《托拉奧爾》 · 帕拉沙 Bereishis · 瑪瑪爾 2
כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה וגו׳
「因為新天與新地」
由 AI 根據我們的英文版翻譯，並經過數輪對照英文與希伯來文的檢查和修訂。英文版本身仍由人工讀者審閱中。若您熟悉中文，懇請協助審閱本譯文。 志願協助審閱
核心要旨
世界的天與地，由靈性的「地」與「天」維繫——靈魂向上的渴望奔馳（רצוא，ratzo），以及藉著妥拉與誡命（מצוות，mitzvos）將ה׳的אלקות引下（שוב，shov）。在將來，奔馳與回歸的脈動將從ה׳自身的本質流出，天先於地；以色列的事奉也將被提升，與此一同立於祂面前。
瑪瑪爾概要
賢者說，天與地是為了以色列和妥拉而創造的；阿德莫爾・哈扎肯（אדמו״ר הזקן）由此推論，以色列和妥拉之中必定含有靈性的天與地，使物質界的天地得以存在。地（ארץ，Eretz）與意願（רצון，ratzon）及奔跑（רץ，ratz）相連：意即渴望的「奔馳」，如天界活物（חיות，chayos）「奔馳而復返」。這種奔馳，是示瑪祈禱（שמע，Shema）中的愛；先以詩篇頌讚（פסוקי דזמרה，Pesukei deZimra）作準備，然後全心渴望超越一切世界的ה׳之本質；那些世界僅憑祂的「君王」身分而存活。「回歸」則在十八祝福祈禱（שמונה עשרה，Shemoneh Esreh）、妥拉學習，尤其是實際的誡命中實現；這些誡命如同天環繞地一般，環繞著靈魂。如今在遮蔽之中，地必須先於天：由下而起的激發（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata）必須先於由上而起的激發（אתערותא דלעילא，isarusa dileila）。在將來的時代，遮蔽消失之後，「新天與新地」將唯獨源自ה׳，天先於地——如同ה׳自身流注的脈動，像心跳一般伸展又收回。然而，「你的後裔和你的名」——以色列的誡命，以及承擔服從ה׳之軛（קבלת עול，kabbalas ol）——也將立於祂面前。
綱要
- 妥拉與以色列中的天與地既然世界是為以色列和妥拉而存在，它們必定包含靈性的天與地；地一詞兼有奔跑和意願之義。¶1–2
- 奔馳：渴望的奔跑天使和靈魂渴望融入ה׳；在祈禱中，這是示瑪祈禱中的愛，由詩篇頌讚作準備，超越那些憑ה׳的「君王」身分而存活的世界，直達祂的本質。¶3–8
- 回歸：將אלקות引下十八祝福祈禱、妥拉學習和實際的誡命將光引入器皿；為了這個目的，靈魂「不得不活在」身體裡。¶9–11
- 回歸是天，奔馳是地妥拉和誡命如同天環繞地一般，環繞著靈魂；王座與腳凳、祈禱的階梯，以及創造時地先於天的原因。¶12–15
- 世界為何為妥拉與以色列而存在妥拉（回歸）與以色列的捨身奉獻（מסירות נפש，mesirus nefesh；奔馳），就是維繫物質天地的靈性之天與地。¶16
- 將來時代的新地如今的奔馳，是在遮蔽中奮力掙脫；在將來，沒有外殼之後，顯現將唯獨由上而來，天先於地，不再經由אלקים的收縮。¶17–21
- אלקות流注中的奔馳與回歸如同心跳或火焰，ה׳自身的流注伸展又收回（「伸展而不伸展」）；伸展先於收回。¶22–26
- 「你的後裔和你的名必如此長存」以色列的誡命與承擔服從ה׳之軛，不會被將來的顯現所掩蓋，反而將被提升，立於祂面前。¶27–28
關鍵概念
- 奔馳與回歸רצוא ושוב
- 「奔馳與回歸」：向上奔馳，渴望與ה׳緊密相連；再向下回歸，將אלקות引入世界。在此，奔馳是「地」，回歸是「天」。
- 由下而起與由上而起的激發אתערותא דלתתא ואתערותא דלעילא
- 人的主動作為引來אלקות的回應，以及不由我們引發的אלקות顯現。如今前者必須先於後者；新天與新地則唯獨由上而來。
- 「君王」與「獨一者」מלך ויחיד
- ה׳作為「君王」——祂的王權只是「名」和光輝——賦予一切世界生命，即充滿一切世界之光（ממלא כל עלמין，memalei kol almin）；作為「獨一者」，祂是自身本質，不因創造而改變，即環繞一切世界之光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）；以色列所連結的正是這一層面。
- 環繞之光מקיפים
- 環繞而不進入的光；誡命成為環繞靈魂的衣裳，因此妥拉與誡命的回歸，是環繞奔馳之「地」的「天」。
- 伸展而不伸展מטי ולא מטי
- 阿里扎爾（האריז״ל）用來描述אלקות之光的脈動：光進入器皿，又從中收回，如同心跳或火焰；伸展先發生。
- אלקיםשם אלקים
- 透過此名所代表的收縮與遮蔽，現今的世界得以創造；靈魂的奔馳使其「甜化」，直到它與הוי׳合一。
妥拉與以色列中的天與地 ¶1–2
1כי כאשר השמים12 החדשים והארץ החדשה וגו׳. הנה כתיב בראשית ברא אלקי׳ את השמים ואת הארץ וארז״ל [ואמרו רבותינו זכרונם לברכה] בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית.3
「因為新天與新地……」現在經上寫道：「起初（בראשית，Bereishis），ה׳創造了天與地。」我們的賢者，願其記憶蒙福，說：「Bereishis——是為了以色列；以色列被稱為『起始』（ראשית，reishis）。」
本篇 maamar 以以賽亞的應許開篇：ה׳所造的「新天新地」將在祂面前長存，以色列的後裔與名也同樣長存。在闡釋這句話之前，阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）轉而考察妥拉的第一節，以及賢者將 Bereishis 解作「為了起始（reishis）」的讀法：世界是為了以色列而創造的，以色列被稱為「起始」。
וגם אמרו בשביל התורה שנק׳ ראשית.4 וא״כ כיון ששמים וארץ נבראו בשביל תורה וישראל מוכרח לומר שיש בחי׳ שמים וארץ בתורה ובעבודת ישראל שבהן ועל ידן יתקיימו שמים וארץ הגשמיים.5
他們也說：是為了妥拉；妥拉也被稱為「起始」（ראשית）。既然如此，既然天地是為了妥拉與以色列而創造的，我們就必須說，妥拉與以色列的事奉中有一個天地的層面；物質的天地正是藉著它、並透過它而得以維繫。
賢者也將這句話解作「為了妥拉」；妥拉同樣被稱為「起始」。阿爾特雷貝由此得出結論：如果物質的天地是為了妥拉與以色列而存在，那麼妥拉以及以色列的神聖事奉本身，必定包含一個靈性的「天」與「地」；正是它們使物質的天地得以繼續存在。本篇 maamar 接著要指出它們是什麼。
本段提出 maamar 所引的經文及其第一個問題：既然創造是為了妥拉與以色列，那麼它們之中必定有靈性的「天與地」，以維繫物質的天地。
拉希（רש״י）在《創世記》1:1的註釋中引述了這兩種讀法及其依據：妥拉是「祂道路的起始」（箴言 8:22），以色列則是「祂初熟的出產」（耶利米書 2:3）。阿爾特雷貝將米德拉什的話按字面理解，視之為對世界賴以存在的根基所作的陳述。
參考出處
- 1כי כאשר השמים · הנחת כ״ק אדה״א — בסה״מ תקס״ז ע׳ כז, נאמרה שבת פ׳ וארא. ראה לעיל בציונים לכ״ק אדמו״ר זי״ע. הגהות ביאורים וקיצורים באוה״ת כרך ג תעח, א (זהו הנדפס בלקו״ת שה״ש נ, ג). הסיום להגהות הנ״ל בכרך ו תתרמב, ב. ביאור בכרך ג תפא, ב (מלקו״ת לג״פ) תרפה, א. כרך ו תתרמג, א. תתרמד, ב. תתרמט, א. ראה נ״ך כרך ג׳ ע׳ א׳רנא.
- 2כי כאשר השמים · Isaiah 66:22
- 3בשביל ישראל שנקראו ראשית · Rashi on Genesis 1:1:2
- 4בראשית . . וארז״ל . . בשביל ישראל . . התורה שנק׳ ראשית · Genesis 1:1
- 5שמים וארץ הגשמיים · באוה״ת כרך ו תתרמד, ב יש הגה״ה לכאן.
2והענין הוא כי הנה אמרז״ל [אמרו רבותינו זכרונם לברכה] למה נק׳ שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה.1 פי׳ שרצתה היינו ל׳ [לשון] רץ וגם ל׳ [לשון] רצון.24
解釋如下：我們的賢者們（願他們蒙福）說：「為何稱它為地（ארץ，eretz）？因為它奔跑（רצתה，ratzsah），要成就造物主的意願（רצון，ratzon）。」也就是說，רצתה 一詞既有奔跑（רץ，ratz）之意，也有意願（רצון）之意。
米德拉什以文字雙關解釋「地」（ארץ）這個名稱：大地「奔跑」去成就造物主的意願。阿爾特雷貝指出，רצתה 同時帶有兩重意思——奔跑（רץ）與意欲（רצון）——而這兩重意思在接下來的論述中都很重要。
וכמ״ש בכה ארוץ גדוד3 שהוא ג״כ ל׳ [לשון] רץ וגם יש בו ג״כ ענין רצון וכמשי״ת [וכמו שיתבאר].
正如經上所寫：「在祢之中（בכה，bechah），我奔馳（ארוץ，arutz）穿過一隊軍兵。」這也是奔跑之意，其中也含有意願的含義，後文將予以說明。
大衛（דוד）的感恩之歌說：「藉著祢，我奔馳穿過一隊軍兵」：顯然，是在 ה׳ 的幫助下，他衝向敵軍。ארוץ 一詞有「奔跑」的詞根；阿爾特雷貝又指出，這節經文也含有意願之意。在第8段，他將 בכה 解作「在祢之中」，也就是在 ה׳ 的本質之中；而「軍兵」則指靈魂因渴慕祂而奔馳越過的眾軍旅。
這段把「地」（ארץ）與奔跑及意願（רצון）聯繫起來，為接下來將「地」理解為靈魂奔向 ה׳ 的急切渴望作準備。
這節經文在 《撒母耳記下》22:30 中寫作 בכה，在 《詩篇》18:30 中則寫作 בך；這篇講章（מאמר，maamar）引用的是《撒母耳記》的拼法，並在後文加以闡釋（「בכה——在祢的本質之中」）。
參考出處
- 1למה נק׳ שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה · Bereshit Rabbah 5:8
- 2ל׳ רץ וגם ל׳ רצון · ראה סה״מ תקס״ה ח״ב ע׳ תשיב. אוה״ת כרך ג תפא, ב.
- 3בכה ארוץ גדוד · II Samuel 22:30
- 4למה נקרא שמה ארץ · Bereshit Rabbah 5:7
奔馳：渴望的奔跑 ¶3–8
釋義如下：經文說：「活物奔躍而復歸（רצוא ושוב，ratzo vashov）。」這一層面的奔躍（רצוא），是心中渴望與祂緊密相連；願祂受頌讚。
以西結的異象描述了承載 ה׳戰車的天使性活物（חיות，chayos），說牠們「奔躍而復歸」（רצוא ושוב，ratzo vashov）。阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）將奔躍（רצוא）界定為心中渴望與 ה׳緊密相連。
והוא ג״כ ל׳ [לשון] מרוצה כמו הרץ ממקומו להלאה כך הוא ענין תשוקה זו של החיות להיות יוצאים ועולים ממקומם וליבטל וליכלל בא״ס ב״ה וכעין מ״ש שרפים עומדי׳ [עומדים / עומדין] ממעל לו ופי׳ ממעל לשכינת׳.23
這個詞也有「奔跑」（מרוצה，merutzah）之意：正如奔跑的人離開原地，繼續向前；活物的這份渴望，也是要離開自身所在而向上升起，自我消融，並融入無限者（אין סוף，Ein Sof）；願祂受頌讚。這與經文所說的「撒拉弗侍立在祂上方（ממעל לו，mima’al lo）」相類；此處將其解釋[為]「超越祂的聖者臨在（שכינה，Shechinah）」。
奔躍也與奔跑（מרוצה，merutzah）一詞相關：正如奔跑者離開原地，向前而去，天使的渴望也驅使牠們離開自身的層級，向上升起，自我消融並融入其中。以賽亞異象中「侍立在祂上方」的撒拉弗也與此相似：這些字句被解釋為「超越祂的聖者臨在（שכינה，Shechinah）」，因為牠們甚至升至聖者臨在——即 ה׳居於諸世界中的層面——之上。
本段將奔躍（רצוא）界定為一種渴望，使存在者離開自身所在，向上升起而融入 ה׳；以西結和以賽亞異象中的天使正是這方面的例證。
塔木德（Chagigah 13b）將「奔躍而復歸」（רצוא ושוב）解釋為「如同從熔爐口中出來的光」，像火焰般湧起又退回；這篇講章（מאמר，maamar）後來把神聖的流注本身比作火，也比作心跳（第23–24段）。
參考出處
- 1והחיות רצוא ושוב · Ezekiel 1:14
- 2ממעל לשכינת׳ · ראה לקו״ת ברכה צט, ד. מאמרי אדמו״ר הזקן תקס״ח ע׳ רטז. ובארוכה באוה״ת על נ״ך ישעי׳ ע׳ קנט ואילך. ובביאורי הזהר לכ״ק אדמו״ר האמצעי לפ׳ אחרי עט, ב (בדף עח, א). ובביאורי הזהר לכ״ק אדמו״ר הצ״צ ע׳ שנז. בסה״מ תקס״ז ע׳ כח אינו מביא פסוק זה. וליתא עד שו״ה ית׳ — והנה בחי׳ הרצוא הזה הוא בק״ש.
