《托拉奧爾》 · 帕拉沙 Bereishis · 瑪瑪爾 11
בעטרה שעטרה לו אמו כי מצות התורה הן…
「他母親為他加冕的冠冕」
由 AI 根據我們的英文版翻譯，並經過數輪對照英文與希伯來文的檢查和修訂。英文版本身仍由人工讀者審閱中。若您熟悉中文，懇請協助審閱本譯文。 志願協助審閱
核心要旨
藉著卑微物質而行的誡命（מצוות，mitzvos），化為冠冕，將 ה׳的意願與愉悅引降而下；如今這愉悅仍隱而不顯，帶來喜樂，但在將來時代，它將顯現，帶來真正的愉悅。
瑪瑪爾概要
本篇論述（מאמר，maamar）依次闡釋《歌中之歌》3:11的各個詞句。「冠冕」是六百二十條誡命，它們達到冠冕（כתר，Keser），超越世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）；誡命如同寶石，寶石珍貴之處在於無生命的石頭竟能發光；物質經由誡命精煉後，便在 ה׳面前呈現自我消融，因此誡命能將冠冕引降而下。依據《Mishnah》（משנה），「他成婚之日」是妥拉（תורה，Torah）的頒授，當時引降了 ה׳的智慧及其意願中的愉悅；「他心中的歡欣」則是聖殿。接著，阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）區分喜樂與愉悅：富人會為一件自己擁有卻無法看見的珍寶而歡喜，但愉悅必須親眼看見。因此，如今的誡命帶來喜樂，因為我們知道 ה׳的愉悅寓於其中，卻無法領會它；聖殿與祈禱也只能觸及光的存在，而非其本質。到了將來時代，愉悅將顯露出來：「並且看見」。最後，王權（מלכות，Malchus）是 ה׳的「心」，它將生命力輸送到諸世界，並接收諸世界回歸的事奉；祭獻曾開啟這顆心，洪水世代阻塞了它（「祂心中憂傷」），而挪亞（נח）的祭獻則再次開啟了它。
綱要
關鍵概念
- כתרכתר
- 高於智性的層次： ה׳的意願與愉悅。六百二十條誡命將它引降而下；六百二十也是「keser」一詞的數值。
- 精煉提升（בירור，birur）בירור
- 藉著將物質用於誡命，提升它，使它脫離光明外殼（קליפת נוגה，kelipas nogah），並在 ה׳面前呈現自我消融。
- 喜樂與愉悅שמחה ותענוג
- 即使美好仍隱而不顯，人知道它存在便會感到喜樂；唯有親眼看見美好，才會有愉悅。
- מלכות作為心מלכות — לב
- ה׳的王權，生命力藉此流向諸世界，而諸世界的事奉也回歸於此，猶如血液由心臟流出又回到心臟。
- 雌水與雄水（מ״ן ומ״ד，mayin nukvin and mayin duchrin）מ״ן ומ״ד
- 由下而起、向上升的激發，以及回應它、由上而下流注的神聖之流；祭獻提升了前者，並引降了後者。
誡命之冠 ¶1–2
1בעטרה שעטרה לו אמו כי מצות התורה הן תרי״ג מצות דאורייתא וז׳ מצות דרבנן שהם תר״ך עמודי אור בחי׳ כתר ועטרה והוא מה שלמעלה מהשתלשלות.
