《托拉奧爾》 · 帕拉沙 Noach · 瑪瑪爾 4
ויאמר ה׳ הן עם אחד ושפה א׳ לכלם…
「 ה׳說：看哪，他們是一個民族，人人都說一種語言」
由 AI 根據我們的英文版翻譯，並經過數輪對照英文與希伯來文的檢查和修訂。英文版本身仍由人工讀者審閱中。若您熟悉中文，懇請協助審閱本譯文。 志願協助審閱
核心要旨
合一與彼此包含，能引下單一、分立的層面所無法承受的更高之光；這正是巴別塔的建造者確實可能成功的原因。然而，神聖的真正合一唯有透過自我消融（ביטול，bittul）才能實現；沒有自我消融的合一反而會助長邪惡。因此，唯有那些在 ה׳ 面前自我消融者之間的和平，才是承載祝福的器皿。
瑪瑪爾概要
這篇 maamar 提出疑問： ה׳ 怎能論及建造巴別塔的人說「他們所圖謀的，沒有什麼會被阻止」，彷彿他們能違逆祂的旨意行事？而且，這座塔究竟是為了什麼？依據拉比哈伊姆・維塔爾（רבי חיים ויטאל）的說法，他們意圖強行透過神聖之名引下祝福的流動，儘管自身並不良善。為了說明這一點，阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）提出疑問：在與十個屬性（ספירות，Sefiros）相應的諸名中，為什麼 הוי׳（Havayah）甚至標示美與和諧（תפארת，Tiferes）的器皿？他引述《Patach Eliyahu》（פתח אליהו；「以利亞開言」）的話：「你是智慧的，卻不是以一種可知的智慧。」他由此區分流溢界（אצילות，Atzilus）中有明確界定的屬性，與它們的根源——「隱藏的十個屬性」；阿里扎爾（האריז״ל）稱後者為束縛狀（עקודים，Akudim）：十者全在一個器皿中，猶如靈魂的力量尚未分化為身體各器官之前的狀態。在點狀（נקודים，Nekudim）階段，每個屬性各自獨立，器皿因而破碎（混沌狀態（תהו，Tohu））。在修復（תיקון，Tikkun）階段，它們透過 מ״ה（Mah）之名而彼此包含；這代表自我消融，因此無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）得以安居其中。美與和諧是雅各（יעקב）的屬性，位於中間的聯結之線，因此 ה׳甚至照耀在它的器皿之中。建造者只想透過合一引下那更高之光，卻不願自我消融； ה׳使他們分散，因為惡人分開更好，而義人合一則能帶來祝福——和平是祝福的器皿。
綱要
- 巴別塔的疑問建造者怎能違逆 ה׳ 的旨意而使所圖謀的無一受阻？這座塔又是為了什麼？拉比哈伊姆・維塔爾（רבי חיים ויטאל）說：他們想不必成為配得者，就強行透過神聖之名引下祝福。¶1
- 美與和諧的器皿中為何有 ה׳אֵל（Kel）、אלקים（Elokim）與 ה׳，分別對應慈愛（חסד，Chesed）、克制（גבורה，Gevurah）與美與和諧的器皿；為什麼美與和諧的器皿中也有 ה׳？此處引入《Patach Eliyahu》。¶2
- 「你是智慧的，卻不是以一種可知的智慧」本體的智慧超越任何有明確界定的屬性。流溢界的智慧（חכמה，Chochmah）被稱為「可知」，因為較低世界的智慧透過因果相續由它下延；而它自身則以無中生有的方式源自更高層面。¶3–5
- 隱藏的屬性與阿古丁：靈魂的比喻隱藏的十個屬性就是阿里扎爾所說的束縛狀（עקודים，Akudim），十者同在一個器皿中，遠高於流溢界。這好比靈魂的力量：它們在靈魂中合而為一，唯有在身體各器官中才分化開來。¶6–9
- 下降至點狀階段在點狀（נקודים，Nekudim）階段，每個屬性各自獨立，好比從一個詞中撕下的單獨字母。即使束縛狀也遠低於無限之光；光之線（קו，kav）與印痕（רשימו，reshimu）呈現出相同模式，而有一個問題仍未解答。¶10
- 混沌與修復；מ״ה之名混沌狀態因各屬性彼此分立而破碎；在修復狀態中，它們形成彼此包含的面相結構，而無限之光安居於彼此聯結之處。這種彼此包含是透過 מ״ה（Mah）之名而來，代表自我消融。¶11
- 美與和諧、妥拉與和平雅各的中間之線——美與和諧——聯結慈愛與克制，因此 ה׳甚至照耀在它的器皿中。妥拉屬於 ה׳，其本質是和平；和平源於自我消融，而自我消融是妥拉、事奉 ה׳ 與行善的根基。¶12
- 建造者的計謀與 ה׳ 的回應他們拒絕自我消融，只想單靠合一引下 ה׳的高層流溢。由於合一確實能從高處引下力量，他們的計謀可能奏效並助長邪惡；因此 ה׳使他們語言混亂。使惡人分散、義人聚集，對世界有益，因為和平是祝福的器皿。¶13–17
關鍵概念
- 隱藏的十個屬性עשר ספירות הגנוזות
- 十個屬性的根源狀態，在尚未分化之前即已存在；這就是《Patach Eliyahu》所說「不是一種可知的智慧」的智慧。這篇 maamar 將它們等同於阿古丁（עקודים，Akudim）。
- 阿古丁、尼古丁與布魯丁עקודים נקודים וברודים
- 阿里扎爾所說的十個屬性的三個階段：全都束縛於一個器皿中；分立的點（混沌狀態，器皿在其中破碎）；以及彼此聯結的結構（修復）。
- 可知的智慧חכמה ידיעא
- 流溢界中有明確界定、具有自身器皿的智慧。它被稱為「可知」，是因為較低世界中可被認知的智慧，從它一步步下延而來。
- 彼此包含התכללות
- 每個屬性都包含其他所有屬性。凡有彼此包含與聯結之處，無限者（אין סוף，Ein Sof）的更高之光便安居其中。
- מ״ה之名שם מ״ה
- ה׳按字母展開後，其數值為45（mah，意為「什麼」）。它代表自我消融，並促成修復界彼此包含的狀態。
- 無中生有與因果相續יש מאין / עילה ועלול
- 前者指結果與其根源毫無相似之處，如流溢界源自其上方；後者則指結果是其原因的較低層次呈現，如較低世界源自流溢界，形成世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）。
- 光之線與印痕הקו והרשימו
- 收縮（צמצום，tzimtzum）之後，引入空出的空間中的光之線，以及留下的光之痕跡。光之線按各世界所能承受的限度在其中照耀；印痕則包含所有世界。
巴別塔的疑問 ¶1
「ה׳說：『看哪，[他們是]一個民族，眾人都只有一種語言……』；『如今，沒有什麼能阻止他們……』」
本篇論述（מאמר，maamar）以ה׳對巴別塔建造者所說的話開篇：因為他們是一個民族，使用一種語言，所以他們所籌劃的事，沒有什麼能超出他們的能力。整篇論述將闡明，為何他們的合一賦予了他們如此大的力量。
ולכאורה תמוה איך לא יבצר3 מהם נגד רצונו ית׳ ומי זה אמר ותהי אם4 ה׳ לא צוה. גם מה הי׳ [היה] מחשבותם לעשות מגדל וראשו בשמים5 שכל זה תמוה.
乍看之下，這令人困惑：怎能沒有任何事阻止他們，竟能違背祂的旨意（願祂受頌讚）？「若非ה׳命令，誰曾發言而事情便成就？」此外，他們建造一座「塔頂通天」的想法究竟是什麼？這一切都令人困惑。
這裡提出兩個問題。第一，任何事都不可能違背ה׳的旨意而發生——正如《哀歌》中的經文所說，若非祂命令，沒有任何事會發生——那麼，ה׳怎能說，他所反對的計畫竟會成功？第二，他們建造一座塔、使塔頂通天，真正想要達成什麼？
אך הנה בלק״ת [בלקוטי תורה (להאריז״ל)] להרח״ו [להרבי חיים ויטאל] ז״ל [זכרונו לברכה / זכרונם לברכה]6 כתב בענין דור הפלגה שכוונתם הי׳ [היה] להמשיך להם השפעת טובה בהכרח בכח שמוש השמות7 אף אם לא היו טובים כו׳ ע״ש.
然而，在拉比海姆·維塔爾（ז״ל）的《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）中，他論及分散世代時寫道：他們意圖藉由使用[神聖的]諸名之力，強行將善的流注引下給自己，即使他們本身並非善良，等等；請參閱該處。
阿爾特·雷貝（אדמו״ר הזקן）引述了拉比海姆·維塔爾的《Likkutei Torah》；拉比海姆·維塔爾是阿里扎爾（האריז״ל）最主要的門徒。這裡所指的不是阿爾特·雷貝同名的著作，而是一部較早的卡巴拉著作，內容是阿里扎爾對妥拉的教導，由拉比海姆·維塔爾記錄下來。該處解釋，建造者想藉著使用聖名，強行將祝福引下給自己；即使他們本身並非善良，也想從上方領受善。整篇論述其餘部分將解釋，這種事如何可能，以及ה׳為何制止了它。
本段引出經文，提出由經文引發的兩個問題——違背ה׳旨意的事怎可能成功，以及那座塔究竟是為了什麼——並指出拉比海姆·維塔爾的解答：他們意圖憑藉聖名之力，強行引下祝福。
澤馬赫·采德克（הצמח צדק）在《Or HaTorah》（אור התורה）中將「使用諸名」解釋為早期世代所知的誓令與聖名：提及某個聖名，便能引下它所代表的至高力量。另一篇以相同開篇詞句為題的後期論述（《Sefer HaMaamarim 5643》（ספר המאמרים））直接探討受造之物如何能違背ה׳的旨意而行動。
參考出處
- 1ויאמר — הן עם אחד · Song of Songs 4:2
- 2ויאמר ה׳ הן עם אחד · Genesis 11:6
- 3ולכאורה תמוה איך לא יבצר · במאמרי אדה״ז פרשיות ע׳ סא ישנם עוד קושיות. וראה גם תו״ח כאן סג, ג ואילך.