- 3שרפים עומדים ממעל לו · Isaiah 6:2
4והיינו שתשוקתם להכלל שם כו׳. וכן בחי׳ כללות נש״י [נשמות ישראל] במקורן ושרשן יש בהן בחי׳ רצוא ברצון ותשוקה לדבקה בו בא״ס ב״ה וכמ״ש ואל אישך תשוקתך.1
也就是說，她們渴望被涵攝其中，等等。同樣，整體以色列之魂在其源頭與根源中，也具有奔向的狀態（רצוא，ratzo）[即渴望奔赴並與祂結合的狀態]，懷著意願與渴望依附於祂，依附於無限者（אין סוף，Ein Sof），願祂受頌讚；正如經上所說：「你的渴望要指向你的丈夫。」
同樣的渴望，也存在於所有猶太靈魂的源頭——以色列的共同體之中；它渴望依附於無限者。 ה׳在夏娃（חוה，Chavah）犯罪後對她所說的「你的渴望要指向你的丈夫」，被解讀為這個集體靈魂——「新婦」——對 ה׳的渴望。
והיינו מפני השגתה בהיותה בבחי׳ ארץ שהיא בחי׳ המדרגה התחתונה להיות עם ודבר נפרד2 כו׳
這是由於她的領會：她處於「地」的層面，而「地」是最低的層級，是成為一個「民眾」和一個分立之物的層面，等等。
她的渴望，源於她對自身所處位置的體認：她是「地」，即最低的神聖層級（王權（מלכות，Malchus））；透過這一層級，才有了「民眾」——也就是與君王分立而存在的眾生。正是從這個最低之處，她渴望與祂重新結合。
וכן הוא ג״כ בנפש האדם למטה המשכלת ומתבוננת בה׳ אחד איך שהוא יתברך מחדש בטובו3 כו׳ ומהווה כל העולמות מאין ליש ממש
下界之人的靈魂也是如此：它運用理智思索並觀照唯一的 ה׳，思索祂如何以其良善更新，等等，並使一切世界從無中實實在在地成為有。
同樣的模式，也在下方個別的靈魂中重現：人以理智沉思 ה׳的合一——祂如何「以其良善更新[每日的創造之工]」（出自示瑪祈禱前的第一個祝福），使一切世界從無中成為真實的存在。
אשר ע״כ הוא ג״כ בחי׳ ארץ בבחי׳ רצוא ורצון לדבקה בו ית׳ ולאהבה את4 ה׳ כי הוא חייך.
因此，它也處於「地」的層面，呈現奔向（רצוא）與意願，要依附於祂，願祂受頌讚，並「愛 הוי׳（Havayah），因為祂就是你的生命。」
藉著這樣的沉思，他的靈魂也成為「地」：它受到激發，帶著渴望與愛奔向 ה׳。「愛 ה׳……因為祂就是你的生命」這句經文表明，這份愛源自於認識到 ה׳正是人自身的生命。
「地」的特質——奔向 ה׳、渴望依附於祂——既存在於以色列靈魂的共同根源中，也會透過沉思，存在於每一個個別靈魂中。
Likkutei Torah（לקוטי תורה，Bamidbar 5b）中的一段平行論述解釋說，王權是最低的層級，世界透過它從無中產生，因為「沒有民眾，就沒有君王」，而民眾與君王彼此分立；因此，王權被稱為「地」，眾靈魂也由此引出。
參考出處
- 1ואל אישך תשוקתך · Genesis 3:16
- 2וכן בחי׳ כללות נש״י . . להיות עם ודבר נפרד · נעתק גם בלקו״ת במדבר ה, ב.
- 3
- 4ולאהבה את ה׳ · Deuteronomy 30:20
5והנה בחי׳ הרצוא הזה הוא בק״ש [בקריאת שמע] ובחי׳ השוב הוא בתפלת שמ״ע [שמונה עשרה] ובת״ת [ובתלמוד תורה] שהוא בחי׳ גילוי אלקות מלמעלה למטה כנודע.
如今，向上奔赴（רצוא，ratzo）這一層面是在誦讀示瑪（קריאת שמע，Krias Shema）時；回返（שוב，shov）這一層面則是在十八祝禱（שמונה עשרה，Shemoneh Esreh）祈禱以及研習妥拉（תלמוד תורה，Talmud Torah）時；這是אלקות由上而下顯現的層面，這是眾所周知的。
阿德莫爾·哈扎肯如今將 רצוא 與 שוב 對應到晨間祈禱。示瑪經文宣告 ה׳ 的合一，並命人愛祂，因而是靈魂向上奔赴；十八祝禱與隨後的妥拉研習則是「回返」，在其中אלקות被引下並在下界顯現。
ופסוד״ז [ופסוקי דזמרה] שקודם ק״ש [קריאת שמע] היינו לספר בשבחו של מקום כמ״ש רוממות אל בגרונם1 ועי״ז נעשה כמו חרב פיפיות לעשות נקמה2 כו׳ דהיינו לקרוע המסכים המבדילים גילוי אלקות.
示瑪之前的讚頌經文（פסוקי דזמרה，Pesukei deZimra），是述說無所不在者的讚美；正如經上所說：「ה׳的尊崇在他們喉中。」藉此，它便如同「兩刃的劍，用以施行報復」，等等——也就是撕裂遮蔽אלקות顯現的隔幕。
讚頌經文是在示瑪之前誦讀的讚美詩篇與經文，述說 ה׳ 的偉大。詩篇149篇說：「ה׳的尊崇在他們喉中，兩刃的劍在他們手中，用以施行報復」；阿德莫爾·哈扎肯將這些讚美本身視為劍，能斬開遮蔽אלקות的隔幕。
וכ״ז [וכל זה] הכנה בלבד לשמ״ע [לשמונה עשרה] כי בשמ״ע [בשמונה עשרה] הוא המשכת גילוי אלקות באמרו ברוך אתה הוי״ה אלקינו שהוא בחי׳ גילוי סוכ״ע בממכ״ע [בממלא כל עלמין].
這一切都只是為十八祝禱作準備，因為在十八祝禱中，אלקות被引下而顯現；當人說：「你是應當受頌讚的，ה׳，我們的 אלקים（אלקים，Elokim）」時，所發生的便是環繞一切世界之光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）在充滿一切世界之光（ממלא כל עלמין，memalei kol almin）中顯現。
十八祝禱之前的一切都是為它作準備；在十八祝禱中，每一個祝福的措辭都明確表達了這種引下。「你是應當受頌讚的，ה׳，我們的 אלקים」意指超越性的光（Havayah，即 סובב）在融入諸世界的光（「我們的 אלקים」，即 ממלא）中顯現。
然而，若要達到這一點，就必須先在讚頌經文中述說無所不在者的讚美，例如在「那位說了，世界便形成了的主，當受頌讚」這句中。
要達到這一點，必須先在讚頌經文中述說 ה׳ 的讚美，從「那位說了，世界便形成了的主，當受頌讚」開始。正如策馬赫·策德克所指出，這似乎重複了前一點；但此處著重的是，讚頌經文為示瑪作準備，因為 רצוא 發生在示瑪之中。接著是一段很長的括號補述；句子要到第9部分才接續。
(כי עם היות שהנה״א [שהנפש האלקית] היא בחי׳ ארץ שהוא בחי׳ רצוא אך היינו מצד שורשה יש בה בחי׳ השתוקקות תמיד לדבקה בו ית׳
（因為，雖然具有ה׳性質的靈魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）處於「地」的層面，而這是 רצוא 的層面，但這只是從它的根源來看；在其根源中，它具有持續渴望與祂緊密相連的層面；願祂受頌讚。
這段括號說明為何需要作準備：具有ה׳性質的靈魂本性如「地」，總是渴望與 ה׳ 緊密相連——但這是它在根源中、位於上方時的狀態。
אבל בירידתה למטה להתלבש בגוף ונה״ב [ונפש הבהמית] אשר הן מסתירי׳ על אורה כו׳ וממשיכים אותה אחריהם להמשך בקדרות אופל עניני עוה״ז ואז נסתר ונעלם בה התשוקה והרצוא לאלקות כנודע שלאום מלאום יאמץ וכשזה קם56 כו׳.
然而，當它下降到下界，穿上身體與動物性靈魂（נפש הבהמית，nefesh habehamis）之時，後兩者便遮蔽它的光，等等，並把它牽引過去，使它陷入此世事務的幽暗晦暗之中；於是，對אלקות的渴望與 רצוא 就在它之內被遮蔽、隱藏。這是眾所周知的：「一族必強於另一族」；而當這一方興起時，等等。
它一旦下降，進入身體與動物性靈魂之中，後兩者便遮蔽它的光，將它牽引到世俗事務的黑暗中，使它對אלקות的渴望隱而不顯。關於雅各（יעקב）與以掃（עשו）的經文「一族必強於另一族」，智者將之解作「一方興起時，另一方就衰落」，描述的正是這場爭鬥：動物性靈魂強盛時，具有ה׳性質的靈魂的渴望便受到遮蔽。
ואי לזאת כדי שתוכל לבא לבחי׳ הרצוא בשעת ק״ש [קריאת שמע] צריכה הכנה רבה לזה והוא ענין פסוד״ז [פסוקי דזמרה] בסידור שבחו של מקום כו׳ והכל הכנה לבחי׳ השוב דשמ״ע [דשמונה עשרה]7 כי גם הרצוא הוא בשביל להיות שוב כנודע. כמו שהלוים היו טפלים לכהנים כו׳
因此，為了使它能在示瑪時進入 רצוא 的層面，就需要為此作充分的準備；這就是讚頌經文的作用，即述說無所不在者的讚美，等等。這一切都是為十八祝禱的 שוב 層面作準備，因為 רצוא 也是為了 שוב，這是眾所周知的——正如利未人從屬於祭司（כהנים，Kohanim），等等。
因此，為了達到示瑪中的 רצוא，靈魂需要相當充分的準備，這正是讚頌經文的作用。然而，רצוא 本身並非目的；它是為了十八祝禱中的 שוב，也就是把אלקות引下，正如利未人侍奉祭司一樣。
וגם דרך פרט פסוד״ז [פסוקי דזמרה] הוא הכנה לשמ״ע [לשמונה עשרה] ג״כ שהוא המשכה וגילוי למטה שמתחלה צריך לקרוע המסכים המבדילים ע״י פסוד״ז [פסוקי דזמרה] בכדי שיוכל להיות הגילוי למטה)
而且，具體而言，讚頌經文本身也是為十八祝禱作準備；十八祝禱是引下並使אלקות在下界顯現。首先必須藉由讚頌經文撕裂隔開的隔幕，使אלקות得以在下界顯現。）
更具體地說，讚頌經文也直接為十八祝禱作準備：它斬開隔開的屏障，因而使אלקות能在下界顯現。這裡括號結束。
איך שבדבור א׳ בלבד נתהוו שמים וארץ8 וכל צבאם כו׳
[此處敘述]僅憑一句話，天地及其一切軍旅便形成了，等等。
回到主句：讚頌詩篇（פסוקי דזמרה，Pesukei deZimra）藉著敘述天地及其一切軍旅如何僅憑一句話形成，來讚美ה׳。
וכמו שמסיים בברכה זו בישתבח מלך יחיד חי העולמים9 ובב״ש [ובברוך שאמר] אומרים ג״כ יחיד חי העולמים מלך. פי׳ שהוא ית׳ הוא יחיד ומיוחד כמו קודם בריאת העולם וחי העולמים הוא רק מבחי׳ מלך
正如人們在這段祝福的結尾《願祢受讚頌》（ישתבח，Yishtabach）中所說：「君王、獨一者、眾世界之生命」；而在「說話者應受讚頌」（ברוך שאמר，Baruch She’amar）中，也同樣說：「獨一者、眾世界之生命、君王。」這是說，祂是獨一無二的（願祂受頌讚），正如世界受造以前一樣；而[身為]「眾世界之生命」，則僅出自「君王」這一層面。
結束這一段的ישתבח，以及開啟這一段的ברוך שאמר，都把「獨一者、眾世界之生命」與「君王」並列稱頌。Alter Rebbe 解釋說：ה׳是「獨一者」——唯獨祂存在，且始終不變，正如創世以前一樣；而「眾世界之生命」則僅屬於祂「君王」這一層面。
שבחי׳ מלוכה היא רק הארה בלבד ממנו יתב׳ [יתברך] שהארה זו נמשכת ממנו יתב׳ [יתברך] להיות חיות כל העולמות עליונים ותחתונים.10
因為王權這一層面，僅是從祂而來的一道光輝，願祂受頌讚；這道光輝由祂流出，願祂受頌讚，成為一切上界與下界世界的生命力。
王權只是ה׳的一縷微弱光輝。被引降而成為一切世界生命力的，是這道光輝，而非祂的本質。「獨一者」（ה׳自己）與「君王」（僅是一道光輝）之間的對照，為接下來的段落作準備。
這段將 רצוא 放在示瑪中，將 שוב 放在十八祝禱與妥拉研習中，並說明讚頌經文如何為兩者作準備：它斬開遮蔽，使אלקות得以顯現；也教導諸世界只憑 ה׳ 的「王權」而存在，那不過是祂的一道光輝。
ה׳作為「獨一者」與作為「君王」之間的區別，反映了卡巴拉的教導：王權（מלכות，Malchus）是十個屬性（ספירות，Sefiros）中最後一個，也是諸世界存在的根源。諸世界所關聯的只是這最外層的光輝；而 ה׳自身仍然「如創造之前」一般。
參考出處
- 1רוממות אל בגרונם · Psalms 149:6
- 2לעשות נקמה · Psalms 149:7
- 3אך כדי . . צריך הוא · ראה אוה״ת פ׳ בראשית כרך ו הגהות לד״ה כי כאשר השמים סעי׳ א׳ שלכאורה יש כאן כפל לשון דכבר אמר שפסוד״ז הוא הכנה בלבד לשמו״ע לקרוע המסכים כו׳, אם כן מה בא לחדש שנית באמרו אך כדי כו׳ צריך הוא כו׳, אך הענין הוא דכאן בא לומר, שפסוד״ז הוא הכנה לק״ש כי בחי׳ הרצוא הוא בק״ש כנ״ל.
- 4ברוך שאמר והיה העולם · Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Pesukei Dezimra, Barukh She'amar 2
- 5שלאום מלאום יאמץ וכשזה קם · Genesis 25:23
- 6וכשזה קם · Rashi on Genesis 25:23:5
- 7הרצוא בשעת ק״ש . . השוב דשמ״ע · ראה לקו״ת שה״ש מז, א. שער האמונה לאדה״א עז, ב.
- 8שבדבור א׳ בלבד נתהוו שמים וארץ · אבות ה, א.
- 9בישתבח מלך יחיד חי העולמים · Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Pesukei Dezimra, Yishtabach
- 10ממנו ית׳ · בבוך ביאור על התורה לכן אמור לבנ״י קג, ב נוסף אח״כ תי׳: בשביל.
6ונודע שיש רבוי עולמות למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית. וזהו פי׳ בשכמל״ו [ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד] כי ועד אין לו הפסק.1
眾所周知，上有無窮無盡的世界，下有無限無量的世界。這就是「願祂王權的榮耀之名受頌讚，直到永遠（לעלם ועד，le’olam va’ed）」的意思：因為 ועד（va’ed，意為「不間斷」）沒有中斷。
卡巴拉教導說，上下都有無窮無盡的世界。阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）從誦讀示瑪後的回應——「願祂王權的榮耀之名受頌讚，直到永遠」——指出這一點：塔木德教導說，凡用到 ועד（va’ed）之處，都表示沒有間斷；因此，ה׳的王權無窮無盡地延展。
והיינו שבחי׳ כבוד מלכותו נמשך להחיות עולמות ונבראים אין קץ וכמ״ש היש מספר לגדודיו2 כו׳ וכתיב אלף אלפין3 ישמשוניה ורבו רבבן קדמוהי יקומון וזהו מספר גדוד4 א׳ כו׳.