「他母親為他所戴的冠冕」：因為妥拉的誡命包括613條妥拉誡命與七條拉比誡命，合為620根光之柱；這是冠冕（כתר，Keser）與冠飾（עטרה，atarah）的層面，也就是超越世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）之物。
這篇 maamar 以《雅歌》3:11 開篇，經文說所羅門王（שלמה）由母親為他戴上冠冕；依照賢者們的解讀，王是 ה׳，而「母親」是以色列。「冠冕」指誡命（מצות，mitzvos）：妥拉中的613條，加上拉比制定的七條，合計620；620正是 כתר的數值，因此誡命稱為620根「光之柱」，既是 כתר，也是經文本身用來表示冠冕的「עטרה」。כתר是 ה׳意願的層面，超越世界與層次依序展開的整個次第。
והנה עד״מ העטרה היא עשויה מאבנים טובות מאירים ומבהיקים מאד והרי גוף האבנים הם רק בחי׳ דומם אלא שמזככים אותם.1
現在以比喻來說：冠冕由珍貴的寶石製成，寶石極為明亮，閃耀璀璨；然而，寶石本身的質地只屬於無生物的層級，只是經過了提煉。
為了說明誡命如何能形成這樣的冠冕，阿德莫爾哈扎肯轉而舉出一頂真實的冠冕作比喻。冠冕上的寶石光彩奪目，然而它們本身只是石頭，是受造物中最低、無生物的類別；它們之所以閃耀，是因為經過切割與磨光。
本段先引入經文，指出「冠冕」就是620條誡命；這些誡命達到冠冕的層面，超越整個世界秩序。接著，本段開始以一頂由無生物的石頭製成、經過提煉而閃耀發光的冠冕作比喻。
同一個比喻，以及同樣以620根「光之柱」為數目的概念，也在《利庫提・妥拉》（Likkutei Torah，לקוטי תורה）Nasso篇中展開：鑲嵌在王冠上的珍貴寶石，被比作物質層面的 מצות；這些誡命的根源達至 כתר。
參考出處
- 1
2ולפי שהוא דבר פלא שהדומם כאבן יאיר1 כ״כ [כל כך] ע״כ הם יקרים מאד ולכך ניתן לתכשיט על הראש אעפ״י [אף על פי] שהראש מעלתו נכבדת להיות שבו שוכן אור החכמה כו׳
因為無生命之物，例如石頭，竟能如此發光，實在是一件奇妙的事，所以這些寶石極為珍貴；因此，它被用作飾物置於頭上，儘管頭部地位尊貴，因為智慧（חכמה，Chochmah）之光安住於其中，等等。
為何寶石如此珍貴？阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）在論述賢者言論時這樣說：蠟燭發光並不稀奇，但沒有生命的石頭竟能發光，便是極大的奇妙。這就是寶石置於頭上的原因；儘管頭是身體中最尊貴的部分，是心智所在之處，仍有比心智更高的事物安置其上。
וכך המצות נעשים בענינים גשמיים מבחי׳ ק״נ [קליפת נוגה] אלא ע״י הבירור נעשה זה דבר הפלא שהיש גשמי יהיה בטל לכן נעשה מזה עטרה ובחי׳ המשכת הכתר והוא לעילא מן שמשא כו׳:
同樣，誡命（מצות，mitzvos）是藉著物質事物來履行的，屬於光明外殼（קליפת נוגה，kelipas nogah）的層面；但經由精煉（בירור，birur），便成就了這件奇妙之事：物質的「有」（יש，yesh）竟能自我消融。因此，冠冕由此形成，並引下冠冕（כתר，Keser）的層面；這就是「在太陽之上」，等等。
這裡的對應是：誡命藉著羊毛、皮革和食物等物質事物來履行，這些事物屬於光明外殼（קליפת נוגה，kelipas nogah），也就是可以歸向神聖、也可以歸向其反面的中性領域。當誡命精煉（בירור，birur）這些材料時，物質中自立的「有」（יש，yesh）便在 ה׳ 面前自我消融；正是這件奇妙之事引下冠冕（כתר，Keser）。在《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）〈Nasso〉中，阿爾特雷貝進一步補充說，有來自極高之處的火花落入那些材料；因此，材料經精煉之後，火花便上升而成為冠冕。「在太陽之上」（阿拉姆語語句）意指超越自然，與「在太陽之下」相對。
本段完成了這個比喻：正如石頭發光的奇妙，使寶石配得置於頭上，物質藉著誡命而自我消融於 ה׳，這一奇妙之事也使誡命成為冠冕，引下超越自然的冠冕層面。
把冠冕置於頭（智慧）之上，對應於冠冕在十個屬性（ספירות，Sefiros）的次序中高於智慧。最高的光恰恰來自最低的物質；低處事物具有最高的根源，是反覆出現的哈西德思想主題。
參考出處
- 1ולפי שהוא דבר פלא שהדומם כאבן יאיר · במאמרי אדה״ז על מארז״ל ע׳ קו מסביר זה ”כי כשהנר מאיר אין זה חידוש כלל, אך כשהאבן שהוא בחי׳ דומם מאיר הוא דבר חידוש גדול”. וראה גם לקו״ת נשא כג, ג.