- 4מי זה אמר ותהי אם ה׳ לא צוה · Lamentations 3:37
- 5מגדל וראשו בשמים · Genesis 11:4
- 6בלקו״ת להרח״ו ז״ל · באוה״ת בראשית כרך ג תרנז, א ”בלקו״ת מהאריז״ל ס״פ נח בשם מהרח״ו ז״ל” ושם מעתיק הלשון. וכ״ה שם תרסג, א. תרסד, א. אוה״ת בראשית כרך ו תתרסו, ב. שה״ש כרך ג ע׳ א׳יב. מובא גם בד״ה זה תרמ״ג ע׳ א. ושם מפרש איך שייך שנברא יעשה נגד רצונו ית׳.
- 7בכח שמוש השמות · Yevamot 116a
美與和諧的器皿中為何有 ה׳ ¶2
2וביאור הענין יובן במ״ש בכהאריז״ל [בכתבי האריז״ל] ובפרדס1 בענין ז׳ שמות שאינן נמחקין23 שם אל בחסד שם אלקים בגבורה ושם הוי״ה בתפארת.
這件事的解釋，可以從阿里扎״ל（האריז״ל）的著作和《Pardes》（פרדס）中所寫的，關於七個不可塗抹的聖名之事來理解：慈愛（חסד，Chesed）中的 אל 之名（אל，Kel）、克制（גבורה，Gevurah）中的 אלקים（Elokim），以及美與和諧（תפארת，Tiferes）中的 ה׳（Havayah）。
塔木德列出七個不可塗抹的聖名。阿里扎״ל和拉比摩西·科爾多維羅（משה קורדובירו，Moshe Cordovero）在《Pardes Rimonim》（פרדס רמונים）中，將這些聖名與十個屬性（ספירות，Sefiros）相配：אל之名（Kel）與慈愛相配，אלקים與克制相配，而ה׳（Havayah，即四字之名）與美與和諧相配。
ופי׳ דהיינו בהכלים דחג״ת [דחסד גבורה תפארת] כי האור הוא בכולם משם הוי״ה ורק בהכלים הוא בחסד שם אל כו׳.
這裡的意思是指慈愛、克制與美與和諧的器皿；因為它們之中的光都來自ה׳，只有在器皿中，慈愛才是אל之名，等等。
每個屬性都有光（其中的顯現）和器皿（承載光的形式）。阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）解釋說，這些屬性中的光都來自ה׳；不同的聖名只適用於器皿，因為器皿賦予每個屬性各自的特質。
ובתפארת אפי׳ [אפילו] בהכלי מאיר שם הוי״ה4 (ועמ״ש בפ׳ בא5 בפסוק בעצם היום הזה).6 ולהבין זה מפני מה בתפארת הוא הכלי ג״כ מבחי׳ שם הוי״ה7 משא״כ בשארי הספי׳ [הספירה / הספירות].
但在美與和諧中，甚至器皿內也照耀著ה׳（並參閱 Bo 篇（בא）中「就在那一天」一節的論述）。[我們需要]理解這一點：為何在美與和諧中，器皿本身也屬於ה׳的層面，而其他屬性卻不是如此？
美與和諧是例外：不只是其中的光，連它的器皿也屬於ה׳。括號所引的是阿爾特雷貝在《Torah Ohr》Bo 篇中，論述「就在那一天，所有屬於 Havayah 的軍隊都從埃及地出去了」的 maamar。為何美與和諧不同於其他屬性？答案將在第12段、經過對各屬性如何彼此包含的長篇解釋後提出。
ויש להבין מ״ש במאמר דפתח אליהו8 אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין וקרינן להון עשר ספירן. חסד דרועא ימינא כו׳ חכמה מוחא בינה לבא9 כו׳.
並且[我們需要]理解《以利亞胡開啟》（Patach Eliyahu）這篇論述中所說的：「祢是那位引出十種修整（תיקונין，tikkunim）的；我們稱它們為十個屬性……慈愛是右臂，等等；智慧（חכמה，Chochmah）是腦，理解（בינה，Binah）是心，等等。」
為了引出答案，阿爾特雷貝轉而引用《以利亞胡開啟》（Patach Eliyahu）這段著名篇章。它出現在《Tikkunei Zohar》（תיקוני זהר）的序言中；《Tikkunei Zohar》是《Zohar》（זהר）的姊妹著作，而《Zohar》是卡巴拉的奠基典籍。這段篇章以先知以利亞胡（אליהו）所說的話開篇，描述祂引出十個「修整」，也就是十個屬性，並將它們與身體的肢體相配：慈愛是右臂，智慧是腦，理解是心。
本段提出這篇 maamar 的第一個問題：在與各屬性相聯繫的聖名之中，為何連美與和諧的器皿也以ה׳為標誌？接著引入《以利亞胡開啟》這段將引出答案的篇章。
在《Torah Ohr》（תורה אור）Bo 篇論述「就在那一天」的 maamar 中，阿爾特雷貝解釋，不可塗抹的聖名是流溢界（אצילות，Atzilus）各屬性的器皿（慈愛的器皿中是אל之名，克制中是אלקים，王權（מלכות，Malchus）中是Ado-nai）；而ה׳是衣著在所有器皿之中的、來自無限者（אין סוף，Ein Sof）的光，這正是ה׳會與其他聖名並列的原因。柴馬赫·策德克（הצמח צדק）在《Or HaTorah》（אור התורה）Shemos篇中指出，Havayah被稱為「獨一之名」，因為它屬於單純之光的層次；然而在此處，它卻呈現為美與和諧的器皿。
參考出處
- 1בכתבי האריז״ל ובפרדס · ע״ח שמ״ה פ״ג. ראה לקו״ת ויקרא הוספות נא, ג.
- 2ז׳ שמות שאינן נמחקין · ראה בלקו״ש חכ״א ע׳ 195 הערה 60.
- 3ז׳ שמות שאינן נמחקין · Shevuot 35a:27
- 4ובתפארת אפי׳ בהכלי מאיר שם הוי״ה · ראה ד״ה ויאמר אלקים יהי רקיע — תרס״ה ע׳ מח.
- 5ועמ״ש בפ׳ בא · לקמן ס, א. ובמ״מ לשם.
- 6בעצם היום הזה · Exodus 12:41
- 7מפני מה בתפארת הוא הכלי ג״כ מבחי׳ שם הוי״ה · ראה לקמן י, ד. ראה באוה״ת פ׳ שמות כרך א ע׳ קו שכתב ”אין לתמוה . . נתבאר דשם הוי׳ נקרא שם המיוחד להיותו בבחי׳ האור שהוא פשוט כו׳ והרי כשהוא בבחי׳ כלי הת״ת” ע״ש בארוכה. בלקו״ת שה״ש כ, ד מציין לכאן.
- 8במאמר דפתח אליהו · ת״ז בהקדמה.
- 9פתח אליהו אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין וקרינן להון עשר ספירן. חסד דרועא ימינא כו׳ חכמה מוחא בינה לבא · Tikkunei Zohar 17a:11–12
「你是智慧的，卻不是以一種可知的智慧」 ¶3–5
3וכל ספירה אית לה שם ידיעא כו׳ ואנת לית לך שם ידיעא אנת הוא חכים ולא בחכמה ידיעא אנת הוא מבין ולא בבינה ידיעא.1
「每一個屬性（ספירה，Sefirah）都有一個可知的名稱，等等；但祢沒有可知的名稱。祢是智慧的，卻不是以可知的智慧而智慧；祢是明悟的，卻不是以可知的理解而明悟。」
《Patach Eliyahu》接著說：每一個屬性（ספירה）都有一個「可知的名稱」——亦即明確而有界定的身分——但 ה׳本身沒有可知的名稱。祂有智慧，然而並非我們能界定的任何一種智慧；祂有理解，然而並非我們能界定的任何一種理解。
דהנה תחלה הזכיר חו״ב [חכמה ובינה] חכמה מוחא ובינה לבא ומהו שאמר אח״כ אנת הוא חכים דאין ר״ל [רוצה לומר] אנת הוא חכים שמתלבש באותו בחי׳ חכמה שהזכיר תחלה שהוא מהע״ס [מהעשר ספירות].
因為，首先提到智慧（חכמה，Chochmah）與理解（בינה，Binah）——「智慧是腦，理解是心」——那麼後面所說的「祢是智慧的」是什麼意思？因為這並不是說「祢是智慧的」，意指祂披覆於先前所提到的那個智慧層面；那個層面乃是十個屬性（ספירות，Sefiros）之一。
這裡的難點是：經文剛才稱智慧（חכמה）為「腦」，稱理解（בינה）為「心」。因此，「祢是智慧的」不能是指 ה׳披覆於那個屬性中的智慧；否則，這只是在重複剛才所說的話。
דמדקאמר וכל ספירה אית לה שם ידיעא ואנת לית לך שם ידיעא אנת הוא חכים. זה מורה דפי׳ אנת הוא חכים הוא ג״כ בבחי׳ דלית לך שם ידיעא.
