就是寫信者不希望其知道其中所寫內容的人。
「印封」（חותם，chosem）一詞，是以信件外側的封印來說明；它阻止外人讀到不打算讓他們知道的內容。
כך הוא החותם הזה מן הברכה וההמשכה אשר ימשיך עוד אחר המטבע הארוך שהמשכה זו שהיא גלוי ההעלם תהי׳ [תהיה] רק בבחי׳ הקדושה לבדה ואין לזרים אתה חלק ונחלה
這封印也是如此：在較長的祝福詞之後，仍繼續引下祝福與流注；這引下，也就是隱藏之物的顯露，只在神聖的範疇中發生，而陌生人在其中無分無業。
同樣，較長祝福詞末尾的封印，確保所引下的顯露唯獨留在神聖之中，使「陌生人」——邪惡的勢力——無法分得一份。
וזהו ההפרש שבין פתיחת הברכה לחתימתה כי פתיחת הברכה הוא המשכת הגילוי לבד להיות ברוך ונמשך ה׳ אלקי ישראל מעולם עד עולם. אבל החתימה היא שתהי׳ [שתהיה] המשכה זו בקדושה דוקא.
這就是祝福的開端與封印之間的差別：祝福的開端只是引下顯露，使 ה׳、以色列的 אלקים，從一個世界直到另一個世界蒙受祝福（ברוך，Baruch）並被引下；封印則是使這引下唯獨在神聖之中發生。
開端的「蒙福」（ברוך，Baruch）只是引下顯露，如「ה׳、以色列的 אלקים，從一個世界直到另一個世界蒙受祝福」這句話所示。結尾的「蒙福」則是封印，使這顯露特別流向神聖。
הבוחר בעמו ישראל באהבה. (מלאכי א) ואהב את יעקב ואת עשו שנאתי.1 (תהלים מז) יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב אשר אהב כו׳.
「以愛揀選祂的子民以色列」；（《瑪拉基書》1）「我愛雅各（יעקב，Yaakov），卻恨以掃（עשו，Eisav）」；（《詩篇》47）「祂為我們揀選我們的產業，就是祂所愛的雅各的榮耀」等等。
因此，祝福末尾會說「以愛揀選祂的子民以色列」（這是晨間 שמע（Shema）之前那個祝福的封印）；經文也述說 ה׳ 愛雅各而拒斥以掃：光被保留在神聖之中，並與以掃所代表的邪惡外殼（קליפה，kelipah）隔絕。
ולכן נק׳ בלשון חותם כמו שחותמין על האגרת שלא יקרא אחר וכמו חותם ממגע זר שהוא שמירה כו׳.
因此，它被稱為「封印」，就如同封住一封信，不讓別人閱讀；也如同用封印防止陌生人觸碰，作為一種防護等等。
所以它被稱為「封印」：就像封好的信件，也像用封印保護酒或食物，不讓陌生人碰觸。
ולכן חותמין בברוך שהיא המשכה מבחי׳ המקיף שהיא שמירה מלמעלה כמ״ש (שם קכא) ה׳ שמרך ה׳ צלך2 כו׳
因此，人以「蒙福」（ברוך）作結；這是從環繞的層面引下流注，作為來自上方的保護，正如經上所說（ibid. 121）：「ה׳是你的守護者，ה׳是你的蔭庇」等等。
封印使用「蒙福」，是因為這第二種引下來自環繞（מקיף，makif）的層面；它從上方守護，正如「ה׳是你的守護者，ה׳是你的蔭庇」所說。
ולכן החותם של כללות ישראל הוא בנעילת יו״כ [יום כפור] שאז זוכים למעלה העליונה (ויקרא טז) לפני הוי״ה תטהרו למעלה מבחי׳ הוי״ה כו׳ וכמ״ש במ״א:345
因此，全體以色列的封印是在贖罪日（יום כיפור，Yom Kippur）的鎖門祈禱（נעילה，Ne'ilah）時；因為那時他們得以達到最高的層次：（《利未記》16）「在 ה׳ 面前，你們要得潔淨」——高於 ה׳ 的層次等等，正如別處所解釋。
全體以色列的封印是鎖門祈禱，也就是贖罪日最後的祈禱（那時 ה׳ 的判決被「封印」）。此時以色列達到最高的層次：「在 ה׳ 面前，你們要得潔淨」被理解為：從甚至高於 ה׳ 的層次得到潔淨。
本段將「封印」說明為一種防護：結尾的「蒙福」引下環繞之光，使顯露的流注留在神聖之中；贖罪日的鎖門祈禱則是全體以色列的封印。
「在 ה׳ 面前」（לפני ה׳）在此被理解為「在……之前」，也就是高於 ה׳：在贖罪日的鎖門祈禱時，潔淨來自高於此名本身的層次。
參考出處
- 1ואת עשו שנאתי · Malachi 1:3
- 2
- 3
- 4
- 5
婚姻祝福：書面妥拉與口傳妥拉 ¶11–13
現在我們要來解釋婚禮的前兩個祝福的含義：「塑造人者」與「按照祂的形象塑造了人者」。
本篇 maamar 現在轉而解釋婚禮七福（שבע ברכות，sheva berachos）中，論及人的創造的那一對祝福：「塑造人者」（יוצר האדם，Yotzer ha'adam）與「按照祂的形象塑造了人者」。
הראשונה פותחת בברוך ואינה חותמת והשניה פותחת בברוך וחותמת בברוך.3
第一個以「有福」（ברוך，Baruch）開頭，卻沒有結尾祝福；第二個以「有福」開頭，也以「有福」作結。
第一個祝福較短：它以「有福」開頭，沒有結尾祝福。第二個較長，以「有福……塑造人者」作結。
והענין כי הנה בגמרא (כתובות ח׳ א׳ ע״ש) אמרו שב׳ יצירות הללו כנגד שתי יצירות שהי׳ [שהיה] באדה״ר [באדם הראשון]4 תחלה נברא האדם לבדו בדו פרצופין ואח״כ נסר הקב״ה את חוה5 כו׳.
事情是這樣的：《Gemara》（גמרא）說（《Kesubos》（כתובות）8a；見該處），這兩次創造對應於亞當（אדם הראשון）身上的兩次創造：起初，人獨自被造，具有兩張臉；之後，ה׳把夏娃（חוה）從亞當身上鋸下來，等等。
《Gemara》在《Kesubos》中說，這兩個祝福對應於亞當創造的兩個階段：起初，他被造時具有兩張臉，男性與女性連在一起；之後， ה׳將夏娃從他身上分開。
וביאור הדבר הנה אדם וחוה רומזים לתושב״כ [לתורה שבכתב] ותושבע״פ [ותורה שבעל פה] תושב״כ [תורה שבכתב] בחי׳ אדם בחי׳ טפת הזכר לובן שממנו עצמות כו׳
這件事的解釋是：亞當與夏娃象徵書面妥拉與口傳妥拉。書面妥拉是亞當的層面，是男性之滴、白色之物的層面；骨骼由此[而生]，等等。
亞當與夏娃代表書面妥拉與口傳妥拉。書面妥拉就是「亞當」，如同父親的種子，是白色的，由此形成骨骼；它以濃縮而隱藏的形式包含一切。
כי תושב״כ [תורה שבכתב] היא בחי׳ חכמה עלאה שאינה אלא בחי׳ טפה ונקודה שהחכמה היא בחי׳ ברק המבריק במוחו
因為書面妥拉是上層智慧（חכמה，Chochmah）的層面，它只是一滴、一個點；因為智慧的層面，就像一道閃電在心智中一閃而過。
書面妥拉是上層智慧（חכמה，Chochmah），只是一個「點」，如同心智中一閃而過的光芒。
שעדיין לא באה לידי אורך ורוחב ההשגה להבין ולהשיג כל דרכי החכמה בכלל ובפרט רק שהוא כברק בעלמא שמתנוצץ ומאיר במוחו כח ההשכלה
它尚未展開為理解的長度與廣度，尚未能理解並掌握智慧的各種途徑，無論整體或個別；它只像一道閃光，閃爍著照亮他心智中的理解力。
一閃而現的洞見尚未發展成完整的理解：它只在一瞬間照亮心智，還沒有展開這個概念的細節，無論整體或個別層面。
ואינו מתגלה אלא בחי׳ נקודה אלא שאח״כ מתפשטת הנקודה באורך ורוחב ובאה לידי השגה ואזי נקראת בשם בינה כו׳
它所顯現的只是一個點；但之後，這個點會在長度與廣度上展開，達到理解的層次，這時便稱為理解（בינה，Binah），等等。
它只以一個點顯現；只有後來，這個點才在「長度與廣度」上展開，成為詳盡的理解，這稱為理解（בינה，Binah）。
וכך היא בחי׳ תושב״כ [תורה שבכתב] שאין בה גילוי ההשגה שהרי ר״ע [רבי עקיבא] הי׳ [היה] דורש על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות.6
書面妥拉的層面也是如此，其中並沒有理解的顯露；因為阿基瓦（רבי עקיבא）會從每一個字母尖角闡發出成堆成疊的律法。
同樣，書面妥拉並未明白展開其內容。《Gemara》說，阿基瓦從字母上的每一個小冠飾，都闡發出「成堆成疊的律法」。
שההלכות הללו אינן מבוארות ונגלות בגילוי ההשגה בקוץ ההוא רק שכל קוץ וקוץ כלול מכמה תלי תלים של ההלכות הכלולים ונעלמים בקוץ ההוא מבחי׳ העלם
這些律法並未在那根刺中，以顯明的理解而得到解釋和彰顯；相反，每一根刺都包含著層層疊疊的許多律法，這些律法以隱藏的狀態包含在那根刺中。
那些律法在冠冕本身並不顯露；每一個冠冕都以隱藏的形式承載著層層疊疊的許多律法。
והרי אין בקוץ זה אלא רמז בעלמא ובחי׳ נקודה והקוצין הן בחי׳ תגין.