也就是說，祂王權的榮耀被延展而出，賦予無窮無盡的世界與受造物生命，正如經上所說：「祂的軍旅豈能數算？」等等；又說：「千千服事祂，萬萬站在祂面前」——這就是一個軍旅的數目，等等。
流注到這些無窮無盡的世界與受造物中、賦予它們生命的，正是祂的王權，即「祂王權的榮耀」。約伯提到 ה׳無數的「軍旅」，但以理則說「千千」與「萬萬」的天使——然而塔木德說，但以理所說這驚人的數目，僅僅是一個軍旅的數目。
本段描述受造界無窮無盡的廣袤，而這一切都由 ה׳的「王權」而得生命。
「願祂王權的榮耀之名受頌讚」這句中的「名」與「王權」，正是下一段稱為「僅僅是一個名」的那些層次。
參考出處
- 1ועד אין לו הפסק · Eruvin 54a:14–15
- 2היש מספר לגדודיו · Job 25:3
- 3אלף אלפין · Daniel 7:10
- 4מספר גדוד אחד · Chagigah 13b:13
然而，儘管如此繁多，它們全都仍只源自「王」這一層面；而這不過是「名」的層面，正如「為了祂的名，懷著愛。王」等語所說。
然而，這整個無盡的繁多，只從「王」這一層面得其生命；這不過是 ה׳ 的「名」。名字是為了讓他人稱呼一個人而存在，並不觸及其本質；同樣，王權是 ה׳ 與他者建立關係的方式，並非祂本身。十八祝福禱文（שמונה עשרה，Shemoneh Esreh）的第一個祝福，將「為了祂的名，懷著愛」直接接在「王」之旁。
והוא בחי׳ ממכ״ע [ממלא כל עלמין] ומזה נולדה בחי׳ התפעלות האהבה בלבבו באמרו ואהבת את2 ה׳ אלקיך פי׳ את ה׳ אלקיך היינו כמש״ל [כמה שכתוב לעיל] שמע ישראל3 ה׳ אלהינו כו׳
這就是充滿一切世界之光（ממלא כל עלמין，memalei kol almin）的層面。當人說「你要愛 ה׳（הוי׳，Havayah）你的 אלקים」時，心中便由此生起愛的激動。「ה׳（Havayah）你的 אלקים」的意思，正如上文所說的：「聽啊，以色列， ה׳是我們的 אלקים」等等。
這種賦予生命的王權，就是充滿一切世界之光（ממלא כל עלמין），也就是存在於每個受造物之中的神聖能量。思量這一點，會在人說「你要愛 ה׳你的 אלקים」時激發愛；而「ה׳你的 אלקים」的意思，正如前文對「ה׳是我們的 אלקים」所作的解釋：超越一切的 ה׳，顯現在「你的 אלקים」之中。
והוא מה שמעלה יתירה נודע׳ [נודעת] לנו מכל גדודי מעלה שקרבנו לשמו הגדול שהוא בחי׳ סוכ״ע ועצמיות אלקותו יתברך הוא בחי׳ יחיד שלמעלה מעלה מבחי׳ חי העולמים שהוא רק מבחי׳ מלך כו׳
這就是我們相較於天上所有軍旅所知的那一份更高優越之處：祂使我們親近祂偉大的名；這是環繞一切世界之光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）以及祂אלקות本質本身的層面——「獨一者」的層面，遠遠高於「眾世界的生命」這一層面；後者僅出自「王」這一層面，等等。
以色列勝過所有天使軍旅的特殊優越之處，在於 ה׳「使我們親近祂偉大的名」（出自示瑪祈禱文（שמע，Shema）之前的祝福）：也就是環繞一切世界之光（סובב כל עלמין）以及祂本質本身，亦即「獨一者」的層面；它遠遠高於「眾世界的生命」——天使所承受的僅僅是「王」這一層面。
וזהו שנק׳ כנ״י [כנסת ישראל] אחת כמ״ש אחת היא יונתי4 כו׳ שהיא מקבלת מבחי׳ ה׳ אחד ממש.
這就是以色列會眾被稱為「一」的原因，正如經上所說：「她是獨一的，我的鴿子」等等；因為她從「 ה׳是一」這一層面領受，確是從 ה׳ 的一體性本身領受。
這就是以色列會眾被稱為「一」的原因，正如《雅歌》（שיר השירים，Shir HaShirim）所說：「她是獨一的，我的鴿子」；她領受於「ה׳是一」——領受於 ה׳ 本身的一體性，而不僅僅是祂的王權。
無盡的世界都從 ה׳ 的「王權」而得生命；這王權僅僅是祂的「名」（充滿一切世界之光）。以色列則與祂的本質相連，與「獨一者」（環繞一切世界之光）相連，因此被稱為「一」；這也正是人在示瑪中愛 ה׳ 的由來。
《雅歌》的經文接著說：「她對她母親而言是獨一的」；下一段將此解作靈魂一心一意渴望與 ה׳ 緊密相連的意願。
參考出處
- 1למען שמו באהבה מלך · Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Amidah, Patriarchs 3
- 2ואהבת את ה׳ · Deuteronomy 6:5
- 3שמע ישראל ה׳ אלהינו · Deuteronomy 6:4
- 4אחת היא יונתי · Song of Songs 6:9
8והיינו ע״י שתהי׳ [שתהיה] בבחי׳ אחת היא לאמה12 להיות שע״י ההתבוננות תבא לבחי׳ אחת להיות לה רק רצון א׳ לדבקה בו יתב׳ [יתברך]
也就是說，藉著她處於「她對母親而言是唯一的」這一狀態：透過觀照，她達到合一的層面，只有一個意願——緊緊依附於祂，願祂受頌讚。
「她是唯一的，我的鴿子」這句經文接著說：「她對母親而言是唯一的。」阿德莫爾·哈扎肯解釋靈魂如何達到這種合一：透過觀照，靈魂只有一個意願，就是緊緊依附於 ה׳本身。
והוא בחי׳ רצוא הנ״ל לבחי׳ סוכ״ע לדבקה בעצמות אלקות וכמאמר מי לי בשמים כו׳.
這就是上述向上奔赴（רצוא，ratzo）的層面，奔向環繞一切世界之光（סובב כל עלמין，sovev kol almin），以緊緊依附於אלקות本體自身；正如經文所說：「我在天上有誰呢？」等等。
這就是前面所說的 רצוא，如今它所奔向的是 סובב—— ה׳超越性的本體——而不是存在於世界之中的生命力；正如詩篇作者所說：「除祢以外，我在天上還有誰？」
וזהו ענין ואהבת שבק״ש [שבקריאת שמע] ופי׳ וענין הרצוא היינו כמ״ש בכה ארוץ גדוד3 בכה דוקא בעצמותך וארוץ גדוד היינו בחי׳ אלף אלפין ישמשוניה ורבו רבבן קדמוהי יקומון4
這就是示瑪（ק״ש，Shema）中「你要愛」的含義。所謂 רצוא，其意義與性質正如經文所說：「在祢之中（בכה，bechah），我奔越軍旅」：「在祢之中」特別是指在祢的本體之中；而「我奔越軍旅」所指的層面，正是「千千事奉祂，萬萬侍立在祂面前」。
這就是示瑪中「你要愛」的愛。大衛（דוד）的經文「在祢之中，我奔越軍旅」如今呈現出完整的含義：「בכה」按字面可理解為「藉著祢」（有祢相助），但此處讀作「在祢之中」，也就是在 ה׳的本體之中；「軍旅」則指但以理（דניאל）異象中數不盡的天使群眾。
(ועמ״ש במ״א ע״פ ורב כח לתבונתו אין מספר56 איך ששרש כל גדוד הוא בו״ק [בו׳ קצוות] דאצי׳ יעו״ש [יעויין שם]) שבכולם לא יחפוץ רק בה׳ לבדו.
（並請參看別處對「祂大有能力，祂的理解無可計數」這句經文的解釋，當中說明每一支軍旅的根源都在流溢界（אצילות，Atzilus）的六個端點（ו״ק，vav ketzavos）之中；請參閱該處。）在這一切之中，他所欲求的唯有 ה׳一位。
阿德莫爾·哈扎肯在括號中提到另一篇講論，該篇追溯每一支天使「軍旅」的根源，指出它們源於流溢界的六個情感屬性。靈魂越過所有這些天軍，因為它所欲求的唯有 ה׳一位。
ואדלג שור היינו גם בחי׳ כל המקיפים עליונים כי שור הוא חומה כמ״ש בנות צעדה7 עלי שור.
「我越過城牆」也指一切上層環繞之光（מקיפים，makifim）的層面，因為「城牆」（שור，shur）意為牆垣，正如經文所說：「女兒們在牆垣上行走。」
大衛經文的後半句「藉著我的 ה׳，我越過城牆」——按字面說，是藉著 ה׳的幫助，他越過敵人的城牆——此處則指向更高的事物：環繞之光（מקיפים），也就是高到無法進入世界、如同城牆環繞城市般圍繞世界的層面。「שור」意為「牆垣」，正如雅各（יעקב）祝福約瑟（יוסף）時所說。
ועד״מ החומה הוא מקיף לעיר גם הם אדלג כי התשוקה היא רק למהו״ע [למהותו ועצמותו] ית׳ ממש
譬如，城牆環繞著城市；這些也都是「我所越過的」，因為渴慕所指向的唯有祂的本體與存在自身，願祂受頌讚。
靈魂甚至越過這些崇高的環繞層面，因為它渴慕的不是任何顯現——無論多麼崇高——而是 ה׳自身的本體。
(שגם כל המקיפים כלא חשיב אצלו ית׳ וכמ״ש במ״א בפי׳ אדון הנפלאות8 כו׳ ולכן נק׳ שור כמו שהחומה נעשית מאבני׳ [מאבנים] שהם רק בחי׳ דומם כך כתיב עשה פלא9 שבחי׳ פלא ומקיפי׳ [ומקיפים] עליונים הוא רק כמו בחי׳ עשייה אצלו ית׳)
（因為在祂面前，願祂受頌讚，一切環繞之光也都算不得什麼；正如別處對「奇事之主」等語的解釋。因此，它們被稱為「牆」：牆是由石頭砌成的，而石頭只是無生命之物；同樣，經文說「祂行作（עשה，oseh）奇事」，因為在祂面前，願祂受頌讚，「奇事」的層面以及上層環繞之光，都只相當於「行作」的層面（עשיה，asiyah）。）
第二個括號補充說明：在 ה׳面前，即使最高的環繞之光也算不得什麼。因此它們被稱為「牆」——牆是用石頭砌成的，而石頭是無生命之物；經文也因此說「祂行作奇事」：從 ה׳的角度看，即使「奇事」——也就是上層的環繞之光——也不過是最低層次的「行作」。
וז״ש [וזהו שכתוב] מי לי בשמים1011 ועמך לא חפצתי בארץ כו׳ שמים הם בחי׳ מקיפים וארץ הם בחי׳ פנימיים שזהו בחי׳ שור ובחי׳ גדוד הנ״ל וארוץ ואדלג אותם בכח התשוקה שלי בכה ממש בעצמותך:12
這就是「我在天上有誰呢？在地上，除祢以外，我也不渴求任何事物」等等這句話的含義：「天」指環繞之光的層面，「地」指內在之光的層面；這就是上述「牆」與「軍旅」的層面。我憑著渴慕之力奔越並越過它們，正是「在祢之中」（בכה），真正處於祢的本體之中。
這句詩篇經文總結了上述內容：「天」代表環繞之光（即「牆」），「地」代表進入世界的內在之光（即「軍旅」）。靈魂憑著渴慕之力奔越並越過兩者，所渴慕的是「在祢之中」——也就是 ה׳的本體自身。
示瑪中的 רצוא，是對 ה׳本體一心一意的渴慕；它奔越所有天使群眾（「軍旅」），甚至越過崇高的環繞之光（「牆」），正如「我在天上有誰呢？」所說。
Or HaTorah在《雅歌》篇中引述這段文字，概括指出：此處以「我在天上有誰呢？」來解釋「越過城牆」。靈魂的渴望超越每一層光，無論是內在之光還是環繞之光，直達 ה׳本體自身。
參考出處
- 1אחת היא לאמה · המשך הפסוק אחת היא יונתי.
- 2אחת היא לאמה · Song of Songs 6:9
- 3בכה ארוץ גדוד · II Samuel 22:30
- 4אלף אלפין ישמשוניה ורבו רבבן קדמוהי יקומון · Daniel 7:10
- 5ע״פ ורב כח ולתבונתו אין מספר · סידור עם דא״ח ס, א ואילך. וראה בליקוט פי׳ לאגה״ק סי׳ כ בתחלתו.
- 6ורב כח לתבונתו אין מספר · Psalms 147:5
- 7בנות צעדה · Genesis 49:22
- 8
- 9עשה פלא · Exodus 15:11
- 10ואדלג שור . . וז״ש מי לי בשמים · באוה״ת שה״ש כרך א ע׳ 107 מציין לכאן. ושם ”ובד״ה כי כאשר השמים החדשים בלקו״ת פ׳ בראשית פי׳ מדלג שור היינו כמ״ש מי לי בשמים”.
- 11מי לי בשמים · Psalms 73:25
- 12שו״ה אותם — ממש בעצמותך · באוה״ת כרך ו תתרמה, א. יש הגה״ה לכאן.
回歸：將אלקות引下 ¶9–11
9והנה מבחינת רצוא הנ״ל בק״ש [בקריאת שמע] נעשה שוב אח״כ בתפלה.
那麼，由上述示瑪（ק״ש，Shema）中的上行奔騰（רצוא，ratzo）層面，隨後便在祈禱中形成歸返下行（שוב，shov）。
示瑪中的上行奔騰，隨後引入祈禱——即十八祝福祈禱——中的歸返下行。
ולכן גם בסוף הק״ש [הקריאת שמע] הוא מסיים אני ה׳ אלהיכם פי׳ אלקיכם ממש להיות בחי׳ גילוי אלקות בכל או״א [אחד ואחד] מלמעלה למטה למהוי אחד באחד1 כו׳.2
因此，在示瑪的末尾也以「我是 ה׳（Havayah），你們的 אלקים（אלקים，Elokim）」作結；也就是說，「你們的 אלקים」確是按字面而言：使 ה׳的אלקות由上而下顯現在每一個人之中，「成為與那一者合而為一」，等等。
所以，即使示瑪本身也以向下的降臨作結：「我是 ה׳，你們的 אלקים」；其中「你們的 אלקים」確是按字面而言——使 ה׳的אלקות由上而下顯現在每一個人之中。Zohar（זהר）所說的「成為與那一者合而為一」，描述的正是這種合一：上方的那一者顯現在下方的那一者之中。
示瑪的結尾已指向歸返下行： ה׳作為「你們的 אלקים」顯現在每一個人之中。
Zohar（זהר）這句話出自論及安息日奧秘的篇章（Zohar 2:135a）；該篇描述下方的合一如何與上方的合一相應，使兩者成為「與那一者合而為一」。
參考出處
- 1למהוי אחד באחד · Zohar II, 135a
- 2אני ה׳ אלהיכם · Numbers 15:41
10ואח״כ בשמ״ע [בשמונה עשרה] בח״י ברכאן נמשך זה הגילוי אור בבחי׳ שוב ממש בח״י ברכות באמרו בא״י [ברוך אתה ה׳] מברוך לאתה בגילוי לנוכח כידוע.