因為，從它說「每一個屬性都有一個可知的名稱，但祢沒有可知的名稱；祢是智慧的」，可見「祢是智慧的」這句話的意思，也是在「祢沒有可知的名稱」這一層意義上。
上下文證明了這一點：「祢是智慧的」緊接在「祢沒有可知的名稱」之後。因此， ה׳「有智慧」本身也必定超越一切有界定的名稱——這種智慧並非已知的十個屬性之一。
細讀《Patach Eliyahu》，Alter Rebbe 指出，「祢是智慧的，卻不是以可知的智慧」所指的，是 ה׳內一個超越智慧屬性、沒有明確名稱的智慧層面。
參考出處
- 1וכל ספירה אית לה שם ידיעא כו׳ ואנת לית לך שם ידיעא אנת הוא חכים ולא בחכמה ידיעא אנת הוא מבין ולא בבינה ידיעא · Tikkunei Zohar 17a:5–8
4ואלו בהתלבשות אור א״ס ב״ה בע״ס [בעשר ספירות] דאצי׳ אזי נקרא הוא ית׳ בשם לפי הספי׳ [הספירה / הספירות] שמתלבש בה
如今，當無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），願祂受頌讚，披覆於流溢界（אצילות，Atzilus）的十個屬性（ספירות，Sefiros）之中時，祂便依其所披覆其中的屬性（ספירה，Sefirah）而得稱呼，
當無限之光披覆於最高的世界流溢界的十個屬性之中時， ה׳便以其所披覆的那個屬性之名而被稱呼——正如上文所列的七個名號。
כמ״ש בפרדס שער השמות12 באריכות וכנ״ל שם אל בחסד כו׳. וא״כ איך יתכן בחי׳ אנת הוא חכים וגם לית לך שם ידיעא.3
正如《Pardes Rimonim》（פרדס רמונים）《諸名之門》中詳盡所述，以及上文[所說]：名號 אל（Kel，神名）屬於慈愛（חסד，Chesed），等等。若是如此，又怎可能有「祢是智慧的」這一層面，並且又說「祢沒有可知的名」呢？
這在《Pardes Rimonim》的《諸名之門》中有詳述。因此，問題就更加尖銳了：若稱 ה׳為「智慧的」，意謂祂位於某個屬性之中，那麼祂便有一個可知的名號；《Tikkunei Zohar》（תיקוני זהר）怎能同時說「祢是智慧的」和「祢沒有可知的名」？
אלא הפי׳ דמתחלה אמר אנת הוא חד ולא בחושבן ואע״ג [ואף על גב] דאפיקת עשר תקונין4 שהם ע״ס [עשר ספירות] דתקון דאצי׳ אשר כל ספירה היא בחינה מיוחדת מזולתה חכמה חסד כו׳
然而，意思是這樣：起初說：「祢是一，卻不在數目之中」；雖然「祢發出了十個修整形態（תקונין，tikkunim），」也就是流溢界修整（תקון，Tikkun）中的十個屬性，其中每個屬性都與其他者不同，是各自獨立的層面——智慧（חכמה，Chochmah）、慈愛、等等——
答案從這段話的開頭說起：「祢是一，卻不在數目之中」： ה׳的一，不是計數中的「一」。然而，祂發出了十個彼此有別的屬性，即流溢界修整中的十個屬性，每一個都與其他者截然不同。
וא״כ הוה ס״ד שגם בהעצמות יש ח״ו [חס ושלום] ג״כ בחינות מיוחדות חכמה חסד כו׳ לזה אומר שאינו כן כי בחי׳ אנת הוא חכים הוא ולא בחכמה ידיעא.
若是如此，人便可能以為，本質之中也有——絕不可如此——同樣彼此有別的層面：חכמה、חסד，等等。為此，這裡說並非如此；「祢是智慧的」這一層面，乃是「卻不是一種可知的智慧」。
有人或會以為，既然各個屬性彼此有別， ה׳自身的本質也有不同部分——此處一個智慧，彼處一種慈愛。以利亞胡排除了這種想法：在本質之中有「智慧」，但不是一種有明確界定、與其餘者分開的可知智慧。
ר״ל [רוצה לומר] כי חכמה דאצי׳ נק׳ חכמה ידיעא אע״פ [אף על פי] שהיא ג״כ באמת למעלה מעלה ממהות חכמה דבי״ע מ״מ כיון
也就是說，流溢界的智慧稱為「可知的智慧」。雖然它實際上也遠遠高於創造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）和行動界（עשיה，Asiyah）的智慧本質，但既然
流溢界的智慧稱為「可知的智慧」。它遠遠高於三個較低世界——創造界、形成界和行動界——的智慧；然而，下一部分會說明，為什麼即使如此，它仍稱為「可知的」。
שהיא מקור ושרש להן נקראת חכמה ידיעא והיינו ששם הוא בחי׳ כלים ממש חכמה יש לה כלי בפ״ע [בפני עצמו] בינה בפ״ע [בפני עצמו].
它是它們的源頭與根源，所以稱為「可知的智慧」。也就是說，那裡具有實際的器皿：חכמה有自己的器皿，理解（בינה，Binah）也有自己的器皿。
因為它是它們智慧的源頭，又因為流溢界中有實際而彼此分別的器皿——智慧在自己的器皿中，理解在自己的器皿中——所以流溢界的智慧算是一種有明確界定的「可知」智慧。
這一段化解了矛盾：「祢沒有可知的名」說的是 ה׳的本質，其中沒有彼此分別的屬性；而「可知的智慧」則是流溢界的智慧，是一個置於自己器皿中的獨立屬性。
在米特勒雷貝（אדמו״ר האמצעי）記錄的這篇論述（מאמר，maamar）中（《Maamarei Admur HaZaken》），阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）透過「十個隱藏的屬性」來解釋這一點；這篇論述在第6段引入了這一概念。
參考出處
- 1כמ״ש בפרדס שער השמות · ש״כ.
- 2כמ״ש בפרדס שער השמות · Pardes Rimmonim 20:1–4
- 3איך יתכן בחי׳ אנת הוא חכים וגם לית לך שם ידיעא · במאמרי אדה״ז פרשיות שם ע׳ סד מבאר זה בענין ע״ס הגנוזות. וראה בלקו״ש חי״ט ע׳ 419 בשולי הגליון. בלקו״ת שה״ש ד, ג מציין לכאן.
- 4אנת הוא חד ולא בחושבן ואע״ג דאפיקת עשר תקונין · Tikkunei Zohar 17a:9–11
5וזהו דייקא בע״ס [בעשר ספירות] דאצילו׳ [דאצילות]. אבל מה דאנת הוא חכים הוא לא בחכמה ידיעא כלל עד שהתהוות חכמה דאצי׳ מבחי׳ אנת הוא חכים הוא
這正是專指流溢界（אצילות，Atzilus）的十個屬性（ספירות，Sefiros）。但[經文說]「祢是智慧的」所指的，完全不是任何可知的智慧——以至於流溢界的智慧（חכמה，Chochmah）從「祢是智慧的」這一層面而形成，乃是
「可知」的十個屬性屬於流溢界。「祢是智慧的」所指的智慧，完全不是可知的智慧；兩者之間的差距是絕對的：流溢界的智慧由此而來，正如某物由無而生。
ע״ד התהוות יש מאין ולא בחי׳ עילה ועלול כלל ולא ע״ד התהוות חכמה דבי״ע מחכמה דאצי׳ שזה נק׳ ג״כ השתלשלות שלכך נק׳ חכמה דאצי׳ חכמה ידיעא ואיך היא ידיעא
以「有由無而生」（יש מאין，yesh me’ayin）的方式形成，而完全不是[以因果關係的方式]形成；也不像創造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）與行動界（עשיה，Asiyah）的智慧由流溢界的智慧而形成；後者也稱為世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）。因此，流溢界的智慧稱為「可知的智慧」。那麼，它如何「可知」呢？
這裡對比兩種形成方式。「有由無而生」意指結果與其源頭毫無相似之處；因果關係則意指結果是其原因較低的一種形態。下界的智慧以第二種方式由流溢界的智慧而來，因此屬於世界層層下延的鏈條。
אלא שלפי שחכמה דבי״ע נתהווה ממנה ע״י השתלשלו׳ [השתלשלות] והיא גלויה וידועה לכך גם החכמה דאצי׳ נק׳ חכמה ידיעא.1
只是因為創造界、形成界與行動界的智慧，藉著世界層層下延的鏈條由它而形成，而且這智慧顯露而可知，所以流溢界的智慧也稱為「可知的智慧」。
這便說明了「可知」這名稱：下界的智慧逐層由流溢界的智慧而來，因而顯露且可以認知。既然從流溢界的智慧下延而來者是可知的，其源頭——流溢界的智慧——也稱為「可知的智慧」。
本段區分兩種情形：從「祢是智慧的」到流溢界的智慧，是無可跨越的躍遷，即有由無而生；從流溢界到下界，則是連續的下延，即因果關係。並且，本段解釋了為何流溢界的智慧稱為「可知的智慧」。
在註記所指的《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）（Behar）中，阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）以一個相似的例子說明：書寫的教誨文字，與它所承載的洞見毫無可比之處；對不能理解的人而言，這洞見仍完全隱藏，只有一絲痕跡傳達到他那裡。
參考出處
- 1לכך גם החכמה דאצי׳ נק׳ חכמה ידיעא · ע׳ בלקו״ת פ׳ בהר מג, ג [כ]. בלק״ת נשא כב, ד מציין לכאן.
