Likkutei Torah · Parshas V’Zos HaBerachah · Maamar 5

מזמור שיר חנוכת הבית כו׳ ולא שמחת אויבי לי

“A psalm, a song for the dedication of the House…, and You did not let my enemies rejoice over me”

15 paragraphs · 82 sections
about 50 min of study
112 sources

Your progress 0 of 82 sections

Kept on this device only. Sign in to save it on every device

The big idea

The angels who objected to man's creation were silenced by the dedication of the Beis HaMikdash, because the human soul, though it descends into a physical body, surpasses the angels: it has no body of its own, its source is higher, and it shares its root with the Torah, so only souls can be nullified into G‑d like a candle into a torch and become a dwelling for the Shechinah below.

The maamar in brief

The maamar reads the “enemies” of Psalm 30 as the angels who said “What is man?” at creation, conceded at Sinai, rejoiced at the Golden Calf, and were silenced by the Mishkan and the Beis HaMikdash. Why are souls higher? Angels have bodies of refined air and fire; they occupy space and time, their song is audible and sung at set times, and they can appear to the eye. Souls have no bodies; their song is pure understanding, unceasing, and unheard. The angels objected only to the soul's descent into a body, but that descent is the purpose: through it G‑d has a dwelling below. The Beis HaMikdash revealed the Shechinah, which gave Israel inner bowing, self-nullification like a candle before a torch; a glimmer of it remains in the synagogue at prayer, and only souls, not angels, can be nullified in this way. The dedication drew down extra lights, as the princes' twelve offerings did for each tribe. “Psalm” is the angels' song through a vessel, “song” the souls' song without one, and both were revealed at the dedication. Finally, dilisani's three meanings name the soul's three advantages.

Outline

The angels' accusationThe “enemies” of the psalm are the angels who opposed man's creation and rejoiced at the Calf, silenced by the Mishkan and the Beis HaMikdash; man is higher than the angels.¶1
Angels and souls: song, sight, space and timeSouls sing too, but without sound; angels have bodies of air and fire, so their song is audible, they can be seen, and they sing at fixed times, while souls praise without interruption.¶2–5
The descent of the soul and the SanctuaryThe angels objected to the soul's descent into a body, but that descent makes a dwelling for G‑d below; the Shechinah rests in Israel through the physical Sanctuary, and now through the synagogue.¶6
Two kinds of bowingOuter bowing subdues behavior; inner bowing dissolves the self like a candle into a torch. It came from appearing at the Beis HaMikdash, continues faintly in prayer with ten, and is possible only for souls.¶7–8
Dedication and the princes' offeringsDedication is initiation with an added gift, drawing down extra lights; the princes' identical offerings are repeated twelve times so each tribe draws down its own torch, for all generations and on Chanukah.¶9–10
Psalm and songMizmor is music through an instrument, the angels' song through a vessel; shir is the voice, the souls' song without a vessel; the order of the words shows ascent from below or descent from above.¶10–12
Dilisani: the soul's three advantagesExaltation, poverty and drawing water: the soul's source is higher, it has no body of its own, and it is drawn from Chochmah together with the Torah, so it is fitter than the angels for the Shechinah and the Torah.¶13–15

Key concepts

self-nullification (bittul)ביטול: Setting aside one's own sense of self before G‑d; its highest form is the candle whose flame merges into a torch.
the Shechinah (Divine Presence)שכינה: G‑d's presence as it dwells openly in the lower realms; it is Knesses Yisrael, the source of the souls of Israel.
inner and outer bowingהשתחוואה בבחינת פנימיות וחיצוניות: Outer bowing subdues the body while the self remains; inner bowing leaves no will but G‑d's.
mizmor and shirמזמור ושיר: Instrumental music and song of the voice: the angels' song clothed in a vessel and the souls' song without one.
a dwelling place among the lower realmsדירה בתחתונים: The purpose of creation, achieved only when the soul descends into a physical body.
dedication as initiationחנוכה מלשון חינוך: A beginning marked by an addition beyond the regular, which draws down extra supernal lights.

Skip to the text

The angels' accusation ¶1

1מזמור שיר חנוכת1 הבית כו׳ ולא שמחת2 אויבי לי.3 הנה בשעת בריאת האדם קטרגו מלאכי השרת לפני הקב״ה ואמרו מה אנוש4 כי תזכרנו כמ״ש ברבות בראשית פרשה ח׳5 ואח״כ בשעת מתן תורה כשהקדימו

“A psalm, a song for the dedication of the House…,” and “You did not let my enemies rejoice over me.” Now, at the time of the creation of man, the ministering angels brought an accusation before the Holy One, blessed be He, and said, “What is man, that You should remember him?” as is written in Midrash Rabbah on Bereishis, section 8. Afterwards, at the time of the giving of the Torah, when

Explanation

The maamar opens with Psalm 30, which David composed for the dedication of the Beis HaMikdash, and asks who the “enemies” are whose rejoicing G‑d did not allow. The Midrash relates that when G‑d created man the angels objected, quoting “What is man, that You should remember him?”: they held that this frail being was not worthy of G‑d's attention.

ישראל נעשה לנשמע הודו6 ואח״כ בשעת חטא העגל שמחו שנמצא כדבריהם שבעוד מ׳ יום אחר מ״ת שהיה פב״פ כו׳ הפך לבם כ״כ.

Israel put “we will do” before “we will hear,” they conceded. And afterwards, at the time of the sin of the Golden Calf, they rejoiced that it had turned out as they had said: that within forty days after the giving of the Torah, which had been face to face, etc., their heart had turned so far.

Explanation

At Sinai, when Israel said “we will do” before “we will hear,” committing themselves before knowing what they would be told, the angels admitted they had been wrong. But when, only forty days after G‑d had spoken to them “face to face,” Israel made the Golden Calf, the angels rejoiced that their original objection had been proved right.

אך בשעת מעשה המשכן ערבה שחחתם לפי שמלאכת המשכן מכפר על מעשה העגל שלכן היה זהב במשכן לכפר על הזהב שבעגל

But at the time of the making of the Mishkan their rejoicing grew dark, because the work of the Mishkan atones for the making of the Calf; that is why there was gold in the Mishkan, to atone for the gold of the Calf.

Explanation

The Mishkan (the portable Sanctuary in the desert) atoned for the Calf, gold for gold, and so the angels' rejoicing was spoiled. The printed word שחחתם apparently reads שמחתם, “their rejoicing,” and the phrase echoes Isaiah's “all joy has grown dark (ערבה)”.

ולכן אמר דוד על בנין בהמ״ק7 מזמור שיר חנוכת הבית כו ולא שמחת אויבי לי הם המלאכים שקטרגו

Therefore David said concerning the building of the Beis HaMikdash, “A psalm, a song for the dedication of the House…, and You did not let my enemies rejoice over me”: these are the angels who had accused.

Explanation

So the “enemies” in David's psalm are not human foes but the accusing angels. The dedication of the House silenced them, because it showed that man, for all his failings, could become a dwelling for G‑d.

והיינו שבנין בהמ״ק הוא ענין אחד עם מעשה המשכן (וכה״ג הביא בספר ערכי הכינויים שחיבר בעה״מ סדר הדורות בערך אויב ועיין בגמרא בקדושין) (דף ע״ב) מאי את אויבים בשער8 כו׳ ועיין בבראשית רבה פנ״ד.

That is, the building of the Beis HaMikdash is one matter with the making of the Mishkan. (Something similar is brought in the book Arkei HaKinuyim, composed by the author of Seder HaDoros, under the entry “enemy”; and see the Gemara in Kiddushin) (folio 72): “What is [meant by] ‘with enemies in the gate’…”; and see Bereishis Rabbah, section 54.

Explanation

Although the psalm speaks of the Beis HaMikdash and the angels' disappointment came at the Mishkan, the two are one theme, so the verse fits. The parenthesis gives parallels where “enemies” is also read as something other than simple foes; the Gemara's “enemies in the gate,” which the Talmud explains as scholars who argue over Torah and end as friends, is found on Kiddushin 30b, so the printed “folio 72” is apparently a corruption.

ולהבין ענין קטרוג הזה של המלאכים9 שאמרו מה אנוש כו׳ שאמרו המלאכים שהמה במדרגה עליונה יותר מן האדם. והתשובה היתה שהאדם הוא יותר נעלה.10 11 12 13

And to understand this accusation of the angels, who said “What is man…”: the angels said that they are on a higher level than man. And the answer was that man is more exalted.

Explanation

Here the real question of the maamar is set: the angels claimed to stand higher than man, yet G‑d answered that man is more exalted. The rest of the maamar explains in what way the human soul surpasses the angels, and why the angels could still object.

Paragraph 1 in brief

The opening reads “You did not let my enemies rejoice over me” as referring to the angels who opposed the creation of man and rejoiced at the sin of the Calf, and whose rejoicing ended when the Mishkan and the Beis HaMikdash were built. It then sets the question: in what sense is man higher than the angels?

Deeper

The Kehot notes record that this maamar also exists in a transcript in the Siddur with Chassidic discourses, and that it was apparently said at the dedication of the study hall in Liadi. They connect the Midrash Tehillim's three disputes of the angels (over man, the Mishkan and the Torah) with the Gemara's account of the angels' objection at Sinai.

Marei mekomos

1
On the words
מזמור שיר חנוכת
How it connects
The note says a transcript of this maamar by the Mitteler Rebbe is printed in the Siddur; it is a parallel record of the same discourse.our note
Where the note points
Siddur with Chassidic Discourses (Siddur im Dach)סידור עם דברי אלקים חיים
p. 275b (a transcript by the Mitteler Rebbe)
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Sefer HaMaamarim 5566ספר המאמרים תקס״ו
p. 100
Our explanationA further transcript of this maamar.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Sefer HaMaamarim 5709ספר המאמרים תש״ט
p. 91
Our explanationThe note cites it as showing that the maamar printed in the Siddur was also said in 5559 (1799).
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Parshas Pinchas, vol. 6, p. 1947
Our explanationOr HaTorah refers to this maamar as “the teaching of the dedication of the study hall in Liadi on ‘A psalm, a song for the dedication’,” which tells us the occasion on which it was said.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Sefer HaMaamarim 5633ספר המאמרים תרל״ג
discourse beginning “Kol She'maasav Merubim,” p. 268
Our explanationA later discourse that quotes a passage of this maamar.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Siddur im Dachסידור עם דא״ח
by the Alter Rebbe · p. 275b
The Alter Rebbe’s siddur with his Chassidic discourses on the prayers.
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
The Rebbe Maharash’s maamar “כל שמעשיו מרובים” (5633)ד״ה כל שמעשיו מרובים תרל״ג
A maamar of the Rebbe Maharash, 5633
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
הנחת כ״ק אדהאמ״צ בסידור ערה, ב. הנחה נוספת בסה״מ תקס״ו ע׳ ק.
המאמר שבסידור נאמר ג״כ בשנת תקנ״ט — ראה סה״מ תש״ט ע׳ 91.
באוה״ת פ׳ פנחס כרך ו ע׳ א׳תתקמז מציין למאמר זה ”ובתורת חנוכת בהמ״ד דלאדי ע״פ מזמור שיר חנוכת”.
קטע מהמאמר ראה ד״ה כל שמעשיו מרובים תרל״ג ע׳ רסח.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
On the words
מזמור שיר חנוכת הבית . . ולא שמחת
How it connects
The heading of Psalm 30, “A psalm, a song for the dedication of the House, of David.” The whole maamar is an explanation of this psalm's opening verses.our note
The source
Psalms 30:1תהילים ל׳:א׳Sefaria (opens in a new tab)
1מִזְמוֹר שִׁיר־חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד: 2אֲרוֹמִמְךָ ה׳ כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא־שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי:
1A Psalm; a Song at the Dedication of the House; of David. 2I will extol thee, O LORD, for Thou hast raised me up, and hast not suffered …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Where the note points
Sefer HaMaamarim 5633ספר המאמרים תרל״ג
p. 268
Our explanationThere the source is given as Midrash Tehillim on “What is man,” where the angels contend against G‑d over man, the Mishkan and the Torah.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
תהלים ל, א-ג.
בסה״מ תרל״ג ע׳ רסח מציין למדרש תלים סי׳ ח ע״פ מה אנוש כי תזכרנו שבשלשה מקומות היו המלאכים מדיינים כנגד הקב״ה באדם ובמשכן ובתורה.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
3
On the words
ולא שמחת אויבי לי
How it connects
“I will exalt You, G‑d, for You have lifted me up, and You did not let my enemies rejoice over me.” The maamar reads the “enemies” as the accusing angels, and later explains “You have lifted me up (dilisani).”our note
The source
Psalms 30:2תהילים ל׳:ב׳Sefaria (opens in a new tab)
1מִזְמוֹר שִׁיר־חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד: 2אֲרוֹמִמְךָ ה׳ כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא־שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי: 3ה׳ אֱלֹקָי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי:
1A Psalm; a Song at the Dedication of the House; of David. 2I will extol thee, O LORD, for Thou hast raised me up, and hast not suffered mine enemies to rejoice over me. 3O LORD my God, I cried unto Thee, and Thou didst heal me;
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
4
On the words
קטרגו מלאכי השרת לפני הקב״ה ואמרו מה אנוש
How it connects
The Kehot note cites Midrash Tehillim on “What is man,” which says the angels contended against G‑d in three places: over man, over the Mishkan and over the Torah. This is the framework of the maamar's opening.our note
The source
Midrash Tehillim 8:2מדרש תהילים ח׳:ב׳Sefaria (opens in a new tab)
… באותה שעה אמר הקב"ה למשה (שם כז) כתב לך את הדברים האלה. עד שאין להם מענה ותשובה. וכשביקש הקב"ה לשרות במשכן אמרו מלאכי השרת לפניו מה אנוש כי תזכרנו. רבי יהודה בשם ר' איבו ורבי יהודה ברבי סימון אמרו שניהם מפסוק אחד פיתקין היו משליכין שנאמר (תהלים סח יג) מלכי צבאות ידודון ידודון ונות בית תחלק וגו'. כענין שנאמר (יואל ד ג) ועל עמי ידו גורל. ר' יודן ברבי איבו אמר אמר להן הקב"ה חייכם אני עושה שנאמר (חבקוק ג ג) כסה שמים הודו. תדע לך שכן הוא אומר (תהלים קמח א) הללויה הללו את ה' מן השמים. לכך אמר דוד ה' אדונינו מה אדיר שמך:
"The LORD is our Master, how mighty is Your Name in all the earth." Rav said: "We find three places where the angels prosecuted God; the creation of man, the tabernacle, and the giving of the Torah." Where do we find [this phenomenon] regarding man? When God wished to create man he consulted the angels as it says (Genesis 1:26) "Let Us make man." They began to say "What is man that you recall him?!" [God] replied " Tomorrow you'll see how smart he is." When He created man what did God do? He brought all animals before the angels and asked them the names of all the animals and they did not know. God said to them "Do you want to know the wisdom of Man? I will ask him and he will tell me what …
Hebrew: OYW (Public Domain) · English: Sefaria Community Translation (CC0) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
5
On the words
כמ״ש ברבות בראשית פרשה ח׳
How it connects
The Midrash on “Let us make man,” where the ministering angels debate the creation of man. The Alter Rebbe cites it for the angels' accusation.our note
The source
Bereshit Rabbah 8:5בראשית רבה ח׳:ה׳Sefaria (opens in a new tab)
אמר רבי סימון: בשעה שבא הקב"ה לבראת את אדם הראשון, נעשו מלאכי השרת כיתים כיתים, וחבורות חבורות, מהם אומרים: אל יברא, ומהם אומרים: יברא, הדא הוא דכתיב (תהלים פה): חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו. חסד אומר: יברא, שהוא גומל חסדים. ואמת אומר: אל יברא, שכולו שקרים. צדק אומר: יברא, שהוא עושה צדקות. שלום אומר: אל יברא, דכוליה קטטה. מה עשה הקדוש ברוך הוא? נטל אמת והשליכו לארץ, הדא הוא דכתיב (דניאל ח): ותשלך אמת ארצה. אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: רבון העולמים! מה אתה מבזה תכסיס אלטיכסייה שלך? תעלה אמת מן הארץ, הדא הוא דכתיב (תהלים פה): אמת מארץ תצמח. רבנן אמרי לה בשם ר' חנינא בר אידי ורבי פנחס ורבי חלקיה בשם רבי סימון אמר: …
Rabbi Simon said: When the Holy One blessed be He came to create Adam the first man, the ministering angels divided into various factions and various groups. Some of them were saying: ‘Let him not be created,’ and some of them were saying: ‘Let him be created.’ That is what is written: “Kindness and truth met; righteousness and peace touched” (Psalms 85:11). Kindness said: ‘Let him be created, as he performs acts of kindness.’ Truth said: ‘Let him not be created, as he is all full of lies.’ Righteousness said: ‘Let him be created, as he performs acts of righteousness.’ Peace said: ‘Let him not be created, as he is all full of discord.’ What did the Holy One blessed be He do? He took Truth …
Hebrew: Daat Bereshit Rabbah (Public Domain) · English: The Sefaria Midrash Rabbah, 2022 (CC-BY) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
6
On the words
כשהקדימו ישראל נעשה לנשמע הודו
How it connects
The Gemara relates that when Moshe went up to receive the Torah the angels asked what one born of woman was doing among them, and wanted the Torah kept in heaven. The Kehot note cites it for the angels' claim at Sinai.our note
The source
Shabbat 89a:7שבת פ״ט א:ז׳Sefaria (opens in a new tab)
אֲמַר לֵקהּ הָהוּא מֵרַבָּנַן לְרַב כָּהֲנָא: מִי שְׁמִיעַ לָךְ מַאי ״הַר סִינַי״? אֲמַר לֵקהּ: הַר שֶׁנַּעֲשׂוּ בּוֹ נִסִּים לְיִשְׂרָאֵל. ״הַר נִיסַּאי״ מִיבְּעֵי לֵקהּ! אֶלָּא: הַר שֶׁנַּעֲשָׂה סִימָן טוֹב לְיִשְׂרָאֵל. ״הַר סִימָנַאי״ מִיבְּעֵי לֵקהּ! אֲמַר לֵקהּ: מַאי טַעְמָא לָא שְׁכִיחַתְּ קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ דִּמְעַיְּינִי בְּאַגָּדְתָּא? דְּרַב חִסְדָּא וְרַבָּה בְּרֵיהּ דְּרַב הוּנָא דְּאָמְרִי תַּרְוַויְיהוּ: מַאי ״הַר סִינַי״? הַר שֶׁיָּרְדָה שִׂנְאָה לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם עָלָיו. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: חֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת יֵשׁ לוֹ: …
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · via Sefaria
Where the note points
Sefer HaMaamarim 5633ספר המאמרים תרל״ג
p. 268
Our explanationIt cites the Gemara in Shabbos 89a for the angels' claim at the giving of the Torah.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
The Rebbe’s maamar “בשעה שעלה משה” (5721)ד״ה בשעה שעלה משה תשכ״א
A maamar of the Rebbe, 5721
Our explanationIt suggests that the Midrash's three disputes of the angels and the Gemara's account of their claim at Sinai are one matter, the Midrash only spelling it out in more detail.
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
בסה״מ תרל״ג מציין לגמ׳ שבת פט, א. וראה בד״ה בשעה שעלה משה תשכ״א שיש לומר דזה שאיתא במדרש שהמלאכים היו מדיינים בשלשה מקומות הו״ע אחד עם מאמר הגמרא במס׳ שבת שטענת המלאכים היתה במ״ת, אלא שבמדרש מבואר הענין בפרטיות יותר, ע״ש [נדפס בקונטרס חג השבועות תשנ״ג].
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
7
On the words
ולכן אמר דוד על בנין בהמ״ק
How it connects
The Siddur's version reads “when David prepared the building of the Beis HaMikdash,” since David prepared it and Shlomo built it.our note
Where the note points
Siddur with Chassidic Discourses (Siddur im Dach)סידור עם דברי אלקים חיים
p. 275b
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Nach, vol. 2, p. 931
Our explanationA parallel discussion on this verse of Psalms.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Siddur im Dachסידור עם דא״ח
by the Alter Rebbe
The Alter Rebbe’s siddur with his Chassidic discourses on the prayers.
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
בסידור עם דא״ח ערה, ב: ”כשהכין דוד בנין בהמ״ק”. וראה באוה״ת נ״ך כרך ב ע׳ תתקלא.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
8
On the words
מאי את אויבים בשער
How it connects
“They shall not be ashamed when they speak with enemies in the gate.” The Gemara the Alter Rebbe cites expounds this verse.our note
The source
Psalms 127:5תהילים קכ״ז:ה׳Sefaria (opens in a new tab)
4כְּחִצִּים בְּיַד־גִּבּוֹר כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים: 5אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת־אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם לֹא־יֵבֹשׁוּ כִּי־יְדַבְּרוּ אֶת־אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר:
4As arrows in the hand of a mighty man, So are the children of one's youth. 5Happy is the man that hath his quiver full of them; They shall not be put to shame, When they speak with their enemies in the gate.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
9
On the words
ולהבין ענין קטרוג הזה של המלאכים
How it connects
A later discourse that reproduces this section of the maamar from here on.our note
Where the note points
Sefer HaMaamarim 5653ספר המאמרים תרנ״ג
p. 218
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Sefer HaMaamarim 5654ספר המאמרים תרנ״ד
p. 253
Our explanationAnother later discourse that reproduces this section.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Discourse beginning “Bishaah She'alah Moshe” (5721)ד״ה בשעה שעלה משה תשכ״א
Our explanationA discourse that takes up this explanation of the angels' accusation.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
קטע מכאן בסה״מ תרנ״ג ע׳ ריח. ובסה״מ תרנ״ד ע׳ רנג. וראה ד״ה בשעה שעלה משה — תשכ״א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
10
On the words
שהאדם הוא יותר נעלה
How it connects
There the words “as is written in Midrash Tehillim there” are added, pointing to the Midrash as the source that man is more exalted.our note
Where the note points
Sefer HaMaamarim 5653 and 5654ספר המאמרים תרנ״ג ותרנ״ד
same places
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
בסה״מ שם נוסף: כמ״ש במד״ת שם.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
11
How it connects
“What is man, that You should remember him?” The Midrash puts this verse in the mouth of the angels who objected to the creation of man.our note
The source
Psalms 8:5תהילים ח׳:ה׳Sefaria (opens in a new tab)
4כִּי־אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה: 5מָה־אֱנוֹשׁ כִּי־תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן־אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ: 6וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹקִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ:
4… Thy heavens, the work of Thy fingers, The moon and the stars, which Thou hast established; 5What is man, that Thou art mindful of him? And the son of man, that Thou thinkest of him? 6Yet Thou hast made him but little lower than the angels, And hast crowned him with …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
12
How it connects
Kehot’s note points to Kiddushin 72 for these words.
The source
Kiddushin 72קידושין ע״בSefaria (opens in a new tab)
13
How it connects
The Midrash on “When G‑d favors a man's ways, even his enemies He makes at peace with him.” It is cited as another place where “enemies” is read in an unexpected way.our note
The source
Bereshit Rabbah 54בראשית רבה נ״דSefaria (opens in a new tab)

Angels and souls: song, sight, space and time ¶2–5

2ולביאור זה צריך להבין ענין מלאכים ונשמות כי הנה מצינו שהמלאכים אומרים שירה1 2 3 4 ולא מצינו כן בנשמות ובאמת גם הנשמות אומרים שירה5 6 7 תמיד

To explain this, one must understand the matter of angels and souls. For we find that the angels sing song, but we do not find this of the souls. In truth, however, the souls too sing song constantly,

Explanation

To answer, one must know how angels and souls differ. Scripture often describes angels singing, but never souls; the Alter Rebbe says the souls do sing, and constantly.