而在這根刺中，只有一個單純的暗示，以及點的層面。這些刺就是字冠（תגין，tagin）的層面。
冠冕本身只是一個暗示、一個點。「刺」就是תגין，即托拉卷軸某些字母上的小冠飾。
本段轉而討論婚禮的兩個祝福，將它們與亞當的兩次創造相聯繫，並把亞當解釋為書面妥拉：上層的 חכמה，以一個點的濃縮形式包含一切。
《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）提到本篇 maamar（「Lehavin inyan haberachos」）：末一個祝福對應於夏娃，她是王權（מלכות，Malchus），因此以「有福」作結，原因如下文所解釋；第一個祝福則對應於亞當，他是小面相（情感屬性）（ז״א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin），所以不需要結尾祝福。
參考出處
- 1ב׳ ברכות ראשונות של נשואין שהם יוצר האדם ואשר יצר את האדם · ראה רש״י כתובות
- 2
- 3והשניה פותחת בברוך וחותמת בברוך · בלקו״ת ראה לא, א מציין לכאן: גבי ברכה אחרונה שכנגד חוה שהיא המל׳ חותם בברוך מה״ט, משא״כ בברכה ראשונה שכנגד אדם שהוא ז״א א״צ לחתום.
- 4שב׳ יצירות הללו כנגד שתי יצירות שהי׳ באדה״ר · Rashi on Ketubot 8a
- 5תחלה נברא האדם לבדו בדו פרצופין ואח״כ נסר הקב״ה את חוה · Berakhot 61a:14
- 6ר״ע הי׳ דורש על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות · Menachot 29b:3–4
12וכן עד״ז בכל בחי׳ טנת״א [טעמים נקודות תגין אותיות] הכל רמוזים לכמה ענינים וכמה סודות מופלאים. וכל זה הוא בתושב״כ [בתורה שבכתב] בבחי׳ העלם ובכח ולא בפועל וגילוי
同樣，妥拉的音調符號、母音符號、冠飾與字母的各個層面，都暗示著許多事物和許多奇妙的奧祕。這一切在成文妥拉中都處於隱藏與潛能的狀態，並未實際顯現、彰明出來。
妥拉文本的每個層面——音調符號、母音符號、冠飾與字母——都提示著許多事物和奇妙的奧祕；然而，在成文妥拉中，這一切都隱藏著，只存在於潛能之中。
וכמשל טפת הזכר הכלולה מכל הבחי׳ שבולד לובן שממנו עצמות וגידין וכו׳ שבטפה ההיא אין התחלקות העצמות וגידים כו׳ נגלים בפו״מ [בפועל ממש] רק שהם בהעלם ובכח.
正如男性精滴的比喻：它包含胎兒的各個層面；那白色的精滴將形成骨骼、筋腱等。在這精滴中，骨骼、筋腱等各自的區分，尚未在實際情形中顯明；它們只是隱藏著，存在於潛能之中。
這就像父親的精液，其中包含孩子的所有部分，但這些部分尚未在實際情形中彼此區分。
ויציאתם מהעלם אל הגילוי הוא ע״י שהייה ט״ח [ט׳ חדשים] בבטן הנקבה ששם מצטייר הולד והיא מוציאתו לידי גילוי בהתחלקות האברים פרטיים נגלים.
它們由隱藏進入顯露，是藉著在女性的子宮中停留九個月而實現的；胎兒在那裡成形，而她使它顯露出來，成為各個彼此區分、清楚顯現的肢體。
胎兒在母親的子宮中經過九個月逐漸成形，母親使它顯露出來，呈現為彼此區分的肢體。
וכך הוא עד״מ יציאת ההעלם מתושב״כ [מתורה שבכתב] שהיא בחי׳ ח״ע [חכמה עילאה] לידי גילוי הוא ע״י תושבע״פ [תורה שבעל פה] (ור״ע [ורבי עקיבא] הי׳ [היה] דורש כו׳ כי ר״ע [רבי עקיבא] הי׳ [היה] מקור תושבע״פ [תורה שבעל פה] כמו שאמרו סתם ספרי כו׳ וכולהו אליבא דר״ע [דרבי עקיבא])1 שהיא בחי׳ חכמה תתאה.
同樣，作為比喻而言，成文妥拉中隱藏的內容——也就是上層智慧（חכמה，Chochmah）這一層面——藉著口傳妥拉而顯露出來（拉比阿基瓦（רבי עקיבא）會作出推演，等等；因為拉比阿基瓦是口傳妥拉的源頭，正如他們所說：「《Sifrei》（ספרי）中無署名的意見」，等等；「他們全都依從拉比阿基瓦」）；口傳妥拉則是下層智慧（חכמה）這一層面。
因此，口傳妥拉（「下層智慧」這一層面）使成文妥拉中隱藏的內容顯露出來。拉比阿基瓦是口傳妥拉的源頭：塔木德說，《Mishnah》（משנה）、《Tosefta》（תוספתא）、《Sifra》（ספרא）和《Sifrei》（ספרי）中未署名的意見，全都依從他的教導。
שממאמר א׳ שבתושב״כ [שבתורה שבכתב] כמו ענין שמירת שבת שנאמרה בתו׳ בכלל נעשה מסכת שלימה שהוא גילוי פרטי הלכות שבת מה הן האבות מלאכות וכיצד מתחייב בהן וכל עניניהם בכל פרטיהן ודקדוקיהן.
因為，成文妥拉中的一句話，例如遵守安息日（שבת，Shabbos）這件事，原本只在妥拉中概括地提出，卻由此形成一整部完整的塔木德論篇，將安息日律法的具體細節顯露出來：主要類別的禁工有哪些，人如何因這些禁工而承擔責任，以及其中所有事項的每一項細節與精微之處。
例如，遵守安息日這一項概括的命令，在口傳妥拉中發展成一整部塔木德論篇，詳述主要禁工類別、何時須為此承擔責任，以及每一項細節。
ולכן נק׳ תושבע״פ [תורה שבעל פה] בשם חוה כי חו״ה בגימטריא המילוי של2 הוי״ה (שהוא עולה י״ט) כי המילוי הוא גילוי ההעלם כמ״ש במ״א וגם חוה לשון גילוי כי תרגום ויגד וחוי.3 והגדה לשון המשכה שנמשך מהעלם אל הגילוי
因此，口傳妥拉被稱為夏娃（חוה，Chavah），因為夏娃的數值等於 ה׳（Havayah）的填寫形式（其數值為十九）；因為填寫形式就是隱藏之物的顯露，正如別處所解釋的。此外，夏娃一詞也有顯露之意，因為亞蘭文譯本（תרגום，Targum）把「他告訴」譯作「他顯明」（וחוי，vachavi）。而「講述」（הגדה，haggadah）一詞則有引降之意，也就是從隱藏中引出，使之顯露。
因此，口傳妥拉被稱為夏娃。夏娃的字母（ח-ו-ה）合計為十九，這正是 ה׳的「填寫」形式：把這個名字的字母完整拼寫出來（其數值為四十五），便是在其基本數值二十六上增加十九。填寫形式使字母中隱藏的內容顯露出來。此外，「夏娃」一詞也有顯露之意：亞蘭文譯本把「他告訴」（ויגד，vayaged）譯作「他顯明」（וחוי，vachavi），而「講述」（הגדה，haggadah）意指把某物從隱藏中引出，使之顯露。
וז״ש [וזהו שכתוב] ויקרא האדם שם אשתו חוה4 כי היא היתה אם כל חי ולכאורה א״כ למה קרא שמה חוה הי׳ [היה] לו לקרא שמה חיה אלא לפי שחוה ל׳ [לשון] גילוי
這就是[以下經文的意思]：「那人稱他妻子的名字為夏娃，因為她是所有活物之母。」表面看來，既然如此，他為何稱她為夏娃？他應該稱她為「生命」（חיה，Chayah）才對！其實，[這是]因為夏娃一詞有顯露之意。
這就解釋了經文所說的：「亞當（אדם）稱妻子為夏娃，因為她是所有活物之母。」既然如此，為何不稱她為「生命」呢？因為「夏娃」一詞有顯露之意。
וזהו כי היא היתה אם כל חי פי׳ ולכך הוציאתם מהעלם אל הגילוי כמו אם הבנים שהולד מצטייר בקרבה והיא מוציאתו מההעלם:
這就是「因為她是所有活物之母」的意思：因此，她使它們由隱藏進入顯露；正如一位兒女之母，胎兒在她體內成形，而她使它從隱藏中顯露出來。
作為母親，她使孩子由隱藏進入顯露的存在；同樣，口傳妥拉使成文妥拉中隱藏的內容顯露出來。
本段完成了這個比喻：口傳妥拉稱為「夏娃」，屬於下層智慧，它把成文妥拉中隱藏的內容展開為具體律法；正如母親使孩子從精滴中形成，並進入完整顯露的形態。
《Likkutei Torah》（《לקוטי תורה》）在〈Vayikra〉中引用《Zohar HaRakia》（זוהר הרקיע），指出「亞當」的數值為四十五（מ״ה），也就是 ה׳的展開拼寫；其數值為十九的填寫形式等於夏娃，而夏娃是王權（מלכות，Malchus），亦即名稱 ב״ן。阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）就夏娃一事指引讀者參看本篇論述（מאמר，maamar）。
參考出處
- 1סתם ספרי כו׳ וכולהו אליבא דר״ע · Sanhedrin 86a:3–4
- 2חו״ה בגימטריא המילוי של הוי׳ · ראה לקו״ת ויקרא ג, ד בשם זהר הרקיע מציין שם לכאן ע״ש. ובאוה״ת תולדות קמב, א.