隱藏的屬性與阿古丁：靈魂的比喻 ¶6–9
6וכמו ע״ד שנק׳ אדם דאצי׳ אדם דעשייה. משא״כ בחי׳ אנת הוא חכים הוא לא בחכמה ידיעא וזהו הנק׳ בלשון הפרדס עשר ספירות הגנוזות1 במאצילן שע״ז אמר אנת הוא חכים כו׳.
這就如同流溢界（אצילות，Atzilus）之人（אדם，Adam）被稱為行動界（עשיה，Asiyah）之人。可是，「祢是智慧的」這一層面，並非具有可知的智慧；這就是《Pardes Rimonim》（פרדס רמונים）所稱的「隱藏在其流出者之中的十個屬性（ספירות，Sefiros）」，而「祢是智慧的」等語，說的正是這一層面。
「人」（אדם，Adam）是卡巴拉中對一個世界完整的十個屬性結構的稱呼。即使流溢界之人與其下方相比極為崇高，與其上方相比，仍如同最低的行動界。「祢是智慧的」所指的智慧，就是《Pardes Rimonim》所稱的「隱藏在流出者之中的十個屬性」；它們是這些屬性在 ה׳自身之內的根源。
וענין זה עולה בקנה אחד עם מ״ש בע״ח [בעץ חיים] שיש עקודים נקודים וברודים והיינו שבעקודים כל הע״ס [העשר ספירות] הם עקודים בכלי א׳ ואין שם שום
這件事與《Etz Chaim》（עץ חיים）所說的完全一致：有結合狀態（עקודים，Akudim）、點狀狀態（נקודים，Nekudim）和交織狀態（ברודים，Berudim）。也就是說，在Akudim中，十個ספירות全都束縛於一個器皿之中，完全沒有
阿里扎爾（האריז״ל，Arizal）的《Etz Chaim》描述了這些屬性的三個早期階段：Akudim（「結合在一起」）、Nekudim（「點」）和Berudim（「彼此交織」）。這些名稱取自《妥拉》形容雅各（יעקב，Yaakov）羊群的「有條紋、有斑點和有點狀斑紋」（第12段）等詞。在Akudim中，十個屬性都收攝於單一器皿之中，彼此毫無區分。
התחלקות כלל לע״ס [לעשר ספירות]2 ובנקודים הוא שנחלקו לעשר נקודות וברודים הוא עולם התקון בחי׳ פרצופים כו׳ וז״ש [וזהו שכתוב] אליהו אנת הוא דאפיקת עשר תקונין שהם ע״ס [עשר ספירות] דברודים.
其中完全沒有分成十個ספירות；在Nekudim中，它們分成十個點；而Berudim就是修復界（תקון，Tikkun），亦即結構形態（פרצופים，partzufim）這一層面，等等。這就是以利亞胡（אליהו，Eliyahu）所說的：「祢就是引出十種修整形態（תקונין，tikkunim）的那一位」；這十種形態就是Berudim的十個ספירות。
在Nekudim中，屬性分成十個彼此孤立的點（本篇稍後將解釋，這就是混沌界（תהו，Tohu））。在Berudim、也就是修復界中，它們形成結構形態——每一個屬性都包含其他屬性的完整結構。以利亞胡所說的「十種修整形態」，就是Berudim的這些屬性。
אמנם שרשם ומקורם שהם בחי׳ עקודים הרי הם בכלי א׳ ממש כל הבחי׳ חו״ב [חכמה ובינה] כו׳ והיינו לפי שהם למעלה מעלה ממהות בחי׳ חכמה ובינה הידועים דאצילות
然而，它們的根源和源頭，也就是Akudim這一層面，確實全都處於同一個器皿之中；所有層面，包括智慧（חכמה，Chochmah）與理解（בינה，Binah）等等，都是如此。這是因為它們遠遠超越流溢界中那些可知的智慧與理解層面的本質。
它們的源頭Akudim之中，智慧、理解以及其餘各層面確實都處於同一個器皿之內。之所以可能如此，是因為這一層面遠遠超越流溢界中界定分明的智慧與理解。
(והתהוות חכמה ובינה דאצילות הוא יש מאין היינו ע״י צמצום א״ק [אדם קדמון] וצמצום הדיקנא3 עד דאו״א [דאבא ואימא] יונקים רק מבחי׳ שערות כו׳ משא״כ מאצי׳ לבריאה אינו רק ע״י פרסא שאינו מערך הצמצומים אלו שבין א״ק [אדם קדמון] לאצילות ולכן נק׳4 השתלשלות)
（流溢界的智慧與理解之所以形成，乃是由無而有；也就是經由原初之人（אדם קדמון，Adam Kadmon）的收縮（צמצום，tzimtzum）以及鬍鬚（דיקנא，dikna）的收縮，直到父與母（אבא ואמא，Abba v'Imma）只從毛髮這一層面汲取養分，等等。相較之下，從流溢界到創造界（בריאה，Beriah），只經由一道帕爾薩（פרסא，parsa；隔界），它並不屬於原初之人與流溢界之間那些收縮的層級；因此，這一過程稱為世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）。）
括號中的補述指出：在原初之人（流溢界之上的原初層面）與流溢界之間，存在劇烈的收縮，包括原初之人的收縮和「鬍鬚」的收縮；因此，父與母（流溢界的智慧與理解）只透過「毛髮」接受生命力。卡巴拉將流溢界之上的層面描繪成有頭部和鬍鬚；毛髮只帶有頭部生命力的微弱痕跡，所以經由「毛髮」接受生命力，乃是從無到有的跨越。在流溢界與創造界之間，則只有一道帕爾薩，也就是一道隔界，並沒有那種程度的收縮，因此兩者之間的流轉是連續下延的鏈條。
ולכן נקראים בשם ע״ס [עשר ספירות] הגנוזות. ויובן עד״מ כי הנה כחות הנפש5 המתלבשים באברי הגוף הרי הם מתחלקים כל כח מהות בפ״ע [בפני עצמו] ובאבר מיוחד בפ״ע [בפני עצמו].
因此，它們被稱為「隱藏的十個屬性」。以下用一個譬喻來說明：魂的各種力量穿著於身體的肢體之中，便彼此分開；每一種力量都是各自獨立的，也各自位於特定的肢體之中。
這就是它們被稱為「隱藏」的原因。為作說明，阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן，Alter Rebbe）以人的魂為例：當魂的各種力量穿著於身體之中時，它們彼此分離，各自透過不同的器官運作。
כח הראיה בעין וכח השמיעה באוזן וכח המעשה בידים. וכן בכחות עליונים מהן כח השכל במוח וכח המדות בלב.
視覺的力量在眼睛，聽覺的力量在耳朵，行動的力量在雙手。同樣，在較高的各種力量之中，心智的力量在腦中，而情感屬性（מדות，middos）的力量在心中。
視覺透過眼睛運作，聽覺透過耳朵運作，行動透過雙手運作；較高的力量也是如此——心智在腦中，情感在心中。在身體之中，每種力量各自獨立，也各有其所在。
本段將「祢是智慧的」與隱藏的十個屬性聯繫起來，並以阿里扎爾所說的Akudim、Nekudim和Berudim加以說明；接著解釋為何流溢界的形成屬於「由無而有」，而流溢界以下的下延則是層層相續的鏈條；最後開始以魂的各種力量作譬喻。
在《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）〈Bechukosai〉中，阿德莫爾哈扎肯指出，Geonim（גאונים；巴比倫學院的院長們）所說的「隱藏的十個屬性」，以阿里扎爾的術語來說，對應於古老者（עתיק，Atik）與長面相（אריך אנפין，Arich Anpin）的十個屬性；這一層面就是冠冕（כתר，Keser），高於流溢界的所有屬性。柴馬赫·策德克（הצמח צדק，Tzemach Tzedek）在《Or HaTorah》（אור התורה）中提到，《Pardes Rimonim》認為，隱藏的屬性是器皿的根源。
參考出處
- 1בלשון הפרדס עשר ספירות הגנוזות · נתבאר בלקו״ת בחקותי מו, ג. ובארוכה ספר הערכים-חב״ד כרך ג ע׳ רכז ואילך. אוה״ת ענינים ע׳ קא ואילך. שם ע׳ קע מבאר שיטת הפרדס שענין ע״ס הגנוזות הם שרשי הכלים. וראה שם ע׳ של ואילך. באוה״ת סידור ע׳ קנה מציין לכאן.
- 2ואין שם שום התחלקות כלל לע״ס · נתבאר בארוכה באוה״ת בשלח ע׳ שצד ואילך. בד״ה כל הנהנה תרנ״ב ע׳ ק ואילך. אוה״ת ענינים ע׳ שיב. סה״מ תרל״ג כרך א ע׳ שטז. בלקו״ת אמור לח, א מציין לכאן.
- 3היינו ע״י צמצום א״ק וצמצום הדיקנא · ראה תניא שער היחוד והאמונה פ״ט בהגהה. שרש מצות התפלה פרק לט (רלז, א).