שהרי יש להם עליות וירידות תמיד מחיל אל חיל וכמ״ש והיה מדי חודש בחדשו8 9 כו׳ ואח״כ חוזרים לג״ע התחתון וחוזרים ומתעלים לג״ע העליון כו׳

for they constantly have ascents and descents, “from strength to strength,” as it is written, “And it shall be, from month to month…”; and afterwards they return to the lower Gan Eden, and again ascend to the upper Gan Eden, etc.

Explanation

Souls in the afterlife are always rising “from strength to strength”: on each New Moon and Shabbos (as Isaiah says) they rise from the lower Gan Eden to the upper Gan Eden and then return. Each such ascent is a form of song.

וידוע דכל הילוך ועלייה היינו ע״י שיר דוקא10 כענין כל בעלי השיר יוצאין בשיר11 ונמשכין בשיר כמבואר בלק״א הגדול.12 13 אלא שלא מצינו מפורש כן במקרא.14 15

And it is known that every going and ascent is specifically through shir (song), as in the matter of “All that have a shir go out with a shir and are drawn by a shir,” as is explained in the great Likkutei Amarim. Only, we do not find this stated explicitly in Scripture.

Explanation

The Mishnah's law says that animals wearing a shir (a ring or collar) may go out with it on Shabbos and be led by it; Chassidus reads shir as “song,” meaning that every going out and rising is carried by song. The great Likkutei Amarim, a collection of teachings from the Chassidic masters, explains this; the question remaining is only why Scripture never says it outright.

Paragraph 2 in brief

The paragraph argues that souls, like angels, sing, since their constant ascents are made through song, and sets up the question why Scripture mentions only the angels' song.

Deeper

A later discourse cited in the Kehot notes suggests that the Mishnah's “possessors of a shir” are specifically angels, whose ascent is a going out of the limits of a body, while the souls' need to ascend comes from the limits of their comprehension.

Marei mekomos

1
On the words
כי הנה מצינו שהמלאכים אומרים שירה
How it connects
Or HaTorah quotes this section of the maamar.our note
Where the note points
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Bereishis, vol. 3, p. 556a
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
קטע מובא באוה״ת בראשית כרך ג תקנו, א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
On the words
שהמלאכים אומרים שירה
How it connects
Kedoshim discusses the song of the created beings and the angels, and Emor speaks of two kinds of angels, both background for the song of the angels here.our note
Where the note points
Likkutei Torahלקוטי תורה
end of Parshas Kedoshim (30c); Parshas Emor, discourse beginning “Veheinif” (36a) · not yet checked
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Bereishis, vol. 3, p. 557a
Our explanationA further discussion in Or HaTorah on the angels' song.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
ע׳ חגיגה (יג, ב) ובתוד״ה מזיעתן, ובחולין (צא, ב). ובס׳ עמק המלך ש׳ קרית ארבע (פ״ה). ובש׳ שבע תיקונים (פי״א). ובחדא״ג חולין (שם ד״ה לא הגיע). וע״ע חגיגה (יב, ב) מלאכי השרת שאומרות שירה בלילה. ובחדא״ג (שם) העיר מע״ז (ג, ב) יושב ושומע שירה מפי חיות. וע״ל ס״פ קדושים (ל, ג) שירה של הנבראים ומלאכים, יעו״ש. ושם באמור רד״ה והניף [לו, א] ב׳ מיני מלאכים, יעו״ש. [כ]. ראה אוה״ת בראשית כרך ג תתקנז, א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
3
On the words
שהמלאכים אומרים שירה
How it connects
The Gemara describes the heaven Ma'on, where companies of ministering angels sing at night. Cited in the note for the angels' song.our note
The source
Chagigah 12bחגיגה י״ב בSefaria (opens in a new tab)
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
4
On the words
שהמלאכים אומרים שירה
How it connects
G‑d “sits and hears song from the mouth of the Chayos,” cited in the note as another reference to the angels' song.our note
The source
Avodah Zarah 3bעבודה זרה ג׳ בSefaria (opens in a new tab)
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
5
On the words
הנשמות אומרים שירה
How it connects
Kehot’s note points to where this is explained further: Pri Etz Chaim.
Where the note points
Pri Etz Chaimפרי עץ חיים
by Rabbi Chaim Vital, from the Arizal
The Arizal’s kavanos for prayer and the mitzvos.
Kehot’s note
וע׳ בשה״ק להרח״ו ח״ג ש״ב. ע׳ ת״ז (תכ״ב) סה, ב. דיוקנו של יעקב חקוקה בכסא הכבוד וכ״ה בלקח טוב ויצא (כח, יג). ובמ׳ אגדה (שם). ובב״ר (פע״ח [ג]). ובמדב״ר (רפ״ד). ואיכ״ר (ב, א [ב]). ובתנחומא [במדבר יט] במדבר עה״פ כל בכור זכר. ופדר״א (פל״ה). ובתרג׳ דה״א (כא, טו). וע׳ רש״י חולין (צא, ב). ד״ה בדיוקנו. שם בפי׳ רגמ״ה. וע׳ שבת (קנב, ב) נשמתן של צדיקים גנוזות תחת כסה״כ. וכ״ה אדר״נ (פי״ב). ובזח״ג (כט, ב) אי׳ כל הנשמות ”גזורות”. וכ״ה להלן (קכג, ב) ”גזורות”. ובפרדס לרמ״ק ז״ל ש׳ עשר ולא תשע (פ״ז) ושם אי׳ חצובות. ועיין חולין (שם) שאין מ״ה או׳ שירה למע׳ עד שיאמרו ישראל למטה. וראה ב״ב (עה, ב) עתידי׳ צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש, וברש״י שם. [כ].
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
6
On the words
הנשמות אומרים שירה
How it connects
The Gemara teaches that the ministering angels do not sing above until Israel sings below. The note cites it on the song of the souls.our note
The source
Chullin 91b:15חולין צ״א ב:ט״וSefaria (opens in a new tab)
מיתיבי חביבין ישראל לפני הקב"ה יותר ממלאכי השרת שישראל אומרים שירה בכל שעה ומלאכי השרת אין אומרים שירה אלא פעם אחת ביום ואמרי לה פעם אחת בשבת ואמרי לה פעם אחת בחודש ואמרי לה פעם אחת בשנה ואמרי לה פעם אחת בשבוע ואמרי לה פעם אחת ביובל ואמרי לה פעם אחת בעולם
Hebrew: Wikisource Talmud Bavli (CC-BY-SA) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
7
On the words
הנשמות אומרים שירה
How it connects
The souls of the righteous are stored beneath the Throne of Glory; the note cites it on the source of the souls.our note
The source
Shabbat 152b:13שבת קנ״ב ב:י״גSefaria (opens in a new tab)
אֲמַר לֵקהּ הָהוּא מִינָא לְרַבִּי אֲבָהוּ: אָמְרִיתוּ נִשְׁמָתָן שֶׁל צַדִּיקִים גְּנוּזוֹת תַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד. אוֹבָא טַמְיָא, הֵיכָא אַסְּקֵיהּ לִשְׁמוּאֵל בִּנְגִידָא? אֲמַר לֵקהּ: הָתָם בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הֲוָה, דְּתַנְיָא: כׇּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ גּוּפוֹ קַיָּים, וְנִשְׁמָתוֹ עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת. לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הַגּוּף בָּטֵל
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
8
On the words
והי׳ מדי חודש בחדשו
How it connects
Kehot’s marei makom for these words (its note is below).
Kehot’s note
ישעי׳ סוס״י סו.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
9
On the words
והיה מדי חודש בחדשו
How it connects
“And it shall be, from New Moon to New Moon and from Shabbos to Shabbos, all flesh shall come to bow before Me.” Chassidus uses it for the souls' periodic ascent from the lower to the upper Gan Eden.our note
The source
Isaiah 66:23ישעיהו ס״ו:כ״גSefaria (opens in a new tab)
22כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עֹמְדִים לְפָנַי נְאֻם־ה׳ כֵּן יַעֲמֹד זַרְעֲכֶם וְשִׁמְכֶם: 23וְהָיָה מִדֵּי־חֹדֶשׁ בְּחׇדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כׇל־בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְפָנַי אָמַר ה׳ 24וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכׇל־בָּשָׂר:
22… make, shall remain before Me, saith the LORD, so shall your seed and your name remain. 23And it shall come to pass, that from one new moon to another, and from one sabbath to another, shall all flesh come to worship before Me, Saith the LORD. 24And they shall go forth, and look Upon the carcasses of the men that have rebelled …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
10
On the words
שו״ה שיר — דוקא
How it connects
That discourse explains the nature of song and why ascent comes through song.our note
Where the note points
Torah Ohrתורה אור
discourse beginning “Veshem Achiv Yuval” · not yet checked
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Likkutei Torahלקוטי תורה
first discourse on Shir HaShirim, ch. 3 · not yet checked
Our explanationAnother explanation of song as the vehicle of ascent.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
ע׳ תו״א ד״ה ושם אחיו יובל. ובד״ה שה״ש הא׳ פ״ג. [כ].
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
11
On the words
כל בעלי השיר יוצאין בשיר
How it connects
The Mishnah rules that animals wearing a ring (shir) may go out with it and be led by it on Shabbos. The Alter Rebbe reads shir as song: all ascent is by song.our note
The source
Shabbat 51b:8–10שבת נ״א ב:ח׳-י׳Sefaria (opens in a new tab)
וְכָל בַּעֲלֵי הַשֵּׁיר יוֹצְאִין בְּשֵׁיר וְנִמְשָׁכִין בְּשֵׁיר. וּמַזִּין עֲלֵיהֶן, וְטוֹבְלָן בִּמְקוֹמָן. גְּמָ׳ מַאי ״נָאקָה בַּחֲטָם״? אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: נָאקְתָּא חִיוָּרְתִּי בִּזְמָמָא דְפַרְזְלָא. ״וְלוּבְדְּקִים בִּפְרוּמְבְּיָא״ — אָמַר רַב הוּנָא: חֲמָרָא לוּבָא בְּפַגֵּי דְפַרְזְלָא.
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · via Sefaria
Kehot’s note
שבת נא, ב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
12
On the words
בלק״א הגדול
How it connects
The editors suggest that the reference is to what is written at the end of that book, in its section of new collected teachings.our note
Where the note points
Likkutei Amarim (the “great” Likkutei Amarim)ליקוטי אמרים
end of the book, in the Likkutim Chadashim
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
אפ״ל כוונתו הק׳ מ״ש לבסוף הס׳ בליקוטים חדשים. [כ].
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
13
On the words
כמבואר בלק״א הגדול
How it connects
It suggests that “the possessors of a shir” are the angels: their ascent is a going out of the limits of their body, while the souls, who have no body (as this maamar explains), need to ascend only because their comprehension is limited.our note
Where the note points
Sefer HaMaamarim Melukatספר המאמרים מלוקט
vol. 6, p. 95: discourse beginning “Basi LeGani” 5730, section 8 and note 48
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Discourse beginning “Shiru LaShem Shir Chadash” (5735)ד״ה שירו לה׳ שיר חדש תשל״ה
unedited transcript
Our explanationIt also brings this reading of the Mishnah about song.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
The Rebbe’s maamar “Basi L’gani” (5730)ד״ה באתי לגני תש״ל
A maamar of the Rebbe, 5730
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
בד״ה באתי לגני תש״ל סעיף ח (נדפס בסה״מ מלוקט ח״ו ע׳ צה) מביא זה, וראה שם בהערה 48 שכאן מבאר (לקמן) שגם עליית הנשמות היא ע״י שיר: ”ואולי יש לומר דזה שארז״ל ”בעלי השיר יוצאין בשיר” ד”בעלי השיר” הם המלאכים [—ראה שם הערה בשולי העמוד] (שנק׳ בשם בהמות וחיות). הוא — כי העלי׳ דמלאכים היא שהם יוצאים מההגבלה דהגוף שמגביל אותם, משא״כ נשמות [שאין להם גוף, כמבואר בלקו״ת ברכה שם] [— כאן]. זה שהם צריכין לעלי׳ הוא לפי שההשגה שלהם מצד עצמה היא בהגבלה. וכמארז״ל הנ״ל שאומר ”יוצאין בשיר” מדבר ביציאה מההגבלה דהגוף [כדוגמת יציאה כפשוטה, שהיא יציאה מהמקום שהי׳ שם (ולא שיוצא מעצמותו)], ועלי׳ זו ד”יוצאין בשיר” היא רק במלאכים (”בעלי השיר”). ולא בנשמות”. עכ״ל שם.
מובא גם בד״ה שירו לה׳ שיר חדש — תשל״ה (הנחה בלתי מוגה).
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
14
On the words
בסידור ערה, ד
How it connects
The Siddur's version reads “on the Mishnah, All that have a shir go out with a shir,” naming the source.our note
Where the note points
Siddur with Chassidic Discourses (Siddur im Dach)סידור עם דברי אלקים חיים
p. 275d
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Sefer HaMaamarim 5633ספר המאמרים תרל״ג
source notes, p. 269
Our explanationThe source notes there discuss the same reference.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
”על ענין המשנה כל בעלי השיר יוצאין בשיר”. וראה בהמ״מ לסה״מ תרל״ג ע׳ רסט.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
15
How it connects
“They go from strength to strength; he appears before G‑d in Zion.” Chassidus reads it as the endless ascent of the souls.our note
The source
Psalms 84:8תהילים פ״ד:ח׳Sefaria (opens in a new tab)
7עֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ גַּם־בְּרָכוֹת יַעְטֶה מוֹרֶה: 8יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל־חָיִל יֵרָאֶה אֶל־אֱלֹקִים בְּצִיּוֹן: 9ה׳ אֱלֹקִים צְבָאוֹת שִׁמְעָה תְפִלָּתִי הַאֲזִינָה אֱלֹקֵי יַעֲקֹב סֶלָה:
7… Baca they make it a place of springs; yea, the early rain clotheth it with blessings. 8They go from strength to strength, every one of them appeareth before God in Zion. 9O LORD God of hosts, hear my prayer; give ear, O God of Jacob. Selah
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

3והטעם מפני ששירת המלאכים נשמעת באזני הנביא וכמ״ש ואשמע אחרי קול רעש גדול1 2 כו׳ בבחי׳ קול ממש וכמ״ש ואשמע את קול כנפיהם3 כקול מים רבים כו׳

The reason is that the song of the angels is heard in the ears of the prophet, as it is written, “And I heard behind me the sound of a great noise…,” in the form of actual sound; and as it is written, “And I heard the sound of their wings, like the sound of many waters…”;

Explanation

The difference is that angelic song is audible: Yechezkel heard it as a real sound, “a great noise” and wings like “many waters.”

ומשמיעים ביראה יחד בקול כו׳ והאופנים ברעש גדול4 כו׳ והיינו לפי שיש להם גופים כמ״ש עושה מלאכיו רוחות.

and “they proclaim in awe, in unison, aloud…,” and “the Ofanim with a great noise…”. That is because they have bodies, as it is written, “He makes His angels winds,

Explanation

The morning blessing before the Shema describes the angels proclaiming “in unison, aloud” and the Ofanim (a class of angels) “with a great noise.” This is possible because angels have bodies, as the verse calls them “winds” and “fire.”

משרתיו אש לוהט5 דלא קאי על הנשמות שלהם שהנשמות הם בעלי שכל והשגות וכמו נשמת האדם שהיא המשכלת ומשגת ולא שייך לקרוא אותם בשם רוחות ואש לוהט

His ministers flaming fire.” This does not refer to their souls, for the souls are possessed of intellect and comprehension, like the soul of man, which reasons and comprehends, and it would not be fitting to call them by the name “winds” and “flaming fire.”

Explanation

The Alter Rebbe argues that the verse cannot mean the angels' souls, since a soul is a thinking, understanding being and would not be called “wind” or “fire.” The words must describe some kind of body.

אלא דקאי על הגופים שלהם וכמ״ש הרמב״ן6 שהמלאכים7 יש להם גוף8 9 10 מיסוד הרוח הפשוט ומיסוד האש הפשוט

Rather, it refers to their bodies, as the Ramban writes, that the angels have a body of the simple element of air and of the simple element of fire.

Explanation

The Ramban writes that angels have bodies made of the simple, spiritual elements of air and fire, not of physical matter. That fits the verse's “winds” and “flaming fire.”

ולכן המלאכים תופסים מקום שיש מלאך גדול11 מלך ת״ק שנ ויש מלאך בשליש העולם כו׳ והיינו הגוף שלהם גדול כ״כ שהוא בחי׳ מקום.

Therefore the angels occupy space: there is a great angel [the size of] a journey of five hundred years, and there is an angel [that is] a third of the world, etc. That is, their body is so large that it is in the category of space.

Explanation

Having bodies, angels occupy space: the Gemara describes an angel whose size is a journey of five hundred years and another that is a third of the world. Their body, however refined, is still a measured, spatial thing.

Paragraph 3 in brief

The paragraph explains why angelic song can be heard: angels have bodies of refined air and fire, and so they occupy space and their song takes the form of sound.

Deeper

The Kehot notes gather opinions on the angels' bodies: the Iggeres HaKodesh says even the angels of Atzilus have a “body,” the Siddur says every angel has matter and form, rooted in the vessels of Z'eir Anpin and Nukva of Atzilus, and they note that the Rambam's denial of angelic bodies must refer to physical bodies only, a question left open in Likkutei Sichos.