婚宴與心中的歡欣 ¶3
3ביום חתונתו זו מ״ת [מתן תורה]1 כבר מבואר למעלה הטעם שנק׳ ביום חתונתו שהיא המשכת ח״ע [חכמה עילאה] מוחא כו׳ ובזה מתלבש כח התענוג שהוא פנימי׳ [פנימיות / פנימית] הרצון כנ״ל.
「他婚娶之日」——這是賜予妥拉（תורה，Torah）。上文已經解釋，為何稱之為「他婚娶之日」：因為這是下達至高智慧（חכמה，Chochmah），即「腦」等；而其中包裹著喜悅（תענוג，taanug）之力，喜悅乃意願（רצון，ratzon）的內在層面（פנימיות，pnimiyus），如上所述。
《Mishnah》（משנה）接著解讀經文的字句：「他婚娶之日」就是賜予妥拉。先前一篇 מאמר（maamar）解釋說，妥拉下達至高的智慧，也就是 ה׳自身的智慧，稱為「腦」；包裹在這智慧之中的，是 ה׳的喜悅，是祂意願最內在的核心。
ושמחת לבו זה בנין בהמ״ק [בית המקדש] פי׳ פתיחת הלב נק׳ שמחת לבו
「而[在……之日]，他心中的喜悅」——這是建造聖殿。也就是說，心的開啟稱為「他心中的喜悅」，
《Mishnah》接著說：「他心中的喜悅」就是建造聖殿。阿德莫爾‧哈扎肯（אדמו״ר הזקן）說，喜悅意指心敞開。
משא״כ בגלות נק׳ חולת אהבה שאין הסיבוב והילוך רוח החיים מהלב אל האברים כדבעי וע״כ אומרת סמכוני כו׳ ע״י התורה שנק׳ רפואה כנ״ל.2
然而在流亡中，[她]被稱為「患了愛之病」，因為生命之氣從心流向肢體的循行與流動並不如應有的狀態；因此她說：「扶持我」等——藉著妥拉，因為妥拉如上所述被稱為療治。
在流亡中，猶太民族——《Song of Songs》（שיר השירים）中的新娘——「患了愛之病」：好比一個身體，血液無法正常地從心臟循行至肢體。因此她祈求：「扶持我」；療治之方就是妥拉，先前一篇 מאמר 解釋說，妥拉被稱為療治。取代本篇 מאמר 結尾部分的另一段解釋，見於一份手稿（Kehot 的註記報告為 Bukh 35）：妥拉好比國王留在身邊的醫師，使他永不患病；而悔悟回歸（תשובה，teshuvah）則療治已經造成的損傷。為了妥拉自身而研讀妥拉，會引來新的光，並如 teshuvah 一樣帶來療治。
本段接著依照《Mishnah》的解讀，闡述經文的下一些片語：婚娶之日是賜予妥拉之日，其中下達 ה׳的智慧與喜悅；心中的喜悅則是聖殿，也就是心敞開之時。在流亡中，心受到阻滯，妥拉便是療治之方。
心敞開與氣血循行受阻的對比，為第7、8段以心與肢體作比，闡述王權（מלכות，Malchus）與諸世界，作了鋪墊。
參考出處
- 1ביום חתונתו זו מ״ת · Mishnah Ta'anit 4:8
- 2
喜樂與愉悅 ¶4–6
4והנה התענוג והשמחה לכאורה ענין א׳ הם אבל באמת ב׳ ענינים המה
現在，喜悅（תענוג，taanug）與歡喜（שמחה，simchah）表面看來似乎是一回事，但實際上是兩回事。
阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）現在區分兩種看似相同的感受：喜悅與歡喜。它們看起來像是一回事，實則是兩件事。
כי עד״מ עשיר שיש לו מטמון כסף וזהב באוצרו הוא שמח וטוב לב אעפ״י [אף על פי] שאינו רואה אותו וגם אעפ״י [אף על פי] שהממון רחוק ממנו כמה מאות פרסאות.