- 3ויגד וחוי · Genesis 14:13
- 4ויקרא האדם שם אשתו חוה · Genesis 3:20
13וזהו יום ליום1 יביע אמר ולילה ללילה יחוה דעת פי׳ יום ליום בחי׳ תושב״כ [תורה שבכתב] יביע אמר אמ״ר [אש מים רוח] ר״ת [ראשי תיבות] אש מים רוח ובבחי׳ תושב״כ [תורה שבכתב] יביע כמעיין הנובע ממקורו
這就是「一日向一日湧流出言語，夜向夜傳述認知」的意思。解釋：「一日向一日」是書面妥拉這一層面（בחינה，bechinah）；「湧流出言語」（אמר，omer）：「omer」是火（אש，esh）、水（מים，mayim）、氣（רוח，ruach）三者的首字母縮寫（אמ״ר）；而在書面妥拉中，它如泉水自源頭湧流而出，
一節《詩篇》的經文用來說明兩種妥拉。「日」指書面妥拉。「湧流出」（יביע，yabia）描寫泉水自源頭汩汩湧出。「言語」（omer）一詞被讀作火（אש，esh）、水（מים，mayim）與氣（רוח，ruach）三種基本元素的首字母縮寫。
שהוא עדיין דבוק במקורו ומתאחד עמו לפי שתושב״כ [שתורה שבכתב] היא בחי׳ ח״ע [חכמה עילאה] ושם שורה ומתגלה אוא״ס [אור אין סוף] הוי״ה בחכ׳ [בחכמה]
它仍與源頭相連，並與源頭合一；因為書面妥拉是上層 חכמה 的 בחינה，而無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）——即 הוי׳（Havayah）——就在那裡安住，並顯現於 חכמה 中。
泉水仍與源頭相連，並與源頭合一。同樣，書面妥拉作為上層 חכמה，是無限之光本身（אור אין סוף）安住並顯現之處。
ולכן שם יביע כמעיין הנובע שנובע מן המקור ואינו הולך ומתפשט באורך ורוחב רק נביעו דחכמתא בלבד שהיא בחי׳ נקודה וברק המבריק
因此，那裡說「湧流出」，如泉水自源頭湧出，不向長度與寬度展開；它只是 חכמה 的湧流，屬於一點與閃耀電光的 בחינה。
泉水尚未向寬廣處展開；它只是 חכמה 最初的湧現，也就是先前所述的「點」與「閃電之光」。
והאמ״ר [והאש מים רוח] שהוא ר״ת [ראשי תיבות] אש מים רוח כלולים ומתעלים בו בהעלם ובכח ולא בגלוי ובפו״מ [ובפועל ממש]
而 אמר——它是火、水、氣三者的首字母縮寫——在其中被包攝並提升，處於隱藏與潛能之中，而非顯露並實際呈現。
火、水、氣這些元素——一切受造之物的構成基礎——在其中只以潛能存在，尚未實際呈現。
שאין שם התחלקות בחי׳ אש רוח מים ממש כמו שהם אחר שנפרטו ובאו לידי גילוי רק הם בבחי׳ נביעו בלבד כהתכללות המעיין הנובע ממקורו ומתאחד ונכלל במקורו הוא א״ס ב״ה הוי״ה בחכ׳ [בחכמה].
因為那裡尚無火、氣、水各自分化的情形，如同它們在各自分出並顯露之後那樣；它們只處於湧流本身的 בחינה，好比泉水自源頭湧出，仍總攝於源頭，與源頭合一並歸入源頭；其源頭就是無限者（אין סוף，Ein Sof），願祂受頌讚；亦即智慧中的 ה׳。
它們尚未如創造逐一展開並顯露之後那樣彼此區分；它們只存在於泉水的湧流中，仍與源頭合而為一；這源頭就是顯現於智慧中的無限者。
ולילה ללילה בחי׳ תושבע״פ [תורה שבעל פה] יחוה דעת בבחי׳ גילוי לבאר ולפרט פרטי התחלקות ההתהוות כמו שהם בסדר ההשתלשלות במדרגות רבות ועצומות (וזהו שמשרע״ה [שמשה רבינו עליו השלום] למד ביום מקרא ובלילה משנה כשהי׳ [כשהיה] בהר2 כו׳):
「夜向夜」是口傳妥拉這一 בחינה；「傳述認知」（דעת，Daas），意即在顯露中闡明並詳述創造各項分化的細節，如同它們在世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）中，呈現於眾多而廣大的層級。（這就是為何摩西·拉比努（משה），願他平安，在山上時白天學習經文，夜間學習《Mishnah》（משנה）等等。）
「夜」是口傳妥拉；它在顯露中「傳述認知」。其中「傳述」（יחוה，yechaveh）與夏娃（חוה）同一詞根，意指揭示並詳述創造在每一層級的所有細節。因此，米德拉什說，摩西在西奈山白天學習經文，夜間學習Mishnah。
本段將「一日向一日湧流出言語，夜向夜傳述認知」解作：書面妥拉如泉水般仍與源頭合一；口傳妥拉則詳述每一項細節。
策馬赫·策德克（הצמח צדק）在 Yahel Ohr on Psalms 中指出，本段將這節經文解作上層與下層 חכמה；下層 חכמה 是對上層 חכמה 的揭示與解釋。Likkutei Torah（Beha'alosecha）在談及泉水湧流的意象時，也提到本段。
參考出處
- 1יום ליום · Psalms 19:3
- 2שמשרע״ה למד ביום מקרא ובלילה משנה כשהי׳ בהר · Pirkei DeRabbi Eliezer 46:2–3
「按祂的形象……永遠的建築」 ¶14–20
14והנה ברכה ראשונה כנגד אדה״ר [אדם הראשון] שהיא בחי׳ ח״ע [חכמה עילאה] תושב״כ [תורה שבכתב]1 דהיינו כדי להמשיך אור א״ס בחכמה כו׳
那麼，第一個婚禮祝福對應於第一個人亞當（אדם הראשון）；他是上層智慧（חכמה，Chochmah），即書面妥拉的層面——也就是要將無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）引下到智慧中，等等。
第一個婚禮祝福「塑造人者」對應於亞當，也就是上層智慧、書面妥拉；其目的是將無限之光引下到智慧中。
ופי׳ יוצר כמו צר צורה עד״מ שהוא מצייר תמונת החומר. ותמונה זו היא ג״כ גילוי בערך החומר שהי׳ [שהיה] חומר פשוט כמו גוף גולמת המתכת.
「形成者」（יוצר，Yotzer）的意思，就如同「形成形體」（צר צורה，tzar tzurah）；譬如，工匠塑造物質的形狀。這個形狀本身，相對於物質而言也是一種顯露；原先它只是單純的物質，如同一塊未加工金屬原塊的本體。
「形成」（yetzirah）好比工匠塑造原始物質：一塊金屬原塊被賦予了形狀。相對於原本尚無形狀的物質，這個形狀本身就是一種顯露。
本段將第一個祝福連結到書面妥拉，並以塑造金屬原塊的比喻，開始解釋「形成」的含義。
Likkutei Torah（לקוטי תורה）在《Shir HaShirim》（שיר השירים）中，提到這裡對兩個婚禮祝福的解釋：它們分別對應書面妥拉與口傳妥拉，並與Shavuos節的兩個餅相關。書面妥拉如同勝利（נצח，Netzach）與元音符號（חיריק，chirik），是一個自我消融（ביטול，bittul）的「點」。
參考出處
- 1ברכה ראשונה . . תושב״כ · ראה לקו״ת שה״ש כח, ב.
15ומראהו ומעשהו או הצורה שמציירין עליו הוא גילוי החומר שנעשה על תמונה זו דוקא
它的外觀與製作方式，或施加在它上面的造型，乃是材料顯現為這一特定形狀。
賦予金屬的形狀，只是金屬以一種特定形狀顯現出來。
והרי ציור זה אינו דבר נפרד ואין הציור נראה דבר בפ״ע [בפני עצמו] אלא שע״י הציור מתראה תבנית הכלי באופן יותר נאות מכמות שהי׳ [שהיה] גולמו. וגולמת הכלי עצמו הוא שנצטייר ונתגלה.
這個形體並非一件分離的事物，形體也不會被看作獨立存在的事物；相反，透過形體，器皿的構造便以比其原始狀態更合宜的方式呈現出來；而被塑形並顯露出來的，正是器皿本身的原始材料。
形體不是一件可以獨自看見的分離事物；它只是以更合宜的方式呈現原始材料。被塑形並顯露出來的，正是原始材料本身。
כך הנה בנמשל האדם שהוא תושב״כ [תורה שבכתב] הוא ג״כ בבחי׳ גילוי אל החומר הראשון שהוא כח ההיולי שלא נתפס בו שום גילוי
同樣，在比喻所指的對應之物中，「亞當」（אדם，Adam），也就是書面妥拉，相對於原初質料而言，同樣處於顯現的層面；原初質料就是質料潛能，其中完全沒有任何顯現可以被把握。
同樣，「亞當」——書面妥拉——是「原初質料」的顯現；這種質料潛能，是一個哲學術語，指尚無形態、卻以潛能包含一切形態的質料，其中完全沒有任何顯現。
שעליו נאמר (תהלים יח) ישת חשך סתרו וחומר ההיולי הוא נק׳ בשם אדם דבריאה וראשית הגילוי הוא בחכמה תושב״כ [תורה שבכתב] ונק׳ אדם דיצי׳ [דיצירה].
關於這一層面，經上說（《詩篇》18）：「祂以黑暗為自己的隱密處。」質料潛能稱為「創造界（בריאה，Beriah）的亞當」；顯現的起始則在智慧（חכמה，Chochmah），也就是書面妥拉；它稱為「形成界（יצירה，Yetzirah）的亞當」。
關於那隱藏的層面，經上說：「祂以黑暗為自己的隱密處。」無形的潛能稱為「創造界的亞當」（創造，是使原始質料從無中產生）；它最初的顯現，在智慧、亦即書面妥拉中，稱為「形成界的亞當」（形成，是賦予質料形狀，如「塑造人者」（יוצר האדם，Yotzer ha’adam）一語所示）。
וברכה שניה נגד חוה בחי׳ תושבע״פ [תורה שבעל פה].
第二個祝福對應夏娃（חוה，Chavah），也就是口傳妥拉這一層面。
第二個祝福對應夏娃（Chavah），也就是口傳妥拉。
ולכן נתוסף בה תיבת את. אשר יצר את האדם.1 את פי׳ בחי׳ אותיות מא׳ ועד תי״ו שהאותיות הן מבחי׳ עלמא דאתגליא כי האותיות הן גילוי השכל.2
因此，其中增添了「את」（es）一字：「祂塑造了『את』人。」「את」指字母的層面，從阿列夫（א，alef）到塔夫（ת，tav）；字母屬於顯露之界，因為字母是心智的顯現。
因此，其中增添了「es」（「祂塑造了人」中的「es」）一字。「es」（由阿列夫與塔夫兩個字母拼成）代表從阿列夫到塔夫的所有字母。字母屬於顯露之界，因為它們顯露並表達心智。
這一段運用工匠的比喻：書面妥拉是無形潛能的最初顯現，而第二個祝福中增添的「es」（從阿列夫到塔夫，即字母）則指向口傳妥拉，亦即透過字母而進一步顯現。
參考出處
- 1אשר יצר את האדם · Ketubot 8a:3–4
- 2
16והיינו גילוי חכמה תתאה שהיא בחי׳ גילוי לחכמה עלאה תושב״כ [תורה שבכתב] כנ״ל והוא גילוי אחר גילוי שהח״ע [שהחכמה עילאה] הוא גילוי חומר הראשון ההיולי כנ״ל.