Marei mekomos

1
On the words
ואשמע אחרי קול רעש גדול
How it connects
Kehot’s note points to Ezekiel 1:12 for these words.
The source
Ezekiel 1:12יחזקאל א׳:י״בSefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
יחזקאל א, יב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
How it connects
“And I heard behind me the sound of a great noise: ‘Blessed be the glory of G‑d from His place.’” The prophet hears the angels' praise as actual sound. (The Kehot note prints chapter 1, apparently for chapter 3.)our note
The source
Ezekiel 3:12יחזקאל ג׳:י״בSefaria (opens in a new tab)
11וְלֵךְ בֹּא אֶל־הַגּוֹלָה אֶל־בְּנֵי עַמֶּךָ וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹ־נָי ה׳ אִם־יִשְׁמְעוּ וְאִם־יֶחְדָּלוּ: 12וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל בָּרוּךְ כְּבוֹד־ה׳ מִמְּקוֹמוֹ: 13וְקוֹל כַּנְפֵי הַחַיּוֹת מַשִּׁיקוֹת אִשָּׁה אֶל־אֲחוֹתָהּ וְקוֹל הָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם וְקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל:
11… tell them: Thus saith the Lord GOD; whether they will hear, or whether they will forbear.’ 12Then a spirit lifted me up, and I heard behind me the voice of a great rushing: ‘Blessed be the glory of the LORD from His place’; 13also the noise of the wings of the living creatures as they touched one another, and …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
3
On the words
ואשמע את קול כנפיהם
How it connects
Yechezkel hears the Chayos' wings like the sound of many waters: another angelic sound heard by a prophet.our note
The source
Ezekiel 1:24יחזקאל א׳:כ״דSefaria (opens in a new tab)
23וְתַחַת הָרָקִיעַ כַּנְפֵיהֶם יְשָׁרוֹת אִשָּׁה אֶל־אֲחוֹתָהּ לְאִישׁ שְׁתַּיִם מְכַסּוֹת לָהֵנָּה וּלְאִישׁ שְׁתַּיִם מְכַסּוֹת לָהֵנָּה אֵת גְּוִיֹּתֵיהֶם: 24וָאֶשְׁמַע אֶת־קוֹל כַּנְפֵיהֶם כְּקוֹל מַיִם רַבִּים כְּקוֹל־שַׁ־דַּי בְּלֶכְתָּם קוֹל הֲמֻלָּה כְּקוֹל מַחֲנֶה בְּעׇמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן: 25וַיְהִי־קוֹל מֵעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל־רֹאשָׁם בְּעׇמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן:
23… them had two which covered, and that one of them had two which covered, their bodies. 24And when they went, I heard the noise of their wings like the noise of great waters, like the voice of the Almighty, a noise of tumult like the noise of a host; when they stood, they let down their wings. 25For, when there was a voice above the firmament that was over their heads, as they …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
יחזקאל א, כד.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
4
On the words
ומשמיעים ביראה . . ברעש גדול
How it connects
Kehot’s marei makom for these words (its note is below).
Kehot’s note
ברכת יוצר.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
5
On the words
עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט
How it connects
“He makes His angels winds, His ministers flaming fire.” The Alter Rebbe reads it as describing the angels' bodies.our note
The source
Psalms 104:4תהילים ק״ד:ד׳Sefaria (opens in a new tab)
3הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו הַשָּׂם־עָבִים רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל־כַּנְפֵי־רוּחַ: 4עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט: 5יָסַד־אֶרֶץ עַל־מְכוֹנֶיהָ בַּל־תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד:
3… the waters, who makest the clouds Thy chariot, who walkest upon the wings of the wind; 4Who makest winds Thy messengers, the flaming fire Thy ministers. 5Who didst establish the earth upon its foundations, that it should not be moved for ever and ever;
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Where the note points
Likkutei Torahלקוטי תורה
Shir HaShirim, discourse beginning “Shinayich,” ch. 3 (36b–c) · not yet checked
Our explanationAnother discussion of this verse and the angels' bodies of wind and fire.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
תהלים קד, ד. וע׳ לק׳ שה״ש ד״ה שניך פ״ג (לו, ב-ג). [כ].
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
6
On the words
וכמ״ש הרמב״ן
How it connects
Torah Ohr also brings the Ramban's statement that angels have bodies of simple air and fire.our note
Where the note points
Torah Ohrתורה אור
4a · not yet checked
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Tanyaתניא
ch. 40
אך כל זמן שלא חזר ולמד דבר זה לשמה, אין לימודו עולה אפילו בי׳ ספירות המאירות בעולם היצירה והעשיה, כי הספירות הן בחינת אלהות, ובהן מתלבש ומתייחד אור אין סוף ברוך הוא ממש, ״ובלא דחילו ורחימו לא יכלא לסלקא ולמיקם קדם ה׳״, כמו שכתוב בתיקונים, רק לימודו עולה להיכלות ומדורין שהן חיצוניות העולמות שבהן עומדים המלאכים; וכמו שכתב הרב חיים ויטאל זכרונו לברכה בשער הנבואה פרק ב׳, שמהתורה שלא בכוונה – נבראים מלאכים בעולם היצירה, ומהמצות בלי כוונה – נבראים מלאכים בעולם העשייה, וכל המלאכים, הם בעלי חומר וצורה. אבל תורה שלא לשמה ממש, כגון להיות תלמיד חכם וכהאי גוונא, אינה עולה כלל למעלה אפילו להיכלות ומדור המלאכים דקדושה, אלא נשארת למטה בעולם הזה הגשמי שהוא מדור הקליפות; הגהה כמו שכתוב בזהר חלק ג׳ דף ל״א ﬠמוד ב׳ ודף קכ״א …
Our explanationTanya chapter 40 discusses the angels' bodies and their spiritual “matter.”
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Bereishis, vol. 3, p. 556b
Our explanationOr HaTorah quotes the Ramban's wording from the end of Shaar HaGemul.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Torah Ohr, Bereishis, maamar 4בתו״א ד, א
page 4a, ¶6
ביניהם הפסק עוד מדרגה אחרת לכן נתהוו הבע״ח גופם ונפשם החיונית בבת אחת כנ״ל. משא״כ המדבר רחוק בדילוג הערך מהצומח ולכן לא הי׳ יכול לצאת עם הגוף כאחד:
Therefore they can be joined together, that is, they can come into being at once, since the level of the vegetative is adjacent to the level of the animal, with no further level interrupting between them.
Read it here
Kehot’s note
בסוף שער הגמול. מובא גם בתו״א ד, א. ראה תניא פרק מ. ראה לשון הרמב״ן באוה״ת בראשית כרך ג תקנו, סע״ב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
7
On the words
המלאכים . . לפי שיש להם גופים . . וכמ״ש הרמב״ן
How it connects
The note cites it for the view that even the angels of Atzilus have a “body.”our note
Where the note points
Tanya (Iggeres HaKodesh)תניא, אגרת הקודש
Epistle 20
איהו וחיוהי חד, איהו וגרמוהי חד בהון. (פירוש, עשר ספירות דאצילות; חיוהי הן האורות, ו״גרמוהי״ הן הכלים, שכולן אלקות, מה שאין כן בבריאה יצירה עשיה כו׳). וצריך להבין היטב, איך ה״אין סוף״ חד עם ״גרמוהי״ הן הכלים, הרי הכלים הן בבחינת גבול ותכלית, כמו שכתוב בעץ חיים. אמנם, הכוונה היא, לומר שהן אלקות לברוא יש מאין כמו ה״אין סוף״, ולא בבחינת השתלשלות עילה ועלול לבד. ומה שכתב הרמ״ק ענין השתלשלות עילה ועלול, וכן הוא בזוהר הקדוש פרשת בראשית, היינו, בהשתלשלות הספירות בספירות עצמן (בבחינת הכלים), שנקראות ״בלי מה״ בספר יצירה, שאינן בבחינת יש ומהות מושג, וכמו ה״אין סוף״ דלית מחשבה תפיסא ביה כלל, וכמו שכתוב: ״ופני לא יראו״. ונבואת משה רבינו עליו השלום והשגתו, היתה מפרק עליון דנצח ד״זעיר אנפין״. ובהשתלשלות העלול הוא מוקף מהעילה, ובטל במציאות אצלו כזיו השמש …
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Torah Ohrתורה אור
4b · not yet checked
Our explanationAnother place where the Ramban's statement is brought.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Likkutei Torahלקוטי תורה
98a
ואשמע את קול כנפיהם כקול מים רבים כו׳ ומשמיעים ביראה יחד בקול כו׳ והאופנים ברעש גדול כו׳ והיינו לפי שיש להם גופים כמ״ש עושה מלאכיו רוחות. משרתיו אש לוהט דלא קאי על הנשמות שלהם שהנשמות הם בעלי שכל והשגות וכמו נשמת האדם שהיא המשכלת ומשגת ולא שייך לקרוא אותם בשם רוחות ואש לוהט אלא דקאי על הגופים שלהם וכמ״ש הרמב״ן שהמלאכים יש להם גוף מיסוד הרוח הפשוט ומיסוד האש הפשוט ולכן המלאכים תופסים מקום שיש מלאך גדול מלך ת״ק שנ ויש מלאך בשליש העולם כו׳ והיינו הגוף שלהם גדול כ״כ שהוא בחי׳ מקום. ולכן השירה שלהם מתלבשת בחי׳ קול עד שנשמעת לאזני הנביא. משא״כ שירת המלאכים אינן נשמעות לפי שאינן בבחי׳ התלבשות הגוף כלל. ולכן אין השירה מתלבשת בבחי׳ קול רק היא בבחי׳ שכל והשגה ולכן לא דיברו הנביאים ממנה. …
The reason is that the song of the angels is heard in the ears of the prophet, as it is written, “And I heard behind me the sound of a great noise…,” in the form of actual sound; and as it is written, “And I heard the sound of their wings, like the sound of many waters…”;
Our explanationThis points to the present passage itself, where the Ramban is cited for the angels' bodies of simple air and fire.
Read it here
Likkutei Sichosלקוטי שיחות
vol. 9, p. 405
Our explanationIt assembles the sources on angels' bodies and says the Rambam's denial must mean a physical body, leaving the question open.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Bereishis, vol. 3, p. 556a
Our explanationIt refers to the Siddur's statement that every angel has matter and form like soul and body, rooted in the vessels of Z'eir Anpin and Nukva of Atzilus.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Siddur with Chassidic Discourses (Siddur im Dach)סידור עם דברי אלקים חיים
Shaar Kerias Shema, discourse beginning “Lehavin HaHefresh bein Kerias Shema LiShemoneh Esreh”
Our explanationIt states that every angel has matter and form like soul and body, whose root is in the vessels of Z'eir Anpin and Nukva of Atzilus that become a soul for the ten Sefiros of Beriah, Yetzirah and Asiyah.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Etz Chaimעץ חיים
by Rabbi Chaim Vital, from the Arizal
The central work of the Arizal’s Kabbalah, in gates (she’arim).
Torah Ohr, Bereishis, maamar 4בתו״א ד, ב
page 4b, ¶15
שנק׳ בשם חי כמ״ש בחוה כי היא הית׳ אם כל חי וגם החכ׳ נק׳ חיה כדכתיב והחכמה תחי׳ כו׳.
And in the analogue above: Malchus is called "inanimate," and Z'eir Anpin of Atzilus, which is the emotive attributes, is called "vegetative," meaning that it grows from the supernal Imma, which is the level of the supernal intellect, called by the name "living,"
Read it here
Siddur im Dachסידור עם דא״ח
by the Alter Rebbe
The Alter Rebbe’s siddur with his Chassidic discourses on the prayers.
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
אפילו דאצילות (אגה״ק ס״ך). ראה ע״ח ש״נ פ״ח. וראה ג״כ פרדס שער כד פי״א. פט״ו. וכמש״כ הרמב״ן — (הובא בתו״א ד, ב. לקו״ת צח, א). ומש״כ הרמב״ם בהל׳ יסוה״ת פ״ב, ה״ג (הובא ברמב״ן סוף שער הגמול) ובמו״נ ח״א פמ״ט, עכצ״ל ששולל גוף גשמי. וראה מורה נבוכים ח״ב פ״ו. ובפרדס שער ו, פ״ו. ועדיין צ״ע. — לקו״ש ח״ט ע׳ 405.
באוה״ת בראשית כרך ג תקנו, א ומציין לסידור שער הק״ש בד״ה להבין ההפרש בין ק״ש לשמו״ע ”כי כל מלאך יש לו חומר וצורה כמו נפש וגוף, וגם נתבאר ששרש התהוותן הוא מבחי׳ כלים דזו״נ דאצי׳ שנעשי׳ נשמה לע״ס דבי״ע” ע״ש.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
8
On the words
המלאכים יש להם גוף
How it connects
Cited in the Kehot note for the angels having a kind of body.our note
The source
Sefer Etz Chaim 50:9–10עץ חיים נ׳:ט׳-י׳Sefaria (opens in a new tab)
… דאופני קודש דעשיה ואחר הי"ג שנה נכנסים הטו"ר שברוח דיצירה הנקרא עולם המלאכים לכן היצ"ט ויצה"ר נקרא מלאכים ממש שהם רוח טוב ורוח רע כמ"ש עושה מלאכיו רוחות כי האדם עצמו הוא נפש הטוב מאופנים הנ"ל השורה על הגוף דאדמה דד' יסודין לכן נק' אדם לשון אדמה אך הרוח נקרא יצה"ט שהוא מעולם היצירה מהטוב שבהם שהם רקיעים של היצירה ורוח רע של יצה"ר משמרי היצירה נמצא כי האדם הוא הנפש דאופנים והתחלת יצה"ר הנכנס כשנולד הוא נפש היסודין והיצה"ט שהוא רוח טוב דיצירה נכנס אחר י"ג שנים ואז נכנס ג"כ הרוח היצה"ר כנ"ל: עולם הגלגלים הוא י' גלגלים הנקרא שמים וד' יסודות הנקרא ארץ ויש לשניהן חומר וצורה ר"ל גוף ונפש וחומר של שניהן הוא פשוט לבדו …
The living (animal existence) is more internal, and it is from the side of wind (air) that is found in the four elements. But it [also] has the essence (nefesh) of construction (inanimate existence) in it, as well as the essence of growth (plant existence). But added on is the internal essence, which is called the animal essence. And some call it the essence of movement, since it is willful, and not natural (automatic) like growing (plant life), as mentioned above. And in the books, this is called the second essence and is divided into two powers, the external and the internal. The external is [further] divided into two powers, sense and movement. Sense is divided into the five senses, and …
Hebrew: Sefer Etz Chaim (Public Domain) · English: Sefaria Community Translation (CC0) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
9
On the words
המלאכים יש להם גוף
How it connects
Cited in the Kehot note, with chapter 15 of the same gate, on the nature of the angels' “body.”our note
The source
Pardes Rimmonim 24:15–16פרדס רמונים כ״ד:ט״ו-ט״זSefaria (opens in a new tab)
… עוד בארו המפרשים שכל מלאך שסוף שמו אל כמו מיכאל יניקתו מצד ספי' החסד, וכל שם שסופו י"ה יניקתו מצד הת"ת, וכל שם שסופו ן' פשוטה יניקתו מצד הגבורה ואין לחפש אחריהם שכולם יוצאים מהפסוקים. אמנם יש להם סמך בפסוק ע"ד המספר וכיוצא בו. ושאר שמות שאין להם סימן מאלו הג' יוצאים מהפסוקים עכ"ל. עוד למדנו בתקונים שיניקת המלאכים מספירות ידועות ופעולתם כפעולות הספירות ושמם על שם הספי' כמו גבריאל על שם הגבורה וכן חסדיאל ע"ש החסד וכן אהביא"ל ע"ש החסד הנקרא אהבה. וכן ע"ש כל שאר הפעולות. והטעם מפני שעשר מאורות מתפשטים מבריאה אל היצירה וע"י המאורות הפעולות נפעלות כמבואר בשער אבי"ע. והנה מי' מאורות אלו מתפשטות בריאת המלאכים. לכן הם …
Hebrew: Pardes Rimonim (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
10
On the words
המלאכים יש להם גוף
How it connects
The Rambam writes that angels have no body; the Kehot note says he must mean that they have no physical body.our note
The source
Mishneh Torah, Foundations of the Torah 2:3משנה תורה, הלכות יסודי התורה ב׳:ג׳Sefaria (opens in a new tab)
… וְאֵין גָּלְמָם כִּשְׁאָר גְּלָמִים וְלֹא צוּרָתָם כִּשְׁאָר צוּרוֹת. וּמֵהֶן בְּרוּאִים צוּרָה בְּלֹא גּלֶם כְּלָל וְהֵם הַמַּלְאָכִים. שֶׁהַמַּלְאָכִים אֵינָם גּוּף וּגְוִיָּה אֶלָּא צוּרוֹת נִפְרָדוֹת זוֹ מִזּוֹ:
All that which the Holy One, blessed is He! created in His world, is divided into three types: (a) Composite creatures of matter and form; they are beings which undergo constant changes, as the bodies of man, beasts, plants and minerals; (b) Composite beings of matter and form which do not undergo changes of either body or form as the former, but their forms remain forever set in their body unchanged; they are: the planets and the stars around them; their matter is unlike other matter and their forms are unlike other forms; (c) Beings possessed of forms but of no matter whatever; they are the angels; for the angels are incorporeal but varied forms.
Hebrew: Torat Emet 363 (Public Domain) · English: Mishnah Torah, Yod ha-hazakah, trans. by Simon Glazer, 1927 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
11
On the words
שיש מלאך גדול מהלך ת״ק שנה ויש מלאך בשליש העולם
How it connects
The Gemara describes the enormous size of the Chayos, measured in journeys of five hundred years, cited for the spatial size of angels.our note
The source
Chagigah 13aחגיגה י״ג אSefaria (opens in a new tab)
Chullin 91bחולין צ״א בSefaria (opens in a new tab)
Where the note points
Likkutei Torahלקוטי תורה
Ha'azinu (74d)
צבאות הוא ענין אות הוא בצבא שלו דהיינו שכל צבאי צבאות שלמטה אלף אלפים לגדוד א׳ ולגדודיו אין מספר כו׳ כולם הם מתהוים ומקבלים חיות רק מאות א׳ וכמ״ש בהבראם בה׳ בראם והה׳ הוא אות קלילא דלית ביה ממשא כמבואר באקדמות ופי׳ אתא קלילא היינו שההבל הלב מתלבש בה הוא מועט יותר מבכל האותיות כי הנה ה׳ מוצאות הפה אחה״ע מהגרון בומ״ף מהשפתים גיכ״ק מהחיך כו׳ ואותיות אחה״ע הם קלים יותר מכל האותיות דהיינו שההבל שבהם הוא במיעוט יותר מבשארי האותיות כמו גיכ״ק מהחיך יש בהם יותר מבחי׳ ההבל כו׳ ואות ה׳ הוא שההבל בה מועט יותר גם מאותיות אח״ע לכן נקראת אתא קלילא פי׳ שקל לדבר אותה משום דלית בה מששא דזוטר מאד ההבל שבה. ועד״מ זה יובן למעלה שיש בחי׳ הבל המתלבש בהאותיות כמ״ש בזהר הרקיע פ׳ תזריע …
Our explanationThe passage speaks of the countless hosts of angels, all brought into being from a single letter of G‑d's speech, which frames the angels' vast but finite size.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Torah Ohr, Yisro, maamar 10לעיל האזינו (עד, ד
page 74d, ¶28
בחי׳ יש אבל מבחי׳ א״ס ב״ה שאין לו סוף וכו׳ לא נמשך להם התפעלות כלל. ולכן אמרו ערב רב אלהים אשר ילכו לפנינו שיראוהו בעין גשמי:
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
ראה חגיגה יג, א. וראה ג״כ חולין צא, ב.
ע׳ לעיל האזינו (עד, ד). וש״נ. [כ].
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

4ולכן השירה שלהם מתלבשת בחי׳ קול עד שנשמעת לאזני הנביא.1 משא״כ שירת המלאכים אינן נשמעות לפי שאינן בבחי׳ התלבשות הגוף כלל.

Therefore their song is clothed in the form of sound, until it is heard by the ears of the prophet. The song of the angels [apparently: souls], however, is not heard, because they are not in a state of being clothed in a body at all.

Explanation

Because angels have bodies, their song takes on sound and a prophet can hear it. The second sentence, as printed, speaks of “the song of the angels,” but the argument requires that it apparently read “the song of the souls,” which is not heard because souls have no body.

ולכן אין השירה מתלבשת בבחי׳ קול רק היא בבחי׳ שכל והשגה ולכן לא דיברו הנביאים ממנה.

Therefore their song is not clothed in the form of sound; it is only in the form of intellect and comprehension. That is why the prophets did not speak of it.

Explanation

The souls' song is pure understanding and grasp of G‑dliness, not sound. That is why the prophets, who heard sounds from on high, never describe it.

Paragraph 4 in brief

This answers the question of paragraph 2: souls sing, but their song is intellectual and soundless, so Scripture records only the audible song of the angels.

Deeper

A later discourse cited in the note adds that angels are rooted in the Name Elokim, the vessels, which are measured and limited, while souls are rooted in the Name Havayah, the lights, which are beyond measure.

Marei mekomos

1
On the words
ולכן השירה שלהם . . שנשמעת לאזני הנביא
How it connects
It adds that the angels are rooted in the Name Elokim, the level of vessels, which are measured and limited, whereas souls are rooted in the Name Havayah, the lights, which are not.our note
Where the note points
The Rebbe’s maamar “בשעה שעלה” (5721)ד״ה בשעה שעלה תשכ״א
A maamar of the Rebbe, 5721
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Sefer HaMaamarim 5653 and 5654ספר המאמרים תרנ״ג ותרנ״ד
same places
Our explanationThey also take up this point in their reworking of this passage.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
בד״ה בשעה שעלה תשכ״א מוסיף תוספות ביאור: ”לפי שהמלאכים שרשם משם אלקים בחי׳ הכלים, הרי הכלים הם במדידה והגבלה, משא״כ הנשמות ששרשם משם הוי׳ בחי׳ האורות הרי האורות אינם במדידה והגבלה” ע״ש. ובסה״מ תרנ״ג ותרנ״ד שם.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

5וכיוצא בזה מצינו לענין ראיה שהמלאכים נראים ונגלים לעיני בשר זכי הראות כמו באברהם ו ירא והנה שלשה1 2 כו׳ לפי שיש להם גופים ויכולים להתלבש עד שיתגלו ויתראו משא״כ הנשמות3

Similarly we find regarding sight: the angels are seen and revealed to eyes of flesh whose vision is pure, as with Avraham, “And he saw, and behold, three…,” because they have bodies and can be clothed until they are revealed and become visible; which is not so of the souls.

Explanation

The same holds for sight: angels can appear to people with pure vision, as the three angels appeared to Avraham as men. Souls cannot, since they have no body to clothe themselves in.

וזהו ענין שאומרים בש״ע וקדושים בכל יום יהללוך סלה שמתחלה אומרים סדר קדושה4 של המלאכים איך שאומרים קדוש וברוך5 וימלוך6 7 ואח״כ אומרים עוד וקדושים בכל יום כו׳

This is the meaning of what we say in the Shemoneh Esreh, “And holy ones praise You every day, selah”: first we say the order of Kedushah of the angels, how they say “Holy,” “Blessed,” and “He shall reign,” and afterwards we say further, “And holy ones every day…,”

Explanation

The Kedushah of the Amidah first quotes the angels' praises, “Holy” (Yeshayahu), “Blessed” (Yechezkel) and “He shall reign” (Psalms), and then adds “And holy ones praise You every day, selah.” The Alter Rebbe reads the second phrase as the praise of the souls.

על הנשמות ואומרים כסדר ממטה למעלה תחלה קדושת המלאכים שהם בבחי׳ מקום וזמן שמאחר שהם בבחי׳ מקום מהלך ת״ק שנ ושליש העולם כו׳ הרי הם ג״כ בבחי׳ זמן שהמקום והזמן שניהם הם נבראים בבחינה אחד.

concerning the souls. We say them in order, from below upward: first the Kedushah of the angels, who are within space and time; for since they are within space, [the extent of] a journey of five hundred years and a third of the world, etc., they are also within time, for space and time are both created in a single aspect.

Explanation

The order goes from lower to higher: first the angels, then the souls. Angels exist in space, and since space and time are created together as one, they exist in time as well.

ולכן יש להם עת קבוע לומר שיר8 כידוע משא״כ הנשמות אין להם בחי׳ זמן ומקום אלא בכל יום תמיד יהללוך וגם סלה בלי הפסק:9 10

Therefore they have a fixed time to say song, as is known; whereas the souls have no aspect of time and space, but rather “every day” they constantly “praise You,” and also “selah,” without interruption.

Explanation

So the angels sing only at set times, as the Gemara says. Souls, beyond space and time, praise “every day,” and selah, which the Sages read as “without end,” means their praise never stops.

Paragraph 5 in brief

The paragraph extends the contrast to sight and to time: angels, having bodies, can be seen and sing at fixed times, while souls, without bodies, are invisible and praise G‑d unceasingly, as the Kedushah itself shows.

Deeper

Or HaTorah notes a difficulty: elsewhere angels are said not to say “He shall reign,” since Malchus is rooted in Asiyah and angels are of Beriah and Yetzirah, yet this maamar lists “He shall reign” in the angels' Kedushah. The notes also bring a later explanation that angels come from the outer dimension of the vessels, while souls come from their inner dimension, one with the essence of the light.