此後，在十八祝福（שמונה עשרה，Shemoneh Esreh）中，這光的顯現以實際的回歸（שוב，shov）狀態被引下來——就在十八個祝福中，人說：「祢是應受稱頌的，ה׳」；從「應受稱頌」到「祢」，以顯露的方式直接向祂稱說，這是眾所周知的。
在十八祝福中，顯現透過其中的十八個祝福，以完整的回歸狀態被引下來。每一個祝福都以「祢是應受稱頌的」開頭：從「應受稱頌」（在 חסידות 中理解為引下）到「祢」，是直接向 ה׳ 說話，把祂視為當下臨在並顯露的。
ואחר שמ״ע [שמונה עשרה] בלימוד התורה נמשך גילוי זה בתורה כמ״ש ותורה אור1 כו׳ כי רוח אייתי רוח כו׳
十八祝福之後，在妥拉（תורה，Torah）的研習中，這顯現被引入妥拉，正如經上所說：「妥拉是光」，等等；因為「靈引來靈」，等等。
祈禱之後是妥拉研習，同一顯現被引入妥拉；《箴言》稱妥拉為「光」。「靈引來靈」這一原則說明兩者的關聯：人在祈禱中所激發的靈，會引來相應的上方之靈，進入他的研習。
וע״י בחי׳ הרצוא הנ״ל נמשך בחי׳ רוח המשכה מלמעלה למטה וכמ״ש אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף2 כו׳
藉著上述奔騰（רצוא，ratzo）的層面，「靈」的層面被引下來——也就是由上而下的引下，正如經上所說：「若他將心意轉向祂，祂便將自己的靈與魂聚集歸向他」，等等。
正是 Shema 的奔騰將這「靈」引下來。《約伯記》的話「若他將心意轉向祂，祂便將自己的靈與魂聚集歸向他」，其意是：人將心轉向 ה׳ 時， ה׳ 的靈便被引到他那裡。
ואח״כ במעשה המצות נמשך בחי׳ שוב זה יותר וכידוע בשרש ענין המצות שהוא להמשיך האור בכלי דוקא וכמ״ש כי נר מצוה כו׳.
此後，在實際履行誡命（מצות，mitzvos）時，這回歸的層面被引下得更多；正如眾所周知，誡命的根本目的，是特別將光引入器皿，正如經上所說：「因為誡命是一盞燈」，等等。
在實際履行誡命時，回歸更進一步。誡命的根本目的，是將神聖之光引入器皿——也就是有形的物件與行為——正如「誡命是一盞燈」所示：燈是承載光的器皿。
回歸循序展開：先在十八祝福中，接著在妥拉研習中，最後最充分地在實際履行誡命中；誡命使光進入有形的器皿。
「因為誡命是一盞燈，妥拉是光」這節經文將兩者配合起來：誡命是器皿（燈），妥拉是其中的光；這與本文的要點相符，即誡命將光引入器皿。
參考出處
- 1ותורה אור · Proverbs 6:23
- 2אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף · Job 34:14
11ועל קיום המצות ארז״ל [אמרו רבותינו זכרונם לברכה] בע״כ [בעל כרחך] אתה חי12 פי׳ לפי שאחר האהבה והתשוקה במס״נ [במסירות נפש] בבחי׳ רצוא הנ״ל אח״כ נעשה בחי׳ שוב להיות בע״כ [בעל כרחך] אתה חי בגוף כדי להיות גילוי אור האלקי מלמעלה למטה במעשה המצות.
至於遵行誡命（מצות，mitzvos），我們的賢者、願其記憶蒙福，說：「你是違背自己的意願而活著。」也就是說，在上述奔向（רצוא，ratzo）的狀態中，以捨身奉獻（מסירות נפש，mesirus nefesh）而有愛與渴慕；此後便形成回返（שוב，shov）的狀態——在身體中「違背自己的意願而活著」——如此，藉著實行誡命， ה׳之光才能由上而下顯現。
《Mishnah（משנה）》所說的「你是違背自己的意願而活著」，在此用來說明誡命。靈魂奔向 ה׳ 的 רצוא——愛之深切，以至甘願完全捨棄自身——之後，必須「回返」，違背自己的意願繼續活在身體中，因為只有在那裡，才能藉著實際履行 מצות，使 ה׳之光在下界顯現。
וזהו פי׳ בכל לבבך3 במס״נ [במסירות נפש] תחילה בבחי׳ הרצוא ואח״כ ובכל נפשך היא בחי׳ שוב לקשר מחדו״מ [מחשבה דבור ומעשה] במחדו״מ [במחשבה דבור ומעשה] של התורה ומצות כו׳.
這就是「盡你的心」的意思——首先以捨身奉獻處於 רצוא 的狀態；然後「盡你的靈魂」是 שוב 的層面：把思想、言語、行為繫於妥拉與 מצות 的思想、言語、行為，等等。
《שמע》的兩句話，對應著這兩種運動：「盡你的心」是捨身奉獻的 רצוא；「盡你的靈魂」則是 שוב，人在其中把自己的思想、言語、行為繫於妥拉及其誡命的思想、言語、行為。
靈魂在 רצוא 中渴望離開身體，但必須讓位於甘願「回返」身體生活，因為揭示 ה׳ 在下界的 מצות，只有在身體中才能實行。
《Mishnah（משנה）》(Avos 4:22) 列出：「你是違背自己的意願而受造……你是違背自己的意願而活著。」阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）將第二句解讀為：靈魂經歷 רצוא 之後，仍留在身體中，為的是實行 מצות。
參考出處
- 1בע״כ אתה חי · אבות ד, כב.
- 2בע״כ אתה חי · Pirkei Avot 4:22
- 3בכל לבבך · Deuteronomy 6:5
回歸是天，奔馳是地 ¶12–15
12והנה בחי׳ השוב נק׳ שמים כי הנה בבחי׳ השוב הזה בתומ״צ [בתורה ומצות] נמשך האור למעלה בבחי׳ מקיף כידוע שהמצות הן בחי׳ מקיפי׳ [מקיפים] וע״כ נעשו המצות לבושים לנשמה בג״ע [בגן עדן] כי הלבושים והמקיפי׳ [והמקיפים] ענין א׳ הם כו׳.
如今，回返（שוב，shov）這一層稱為「天」；因為在此 שוב 層面，藉著妥拉（תורה，Torah）與誡命（מצות，mitzvos），光被引至上方，以環繞之光（מקיפי׳，makifim）的方式呈現。眾所周知，מצות屬於環繞之光。因此，מצות成為靈魂在伊甸園中的衣裳，因為衣裳與環繞之光其實是一回事，等等。
如今，שוב被認作「天」。藉著妥拉與誡命，一道環繞靈魂的光（環繞之光（מקיף，makif））被引來，正如諸天環繞大地。這就是為什麼誡命成為靈魂在伊甸園中的「衣裳」：衣裳正是一種環繞之物。
וז״ש [וזהו שכתוב] צרורה בצרור החיים12 כו׳ צרור זה היינו המצות כידוע והתורה אע״פ [אף על פי] שנק׳ מזון3 מ״מ היא ג״כ בחי׳ לבוש כמ״ש עטה אור כשלמה4
這就是「繫於生命之束中」，等等，這句話的意思：眾所周知，這個「束」就是誡命。至於妥拉，雖然被稱為「食糧」，卻也同樣是一種衣裳，正如經上所說：「祂把光披裹[在自己身上]，如同披上衣袍。」
亞比該（אביגיל）祝福大衛（דוד），願他的靈魂「繫於生命之束中」；這裡將此解作指誡命，因為誡命環繞著靈魂。妥拉被稱為「食糧」，因為它像內在之光一樣被吸收；然而它也同樣是一種衣裳，正如詩篇所說， ה׳「把光披裹[在自己身上]，如同披上衣袍」——這光就是妥拉。
(ועיין דבר זה במ״א ע״פ כי ביום הזה יכפר56 כו׳ בענין כך היא דרכה של תורה כו׳ אשריך וטוב לך.7 וע״פ וראיתם אותו וזכרתם89 כו׳ וע״פ את שבתותי תשמרו)
（關於此事，另見一處對「因為在這一天，祂要施行贖罪」，等等，這句經文的論述，其中談到「這就是妥拉的道路……你有福了，你必得好處」；另見對「你們要看見它，並且記念」，等等，這句經文的論述；以及對「你們要遵守我的安息日」這句經文的論述。）
括號中的指引，是要讀者參看其他論述，其中進一步闡明此事：一篇論述贖罪日的贖罪（其中將妥拉說成 ה׳自身的「衣裳」），一篇論述衣角穗（ציצית，tzitzis），以及一篇論述遵守安息日。
ע״כ נק׳ בחי׳ שוב זה ע״י תומ״צ [תורה ומצות] בשם שמים כי כמו שהשמים מקיפי׳ [מקיפים] לארץ כך בחי׳ השוב הזה הוא בחי׳ מקיף לבחי׳ הרצוא דארץ הנ״ל.
因此，這種藉著妥拉與誡命而達成的 שוב 層面，便以「天」為名；因為正如諸天環繞大地，這一 שוב 層面也環繞前述「地」的奔騰（רצוא，ratzo）層面。
因此，藉著妥拉與誡命而達成的 שוב，被稱為「天」：它環繞靈魂那「地」的 רצוא，正如諸天環繞大地。
ועוד זאת עד״מ מארץ ושמים הגשמיים הרי אנו רואים שהארץ אינה רק כגרגיר חרדל לגבי מרחב הכדור של השמים המקיפי׳ [המקיפים] עליה מכל צדדיה בהשואה אחת.
此外，以有形的天地作比喻，我們可以看出，相較於環繞大地的天穹球體那遼闊的空間，大地不過像一粒芥菜籽；而天穹球體從四面八方以同等的方式環繞著大地。
從有形的世界還可以看出另一點：相較於天穹那廣大的球體——它從各個方向均等地環繞大地——整個大地不過如一粒芥菜籽般微小。
כך ערך בחי׳ הרצוא הזה דארץ לגבי בחי׳ השוב דתומ״צ [דתורה ומצות] שנק׳ רצונו וחכמתו ית׳ הוא רק כערך גרגיר חרדל לגבי מרחב הגדול דשמי׳ [דשמים].
同樣，「地」這一 רצוא 層面，相較於妥拉與誡命的 שוב 層面——它們被稱為祂的意願（רצון，ratzon）與智慧（חכמה，Chochmah），願祂受頌讚——也只如一粒芥菜籽相較於天穹的廣大空間。
在靈性層面上也是如此。無論靈魂的 רצוא 多麼強烈，相較於妥拉與誡命所帶來的 שוב，它仍然微不足道；因為妥拉與誡命是 ה׳自身的意願與智慧，而 רצוא不過是受造者的渴望。
妥拉與誡命所帶來的 שוב 被稱為「天」，因為它如同諸天環繞靈魂 רצוא 的「地」，而且遠遠超越它：妥拉與誡命是 ה׳的意願與智慧，並成為環繞靈魂的衣裳。
《塔木德》（Shabbos 152b）將「繫於生命之束中」解作義人的靈魂存放在榮耀寶座之下；阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）則指出，「束」本身就是使靈魂在那裡披上衣裳的誡命。
參考出處
- 1צרורה בצרור החיים · I Samuel 25:29
- 2צרורה בצרור החיים · Shabbat 152b:6–7
- 3התורה . . שנק׳ מזון · Chagigah 14a
- 4עוטה אור כשלמה · Psalms 104:2
- 5ע״פ כי ביום הזה יכפר · לקו״ת אחרי כז, ג.
- 6כי ביום הזה יכפר · Leviticus 16:30
- 7כך היא דרכה של תורה כו׳ אשריך וטוב לך · Pirkei Avot 6:4
- 8ע״פ וראיתם אותו וזכרתם · ראה לקו״ת שלח מד, ב.
- 9וראיתם אותו וזכרתם · Numbers 15:39
13וזהו השמים כסאי1 והארץ הדום רגלי פי׳ הדום רגלי הוא ע״ד השרפרף לכסא שמגביה הרגלים כך הנשמות שנק׳ ברא כרעא דאבוה23 מתעלים ע״י בחי׳ ארץ הוא בחי׳ הרצוא.
這就是[「諸天是我的寶座，大地是我的腳凳」的意思]。「我的腳凳」是指如同寶座的腳凳，能把雙腳抬高；同樣，稱為「兒子是父親之腿」的眾靈魂，也藉著「大地」這一層面而升高；「大地」就是向上奔馳（רצוא，ratzo）這一層面。
以賽亞書的經文「諸天是我的寶座，大地是我的腳凳」，如今透過向上奔馳（רצוא）與回返（שוב，shov）來解讀。腳凳會抬高雙腳；眾靈魂被稱為 ה׳ 的「腳」（「兒子是父親之腿」），而它們藉著「大地」這一向上奔馳的層面而升高。
ודרך פרט כל זמן שיש עליי׳ [עלייה] לבחי׳ ארץ העליונה היא כנס״י [כנסת ישראל] כמו בשבת ויו״ט [ויום טוב] דכתיב אם תשיב משבת רגלך4 וכן הג׳ י״ט נק׳ ג׳ רגלים.567
尤其是，每當上界「大地」這一層面有所提升——它就是以色列會眾——例如在安息日和節期，[這便以「腳」一詞來稱說]：經上寫道：「若你因安息日而轉回你的腳（רגלך，raglecha）」，同樣，三個節期也稱為三個「腳」（רגלים，regalim）。
具體而言，上界的「大地」就是以色列會眾；它在安息日和節期升高，而這兩者都與「腳」一詞相關：安息日見於「若你因安息日而轉回你的腳」；三個節期則稱為 regalim，也就是「腳」。
「大地是我的腳凳」指的是向上奔馳，它使眾靈魂—— ה׳ 的「腳」——升高；這尤其發生在安息日和節期。
《Torah Ohr》（תורה אור）前一篇 maamar 闡明以色列會眾為何稱作 ה׳ 的「腳」：腳承載頭部；在光向上回返（אור חוזר，or chozer）時，最低之處成為最高之處。
參考出處
- 1השמים כסאי · Isaiah 66:1
- 2ברא כרעא דאבוה · נסמן לעיל א, ב.