這就是下層智慧（חכמה，Chochmah）的顯露；它是上層智慧（חכמה）——成文妥拉——的顯露層面，如上所述。這是顯露之後又有顯露，因為上層智慧顯露的是原初的潛在質料，如上所述。
下層智慧（口傳妥拉）顯露上層智慧（成文妥拉），而上層智慧本身又顯露無形的潛能。因此，口傳妥拉是建立在第一次顯露之上的第二次顯露。
וזהו בצלמו בצלם דמות תבניתו.1 כי צלם לשון ציור וגלוי וכפל בצלמו בצלם. פי׳ גילוי אחר גילוי.
這就是「照著祂的形象，照著祂形體模樣的形象」。因為「形象」一詞表示形態與顯露；「照著祂的形象，照著形象」這樣的重複，意指顯露之後又有顯露。
這是在解釋第二個祝福中的措辭：「照著祂的形象，照著祂形體模樣的形象。」「形象」（צלם，tzelem）意指形態與顯露，而它的重複表示顯露之上又有顯露。
גילוי הראשון להיות אור א״ס בחכמ׳ [בחכמה] עלאה בבחי׳ יביע ואח״כ גילוי חכמה תתאה והיא היא דמות תבניתו דהיינו בחי׳ עלמא דאתגלי׳2 ממש.
第一次顯露，是無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）在上層智慧中，以「湧流而出」的方式呈現；之後則是下層智慧的顯露，而這正是「祂形體模樣的形象」，也就是實際顯露的世界這一層面。
第一次顯露，是無限之光在上層智慧中湧流而出；第二次則是下層智慧，即「祂形體模樣的形象」，也就是完全顯露的世界。
本段將第二個祝福中重複的「形象」解讀為兩個相繼的顯露：先是上層智慧，然後是下層智慧，也就是顯露的世界。
參考出處
- 1בצלמו בצלם דמות תבניתו · Ketubot 8a:3–4
- 2דמות תבניתו . . בחי׳ עלמא דאתגלי׳ · ראה ספר החקירה סה, ב.
17והתקין לו ממנו בנין עדי עד1 שבחי׳ עלמא דאתגלי׳ אע״פ [אף על פי] שרגלי׳ [שרגליה] יורדות2 כו׳ מ״מ איננה דבר נפרד ח״ו [חס ושלום] אלא והתקין לו ממנו בעצמו
「並為他從自身建造一座永世長存的建築」：顯現的世界雖然「她的腳向下延伸」等等，然而它並非一個獨立的事物，絕非如此；而是「從他自身為他建造」——出自他自身。
這段祝福接著說：「並為他從自身建造一座永世長存的建築」（夏娃（חוה）是由亞當自身的一側建成的）。顯現的世界雖然向下延伸甚遠，正如經文描述女人時所說：「她的腳向下延伸」，但它並不與其源頭分離：它是「出自他自身」。
כי גילוי חכמה תתאה הוא גילוי הארת אור א״ס ב״ה עצמה שבחכ׳ [שבחכמה] עלאה
因為，下層智慧（חכמה，Chochmah）的顯現，正是上層חכמה中無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）本身——願祂受頌讚——的光輝顯現。
下層חכמה就是那曾存在於上層חכמה中的無限之光本身，如今顯露出來。
אלא לפי שבה נפרטו ונתחלקו בבחי׳ רבוי המדרגות בדרך פרט מה שהיו כלולים בח״ע [בחכמה עילאה] בהעלם בדרך כלל הנה האור שבה הוא מצומצם ומלובש בכמה מיני צמצומים והתלבשות שונות
只是，由於原本以隱而未顯、概括的方式包含於上層חכמה中的內容，在其中被具體化、細分為眾多層級，因此其中的光便受到收縮（צמצום，tzimtzum），並包裹於多種收縮方式及各種不同的包覆形式之中，
原本以概括、隱含的方式包含於上層חכמה中的內容，在下層智慧中被展開為許多各自分立的層級，因此其中的光受到收縮，並包裹於許多不同的衣著之中。
כדי להאיר ולהתגלות בכל מדרגה ומדרגה לפי מה שהיא להיות המדרגות ההם נראים ונגלים ולא יתבטלו במציאות.
為的是使光在每一個層級中都能照耀並顯現，且各按其自身的情況，使那些層級得以顯見、顯露，而不至於被消融得不復存在。
這使每一層級都能按照自身的承受能力接受光，並作為可見的層級而存在，而不會因光過於強盛而被消融得不復存在。
這一段闡明「出自自身」：顯現的世界與上層חכמה中的無限之光乃是同一之光，只是受到收縮並包裹起來，使不同的層級得以存在。
參考出處
- 1והתקין לו ממנו בנין עדי עד · Ketubot 8a:3–4
- 2רגלי׳ יורדות · Proverbs 5:5
18וכ״כ [וכן כתב] נתצמצם האור ונתמעט עד שירד מדרגה אחר מדרגה בסתר המדרגות שהלבוש מסתיר ומכסה על האור ההוא ונעשה מקור לעלמא דפרודא להיות משם יפרד כו׳.
光如此收縮（צמצום，tzimtzum）並減弱，以至於逐級下降，進入各階次隱而不顯之處；在那裡，衣裳遮蔽並覆蓋那道光，於是它成了分離世界的源頭，使得「由此分開」等等。
光逐級收縮至此，以致「衣裳」將它完全遮蔽；這便成了「分離世界」的源頭，在那裡，事物感到自己與ה׳分離。
אבל עיקר צמצום האור הוא כדי שיהיה בנין העולמות שלא יתבטלו במציאות וזהו בנין עדי עד
然而，光收縮（צמצום）的主要目的，是使諸世界得以建立，免得它們在存在上被徹底消融；這就是「永恆的建築」，
然而，收縮的主要目的具有積極的一面：使諸世界得以作為穩固的「建築」而存在，不致在ה׳的光中消融，失去其作為世界的存在感。這就是「永恆的建築」。
דהיינו להיות לעדי עד ימלוך להיות מדת מלכותו עדי עד למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית.
也就是，祂永永遠遠作王：使祂的王權（מלכות，Malchus）這一屬性永遠長存，上至無盡，下至無限。
「永恆」（עדי עד，adei ad）意指ה׳永遠作王：祂的王權需要一個持久的世界作為祂所治理的對象；藉著這個世界，祂的王權向上延展，無有窮盡，向下延展，無有止境。
本段解釋，光的遮蔽雖然產生分離世界，其目的卻是建立一座持久的諸世界「建築」，使ה׳能在其上永遠為王。
19והיא התגלות מלכותו בבחי׳ א״ס ממש רק שכדי שיהי׳ [שיהיה] גילוי א״ס ב״ה בבחי׳ מלכותו הוצרך להיות בחי׳ בנין.
這就是祂的王權（מלכות，Malchus），在真正無限者（אין סוף，Ein Sof）的層面／範疇（בחינה，bechinah）中的顯現；只是，為了使無限者、願祂受頌讚，在祂的 מלכות 層面中顯現，就必須有一個建構體的層面，
這王權乃是無限者自身的顯現。但要使無限者顯現為君王，就需要一座「建構」——一個有結構的世界。
דהיינו להיות הסתר האור וצמצומו והתלבשותו בכמה מיני לבושין עד שיאיר ויתגלה אור זה בבחי׳ זו דוקא.
也就是使光隱藏、收縮，並披上多種衣裳，直到這光在這一 בחינה 中發光，並且特別在此層面顯現。
這就是使光隱藏、收縮，並將它包裹在多種衣裳之中，直到它能在王權的這一特定層面發光。
כי אור א״ס מצד עצמו כשמו כן הוא אין לו סוף כו׳ ולאו מכל מדות כלל1 כמ״ש במ״א
因為無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）就其自身而言，正如其名，沒有終盡，等等；它完全不屬於任何屬性，正如別處所解釋的。
就其自身而言，אור אין סוף確實無有窮盡，並超越一切屬性，正如《Tikkunei Zohar》（תיקוני זהר）所說。
ואפי׳ [ואפילו] אור א״ס שבח״ע [שבחכמה עילאה] הוא בבחי׳ צמצום ולבוש שח״ע [שחכמה עילאה] נק׳ בשם לבוש לאור א״ס כו׳.
即使上界的智慧（חכמה，Chochmah）中也有無限之光，它仍處於收縮與衣裳的狀態；因為上界的 חכמה 被稱為無限之光的衣裳，等等。
即使上界的 חכמה 中的無限之光，也已經受到收縮，因為 חכמה 被稱為無限之光的「衣裳」。
本段說明，ה׳的王權乃是無限者的顯現；這顯現需要藉由 צמצום 與衣裳，因為無限者自身超越一切屬性，而即使 חכמה 也只是祂的衣裳。
參考出處
- 1ולאו מכל מדות כלל · Tikkunei Zohar 17b:5–7
20וכל מה שירד האור ונתגלה גילוי אחר גילוי ירידה היא זו. ומיעוט האור והתלבשותו וירידה זו היא כדי שיאיר אור א״ס ב״ה גם במדרגות התחתונות.