Marei mekomos

1
On the words
וירא והנה שלשה
How it connects
“He lifted his eyes and saw, and behold, three men…”: the angels who visited Avraham appeared as men.our note
The source
Genesis 18:2בראשית י״ח:ב׳Sefaria (opens in a new tab)
1וַיֵּרָא אֵלָיו ה׳ בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח־הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם: 2וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרׇץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה: 3וַיֹּאמַר אֲדֹ־נָי אִם־נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל־נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ:
1… terebinths of Mamre, as he sat in the tent door in the heat of the day; 2and he lifted up his eyes and looked, and, lo, three men stood over against him; and when he saw them, he ran to meet them from the tent door, and bowed down to the earth, 3and said: ‘My lord, if now I have found favour in thy sight, pass not away, …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
בראשית יח, ב. וראה ברש״י שם.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
On the words
ו ירא והנה שלשה
How it connects
Rashi explains that the three were angels, each sent on a single mission. The Kehot note points to it.our note
The source
Rashi on Genesis 18:2רש"י על בראשית י״ח:ב׳Sefaria (opens in a new tab)
1… אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא, יוֹם שְׁלִישִׁי לְמִילָתוֹ הָיָה, וּבָא הַקָּבָּ"ה וְשָׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ (בבא מציעא פ"ו): 2והנה שלשה אנשים. אֶחָד לְבַשֵּׂר אֶת שָׂרָה וְאֶחָד לַהֲפֹךְ אֶת סְדוֹם וְאֶחָד לְרַפְּאוֹת אֶת אַבְרָהָם, שֶׁאֵין מַלְאָךְ אֶחָד עוֹשֶׂה שְׁתֵּי שְׁלִיחֻיּוֹת (בראשית רבה). תֵּדַע לְךָ, שֶׁכֵּן כָּל הַפָּרָשָׁה הוּא מַזְכִּירָן בִּלְשׁוֹן רַבִּים וַיֹּאכֵלוּ, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, וּבַבְּשׂוֹרָה נֶאֱמַר וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ, וּבַהֲפִיכַת סְדוֹם הוּא אוֹמֵר כִּי לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת דָּבָר לְבִלְתִּי הָפְכִּי, וּרְפָאֵל שֶׁרִפֵּא אֶת אַבְרָהָם הָלַךְ מִשָּׁם לְהַצִּיל אֶת לוֹט; הוּא שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי כְהוֹצִיאָם אֹתָם הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ, לָמַדְתָּ שֶׁהָאֶחָד הָיָה מַצִּיל (בראשית … 3יושב. ישב כְּתִיב, בִּקֵּשׁ לַעֲמֹד, אָמַר לוֹ הַקָּבָּ"ה שֵׁב וַאֲנִי אֶעֱמֹד, וְאַתָּה סִימָן לְבָנֶיךָ שֶׁעָתִיד אֲנִי …
2והנה שלשה אנשים AND BEHOLD THREE MEN — one to announce to Sarah the birth of a son, one to overthrow Sodom, and one to cure Abraham, for one angel does not carry out two commissions (Genesis Rabbah 50:2). You may know that this is so because throughout this section it (Scripture) mentions them in the plural — “and they ate” (Genesis 18:8), “and they said unto him” (Genesis 18:9) — whilst in the case of the announcement it states, (Genesis 18:10) “And he said, I will certainly return unto thee”, and with regard to the overthrow of Sodom it says (Genesis 19:22) “For “I” cannot do anything” and (Genesis 19:21) “that “I” will not overthrow [the city]”. Raphael who healed Abraham went thence to …
Hebrew: Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934 (Public Domain) · English: Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
3
On the words
להתלבש עד שיתגלו ויתראו משא״כ הנשמות
How it connects
There a long explanation traces the difference to the source: angels come from the outer dimension of the vessels, mere revelation, and so can be clothed; souls come from the inner dimension of the vessels, truly one with the essence of the light, and so are free of all matter and body.our note
Where the note points
Sefer HaMaamarim 5653 and 5654ספר המאמרים תרנ״ג ותרנ״ד
same places
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
בסה״מ שם יש כאן ביאור ארוך בענין שרש ההפרש בין נשמות למלאכים הוא מצד שרשן ומקורן ומסיים: ”דמלאכים שרשן מהאור וחיות דחיצונית הכלים שהוא רק בחי׳ הגילוי לבד, ולכן ה״ה באים בבחי׳ התלבשות. משא״כ הנשמות שהם מפנימיות הכלים שמיוחדים ממש עם עצמות האור כנ״ל ה״ה מופשטים מכל בחי׳ חומר וגוף” ע״ש.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
4
On the words
קדוש
How it connects
“Holy, holy, holy”: the Serafim's praise, the first verse of the Kedushah.our note
The source
Isaiah 6:3ישעיהו ו׳:ג׳Sefaria (opens in a new tab)
2שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף: 3וְקָרָא זֶה אֶל־זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה׳ צְבָאוֹת מְלֹא כׇל־הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ: 4וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים מִקּוֹל הַקּוֹרֵא וְהַבַּיִת יִמָּלֵא עָשָׁן:
2… covered his face and with twain he covered his feet, and with twain he did fly. 3And one called unto another, and said: Holy, holy, holy, is the LORD of hosts; The whole earth is full of His glory. 4And the posts of the door were moved at the voice of them that called, and …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
5
On the words
וברוך
How it connects
“Blessed be the glory of G‑d from His place”: the second verse of the Kedushah.our note
The source
Ezekiel 3:12יחזקאל ג׳:י״בSefaria (opens in a new tab)
11וְלֵךְ בֹּא אֶל־הַגּוֹלָה אֶל־בְּנֵי עַמֶּךָ וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹ־נָי ה׳ אִם־יִשְׁמְעוּ וְאִם־יֶחְדָּלוּ: 12וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל בָּרוּךְ כְּבוֹד־ה׳ מִמְּקוֹמוֹ: 13וְקוֹל כַּנְפֵי הַחַיּוֹת מַשִּׁיקוֹת אִשָּׁה אֶל־אֲחוֹתָהּ וְקוֹל הָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם וְקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל:
11… tell them: Thus saith the Lord GOD; whether they will hear, or whether they will forbear.’ 12Then a spirit lifted me up, and I heard behind me the voice of a great rushing: ‘Blessed be the glory of the LORD from His place’; 13also the noise of the wings of the living creatures as they touched one another, and …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
6
On the words
סדר קדושה של המלאכים . . קדוש וברוך וימלוך
How it connects
Or HaTorah writes that angels do not say “He shall reign,” since Malchus dwells in Asiyah and angels are of Beriah and Yetzirah, but notes that this very maamar says the angels do say it.our note
Where the note points
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Parshas Pinchas, vol. 6, p. 1947
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
באוה״ת פ׳ פנחס כרך ו ע׳ א׳תתקמז כ׳: ”טעם שמלאכים אין אומרים ימלוך משום דמל׳ מקננא בעשי׳ והמלאכים הם בריאה ויצירה. ובתורת חנוכת בהמ״ד דלאדי ע״פ מזמור שיר חנוכת [— הכוונה לכאן] ראיתי כ׳ דמלאכים אומרים ימלוך” עכ״ל.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
7
On the words
וימלוך
How it connects
“G‑d shall reign forever”: the third verse of the Kedushah.our note
The source
Psalms 146:10תהילים קמ״ו:י׳Sefaria (opens in a new tab)
9ה׳ שֹׁמֵר אֶת־גֵּרִים יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת: 10יִמְלֹךְ Havayah לְעוֹלָם אֱלֹקַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּ־קָהּ:
9… He upholdeth the fatherless and the widow; But the way of the wicked He maketh crooked. 10The LORD will reign for ever, Thy God, O Zion, unto all generations. Hallelujah.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
8
On the words
יש להם עת קבוע לומר שירה
How it connects
The Gemara says that Israel sing at every hour, while the ministering angels sing only once a day, or by other opinions once a week, a month, a year, or even once in all time.our note
The source
Chullin 91b:13–14חולין צ״א ב:י״ג-י״דSefaria (opens in a new tab)
(בראשית לב, כז) ויאמר שלחני כי עלה השחר אמר לו גנב אתה או קוביוסטוס אתה שמתיירא מן השחר אמר לו מלאך אני ומיום שנבראתי לא הגיע זמני לומר שירה עד עכשיו מסייע ליה לרב חננאל אמר רב דאמר רב חננאל אמר רב שלש כתות של מלאכי השרת אומרות שירה בכל יום אחת אומרת קדוש ואחת אומרת קדוש ואחת אומרת קדוש ה' צבאות
Hebrew: Wikisource Talmud Bavli (CC-BY-SA) · via Sefaria
Kehot’s note
ראה חולין צא, ב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
9
On the words
סלה בלי הפסק
How it connects
Kehot’s note points to Eruvin 4a for these words.
The source
Eruvin 4aעירובין ד׳ אSefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
עירובין ד, א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
10
On the words
וגם סלה בלי הפסק
How it connects
The Gemara teaches that wherever “netzach,” “selah” or “va'ed” is said, it means without interruption forever. The Kehot note prints folio 4a, apparently for 54a.our note
The source
Eruvin 54a:12–13עירובין נ״ד א:י״ב-י״גSefaria (opens in a new tab)
רָבָא אָמַר מֵהָכָא: ״תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ סֶּלָה״, אֵימָתַי תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ — בִּזְמַן שֶׁאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ סֶּלָה. רָבָא רָמֵי: כְּתִיב ״תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ״. וּכְתִיב ״וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ סֶּלָה״. זָכָה — תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לוֹ. לֹא זָכָה — וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ סֶּלָה.
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

The descent of the soul and the Sanctuary ¶6

6ב אך המלאכים שאמרו מה אנוש1 כו׳ עם היות שידעו שמעלת ומדרגת הנשמות היא מאד נעלה ממעלתם ומדרגתם כנ״ל עכ״ז הרי הנשמה כמות שהיא היא בלי התלבשות גוף כלל.

2. But the angels who said “What is man…”: although they knew that the stature and level of the souls is very much higher than their own stature and level, as said above, nevertheless, the soul as it is [in itself] is without being clothed in a body at all.

Explanation

The second section returns to the angels' accusation. The angels knew the soul is higher than they are, but that is true of the soul in itself, before it enters a body.

אך על ירידתה להתלבש בגוף בעוה״ז אמרו מה אנוש כי מצד הגוף מוכן האדם לחטא וע״כ אמרו שתנתן להם התורה שיש להם ג״כ גוף ונפש והגוף רוחני.

But concerning its descent to be clothed in a body in this world, they said “What is man,” for because of the body man is prone to sin. Therefore they said that the Torah should be given to them, for they too have a body and a soul, and the body is spiritual.

Explanation

Their objection was to the soul's descent into a physical body, which makes a person liable to sin. They argued that the Torah belonged with them, who also have body and soul but whose body is spiritual and does not drag them down.

ותשובת הקב״ה היה שנצרך להיות הנשמה שמפנימית העולמות שהיא מצד עצמה מופשטת מחומר גופני לגמרי ושתרד דוקא בגוף גשמי ממש שעי״ז יהיה דירה בתחתונים2 3 4 5 משא״כ במלאכים.6

And the answer of the Holy One, blessed be He, was that it was necessary that the soul, which is from the inner dimension (pnimiyus) of the worlds and which in itself is utterly abstract from bodily matter, should descend specifically into an actual physical body, so that through this there would be a dwelling place among the lower realms; which is not so with the angels.

Explanation

G‑d's answer: the whole point is that the soul, drawn from the innermost level of the worlds and itself free of all matter, must come down into a truly physical body. Only in this way does G‑d have a “dwelling place among the lower realms,” which angels, with their refined bodies, cannot provide.

(ועמ״ש מזה בד״ה וייצר7 ה׳ אלקים את האדם עפר8 כו׳ והבהמ״ק נעשה ג״כ מדברים גשמיים והיה בו גילוי9 מבחינה שלמעלה מהשתלשלות ועמ״ש בדבור השני שע״פ מזמור שיר חנוכת)

(And see what is written on this in the discourse beginning “And G‑d, Elokim, formed man, dust…”. And the Beis HaMikdash too was made of physical things, and in it there was a revelation from a level that is above the chain of descending worlds (hishtalshelus). And see what is written in the second discourse on “A psalm, a song for the dedication.”)

Explanation

The parenthesis refers to a discourse in Torah Ohr on the forming of Adam from dust. It adds that the Beis HaMikdash likewise was built of physical materials and yet revealed a level above the whole chain of descending worlds, and refers to a second discourse on this psalm.

והנה כאשר נבנה בהמ״ק אז נאמר ולא שמחת כו׳ כי הנה כתיב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם10 בתוכו לא נאמר

Now, when the Beis HaMikdash was built, then it was said, “And You did not let [my enemies] rejoice….” For it is written, “And they shall make Me a Sanctuary, and I will dwell in their midst”: it does not say “in its midst,”

Explanation

This is why the building of the Beis HaMikdash silenced the angels. G‑d said “I will dwell in their midst,” not “in its midst”: He dwells in the people, not only in the building.

אלא בתוכם שהשראת השכינה היתה בתוך ישראל עצמם אלא שאעפ״כ היה צריך לבנות בית מעצים ואבנים כדי שעי״ז יהיה גילוי השכינה בישראל

but “in their midst,” for the resting of the Shechinah (Divine Presence) was within Israel themselves. Yet even so, it was necessary to build a house of wood and stones, so that through this there would be a revelation of the Shechinah in Israel.

Explanation

The Shechinah rested in Israel themselves, yet a physical house of wood and stone was still needed for that presence to be revealed in them. The building served the people, not the reverse.

וכן עכשיו משחרב בהמ״ק נתפשטה הקדושה בכל בהכ״נ ובהמ״ד וכמ״ש ואהי להם למקדש מעט11 כו׳.

And so too now, since the Beis HaMikdash was destroyed, the holiness has spread into every synagogue and house of study, as it is written, “And I have been to them a small sanctuary….”

Explanation

After the Destruction that holiness spread to every synagogue and study hall, which the prophet calls a “small sanctuary.” This prepares the next section on what the resting of the Shechinah is.

Paragraph 6 in brief

The paragraph explains the angels' objection as aimed at the soul's descent into a body, and G‑d's answer that the descent is the purpose, for it makes a dwelling for G‑d below; the physical Beis HaMikdash, and after it the synagogue, express the same idea.

Deeper

A later discourse cited in the Kehot notes sharpens the point: the limits of the angels' bodies are not enough, for the dwelling below needs limits of the kind in which an evil inclination is possible. The notes also cite a parallel discussion of how the forming of the human body differed from all other creatures.

Marei mekomos

1
On the words
אמרו מה אנוש
How it connects
The angels' question “What is man?”, here understood as an objection to the soul's descent into a body.our note
The source
Psalms 8:5תהילים ח׳:ה׳Sefaria (opens in a new tab)
4כִּי־אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה: 5מָה־אֱנוֹשׁ כִּי־תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן־אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ: 6וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹקִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ:
4… Thy heavens, the work of Thy fingers, The moon and the stars, which Thou hast established; 5What is man, that Thou art mindful of him? And the son of man, that Thou thinkest of him? 6Yet Thou hast made him but little lower than the angels, And hast crowned him with …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
2
On the words
ושתרד דוקא בגוף גשמי ממש שעי״ז יהיה דירה בתחתונים
How it connects
It explains that the limits of the angels' bodies are not enough: there must be limits of the kind in which an evil inclination is possible.our note
Where the note points
The Rebbe’s maamar “בשעה שעלה משה” (5721)ד״ה בשעה שעלה משה תשכ״א
A maamar of the Rebbe, 5721
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
”היינו שאינו מספיק המצרים והגבולים של גופות המלאכים כי אם צריך למצרים וגבולים כאלו ששיך בו יצה״ר” — ד״ה בשעה שעלה משה תשכ״א (הנחה).
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
3
On the words
יהי׳ דירה בתחתונים
How it connects
Kehot’s marei makom for these words (its note is below).
Kehot’s note
תנחומא נשא טז. וראה שם בחקתי ג, ב״ר ספ״ג. במדב״ר פי״ג, ו.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
4
On the words
שעי״ז יהיה דירה בתחתונים
How it connects
The Midrash says G‑d desired a dwelling place among the lower realms. This is the purpose the Alter Rebbe gives for the soul's descent.our note
The source
Midrash Tanchuma, Nasso 16:1מדרש תנחומא, נשא ט״ז:א׳Sefaria (opens in a new tab)
… בָּאתִי לְגַנִּי אֲחוֹתִי כַּלָּה (שה״ש ה, א). אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם, נִתְאַוָּה שֶׁיְּהֵא לוֹ דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ בָּעֶלְיוֹנִים. בָּרָא אֶת הָאָדָם וְצִוָּה אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ: מִכָּל עֵץ הַגַּן אָכֹל תֹּאכֵל, וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע לֹא תֹּאכַל מִמֶּנּוּ (בראשית ב, טז-יז). וְעָבַר עַל צִוּוּיוֹ. אָמַר לֵקהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּךְ הָיִיתִי מִתַּאֲוֶה שֶׁיְּהֵא לִי דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לִי בָּעֶלְיוֹנִים, וְדָבָר אֶחָד צִוִּיתִי אוֹתְךָ וְלֹא שָׁמַרְתָּ אוֹתוֹ. מִיַּד סִלֵּק הַקָּדוֹשׁ …
(Numb. 7:1), “So it came to pass on the day that Moses had finished.” Rav says, “Every place where it is stated, ‘So it came to pass (wayehi),’ [is referring to] something new”; but R. Simeon says, “Every place where it says, ‘So it came to pass (wayehi)’ [is referring to] something which existed, has ceased [to exist] for a long time, and has returned to be as it was. 5:7. This text is related (to Cant. 5:1), “When I come to my garden, my sister bride.” R. Samuel bar Nahman said, “When the Holy One, blessed be He, created the world, He longed to have an abode below just as He had on high. 5:5; PRK 1:1; Numb. R. 13:2. Having created Adam, He commanded and said to him (in Gen. 2:16–17), ‘You …
Hebrew: Midrash Tanchuma -- Torat Emet (Public Domain) · English: Townsend 1989 translation of Midrash Tanhuma, S. Buber Recension, edited and supplemented by R. Francis Nataf (CC-BY) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
5
On the words
יהיה דירה בתחתונים
How it connects
Another place where the Midrash speaks of G‑d's dwelling below; the Kehot note cites it together with the Tanchuma.our note
The source
Bamidbar Rabbah 13:6במדבר רבה י״ג:ו׳Sefaria (opens in a new tab)
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
6
On the words
משא״כ במלאכים
How it connects
They add the reason: the angels' body is finer and more spiritual.our note
Where the note points
Sefer HaMaamarim 5653 and 5654ספר המאמרים תרנ״ג ותרנ״ד
same places
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
”שהגוף שלהם הוא דק ורוחני יותר” — בסה״מ תרנ״ג ותרנ״ד שם.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
7
On the words
ועמ״ש בד״ה וייצר ה׳
How it connects
This is the discourse on the forming of man from dust to which the text itself refers.our note
Where the note points
Torah Ohrתורה אור
3d · not yet checked
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Sefer HaMaamarim 5653 and 5654ספר המאמרים תרנ״ג ותרנ״ד
same places
Our explanationThey copy the wording of Torah Ohr on how the forming of man's body differed from all other creatures.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Torah Ohr, Bereishis, maamar 3תו״א ג, ד
page 3d, ¶27
זריעת המ״ד ע״י התורה שהתורה שנתלבשה בעניינים גשמיים היא כמו זריעת הגרעין בעפר שעם היות שגוף הגרעין נרקב מ״מ הכח שבו מצמיח ולכן אינו צומח אלא דוגמת הגרעין ומזרע דגן אינו צומח אתרוג כו׳ וכמ״ש למינהו כו׳. כך התורה אע״פ שנתלבשה בעניינים גשמיים (ויש מאן דאמר מצות בטילות לע״ל) מכל מקום אור התורה הוא המצמיח ופועל ישועות בקרב הארץ לברא את המ״ן ולהעלותו למעלה מעלה. ושמכם הוא בחי׳ קבלת עול …
And the prophet announced this, saying that so too “your seed and your name shall stand.” “Your seed” is the aspect of the sowing of the mayin dechurin through the Torah. For the Torah, which was clothed in physical matters, is like the sowing of a seed in the soil: although the body of the seed rots, nevertheless the power within it makes [the plant] grow;
Read it here
Kehot’s note
תו״א ג, ד. בסה״מ תרנ״ג וסה״מ תרנ״ד נעתק הלשון מתו״א בענין שנשתנה יצירת גוף האדם משאר כל הנבראים.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
8
On the words
וייצר ה׳ אלקים את האדם עפר
How it connects
“And G‑d formed man, dust from the ground.” It is the opening of the Torah Ohr discourse to which the text refers.our note
The source
Genesis 2:7בראשית ב׳:ז׳Sefaria (opens in a new tab)
6וְאֵד יַעֲלֶה מִן־הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת־כׇּל־פְּנֵי הָאֲדָמָה: 7וַיִּיצֶר ה׳ אֱלֹקִים אֶת־הָאָדָם עָפָר מִן־הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה: 8וַיִּטַּע ה׳ אֱלֹקִים גַּן־בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת־הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר:
6but there went up a mist from the earth, and watered the whole face of the ground. 7Then the LORD God formed man of the dust of the ground, and breathed into his nostrils the breath of life; and man became a living soul. 8And the LORD God planted a garden eastward, in Eden; and there He put the man …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
9
On the words
והיה בו גילוי מבחי׳ שלמעלה מהשתלשלות
How it connects
At this point they add an explanation of the difference between the Mishkan and the building at Shiloh.our note
Where the note points
Sefer HaMaamarim 5653 and 5654ספר המאמרים תרנ״ג ותרנ״ד
same places
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
בסה״מ תרנ״ג וסה״מ תרנ״ד יש כאן ביאור בענין ההפרש בין משכן לבנין שילה.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
10
On the words
ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם
How it connects
“They shall make Me a Sanctuary and I will dwell in their midst.” The plural “their” shows that G‑d dwells in the people.our note
The source
Exodus 25:8שמות כ״ה:ח׳Sefaria (opens in a new tab)
7אַבְנֵי־שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפֹד וְלַחֹשֶׁן: 8וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם: 9כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כׇּל־כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ:
7onyx stones, and stones to be set, for the ephod, and for the breastplate. 8And let them make Me a sanctuary, that I may dwell among them. 9According to all that I show thee, the pattern of the tabernacle, and the pattern of …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
11
On the words
ואהי להם למקדש מעט
How it connects
“I have been to them a small sanctuary” in exile: the synagogue and study hall carry the holiness of the Beis HaMikdash.our note
The source
Ezekiel 11:16יחזקאל י״א:ט״זSefaria (opens in a new tab)
15… וְכׇל־בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה אֲשֶׁר אָמְרוּ לָהֶם יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם רַחֲקוּ מֵעַל ה׳ לָנוּ הִיא נִתְּנָה הָאָרֶץ לְמוֹרָשָׁה: 16לָכֵן אֱמֹר כֹּה־אָמַר אֲדֹ־נָי ה׳ כִּי הִרְחַקְתִּים בַּגּוֹיִם וְכִי הֲפִיצוֹתִים בָּאֲרָצוֹת וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט בָּאֲרָצוֹת אֲשֶׁר־בָּאוּ שָׁם: 17לָכֵן אֱמֹר כֹּה־אָמַר אֲדֹ־נָי ה׳ וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן־הָעַמִּים וְאָסַפְתִּי אֶתְכֶם מִן־הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפֹצוֹתֶם בָּהֶם וְנָתַתִּי לָכֶם אֶת־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל:
15… said: Get you far from the LORD! unto us is this land given for a possession; 16therefore say: Thus saith the Lord GOD: Although I have removed them far off among the nations, and although I have scattered them among the countries, yet have I been to them as a little sanctuary in the countries where they are come; 17therefore say: Thus saith the Lord GOD: I will even gather you from the peoples, and …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

Two kinds of bowing ¶7–8

7ולהבין זה צריך להבין ענין השראת השכינה מה היא והנה אנו אומרים ואין אנו יכולים לעלות ולראות ולהשתחוות לפניך.