- 4ולכן נק׳ בשם ע״ס הגנוזות · במאמרי אדה״ז — פרשיות ע׳ סד ”דלכאורה דבר זה כפלא יחשב דאם הן גנוזות בהעלם העצמות ממש א״כ איך ימצאו במספר ע״ס דוקא הלא אור העצמות הוא אור פשוט בתכלית למעלה מבחי׳ התחלקות לגמרי. ראה תורת חיים כאן סט, א דמבאר הקושיא יותר ”דאיך ימצא המספר שהוא הגבול מלמעלה מן המספר ובלתי בע״ג” ע״ש בארוכה.
- 5ויובן עד״מ כי הנה כחות הנפש · נתבאר בארוכה בתו״ח שמות לז, ב (צילום כת״י הר״ש סופר). בדרך מצותיך עו, ב. ובאוה״ת שמות כרך ז ע׳ ב׳תצא ואילך. אוה״ת ענינים ע׳ רסט. שכח. המשל מכחות הנפש — ראה לקמן יג, ג ובארוכה בד״ה הגהות לפתח אליהו — תרנ״ח. בלקו״ת שה״ש ד, ב מציין לכאן: מהות הנפש שכל ומדות כו׳ (ר״ל שהוא מקור השכל והמדות כמ״ש בביאור ע״פ ולא תשבית מלח ובד״ה הן עם אחד ובד״ה פתח אלי׳).
7והנה כל כחות אלו נמשכים ומתפשטים מן הנפש האחת שהיא עצם1 א׳ וא״כ החילוקי כחות הנ״ל כשהיו עדיין כלולים בהנפש ודאי היו כולם בהתכללות אחת ממש בלי שום התחלקות וכמו שהנפש היא עצם א׳.
如今，這一切力量都從那唯一的靈魂延伸並展開，而靈魂是一個單一的本質。既然如此，上述各種不同的力量，在仍包含於靈魂之中時，必定全都完全合而為一，毫無任何分別；正如靈魂本身是一個單一的本質。
靈魂的一切力量都源自同一個靈魂，而靈魂本身是一個單一、純一的本質。因此，在這些力量引入身體之前，當它們仍在靈魂之中時，必定完全融為一體，毫無分離。
這個譬喻的核心要點是：在身體中彼此分立的力量，在靈魂之中卻合而為一，因為靈魂本身是一體的。
策馬赫·策德克（צמח צדק）在《Or HaTorah（אור התורה）》「Inyanim」篇中補充說，否則靈魂便會像身體的肢體一樣，分成248個不同部分；然而這不可能，因為靈魂是一個單一的靈性本質。
參考出處
- 1שהיא עצם א׳ · באוה״ת ענינים ע׳ רסט ”שלפ״ז יהי׳ בההתחלקות לרמ״ח חלקים שונים כו׳ וזה אינו שהוא עצם א׳ רוחני”.
8ואיך הוא זה והלא אנו רואים ראיה ושמיעה הם שני בחינות שונות זו מזו אלא ודאי משום כשהיו בחי׳
那麼，這怎麼可能呢？我們豈不是看見，視覺與聽覺是彼此不同的兩個層面嗎？然而，必定是因為當
這是一個疑問：視覺與聽覺顯然是不同的事物。它們怎麼能在靈魂中「合而為一」呢？
כחות אלו בנפש הם בבחי׳ דקה ורוחני׳ יותר לאין שיעור מכשהם אח״כ בגוף החומרי עד ששם הם כולם מיוחדים כאלו הם רק דבר1 א׳ ממש.
這些能力存在於靈魂之中時，處於一種精微、靈性的狀態，其精微與靈性遠非它們後來在物質身體中的狀態所能比擬；以至於在那裡，它們全都合而為一，彷彿實際上只是一件事物。
答案是：在靈魂之中，這些能力以一種精微、靈性的形態存在，其精微與靈性遠非它們在身體中的形態所能比擬，因此在那裡它們確實合而為一。這將成為理解十個屬性（ספירות，Sefiros）的範例：它們在流溢界（אצילות，Atzilus）是十個各不相同的事物，卻在其隱藏的根源中合而為一。
本段回答了這個類比所引出的明顯疑問：視覺與聽覺之間的差異，屬於它們在身體中的形態；在靈魂較精微的狀態中，它們則合而為一。
參考出處
- 1ששם הם כולם מיוחדים כאלו הם רק דבר א׳ ממש · ראה באוה״ת שמות כרך ז ע׳ ב׳תצב. דרך מצותיך עז, א.
9ועד״ז יובן הנמשל שענין ע״ס [עשר ספירות] דאצי׳ שהם כל בחי׳ בכלי בפ״ע [בפני עצמו]1 חכמה בחי׳ בפ״ע [בפני עצמו] וחסד בפ״ע [בפני עצמו] כו׳
同理，譬喻所指的本義便可明白：流溢界（אצילות，Atzilus）的十個屬性（ספירות，Sefiros），各自是在獨立器皿中的一個層面——智慧（חכמה，Chochmah）是獨立的一個層面，慈愛（חסד，Chesed）也是獨立的一個層面，等等。
現在把譬喻應用於所指之事。流溢界的 ספירות，好比靈魂的各種力量進入身體後的情形：每一種都各自分明，並有自己的器皿——חכמה在此，חסד在彼。
אבל בשרשן בבחי׳ ע״ס [עשר ספירות] הגנוזות הם בעילוי יותר דק ונעלה לאין קץ עד ששם הם כולם רק דבר א׳ ממש וזהו שהן עקודים בכלי א׳ ממש.
但在它們的根源中，於隱藏的十個 ספירות 這一層面，它們處於精微、崇高得無可限量的狀態；以至於在那裡，它們全都實在只是一個事物。而這就是它們成為受束（עקודים，Akudim）、[束縛在一起]於同一個器皿之中的[含義]。
它們的根源，即隱藏的十個 ספירות，好比靈魂自身之中的各種力量：精微、崇高到如此地步，以致它們完全是一體。這就是「受束」עקודים的意思——所有的 ספירות 都束縛在同一個器皿中。
וזה שבאצי׳ חכמה וחסד הם שני דברים שונים זמ״ז [זה מזה] היינו לפי שחכמה דאצי׳ אינה בערך כלל מהות החכמה דעקודים וכנ״ל שהיא הנק׳ חכמה ידיעא.
而在 אצילות 中，חכמה與חסד之所以是彼此不同的兩個事物，是因為流溢界的智慧，與受束（עקודים）中智慧的本質，根本不可相提並論；並且如[前文所述]，它被稱為「可知的智慧」。
那麼，為何智慧與慈愛在流溢界中是彼此分立的事物？因為流溢界的智慧與受束之中的智慧，屬於截然不同的存在層次；前者並非後者稍低一級的形態。正因如此，它被稱為「可知的智慧」，而受束中的智慧則不是如此。
這裡把靈魂的譬喻應用於此：在流溢界，ספירות彼此分立，就如各種力量在身體的器官中各自不同；但在它們隱藏的根源——受束之中——它們又是一體，就如各種力量在靈魂之中仍是一體。
在註釋所指的《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）Behar篇中，阿德莫爾‧哈扎肯（אדמו״ר הזקן）把十個 ספירות束縛於一個器皿、尚未分化的受束稱為「形成界（יצירה，Yetzirah）的亞當」；至於更高一層的原初之亞當（אדם קדמון，Adam Kadmon），他稱之為「創造界（בריאה，Beriah）的亞當」，因為即使是它，相對於 emanator，也仍是由無而有的存在。
參考出處
- 1שו״ה ועד״ז — כל בחי׳ בכלי בפ״ע · ראה לקו״ת בהר מג, ד.
下降至點狀階段 ¶10
10והנה אח״כ נמשך בחי׳ עולם הנקודים ושם כל ספי׳ [ספירה / ספירות] בפ״ע [בפני עצמו] והן עשר נקודות. והיינו שכבר ירדו בירידה גדולה ממדרגת ע״ס [עשר ספירות] דעקודים שהן כולם דבר א׳ כנ״ל משא״כ בע״ס [בעשר ספירות] דנקודים וזהו כמו בחי׳ חכמה ידיעא כו׳.
如今，接著引出點界（נקודים，Nekudim）這一層面；在那裡，每個屬性（ספירה，Sefirah）各自獨立，合為十個點。也就是說，它們已從結合界（עקודים，Akudim）的十個屬性（ספירות，Sefiros）之位階大大下降；如[上文所述]，在結合界中，它們全是一個整體；點界的十個屬性則不是如此。這就如同「已知的智慧」這一層面，等等。
在結合界之後，來到點界（「點」），每個屬性都獨立成為一個點。這是從結合界的大幅下降：在結合界中，萬有合而為一；到了點界，十個屬性則已界定分明、彼此分開，如同「已知的智慧」。
(והרי מובן גודל הצמצום והירידה כי מלבד זה שבעקודים וע״ס [ועשר ספירות] הגנוזות היו בעילוי רב יותר עד שנק׳ חכים ולא בחכמה ידיעא כנ״ל.
（因此可以明白收縮（צמצום，tzimtzum）與下降之巨大：除了結合界和隱藏的十個屬性處於高得多的位階，以至於稱為「有智慧，卻不是以已知的智慧」，如[上文所述]，
這一段括號中的補充，說明從結合界下降到點界是何等巨大。首先的差別已經提到：在結合界中，智慧超越到極高的程度，稱為「有智慧，卻不是以已知的智慧」。
הרי עוד זאת כי התם כיון שכולן בכלי א׳ ואין בהם שום התחלקות א״כ בהמשכת בחי׳ חכמה עד״מ הרי יש בזה כל הע״ס [העשר ספירות] הגנוזות יחד ולא בחי׳ חכמה בפ״ע [בפני עצמו] כיון דהתם אין חכמה בחי׳ בפ״ע [בפני עצמו] כלל לבדה.