光下降到何種程度，便有一層又一層的顯露；這一切都是下降。光的減少、光的包裹，以及這一下降，都是為了使無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），願祂受頌讚，也在較低的層面發光。
每一層相繼的顯露都是一次下降；光因而減少並被包裹。其目的，是使אור אין סוף甚至在最低的層面也能發光。
כי נתאוה הקב״ה להיות לו דירה בתחתונים12 וא״כ תכלית המכוון מבחי׳ מלכותו להחיות עולמות נפרדים אינה להיות נפרד ח״ו [חס ושלום] רק אדרבה להיות בנין עדי עד כי והתקין לו ממנו כו׳ כנ״ל:
因為קב״ה（Kudsha Brich Hu，意為「聖者，願祂受頌讚」），渴望在下界中的居所（דירה בתחתונים，dirah betachtonim）；既然如此，祂以王權（מלכות，Malchus）賦予與祂分離的世界生命，其終極目的並不是要使它們成為與祂分離的存在——絕非如此；恰恰相反，目的是要成就一座「永恆長存的建築」，因為「並從祂自身為他預備了……」，如上所述。
因為ה׳渴望在下界建立居所（米德拉什對創造目的的陳述）。因此，祂對與祂分離的世界所行使的王權，並非要使它們與祂分離；相反，是要建造一座「永恆長存的建築」，使它「由祂自身而來」。
本段為這一節作結：所有的下降與遮蔽，都是為了實現ה׳渴望在下界建立居所的心意。因此，顯現出來的世界旨在與其源頭合一，而非與之分離。
參考出處
- 1נתאוה הקב״ה להיות לו דירה בתחתונים · Bamidbar Rabbah 13:6
- 2נתאוה הקב״ה להיות לו דירה בתחתונים · Midrash Tanchuma, Nasso 16:1
妥拉學習：生命之靈藥或死亡之靈藥 ¶21–23
21אך הנה ארז״ל [אמרו רבותינו זכרונם לברכה] זכה נעשה לו סם חיים1 כו׳ דבזכותא תליא מילתא ואחר כוונת הלב של העוסק בתורה נאמרו הדברים
然而，我們的先賢曾說：「若他有此福分，妥拉便成為他的生命靈藥」等等；因為此事取決於他的功德，而這些話是按照研習妥拉者內心的意向而說的。
如今，這個「印封」的比喻應用於妥拉的研習。塔木德說，妥拉對一個「有此福分」的人而言，可以成為生命靈藥；對沒有此福分的人而言，則可能成為死亡靈藥。它成為哪一種，取決於學習者內在的意向。
כי לפי שעוסק בתושבע״פ [בתורה שבעל פה] שהיא חכמה תתאה שירדה לעלמא דפרודא ונתלבשה בדברי׳ [בדברים] גשמיי׳ [גשמיים] שהם מהע׳ [מהשבעים] שרים שנתלבשה בהם ברבוי השתלשלות המדרגות ליתן בהם כח וממשלה על הדברים הגשמיים ההם
因為他所研習的是口傳妥拉；口傳妥拉是下層智慧（חכמה，Chochmah），它降入分離的世界，披覆於物質事物之中。這些事物源自七十位統治者；口傳妥拉藉著各個層次層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus），披覆於其中，賦予它們對那些物質事物的力量與管轄權；
口傳妥拉是「下層智慧」，它降入分離的世界，並披覆於物質事物之中，也就是那些律法所涉及的物件與情況。這些物質事物隸屬於七十位天使統治者的管轄；他們治理列國與自然界。
והדבר הגשמי שעוסק בו שהוא תחת ממשלת השרים הוא המסתיר ומכסה על קדושת אור א״ס הנמשך מחכמה עלאה ומתלבש בחכמה תתאה לכך יכול להמשיך את האדם ולהורידו ולהפילו למטה
而他所研習的那件物質事物，既在那些統治者的管轄之下，便會遮蔽並掩蓋無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）的神聖性；這光從上層的智慧降引而來，並披覆於下層的智慧之中。因此，那件事物可能牽引一個人，使他向下沉淪、跌落；
物質的研習內容既在那些統治者的管轄之下，就會遮蔽律法中 ה׳ 的光的神聖性，因此可能把學習者向下牽引。
בל יראה גאות2 ה׳ והוד מעטה לבושו שהוא התלבשות אור א״ס ב״ה הנמשך ומתלבש בחכמה תתאה בפסק הלכה הערוכה בדברים הגשמיים ההם. כי דבר ה׳ זו הלכה3 והיא חכמתו ורצונו כו׳.
以致他看不見「ה׳的威嚴」，也看不見祂衣袍外衣的光輝；那外衣，正是無限之光——願祂受頌讚——被引降而來、披覆於下層智慧之中的狀態，並呈現在關於那些物質事物所制定的法律裁決裡。因為「ה׳的話」就是halachah；它是祂的智慧與意願，等等。
如此一來，他便不再看見披覆在律法中的「ה׳的威嚴」，然而披覆於其中的正是無限之光本身，並透過實際的裁決表達出來；塔木德說，「ה׳的話」就是halachah，亦即 ה׳ 的智慧與意願。
本段開始把「印封」的觀念應用於妥拉研習：由於口傳妥拉披覆於物質事物之中，它既可能顯明 ה׳ 的光，也可能對沒有「此福分」的人遮蔽這光。
策馬赫·策德克（הצמח צדק）在《Or HaTorah》（אור התורה，Nach）中指出，「藥劑（סם，sam）」的數值等於100；當一個人的意向專注於那一位時，藉著「一百次又一次」[複習]，它便成為生命靈藥。
參考出處
- 1זכה נעשה לו סם חיים · Yoma 72b:14
- 2בל יראה גאות ה׳ · Isaiah 26:10
- 3דבר ה׳ זו הלכה · Shabbat 138b:11–12
22ולכך לא זכה ונמשך אחר עלמא דפרודא וגורם להפריד עלמא דאתגלי׳ היא חכמה תתאה ממקורה ושרשה היא ח״ע [חכמה עילאה] ונותן יד וממשלה להיות שליטה ואחיזה לקליפות וס״א [וסטרא אחרא]
因此，[若]他未能有此福分，反而被分離世界牽引，就會使顯露的世界——下層智慧（חכמה תתאה，Chochmah Tata'ah）——與其源頭和根源——上層智慧（חכמה עילאה，Chochmah Ila'ah）——分離；他也因此助長其統治，使外殼（隱蔽勢力）（קליפות，kelipos）和另一側（סטרא אחרא，sitra achra）得以掌權並有所依附，
一個未能蒙得福分、反而被分離世界牽引的人，會使顯露的世界——下層智慧——與其在上層智慧中的根源分裂，因而賦予外殼（隱蔽勢力）力量和依附之處。
שיהי׳ [שיהיה] יניקתם ואחיזת׳ מעיקר הקדושה1 כו׳ ולא מן השמרים ופסולת אשר ניתן להם כדי חיותם מלמעלה מחכמה תתאה היא מלכותו ית׳ בהתלבשות׳ בהשרי׳ [בהשרים] כו׳
使它們的滋養與依附得以來自神聖性的本質，等等，而不是來自賜予它們作為生命力的渣滓與廢料；這些是從上方、從下層智慧而來的——也就是祂的王權，願祂受頌讚，在披覆於諸王子之中時的狀態，等等，
如此一來，它們便能汲取神聖性的核心，而不只是從上方、從下層智慧——即 ה׳ 的王權披覆於天使諸王子之中時——分配給它們的「渣滓與廢料」。
דרך ירידת והשתלשלות המדרגות מדרגה אחר מדרגה עד שירדה בסתר המדרגות שנמשך להם חיות מעט מן השמרים והפסולת דרך יניקת שערות וצפרנים מותרי השפע כו׳.
這是藉著層層遞降、逐級下延的方式，直到它降入各層面的隱蔽之中，少許生命力才從渣滓與廢料中流給它們；這是藉由頭髮與指甲的滋養途徑，也就是流溢的剩餘部分，等等。
這份分配要經過漫長的下延，穿過隱蔽的層面，才以微薄的生命力抵達它們；它來自流溢的剩餘部分，如前文所述的「頭髮與指甲」。
כי מאחר שנמשך אחר גשמית הדברים שהן מהשרים כו׳ ומחשיב אותם ליש ועיקר הרי מעורר כך למעלה כביכול
因為他既然被事物的物質性牽引——這些事物來自諸王子，等等——又把它們看作實有且首要的，就會如是地在上方引發相應的情形，可以說，
然而，當一個人被物質性牽引，並把它視為實有而且首要時，他就會在上方引發相應的反應，可以說：事物彼此分離、各自存在的狀態因而得到強化。
ולכך נעשה לו סם המות ממש שלוקח חיותו מהקליפות הנקרא מות ומשם נופל לו מחשבות רעות מהיכלות הקליפות וס״א [וסטרא אחרא] להחזיק א״ע [את עצמו] ליש ודבר במה שלומד כו׳
因此，這就成了他真正的「死亡之藥」，因為他從外殼（קליפות）——它們被稱為死亡——汲取生命力；邪念便從那裡、從外殼與另一側的殿堂落到他身上，使他因所學的內容而把自己看作實有且重要，等等。
於是，妥拉竟成了真正的「死亡之藥」：他的生命力來自被稱為「死亡」的外殼，從那裡而來的念頭使他因自己的學習而自視甚高。
[ועי׳ [ועיין] ביומא ד׳ ע״ב ב׳ ע״פ וזאת התורה אשר שם משה2 זכה3 כו׳ ובזוהר ר״פ חקת בענין וזאת ועי׳ [ועיין] בפ׳ בהר דף ק״י ע״ב4 בענין ועשה טוב כו׳ ע״ש]
[又見 Yoma 72b，關於「這就是摩西（משה）所安置的妥拉」：「若他蒙得福分」，等等；並見《Zohar》（זהר）Parshas Chukas 開篇，關於「這」的含義；又見 Parshas Behar, folio 110b，關於「行善」，等等；請見該處。]
這是一則括號中的引文：Yoma 中的塔木德語句、《Zohar》在 Parshas Chukas 開篇對「這就是妥拉」的闡釋，以及《Zohar》在 Behar 中對「行善」的闡釋，都涉及同一主題。
וזהו האומר אין לי אלא תורה5 כו׳ שאומר אין לי לעצמי מפני שהוא בבחי׳ לא זכה ורוצה להיות לעצמו יש ודבר נפרד.
這就是「那說『我除了妥拉之外，別無所有』的人」，等等：他說：「我為自己一無所有[除了妥拉]」，因為他處於「未能蒙得福分」的狀態，想要為自己成為一個實有、獨立之物。
塔木德說，「那說『我除了妥拉之外，別無所有』的人」甚至連妥拉也沒有。Alter Rebbe 將此解讀為：有人為自己而學習，想成為一個獨立的「實有之物」；這正是「未能蒙得福分」的表徵。
本段描述了學習妥拉而缺乏正確意圖的危險：若把物質看作首要，並為了抬高自己而學習，就會讓外殼得以接觸神聖性的核心，使妥拉變成「死亡之藥」。
《Likkutei Torah》（לקוטי תורה，Balak）闡釋《Zohar》在 Behar 篇關於「行善」的話：人若勤奮地對抗自己的天性來事奉 ה׳，便能緩和嚴厲的判斷；若不如此行，則會使其增強。《Likkutei Torah》（Re'eh）則說明「我除了妥拉之外，別無所有」的簡明含義：妥拉必須與慈善行為並行；善行是承載妥拉之光的器皿。
參考出處
- 1מעיקר הקדושה · ראה אוה״ת פ׳ מטות ע׳ א׳שו.