- 3כרעא דאבוה · Eruvin 70b:2–3
- 4אם תשיב משבת רגלך · Isaiah 58:13
- 5הג׳ יו״ט נק׳ ג׳ רגלים · ראה לקו״ת להאריז״ל ס״פ משפטים, לקו״ת פ׳ ברכה צד, ג. ד״ה נחמו נחמו תרכ״ו.
- 6ג׳ רגלים · Exodus 23:14
- 7דארץ . . גרגיר חרדל . . לגבי השמים · ראה תו״ח בראשית נא, ד ובהנסמן במ״מ שם.
14והשמים כסאי היינו בחי׳ שוב שהוא ירידה והמשכה ה״ז [הרי זה] כמו היושב על הכסא שמשפיל קומתו.
「諸天是我的寶座」指的是回返、下降（שוב，shov）這一層面，也就是下降與引下；這就如同坐在寶座上的人會降低自己的身量。
「諸天是我的寶座」指的是下降的回返（שוב）：坐在寶座上的人會降低自己的身量。
וזהו ואתה קדוש1 יושב תהלות ישראל. פי׳ שהוא ית׳ קדוש ומובדל מכל העולמות רק ע״י תהלות ישראל נמשך להיות יושב ונשפל למטה וכמאמר שהקב״ה יושב ועוסק בתורה2 כו׳.
這就是[以下這句話的意思]：「而祢，聖者，坐[於寶座上]，居於以色列的讚美之上。」其意是：祂，願祂受頌讚，是聖潔而與一切世界分離的；唯有藉著以色列的讚美，祂才被引下而「坐」於下方；正如那句話所說，קב״ה（Kudsha Brich Hu，意為「聖者，願祂受頌讚」）坐著研習妥拉，等等。
詩篇也如此說：「祢，聖者，坐於以色列的讚美之上」：ה׳是「聖」的——與一切世界分離，超越一切世界；唯有藉著以色列的讚美，祂才被引下而「坐」，降至下方顯現。《塔木德》中 ה׳「坐著研習妥拉」的形象，也反映了祂降入妥拉之中的同一種下降。
諸天作為 ה׳的「寶座」，代表下降的回返（שוב）：ה׳降入諸世界之中，這是藉著以色列的讚美與妥拉而實現的。
參考出處
- 1ואתה קדוש · Psalms 22:4
- 2שהקב״ה יושב ועוסק בתורה · Avodah Zarah 3b:7
15וזהו שנק׳ התפלה סולם1 מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה.2 פי׳ הסולם הוא העליי׳ [העלייה] בבחי׳ רצוא אך ראשו מגיע השמימה שבשמו״ע [שבשמונה עשרה] מתחיל השוב כנ״ל ועיקרו אח״כ ע״י תומ״צ [תורה ומצות].
因此，祈禱被稱為「一座立在地上、頂端直達天際的梯子」。其意是：梯子乃是處於奔騰（רצוא，ratzo）狀態中的上升；但「頂端直達天際」，因為在十八祝福祈禱（שמונה עשרה，Shemoneh Esreh）中，回返（שוב，shov）便開始了，如上所述；而其主要部分則在此後藉著妥拉（תורה，Torah）與誡命（מצות，mitzvos）而實現。
《Zohar》（זהר）稱祈禱為雅各（יעקב，Yaakov）夢中的梯子：「立在地上，頂端直達天際。」梯子本身——向上的攀升——就是רצוא；但它的頂端「直達天際」：祈禱的高峰，也就是שמונה עשרה，開始了שוב；而這一回返則透過妥拉與誡命而完成。
וזשארז״ל [וזהו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה] לחד מ״ד [מאן דאמר] דארץ קדמה3 לשמים בבריא׳ [בבריאה / בבריאת]. כי הרי מבואר למעלה בענין ק״ש [קריאת שמע] וש״ע [ושמונה עשרה] ותורה דבחי׳ הרצוא צ״ל קודם לבחי׳ השוב
這就是我們的賢者（願他們的記憶蒙福）所說的：依照一種意見，地在創造時先於天。因為如上所述，關於示瑪祈禱（קריאת שמע，Shema）、שמונה עשרה與妥拉，奔騰的層面必須先於回返的層面。
這解釋了塔木德中的一種看法：地是在天之前被創造的。正如上文所闡明，在示瑪祈禱、十八祝福祈禱與妥拉學習的次序中，רצוא先於שוב。
וכך היא המדה כי מאתעדל״ת [מאתערותא דלתתא] דוקא נעשה אתעדל״ע [אתערותא דלעילא] וכמ״ש אם ישים אליו לבו4 ואז אח״כ רוחו ונשמתו אליו יאסף
這就是其中的規律：唯有由下而起的激發（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata），才能引發由上而起的激發（אתערותא דלעילא，isarusa dileila），正如經上所說：「若他將心意專注於祂，」然後才「祂將他的靈與魂收聚歸向祂。」
這是一條普遍的規律：只有藉著由下而起的激發（人的主動發起），才會引發由上而起的激發（來自上方的回應）。約伯（איוב）的經文顯示了這個次序：先是「他將心意專注於祂」，然後「祂將他的靈與魂收聚歸向祂」。
וע״כ ארץ שהוא ל׳ [לשון] רצוא קדמה לשמים שהוא בחי׳ שוב.
因此，地（ארץ，eretz）——這個詞表示奔騰——先於天；天則是回返的層面。
因此，ארץ（「地」），也就是רצוא的奔向，先於「天」；而「天」則代表שוב的回返。
祈禱是一座從「地」通往「天」的梯子；由於人的主動發起（רצוא）必須先於來自上方的回應（שוב），所以認為地先於天受造的看法，正映照了這個次序。
《Talmud》（תלמוד，Talmud）（Chagigah 12a）記載了這場爭論：Beis Shammai（בית שמאי）主張天先被創造（「אלקים（Elokim）創造了天與地」）；Beis Hillel（בית הלל）則主張地先被創造（「在 ה׳（Havayah）אלקים（Elokim）造地與天的日子」，《創世記》2:4）——這正是本文這篇論述在第20至21段闡釋的經文。
參考出處
- 1שנק׳ התפלה סולם · Tikkunei Zohar, Tikkun 45
- 2סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה · Genesis 28:12
- 3לחד מ״ד דארץ קדמה · Chagigah 12a
- 4אם ישים אליו לבו · Job 34:14
世界為何為妥拉與以色列而存在 ¶16
16ובכ״ז [ובכל זה] יובן משארז״ל [מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה] בראשית בשביל ישראל שנק׳ ראשית וגם בשביל התורה שנק׳ ראשית. ברא אלקים את השמים ואת הארץ הגשמיים.
由此便可明白我們的賢者（願他們的記憶蒙福）所說：「起初——為了被稱為『起初』的以色列民，也為了被稱為『起初』的妥拉（תורה，Torah）——אלקים（Elokim）創造了物質界的諸天與大地。」
阿爾特雷貝回到第1段提出的問題：為什麼賢者說，物質界的天與地是「為了」以色列民和妥拉而創造的？
דהנה בתורה ובישראל יש בחי׳ שמים וארץ רוחניים. בתורה הוא בחי׳ שוב שהוא בחי׳ שמים כנ״ל. ובישראל בעבודתם במס״נ [במסירות נפש] הוא בחי׳ רצוא בחי׳ ארץ.
因為在妥拉與以色列民之中，都有屬靈的天與地。在妥拉中，這是שוב（向下回返，shov）的層面，也就是上文所說的「天」；而在以色列民以捨身奉獻從事事奉時，這是רצוא（向上奔馳，ratzo）的層面，也就是「地」。
答案是：妥拉與以色列民各自體現兩種屬靈動向之一。妥拉是שוב——ה׳的意願與智慧向下引降，因此是「天」；以色列民在捨身奉獻的事奉中體現רצוא，即向上的奔馳，因此是「地」。
וע״כ על ידי תורה וישראל דוקא יתקיימו שמים וארץ הגשמיי׳ [הגשמיים] דהיינו ע״י בחי׳ שמים וארץ הרוחניי׳ שהוא בחי׳ רצוא ושוב שע״י תורה וישראל
因此，物質界的諸天與大地，正是藉著妥拉與以色列民才得以維繫；也就是說，這是藉著屬靈的天與地——藉著妥拉與以色列民而有的רצוא與שוב——而得以維繫。
因此，正是藉著這些屬靈的對應——藉著以色列民與妥拉而有的רצוא與שוב——物質界的諸天與大地才得以存續。
(וזהו ואשים דברי בפיך1 כו׳ לנטוע שמים וליסוד ארץ. וגם י״ל [יש לומר] שבתומ״צ [שבתורה ומצות] עצמן יש בחי׳ שמים וארץ כי המצות מעשיות הן בחי׳ ארץ כי הארץ הדום רגלי2 שרפרף.
（這就是「我已將我的話放在你口中」[這句話的意思]，等等；「為要栽種諸天，奠定大地的根基。」也可以說，妥拉與誡命（מצות，mitzvos）本身也有「天」與「地」的層面：實踐性的מצות是「地」的層面，因為「大地是我的腳凳」，是歇腳之處。
括號中的內容既提供佐證，也作進一步闡述。在《以賽亞書》中，ה׳說：「我已將我的話放在你口中……為要栽種諸天，奠定大地的根基。」妥拉建立天與地。另一種說法是，妥拉與誡命本身也包含天與地：實踐性的מצות是「地」，是使人得以提升的「腳凳」。
同樣，「慈善使一國高升。」而妥拉是「天」與向下引降的層面。另見關於「門框經文匣（מזוזה，mezuzah）在右側」這一說法的論述，等等。
「慈善使一國高升」也是如此：實踐性的מצות使人提升，如同腳凳。相較之下，妥拉是「天」，是向下引降。讀者也可參閱另一篇討論，其中談到「門框經文匣在右側」這一說法。
וזהו ואשים דברי בפיך הוא בחי׳ תורה. ובצל ידי כסיתיך הוא בחי׳ מצות שעי״ז לנטוע שמים וליסוד ארץ.
而「我已將我的話放在你口中」[這句話的意思]是妥拉的層面；「我在手掌的蔭影中庇蔭你」是מצות的層面；藉此便能「栽種諸天，奠定大地的根基」。
現在，經文的兩部分各有其所指：「我已將我的話放在你口中」指妥拉；「我在手掌的蔭影中庇蔭你」指מצות，它們如同遮蓋一般環繞著人；兩者合在一起，便「栽種諸天，奠定大地的根基」。
וא״ש [ואתי שפיר] דבראשית היינו בשביל התורה שנק׳ ראשית שיש בה עצמה בחי׳ שמים וארץ תומ״צ [תורה ומצות]. לכן עי״ז מתקיימים שמים וארץ וכן בשביל ישראל כו׳ שיש בהן בחי׳ רו״ש [רצוא ושוב]. ועיין מ״ש ע״פ הזוהר פרשה שופטים5 שמים וארץ אינון סהדין6 כו׳):7
如此一來，「起初」意指「為了被稱為『起初』的妥拉」，便十分恰當，因為妥拉本身包含「天」與「地」的層面，即妥拉與מצות。因此，諸天與大地藉此得以維繫；「也為了以色列民」，等等，亦然，因為他們之中有רצוא與שוב的層面。另見關於《Zohar》（זהר）《Shoftim篇》中「諸天與大地作見證」等語的解釋。）
妥拉本身包含天與地——研習妥拉與遵行誡命——因此妥拉理當是世界為之而創造的「起初」；諸天與大地也藉著妥拉而得以存續。以色列民同樣包含רצוא與שוב，因此世界也為他們而存在。括號中的內容以一處引文作結，並指向對《Shoftim篇》中《Zohar》「諸天與大地作見證」之語的解釋。
本段回答開篇提出的問題：妥拉（שוב，即「天」）與以色列民捨身奉獻的事奉（רצוא，即「地」），就是維繫物質界諸天與大地的屬靈之天與地；而妥拉與誡命本身也各有「天」與「地」的層面。
《以賽亞書》51:16記載，ה׳將祂的話放在先知口中，又在祂手掌的蔭影中庇蔭他，目的是「栽種諸天，奠定大地的根基」。阿爾特雷貝將這兩句分別解讀為妥拉與誡命，並指出兩者都參與維繫創造。
參考出處
- 1ואשים דברי בפיך · Isaiah 51:16
- 2הארץ הדום רגלי · Isaiah 66:1
- 3צדקה תרומם גוי · Proverbs 14:34
- 4מזוזה מימין · Shabbat 22a:2
- 5ע״פ הזהר פרשה שופטים · [זח״ג ערה, א] ביאה״ז לאדה״א קכא, ד. אוה״ת שופטים ע׳ תתמז.
- 6שמים וארץ אינון סהדין · Zohar, Shoftim 3:11–4:20
- 7החושך יכסה ארץ · Isaiah 60:2
將來時代的新地 ¶17–21
17והנה כ״ז [כל זה] הוא ענין שמים וארץ דעכשיו שצ״ל תחלה בחי׳ ארץ רצוא. ואח״כ מקבלת מבחי׳ שמים השוב כו׳.
如今所說的一切，都是關於現今的天與地：必須先有「地」這一層面的奔向（רצוא，ratzo），然後它才領受來自「天」這一層面的回返（שוב，shov），等等。
以上所說的一切，描述的都是現今的天與地：先是「地」的 רצוא，然後「地」再接受回應而來的「天」的 שוב。
אבל לע״ל [לעתיד לבוא] כתיב הנני עושה חדשה1 בארץ.2 ופי׳ וענין התחדשות זו בבחי׳ ארץ. היינו משום דלע״ל [דלעתיד לבוא] לא יהיה שייך בחי׳ רצוא דארץ ע״ד שהוא עכשיו
然而，關於未來時代，經上寫道：「看哪，我要在地上創造新事。」在「地」這一層面上的這種更新，其意義和實質是：未來時代，「地」的 רצוא將不再像現今這樣適用，
先知書談到未來時代「在地上創造新事」（阿德莫爾哈扎肯將以賽亞書的「看哪，我要創造新事」與耶利米書的「在地上創造新事」連在一起）。新意將出現在「地」本身：我們所熟悉的 רצוא將不再適用。
שהוא ענין הרצוא והתשוקה לצאת מההפך אשר החושך יכסה ארץ3 כו׳ כנ״ל בענין פסוד״ז [פסוקי דזמרה]
也就是說，它是渴望脫離相反狀態的奔向；在那裡，「黑暗遮蔽大地」，等等，如上文論及讚美詩篇時所解釋的，
現今的 רצוא，是渴望掙脫其相反的一方，也就是「黑暗遮蔽大地」的狀態。這正是為什麼，如上文所解釋，需要讚美詩篇（פסוד״ז，Pesukei deZimra）。
שהוא בחי׳ רוממות אל בגרונם4 כדי שעי״ז נעשה חרב פיפיות לעשות נקמה בגוים5 הוא נה״ב [נפש הבהמית] והגוף כו׳ דהיינו שע״י הרצוא נעשה בטול רצון בחי׳ אתהפכא חשוכא לנהורא.