此外還有一點：既然在那裡，它們全在一個器皿中，完全沒有任何分化，那麼，例如在引出智慧（חכמה，Chochmah）這一層面時，其中便同時包含了隱藏的十個屬性，而不是智慧單獨成為一個層面；因為在那裡，智慧根本不是一個獨立、單獨的層面。
第二個差別是：在結合界中，萬有都在一個器皿裡；因此，從其「智慧」引出的，實際上是全部十個隱藏的屬性同時俱在。那裡並沒有智慧單獨存在這回事。
כ״א כל הע״ס [העשר ספירות] הגנוזות הם דבר1 א׳ ממש. א״כ אין שייך כלל לומר המשכת חכמה בפ״ע [בפני עצמו] כ״א המשכת דבר הנק׳ ע״ס [עשר ספירות] הגנוזות כו׳ יחד.
相反，隱藏的十個屬性實在是同一個整體。如此一來，根本不能說是單獨引出智慧，只能說是將那稱為隱藏的十個屬性的整體一同引出，等等。
所以，在結合界中，甚至不能說單獨引出智慧。所引出的，是那個稱為隱藏的十個屬性的單一整體。
משא״כ בבחי׳ ע״ס [עשר ספירות] דנקודים נתצמצם להיות חכמה נמשכת בחי׳ א׳ לבדה ממש וכן חסד כו׳.
但在點界的十個屬性這一層面，光收縮了，於是智慧確實作為一個單獨的層面引出；慈愛（חסד，Chesed）等等也是如此。
在點界中，光收縮了，於是智慧作為一個單獨的層面流出，慈愛也單獨流出，依此類推。整體已分解為各個部分。
והרי מובן שאין ערוך כלל בחי׳ חכמה כשהיא בפ״ע [בפני עצמו] לבחי׳ הכוללת כל הע״ס [העשר ספירות] יחד ממש וכמו שאין ערוך אות אחת הנפרדת מתיבת למשפחותיכם234 עד״מ לגבי התיבה כולה כשהיו כל האותיות יחד.
由此可知，智慧單獨成為一個層面，與包含十個屬性實在同在一體的層面，完全不可相提並論；這就如同，譬如說，從「按你們的家族」（למשפחותיכם，lemishpechoseichem）一詞中分離出來的一個字母，與所有字母合在一起時的整個詞，完全不可相提並論。
單獨的一個屬性，無法與包含十個屬性的完整整體相比。阿德莫爾哈扎肯舉《妥拉》中一個很長的詞為例：「按你們的家族」（lemishpechoseichem）。從中抽出一個字母，與由所有字母組成的整個詞相比，根本不值一提；只有所有字母合在一起，才構成完整的意思。
מלבד מה שבחי׳ החכמה זו כשהיא בפ״ע [בפני עצמו] נק׳ חכמה ידיעא משא״כ החכמה דע״ס [דעשר ספירות] דעקודים נק׳ חכים ולא בחכמה ידיעא. וגם ע״ז שייך אנת הוא חד ולא בחושבן כיון שאין שם בחי׳ התחלקות עשר ספירות כנ״ל.
除此之外，這一智慧層面在單獨存在時，稱為「已知的智慧」；但結合界的十個屬性中的智慧，則稱為「有智慧，卻不是以已知的智慧」。而且，對此也適用「祢是一，卻不在數目之中」這句話，因為如[上文所述]，那裡沒有分化為十個屬性。
除此之外，單獨存在的智慧稱為「已知的智慧」，而結合界十個屬性中的智慧，則稱為「有智慧，卻不是以已知的智慧」。既然那裡沒有分化為十個屬性，結合界也可稱為「一，卻不在數目之中」。
ומ״מ אור א״ס ב״ה עצמו הוא למעלה מעלה מבחי׳ עקודים כי גם עקודים נק׳ אדם דבריאה לגבי א״ס ב״ה ועמ״ש ע״פ את שבתותי תשמרו56 בענין שבת תתאה ושבת עלאה).
然而，無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），願祂受頌讚，其本身遠遠高於結合界這一層面；因為相對於無限者（אין סוף，Ein Sof），願祂受頌讚，即使結合界也稱為創造界之人（אדם דבריאה，Adam d’Beriah）。並參閱關於「你們要守我的諸安息日」[這節經文]，論及下層安息日與上層安息日之處。）
然而，結合界並非 ה׳ 的本質：相較於無限者，即使結合界也只不過是「創造界之人」，彷彿是受造的一般。阿德莫爾哈扎肯指向他在《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）〈Behar〉2:28–29中，關於「你們要守我的諸安息日」的論述；該處解釋，經文中的「諸安息日」是複數，指兩個安息日：下層安息日，是在智慧（koach mah）層面上「有」歸於「無」的自我消融；上層安息日，則是在智慧之上真正的自我消融。
ועד״ז ההפרש בין הארת הקו להרשימו7 שנשאר אחר הצמצום ומקום פנוי. דהנה הארת הקו מאיר בכל עולם לפי ערכו8 אך הרשימו היא בחי׳ הכוללת לכל העולמות.9
同樣地，[也有]光之線（קו，kav）的照耀，與收縮（צמצום，tzimtzum）之後在空出的空間中留存的印痕（רשימו，reshimu）之間的差異。因為光之線的照耀，在每一個世界中都依其自身的程度而發光；但印痕則是涵蓋一切世界的層面／範疇（בחינה，bechinah）。
在另一組卡巴拉概念中，也可以看到同樣的模式。在最初的 צמצום 之後，無限之光退去，留下「空出的空間」；一條纖細的光線——קו——被引回其中，而退去之光的痕跡——רשימו——則留存下來。光之線照入每一個世界時，都依照該世界的承受能力，猶如彼此分立的十個屬性（ספירות，Sefiros）；印痕則是一個涵蓋一切世界的總體層面，猶如 Akudim。
(וצ״ע [וצריך עיון] דמבואר בכמה מקומות דהקו גבוה הרבה מהרשימו וע׳ באגה״ק [באגרת הקודש] מאמר איהו וחיוהי10 הארת הקו והארה דהארה והארה דהארה דהארה11 כו׳):
（此處尚待進一步考察，因為在若干處都有解釋說，光之線遠高於印痕。又可參見《Iggeres HaKodesh》（אגרת הקודש）中〈祂與其生命力〉一篇：光之線的照耀，以及微光之微光、微光之微光之微光，等等。）
Alter Rebbe指出一個疑難：在許多地方，光之線都被描述為遠高於印痕；而《Tanya》的《Iggeres HaKodesh》（אגרת הקודש）則談到光之線的照耀，以及其下愈來愈微弱的「微光之微光」。那麼，怎能把印痕與較高、涵蓋整體的層面相比呢？他將這個問題留待進一步考察。
本段描述從結合界下降到點界的過程：在點界中，十個屬性首次彼此分開；接著說明，單獨存在的一個屬性，與未分化的完整整體無法相比；最後指出，即使結合界也遠低於無限之光。結尾以一個尚待探究的對照，將光之線（קו，kav）與印痕（רשימו，reshimu）相提並論。
關於光之線與印痕之間的疑難，茨馬赫·策德克（הצמח צדק）在 Or HaTorah（אור התורה）中提出：就顯現而言，光之線較高，因為它使顯現達到流溢界及其以上，而且它的根源在收縮之上的無限之光中。然而，印痕是收縮完全未觸及的光。他指出，Mikdash Melech（מקדש מלך）將印痕認定為原初之光（אור הקדמון，Or HaKadmon）。
參考出處
- 1כ״א כל הע״ס הגנוזות הם דבר א׳ ממש · באוה״ת ענינים ע׳ רפב ואילך מבאר שיטת האריז״ל בעקודים איך הם נקראים ע״ס. וראה שם בעמוד רפד מה שמעתיק מהנחות הר״פ ע׳ קסט. וראה גם במאמרי אדה״ז פרשיות פ׳ נח ע׳ סו. וע׳ סז. באוה״ת ענינים ע׳ רפה וכנראה שמציין לד״ה זה, שכאן מבאר דע״ס הגנוזות לא שייך בא״ס רק הן בעקודים וכן מבואר בכמה דרושים, ושם מציין להנחות הר״פ הנ״ל דשם משמע דאפי׳ באור א״ס הבלתי מוגבל שלמעלה מהקו שייך ספירות ע״ש.
- 2מתיבת למשפחותיכם · Menachot 30a
- 3למשפחותיכם · Exodus 12:21
- 4למשפחותיכם · Numbers 33:54
- 5ועמ״ש ע״פ את שבתותי תשמרו · ראה לקו״ת בהר מג, ב.
- 6את שבתותי תשמרו · Leviticus 26:2
- 7שו״ה בענין — ועד״ז ההפרש בין הארת הקו להרשימו · מובא באוה״ת כי תצא ע׳ תתקכד.
- 8הארת הקו מאיר בכל עולם לפי ערכו · ראה באוה״ת בשלח ע׳ תצה. ובביאוה״ז לכ״ק הצ״צ כרך א ע׳ פח ואילך בענין המשכה שע״י הקו.