- 2וזאת התורה אשר שם משה · Deuteronomy 4:44
- 3
- 4בפ׳ בהר דף ק״י ע״ב · ומובא ביהל אור ע׳ שלא. לקו״ת בלק עג, ד.
- 5האומר אין לי אלא תורה · Yevamot 109b:4–5
23ולכן אפי׳ [אפילו] תורה אין לו שהתורה היא נשפעת ונמשכת במקום קדושה דוקא
因此，「他甚至連托拉也沒有」，因為托拉只在聖潔之處被賜予並引下。
所以，這樣的人「甚至連托拉也沒有」，因為托拉的光只流入聖潔之處。
כי אין אור א״ס שורה אלא במי שבטל1 כו׳ והיינו סטרא דקדושה ולכן כל השפעת הקדושה היא ממנה ולזולתה דהיינו שאינו רוצה לעצמו
因為無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）只安住於自我消融的人身上，等等；這就是聖潔一方。因此，聖潔的一切施予，都是由自身而出，流向他者；也就是說，不為自己求取[它]。
ה׳的光只安住於在祂面前自我消融（ביטול，bittul）的人身上。聖潔本性上施予他人，不為自己求取任何東西。
משא״כ סטרא דקליפה הרי כל טיבו דעבדין2 לגרמייהו3 וכו׳ ולכן א׳ על דואג ואחיתופל4 דלא מסקי שמעתתא אליבא דהלכתא
外殼（קליפה，kelipah）一方卻不是如此，因為「他們所行的一切善，都是為自己而行」，等等。因此，據說多益（דואג，Doeg）與亞希多弗（אחיתופל，Achitophel）未能使自己的學習符合哈拉卡（הלכתא，halachah，猶太律法的裁決）。
外殼一方則事事都為自己而行。塔木德說，多益與亞希多弗是他們那個時代的大學者，卻始終未能在學習中得出正確的哈拉卡。
אבל בדהע״ה [בדוד המלך עליו השלום] כתי׳ [כתיב] וה׳ עמו שהלכה כמותו5 בכ״מ [בכל מקום]6 והיינו לפי שהמשכת התורה היא דוקא במקום קדושה ואחר כוונת הלב של העוסק בתורה.
但關於大衛王（דוד，David），願他平安，經上寫道：「ה׳（Havayah）與他同在」——塔木德據此說，無論何處，哈拉卡都依從他的裁決。這是因為，托拉的引下只發生於聖潔之處，並且依照學習托拉之人的內心意向。
關於大衛王，經上說：「ה׳與他同在」；塔木德將此解讀為「無論何處，哈拉卡都依從他」。托拉的光按照學習者的聖潔程度與內在意向流向他。
כי כפי מה שהוא באתעדל״ת [באתערותא דלתתא]. כך מעורר למעלה שיערה עליו רוח ממרום7 באתעדל״ע [באתערותא דלעילא] אם זכה ומדבק א״ע [את עצמו] באור א״ס הנמשך בתורה
因為他由下而起的激發（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata）如何，便在上方引發相應的作用；若他有資格，並依附於托拉中被引下的 אור אין סוף，便有「從高天而來的靈」傾注在他身上，這就是由上而起的激發（אתערותא דלעילא，isarusa dileila），
一個人由下而起的激發，也就是他自身的努力與意向如何，便會引發相應的由上而起的回應；若他依附於托拉中的 אור אין סוף，便有「從高天傾注的靈」降臨於他。
וכמ״ש וכל בניך למודי8 ה׳. דהיינו שיהא לימוד הלכה זו מפני שהיא דבר ה׳ כו׳.
正如經上所說：「你所有的兒女都受 ה׳ 教導」；也就是說，他學習這條哈拉卡，是因為它是 ה׳ 的話語，等等。
這就是「你所有的兒女都受 ה׳ 教導」：學習這條律法，是因為它是 ה׳ 的話語。
אך הכח הזה להיות המשכת אור א״ס שבתורה בקדושה דוקא הוא הוא מבחי׳ החותם שלמעלה
然而，使托拉中的無限之光只在聖潔之處被引下的這種力量，正是源自上方印璽的層面，
使托拉之光只流入聖潔之中的力量，源自上方的「印璽」。
וכמ״ש חתום תורה בלימודי9 שפי׳ בלימודי להיות למודי ה׳ דוקא וחותם זה הוא המפריד הקליפות שלא יינקו מעיקר הקדושה ח״ו [חס ושלום] כנ״ל.
正如經上所說：「把托拉封印於我的門徒之中」——「於我的門徒之中」的意思是，他們必須特別是「受 ה׳ 教導」的；這印封將外殼（קליפות）隔開，使它們萬不可從聖潔的根本汲取，正如上文所述。
「把托拉封印於我的門徒之中」（בלימודי，bilimudai）一語，藉著「受 ה׳ 教導」（למודי ה׳，limudei Havayah）來解讀；兩處用的是同一個字。托拉被封印，留給以 ה׳ 自己的門徒身分來學習的人。這印封使外殼無法從聖潔的核心汲取。
ולכן אנו חותמין בברוך שלא יהיה יניקה ואחיזה לקליפות ע״י לא זכה כי גם חותם זה באתעדל״ת [באתערותא דלתתא] תליא מילתא.1011
因此，我們以「蒙福」（ברוך，Baruch）作結，免得外殼（קליפות，kelipos）藉著「未能配得」而得到滋養、有所攀附；因為這個結尾也取決於由下而起的激發（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata）。
這就是為何一段較長的祝福以「蒙福」作結：為了防止外殼（קליפות）藉著沒有功德的學習而攀附其上。然而，這個結尾也取決於人自身由下而起的激發。
本段指出，托拉之光只流入聖潔與自我消融之處；那道使外殼無法汲取托拉之光的「印封」，是因應學習者自身的意向而從上方引下的。
《Tanya》（תניא，第35章）解釋，ה׳的光只安住於歸於祂、處於自我消融的事物上；其 第1章 引述「他們所行的一切善，都是為自己而行」這句話，作為外殼的特徵。《Zohar》（זהר）說，此事取決於 אתערותא דלתתא。
參考出處
- 1אור א״ס שורה אלא במי שבטל · ראה תניא פרק לה.
- 2כל טיבו דעבדין · ע״ח שמ״ט פ״ז. תניא פרק א.
- 3כל טיבו דעבדין לגרמייהו · Tanya, Likkutei Amarim 1:18
- 4דואג ואחיתופל · Sanhedrin 106b:12
- 5שהלכה כמותו בכל מקום · Sanhedrin 92b
- 6וה׳ עמו שהלכה כמותו בכ״מ · Sanhedrin 93b:3
- 7שיערה עליו רוח ממרום · Isaiah 32:15
- 8וכל בניך למודי ה׳ · Isaiah 54:13
- 9חתום תורה בלימודי · Isaiah 8:16
- 10באתעדל״ת תליא מילתא · Zohar I, 235a
- 11באתעדל״ת תליא מילתא · Zohar, Vayechi 53:517–528
兩顆心與祈禱中的封印 ¶24–30
24והנה מבקשי ה׳ יבינו כל1 שכמו שהוא לענין תורה כך כיוצא בזה הוא לענין עבודת הלב באהוי״ר [באהבה ויראה] כו׳.
如今，「尋求 ה׳的人，必明白一切」：正如在妥拉方面是如此，同樣，心的事奉——以愛與敬畏來事奉，等等——也是如此。
「尋求 ה׳的人，必明白一切」出自《箴言》：同樣的道理也適用於祈禱，即「心的事奉」，其中帶著愛與敬畏；在此也有一個印記。
כי הנה ב׳2 בחינות יש בלב דהיינו פנימיות הלב וחיצוניותו. בחי׳ פנימית הלב היא התלהטות והתלהבות האהבה לה׳ בשמחה וטוב לבב מרוב כל3
因為心有兩個層面：心的內在層面（פנימיות，pnimiyus）與心的外在層面（חיצוניות，chitzoniyus）。心的內在層面，就是對 ה׳ 的愛熾烈燃燒；心中充滿喜樂與歡欣，勝過一切，
心有內在與外在兩個層面。內在層面是對 ה׳ 熾烈燃燒的愛，心中充滿喜樂與歡欣，「勝過一切」——這是妥拉中關於事奉 ה׳ 的話，本文將其解作一種超越其他一切喜樂的喜樂。
שהיא שמחת הנפש האלקית המשכלת ומתבוננת באור א״ס ב״ה מקור חוצבה ושרשה שהיתה כלולה במאצילה ב״ה טרם ירידתה לעוה״ז.
這喜樂是具有 ה׳ 性質的靈魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）的喜樂；這靈魂以理智領會並沉思無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），願祂受頌讚——那是它被鑿出的源頭，也是它的根源；在它降臨此世界之前，它原本包含在其流溢者之內，願祂受頌讚。
這是具有 ה׳ 性質的靈魂的喜樂：它沉思無限之光，那是它被「鑿出」的源頭；在它降臨此世界之前，它原本包含於其中。
本段將這個觀念從妥拉學習延伸到祈禱，並引入心的內在層面：具有 ה׳ 性質的靈魂以喜樂、熾烈的愛戀慕其源頭。
參考出處
- 1מבקשי ה׳ יבינו כל · Proverbs 28:5
- 2כי הנה ב׳ בחי׳ יש בלב · מובא באוה״ת תבוא ע׳ תתרנה.
- 3בשמחה ובטוב לבב מרוב כל · Deuteronomy 28:47
25וגם עתה כן הוא כל חפצה וכל ישעה להתענג על ה׳ הוא אור א״ס ב״ה ממש אהבה בתענוגים1 בגילוי אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה בחכמה שבנפש כח מ״ה [מה] כו׳.