這是「他們喉中有對 אל 的崇高頌讚」這一層面，藉此便成為「雙刃劍，用來向列國施行復仇」——這些列國就是動物性靈魂（נפש הבהמית，nefesh habehamis）與身體，等等。也就是說，藉著 רצוא，意願便歸於自我消融（ביטול，bittul），這是「將黑暗轉化為光明」的層面。
讚美詩篇（פסוד״ז）中的「他們喉中有對 אל 的崇高頌讚」，成為「雙刃劍」，向「列國」——此處指動物性靈魂與身體——施行「復仇」。藉著 רצוא，一個人的意願歸於 ביטול，而「黑暗便轉化為光明」——遮蔽的力量本身也轉化為神聖。
שזה אינו שייך רק עכשיו שיש קליפות המסתירים עד שהחשך יכסה ארץ והוא בחי׳ לבושים המלבישים ומסתירים וכמ״ש אלביש שמים קדרות6 כו׳.
這只適用於現今，因為如今有遮蔽的外殼（קליפות，kelipos），直到「黑暗遮蔽大地」；這就是衣裳包覆並遮蔽的層面，正如經上所寫：「我使諸天披上黑暗」，等等。
這一切只屬於現今，因為如今 קליפות 像衣裳一樣遮蔽אלקות，正如「我使諸天披上黑暗」所描述的。沒有黑暗之處，也就無物可供掙脫。
現今的 רצוא，是為了逃離遮蔽並將黑暗轉化為光明而作的奮鬥；未來時代的「新地」則有所不同，因為那時遮蔽將不復存在。
「將黑暗轉化為光明」（以及第20段的「將苦澀轉化為甘甜」）這句話出自《the Zohar》（זהר），描述最高形式的事奉：在其中，對立的力量不只是被克服，而是被轉化為神聖。
參考出處
- 1הנני עושה חדשה · Isaiah 43:19
- 2חדשה בארץ · Jeremiah 31:22
- 3החושך יכסה ארץ · Isaiah 60:2
- 4רוממות אל בגרונם · Psalms 149:6
- 5לעשות נקמה בגוים · Psalms 149:7
- 6אלביש שמים קדרות · Isaiah 50:3
18ולכן הוזהרנו בק״ש [בקריאת שמע] השמרו לכם1 פן יפתה לבבכם וסרתם כו׳ והשתחויתם פי׳ שכל קליפה המסתר׳ נק׳ אלהים אחרים ועבודת כוכבים
因此，我們在《示瑪》中受到警告：「你們要謹慎，免得你們的心受迷惑，便轉離……並且跪拜。」其意是：每一種具有遮蔽作用的外殼（קליפה，kelipah），都稱為「別的神祇」和偶像崇拜；
因為如今存在遮蔽，《示瑪》警告說：「你們要謹慎，免得你們的心受迷惑……並且跪拜[別的神祇]。」依照哈西迪思想的說法，每一種遮蔽 ה׳אלקות的外殼都是「別的神祇」：凡遮蔽 ה׳אלקות的事物，都是一種偶像崇拜。
וההשתחואה היינו בחינת המשכה כמו ע״י השתחואה בקדושה בכריעה בברוך2 שממשיך גילוי אלקות. כך את זלעו״ז [זה לעומת זה]3 כו׳.
「跪拜」意指引下——正如在神聖領域中，於「受頌讚」一詞處俯身，便引下 ה׳的顯現。同樣地，「一者與另一者相對[ה׳造了]」，等等。
跪拜意指引下。在神聖領域中，於阿米達禱文的「受頌讚」處俯身，會引下 ה׳אלקות的顯現；而既然「ה׳造了一者與另一者相對」，向「另一側」跪拜便會將生命力引下到它那裡。
《示瑪》中對「跪拜別的神祇」的警告，被解讀為警告人不要把生命力引入那些遮蔽 ה׳אלקות的 קליפה。
塔木德（Berachos 12a）裁定，人要在「受頌讚」一詞處俯身，在聖名處挺直身體；本文將這種俯身視為引下的通道，而它在 קליפה 中的對應形式，則成為滋養遮蔽力量的通道。
參考出處
- 1השמרו לכם · Deuteronomy 11:16
- 2בכריעה בברוך · Berakhot 12a:24–26
- 3את זלעו״ז · Ecclesiastes 7:14
19וזהו מארז״ל [מאמר רבותינו זכרונם לברכה] ישראל שבחוץ לארץ1 עובדי ע״ז [עבודה זרה] בטהרה הם. דהיינו כשהוא ח״ו [חס ושלום] לגמרי חוץ לארץ העליונה שהוא בחי׳ הרצון לה׳ ית׳ בחי׳ ארץ שרצתה2 כו׳
這就是[我們]先賢所說的：「住在以色列地之外的猶太人，是純潔地拜偶像。」也就是說，當一個人（願 ה׳ 不要如此）完全處於「土地」之外——這是上界的「土地」，即對 ה׳ 的意願（רצון，ratzon）這一層面，是「土地曾奔跑」等等所指的層面——
《塔木德》說，住在以色列地以外的猶太人「純潔地拜偶像」——也就是出於無知而如此。阿德莫爾哈札肯把「土地」解作上界的「土地」，即對 ה׳ 的意願與渴望（「土地曾奔跑，要成就其創造者的意願」）。一個人若完全處於這片土地之外，便失去了對 ה׳ 的奔向之情。
רק שנמשך לגמרי אחרי הבלי עוה״ז הגם שהם דברים המותרים מבחי׳ טוב שבנוגה עי״ז גורם יניקה והמשכה לבחי׳ נוגה.
而是完全隨著這個世界的虛妄事物而去——即使那些是許可的事物，源自中間性光輝層面（נוגה，nogah）中的善——藉此，他便使滋養流入，並將引流帶至 נוגה 這一層面。
這樣的人完全追逐世俗享樂。即使那些是許可的事物，來自 נוגה 中的善（一種可被提升至神聖、也可能墮落的中間性外殼（קליפה，kelipah）），若為了享樂本身而追求，就會滋養 נוגה，而不是提升它。
一個人若對 ה׳ 毫無渴望，卻為了享樂本身而追求甚至是許可的事物，便是處於「土地」之外，並且「純潔地拜偶像」，滋養 נוגה 的 קליפה。
《Tanya》（《Likkutei Amarim》（לקוטי אמרים），第7章）說，許可的事物源自 נוגה 之殼；若為了天上的旨意而使用，便能將其提升，否則就會為 נוגה 增添生命力，正如這裡所述。
參考出處
- 1ישראל שבחוץ לארץ · Avodah Zarah 8a:17
- 2ארץ שרצתה · Bereshit Rabbah 5:8
20וזה נקרא השתחואה והמשכה לבחי׳ אלהים אחרים כו׳ דהיינו תוס׳ [תוספת] יניקה לחיצונים. ועי״ז ועצר את השמים1 ולא יהיה מטר שלא יהיה ההמשכה בקדושה מבחי׳ שוב דשמים עליונים כו׳
這就稱為向「別的神祇」層面下拜，並向其引下等；也就是使外在勢力得到額外的滋養。由此便會「閉塞諸天，不降雨」：神聖之中，至高諸天的回返（שוב，shov）便不再有引下，等等。
為世俗事物本身而追逐它們，就是「向別的神祇下拜」：這會使外在勢力（קליפות，kelipos）得到額外的滋養。示瑪祈禱中所說的後果——「閉塞諸天，不降雨」——意指來自至高「諸天」的神聖回返、即神聖性的引下，受到阻礙。
ובהיות כן צריך כ״א [כל אחד / כל אחת] לעורר בחי׳ רצוא אם ישים אליו לבו2 לאהפכא חשוכא לנהורא ומרירו למתיקו כו׳
既然如此，每個人都必須激發奔馳（רצוא，ratzo）——「若他將心意轉向祂」——以把黑暗轉化為光明，把苦澀轉化為甘甜，等等。
因此，每個人都必須激發奔馳，將心轉向 ה׳，以把黑暗轉化為光明，把苦澀轉化為甘甜。
並且「要全心全意事奉祂」，等等；這就是「地」的層面。由此便有「我必降雨在你們的地上」，等等；這就是回返的層面。
這就是「要全心全意事奉祂」，即奔馳中的「地」；作為回應，便有「我必降雨在你們的地上」，也就是來自天上的回返。示瑪祈禱的第二段因此描述了問題及其補救之道。
משא״כ לעתיד לבא דכתיב ואת רוח הטומאה5 אעביר כו׳ ולא יהיה כלל בחי׳ קליפה המסתרת גילוי אלקות וכן נאמר ולא יכנף עוד מוריך6 והיו עיניך רואות כו׳.
但未來時代的情形並非如此；經上說：「我必除去污穢之靈」，等等：屆時將完全沒有外殼（קליפה，kelipah）遮蔽神聖的顯現。又說：「你的導師不再被隱藏，你的眼睛將看見」，等等。
未來時代的情形將有所不同： ה׳應許「除去污穢之靈」，使任何外殼都不能遮蔽神聖的顯現；並且「你的導師不再被隱藏，你的眼睛將看見」。
א״כ א״צ [אין צריך / אינו צריך] כלל ענין בחי׳ הביטול של היש שזהו בחי׳ הרצוא דעכשיו לצאת מבחי׳ ההפך המנגד כו׳.
既然如此，就完全不再需要使「存在」（יש，yesh）自我消融（ביטול，bittul）；這正是當今的奔馳——脫離與之相反、相對立的層面，等等。
那時便不需要消融自己的自我感（存在，yesh）；今日的奔馳正是為了脫離與之相反的存在狀態。
וזהו הנני עושה חדשה בארץ. פי׳ שלא יהיה כמו עכשיו בחי׳ רצוא ואתעדל״ת [ואתערותא דלתתא] שעי״ז יהיה ההמשכה שאז כיון שיהיה הגילוי למטה כמו למעלה א״כ אין שייך רצוא כו׳
這就是「看哪，我在地上創造新事」的意思。也就是說，屆時不會像現在這樣，須有奔馳和由下而起的激發（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata），藉此才有神聖性的引下；因為那時下界的顯現將如同上界的顯現，既然如此，便無所謂奔馳了，等等。
這就是「地上的新事」：「地」不再是這種奔馳。如今，神聖性的引下取決於我們的奔馳，即由下而起的激發；屆時，由於神聖性在下界的顯露將如同在上界一樣明顯，也就沒有什麼需要「奔向」的了。
(ובזה י״ל [יש לומר] מ״ש כי ההרים ימושו7 כו׳ כי הר היינו בחי׳ רצוא כנודע מענין לא כאברהם שקראו הר8 כו׳ ואז יתבטל בחי׳ זו כיון שגם למטה יהיה הגילוי ממש עין בעין יראו9 כו׳)
（由此也可以解釋經上所說「群山將消逝」，等等；因為「山」象徵奔馳的層面，正如關於「不像亞伯拉罕（אברהם）稱它為山」一事所知，等等。屆時這一層面將消失，因為下界也將有真實的顯現——「他們必面對面看見」，等等。）
括號中的一段：這解釋了「群山將消逝」。「山」代表奔馳，即向上攀升的心態（塔木德說，亞伯拉罕稱聖殿所在之處為「山」）。當神聖性在下界也能「面對面」地看見時，這種攀升便不再需要。
וע״כ אמר שיהיה אז בחי׳ השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה10 אני דוקא דהיינו מצד אתעדל״ע [אתערותא דלעילא] בלבד ולא מצד אתעדל״ת [אתערותא דלתתא] כלל כי א״צ [אין צריך / אינו צריך] אתעדל״ת [אתערותא דלתתא] רק לברר ולהפך מחשוכא לנהורא כנ״ל
因此祂說，屆時將有「我所創造的新天新地」——特別是「我」；也就是唯獨出於由上而起的激發（אתערותא דלעילא，isarusa dileila），全然不是出於由下而起的激發；因為由下而起的激發，只是為了淨化並將黑暗轉化為光明，如上所述。
因此， ה׳說「我所創造的新天新地」——是「我」創造，也就是唯獨出於由上而起的激發。由下而起的激發，只是為了淨化世界，並將其中的黑暗轉化為光明。
אבל לע״ל [לעתיד לבוא] שא״צ [שאין צריך / שאינו צריך] לזה יהי׳ [יהיה] בחי׳ אתעדל״ע [אתערותא דלעילא] לבד ע״כ אמר אשר אני עושה
但在未來的時代，既然不再需要這樣做，便只有由上而起的激發（אתערותא דלעילא，isarusa dileila）。因此祂說：「我所造的。」
在未來的時代，沒有黑暗需要轉化，一切都將單由上而來；因此祂說：「我所造的。」
והיינו שקורא אותן בשם שמים חדשים וארץ חדשה. פי׳ שבאים בבחי׳ גילוי מלמעלה למטה מצד עצמות המאציל אשר לא היה עדיין בחי׳ כזו בבחי׳ גילוי בראשית ההשתלשלות.
這就是祂稱它們為「新天」與「新地」的原因。意思是，它們是從上而下顯現而來，源自流出者本身的本質；在世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）起初，這樣的層面尚未以顯現的狀態存在。
這就是它們被稱為「新」天與「新」地的原因：這顯現源自 ה׳本身的本質，也就是「流出者」；這一層面，即使在世界鏈條最初之時，也從未顯現。
כמו דכתיב ביום עשות11 ה׳ אלקים ארץ ושמים ענין אלקים זה היינו בחי׳ הצמצום וההסתר.
正如經文所說：「在ה׳（Havayah）與אלקים（Elokim）造地與天的日子」；此處的「אלקים」是收縮（צמצום，tzimtzum）與遮蔽的層面。
相較之下，現今的天地如《創世記》2:4所說，是由「Havayah Elokim」所造；「Elokim」之名代表收縮——收縮與遮蔽。
ששמים וארץ דעכשיו נמשכו על ידי שם אלקים כמ״ש בראשית ברא אלקים12 כו׳ וע״י ארץ שהוא בחי׳ רצוא נמתק הדין והצמצום דשם אלקים המעלים והמסתיר.