To understand this, one must understand what the resting of the Shechinah (Divine Presence) is. Now, we say, “And we are unable to go up and appear and bow down before You.”

Explanation

To explain how the Beis HaMikdash brought the Shechinah into Israel, the Alter Rebbe starts from a line of the festival Musaf prayer: since the Destruction “we are unable to go up, appear and bow down before You.”

וצריך להבין מהו ולהשתחוות. ולמה אין אנו יכולים בשלמא לעלות ולראות א״א מפני היד כו׳

One must understand what “and bow down” is, and why we are unable. Granted, to go up and appear is impossible because of “the hand…”;

Explanation

Going up to Jerusalem and appearing in the Temple are plainly impossible now, “because of the hand” that was sent against the Sanctuary, as the same prayer continues. But why should bowing be impossible?

אבל ההשתחואה אפשר להיות בכל מקום לפניו ית׳ כמו ואנחנו כורעים ומשתחוים כו׳. ולמה צריך לזה בהמ״ק דוקא.

but bowing can take place in any place before Him, may He be blessed, as in “And we bend the knee and bow down….” Why, then, is the Beis HaMikdash specifically needed for this?

Explanation

One can bow to G‑d anywhere, as we do daily in the Aleinu prayer, “we bend the knee and bow down.” So why does the prayer say that bowing needs the Beis HaMikdash?

אך הנה יש שני בחינות בהשתחוואה כי הנה ענין ההשתחוואה הוא שמבטל ומכניע א״ע לפניו ית׳ כמו שמבטל א״ע לפני המלך ומקבל עליו לעבדו ולשמועו בקולו.

But there are two levels of bowing. For the meaning of bowing is that one nullifies and subdues oneself before Him, may He be blessed, as one nullifies oneself before the king and accepts upon oneself to serve him and to obey his voice.

Explanation

The answer begins by defining bowing: to set oneself aside and submit to G‑d, as a subject bows to a king and accepts his service and his command. There are, however, two kinds of such submission.

Paragraph 7 in brief

The paragraph asks why the prayer says we cannot bow before G‑d without the Beis HaMikdash, and introduces the answer: there are two levels of bowing.

8והנה יש השתחוואה בבחי׳ חיצוניות שמכניע את הגוף שלא ימרוד אבל עיקר רצון ופנימית הנפש אינה מבוטלת שאעפ״כ הוא דבר בפ״ע ויש לו רצון אחר ומחשבה אחרת בפ״ע זולת ענין ההכנעה.

Now, there is a bowing on the level of the outer dimension (chitzoniyus), in which one subdues the body so that it will not rebel; but the core of the will and the inner dimension of the soul are not nullified, for even so one is a thing unto oneself and has another will and another thought of one's own, apart from the matter of submission.

Explanation

Outer bowing subdues the body and its behavior, but the person remains a separate self with desires and thoughts of his own. He submits, but he is still there.

משא״כ בחי׳ ההשתחוואה בבחי׳ פנימי׳ הוא בחי׳ בטל רצונך מפני1 רצונו שאין לו רצון וחפץ אחר כלל וכמו ברא כרעא כו׳ שהרגל היא בטלה ממש כו׳

Whereas bowing on the level of the inner dimension (pnimiyus) is the level of “Nullify your will before His will,” in which one has no other will or desire at all, as in “a son is the leg…,” for the leg is utterly nullified, etc.

Explanation

Inner bowing is the Mishnah's “Nullify your will before His will”: no will of one's own remains at all. The Talmudic phrase “a son is the leg of his father” pictures this: a leg has no will of its own and simply goes where the body goes.

והוא השתחוואות הנפש והשתחוואה זו היו מקבלים ישראל ע״י ראיה שלש רגלים בשנה בבהמ״ק ששם היה גילוי שכינה פי׳ שכינה מה ששוכן בתחתונים בבחי׳ גילוי

This is the bowing of the soul. And this bowing Israel would receive through appearing on the three festivals a year in the Beis HaMikdash, where there was a revelation of the Shechinah (Divine Presence); the meaning of “Shechinah” is that which dwells in the lower realms in a revealed manner

Explanation

This inner bowing Israel received on the three pilgrimage festivals, when they came to “appear” in the Temple where the Shechinah was revealed. The word Shechinah comes from shochen, “dwelling”: G‑d's presence as it dwells, openly, among the lower realms.

(וקב״ה קדוש ומובדל כו׳) שעי״ז כל הנשמות מתבטלים כנר בפני האבוקה פי׳ כשדולקת אבוקה גדולה מאד

(while the Holy One, blessed be He, is holy and separate, etc.), through which all the souls are nullified like a candle before a torch. That is: when a very great torch is burning,

Explanation

The Holy One, blessed be He, as He is in Himself, is holy and set apart; the Shechinah is His presence as revealed below. Before that revelation the souls were nullified like a candle before a torch.

אזי כל נר יחידי הדולק בסמוך לה הולך אורו ונכלל באור האבוקה והיו לאחדים ממש.

then every single candle that burns near it, its light goes and is absorbed into the light of the torch, and they become truly one.

Explanation

The image: a small flame beside a great torch no longer shows as a separate light; it merges into the torch's light and they become one. So the soul, in the presence of the revealed Shechinah, merged into its source.

וזהו ולא יראו פני ריקם2 כדרך שבא לראות שהיה ראיה והתגלות פנימית וכתיב פני היינו בחי׳ ממכ״ע וסוכ״ע בחינת יחוד קוב״ה ושכי נתיה ועוד שכל אחד ואחד

This is [the meaning of] “And they shall not appear before Me empty-handed”: in the way that one came to see, for there was a seeing and an inner revelation. And it is written, “My face,” that is, the level of the light that fills all worlds (memalei kol almin) and the light that encompasses all worlds (sovev kol almin), the level of the union of the Holy One, blessed be He, and His Shechinah. Moreover, each and every one

Explanation

The Sages read the verse “they shall not appear before Me” as also meaning “they shall not see Me”: as one came to see, so one was seen, an inner revelation in both directions. “My face” here means both G‑d's light that fills all worlds and His light that encompasses them, united as the Holy One and His Shechinah.

מישראל לפום שיעורא דיליה היה מקבל גילוי זה כשהיו עולין לרגל שכולן חייבין בראיה לכך נאמר פני הוי׳ לשון רבים שלכל אחד היה הגילוי לפי ערכו ועיקר הראיה היא ההשתחוואה שהיה משתחווה ויוצא

of Israel would receive this revelation according to his measure when they went up for the festival, for all are obligated in appearing. Therefore it says “the face of G‑d (pnei Havayah)” in the plural, for each one received the revelation according to his level. And the essence of the appearing is the bowing: that one would bow and thereby fulfil [the obligation]

Explanation

“Faces” is plural because each Jew received the revelation according to his own capacity. The heart of the mitzvah of appearing was the bowing, and by bowing alone one would in principle fulfil the obligation.

(אלא דכתיב ולא יראו פני ריקם) ומשלש רגלים אלו היה מקבל בחי׳ השתחוואה להיות כל השנה בחי׳ ביטול זה כי מכל רגל ויו״ט היה נמשך הביטול עד הרגל הבא אחריו.

(except that it is written, “And they shall not appear before Me empty-handed”). And from these three festivals one would receive the quality of bowing so that all year there would be this state of self-nullification, for from each festival and Yom Tov the self-nullification would continue until the next festival after it.

Explanation

Only the verse's demand that one not come “empty-handed” adds the offering. The bittul of each festival carried the person through until the next, so that the whole year was lived in that self-nullification.

ומשחרב בהמ״ק הגם שאין אנו יכולים להשתחוות עכ״פ נתפשטה קדושת הארה זו אפס קצהו במקדש מעט בהכ״נ ובהמ״ד

And since the Beis HaMikdash was destroyed, although we are unable to bow, nevertheless the holiness of this illumination, a tiny fraction of it, has spread into the “small sanctuary,” the synagogue and the house of study;

Explanation

Since the Destruction we cannot bow in the Temple, but a faint glimmer of its holiness has passed to the synagogue and study hall, the “small sanctuary.” This is why the prayer says we are unable to bow: the full inner bowing belonged to the Beis HaMikdash.

והיינו בשעת התפלה שאז האדם מדבק א״ע לקונו ורוצה לבטל א״ע נגד המלך מלכו של עולם כל חד לפום

that is, at the time of prayer, when a person cleaves to his Maker and wishes to nullify himself before the King, the King of the world, each one according to

Explanation

The glimmer is felt in prayer, when a person clings to his Creator and wants to set himself aside before the King of the world, each according to his capacity.

שיעורא דיליה יש בבחי׳ חיצוניות מצד ההכרח שמכריח א״ע כו׳ ואין תפלתו של אדם נשמעת אלא בבהכ״נ כו׳ שע״י התפשטות השראת השכינה אשר שם

his measure; [for some] it is on the level of the outer dimension, through the compulsion with which one compels oneself, etc. And a person's prayer is heard only in the synagogue, etc., because through the spreading of the resting of the Shechinah that is there

Explanation

For some this is only outer bowing, a matter of forcing oneself. The Talmud's teaching that prayer is heard only in the synagogue is explained by the Shechinah's presence spreading there.

(ולכן אכל בי עשרה שכינתא שריא ואומרים דבר שבקדושה כשיש עשרה3 שע״י קיבוץ עשרה שורה כנס״י דלעילא שהוא בחי׳ כניסות וקיבוץ הנשמות ומקורם) נעשה בחי׳ השתחואה וביטול כנר בפני האבוקה.

(and therefore, “in every [gathering of] ten the Shechinah rests,” and we say a matter of holiness when there are ten; for through the gathering of ten there rests the Knesses Yisrael (Assembly of Israel) above, which is the level of the gathering and assembly of the souls and their source), there comes about a bowing and self-nullification like a candle before a torch.

Explanation

The Talmudic saying that the Shechinah rests on every gathering of ten, and the law that the Kedushah and similar prayers need ten men, reflect that ten gathered together draw down Knesses Yisrael above, the gathered source of all souls. (The printed אכל apparently reads כל.) Through this presence the person comes to bow and be nullified like the candle before the torch.

והנה ביטול זה הוא בנשמות דוקא שהם מיוחדים ממש כנר באבוקה שנפרד מן הפתילה ונכלל שהרי השכינה היא כנס״י מקור נש״י בנים אתם לה׳ אלקיכם4 ברא כרעא דאבוה כו׳

Now this self-nullification is specifically in souls, which are truly united like a candle in a torch, which separates from the wick and is absorbed; for the Shechinah is Knesses Yisrael, the source of the souls of Israel: “You are children to G‑d your G‑d”; “a son is the leg of his father…”.

Explanation

Only souls can merge like this, as a flame leaves its wick and is absorbed in the torch, because the Shechinah is the very source of the souls. Israel are “children” of G‑d, and like a son who is his father's leg they are part of Him.

משא״כ המלאכים הם בחי׳ נפרדים שהרי הם מתלבשים בבחי׳ כלים המגבילים וכ״ש כשיורדים למטה הרי היו הנפילים כו׳:5

Whereas the angels are in a state of separateness, for they are clothed in limiting vessels; and all the more so when they descend below: behold, “the Nefilim were…”.

Explanation

Angels, clothed in limiting vessels, stay separate beings. When they come down into this world they can even fall, as the verse about the Nefilim (“the fallen ones”) is read in the Midrash and Zohar.

Paragraph 8 in brief

The paragraph distinguishes outer bowing, which subdues behavior, from inner bowing, which dissolves the self into G‑d, and shows that this inner bowing came from the revealed Shechinah in the Beis HaMikdash, now faintly in the synagogue, and that only souls, not angels, can be nullified in this way.

Deeper

The Shechinah as Knesses Yisrael, the source of the souls, is Malchus of Atzilus, from which the souls of Israel issue; that is why their nullification in it is a return to their own root, like the candle into the torch, while the angels, who come from the vessels, remain separate.

Marei mekomos

1
On the words
פני הוי׳
How it connects
“Three times a year all your males shall appear before G‑d your G‑d”; the Alter Rebbe notes the plural “face(s)” of G‑d, each person receiving the revelation according to his measure.our note
The source
Deuteronomy 16:16דברים ט״ז:ט״זSefaria (opens in a new tab)
15… אֱלֹקֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר ה׳ כִּי יְבָרֶכְךָ ה׳ אֱלֹקֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ: 16שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כׇל־זְכוּרְךָ אֶת־פְּנֵי ה׳ אֱלֹקֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת־פְּנֵי ה׳ רֵיקָם: 17אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ כְּבִרְכַּת Havayah אֱלֹקֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן־לָךְ:
15… thine increase, and in all the work of thy hands, and thou shalt be altogether joyful. 16Three times in a year shall all thy males appear before the LORD thy God in the place which He shall choose; on the feast of unleavened bread, and on the feast of weeks, and on the feast of tabernacles; and they shall not appear before the LORD empty; 17every man shall give as he is able, according to the blessing of the LORD thy …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
2
On the words
ולא יראו פני ריקם
How it connects
“And they shall not appear before Me empty-handed”: the command to bring an offering when appearing on the festivals. The Alter Rebbe explains that the heart of appearing is bowing, and the offering is added by this verse.our note
The source
Exodus 23:15שמות כ״ג:ט״וSefaria (opens in a new tab)
14שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה: 15אֶת־חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי־בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא־יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם: 16וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאׇסְפְּךָ אֶת־מַעֲשֶׂיךָ מִן־הַשָּׂדֶה:
14Three times thou shalt keep a feast unto Me in the year. 15The feast of unleavened bread shalt thou keep; seven days thou shalt eat unleavened bread, as I commanded thee, at the time appointed in the month Abib—for in it thou camest out from Egypt; and none shall appear before Me empty; 16and the feast of harvest, the first-fruits of thy labours, which thou sowest in the field; …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
3
On the words
ואומרים דבר שבקדושה כשיש עשרה
How it connects
The law that Kaddish, Kedushah and other “matters of holiness” are said only with ten adult men. The Alter Rebbe explains why: ten gathered draw down Knesses Yisrael above.our note
The source
Shulchan Arukh, Orach Chayim 55:1שולחן ערוך, אורח חיים נ״ה:א׳Sefaria (opens in a new tab)
דיני קדיש. ובו כב סעיפים: אומרים קדיש וא"א אותו בפחות מי' זכרים בני חורין גדולים שהביאו ב' שערות וה"ה לקדושה וברכו שאין נאמרין בפחות מעשרה:
The say Kaddish, and it is not said with less than ten males, who are free and have grown two [pubic] hairs, and this is the rule for Kedushah and Barchu that are not said with less than ten.
Hebrew: Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893 (Public Domain) · English: Sefaria Community Translation (CC0) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
4
On the words
בנים אתם לה׳ אלקיכם
How it connects
“You are children to G‑d your G‑d”: the souls are as children of G‑d, rooted in the Shechinah, and so can merge into it.our note
The source
Deuteronomy 14:1דברים י״ד:א׳Sefaria (opens in a new tab)
1בָּנִים אַתֶּם לַה׳ אֱלֹקֵיכֶם לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא־תָשִׂימוּ קׇרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת: 2כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַHavayah אֱלֹקֶיךָ וּבְךָ בָּחַר Havayah לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה:
1Ye are the children of the LORD your God: ye shall not cut yourselves, nor make any baldness between your eyes for the dead. 2For thou art a holy people unto the LORD thy God, and the LORD hath chosen …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
5
On the words
הרי היו הנפילים
How it connects
“The Nefilim were on the earth in those days.” The tradition reads it as angels who fell when they came down into this world.our note
The source
Genesis 6:4בראשית ו׳:ד׳Sefaria (opens in a new tab)
3וַיֹּאמֶר ה׳ לֹא־יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה: 4הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם וְגַם אַחֲרֵי־כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹקִים אֶל־בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם: 5וַיַּרְא ה׳ כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכׇל־יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כׇּל־הַיּוֹם:
3… for that he also is flesh; therefore shall his days be a hundred and twenty years.’ 4The Nephilim were in the earth in those days, and also after that, when the sons of nobles came in unto the daughters of men, and they bore children to them; the same were the mighty men that were of old, the men of renown. 5And the LORD saw that the wickedness of man was great in the earth, and that …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

Dedication and the princes' offerings ¶9–10

9ג והנה כדי להיות השראת השכינה בבהמ״ק ה׳ אמר לשכון1 2 כו׳ הקדים דוד ושלמה ענין חנוכת הבית.

3. Now, in order for there to be the resting of the Shechinah in the Beis HaMikdash, “G‑d said He would dwell…,” David and Shlomo first carried out the dedication (chanukah) of the House.

Explanation

The third section explains why a special dedication came first. For G‑d to “dwell” in the Beis HaMikdash, as Shlomo said at its dedication, David and Shlomo first held a chanukas habayis, a dedication of the House.

וענין חנוכה זו הוא מלשון חינוך3 כמו חנוך לנער ע״פ דרכו4 שכשמחנכין אותו ללימוד אין מחנכין אותו בלימוד בלבד שזהו דבר ההוה לו תמיד אלא שמחנכין אותו באיזה תוספת

The meaning of this dedication is from the term chinuch (training), as in “Train a youth according to his way.” When one trains him for study, one does not train him with the study alone, which is a thing that will always be with him, but one trains him with some addition,

Explanation

Chanukah, dedication, is from the same root as chinuch, training or initiation, as in the verse “Train a youth according to his way.” When one initiates a child into learning, one does not give him only the learning, which will now be his every day.

כמו איזה התקרבות או איזה מתנה וכך הענין בחנוכת בהמ״ק ומשכן היה דבר נוסף על התמידים שני כבשים כהלכתם5 שבמשכן התנדבו הנשיאים פר בן בקר כו׳

such as some drawing close or some gift. And so it is with the dedication of the Beis HaMikdash and the Mishkan: there was something added to the daily offerings, “two lambs” as prescribed. For in the Mishkan the princes donated “one young bull…

Explanation

One adds something extra, some sign of closeness or a gift, to mark the beginning. So too at the dedication of the Mishkan and the Beis HaMikdash, there was something beyond the regular daily offering of two lambs: in the Mishkan the princes brought their own special offerings.

ולזבח השלמים6 כו׳ ובבהמ״ק ויזבח שלמה מאה ועשרים אלף צאן7 8 כו׳ והוא ענין תוספת אורות עליונים שירדו בגילוי השכינה שלא השכינה בלבד ירדה

and for the peace-offering…”; and in the Beis HaMikdash, “And Shlomo slaughtered a hundred and twenty thousand sheep….” This is the matter of an addition of supernal lights that descended with the revelation of the Shechinah: not the Shechinah alone descended,

Explanation

At the dedication of the Beis HaMikdash Shlomo offered a hundred and twenty thousand sheep. This extra offering stands for extra supernal lights that came down together with the Shechinah at the start.

אלא עם תוספת אורות עליונים שירדו עמה ועיין מזה סד״ה זאת חנוכת המזבח9 ובד״ה בכ״ה בכסלו.10 11 12 13

but with an addition of supernal lights that descended with it. And see on this at the end of the discourse beginning “This is the dedication of the altar,” and in the discourse beginning “On the twenty-fifth of Kislev.”

Explanation

The dedication brought down not only the Shechinah that would stay but an additional, higher revelation. The text refers for this to a discourse in Likkutei Torah on Nasso and one in Torah Ohr on Chanukah.

Paragraph 9 in brief

The paragraph explains that the dedication (chanukah) of the Sanctuary was an initiation (chinuch), and like the gift given to a child at the start of learning, its extra offerings drew down extra supernal lights beyond the Shechinah that remained.

Deeper

The Nasso passage cited in the notes explains that the incense offered at the dedication drew down the encompassing lights (makifim), making possible the regular order of offerings afterwards; that is the “addition” of the dedication.