而今也是如此：它的一切渴望與一切所求的拯救，都是要以 ה׳ 為樂；這就是無限之光本身（אור אין סוף，Or Ein Sof），願祂受頌讚——喜悅中的愛；無限之光的顯現，願祂受頌讚，顯現在靈魂中的智慧（חכמה，Chochmah），也就是「何物之力」（כח מ״ה，koach mah），等等。
即使如今身處肉身之中，具有ה׳性質的靈魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）也只渴望在 ה׳ 本身中享受喜悅，即「喜悅中的愛」；這是藉著無限之光顯現在靈魂的智慧（חכמה）中而達成的。 חסידות（Chassidus）將智慧解讀為「何物之力」（כח מ״ה），也就是自我消融的能力。
ואיזהו חכם הרואה את הנולד2 מאין כו׳ שאין העולם מעלים ומסתיר על אור א״ס ב״ה שאינו בגדר עלמין כלל וכולא קמי׳ [קמיה] כלא3 וכאין ממש.4
「誰是智者？看見將要生成之物的人」——從無有中生成，等等；因為世界並不遮蔽、隱藏無限之光（אור אין סוף），願祂受頌讚，祂根本不屬於世界的範疇；一切在祂面前都如同無物，確實如同虛無。
「誰是智者？看見將要生成之物的人」被解讀為：看見萬物都是從無有中生成。對這樣的人而言，世界並不隱藏 ה׳，因為一切在祂面前都如同無物。
本段描述具有 ה׳ 性質的靈魂，如何以智慧為根基而懷有喜悅中的愛：它看見世界不斷從無有中生成，因此世界並不構成通往 ה׳ 的阻隔。
《Tanya》（תניא，第 43 章）也解釋，智慧（חכמה）就是「何物之力」（כח מ״ה）；「誰是智者？」指的是看見萬物如何藉著 ה׳ 的話語，從無有中生成並得以存在。本段刊於《Or HaTorah》（אור התורה，Tavo）的版本補充說，這是「新娘」（כלה，kallah）的層次；這個詞源於「消盡」（כליון，kilayon），意指一切異己欲望的止息，而這正是上層合一（יחודא עילאה，yichuda ila'ah）。
參考出處
- 1אהבה בתענוגים · Song of Songs 7:7
- 2ואיזהו חכם הרואה את הנולד · Tamid 32a:7
- 3וכולא קמי׳ כלא · Zohar I, 11b
- 4שו״ה הנפש — ויחוד עצום · באוה״ת תבוא ע׳ תתרנה נוסף: (וכליון כל הרצונות זרות לגמרי וזהו בחי׳ כלה ושכינתא עילאה הנזכר בפסוק שיר השירים דהיינו כלה לשון כליון מחמת שאין עוד ממש וזהו בחי׳ יחו״ע).
26ואי לזאת תהי׳ [תהיה] דביקות הנפש בשרשה באלקי׳ חיים בהתכללות ויחוד עצום כמו שהיתה כלולה ומיוחדת טרם ירידתה וע״ז נאמר יום ליום יביע1 כמעיין הנובע ממקורו שמתאחד עמו
因此，靈魂將與其根源——אלקי' חיים——緊密相連，在極大的涵融與合一中，如同它在下降之前原已融入並與根源合一；論及此，經文說：「一日向一日湧流」，宛如泉水從源頭湧出，仍與源頭合而為一。
因此，靈魂與其在אלקי' חיים之中的根源緊密相連，如同它在下降之前那樣合一。這就是「一日向一日湧流」：泉水仍與自己的源頭合而為一。
ומזה תהי׳ [תהיה] שמחת הנפש בה׳ עושה הוא אור א״ס ב״ה השורה ומתגלה בחכמה
由此，靈魂便會因其創造者 ה׳ 而歡喜；祂就是無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），願祂受頌讚；此光安住並顯現在智慧（חכמה，Chochmah）之中。
由此而來的，是靈魂因其創造者而生的喜悅；這位創造者就是顯現在智慧之中的無限之光。
ותהי׳ [ותהיה] השמחה גדולה לאלהים בהתלהבות והתלהטות הנפש מחמת קרבת ה׳ הטוב לה2 ובשמחתה לא יתערב זר3 ח״ו [חס ושלום] כי אין בנמצא שמחה זו כמוה וכדוגמתה בזה לעו״ז [לעומת זה] כלל.
這喜悅對 אלקים 而言將是極大的；靈魂因親近那對它有益的 ה׳ 而熱烈燃燒、熾盛起來；「沒有外人參與它的喜悅」，萬不可讓外人參與其中，因為在[「彼此相對」的一方]，根本不存在任何與此相同或相似的喜悅。
這喜悅「對 אלקים 而言極大」，因靈魂親近那「對它有益」的 ה׳，而熾烈燃燒。「沒有外人參與它的喜悅」：相對的一方（זה לעומת זה，zeh le'umas zeh）沒有任何與之相同的喜悅，因此邪惡無分於其中。
שהיא מבחי׳ יחידה שבנפש שאינה מלובשת כלל בלבושי הגוף והנפש הבהמית רק שתתמלא הנפש אורה ושמחה לה׳ לבדו.
這喜悅源自靈魂的獨一核心（יחידה，yechidah）這一層面；它完全沒有穿上身體和動物性靈魂的衣著；反之，靈魂充滿光明與喜悅，並唯獨為 ה׳ 而喜悅。
這喜悅源自 יחידה，即靈魂最內在的本質；它並未穿上身體或動物性靈魂的衣著，因此充滿光明與喜悅，並唯獨為 ה׳ 而喜悅。
這段論述內在的愛，將它描述為靈魂與其源頭合一，如同「一日向一日湧流」；這喜悅源自 יחידה，沒有邪惡能分沾其中。
這與簡短的祝福及隱藏的世界相應：如同泉水與源頭合而為一，這種愛無須印記，因為「沒有外人參與」其中。
參考出處
- 1יום ליום יביע · Psalms 19:3
- 2קרבת ה׳ הטוב לה · Psalms 73:28
- 3ובשמחתה לא יתערב זר · Proverbs 14:10
27וזוהי מדת יום ואור כמ״ש יום ליום יביע. אבל חיצוניות הלב היא מדת לילה וחשך שיש בו העלם והסתר מלבושי הגוף ונה״ב [ונפש הבהמית] שמנוגה שמלבישים את הנפש.
這就是日與光的特質，正如經上所說：「日向日湧流而出。」但心的外在層面，則是夜與黑暗的特質；其中有遮蔽與隱藏，因為身體與動物性靈魂（נפש הבהמית，nefesh habehamis）的衣著遮蔽了靈魂，而動物性靈魂源自發光之殼（קליפת נוגה，kelipas nogah；善與惡混雜的領域）。
內在的愛是「日與光」，如泉水與其源頭相連。心的外在層面則是「夜與黑暗」：在那裡，靈魂被身體與動物性靈魂所包裹；動物性靈魂源自發光之殼（נוגה，nogah），即善與惡交混的領域。這些衣著遮蔽了 ה׳。
וכמו שהמדות שבנפש אלקית אהוי״ר [אהבה ויראה] כו׳ כך הם בזה לעו״ז [לעומת זה] כי אהבה זו היא מבחי׳ יחודא תתאה שנראה העולם ליש כו׳
正如具有 ה׳ 性質的靈魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）中[有]愛與敬畏（אהבה ויראה，ahavah v'yirah）等情感屬性，這裡[也有]「一方與另一方相對」的情形；因為這愛源自下層合一（יחודא תתאה，yichuda tata'ah）這一層面，在其中，世界顯得像是實有之物，等等，
與具有 ה׳ 性質的靈魂中的愛與敬畏相對應，心的外在層面也有相應的情感。這外在的愛屬於「下層合一」：在這種觀照中，世界似乎自成實有，人也感受到 ה׳ 從其內在賦予它生命。
מחמת התלבשות אור א״ס בהשתלשלות וירידת המדרגות עד שנעשה עוה״ז הגשמי כו׳ ולכן צריך מלחמה ולאם מלאם יאמץ1 ואלמלא הקב״ה2 כו׳
這是因為無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）包裹在世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）之中，並且層層降下，直到物質世界由此形成，等等。因此必須爭戰，正如經上所說：「一個民族要比另一個民族強盛」；又如所說：「若非קב״ה（Kudsha Brich Hu，意為「聖者，願祂受頌讚」）……」，
這是因為無限之光包裹在層層下延的漫長鏈條中，一直下降到物質世界。因此，這種愛需要兩個靈魂彼此爭戰（「一個民族要比另一個民族強盛」）；正如《塔木德》所說，若沒有 ה׳ 的幫助，人便無法取勝。
שיש בכח נפשו לעורר את האהבה עד שתחפץ להתפשט מלבושי׳ [מלבושיה / מלבושים] לפי שבאמת אינה דבר נפרד כו׳ רק היחוד הוא מבחי׳ יחו״ת [יחודא תתאה] כו׳
因為他的靈魂有能力喚起這愛，直到它渴望脫去自己的衣著；這是因為它實際上並非獨立分離之物，等等；只是這合一屬於下層合一這一層面，等等。
然而，靈魂有能力如此強烈地喚起愛，以致它渴望脫去自己的衣著；因為它並未真正與 ה׳ 分離，只是以「較低」層次的方式合一。
(ועמ״ש ע״פ שיר השירים בענין ב׳ בחי׳ כלה משם יובן מ״ש כאן ועיין עוד מ״ש ע״פ צאנה וראנה3 בענין שאו ידיכם כו׳) וע״ז התפלל דהע״ה [דוד המלך עליו השלום] יחד לבבי.4
（另請參看《Shir HaShirim》（שיר השירים）中關於新婦（כלה，kallah）兩種層面的解說；由此便可理解此處所說的話。又請參看《Tze'enah u're'enah》（צאנה וראנה）中關於「舉起你們的手」等的解說。）為此，大衛王（דוד）——願他平安——祈求說：「求你使我的心合而為一。」
Alter Rebbe 引用《Likkutei Torah》中關於《雅歌》的其他 maamarim。為了使心的兩個層面合而為一，大衛王祈求：「求你使我的心合而為一。」
כי אע״פ [אף על פי] שהם שני לבבות מדת יום ומדת לילה אינן נפרדים בעצמותן ח״ו [חס ושלום] רק מדת הלילה היא בחי׳ גילוי לעצמיות המדה
因為，儘管它們是兩顆心，是日的特質與夜的特質，但在本質上並非彼此分離，絕非如此；夜的特質只是這屬性的本質顯露出來的一個層面，
這兩顆「心」——日與夜——在本質上並不分離。「夜」只是內在「日」之愛顯露出來的方式。
שהיא מדת יום כדי שתבא בבחי׳ גילוי בפו״מ [בפועל ממש] מהעלם ומצפוני בינת הלב לידי גילוי הלב בפו״מ [בפועל ממש] שיהא הלב כלי ומשכן להשראת אהבה זו.5
而這屬性的本質就是日的特質；如此，它便能實際顯露出來，從心之理解的隱蔽與幽深之處，顯露於心的實際感受中，使心成為此愛內住的器皿與居所。
「夜」使這愛從心之理解的深處顯露出來，成為實際感受到的情感，使肉身之心成為此愛的器皿與居所。
本段將隱藏與顯露的分別應用於祈禱：心內在的「日」之愛與 ה׳ 合一；心外在的「夜」之愛被身體與動物性靈魂包裹，因而涉及爭戰，但它仍是內在之愛的顯露，並非與內在之愛分離的事物。
《Likkutei Torah》（《Shir HaShirim》）解釋「新婦」（כלה，kallah）的兩種層面：其中一種源自終盡（כליון，kilayon），意即一切個人慾望都告終；如此，除了歸向 ה׳ 的意願之外，別無其他意願。這對應於渴望脫去自身衣著的愛。
參考出處
- 1ולאם מלאם יאמץ · Genesis 25:23
- 2ואלמלא הקב״ה · Sukkah 52b:1
- 3ע״פ צאנה וראינה · לקו״ת שה״ש כא, ב ואילך.