- 9בחי׳ הכוללת לכל העולמות · באוה״ת פ׳ כי תצא ע׳ תתקכד מציין ע״ז כ״ק אדמו״ר הצ״צ ”ועי׳ במק״מ שהרשימו הו״ע האור הקדמון” ע״ש בארוכה. ובמאמרי אדמו״ר הזקן תקס״ח ע׳ שכח.
- 10וע׳ באגה״ק מאמר איהו וחיוהי · Tanya, Iggeres HaKodesh 20:22
- 11שו״ה וצ״ע . . דהארה דהארה · ראה ביאור ע״ז באוה״ת פ׳ נח (מלקו״ת לג׳ פרשיות) תתשצד, א. ובדף תתרסח, ב מתרץ וז״ל: ”ואולי י״ל שבענין הגילוי הקו גבוה יותר שע״י הארת הקו נמשך הגילוי באצי׳ ובלמעלה מהאצי׳, וגם כי שורש ענין בקיעת הקו הוא באוא״ס שלמעלה מהצמצום שהוא בוקע להיות נמשך בחי׳ צמצום הקו כו׳, אמנם הרשימו היא בלתי צמצום כלל, שהרי מה שנתצמצם עד שלא נשאר רק רשימו . . נסתלק לצדדי׳ . . ומה שנשאר בבחי׳ הרשימו ה״ז אור שלא נגע בו הצמצום כלל” ע״ש עוד פי׳. ובכרך ז תתשצד, א כתב שכן דעת המק״מ בפ׳ בראשית בביאור בריש הורמנותא. וכן מציין לזה בד״ה קן ציפור אוה״ת כי תצא ע׳ תתקכד. בענין הצ״ע ראה בספר שערי ענינים בדא״ח כרך ב שער החמישי סי׳ ח שמבאר בארוכה הצ״ע של הצ״צ, ומה שכתב כ״ק מהר״ש על ענין זה. וראה גם באוה״ת ענינים ע׳ קסו. ובארוכה בהמשך ר״ה תרס״א ע׳ קסו ואילך. המשך יונתי תר״מ פרק ו. תער״ב ח״ג ע׳ א׳רסט מציין להלקו״ת לג״פ.
混沌與修復；מ״ה之名 ¶11
11והנה בעולם הנקודים12 הי׳ [היה] שבה״כ [שבירת הכלים] שזהו ענין עולם התהו והיינו לפי שהיו רק בבחי׳ נקודות כל3 א׳ בחי׳ בפ״ע [בפני עצמו] ואח״כ עולם הברודים הוא עולם התקון שנעשו בבחי׳ פרצופים שהוא להיות בחי׳ התכללות.
如今，在點狀界（נקודים，Nekudim）中，曾發生器皿破碎；這就是混沌界（תהו，Tohu）的情形。這是因為它們僅處於點的狀態，每一個都是各自獨立的層面。此後，斑然相合界（ברודים，Berudim）就是修正界（תקון，Tikkun）；在其中，它們成為配置形態（פרצופים，partzufim），也就是彼此包攝的狀態，
在Nekudim界，器皿破碎了；這就是混沌界（Tohu）。它們之所以破碎，是因為每個Sefirah都只是孤立的一點，無法與其他Sefiros結合。在修正界（Tikkun，也就是Berudim界），Sefiros成為partzufim——完整的配置形態，其中每一個都包攝其他各個。
שלא יהיה חכמה בפ״ע [בפני עצמו] כ״א תהיה כלולה ג״כ מכל הע״ס [העשר ספירות] ונק׳ פרצוף אבא וכן פרצוף ז״א4 שעיקרו בחי׳ המדות
使智慧不再孤立，而也包攝全部十個屬性（ספירות，Sefiros）；這稱為父（אבא，Abba）的配置形態（פרצוף，partzuf）。同樣，小面相（情感屬性）（ז״א / זעיר אנפין，Z’eir Anpin）的配置形態，其本質是情感屬性（מדות，middos），
在Tikkun中，Chochmah並不孤立存在：它自身包含全部十個Sefiros，並成為父（Abba）的partzuf。同樣，小面相（Z’eir Anpin）是情感屬性的配置形態，其中也包含全部Sefiros。
אך כולן היו כלולים יחד וגם המוחי׳ [המוחין] דאו״א [דאבא ואימא] מאירים בהם. וה״ז [והרי זה] מעלה יתירה מבבחי׳ נקודים שהי׳ [שהיה] רק כל בחי׳ בפ״ע [בפני עצמו] חסד לבדו וגבורה לבדו.
然而，它們全都一同彼此包攝，父與母（אבא ואמא，Abba v’Imma）的心智（מוחין，mochin）也照耀在其中。這比Nekudim界的層面優越得多；在那裡，每個層面都各自獨立：慈愛（חסד，Chesed）獨自存在，克制（גבורה，Gevurah）也獨自存在。
在Z’eir Anpin中，所有情感都彼此包攝，父與母的心智也照耀在其中。這比Nekudim界優越得多；在那裡，Chesed獨自存在，Gevurah也獨自存在。
אבל בתקון יש בחי׳ התכללות והתחברות (כמו עד״מ חבור האותיות שנפרדו להיות מצטרפין יחד לתיבות ומ״מ אין זה כמו בחי׳ עקודים שהיו כולן דבר א׳ ממש עד שהיו רק בכלי א׳
但在Tikkun中，則有彼此包攝與結合（例如，分開的字母相互結合，組成詞語。不過，這並不像繫縛界（עקודים，Akudim）的層面，在那裡，它們全都實在是同一個東西，以至於只處於同一個器皿之中；
Tikkun中的彼此包攝，就像分開的字母結合起來形成詞語。但這並非Akudim界的那種合一；在Akudim中，一切確實合而為一，處於同一個器皿之中。
משא״כ בברודים שכל ספירה יש לה כלי בפ״ע [בפני עצמו] רק שמתכללים מכל הע״ס [העשר ספירות] וכו׳ ומ״מ ע״י התכללות זו מאיר בהן הארה עליונה מא״ס ב״ה כי אור א״ס ב״ה מאיר ונמשך דוקא במקום שיש חבור והתכללות.
而在Berudim中，每個屬性（ספירה，Sefirah）都有自己的器皿，只是也包攝全部十個Sefiros，等等。儘管如此，藉著這種彼此包攝，無限者（אין סוף，Ein Sof）的崇高光照仍照耀在其中；因為無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）正是照耀並被引下到有結合與彼此包攝之處。
在Tikkun中，每個Sefirah保有自己的器皿，同時又包攝其他各個。藉著這種結合，來自無限者的更高之光照耀在其中，因為無限之光正是在有結合與彼此包攝之處臨在。
וכמו למטה זכר ונקבה בראם ועי״ז ויברך אותם5 ע״י ההתכללות כו׳ וכמו בצירוף עשרה אומרים דבר שבקדושה דאכל בי עשרה שכינתא שריא6 משא״כ אם היו אלו העשרה כ״א [כל אחד / כל אחת] בפ״ע [בפני עצמו] כו׳).
下界也是如此：「祂創造了男與女」，並藉此「賜福給他們」——藉著彼此包攝，等等。同樣，十人結合在一起，便能誦說聖潔之事，因為「凡有十人之處，聖者的臨在（שכינה，Shechinah）便安住」；若這十人各自孤立，情形便不是如此，等等。）
這裡舉出兩個來自我們世界的例子：正如經文所說，「祂創造了男與女，並賜福給他們」，只有在男女結合之後，祂才賜福給他們；而十位猶太人結合在一起，就能誦說需要十人法定人數的聖潔祈禱，因為聖者的臨在安住於十人聚集之處——若十人各自孤立，情形便不是如此。
וזהו ע״י שם מ״ה [שם מ״ה] המאיר בעולם התקון7 ששרשו למעלה מבחי׳ נקודים כי הוא שם מ״ה [שם מ״ה] דא״ק [דאדם קדמון]8 שהוא בחי׳ האור הכללי ע״ד הנ״ל בעקודים ע״כ ממנו נמשך התקון שיהיה נעשה ההתכללות בברודים
這是藉著照耀於Tikkun界的Mah之名（שם מ״ה，Shem Mah）而成就的；其根源高於Nekudim界的層面，因為它是原初之人（אדם קדמון，Adam Kadmon）的Mah之名，屬於普遍涵攝的光，正如上文所說的Akudim。因此，Tikkun由它而延展，使Berudim中得以形成彼此包攝。
促成Tikkun中彼此包攝的是Mah之名——也就是將ה׳的字母展開，使其數值合計為45，正是mah的數值。它根源於原初之人，位於Nekudim之上；如同Akudim，它是普遍涵攝之光。因此，它能使彼此分開的Sefiros結合起來。
והיינו כי שם מ״ה [שם מ״ה] הוא בחי׳ בטול מלשון ונחנו מה9 וההתכללות נמשך מחמת הבטול לאור א״ס ב״ה. ולכן ע״י שם מ״ה [שם מ״ה] נעשה ג״כ ההתכללות בע״ס [בעשר ספירות] דתיקון כו׳:
也就是說，Mah之名屬於自我消融（ביטול，bittul）的層面；這源自「我們算什麼（mah）呢？」這句話。彼此包攝是由於在無限之光面前的bittul而引發的。因此，藉著Mah之名，Tikkun的十個Sefiros中也形成了彼此包攝，等等。
Mah意為「什麼」，正如Moshe（משה，Moshe）和Aharon（אהרן，Aharon）所說：「我們算什麼呢？」這是一種自我消融的表達。只有當每個Sefirah在無限之光面前放下自身獨立存在的地位，它們才能彼此包攝；因此，Mah之名所代表的bittul，正是促成Tikkun的原因。
這段論述說明，Tohu之所以破碎，是因為每個Sefirah都各自孤立；Tikkun則因Sefiros彼此包攝而得以持存。這種彼此包攝引來無限者的更高之光，並藉著Mah之名所代表的自我消融而成就。
米特勒雷貝（אדמו״ר האמצעי，the Mitteler Rebbe）在這篇 maamar 的記錄本（Maamarei Admur HaZaken）中，區分了三個階段：點（nekudah），其中尚未分成十個部分；Sefirah，其中十個屬性各自包含十個部分（Chesed中的Chochmah、Chesed中的Chesed……）；以及partzuf，其中上述每一組十個又進一步各自包攝十個。這種完整的包攝正是Tikkun的本質，稱為Adam的partzuf。文中也引述Etz Chaim，指出Tikkun的彼此包攝來自照耀自Adam Kadmon的新Mah之名的光照。
參考出處
- 1בעולם הנקודים הי׳ שבה״כ · ראה ע״ח שער ז פ״א. דרך מצותיך ביאור ושבתה קע, א.