因為現今的天地是藉著 אלקים引出的，正如經文所說：「起初，אלקים創造……」；並且藉著「地」——這是趨向上騰（רצוא，ratzo）這一層面——使 אלקים中那遮蔽、隱藏的嚴厲判斷與收縮得以甜化。
現今的世界是藉著 אלקים而形成的（「起初，אלקים創造……」）。「地」所代表的 רצוא，正是使 אלקים的嚴厲判斷與遮蔽得以緩和——字面上說，是使之甜化——的力量。
如今因為有遮蔽，從「天」而來的引下取決於我們的奔馳；到了未來時代，遮蔽不復存在，「新天新地」將唯獨源自 ה׳的本質，出於由上而起的激發，不同於現今由收縮之名 אלקים（Elokim）所造的世界。
「緩和嚴厲判斷」是卡巴拉術語，意指透過使克制（גבורה，Gevurah）與其根源結合，柔化其收束之力；在此，靈魂的奔馳正是如此，並由此導向 אלקים（Elokim）與 הוי׳（Havayah）的結合，如下一段所述。
參考出處
- 1ועצר את השמים · Deuteronomy 11:17
- 2אם ישים אליו לבו · Job 34:14
- 3ולעבדו בכל לבבכם · Deuteronomy 11:13
- 4ונתתי מטר ארצכם · Deuteronomy 11:14
- 5ואת רוח הטומאה · Zechariah 13:2
- 6ולא יכנף עוד מוריך · Isaiah 30:20
- 7כי ההרים ימושו · Isaiah 54:10
- 8לא כאברהם שקראו הר · Pesachim 88a:4
- 9עין בעין יראו · Isaiah 52:8
- 10השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה · Isaiah 66:22
- 11ביום עשות ה׳ אלקים · Genesis 2:4
- 12בראשית ברא אלקים · Genesis 1:1
21וזהו ביום עשות1 ה׳ אלקים שנכלל אלקים זה בהוי״ה וזהו פי׳ עשות ה׳ אלקים. היינו יחוד והתכללות שמות אלו יחד.
這就是[「在 הוי׳（Havayah） אלקים（Elokim）創造的日子」的意思]：此 אלקים 融入 ה׳。所謂「ה׳ אלקים 創造」，就是這些名稱彼此聯合、融合。
經文中「ה׳ 與 אלקים」並列，表明 אלקים（收縮）融入 ה׳（無限）。因此，「ה׳ 與 אלקים 創造」指的是這兩個名稱的聯合與融合。
וכ״ז [וכל זה] הוא ע״י ארץ ושמים בחי׳ רו״ש [רצוא ושוב]. אך צ״ל ארץ קדמה דוקא בחי׳ רצוא תחלה.
這一切都是藉著「地」與「天」，也就是趨入（רצוא，ratzo）與返回（שוב，shov）而實現的；但必須是「地」先行——先有趨入這一層面。
這一聯合藉著「地」與「天」，也就是趨入與返回而實現；而在現今的次序中，必須是「地」先行，正如經文所說：「地與天。」
אבל לעתיד שיהיו שמים חדשים וארץ חדשה הוא בחי׳ אשר אני עושה ולא ע״י צמצומים דשם אלקים
但在將來，當有新天新地時，這屬於「我所造的」這一層面，並非經由 אלקים的收縮。
在將來，新天新地將是「我所造的」，不經由 אלקים 的收縮。
ואז יהיו שמים קודם כי א״צ [אין צריך / אינו צריך] לבחי׳ קדימת הרצוא כו׳ וזהו ויצא כברק חצו2 שהוא בחי׳ גילוי מלמעלה למטה:
那時，天將先行，因為不需要趨入先行，等等。這就是[「祂的箭如閃電射出」的意思]；這是由上而下的顯現。
因此，「天」將先行，因為不需要先有趨入。撒迦利亞所說的「祂的箭如閃電射出」，描述的正是這樣的顯現：由上而下，如閃電般迸發。
如今，אלקים 與 ה׳ 的聯合，是藉著先趨入、再返回，也就是地先於天而實現；到了將來，顯現將直接由上而來，天先於地。
這篇講章（מאמר，maamar）所對照的兩節經文，次序各不相同：《創世記》2:4 說「地與天」（現今的次序，先有趨入）；《以賽亞書》66:22 說「新天新地」（將來的次序，先有由上而來的顯現）。
參考出處
- 1ביום עשות ה׳ אלקים · Genesis 2:4
- 2ויצא כברק חצו · Zechariah 9:14
אלקות流注中的奔馳與回歸 ¶22–26
22אך הנה צריך להבין בענין השמים החדשים וארץ החדשה
然而，我們必須明白新天與新地這件事。
阿德莫爾·哈扎肯（אדמו״ר הזקן）提出了對 maamar 經文本身的一個疑問。
דאם הם באים רק בבחי׳ אתעדל״ע [אתערותא דלעילא] לבד שזהו פי׳ אשר אני עושה1 כו׳ א״כ איך יתכן בזה בחי׳ ארץ בחי׳ רצוא מלשון רץ כנ״ל
若它們只是由上而起的激發（אתערותא דלעילא，isarusa dileila）而來，這正是「我所造的」等語的意思，那麼，這其中怎會有「地」這一[層面／範疇（בחינה，bechinah）]，也就是奔向（רצוא，ratzo）這一層面呢？「奔向」一詞源於「奔跑」（רץ，ratz），如前所述。
新天與新地據說純粹由上而起的激發而來；「我所造的」正是這個意思。既然如此，未來怎會仍有「地」呢？若「地」意指奔向，也就是受造物向上奔向 ה׳，那麼這樣的奔向怎會存在？
(והרי לעתיד לא שייך בחי׳ רצוא כלל אפי׳ [אפילו] מלמטה כמשנת״ל [כמו שנתבאר לעיל]. וכ״ש [וכל שכן] לכאורה דלא שייך בחי׳ זו בהגילוי שמלמעלה שהוא בחי׳ אשר אני עושה).
（因為在未來時代，奔向完全不適用，即使是從下方而來也是如此，如前所述；更何況，乍看之下，這一層面也不適用於從上而來的顯現；那是「我所造的」這一層面。）
括號中的話進一步提出疑問：前文剛說過，未來時代連下方的受造物也不會有奔向；那麼，奔向更不可能存在於從上方、從 ה׳ 而來的顯現之中。
ולמה אמר והארץ החדשה אשר אני עושה לא היה לו להזכיר רק בחי׳ שמים לבד.
那麼，祂為何說「以及我所造的新地」呢？祂只提及「天」這一層面即可。
因此，經文為何提到「我所造的新地」，而不只提到新天呢？
אך הענין הוא דגם בבחי׳ אתעדל״ע [אתערותא דלעילא] בלבד יש ב׳ מדרגות הללו דרו״ש [דרצוא ושוב] רק שהשמים קדמו לארץ.
然而，事情是這樣的：即使僅有由上而起的激發，其中也有奔向（רצוא，ratzo）與回返（שוב，shov）這兩個層面，只是天先於地。
簡要地說，答案是：即使是純粹由上而來的流溢，也包含奔向與回返這兩種運動；只是在那裡，「天」先於「地」。接下來的段落會說明其中的道理。
本段提出疑問：純粹由上而來的神聖顯現，怎會包含「地」（奔向）？簡要的回答是，即使在 ה׳ 自身的流溢中，也有奔向與回返，只是次序相反。
參考出處
- 1אשר אני עושה · Isaiah 66:22
23ולהבין איך יתכן בחי׳ רצוא בעצמות המאציל מאחר שאין דבר מסתיר לפניו כלל.
要理解，在流溢者本質自身中怎會有奔向（רצוא，ratzo）這一層面，因為在祂面前，根本沒有任何事物遮蔽祂：
直到目前為止，奔向（רצוא）被描述為受造物渴望脫離遮蔽。既然在 ה׳ 自身的本質中，沒有任何事物遮蔽祂，那麼怎會有類似的情形？
הנה יובן עד״מ שאנו רואים בחי׳ רו״ש [רצוא ושוב] בגוף האדם הגשמי ברוח החיים אשר בקרבו שדופק בלבו ונק׳ בזוהר דפיקו דלבא שהחיות שבלב הוא בא בנשימה דוקא רו״ש [רצוא ושוב] בהתפשטות והסתלקות
這可以藉一個比喻來理解。我們看到，在物質的人身中，體內的生命氣息在心臟搏動；《Zohar》（זהר）稱此為「心臟的搏動」（דפיקו דלבא，defiku deliba）。心中的生命力特別是藉著呼吸而來——רצוא與返回（שוב，shov），也就是擴展與退縮——
這是取自人體的比喻：心臟中的生命氣息脈動，《Zohar》稱之為「心臟的搏動」。心臟的生命力如同呼吸——擴展又退縮，這就是奔向與返回（רצוא ושוב）。
וכן חוזר חלילה שמתפשט וחוזר ומסתלק וחוזר ומתפשט כדפק שביד שהחיות נמשך ומתפשט וחוזר ומסתלק וחוזר ומתפשט.
如此反覆不已：它擴展，然後再次退縮，隨後又擴展；如同手上的脈搏，生命力被引出並擴展，然後再次退縮，隨後又擴展。
手腕上的脈搏呈現同樣的節奏：生命力向外擴展，退回，再次擴展，如此持續不斷。
וכן הוא ממש בדפיקו דלבא1 שהוא ענין התפשטות והסתלקות והתפשטות של רוח החיים שבלב והיינו ממש כמו בחי׳ רו״ש [רצוא ושוב].
心臟的搏動也正是如此：心中的生命氣息擴展、退縮、再擴展；這正是奔向與返回（רצוא ושוב）這一層面。
心跳正是生命氣息擴展與退縮的節奏，與奔向與返回（רצוא ושוב）完全相應。
ונמצא רו״ש [רצוא ושוב] כזה הוא הכל בגוף האדם עצמו עדיין ולא מזולתו אליו (ור״ל [ורוצה לומר] שרו״ש [שרצוא ושוב] זה2 הוא כענין המשכת חיות הנפש בהגוף שסדר המשכה זו הוא ע״י התפשטות והסתלקות כו׳ שזהו בחי׳ רו״ש [רצוא ושוב])
由此可見，這樣的奔向與返回（רצוא ושוב）仍完全發生於人的身體自身之內，並非由別的事物朝向它而來（也就是說，這樣的奔向與返回如同靈魂的生命力被引入身體；這種引入的次序是藉由擴展與退縮等方式，這就是奔向與返回這一層面）。
關鍵在於，這種奔向與返回（רצוא ושוב）完全發生於身體自身之內；沒有任何外在事物阻礙生命力或將它引離。這只是靈魂的生命力流入身體的方式——藉著擴展與退縮。
וגם הנה יובן עוד במשל זה שבדפיקו דלבא שאין הרצוא קודם לשוב אלא אדרבה השוב קודם לרצוא
此外，從這個比喻還可進一步理解：在心臟的搏動中，奔向並不先於返回；恰恰相反，返回先於奔向。
這個比喻還顯示第二點：在心跳中，返回（שוב）先於奔向（רצוא）。
כנראה בחוש שבראשונה הוא ההתפשטות והמשכת החיות בלב שזהו כמו בחי׳ שוב המשכת האור בהכלי. ואמנם תכף ומיד חוזר ומסתלק והוא בחי׳ רצוא והסתלקות האור מהכלי וחוזר ומתיישב וכן חוזר חלילה.
這從感官上清楚可見：首先，生命力擴展並被引入心臟，這好比返回，也就是光被引入器皿。但隨即它又退縮，這就是奔向，也就是光從器皿中退去；之後它又安定下來，如此反覆不已。
任何人都能感受到：生命力首先擴展進入心臟，好比返回（שוב），光進入器皿；隨即它又退縮，好比奔向（רצוא），光離開器皿；然後又安定下來，如此反覆不已。
וכדמיון הנשימה מהבל הפה שבתחלה יתפשט ההבל והרוח ומיד יחזור בחזרה וחוזר ומתפשט. וכדוגמא הזאת יובן למשכיל למעלה בבחי׳ רצוא ושוב3 שמלמעלה למטה
這好比以口呼吸：起初，氣息和氣流向外擴展，隨即又返回，然後再次擴展。依照這個模式，有悟性的人便能理解上方由上而下的奔向與返回（רצוא ושוב）
呼吸也與此相似：起初氣息向外呼出，然後返回，再次呼出。由此，有悟性的人便能理解由上而下的流動中，奔向與返回（רצוא ושוב）的情形。
(ולא בבחי׳ רו״ש [רצוא ושוב] שוהחיות רצוא ושוב של הנבראי׳ [הנבראים] כו׳. כ״א אדרבה ג״כ בהשפעה עליונה של א״ס ב״ה בכלים ועולמות.
（並非[僅]在受造物的「活物（חיות，chayos）奔行而回返」等方面；相反，無限者（אין סוף，Ein Sof），願祂受頌讚，向器皿與諸世界所作的至高流注之中，也有奔行（רצוא，ratzo）與回返（שוב，shov）。
括號中的補充說明：奔行與回返不僅存在於受造物之中，例如以西結異象中的活物；它們也存在於無限者流入器皿（即十個屬性（ספירות，Sefiros））與諸世界的流注之中。
וגם אפי׳ [אפילו] ממש בראשית מראשית ההמשכה מא״ס ב״ה להתלבש בשרש בחי׳ הכלים שהן שרש כל העולמות עליונים ותחתונים שייך ג״כ רצוא ושוב שהוא הסתלקות והתפשטות.
甚至就在最初之始，也就是無限者（אין סוף），願祂受頌讚，開始引出、使光披穿器皿根源之時——器皿的根源乃一切上界與下界諸世界的根源——也同樣有奔行與回返，即退隱與擴展。
甚至在最初階段，當無限之光被引出，以披穿器皿的根源——一切世界的源頭——時，也有退隱與擴展。
כי מיד שנמשך ומתפשט צ״ל הסתלקות שאל״כ [שאם לא כן] יתבטלו הכלים מהיות בחי׳ כלים כו׳ רק שההתפשטות הוא קודם. והוא כמו בחי׳ השוב ואח״כ הוא בחי׳ הסתלקות ורצוא וכן חוזר חלילה. ועמ״ש במ״א ע״פ ויקחו לי תרומה45 כו׳)
因為光一旦被引出而擴展，就必須退隱；否則器皿便會消融，不再保有器皿的性質，等等。只是擴展先行。這相當於回返（שוב）的層面；其後才是退隱、即奔行（רצוא）的層面，如此周而復始。另見他處對「讓他們為我取一份供物」等經文的闡釋。）
原因是：若光不斷擴展而不退隱，器皿便會承受不住，因而不再成為器皿。因此，流注必須呈現脈動。不過，擴展先行（שוב），然後才是退隱（רצוא）。關於「讓他們為我取一份供物」這句話，另見阿德莫爾·哈扎肯的相關論述。
דשייך ג״כ בחי׳ רצוא. רק שהתפשטות האור קודם לבא ואח״כ מיד חוזר ומסתלק וחוזר ומתפשט.