- 4יחד לבבי · Psalms 86:11
- 5ע״פ שה״ש בענין ב׳ בחי׳ כלה · לקו״ת שה״ש א, א.
28וכן אהבה עליונה הבאה מלמעלה מן השתלשלות בחי׳ אהבה בתענוגים1 מבחי׳ יחודא עילאה תהיה בגילוי הנפש באהבת הלב המלובשת בגוף ונפש הבהמית
同樣，從世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）之上而來的至高之愛，即喜悅中的愛，源自上層合一（יחודא עילאה，yichuda ila'ah）這一層面；它要在靈魂中顯露於心之愛中，而這心之愛是包裹在身體與動物性靈魂（נפש הבהמית，nefesh habehamis）之內的，
同樣，最高的愛——「喜悅中的愛」——來自世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）之上，以及「上層合一」（在其中，世界在 ה׳ 面前毫無存在感）；這愛要顯露於心之愛中，並包裹在身體與動物性靈魂（נפש הבהמית，nefesh habehamis）之內。
שהיא האהבה מיחודא תתאה ואין גילוי המדה דבר נפרד מעצמיות המדה רק והתקין לו ממנו2 כו׳.
這心之愛是來自下層合一（יחודא תתאה，yichuda tata'ah）的愛；情感屬性的顯現並非與該屬性的本質相分離之物，而是「從他自身為他預備了」等等。
這心之愛就是「下層合一」（יחודא תתאה）之愛。顯露出來的情感並不與其本質分離；正如婚姻祝福所說，它是「從他自身」而成的。
אלא שא״א שתבא בחי׳ אהבה עליונה לידי גלוי רק ע״י מדת לילה וחשך
只是，至高之愛不可能顯露，除非經由夜與黑暗的屬性。
然而，唯有經由「夜與黑暗」，至高之愛才能顯露。
שהוא צמצום האור והתלבשותו בירידתו מדרגה אחר מדרגה עד שקנה שם לעצמו מדת לילה ויחו״ת [ויחודא תתאה] ונראה כאלו הוא דבר נפרד לכן התפלל יחד לבבי3 כו׳.
這就是光的收縮（צמצום，tzimtzum），以及光在下降時逐級被包裹於較低層次中，直到它為自己取得「夜的屬性」與「下層合一」（יחודא תתאה）之名，看來彷彿是個分離之物。因此，他祈求：「使我的心合而為一」等等。
「夜」是光在逐步下降時所經歷的收縮（צמצום，tzimtzum）；光一層又一層地下降，直到被稱為「夜」與「下層合一」（יחודא תתאה），看來彷彿是分離之物。這就是大衛（דוד</bdi）祈求「使我的心合而為一」的原因。
本段將「從他自身」應用於愛：上層合一的至高之愛，透過下層合一的外在之愛而顯露；後者只是看來像是分離的，因此大衛祈求使心合而為一。
這與第二個婚姻祝福相呼應：正如較低層的智慧（חכמה，Chochmah）——夏娃（חוה）——是從至高智慧中「從他自身」被建成的，心中可感受到的愛也同樣是由靈魂內在的愛所建成。
參考出處
- 1אהבה בתענוגים · Song of Songs 7:7
- 2והתקין לו ממנו · Ketubot 8a:3–4
- 3יחד לבבי · Psalms 86:11
29והנה בגילוי המדות מאחר שנרא׳ כאלו הוא נפרד ויש שם התלבשות הגוף ונפש הבהמית שמנוגה המעלימים ומסתירים כו׳ לכך יש אחיזה לקליפות וסט״א [וסטרא אחרא] להתאחז ולינק מעיקר הקדושה ח״ו [חס ושלום]
現在，在情感屬性的顯露中，由於它顯得彷彿有所分離，而且身體與源自光輝（נוגה，nogah）的動物性靈魂包裹著它；它們遮蔽並隱藏……因此，外殼（קליפות，kelipos）與另一側（סטרא אחרא，sitra achra）便有了攀附之處，得以攀附並從神聖性的根本汲取，願勿如此。
顯露的情感似乎是分離的，且包裹在身體與נפש הבהמית之中；它們遮蔽 ה׳，所以קליפות能攀附其上，從神聖性的核心汲取。
ולזאת צ״ל המשכת החותם דהיינו להיות המשכה וברכה עליונה להפריד הקליפות ושלא תהיינה גילוי המדות כי אם ליחודו ג״כ וכמ״ש יחד לבבי.1
因此，必須引下印記；也就是說，必須有來自上方的引下與祝福，使קליפות分離，並使情感屬性的顯露也只為了祂的合一，正如經上所寫：「使我的心合一。」
所以此處也需要一個「印記」：從上方引下的祝福將קליפות隔絕在外，使顯露的情感也只服務於 ה׳的合一：「使我的心合一。」
這段說明了為何祈禱如同學習妥拉，也需要印記：外在而顯露的愛容易暴露在קליפות面前，而更高層的祝福必須使它專一歸向 ה׳的合一。
參考出處
- 1יחד לבבי · Psalms 86:11
「印璽（חות״ם，chosam）」和「界限（תחו״ם，techum）」由相同的字母構成；也就是說：「你只可到此，不可再往前」——使生命力不會超過受限制的度量而有所增加，等等。
chosam（「印璽」）和 techum（「界限」）由相同的字母構成。印璽會設定界限，如同「你只可到此，不可再往前」：生命力不可超出其受限制的度量而增加。
דהיינו שלא יוסיף האדם תת כחו וכל יגיעתו לנפשו הבהמית רק כמ״ש יגיע כפיך2 כו׳ וכמ״ש במ״א.
也就是說，人不應把自己的力量和全部辛勞都投入其動物性靈魂（נפש הבהמית，nefesh habehamis），而只應如經上所寫：「你雙手的勞碌」，等等；正如別處所解釋的。
實際而言，人不應把超過必要的力量和努力投入其動物性靈魂：「你雙手的勞碌」——只用雙手，而不是投入整顆心與全部心思。
ובזה מעורר למעלה באתעדל״ת [באתערותא דלתתא] שלא יומשך להם אלא מותרי שפע שערות וצפרנים כו׳ וכמאן דשדי בתר כתפוי3 כו׳
藉此，他便以由下而起的激發（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata）在上方引發作用，使被引給它們的只有多餘的流溢——毛髮和指甲，等等；「如同有人把[它]拋到肩後」，等等。
他在下方自我設限，便使上方也有所限制：外殼（קליפות，kelipos）只得到「剩餘的部分」，如毛髮和指甲；正如「有人把某物拋到肩後」一般。
שאינו נותן מרצונו הטוב דרך אהבה וחיבה רק כמ״ש ואת עשו שנאתי4 וכ״ז [וכל זה] באתעדל״ת [באתערותא דלתתא] תליא מלתא. והכח לאתעדל״ת [לאתערותא דלתתא] זו שיהא תלוי בזה אתעדל״ע [אתערותא דלעילא] הוא מבחי׳ חותם הנ״ל:
祂不是出於自己的美意，藉著愛與親愛來給予，而只是如經上所寫：「我恨以掃（עשו）。」而這一切都取決於由下而起的激發。這種由下而起的激發——使由上而起的激發（אתערותא דלעילא，isarusa dileila）取決於它——其力量來自上述印璽的層面／範疇（בחינה，bechinah）。
這份給予並非出於自願，也沒有愛意，就像把東西給敵人一般（這是《Tanya》（תניא）所用的意象）：「我恨以掃。」這一切都取決於人的由下而起的激發；而這種激發能引發由上而起的回應，其力量來自「印璽」。
結語將印璽闡釋為界限：人藉著限制自己給予動物性靈魂的部分，確保邪惡的力量只得到最基本的剩餘；而這種力量來自上方的印璽。
《Tanya》第22章也使用同一意象： ה׳不情願地把生命力賜給另一側（סטרא אחרא，sitra achra），如同把某物拋到肩後，像對待敵人那樣。
參考出處
- 1עד פה תבא ולא תוסיף · Job 38:11
- 2יגיע כפיך · Psalms 128:2
- 3וכמאן דשדי בתר כתפוי · Tanya, Likkutei Amarim 22:5
- 4ואת עשו שנאתי · Malachi 1:3
瑪瑪爾學完了嗎？
標記為已學習；此篇將計入本週及本年度的希尤姆。
在事奉中的實踐
學習妥拉時，要把它視為 ה׳ 的話語，而不是為了自我抬高：同樣的學習，會依人的意圖而成為生命之靈藥或死亡之靈藥。祈禱時，要將具有 ה׳ 性質的靈魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）的內在之愛，引入心中能感受到的情感（「求你使我的心合一」）；並且為給予動物性靈魂（נפש הבהמית，nefesh habehamis）之物設下界限，只讓它得到物質所需的「你雙手勞碌所得」，使邪惡勢力僅能得到最低限度的剩餘。
討論問題
- 為何第一聖殿時期不需要祝福？依照這篇 maamar，「引下」一詞有何作用？
- 種子與胎兒的比喻如何說明隱藏世界與顯現世界的差別？「廢料」從何而來？
- 為何長祝福需要「封印」？它如何如同信件上的封印？
- 書面妥拉與口傳妥拉在何種意義上如同亞當與夏娃？「由祂自身」教導我們什麼關於顯現世界的事？
- 封印與界限（chosam／techum）的概念，如何應用於妥拉學習以及祈禱中對 ה׳ 的愛？