例如，一位富人若在自己的庫房裡藏有一筆銀金珍寶，即使他看不見它，也即使這筆財物遠在數百帕爾薩（פרסאות，parsaos；古代距離單位，每帕爾薩約四公里）之外，他仍會心中歡喜，滿懷愉快。
他以一位富人為例：即使沒有正在看著自己的銀金珍藏，即使它遠在數百帕爾薩之外，他仍會為之歡喜。
אך להיותו יודע שישנם בשלימות בודאי אעפ״י [אף על פי] שמכוסה ונעלם הוא מעיניו עתה ישמח לבו מאד וזהו ענין ומהות השמחה שיכול להיות על הטוב אף כשהוא נעלם ומכוסה מעיניו.
然而，他知道這筆財物確實完好無缺地存在；即使此刻它被遮蔽，隱藏在他的視線之外，他的心仍會大大歡喜。這就是歡喜的內涵與本質：即使美好之物隱而不見、遮蔽在視線之外，也仍然可以為之歡喜。
使他歡喜的，是他知道這筆珍寶確實存在，而且完好無缺。這就是歡喜的本質：即使美好的事物不在眼前，也仍能感受到歡喜。
אבל ענין התענוג והשעשועים אינו אלא דוקא כשרואה הדבר שמתענג ממנו בעיניו ממש כמו שעשוע האב עם בנו הוא דוקא כשרואהו בעיניו
但喜悅與賞心之樂，只有在親眼看見使自己感到喜悅的事物時才會有——例如父親以兒子為樂，只有在親眼看見兒子時才是如此；
喜悅則不同：必須看見事物本身才會產生。孩子就在眼前時，父親才會以孩子為樂。
משא״כ מרחוק אינו שייך תענוג רק שמחה ולכן מברכין ברכת הראיה כשרואה אדם החביב לו1 כו׳.
相反，若相隔遙遠，便無從談喜悅，只有歡喜。因此，見到自己所親愛的人時，便要誦念見人之祝福，等等。
相隔遙遠時可以有歡喜，卻沒有喜悅。因此，智者制定了祝福：人在久別之後見到親愛的朋友時，要誦念此祝福；親眼相見本身會帶來新的喜悅。
本段闡明這篇講章（מאמר，maamar）的關鍵區別：歡喜可以源於知道隱而不見的美好事物確實存在；喜悅則只有親眼看見它時才會產生。
參考出處
- 1מברכין ברכת הראיה כשרואה אדם החביב לו · Berakhot 58b
5והנמשל יובן בענין שמחה של מצוה דהנה טעמי תורה לא נתגלו עתה שאין עתה הגילוי רק שכך רצונו ית׳.
這個譬喻可從誡命（מצוה，mitzvah）的喜樂來理解。因為妥拉（תורה，Torah）的理由如今尚未顯明；如今所顯明的，唯有這是祂的旨意，願祂受頌讚。
如今，這個譬喻應用於履行誡命時的喜樂。目前我們尚不知道 מצוה 的內在理由；我們履行它們，是因為這是 ה׳的旨意。
ולע״ל [ולעתיד לבוא] יתגלו טעמי תורה בחי׳ ענג עליון שיש בכל מצוה אמנם גם עתה ידוע לנו שמלובש ונמשך בהמצוה מבחי׳ תענוג העליון
在未來時代，תורה的理由將會顯露——也就是每一項 מצוה中所含的至高喜悅（תענוג，taanug）。然而，即使如今，我們也知道，至高喜悅這一層面的[某種事物]包裹並引降於 מצוה之中，
在未來時代（即 משיח的時代），那些理由將會顯露；它們就是 ה׳在每一項 מצוה中的喜悅。即使在如今，我們也知道這喜悅包裹於 מצוה之中。
רק שאין מהותו מושג ולכן יכול להיות מזה בחי׳ שמחה גדולה וכמ״ש בשמחה ובטוב לבב מרוב כל.1
只是其本質不可掌握，因此由此可以生出極大的喜樂，正如經上所說：「因一切豐盛而歡喜，心中喜樂。」
我們知道其中有這喜悅，卻無法掌握它究竟是什麼；正如富人擁有隱藏的寶藏，單是知道這一點便能帶來極大的喜樂。這就是經文「因一切豐盛而歡喜，心中喜樂」所說的喜樂：那是知道自己握有寶藏之人的喜樂。
כמו שהעשיר שמח מהמטמון אף שאינו רואהו בעיניו כו׳. אך לע״ל [לעתיד לבוא] יתגלה מהות התענוג העליון וזהו ישקני מנשיקות פיהו.2
正如富人因寶藏而歡喜，雖然他沒有親眼看見它，等等。然而，在未來時代，至高喜悅的本質將會顯露；這就是「願他以口中的親吻吻我。」