Marei mekomos

1
On the words
ה׳ אמר לשכון
How it connects
Kehot’s marei makom for these words (its note is below).
Kehot’s note
מ״א ח, יב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
On the words
ה׳ אמר לשכון
How it connects
Shlomo's words at the dedication of the Temple, “G‑d said He would dwell in the thick cloud.” The dedication prepared for that dwelling.our note
The source
I Kings 8:12מלכים א ח׳:י״בSefaria (opens in a new tab)
11וְלֹא־יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לַעֲמֹד לְשָׁרֵת מִפְּנֵי הֶעָנָן כִּי־מָלֵא כְבוֹד־ה׳ אֶת־בֵּית ה׳ 12אָז אָמַר שְׁלֹמֹה ה׳ אָמַר לִשְׁכֹּן בָּעֲרָפֶל: 13בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים:
11… reason of the cloud; for the glory of the LORD filled the house of the LORD. 12Then spoke Solomon: The LORD hath said that He would dwell in the thick darkness. 13I have surely built Thee a house of habitation, A place for Thee to dwell in for ever.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
3
On the words
וענין חנוכה זו הוא מלשון חינוך
How it connects
A Chanukah discourse in Torah Ohr that also explains chanukah as chinuch.our note
Where the note points
Torah Ohrתורה אור
29d · not yet checked
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Likkutei Torahלקוטי תורה
Nasso, 29b
כו׳ רק כמו שמחנכין התינוק ע״י מתנה יתירה דוקא. כך היה ענין הקרבת הקטרת שהוא המשכת בחי׳ מקיפים וכך הוא ענין הכבוד שעי״ז יוכל להיות אח״כ סדר הקרבנות תמידין כסדרן וכו׳ זהו ענין חינוך המזבח כנודע: אך כדי להיות המשכת קטרת שהוא בחי׳ מקיף צ״ל משיחת המזבח בשמן המשחה. כי שמן המשחה הוא ממוצע בין פנימי למקיף כי שמן הוא משקה ובשמן המשחה היה מעורב בשמים ראש מר דרור קנמן בשם כו׳ שהוא ענין הריח הרי שהיה תערובות בחי׳ פנימי ומקיף. ומ״מ בחי׳ מקיף נקרב ביום המשח שהכל בחי׳ א׳. משא״כ שאר הקרבנות שהם
Our explanationThere the dedication of the altar is compared to training a child with an extra gift: the incense drew down the encompassing lights, and only then could the regular daily offerings follow.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Shaarei Orahשערי אורה
discourse beginning “BeKaf-Hei BeKislev,” ch. 37
Our explanationA discussion of Chanukah as initiation in a work of Chanukah and Purim discourses.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Likkutei Sichosלקוטי שיחות
vol. 25, p. 383 ff.
Our explanationA talk on the link between chanukah and chinuch.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Torah Ohr, Vayeishev, maamar 4תו״א כט, ד
page 29d, ¶27
חיצוניות הלב אינה ברשותו אבל פנימי׳ הלב היא מתאחדת ממש עם המוח. ומחמת הצדקה נעשה בחי׳ ריח המשיב את הנפש ומאיר גילוי המוח להתאחד בפנימית הלב. וזהו שמן וקטורת ישמח לב. זה הקב״ה דכתיב צור לבבי. דכמו שהלב ממשיך חיות לכל האיברים. כך הנה כתיב ואתה מחיה את כלם.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Torah Ohr, Vayeishev, maamar 4לעיל נשא כט, ב
page 29b, ¶9
המחדו״מ שנפלו בגשמיות תחת ממשלת הקליפות וסט״א אין להם עלייה ע״י המשכת אור החכמה כי אין אור החכמה אלא במדות עצמן אהוי״ר כו׳ שהן בחי׳ רוחניות (עמ״ש ע״פ וייצר כו׳ בפ׳ בראשית) אבל גשמיות האותיות אין להם עלייה כ״א ע״י הקטורת שסממני הקטרת היו מדברים שאין בהם טעם כלל ואינם ממין מאכל כלל הרי הן בבחי׳ דומם ובהקטרתן נעשה בחי׳ ריח העולה למעלה שמשיב את הנפש אשה ריח ניחוח להוי״ה …
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
ראה תו״א כט, ד. לעיל נשא כט, ב. שער אורה ד״ה בכ״ה בכסלו פל״ז. לקו״ש חכ״ה ע׳ 383 ואילך.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
4
On the words
חנוך לנער ע״פ דרכו
How it connects
“Train a youth according to his way.” The Alter Rebbe links chinuch, training, with chanukah, dedication.our note
The source
Proverbs 22:6משלי כ״ב:ו׳Sefaria (opens in a new tab)
5צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם: 6חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל־פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי־יַזְקִין לֹא־יָסוּר מִמֶּנָּה: 7עָשִׁיר בְּרָשִׁים יִמְשׁוֹל וְעֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה:
5… in the way of the froward; He that keepeth his soul holdeth himself far from them. 6Train up a child in the way he should go, And even when he is old, he will not depart from it. 7The rich ruleth over the poor, And the borrower is servant to the lender.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
משלי כב, ו.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
5
On the words
שני כבשים כהלכתם
How it connects
The daily offering of two lambs, the regular service to which the dedication offerings were an addition.our note
The source
Numbers 28:3במדבר כ״ח:ג׳Sefaria (opens in a new tab)
2צַו אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת־קׇרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ: 3וְאָמַרְתָּ לָהֶם זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה׳ כְּבָשִׂים בְּנֵי־שָׁנָה תְמִימִם שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד: 4אֶת־הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם:
2… a sweet savour unto Me, shall ye observe to offer unto Me in its due season. 3And thou shalt say unto them: This is the offering made by fire which ye shall bring unto the LORD: he-lambs of the first year without blemish, two day by day, for a continual burnt-offering. 4The one lamb shalt thou offer in the morning, and the other lamb shalt thou offer at dusk;
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
ראה במדבר כח, ג.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
6
On the words
פר בן בקר כו׳ ולזבח השלמים
How it connects
The offerings of the princes at the dedication of the Mishkan, beginning with a young bull; the peace-offerings follow in verse 17.our note
The source
Numbers 7:15במדבר ז׳:ט״וSefaria (opens in a new tab)
14כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת: 15פַּר אֶחָד בֶּן־בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ־אֶחָד בֶּן־שְׁנָתוֹ לְעֹלָה: 16שְׂעִיר־עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת:
14one golden pan of ten shekels, full of incense; 15one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for a burnt-offering; 16one male of the goats for a sin-offering;
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
במדבר ז, טו ואילך.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
7
On the words
ויזבח שלמה מאה ועשרים אלף צאן
How it connects
Kehot’s marei makom for these words (its note is below).
Kehot’s note
מ״א ח, סג.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
8
On the words
ויזבח שלמה מאה ועשרים אלף צאן
How it connects
Shlomo's vast offerings at the dedication of the Beis HaMikdash, the “addition” that marked its beginning.our note
The source
I Kings 8:63מלכים א ח׳:ס״גSefaria (opens in a new tab)
62וְהַמֶּלֶךְ וְכׇל־יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ זֹבְחִים זֶבַח לִפְנֵי ה׳ 63וַיִּזְבַּח שְׁלֹמֹה אֵת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר זָבַח לַה׳ בָּקָר עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וְצֹאן מֵאָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף וַיַּחְנְכוּ אֶת־בֵּית ה׳ הַמֶּלֶךְ וְכׇל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: 64בַּיּוֹם הַהוּא קִדַּשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת־תּוֹךְ הֶחָצֵר אֲשֶׁר לִפְנֵי בֵית־ה׳ כִּי־עָשָׂה שָׁם אֶת־הָעֹלָה וְאֶת־הַמִּנְחָה וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים …
62And the king, and all Israel with him, offered sacrifice before the LORD. 63And Solomon offered for the sacrifice of peace-offerings, which he offered unto the LORD, two and twenty thousand oxen, and a hundred and twenty thousand sheep. So the king and all the children of Israel dedicated the house of the LORD. 64The same day did the king hallow the middle of the court that was before the …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
9
On the words
סד״ה זאת חנוכת המזבח
How it connects
This is the discourse on the dedication of the altar to which the text refers; the passage given deals with the “great noise” of the Ofanim and Chayos and the arousal it brings, background to the added lights of the dedication.our note
Where the note points
Likkutei Torahלקוטי תורה
Parshas Nasso, end of 29a
ג והנה ע״י הרעש נעשה כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם. פי׳ האדם לאדם כי יש אדם שעל דמות הכסא דמות כמראה אדם. ויש בחי׳ אדם שמתחת לכסא ואפילו הג׳ חיות פני אריה פני שור פני נשר הם בבחי׳ אדם וכמ״ש במרכבת יחזקאל ודמות פניהם פני אדם כו׳ לארבעתן כו׳ [ועיין מזה בזהר פ׳ במדבר דקי״ח ע״ב ובפי׳ הרמ״ז שם ובזהר פ׳ תזריע דמ״ח סע״א ובפ׳ בראשית די״ח סע״ב] וכמים הפנים לפנים כן לב האדם שלמעלה על הכסא לאדם שמתחת לכסא באתעדל״ת דיליה בבחי׳ רעש גדול כנ״ל. ופי׳ פניהם פני אדם היינו שבפנימיותם דבחי׳ אופנים וחיות הוא בחי׳ אדם וכמ״כ בנה״ב שבאדם בפנימיותה היא נפש השכלית. ועמ״ש בד״ה וספרתם לכם בענין ופניהם וכנפיהם שהטעם על ופניהם הוא בזקף גדול שהוא הפסק להפסיק בין ופניהם לוכנפיהם כו׳ ע״ש ועי״ז אתעדל״ת …
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Torah Ohr, Vayeishev, maamar 3לעיל פ׳ נשא כט, סע״א
page 29a, ¶12
משרע״ה. ונדב ואביהוא היו נ״ר של יוסף. ואנחנו טמאים לנפש אדם זה אביהוא. אבל נדב היה מבחי׳ רוח ולא היו צריכים הזאה בשבילו כלל. ועליו נאמר ורוח נדיבה תסמכני. וז״ש נוהג כצאן יוסף. כי בזמן הגלות הנהגת ישראל הוא בבחי׳ יוסף שהוא מבחי׳ חלום מעולם העגולים כו׳. ולכן נק׳ בן פור״ת אותיות פות״ר ותופ״ר שמחבר כו׳. ולכן היה פותר חלומות:
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
לעיל פ׳ נשא כט, סע״א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
10
On the words
ובד״ה בכ״ה בכסלו
How it connects
The Chanukah discourse to which the text refers for the additional lights of the dedication.our note
Where the note points
Torah Ohrתורה אור
29d · not yet checked
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Torah Ohr, Vayeishev, maamar 4תו״א כט, ד
page 29d, ¶27
חיצוניות הלב אינה ברשותו אבל פנימי׳ הלב היא מתאחדת ממש עם המוח. ומחמת הצדקה נעשה בחי׳ ריח המשיב את הנפש ומאיר גילוי המוח להתאחד בפנימית הלב. וזהו שמן וקטורת ישמח לב. זה הקב״ה דכתיב צור לבבי. דכמו שהלב ממשיך חיות לכל האיברים. כך הנה כתיב ואתה מחיה את כלם.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
תו״א כט, ד.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
11
On the words
ואומרים דבר שבקדושה כשיש עשרה
How it connects
Kehot’s marei makom for these words (its note is below).
Kehot’s note
שו״ע או״ח רס״י נה.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
12
On the words
בנים אתם לה׳ אלקיכם
How it connects
The words here quote Deuteronomy 14:1; the passage is shown below.
The source
Deuteronomy 14:1דברים י״ד:א׳Sefaria (opens in a new tab)
1בָּנִים אַתֶּם לַה׳ אֱלֹקֵיכֶם לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא־תָשִׂימוּ קׇרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת: 2כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַHavayah אֱלֹקֶיךָ וּבְךָ בָּחַר Havayah לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה:
1Ye are the children of the LORD your God: ye shall not cut yourselves, nor make any baldness between your eyes for the dead. 2For thou art a holy people unto the LORD thy God, and the LORD hath chosen …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
דברים יד, א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
13
On the words
המלאכים . . כשיורדים למטה הרי היו הנפלים
How it connects
Kehot’s note points to Zohar I, 23a for these words.
The source
Zohar I, 23aזח״א כג, אSefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
ראה ילקוט שמעוני בראשית רמז מד. זח״א כג, א. כה, א-ב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

Psalm and song ¶10–12

10והנה פרשת הנשיאים מפורש בתורה קרבן של כל נשיא ונשיא זה קרבן נחשון1 זה קרבן נתנאל2 כו׳

Now, the section of the princes states explicitly in the Torah the offering of each and every prince: “this is the offering of Nachshon,” “this is the offering of Nesanel,” etc.

Explanation

The Torah's account of the Mishkan's dedication lists the offering of each of the twelve princes of the tribes separately, day by day, beginning with Nachshon of Yehudah and Nesanel of Yissachar.

ובכולם כתיב מה היו קרבנותיו עם היות שכולם הקריבו בענין אחד והל״ל כן עשה נתנאל כו׳3 וכן עשה כו׳

And for all of them it is written what their offerings were, even though they all offered in the same way. It should have said, “Nesanel did likewise…,” “and likewise did…”.

Explanation

All twelve offerings were identical, so the Torah could have written the first in full and then said “Nesanel did likewise.” Why does it repeat the same list twelve times?

ולמה צריך לכפול י״ב פעמים את הקרבנות שהיו שוים אלא הענין שנכתב לדורות שגלוי וידוע היה לפניו שעתיד בהמ״ק ליחרב

Why was it necessary to repeat twelve times the offerings, which were identical? But the matter is that it was written for the generations, for it was revealed and known before Him that the Beis HaMikdash would in the future be destroyed,

Explanation

The answer: these verses were written for all generations. G‑d knew the Beis HaMikdash would be destroyed and offerings would cease.

וצריך להיות ונשלמה פרים שפתינו4 וכמארז״ל כל העוסק בתורת עולה5 כו׳ וכמו שקורין בחנוכה ענין קרבנות הנשיאים6 7 לפי שבחנוכה היתה ג״כ חנוכת המזבח שהעובדי כוכבים פרצו

and there would have to be “And we will render [for] bulls [the offering of] our lips,” as our Sages, of blessed memory, said, “Whoever occupies himself with the teaching of the burnt-offering…”; and just as on Chanukah we read the matter of the offerings of the princes, because on Chanukah too there was a dedication of the altar, for the idolaters had made

Explanation

Then the words of our lips would take the place of bulls, as Hoshea says, and the Sages teach that studying the laws of an offering counts as bringing it. That is also why on Chanukah we read the princes' offerings: Chanukah too was a dedication of the altar.

י״ג פרצות וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום הוצרכו לחינוך לחזור הקדושה ליושנה שבשעת פרצות העובדי כוכבים נסתלקה וע״י קריאת התורה פרשת הנשיאים ממשיכים להיות השראת השכינה כנודע מענין קורא בתורה

thirteen breaches, and when the kingdom of the house of the Hasmoneans prevailed and defeated them, they needed a dedication to restore the holiness to its former state, for at the time of the idolaters' breaches it had departed. And through the reading of the Torah section of the princes we draw down [that there will] be the resting of the Shechinah, as is known concerning the matter of one who reads the Torah.

Explanation

The Greeks had made thirteen breaches in the Temple's lattice wall, and the holiness had left; when the Hasmoneans won they had to rededicate it. Reading the princes' section draws down the resting of the Shechinah, since reading the Torah draws down what it describes.

ולכן נכפלו הקרבנות י״ב פעמים לכל הי״ב שבטים להמשיך הביטול כנר בפני האבוקה שיש י״ב אבוקות כנגד י״ב שבטים שכל שבט הוא ענין אבוקה בפ״ע

Therefore the offerings were repeated twelve times, for all twelve tribes, to draw down the self-nullification (bittul) like a candle before a torch, for there are twelve torches corresponding to the twelve tribes, each tribe being a torch in its own right.

Explanation

The twelve repetitions are one for each tribe: each tribe has its own “torch,” its own root above, into which its souls are to be nullified like candles. Each needed its own drawing-down.

(ועד״ז בקי״ס נקרע הים לי״ב גזרים8 9 בכדי שכל שבט ושבט במסילתו יכוון כל חד לפום שיעורא דיליה כמ״ש בבמ״א וע״ש ברבות פ׳ נשא10 אמרו בקרבנות הנשיאים על קרבן של כל נשיא ענין וכוונה בפני עצמה ע״ש באריכות גדול).

(And similarly, at the splitting of the Sea, the sea was split into twelve parts, so that each and every tribe on its own path might direct [its intention], each according to his measure, as is written elsewhere. And see in Midrash Rabbah, Parshas Nasso: they said concerning the offerings of the princes that each prince's offering had a meaning and intention of its own; see there at great length.)

Explanation

In the same way, the Midrash says the Sea split into twelve paths so that each tribe could cross in its own way. And the Midrash on Nasso gives each prince's identical offering its own distinct meaning and intention.

והנה פי׳ מזמור שיר דהוא כפל לשון. אך הנה יש הפרש בין מזמור לשיר שהזמר והנגון שמזמר בכלי זמר בנבל וכנור11 כו׳ נקרא הניגון ההוא קול זמרה מצד שהוא הקול זמרה היוצא מן הכלי זמר.

Now, the explanation of “A psalm, a song,” which is a doubled expression. But there is a difference between mizmor (psalm) and shir (song): the music and melody that one plays on a musical instrument, on the harp and lyre, etc., that melody is called “the sound of music” (kol zimrah), because it is the sound of music that comes out of the musical instrument.

Explanation

Now the maamar returns to “A psalm, a song,” which seems to say the same thing twice. Mizmor comes from zemer, instrumental music: the sound that comes out of a harp or lyre.

Paragraph 10 in brief

The paragraph explains why the Torah repeats the princes' identical offerings twelve times: each tribe needed its own drawing-down of the Shechinah, for all generations and on Chanukah. It then begins to explain “psalm” and “song” as instrumental music and song of the mouth.