也同樣適用於奔行（רצוא）這一層面；只是光先行擴展，隨即又退隱，接著再度擴展。
回到主句：奔行也適用於由上而下的流注；只是光先行擴展，然後立即再次退隱，又再度擴展。
וזהו ענין קול דודי דופק6 שהקול וההמשכה מלמעלה למטה הוא ג״כ כמו בחי׳ הדפק הנ״ל.
這就是「我良人的聲音敲擊著」的含義——叩擊（דופק，dofek）：聲音以及由上而下的引降，也如同上文所說的脈搏（דופק）。
這是在《雅歌》中「我良人的聲音敲擊著」的含義：流注到我們這裡的神聖「聲音」，如同心跳般脈動（דופק，dofek）。
以心跳和呼吸為比喻，本段說明奔向與返回（רצוא ושוב）甚至存在於神聖的流動本身，呈現為擴展與退縮的脈動；這種脈動使器皿保持完整，而且先有擴展（返回）。
此處的退縮並非像現世的諸外殼（קליפות，kelipos）那樣從外部施加遮蔽，而是內在的節奏，使無限之光能安住於有限的器皿中，而不致使它們消融。
參考出處
- 1הוא ממש בדפיקו דלבא · נתבאר בלקו״ת פ׳ פקודי ה, ד ואילך ובביאור שם ז, ד ובכ״מ.
- 2ור״ל שרו״ש זה · ראה לקו״ת פ׳ חקת סה, א.
- 3רצוא ושוב · Ezekiel 1:14
- 4ועמ״ש במ״א ע״פ ויקחו לי תרומה · ראה אוה״ת תרומה ע׳ א׳שסח ואילך.
- 5ויקחו לי תרומה · Exodus 25:2
- 6קול דודי דופק · Song of Songs 5:2
24ונק׳ זה בע״ח [בעץ חיים]1 בשם מטי ולא מטי2 שהאור מטי ומתפשט וחוזר ומסתלק ולא מטי. שבחי׳ מטי הוא בחי׳ ההתפשטות קודם לבחי׳ לא מטי. והכל בבחי׳ אלקות עצמו.
在《Etz Chaim》（עץ חיים）中，這稱為「抵達與未抵達」（מטי ולא מטי，mati velo mati）：光抵達並擴展，隨後又退隱，不再抵達。「抵達」這一層面，也就是擴展，先於「未抵達」這一層面。這一切全都發生在 ה׳自身的אלקות之內。
《Etz Chaim》是拉比海姆·維塔爾（רבי חיים ויטאל）記錄阿里扎爾（האריז״ל）教導的著作；在其第七門《Sha’ar Mati VeLo Mati》（שער מטי ולא מטי）中，將這種脈動稱為「抵達與未抵達」（mati velo mati）：光抵達器皿，接著退隱而不再抵達。「抵達」先發生。這一切都在 ה׳自身的אלקות之內，而非透過任何外在的遮蔽。
וזהו כי ה׳ אלקיך אש אוכלה הוא.34 ענין דמיון שפע האלקות לאש. הוא מפני שהאש טבעו בבחי׳ הסתלקות אחר ההתפשטות כדמיון דפיקו דלבא.
這就是[以下經文的意思]：「因為 הוי׳（Havayah）——你的 ה׳——乃是吞噬之火。」אלקות的流注之所以比作火，是因為火的本性是在擴展之後收回，就像心臟的跳動。
這就是為何妥拉稱 ה׳為「吞噬之火」。火的本性是向外迸發，然後又收回——也就是閃爍——正如心臟的跳動；因此，火是描寫אלקות流注的恰當意象。
卡巴拉所說的「抵達與未抵達」，以及以火來比喻 ה׳，都表達了 ה׳自身אלקות之內擴展與收回的脈動。
在哈西德思想（חסידות，Chassidus）的其他論述中，火焰向上回歸其源頭的趨勢，是靈魂的奔向（רצוא，ratzo）的典範；此處著眼的是火焰的節奏：先向外迸發，然後才收回，這與先「抵達」、後「未抵達」相應。
參考出處
- 1ונק׳ זה בע״ח · שער מטי ולא מטי. וראה לקו״ת פ׳ מסעי צה, ג. סה״מ תרס״ו ע׳ מג ואילך.
- 2מטי ולא מטי · Sefer Etz Chaim 7:1–3
- 3כי ה׳ אלקיך אש אוכלה הוא · ואתחנן ד, כד.
- 4כי ה׳ אלקיך אש אוכלה הוא · Deuteronomy 4:24
25וזהו ענין השמים החדשים והארץ החדשה. שהוא בחי׳ ההמשכה העליונה אשר נמשך באתעדל״ע [באתערותא דלעילא] לבד בזה יש ג״כ בחי׳ שמים וארץ.
這就是「新天新地」的含義：在上層的引降中，這引降唯由上而起的激發（אתערותא דלעילא，isarusa dileila）所帶來；其中也有天與地的層面。
這回答了第22段提出的問題：純由上而來的新天新地，也包含「天」與「地」。
ההמשכה בחי׳ מטי נק׳ שמים ובחי׳ ההסתלקות האור מהכלי הנק׳ לא מטי זהו בחי׳ ארץ מל׳ רצוא.
引降，即「抵達」（מטי，mati）的層面，稱為「天」；而光從器皿中退離的層面，稱為「未抵達」（לא מטי，lo mati），這就是「地」的層面，取義於「回奔向上」（רצוא，ratzo）一詞。
在 ה׳ 自身的流注中，光引降至器皿內、即「抵達」，就是「天」；光從器皿中退離、即「未抵達」，就是「地」——רצוא（ratzo），意即回奔向上。
在未來純由上而來的神聖流注中，「天」是光抵達器皿，「地」則是光從器皿中退離。
26ולכן כאן קדם שמים לארץ בהיות בחי׳ מטי קדם לבחי׳ לא מטי. משא״כ ברצוא ושוב דנבראים צ״ל תחלה ארץ בחי׳ רצוא ואח״כ שמים בחי׳ שוב. וכמ״ש והחיות רו״ש [רצוא ושוב]1 וכתיב ביום עשות כו׳ ארץ ושמים2 כנ״ל.
因此，在這裡，「天」先於「地」，因為「達到」的層面先於「未達到」的層面。這與受造物的奔向（רצוא，ratzo）與返回（שוב，shov）不同；在受造物的這種奔向與返回中，必須先有「地」，即奔向的層面，然後才有「天」，即返回的層面——正如經上所寫：「活物（חיות，chayos）奔行又返回」；又寫道：「在[הוי׳（Havayah）與אלקים（Elokim）]造作……之日」，等等，「地與天」，如上所述。
因此，經文說「新天新地」，而且天在前：在神聖的脈動中，達到先於未達到。相較之下，在受造物中，奔向先發生——「活物奔行又返回」，以及「地與天」——如上所述。
詞語的次序反映其根源：在神聖的流動中，天（擴展）先於地（收回）；在受造物中，地（奔向）先於天（返回）。
參考出處
- 1והחיות רו״ש · Ezekiel 1:14
- 2ביום עשות כו׳ ארץ ושמים · Genesis 2:4
「你的後裔和你的名必如此長存」 ¶27–28
27וזהו ענין כאשר השמים החדשי׳ [החדשים] והארץ החדשה כו׳ עומדים לפני. לפני דייקא דהיינו בבחי׳ הפנימיו׳ ועצמיות מה שאין אתעדל״ת [אתערותא דלתתא] מגעת לשם כלל. כן יעמוד זרעכם ושמכם.1
這就是「因為新天與新地」等等「站在我面前」的意思。「在我面前」（לפני，lefanai）正是指——也就是在最內在的層面與本質中；由下而起的激發（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata）完全無法到達那裡。「你們的後裔和你們的名也必如此長存。」
經文接著說，新天與新地「站在我面前」。「在我面前」（lefanai）與「內在」（פנים，penim）同根，因此指向ה׳最內在的本質；人的激發無法到達這一層。然而，經文又說：「你們的後裔和你們的名也必如此長存。」
פי׳ זרעכם ושמכם הוא בחי׳ אתעדל״ת [אתערותא דלתתא] וההמשכה הנמשך ע״י אתעדל״ת [אתערותא דלתתא]. כי הנה המצות נק׳ בשם זריעה כמ״ש זורע צדקות.2 ועי״ז מצמיח ישועות בגילוי אלקות מבחי׳ ש״ע [ש״ע (370)] נהורין כו׳.
意思是：「你們的後裔和你們的名」代表由下而起的激發，以及藉著由下而起的激發所引發的下達。因為，誡命（מצות，mitzvos）被稱為「播種」，如經上所說：「祂播下公義的善行（צדקות，tzedakos）。」藉此，「祂使救恩萌發」，使源自三百七十道光明這一層次的 ה׳ 性顯現，等等。
「你們的後裔和你們的名」代表由下而起的激發，以及由此引發的下達。誡命被稱為「播種」，正如誦讀示瑪前的祝福所說： ה׳「播下公義的善行，使救恩萌發」。就像種子一樣，誡命所結出的成果遠遠大於它自身；它帶來來自「三百七十道光明」的顯現——這是《光明篇》用來指稱極高層次的 ה׳ 之光的術語。
ושמכם הוא בחי׳ קבלת עומ״ש [עול מלכות שמים] ויעש דוד שם.3
而「你們的名」是承擔服從ה׳之軛（קבלת עול，kabbalas ol）、接受天國王權的層面，[正如]「大衛（דוד）建立了名聲。」
「你們的名」是接受天國王權之軛，正如「大衛建立了名聲」——顯然，大衛因他的勝利而聲名遠揚；在此，大衛是王權的典範。
經文的後半段承諾，「你們的後裔和你們的名」——也就是以色列的誡命與承擔服從ה׳之軛，亦即由下而起的激發——也會「站在我面前」。
種子的意象暗示，所生長出來的遠大於所播下的：下界中微小的行為——誡命——帶來「救恩」，使遠超這些行為本身層次的顯現呈現出來。
參考出處
- 1כן יעמוד זרעכם ושמכם · Isaiah 66:22
- 2
- 3ויעש דוד שם · II Samuel 8:13
28והנה כבר מבואר שבחי׳ שמים וארץ החדשים הוא גילוי מבחי׳ שאין אתעדל״ת [אתערותא דלתתא] מגעת לשם כלל שגילוי זה יהי׳ [יהיה] לע״ל [לעתיד לבוא].
如今，已經說明，新天新地的層面（בחינה，bechinah），乃是從一個由下而起的激發（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata）完全無法到達的層面而來的顯現；這種顯現將在未來時代發生。
阿德莫爾哈扎肯重申：新天新地是未來的一種顯現，來自任何由下而起的激發都無法到達的層面。
וא״כ סד״א [סלקא דעתך אמינא] שההמשכה שע״י אתעדל״ת [אתערותא דלתתא] בתומ״צ [בתורה ומצות] בבחי׳ ארץ ושמים שלנו רו״ש [רצוא ושוב] תהי׳ [תהיה] בטילה לגמרי מחמת גילוי העצום ההוא שמבחי׳ אשר אני עושה.
既然如此，人或許會以為，透過由下而起的激發，在妥拉與誡命（מצוות，mitzvos）中所引出的流注——也就是我們「地與天」、趨升（רצוא，ratzo）與回返（שוב，shov）的層面——將因那來自「我所造」這一層面的宏大顯現而全然被淹沒。
人或許會因此認為，我們現今的事奉——妥拉與誡命，以及我們所帶來的「地與天」、趨升與回返——在那壓倒性的顯現面前將被淹沒，失去一切意義。
לזה אמר כן יעמוד זרעכם ושמכם.1 שגם בחי׳ זו דאתעדל״ת [דאתערותא דלתתא] יתעלה להיות עומדים לפני בבחי׳ הפנימית ממש כמו בחי׳ שמים החדשים וארץ החדשה כו׳.
為此，祂說：「你們的後裔和名號也將如此存立。」由下而起的激發這一層面也將被提升，真正站立在我面前，處於最內在的層面，正如新天新地的層面一樣，等等。
經文以「你們的後裔和名號也將如此存立」作答。我們由下而起的激發本身，也將被提升至「站立在我面前」，處於最內在的層面，正如新天新地一樣。
וכמ״ש הנה ישכיל עבדי2 ירום ונשא וגבה מאד דהיינו עבדי הוא בחי׳ אתעדל״ת [אתערותא דלתתא] בחי׳ לעבדה ולשמרה3 כו׳. הנה בחי׳ זו ממש תתעלה בעילוי אחר עילוי עד כי גבה מאד:
正如經上所說：「看哪，我的僕人必亨通；他必被舉高、被提升，並且極其高超。」也就是說，「我的僕人」是由下而起的激發這一層面，是「耕作它並守護它」這一層面，等等。這一層面本身將一層又一層地提升，直到「極其高超」。
以賽亞（ישעיהו）所說的「我的僕人必亨通……並且極其高超」，表達的也是同一點：「我的僕人」是由下而起的激發這一層面的事奉，如同亞當所受的使命：「耕作它並守護它。」這種事奉將不斷提升，直到「極其高超」。
這篇講章（מאמר，maamar）結論指出，以色列自身的事奉不會被未來從上而來的顯現遮蔽；它也將被提升，在 ה׳ 最內在的臨在中站立。
結尾使整篇講章首尾呼應：妥拉與以色列正是為其緣故而創造天地的對象（第一段）；他們就是將與新天新地一同永遠存立的「後裔和名號」。
參考出處
- 1כן יעמוד זרעכם ושמכם · Isaiah 66:22
- 2הנה ישכיל עבדי · Isaiah 52:13
- 3לעבדה ולשמרה · Genesis 2:15
瑪瑪爾學完了嗎？
標記為已學習；此篇將計入本週及本年度的希尤姆。
在事奉中的實踐
人必須藉著在詩篇頌讚與示瑪祈禱中的沉思，喚起對ה׳本身的渴望，超越世界中的一切，從而克服動物性靈魂（נפש הבהמית，nefesh habehamis）的遮蔽。這種渴望接著必須「回歸」，落實於妥拉學習和實際的誡命之中，並為此而活在身體裡。若有人為了享受本身而追求甚至是許可的享樂，卻絲毫不渴望ה׳，他便是「在地之外」，並供養外殼（קליפה，kelipah）。而這種如今藉由由下而起的激發所完成的事奉，將永遠立於ה׳面前。
討論問題
- 為什麼物質界的天與地必須在妥拉和以色列中各有靈性的對應？兩者分別是什麼？
- ה׳作為「君王」與作為「獨一者」之間的對比，如何塑造示瑪祈禱中的愛？
- 為什麼祈禱中的奔馳只是回歸的準備？「不得不活著」如何表達這一點？
- 如果奔馳屬於掙脫遮蔽的受造物，那麼ה׳自身的流注中怎麼也會有奔馳？心跳與火焰說明了什麼？
- 為什麼經文在將來把天置於地之前？「你的後裔和你的名必如此長存」對我們如今的事奉有何應許？