在未來，喜悅本身將會顯露；這就是「願他以口中的親吻吻我」的意思：這是親密而直接的接近，取代了從遠處得知。拉希（רש״י）對這節經文的解讀也相同：以色列渴望西奈的親近，也渴望 ה׳應許再次揭示祂的妥拉中隱藏的理由。
本段將譬喻應用於此：如今，誡命帶來喜樂，因為我們知道 ה׳的喜悅在其中，雖然我們看不見；到了未來時代，這喜悅將會顯露，並能直接體驗。
喜樂對應於知道某物存在；喜悅則對應於體察它究竟是什麼。下一段也以同一組「存在與本質」的對照，來說明聖殿與祈禱。
參考出處
- 1בשמחה ובטוב לבב מרוב כל · Deuteronomy 28:47
- 2ישקני מנשיקות פיהו · Song of Songs 1:2
6ולכן בהמ״ק [בית המקדש] נק׳ שמחת לבו שהיה האור ג״כ מוסתר בארון וכפורת כו׳. וכן תפלה באהוי״ר [באהבה ויראה] הוא ג״כ רק השגת המציאות ולא המהות.
因此，聖殿被稱為「他心中的歡喜」，因為那裡的光也隱藏在約櫃和其蓋子（כפורת，Kapores）之中，等等。同樣，帶著愛與敬畏（אהבה ויראה，ahavah v'yirah）的祈禱，也僅僅把握到〔其〕存在，而非〔其〕本質。
這說明了為何聖殿只被稱為「他心中的歡喜」，而非他的喜悅：因為即使在那裡，神聖之光也隱藏在約櫃及其蓋子之中。同樣，祈禱中的愛與敬畏，只能讓人知道 ה׳ 臨在，卻不能使人感知祂的本質；因此帶來的是歡喜，而非喜悅（תענוג，taanug）。
אך ביום חתונתו זו מתן תורה נמשך בחי׳ תענוג אלא שמ״מ עכשיו אין התענוג בגלוי
但「他成婚之日」——這指的是頒授托拉之時——喜悅這一層面被引降下來；然而儘管如此，如今喜悅尚未顯露，
在頒授托拉之時，也就是「他成婚之日」， ה׳本身的喜悅被引降到托拉與誡命（מצוות，mitzvos）之中；然而，現今它尚未公開顯露。
שמלובש ג״כ בהתלבשות בענינים גשמיים כ״א לע״ל [לעתיד לבוא] יתגלה מתוך הלבושים וע״ז נאמר וראנה1 בבחי׳ ראי׳ [ראיה] ממש כמ״ש ולא יכנף עוד2 כו׳ והיו עיניך רואות כו׳:
因為它也以衣著的方式包裹在物質事物之中；而要到未來世，才會從這些衣著之中顯露出來。關於此，經上說「觀看」，是指實際的觀看；正如經上所寫：「〔你的教師〕將不再隱藏〔自己〕」，等等；「你的眼睛將看見」，等等。
它隱藏在誡命的物質衣著之中；到了未來，它便會從這些衣著之中顯現出來。這就是經文說「出來觀看」的原因：那是實際的觀看，正如以賽亞（ישעיהו）所應許的：「〔你的教師〕將不再隱藏」，以及「你的眼睛將看見」。動詞「被遮蔽」（יכנף，yikanef）源自「衣角」（כנף，kanaf）：正如拉希（רש״י）所解釋的， ה׳將不再以衣角遮蔽自己；這正是如今被衣著包裹的喜悅之形象。
本段排列了不同階段：聖殿與祈禱帶來對隱藏之光的歡喜；頒授托拉之時，喜悅本身被引降下來，雖然它仍包裹在物質性的誡命之中；到了未來世，人便能公開看見它。
參考出處
- 1וראנה · Song of Songs 3:11
- 2ולא יכנף עוד · Isaiah 30:20
ה׳的心、洪水與挪亞的祭獻 ¶7–8
7ועפ״ז [ועל פי זה] יובן המדרש (בפ׳ בראשית פ׳ כ״ז) ע״פ ויתעצב אל לבו1 אמר רבי ברכיה משל למלך שבנה פלטין ע״י אדריכל
據此，便可明白《Bereishis Rabbah》（בראשית רבה）第27篇的米德拉什，及其所引經文「祂的憂傷指向自己的心」：拉比貝拉基亞說，有個比喻：一位國王，藉建築師建造了一座宮殿。
Alter Rebbe 現在將 ה׳的「心」這一主題，應用於《Bereishis Rabbah》對《創世記》6:6的米德拉什。經文說， ה׳看見洪水以前世上的敗壞，便「心中憂傷」。按經文的簡單意思，這是說 ה׳彷彿在自己內心憂傷。
ראה אותה ולא ערבה לו על מי יש לו להתכעס לא על אדריכל2 כך ויתעצב אל לבו עכ״ל [עד כאן לשונו].