Marei mekomos

1
On the words
זה קרבן נחשון
How it connects
“This is the offering of Nachshon son of Amminadav”: the first prince's offering, recorded in full.our note
The source
Numbers 7:17במדבר ז׳:י״זSefaria (opens in a new tab)
16שְׂעִיר־עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת: 17וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתּוּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי־שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קׇרְבַּן נַחְשׁוֹן בֶּן־עַמִּינָדָב: 18בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן־צוּעָר נְשִׂיא יִשָּׂשכָר:
16one male of the goats for a sin-offering; 17and for the sacrifice of peace-offerings, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Nahshon the son of Amminadab. 18On the second day Nethanel the son of Zuar, prince of Issachar, did offer:
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
2
On the words
זה קרבן נתנאל
How it connects
“This is the offering of Nesanel son of Tzuar”: the second prince's identical offering, again recorded in full.our note
The source
Numbers 7:23במדבר ז׳:כ״גSefaria (opens in a new tab)
22שְׂעִיר־עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת: 23וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי־שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קׇרְבַּן נְתַנְאֵל בֶּן־צוּעָר: 24בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי נָשִׂיא לִבְנֵי זְבוּלֻן אֱלִיאָב בֶּן־חֵלֹן:
22one male of the goats for a sin-offering; 23and for the sacrifice of peace-offerings, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Nethanel the son of Zuar. 24On the third day Eliab the son of Helon, prince of the children of Zebulun:
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
3
On the words
והל״ל כן עשה נתנאל כו׳
How it connects
Or HaTorah discusses at length why the Torah repeats the identical offerings of the princes.our note
Where the note points
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Nasso, p. 254 ff.; Bamidbar, p. 33
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
ראה אוה״ת נשא ע׳ רנד ואילך. ובפ׳ במדבר ע׳ לג.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
4
On the words
ונשלמה פרים שפתינו
How it connects
“And we will render for bulls [the offering of] our lips”: in exile, words of prayer and study take the place of the offerings.our note
The source
Hosea 14:3הושע י״ד:ג׳Sefaria (opens in a new tab)
2שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה׳ אֱלֹקֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֺנֶךָ: 3קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל־ה׳ אִמְרוּ אֵלָיו כׇּל־תִּשָּׂא עָוֺן וְקַח־טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ: 4אַשּׁוּר לֹא יוֹשִׁיעֵנוּ עַל־סוּס לֹא נִרְכָּב וְלֹא־נֹאמַר עוֹד אֱלֹקֵינוּ לְמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ אֲשֶׁר־בְּךָ יְרֻחַם יָתוֹם:
2Return, O Israel, unto the LORD thy God; For thou hast stumbled in thine iniquity. 3Take with you words, And return unto the LORD; Say unto Him: ‘Forgive all iniquity, And accept that which is good; So will we render for bullocks the offering of our lips. 4Asshur shall not save us; We will not ride upon horses; Neither will we call any …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
הושע יד, ג.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
5
On the words
כל העוסק בתורת עולה
How it connects
“Whoever occupies himself with the teaching of the burnt-offering is as if he offered a burnt-offering.” This is why the princes' offerings were written for the generations.our note
The source
Menachot 110a:13–14מנחות ק״י א:י״ג-י״דSefaria (opens in a new tab)
אמר רבי יצחק מאי דכתיב (ויקרא ו, יח) זאת תורת החטאת וזאת תורת האשם כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת וכל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם: מתני׳ נאמר בעולת בהמה (ויקרא א, ט) אשה ריח ניחוח ובעולת עוף (ויקרא א, ט) אשה ריח ניחוח ובמנחה (ויקרא ב, ב) אשה ריח ניחוח לומר לך אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים:
Hebrew: Wikisource Talmud Bavli (CC-BY-SA) · via Sefaria
Kehot’s note
מנחות קי, א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
6
On the words
וכמו שקורין בחנוכה ענין קרבנות הנשיאים
How it connects
Kehot’s marei makom for these words (its note is below).
Kehot’s note
שו״ע או״ח רס״י תרפד.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
7
On the words
שקורין בחנוכה ענין קרבנות הנשיאים
How it connects
The law that on Chanukah the Torah reading is the offerings of the princes.our note
The source
Shulchan Arukh, Orach Chayim 684:1שולחן ערוך, אורח חיים תרפ״ד:א׳Sefaria (opens in a new tab)
סדר קריאת התורה בחנוכה. ובו ג סעיפים: קורים בקרבנות הנשיאים שבפרשת נשא שלשה בכל יום ומתחילים בברכת כהנים [וי"א שמתחילים ביום כלות משה [טור] וכן אנו נוהגין] וקורא אותו עם כהן ולוי וישראל קורא ביום הראשון [וי"א שהכהן קורא כל אותו הפרשה עד ביום הראשון והלוי והישראל קורין ביום הראשון] [מנהגים וכן נוהגין] ביום שני קורא כהן ביום השני עד פר אחד בן בקר ולוי עד ביום השלישי וישראל חוזר וקורא ביום השני ועל דרך זה בכל יום: הגה [וי"א שישראל קורא ביום שלאחריו דהיינו ביום הג' וכן בכל יום וכן נוהגין] [הגהות מיימוני פי"ג] ביום שמיני מתחילין ביום השמיני וגומרין כל הסדר וקורין פרשה ראשונה של בהעלותך [ונוהגין לסיים כן עשה את המנורה] …
We read of the sacrifices of the nesi'im, which are in Parshat Nasso (Numbers 7:1 – 8:4), three each day; and we start reading from the blessing of the priests [And there are those who say that we start from 'on the day that Moses had made an end' (ibid. 7:1) [Tur] and such is our practice.] And it is read with a kohen and a Levite, and an Israelite reads on the first day. [And there are those who say that the kohen reads the whole portion until 'on the first day' and the Levite and Israelite read 'on the first day', and such is our practice.] On the second day, the Kohen reads "on the second day" until "one young bullock," the Levite reads until "on the third day," and the Israelite repeats …
Hebrew: Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893 (Public Domain) · English: Sefaria Community Translation (CC0) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
8
On the words
בקי״ס נקרע הים לי״ב גזרים
How it connects
Kehot’s marei makom for these words (its note is below).
Kehot’s note
ראה תנחומא בשלח י. וש״נ.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
9
On the words
בקי״ס נקרע הים לי״ב גזרים
How it connects
The Midrash that the Sea split into twelve paths, one for each tribe.our note
The source
Midrash Tanchuma, Beshalach 10:1מדרש תנחומא, בשלח י׳:א׳Sefaria (opens in a new tab)
וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ. עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לָהֶם עַל הַיָּם. נִבְקַע לָהֶם הַיָּם וְנִבְקַע כְּמִין כִּפָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: נָקַבְתָּ בְּמַטָיו רֹאשׁ פְּרָזָיו וְגוֹ' (חבקוק ג, יד). וְנֶחֱלַק לִשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבִילִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וּנְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וּבְקָעֵהוּ. וְנַעֲשָׂה יַבָּשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה (שמות טז, יד). וְנַעֲשׂוּ כְּמִין טִיט, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, כט): דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ חֹמֶר מַיִם רַבִּים (שמות יד, טו). וְנַעֲשׂוּ הַמַּיִם פֵּרוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם (תהלים עד, יג). וְנַעֲשׂוּ סְלָעִים סְלָעִים, …
And lift thou up thy rod (Exod. 14:16). Ten miracles were performed in their behalf at the sea. The sea was split asunder for them, and became a kind of vault, as it is said: Thou hast struck through with his own rods the heads, etc. (Hab. 3:14). It was divided into twelve paths, as it is said: And stretch out thy hand over the sea and divide it (Exod. 14:16). It was turned into dry land, as it is said: And the children of Israel walked upon dry land the midst of the sea (ibid., v. 29). It was converted into a kind of clay, as is said: Thou hast trodden the sea with thy horses, the mud of mighty waters (Hab. 3:15). The water was made into pieces, as it is said: Thou didst break the sea into …
Hebrew: Midrash Tanchuma -- Torat Emet (Public Domain) · English: Midrash Tanhuma-Yelammedenu, trans. Samuel A. Berman (CC-BY) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
10
On the words
וע״ש ברבות פ׳ נשא
How it connects
Midrash Rabbah on Nasso explains the offering of each prince with its own meaning and intention.our note
The source
Bamidbar Rabbah 13במדבר רבה י״גSefaria (opens in a new tab)
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
11
On the words
שמזמר בכלי זמר בנבל וכנור
How it connects
A parallel discussion of instrumental music (zemer) in the Siddur's Chanukah section.our note
Where the note points
Siddur with Chassidic Discourses (Siddur im Dach)סידור עם דברי אלקים חיים
Shaar Chanukah, 277c
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Bereishis, vol. 5, p. 906a
Our explanationAnother discussion of music played on instruments, parallel to this passage.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Siddur im Dachסידור עם דא״ח
by the Alter Rebbe · p. 277c
The Alter Rebbe’s siddur with his Chassidic discourses on the prayers.
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
ראה גם סידור שער חנוכה רעז, ג. וראה גם באוה״ת בראשית כרך ה תתקו, א. ובכ״מ.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

11ושיר הוא בפה הקול היוצא מהפה שאינו מלובש בכלי. וזהו מזמור שיר פי׳ מזמור1 הוא שירת המלאכים העומדים ברומו של עולם שהם מחיצוניות העולמות

And shir is [song] in the mouth: the voice that comes out of the mouth, which is not clothed in an instrument. This is [the meaning of] “A psalm, a song”: mizmor is the song of the angels who stand at the heights of the world, who are from the outer dimension (chitzoniyus) of the worlds,

Explanation

Shir is song of the voice, not clothed in an instrument. So mizmor, instrumental music, stands for the song of the angels, who belong to the outer dimension of the worlds.

שהם בבחי׳ חומר וצורה אור וכלי שהשיר שלהן שמזמרים ומשבחים ומפארים את שם כבוד מלכותו ית׳ בתודה וקול זמרה2 נקרא בחי׳ מזמור מצד שהוא הזמר המלובש בהכלי

who are of matter and form, light and vessel. Their song, in which they sing and praise and glorify the Name of the glory of His kingship, may He be blessed, “with thanksgiving and the sound of music,” is called the level of mizmor, because it is music clothed in the vessel,

Explanation

Angels are composed of “matter and form,” light and vessel: their song is like music sounding through an instrument, carried by a vessel. The phrase “with thanksgiving and the sound of music” is from Yeshayahu.

שהם בבחי׳ חומר וצורה ולכך לא ימצא בהם ב חי׳ הביטול האמיתי להכלל במקורו כנר בפני האבוקה שהכלי שלהם מעכב ולזאת גם הביטול שלהם נרגש בקול ורעש גדול הכל

for they are of matter and form. Therefore the true self-nullification (bittul), to be absorbed in their source like a candle before a torch, is not found in them, for their vessel holds them back. For this reason their self-nullification too is felt in sound and great noise, all

Explanation

Because their vessel holds them back, angels cannot reach the complete bittul of a candle absorbed in a torch. That is why their self-nullification is felt as sound and “great noise”: the vessel makes it audible.

מסיבת הכלי ובשיר הוא בחי׳ השיר של הנשמות שבג״ע שיוצאין בשיר ונמשכין בשיר בביטול האמיתי כביטול הנר בפני אבוקה מצד שאינם מלובשים בחומר וכלי כנ״ל ולכך נק׳ השיר שלהם בחי׳ שיר מצד שאינו מלובש בכלי

because of the vessel. And shir is the level of the song of the souls in Gan Eden, who go out with song and are drawn by song in true self-nullification, like the nullification of a candle before a torch, since they are not clothed in matter and vessel, as said above. Therefore their song is called the level of shir, since it is not clothed in a vessel,

Explanation

Shir, song of the voice alone, is the song of the souls in Gan Eden, who ascend by song in complete self-nullification because they have no vessel. (The printed ובשיר apparently reads ושיר, “and shir.”)

כי אין להם חומריות וכלים כנ״ל (ועמ״ש ע״פ שיר השירים3 וע״פ ובלילה שירה עמי4 בד״ה ויהי מקץ. ועיין בזח״א ויצא)

for they have no materiality and vessels, as said above. (And see what is written on “The Song of Songs” and on “And at night His song is with me” in the discourse beginning “And it came to pass at the end.” And see Zohar, part 1, Vayeitzei)

Explanation

Souls have no materiality or vessels. The parenthesis refers to Torah Ohr discourses on the Song of Songs and on “at night His song is with me,” and to the Zohar in Vayeitzei.

(קמ״ח ב׳)5 6 בענין ההפרש בין שיר הלוים לבחי׳ וחסידיך ירננו7 דכהנים שהיא בחי׳ עליונה יותר.

(148b), concerning the difference between the song of the Levites and the level of “and Your pious ones shall sing for joy” of the Kohanim, which is a higher level.

Explanation

The Zohar there contrasts the Levites' song with the Kohanim's joyous singing, “Your pious ones shall sing for joy,” a higher level.

ועד״ז יובן מעלת בחי׳ שיר על בחי׳ מזמור. גם בפרדס בעה״כ ערך שיר פי׳ כי שיר הוא בחכמה

In the same way the superiority of the level of shir over the level of mizmor will be understood. Also in the Pardes, in [the Gate of] Arkei HaKinuyim, under the entry shir, it explains that shir is in Chochmah (wisdom).

Explanation

In the same way shir is higher than mizmor. The Pardes of Rabbi Moshe Cordovero, in its dictionary of Kabbalistic terms, says that shir is in Chochmah, the level of wisdom.

אך הנה במקדש היה גילוי שכינה מקור הנשמות והמלאכים כמ״ש מלכותך מלכות כל עולמים וגו׳.9

Now, in the Sanctuary there was a revelation of the Shechinah, the source of the souls and of the angels, as it is written, “Your kingship is a kingship over all worlds….”

Explanation

In the Beis HaMikdash was revealed the Shechinah, G‑d's kingship, which is the source of both souls and angels; “Your kingship is a kingship over all worlds.”

לכך נאמר בחנוכת הבית מזמור שיר שהיה מתגלה שם שניהם בחינת המזמור של המלאכים והשיר של הנשמות מצד שמקור כולם הוא גילוי שכינה ב״ה שנתגלה במקדש כנ״ל

Therefore it says of the dedication of the House, “A psalm, a song,” for both were revealed there, the level of the mizmor of the angels and the shir of the souls, since the source of them all is the revelation of the Shechinah, blessed be He, which was revealed in the Sanctuary, as said above.

Explanation

So the psalm of the dedication says both “psalm” and “song”: at the source of both angels and souls, both kinds of song were revealed together.

וכן היה למטה במקדש בשיר של הלוים שנתחלקו לב׳ חלקים מהם היו המשוררים בפה ומהם המזמרים בכלי וכדאיתא פלוגתא בגמרא אם עיקר שירה בפה8 או כלי כו׳ יעו״ש.

And so it was below, in the Sanctuary, in the song of the Levites, who were divided into two groups: some of them were singers with the mouth and some of them players on instruments; as there is a dispute in the Gemara whether the essence of song is with the mouth or with an instrument, etc.; see there.

Explanation

This was mirrored in the Levites' service: some sang with the voice, some played instruments. The Gemara records a dispute over whether the essence of the Temple song is vocal or instrumental.

Paragraph 11 in brief

The paragraph identifies mizmor, music through an instrument, with the angels, whose song passes through a vessel and whose self-nullification is limited and audible, and shir, song of the voice, with the souls, whose self-nullification is complete; the Beis HaMikdash revealed the source of both, and so its psalm says “psalm, song.”

Deeper

The Zohar passage, brought also in Likkutei Torah, Vaetchanan, sets the Kohanim's level above the Levites' song; by the same measure shir stands above mizmor. The Pardes's placing of shir in Chochmah fits the souls' root in the inner dimension, above the vessels.

Marei mekomos

1
On the words
וזהו מזמור שיר פי׳ מזמור
How it connects
A talk that takes up this explanation of mizmor and shir.our note
Where the note points
Sefer HaSichos 5749ספר השיחות תשמ״ט
vol. 1, p. 394
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
ראה ספר השיחות תשמ״ט ח״א ע׳ 394.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
On the words
בתודה וקול זמרה
How it connects
“Joy and gladness shall be found in her, thanksgiving and the sound of music”: used here for the angels' instrumental praise.our note
The source
Isaiah 51:3ישעיהו נ״א:ג׳Sefaria (opens in a new tab)
2הַבִּיטוּ אֶל־אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל־שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם כִּי־אֶחָד קְרָאתִיו וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ: 3כִּי־נִחַם ה׳ צִיּוֹן נִחַם כׇּל־חׇרְבֹתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן־ה׳ שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה: 4הַקְשִׁיבוּ אֵלַי עַמִּי וּלְאוּמִּי אֵלַי הַאֲזִינוּ כִּי תוֹרָה מֵאִתִּי תֵצֵא וּמִשְׁפָּטִי לְאוֹר עַמִּים אַרְגִּיעַ:
2… when he was but one I called him, And I blessed him, and made him many. 3For the LORD hath comforted Zion; He hath comforted all her waste places, And hath made her wilderness like Eden, And her desert like the garden of the LORD; Joy and gladness shall be found therein, Thanksgiving, and the voice of melody. 4Attend unto Me, O My people, And give ear unto Me, O My nation; For instruction …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
3
On the words
שיר השירים
How it connects
“The Song of Songs”: the verse on which another discourse cited here explains the nature of shir.our note
The source
Song of Songs 1:1שיר השירים א׳:א׳Sefaria (opens in a new tab)
1שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה: 2יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ כִּי־טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן:
1THE song of songs, which is Solomon’s. 2Let him kiss me with the kisses of his mouth— For thy love is better than wine.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
4
On the words
ובלילה שירה עמי
How it connects
“And at night His song is with me”: the verse of the Torah Ohr discourse the text refers to.our note
The source
Psalms 42:9תהילים מ״ב:ט׳Sefaria (opens in a new tab)
8תְּהוֹם־אֶל־תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ כׇּל־מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ: 9יוֹמָם יְצַוֶּה ה׳ חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי: 10אוֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי לָמָה שְׁכַחְתָּנִי לָמָּה־קֹדֵר אֵלֵךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב:
8… at the voice of Thy cataracts; all Thy waves and Thy billows are gone over me. 9By day the LORD will command His lovingkindness, and in the night His song shall be with me, even a prayer unto the God of my life. 10I will say unto God my Rock: 'Why hast Thou forgotten me? Why go I mourning …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
5
On the words
בזח״א ויצא (קמ״ח ב׳)
How it connects
The same Zohar passage is brought there; the surrounding text speaks of the level before which “darkness and light are alike,” above revelation and concealment.our note
Where the note points
Likkutei Torahלקוטי תורה
Parshas Vaetchanan, 8b
לאל עליון קונה שמים וארץ ששמים וארץ רוחניות וגשמיות בטלין לפניו בשוה (ובפע״ח גבי אל עליון גומל חסדים טובים פי׳ אל עליון הוא בבחינת כתר והוא למעלה מעלה גם מבחי׳ חכמה עילאה ועמ״ש מזה בד״ה אתם נצבים ועיין בזח״א פרשה לך לך) (דפ״ז ע״א) גבי והוא כהן דא ימינא לאל עליון עלמא עילאה דפי׳ אל עליון היינו בינה אך כי התגלות עתיק הוא בבינה ולכן נקרא בינה ג״כ שמו הגדול וכמ״ש מזה בביאור ענין מזוזה מימין ונ״ח משמאל. (ועיין בזח״ב ר״פ יתרו דס״ז ע״ב רזא דקדש הקדשים כו׳ ותחותיה אית כהן כו׳ ובפי׳ הרמ״ז שם) כי השוה ומשוה קטן וגדול ושם הוא כחשיכה כאורה שניהן שוין לפניו ית׳ הגילוי שהוא האור והעלם שהוא החשך דכולא קמיה כלא חשיב ממש ולא שייך ענין גילוי והעלם אלא לגבי העולמות הנבראים כו׳. אבל …
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Torah Ohr, Bereishis, maamar 9לעיל פ׳ ואתחנן ח, ב
page 8b, ¶13
שורה כח התענוג שבנפש כי מים מגדלים כל מיני תענוג והתענוג הוא למעלה מהשמחה.
but the element of water is in the brain, and in it rests the soul’s power of delight, for water makes all kinds of delights grow; and delight is above joy.
Read it here
Kehot’s note
מובא גם לעיל פ׳ ואתחנן ח, ב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
6
On the words
ועיין בזח״א ויצא) (קמ״ח ב׳)
How it connects
As the text cites it: the Zohar in Vayeitzei on the difference between the Levites' song and the Kohanim's joy.our note
The source
Zohar, Vayetzei 7:43–8:47ספר הזהר, ויצא ז׳:מ״ג-ח׳:מ״זSefaria (opens in a new tab)
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
7
On the words
וחסידיך ירננו
How it connects
“Your priests shall be clothed in righteousness, and Your pious ones shall sing for joy.” The Zohar reads it as the Kohanim's higher song.our note
The source
Psalms 132:9תהילים קל״ב:ט׳Sefaria (opens in a new tab)
8קוּמָה ה׳ לִמְנוּחָתֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ: 9כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ־צֶדֶק וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ: 10בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ אַל־תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ:
8Arise, O LORD, unto Thy resting-place; Thou, and the ark of Thy strength. 9Let Thy priests be clothed with righteousness; And let Thy saints shout for joy. 10For Thy servant David's sake Turn not away the face of Thine anointed.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
8
On the words
אם עיקר שירה בפה או בכלי
How it connects
The Gemara's dispute whether the essence of the Temple song was the Levites' voices or the instruments.our note
The source
Arakhin 11a:2–3ערכין י״א א:ב׳-ג׳Sefaria (opens in a new tab)
וְעַבְדֵי כֹהֲנִים הָיוּ כּוּ׳. לֵימָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּמַאן דְּאָמַר עֲבָדִים הָיוּ קָסָבַר: עִיקַּר שִׁירָה בַּפֶּה, וּכְלִי לְבַסּוֹמֵי קָלָא הוּא דַּעֲבִידָא, וּמַאן דְּאָמַר לְוִיִּם הָיוּ קָסָבַר: עִיקַּר שִׁירָה בִּכְלִי! וְתִסְבְּרָא? רַבִּי יוֹסֵי מַאי קָסָבַר? אִי קָסָבַר: עִיקַּר שִׁירָה בַּפֶּה — עֲבָדִים סַגִּיא, אִי קָסָבַר: עִיקַּר שִׁירָה בִּכְלִי — לְוִיִּם בָּעֵינַן!
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · via Sefaria
Kehot’s note
ערכין יא, א. [כ].
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
9
On the words
מלכותך מל׳ כל עולמים
How it connects
“Your kingship is a kingship over all worlds”: Malchus, the Shechinah, is the source of every world, souls and angels alike.our note
The source
Psalms 145:13תהילים קמ״ה:י״גSefaria (opens in a new tab)
12לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ: 13מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כׇּל־עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכׇל־דּוֹר וָדֹר: 14סוֹמֵךְ ה׳ לְכׇל־הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכׇל־הַכְּפוּפִים:
12… the sons of men His mighty acts, And the glory of the majesty of His kingdom. 13Thy kingdom is a kingdom for all ages, And Thy dominion endureth throughout all generations. 14The LORD upholdeth all that fall, And raiseth up all those that are bowed down.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
תהלים קמה, יג.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

12ומ״ש לפעמי׳ להיפוך שיר מזמור לבני קרח1 כו׳ היינו בהיות המזמור הוא בחיצוניות המלובש בכלי והשיר בפנימית שבלתי כלי

As for what is written sometimes the other way round, “A song, a psalm, of the sons of Korach…”: since the mizmor is in the outer dimension, clothed in a vessel, and the shir in the inner dimension, without a vessel,

Explanation

Some psalms reverse the order, “A song, a psalm.” Since mizmor is outer and clothed in a vessel, and shir inner and without a vessel, the order shows which way they meet.

ולכך כשמצטרכים להתחבר יחד הוא בב׳ פנים או שהעליון יורד למטה או התחתון מתעלה למעלה ולכך כשנאמר מזמור שיר הוא בחי׳ ההעלאה של המזמור ליכלל בהשיר ולהתחבר בו.

therefore, when they need to join together, it is in two ways: either the higher descends below, or the lower rises above. Therefore, when it says “A psalm, a song,” it is the level of the elevation of the mizmor to be absorbed in the shir and to join with it.

Explanation

Higher and lower can join in two ways: the higher comes down, or the lower rises up. “A psalm, a song” is the lower, the angels' mizmor, rising to be absorbed in the higher shir.

ושיר מזמור הוא כשהעליון השיר יורד למטה להתחבר אליו (ובזח״ג ר״פ אחרי) (דנ״ח ע״ב) מאי שיר מזמור2 כו׳ שיר דאיהו כפול כו׳.

And “A song, a psalm” is when the higher, the shir, descends below to join with it. (And in Zohar, part 3, beginning of Parshas Acharei) (folio 58b): “What is ‘A song, a psalm’?… a song that is doubled….”

Explanation

“A song, a psalm” is the higher shir coming down to the mizmor. The Zohar at the beginning of Acharei asks about “a song, a psalm” and calls it “a song that is doubled.”

וכן מזמור שיר ליום השבת.3 ופי׳ במק״מ שם בשם הרח״ו דפי׳ שיר דאיהו כפול היינו יחוד זו״נ וע״ש ס״פ (דע״ט ב׳)

And so too “A psalm, a song for the Shabbos day.” And the Mikdash Melech there explains in the name of Rabbi Chaim Vital that the meaning of “a song that is doubled” is the union of Z'eir Anpin and Nukva. And see there, at the end of the parsha (folio 79b),

Explanation

The Mikdash Melech, a commentary on the Zohar, quotes Rabbi Chaim Vital that the “doubled song” is the union of Z'eir Anpin and Nukva, the divine masculine and feminine. The Zohar also discusses the Shabbos psalm, which opens “A psalm, a song.”

מענין מזמור שיר ליום השבת ובמק״מ שם דהמזמור שיר הוא כמ״ש במשנה סוף תמיד ליום שכולו שבת כו׳

concerning “A psalm, a song for the Shabbos day”; and in the Mikdash Melech there, that the “psalm, song” is as it says in the Mishnah at the end of Tamid, “for the day that is entirely Shabbos…,”

Explanation

The Mikdash Melech links the Shabbos psalm to the Mishnah's closing words in Tamid, that it is a song for the future, “the day that is entirely Shabbos.”