國王看見宮殿，覺得不稱心。若要發怒，他該向誰發怒？除了建築師，還能向誰發怒？同樣，「祂的憂傷指向自己的心」。引文至此。
Rabbi Berechiah 的比喻是：國王看見建築師建造的宮殿不合心意，便向建築師發怒。同樣，「祂心中憂傷」；米德拉什將「心」理解為悲傷所指向的對象，彷彿 ה׳的心是世界的建築師。這篇 maamar 現在要說明這個「心」究竟是什麼。
כי ממש״ל [ממה שכתוב לעיל] בענין וביום שמחת לבו זה בנין בהמ״ק [בית המקדש]3 שמדת מלכותו ית׳ נקראת לב שממנו נמשך החיות לכל האברים ואח״כ חוזרים הדמים מכל האברים אל הלב
因為，按照上文對「在他心歡喜的日子——這就是建造聖殿」的解釋，祂（願祂受頌讚）的王權（מלכות，Malchus）被稱為「心」；生命力（חיות，chayus）由心流向所有肢體，之後，血又從所有肢體返回心中。
為了解釋這個比喻，Alter Rebbe 回想第3段： ה׳的王權，即祂創造並治理諸世界的屬性，被稱為「心」，因為它像心一樣將生命送往所有肢體，而血隨後又從肢體返回心中。
כך בחי׳ מלכותך הוא מכ״ע [מלכות כל עולמים]4 שממנה נמשך השפעת החיות לבי״ע והוא בחי׳ ממכ״ע [ממלא כל עלמין] ואח״כ עולה האתעדל״ת [האתערותא דלתתא] מבי״ע לבחי׳ מלכות
同樣，「你的王權」就是「一切世界的王權」；生命力由此流入[創造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）與行動界（עשיה，Asiyah）]。這就是充滿一切世界之光（ממלא כל עלמין，memalei kol almin）這一層面。之後，由下而起的激發（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata）便從創造界、形成界與行動界升至王權這一層面。
同樣，王權——「你的王權，一切世界的王權」——將生命力賜予三個較低的世界：創造界、形成界與行動界。這就是充滿一切世界之光，它按各世界的限度賦予生命。之後，如同血液返回心臟，「由下而起的激發」——人的事奉——也從這些世界升回王權。
ואתעדל״ת [ואתערותא דלתתא] זו הוא מ״ש ואהבת את הוי״ה אלקיך בכל לבבך5 כו׳
而這由下而起的激發，正是經文所說：「你要全心全意愛 הוי׳（Havayah），你的 אלקים（Elokim）……」
這由下而起的激發，就是「全心」愛的誡命所要求的愛：人的心回應神聖的「心」。
ולכן בנין בהמ״ק [בית המקדש] שבו מקריבים הקרבנות שהוא ענין העלאת מ״ן [מיין נוקבין] מבירור ק״נ [קליפת נוגה] ונפש הבהמית נק׳ שמחת לבו שהשמחה היא פתיחת הלב שעי״ז המ״ן [המיין נוקבין] נמשך מ״ד [מיין דוכרין] מבחי׳ סוכ״ע בממכ״ע [בממלא כל עלמין].
因此，建造聖殿——在其中獻上祭牲——被稱為「他心歡喜」；因為這是從淨化光輝之殼（ק״נ，kelipas nogah；意為「光輝的外殼」）與動物性靈魂中，提升上升的雌性之水（מ״ן，mayin nukvin；即下方受納者向上的激發）。歡喜就是心的敞開；藉此，雌性之水將男性之水（מ״ד，mayin duchrin；即由上而下的施予之流）從環繞一切世界之光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）這一層面，引降至充滿一切世界之光。
聖殿祭牲所呈現的正是這種回返：藉著淨化物質的牲畜與動物性靈魂，提升雌性之水——也就是下方受納者向上的渴求。因此聖殿被稱為「他心歡喜」：歡喜使心敞開，作為回應，男性之水——神聖的向下流注——便從環繞一切世界之光引降至充滿一切世界之光。
本段說明，聖殿為何被稱為 ה׳「心」的歡喜：王權如同心，將生命賜予諸世界，也接納它們的事奉；祭牲提升經淨化的物質世界，使這顆心敞開，讓更高的環繞之光流入諸世界。
雌性之水與男性之水是卡巴拉術語，分別指受納者由下而起的激發，以及施予者由上而下的回應。心臟中血液往返的循環，呈現了王權與創造界、形成界、行動界之間的關係。
參考出處
- 1ויתעצב אל לבו · Genesis 6:6
- 2ויתעצב אל לבו אמר רבי ברכיה משל למלך שבנה פלטין ע״י אדריכל ראה אותה ולא ערבה לו על מי יש לו להתכעס לא על אדריכל · Bereshit Rabbah 27:4
- 3וביום שמחת לבו זה בנין בהמ״ק · Mishnah Ta'anit 4:8
- 4מלכותך הוא מכ״ע · Psalms 145:13
- 5ואהבת את הוי״ה אלקיך בכל לבבך · Deuteronomy 6:5
8ולכן ההפוך מזה היה בדור המבול שהיו מכעיסין ובאין.1 ה״ז [הרי זה] עד״מ כמו שיש ח״ו [חס ושלום] קלקול בהאברים המונע סיבוב והילוך הדם מהלב אל האברים ומהאברים אל הלב כו׳ ועי״ז לא נמשך ג״כ מהמוח בהלב ונפסק הקשר כו׳.
因此，洪水世代發生的正是與此相反之事：他們不斷激怒[祂]。這就好比，倘若四肢有了缺損（願非如此），阻礙血液從心臟流向四肢、又從四肢流回心臟，等等；因此，從腦部流入心臟的[這股流動]也不再延續，聯繫便中斷了，等等。
洪水世代所做的，與聖殿的事奉正好相反：他們沒有將自己的心提升至 ה׳，反而「不斷激怒祂」；這是《Mishnah》（משנה）用來描述從亞當到挪亞的十個世代的說法。在這個比喻中，受損的肢體阻礙血液雙向循環；接著，腦部的影響也不再到達心臟。
וכך הוא ענין ויתעצב אל לבו שלא נמשך האור בגילוי מבחי׳ סוכ״ע אל בחי׳ ממכ״ע [ממלא כל עלמין] הוא בחי׳ מלכות כו׳.