ואליו מזמרים בחי׳ מזמור שיר והבן ועד״ז הוא ענין מזמור שיר דחנוכת הבית כו׳ גם מזמור הוא לשון זמר והתחלקות כמ״ש וכרמך לא תזמור4

and to Him they sing the level of “a psalm, a song”; and understand this. And in the same way is the matter of “A psalm, a song” of the dedication of the House, etc. Also, mizmor is a term of pruning (zemer) and division, as it is written, “and your vineyard you shall not prune (sizmor),”

Explanation

Toward that higher Shabbos the lower rises, so it is “A psalm, a song,” and likewise at the dedication of the House. A second meaning: zemer also means pruning, as in “you shall not prune your vineyard.”

שהוא לשון פירוד והתחלקות של הניגון שנחתך לחלקים קטנים בתוך הכלי זמר משא״כ השיר וכמ״כ הוא למעלה.5

which is a term of separation and division of the melody, which is cut into small parts within the musical instrument; which is not so with shir. And so too it is above.

Explanation

Pruning cuts things into pieces, as an instrument breaks the melody into small divided notes; the voice's shir flows undivided. The same contrast holds above between angels and souls.

Paragraph 12 in brief

The paragraph explains the order “A psalm, a song” as the angels' mizmor rising to join the souls' shir, and “A song, a psalm” as the higher descending, with support from the Zohar and its commentators; it adds that mizmor also means division, while shir is undivided.

Deeper

The Zohar's “doubled song” and Rabbi Chaim Vital's reading of it as the union of Z'eir Anpin and Nukva fit the maamar's point: mizmor and shir are two levels that must unite, either by ascent from below or by descent from above.

Marei mekomos

1
On the words
שיר מזמור לבני קרח
How it connects
“A song, a psalm of the sons of Korach”: a heading in the reverse order, read as the higher descending to the lower.our note
The source
Psalms 88:1תהילים פ״ח:א׳Sefaria (opens in a new tab)
1שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי־קֹרַח לַמְנַצֵּחַ עַל־מָחֲלַת לְעַנּוֹת מַשְׂכִּיל לְהֵימָן הָאֶזְרָחִי: 2ה׳ אֱלֹקֵי יְשׁוּעָתִי יוֹם־צָעַקְתִּי בַלַּיְלָה נֶגְדֶּךָ:
1A Song, a Psalm of the sons of Korah; for the Leader; upon Mahalath Leannoth. Maschil of Heman the Ezrahite. 2O LORD, God of my salvation, What time I cry in the night before Thee,
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
תהלים פח, א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
On the words
ובזח״ג ר״פ אחרי) (דנ״ח ע״ב) מאי שיר מזמור
How it connects
As the text cites it: the Zohar at the beginning of Acharei asks what “a song, a psalm” means and calls it a doubled song.our note
The source
Zohar, Achrei Mot 5:39–6:48ספר הזהר, אחרי מות ה׳:ל״ט-ו׳:מ״חSefaria (opens in a new tab)
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
3
On the words
מזמור שיר ליום השבת
How it connects
“A psalm, a song for the Shabbos day,” another heading in the order psalm, song.our note
The source
Psalms 92:1תהילים צ״ב:א׳Sefaria (opens in a new tab)
1מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת: 2טוֹב לְהֹדוֹת לַה׳ וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן:
1A Psalm, a Song. For the sabbath day. 2It is a good thing to give thanks unto the LORD, And to sing praises unto …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
תהלים צב, א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
4
On the words
וכרמך לא תזמור
How it connects
“And your vineyard you shall not prune” in the Sabbatical year: zemer as cutting and dividing.our note
The source
Leviticus 25:4ויקרא כ״ה:ד׳Sefaria (opens in a new tab)
3שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת־תְּבוּאָתָהּ: 4וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַה׳ שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר: 5אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת־עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ:
3… thy field, and six years thou shalt prune thy vineyard, and gather in the produce thereof. 4But in the seventh year shall be a sabbath of solemn rest for the land, a sabbath unto the LORD; thou shalt neither sow thy field, nor prune thy vineyard. 5That which groweth of itself of thy harvest thou shalt not reap, and the grapes of …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
ויקרא כה, ד.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
5
How it connects
The Mishnah ends: the Shabbos psalm is “a psalm, a song for the time to come, for the day that is entirely Shabbos.”our note
The source
Mishnah Tamid 7:4משנה תמיד ז׳:ד׳Sefaria (opens in a new tab)
הַשִּׁיר שֶׁהָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בַּמִּקְדָּשׁ, בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן הָיוּ אוֹמְרִים (תהילים כ״ד:א׳), לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ. בַּשֵּׁנִי הָיוּ אוֹמְרִים (שם מח), גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹקֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ. בַּשְּׁלִישִׁי הָיוּ אוֹמְרִים (שם פב), אֱלֹקִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹקִים יִשְׁפֹּט. בָּרְבִיעִי הָיוּ אוֹמְרִים (שם צד), אֵל נְקָמוֹת ה' אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ וְגוֹ'. בַּחֲמִישִׁי הָיוּ אוֹמְרִים (שם פא), הַרְנִינוּ לֵאלֹקִים עוּזֵּנוּ, הָרִיעוּ לֵאלֹקֵי יַעֲקֹב. בַּשִּׁשִּׁי הָיוּ אוֹמְרִים (שם צג), ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ וְגוֹ'. בְּשַׁבָּת הָיוּ …
The following are the psalms that were chanted in the Temple. 1) On the first day they used to say, “The earth is the Lord's and the fullness thereof, the world and they that dwell therein” (Psalms 24). 2) On the second day they used to say: “Great is the Lord and highly to be praised, in the city of our God. His holy mountain” (Psalms 48). 3) On the third day they used to say: “God stands in the congregation of God, in the midst of the judges he judges” (Psalms 82). 4) On the fourth day they used to say: “O Lord, God to whom vengeance belongs. God to whom vengeance belongs, shine forth” (Psalms 94). 5) On the fifth day they used to say: “Sing aloud unto God our strength, shout unto the God …
Hebrew: Torat Emet 357 (Public Domain) · English: Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp (CC-BY) · via Sefaria

Dilisani: the soul's three advantages ¶13–15

13ופי׳ כי דליתני1 שהטעם לכל זה הוא יתרון ומעלות הנשמות על המלאכים ויתרון הזה הוא נרמז במלת דליתני שיש בו ג׳ פירושים.2 הא׳ מלשון התרוממות והתנשאות בבחי׳ למעלה מעלה. והב׳ מלשון דלות ועניות.

And the meaning of “for You have lifted me up (dilisani)”: the reason for all this is the advantage and superiority of the souls over the angels, and this advantage is hinted at in the word dilisani, which has three meanings. The first is from the term of exaltation and elevation, on the level of the very highest. The second is from the term of poverty (dalus) and neediness.

Explanation

Psalm 30 opens “I will exalt You, G‑d, for You have lifted me up (dilisani).” The Alter Rebbe reads dilisani as hinting at why souls surpass angels, and gives it three meanings: raising up, poverty (dal, poor), and, as the next paragraph says, drawing water.

Paragraph 13 in brief

The paragraph turns to the word dilisani in the psalm and introduces its three meanings as three ways the soul surpasses the angels.

Marei mekomos

1
On the words
כי דליתני
How it connects
“I will exalt You, G‑d, for You have lifted me up (dilisani).” Its root is read three ways: exaltation, poverty and drawing water.our note
The source
Psalms 30:2תהילים ל׳:ב׳Sefaria (opens in a new tab)
1מִזְמוֹר שִׁיר־חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד: 2אֲרוֹמִמְךָ ה׳ כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא־שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי: 3ה׳ אֱלֹקָי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי:
1A Psalm; a Song at the Dedication of the House; of David. 2I will extol thee, O LORD, for Thou hast raised me up, and hast not suffered mine enemies to rejoice over me. 3O LORD my God, I cried unto Thee, and Thou didst heal me;
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
2
On the words
דליתני שיש בו ג׳ פירושים
How it connects
Or HaTorah brings this threefold reading of dilisani.our note
Where the note points
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Parshas Vaetchanan, p. 321
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
מובא באוה״ת פ׳ ואתחנן ע׳ שכא.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

14והג׳ מלשון דלה דלה1 לשון שאיבה וכל הג׳ פירושים הם אמת והם ג׳ מעלות שיש לנשמה על המלאכים.

The third is from the term “he drew, he drew (dalah dalah),” a term of drawing [water]. And all three meanings are true, and they are three advantages that the soul has over the angels.

Explanation

The third meaning comes from Yisro's daughters' account of Moshe: “he drew, he drew (dalah dalah) water for us.” All three readings are true, and each names an advantage of the soul over the angels.

הא׳ מלשון התרוממות והתנשאו ת כי הנשמה היא רמה ונשאה במקורה למעלה שהיא מבחינת פנימית משא״כ המלאכים כו׳ ולזאת השתחוואת הנשמה וביטולה במקורה הוא ביתר שאת כנר בפני האבוקה ממש.

The first, from the term of exaltation and elevation: for the soul is high and exalted in its source above, being from the level of the inner dimension, which is not so of the angels, etc. Therefore the bowing of the soul and its self-nullification in its source are with greater excellence, truly like a candle before a torch.

Explanation

First, exaltation: the soul's source is the inner dimension, higher than the angels'. So its bowing and self-nullification in its source are complete, truly a candle merging into a torch.

Paragraph 14 in brief

The paragraph gives the third meaning of dilisani, drawing water, and explains the first advantage: the soul's source is higher, so its self-nullification is more complete.

Marei mekomos

1
On the words
דלה דלה
How it connects
“And he also drew (dalah dalah) water for us”: the root of dilisani as drawing up water.our note
The source
Exodus 2:19שמות ב׳:י״טSefaria (opens in a new tab)
18וַתָּבֹאנָה אֶל־רְעוּאֵל אֲבִיהֶן וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ מִהַרְתֶּן בֹּא הַיּוֹם: 19וַתֹּאמַרְןָ אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים וְגַם־דָּלֹה דָלָה לָנוּ וַיַּשְׁקְ אֶת־הַצֹּאן: 20וַיֹּאמֶר אֶל־בְּנֹתָיו וְאַיּוֹ לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת־הָאִישׁ קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם:
18… to Reuel their father, he said: ‘How is it that ye are come so soon to-day?’ 19And they said: ‘An Egyptian delivered us out of the hand of the shepherds, and moreover he drew water for us, and watered the flock.’ 20And he said unto his daughters: ‘And where is he? Why is it that ye have …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
שמות ב, יט.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

15והב׳ מלשון דלות ועניות דהיינו שהנשמה היא ערומה בלי לבוש שאין לה התלבשות גוף וכלי המגביל כלל משא״כ המלאכים שיש להם גופים שהן רוחות ואש לוהט.

The second, from the term of poverty and neediness: that is, the soul is naked, without a garment, for it has no clothing of a body and a limiting vessel at all; which is not so of the angels, who have bodies, which are winds and flaming fire.

Explanation

The second advantage, from dal, “poor”: the soul is “naked,” with no body or limiting vessel of its own. The angels, by contrast, have bodies, the “winds” and “flaming fire” of the verse discussed at the start.

והג׳ מלשון שאיבה שהנשמות נשאבו ממקור חוצבם מבחינת חכמה ותמלא כדה1 כד מן ים החכמה כ״ד ספרי דאורייתא

The third, from the term of drawing [water]: the souls were drawn from the source from which they were hewn, from the level of Chochmah (wisdom); “and she filled her jug (kadah)”: a jug (kad) from the sea of Chochmah, the twenty-four (kad) books of the Torah.

Explanation

The third advantage, from dalah, “drawing water”: souls were drawn from their source in Chochmah, the “sea of wisdom.” Rivkah's “she filled her jug (kad)” is read as a jug drawn from that sea, and kad has the numerical value twenty-four, the number of books of Scripture.

והיינו שיסודתה בהררי קדש2 היא חכמה עילאה מקור התורה שהתורה נשאבה משם כד מן הים וכמ״ש

That is, “its foundation is in the holy mountains,” which is the supernal Chochmah, the source of the Torah, for the Torah was drawn from there, a jug from the sea; and as it is written,

Explanation

The soul's foundation is “in the holy mountains,” supernal Chochmah, which is also where the Torah was drawn from. Torah and souls come from the same source.

ותורה שם בישראל3 וכתיב וזאת לפנים בישראל4 ואין זאת אלא תורה5 שהיא מושרשת בנש״י במקורם ובפנימיותם ולזאת ראויים הם להשראת השכינה ולקבלת התורה יותר מהמלאכים:

“and He set a Torah in Israel,” and it is written, “And this was formerly in Israel,” and “this” is nothing other than Torah, which is rooted in the souls of Israel, in their source and in their inner dimension (pnimiyus). Therefore they are more fitting than the angels for the resting of the Shechinah (Divine Presence) and for receiving the Torah.

Explanation

Verses and the Sages' reading of “this” as Torah show that the Torah is rooted in the innermost core of the souls of Israel. That is why souls, not angels, are fit for the Shechinah to rest among them and to receive the Torah: the answer to the angels' accusation with which the maamar began.

Paragraph 15 in brief

The closing paragraph gives the second and third advantages of the soul, its freedom from any body of its own and its being drawn, like the Torah, from supernal Chochmah, and concludes that souls are fitter than angels for the Shechinah and the Torah.

Deeper

The three meanings of dilisani sum up the maamar: the soul's source is higher than the angels' (exaltation), it has no body of its own and so its self-nullification is complete (poverty), and it shares its root in Chochmah with the Torah (drawing water).

Marei mekomos

1
On the words
ותמלא כדה
How it connects
Rivkah “went down to the spring, filled her jug and came up.” The jug (kad) is read as the soul drawn from the sea of Chochmah.our note
The source
Genesis 24:16בראשית כ״ד:ט״זSefaria (opens in a new tab)
15וַיְהִי־הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת אֲשֶׁר יֻלְּדָה לִבְתוּאֵל בֶּן־מִלְכָּה אֵשֶׁת נָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם וְכַדָּהּ עַל־שִׁכְמָהּ: 16וְהַנַּעֲרָ טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד בְּתוּלָה וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל: 17וַיָּרׇץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט־מַיִם מִכַּדֵּךְ:
15… the son of Milcah, the wife of Nahor, Abraham’s brother, with her pitcher upon her shoulder. 16And the damsel was very fair to look upon, a virgin, neither had any man known her; and she went down to the fountain, and filled her pitcher, and came up. 17And the servant ran to meet her, and said: ‘Give me to drink, I pray thee, …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
2
On the words
שיסודתה בהררי קדש
How it connects
“Its foundation is in the holy mountains”: read as the soul's root in supernal Chochmah.our note
The source
Psalms 87:1תהילים פ״ז:א׳Sefaria (opens in a new tab)
1לִבְנֵי־קֹרַח מִזְמוֹר שִׁיר יְסוּדָתוֹ בְּהַרְרֵי־קֹדֶשׁ: 2אֹהֵב ה׳ שַׁעֲרֵי צִיּוֹן מִכֹּל מִשְׁכְּנוֹת יַעֲקֹב:
1A Psalm of the sons of Korah; a Song. His foundation is in the holy mountains. 2The LORD loveth the gates of Zion more than all the dwellings of Jacob.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
3
On the words
ותורה שם בישראל
How it connects
“He established a testimony in Yaakov and set a Torah in Israel”: the Torah is placed within Israel.our note
The source
Psalms 78:5תהילים ע״ח:ה׳Sefaria (opens in a new tab)
4לֹא נְכַחֵד מִבְּנֵיהֶם לְדוֹר אַחֲרוֹן מְסַפְּרִים תְּהִלּוֹת ה׳ וֶעֱזוּזוֹ וְנִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה: 5וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר צִוָּה אֶת־אֲבוֹתֵינוּ לְהוֹדִיעָם לִבְנֵיהֶם: 6לְמַעַן יֵדְעוּ דּוֹר אַחֲרוֹן בָּנִים יִוָּלֵדוּ יָקֻמוּ וִיסַפְּרוּ לִבְנֵיהֶם:
4… praises of the LORD, And His strength, and His wondrous works that He hath done. . 5For He established a testimony in Jacob, And appointed a law in Israel, Which He commanded our fathers, That they should make them known to their children; 6That the generation to come might know them, even the children that should be born; Who …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
תהלים עח, ה.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
4
On the words
וזאת לפנים בישראל
How it connects
“And this was formerly in Israel”: the Gemara reads “this” as the Torah.our note
The source
Ruth 4:7רות ד׳:ז׳Sefaria (opens in a new tab)
6וַיֹּאמֶר הַגֹּאֵל לֹא אוּכַל לִגְאׇל־לִי פֶּן־אַשְׁחִית אֶת־נַחֲלָתִי גְּאַל־לְךָ אַתָּה אֶת־גְּאֻלָּתִי כִּי לֹא־אוּכַל לִגְאֹל: 7וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל עַל־הַגְּאֻלָּה וְעַל־הַתְּמוּרָה לְקַיֵּם כׇּל־דָּבָר שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ וְנָתַן לְרֵעֵהוּ וְזֹאת הַתְּעוּדָה בְּיִשְׂרָאֵל: 8וַיֹּאמֶר הַגֹּאֵל לְבֹעַז קְנֵה־לָךְ וַיִּשְׁלֹף נַעֲלוֹ:
6… mine own inheritance; take thou my right of redemption on thee; for I cannot redeem it.’— 7Now this was the custom in former time in Israel concerning redeeming and concerning exchanging, to confirm all things: a man drew off his shoe, and gave it to his neighbour; and this was the attestation in Israel.— 8So the near kinsman said unto Boaz: ‘Buy it for thyself.’ And he drew off his shoe.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
רות ד, ז.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
5
On the words
ואין זאת אלא תורה
How it connects
The Gemara's rule that “this” means Torah, as in “And this is the Torah that Moshe set.”our note
The source
Avodah Zarah 2b:6–7עבודה זרה ב׳ ב:ו׳-ז׳Sefaria (opens in a new tab)
כְּלוּם יֵשׁ בָּכֶם מַגִּיד זֹאת? שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִי בָכֶם יַגִּיד זֹאת״, וְאֵין ״זֹאת״ אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה״. מִיָּד יָצְאוּ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ. יָצָאת מַלְכוּת רוֹמִי, וְנִכְנְסָה מַלְכוּת פָּרַס אַחֲרֶיהָ. מַאי טַעְמָא? דְּהָא חֲשִׁיבָא בָּתְרַהּ. וּמְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וַאֲרוּ חֵיוָא אָחֳרִי תִּנְיָנָא דָּמְיָא לְדֹב״, וְתָנֵי רַב יוֹסֵף: אֵלּוּ פַּרְסִיִּים, שֶׁאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין כְּדוֹב, וּמְסוּרְבָּלִין [בָּשָׂר] כְּדוֹב, וּמְגַדְּלִין שֵׂעָר כְּדוֹב, וְאֵין לָהֶם מְנוּחָה כְּדוֹב.
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · via Sefaria
Kehot’s note
ע״ז ב, ב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

Finished the maamar?

Mark it as learned; it counts toward the week and the year’s siyum.

Next: maamar 6מזמור שיר חנכת הבית לדוד

In one’s avodah

In prayer, and especially in the synagogue and with ten, a person can reach a glimmer of the Beis HaMikdash's inner bowing: not only to subdue his behavior but to set aside his own will entirely before the King, each according to his measure, like a candle absorbed in a torch.

Questions for discussion

If the angels knew the soul was higher than they are, what exactly was their objection to man, and how does G‑d's answer turn their objection into the very reason for man's creation?
Why does having a body, even a spiritual one, make the angels' song audible and bound to time, while the souls' song is silent and unceasing?
What is the difference between outer and inner bowing, and what in your own prayer corresponds to each?
Why were the princes' identical offerings written out twelve times, and what does that say about each tribe's, and each person's, own path?
How do the three meanings of dilisani together explain why souls, not angels, received the Torah and the Shechinah?

Key terms in this maamar

The Holy One, blessed be Heקב״ה
The inner dimension (pnimiyus)פנימיות: The innermost core of a level.
A dwelling place among the lower realmsדירה בתחתונים: The purpose of creation: that G‑d be at home in this world. ×1
The chain of descending worlds (hishtalshelus)השתלשלות: The step-by-step descent of divine light from the highest level down to this world. ×1
The Name Elokimאלקים: G‑d as concealed within nature, measuring and limiting. ×1
The Shechinah (Divine Presence)שכינה: G‑d's presence as it dwells in the world. ×14
The outer dimension (chitzoniyus)חיצוניות: The external, expressive aspect. ×4
Willרצון: Desire; in G‑d, the level above intellect. ×3
The light that fills all worlds (memalei kol almin)ממלא כל עלמין: Divine light that enters each world and gives it life according to its measure.
The light that encompasses all worlds (sovev kol almin)סובב כל עלמין: Divine light too great to enter the worlds; it 'surrounds' them and affects them from beyond.
The Name Havayahהוי׳: The Tetragrammaton: G‑d as transcending time and bringing all into being.
Self-nullification (bittul)ביטול: Setting aside one's own sense of self before G‑d. ×9
Chochmah (wisdom)חכמה: The first flash of insight. ×4
Z'eir Anpin (the emotive attributes)ז״א: The six emotive Sefiros as one configuration.
Nukva (the feminine / Malchus)נוקבא: Malchus as the receiving configuration.
Yesod (foundation)יסוד: The channel that connects and transmits. ×2
Malchus (sovereignty)מלכות: Kingship: the level through which G‑d's word creates and rules the worlds. ×2
Teshuvah (return)תשובה: Returning to G‑d; not only repentance. ×1

מזמור שיר חנוכת הבית כו׳ ולא שמחת אויבי לי

The big idea

The maamar in brief

Outline

Key concepts

The angels' accusation ¶1

Angels and souls: song, sight, space and time ¶2–5

The descent of the soul and the Sanctuary ¶6

Two kinds of bowing ¶7–8

Dedication and the princes' offerings ¶9–10

Psalm and song ¶10–12

Dilisani: the soul's three advantages ¶13–15

Finished the maamar?

In one’s avodah

Questions for discussion

Key terms in this maamar

Text size

Theme

Calendar

Show

Language

Send us a suggestion

Contents