這就是「祂憂傷於心」的意思：光沒有以顯明的方式，從環繞一切世界之光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）這一層面，下延至充滿一切世界之光（ממלא כל עלמין，memalei kol almin）這一層面；後者就是王權（מלכות，Malchus）這一層面，等等。
「祂憂傷於心」的意思是：較高、環繞一切世界的光，不再顯明地下延至王權（מלכות），即充滿一切世界之光；因為由下而上的流動已經停止。
ולכן בפ׳ נח אחר שהקריב קרבן וכתיב וירח ה׳ את ריח הניחוח2 כתי׳ [כתיב] ויאמר ה׳ אל לבו כו׳ והוא ע״ד מעין שנקרא בנין בהמ״ק [בית המקדש] מקום הקרבנות שמחת לבו כנ״ל:3
因此，在挪亞（נח，Noach）篇中，他獻上祭牲之後，經文寫道：「 ה׳聞到了悅納的香氣」；接著又寫道：「ה׳對祂的心說」，等等。這也可視為聖殿建造的一種縮影：聖殿是獻祭之處，如上所述，稱為「祂心中的喜樂」。
洪水之後，挪亞獻上祭牲，ה׳聞到了悅納的香氣；經文接著說：「ה׳對祂的心說」，祂不會再詛咒土地：按字面義，這是說祂在自己心中作了決定。洪水之前用來描述憂傷的「對祂的心」這些字，如今則描述了相反的情形：挪亞的獻祭重新開啟了流動，並成為聖殿的一種預示；聖殿是獻祭之處，也是「祂心中的喜樂」。
本段完成了對《Midrash》的闡釋：洪水世代阻斷了世界與 ה׳ 的「心」之間的流動；挪亞的獻祭則重新開啟了這流動，預示了聖殿。
Kehot 的註記記載，從第7段「依照這一點……」到此處的整個部分，在手稿 Bukh 35 中都缺失了；該手稿在此處改載另一段，說明為何妥拉被稱為醫治：學習妥拉如同預防性的療法；受損之後，悔悟回歸（תשובה，teshuvah）則是治療；而為妥拉本身而學習，會引來新的光，因此也像悔悟回歸一樣帶來醫治。
參考出處
- 1מכעיסין ובאין · Pirkei Avot 5:2
- 2וירח ה׳ את ריח הניחוח · Genesis 8:21
- 3ועפ״ז . . שמחת לבו כנ״ל · כל הקטע ליתא בבוך 35 [ובאוה״ת שה״ש כרך ג ע׳ תתקכב בכמה שינויים ע״ש], ובמקומו נמצא קטע דלהלן: עוד י״ל בדרך אפשר [באוה״ת שם — בדרך אחר] שהתורה נק׳ רפואה דהנה כתיב כל המחלה כו׳ לא אשים כו׳ כי אני ה׳ רופאך והקשו אם לא אשים החולי רפואה למה, והתירוץ הוא כמו מלך ישר [באוה״ת שם — או שר] מחזיק אצלו רופא המורה לו הנהגה טובה שלא יבא לידי חולי ר״ל, וזהו נקרא ג״כ בלשון רפואה וזהו הרפואה ע״י התורה, אך אם כבר הגיע הקלקול אזי הרפואה ע״י התשובה, וב׳ הדרכים אמת שיש תורה ויש תורה ע״ד מעיקרא כי קעביד אינש אדעתי׳ דנפשי׳ קעביד היא רק רפואה ע״ד הב׳, אבל יש בחי׳ עוסק בתורה לשמה ואז ממשיך אור חדש ממש, [באוה״ת שם נוסף — כמ״ש ממושבותיכם תביאו כו׳ לכן היא רפואה] לכן רפואה כמו תשובה דכמו שתלמוד מביא לידי מעשה כך ג״כ לידי תשובה, והאור שבתורה מחזירו למוטב, וב׳ הבחי׳ אלו שבתורה נק׳ גשם וטל כמ״ש יערוף כמטר כו׳ ותיזל כטל.
瑪瑪爾學完了嗎？
標記為已學習；此篇將計入本週及本年度的希尤姆。
在事奉中的實踐
人應當以極大的喜樂事奉 ה׳，在遵行 מצוות時，知道 ה׳自身的愉悅寓於其中，雖然目前尚不可見；並且，藉由透過 מצוות精煉物質，以及「盡你的全心」地愛 ה׳，人便引發由下而起的激發（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata），開啟神聖之光流入世界的通道。
討論問題
- 為何本篇論述說，寶石的價值在於一塊石頭竟能發光這件奇妙之事？這如何說明物質性 מצוות的力量？
- 喜樂與愉悅有何不同？為何如今誡命只能帶來喜樂？
- 為何聖殿，以及帶著愛與敬畏（אהבה ויראה，ahavah v'yirah）的祈禱，都被描述為只能領會光的存在，而不能領會其本質？
- 心與血液循環的譬喻，如何說明「祂心中憂傷」，以及 ה׳對挪亞祭獻的回應？