- 2בעולם הנקודים הי׳ שבה״כ · Sefer Etz Chaim 7:1
- 3לפי שהיו רק בבחי׳ נקודות כל א׳ בחי׳ בפ״ע · וכ״ה לקמן. ובמאמרי אדה״ז פרשיות ע׳ סט מבאר זה יותר שכ׳ ”אבל כאו״א אינו מתחלק עוד לי׳” ע״ש בארוכה. ונתבאר בתו״ח כאן עה, ג בענין ב׳ מיני התחלקות דתהו ותיקון.
- 4ונק׳ פרצוף אבא וכן פרצוף ז״א · ההפרש בין נקודה ספירה ופרצוף (המובא בע״ח שער הפרצופים פ״ז) מבואר במאמרי אדה״ז פרשיות ע׳ סט ”שהנקודה בלתי מתחלק לי׳, ובחי׳ הספירה היינו שכאו״א מהי״ס מתחלק לי״ס כמו אור החסד מתחלק לי״ס כחב״ד שבחסד חג״ת שבחסד כו׳ ואז נק׳ ספירה, ובחי׳ הפרצוף הוא ריבוי התחלקות יותר, דהיינו שגם הע״ס שכלולים בכאו״א מהי״ס מתכללים עוד להיות כלול כאו״א מי׳, וכמו חסד שבחסד שבגבורה . . והוא עיקר בחי׳ התיקון שנק׳ פרצוף אדם” ע״ש. וראה בשרש מצות התפלה פרק מו. באוה״ת פ׳ פנחס ע׳ א׳פח (מיוסדים על סה״מ תקס״ה כרך ב ע׳ תשמח) שמביא משל לזה מזריעה.
- 5זכר ונקבה בראם ועי״ז ויברך אותם · Genesis 5:2
- 6דאכל בי עשרה שכינתא שריא · Sanhedrin 39a:11
- 7ע״י שם מ״ה המאיר בעולם התקון · Sefer Etz Chaim 7:2–3
- 8ע״י שם מ״ה המאיר בעולם התיקון . . שם מ״ה דא״ק · במאמרי אדה״ז פרשיות שם ע׳ עא בשם הע״ח [שער ז פרק ב] שסיבת התהוות ההתכללות בעולם הברודים הנק׳ עולם התיקון הוא ע״י הארת שם מ״ה החדש שמאיר בא״ק. וראה ד״ה ושבתה בדרך מצותיך קע, א.
- 9ונחנו מה · Exodus 16:7
美與和諧、妥拉與和平 ¶12
12ומעתה יובן מה דבתפארת בהכלי ג״כ הוא מבחי׳ שם הוי״ה1 משא״כ בכלים דחו״ג [דחסד וגבורה] כי הנה עיקר ההתכללות הנעשה בעולם התקון הוא
由此便可明白，為何在美與和諧（תפארת，Tiferes）中，器皿也屬於 הוי׳（Havayah）的層面；慈愛（חסד，Chesed）與克制（גבורה，Gevurah）的器皿則不是如此。因為，修正界（עולם התיקון，Olam HaTikkun）中所形成的互相包含，其根本在於
現在便可以回答第二段提出的問題：為何連美與和諧的器皿也帶有 ה׳，而慈愛與克制的器皿所帶的卻是 קל（Kel）與 אלקים（Elokim）？答案在於，是什麼促成了修正界中的互相包含。
透過中線——即美與和諧的層面，也就是雅各（יעקב</bdi）的屬性；雅各被稱為「列祖的圓滿」及「居住在帳棚中的人」——它將慈愛與克制連結起來。
慈愛與克制彼此相反——一方施予，一方收斂。美與和諧是將兩者連結起來的「中線」。這是雅各的屬性；《Zohar》（זהר）稱他為「列祖的圓滿」，因為他將亞伯拉罕（אברהם）的慈愛與以撒（יצחק）的克制合而為一；《妥拉》則稱他為「居住在帳棚中的人」。
ולכן יעקב המשיך בחי׳ עקודים נקודים וברודים4 שהמשיך מבחי׳ עקודים גם בברודים ע״י שם מ״ה [שם מ״ה] להיות התכללות כו׳
因此，雅各引下繫束（עקודים，akudim）、點狀（נקודים，nekudim）與斑紋（ברודים，berudim）這些層面[——「有條紋、有斑點、有斑駁」]：他也將繫束的層面引入斑紋之中，藉著 מ״ה之名（שם מ״ה，Mah），使其形成互相包含，等等。
雅各從拉班（לבן）那裡得到的工價，是羊群中有記號的幼羊（《創世記》30:32; 31:8）；在夢中，他看見交配的公羊是「有條紋、有斑點、有斑駁」的，亦即 akudim、nekudim u-verudim（31:10）——這正是 ספירות（Sefiros）的三個階段之名。阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）將雅各引下這些羊群，解讀為美與和諧藉著 מ״ה之名，把繫束的合一引入斑紋之中，從而促成互相包含。
ולכן תפארת נק׳ אות אמת56 (עי׳ [עיין] בזוהר ר״פ ויקרא)7 מפני שמחבר ועושה התכללות שלא יהיו המדות חו״ג [חסד וגבורה] נגדיים זה לזה.
因此，美與和諧被稱為「真實的記號」（見《Zohar》〈Vayikra〉篇卷首），因為它將慈愛與克制連結起來並促成彼此包含，使這些屬性不再彼此對立。
《Zohar》（〈Vayikra〉篇卷首）將喇合（רחב）所求的「給我一個真實的記號」解讀為字母 ו（vav），也就是美與和諧所屬的字母。希伯來文 אות（os）兼有「記號」與「字母」兩義，因此也可理解為「真理的字母」。此處的真理，意指能夠連結而不偏袒任何一方：美與和諧使慈愛與克制合而為一，不再彼此對立。
如今，「偉大的、有力的」是慈愛與克制的層面，「可畏的」則是美與和諧的層面；而它多了一個 ו（vav），成了「並且可畏的」（ve-hanora），
在「偉大的、有力的、可畏的」這句話中，「偉大的」是慈愛，「有力的」是克制，而「可畏的」是美與和諧。只有最後一個詞多了一個 ו——「並且可畏的」。
שנמשך המשכה עליונה שעי״ז נעשה ההתכללות וכענין הנ״ל דהתקון וההתכללות הוא ע״י המשכת שם מ״ה [שם מ״ה] וכן ביעקב נאמר מה נורא המקום הזה.10
[意即]有一股更高的流注被引下，藉此便形成互相包含——正如前面所談，修正與互相包含是透過引下 מ״ה之名而成就的。關於雅各也曾說：「這地方何等（מה，mah）可畏！」
ו是一條直線，也是引下的字母。「並且可畏的」一詞中有這個字母，表明美與和諧引下一股更高的流注；正是這股流注促成互相包含——如同 מ״ה之名所起的作用。雅各談到自己所見異象之地時，恰好說：「這地方何等（mah）可畏！」將 mah 與「可畏」連在一起。
וזהו דבכלי הת״ת [התפארת] הוא מאיר שם הוי״ה שהוא הארה גדולה ונעלית יותר מבכלים דחו״ג [דחסד וגבורה] והיינו
這就是為何在美與和諧的器皿中， ה׳照耀其中；這道光照比慈愛與克制的器皿中所顯現的更為強大、崇高。也就是說，
因此，連美與和諧的器皿中也有 ה׳照耀：它所承載的光，比慈愛與克制的器皿所承載的更為強大。
כי ע״י שם הוי״ה נמשך בחי׳ ההתכללות וז״ש [וזהו שכתוב] הוי״ה אחד11 (ועמ״ש ע״פ לתת נקמת הוי״ה במדין).12
透過 ה׳，互相包含的層面被引下；這就是經文所說「ה׳是一」[的含義]（另見〈要向米甸人施行 ה׳ 的報復〉一文中的闡述）。
互相包含是透過 ה׳引下的，因此經文說「ה׳是一」。阿德莫爾哈扎肯在他論及對抗米甸之戰的 maamar 中有所闡述（Likkutei Torah, Matot 6:20–21）：米甸代表紛爭與分裂，正與 ה׳的本質——和平與互相包含——相反；透過互相包含，便能從涵蓋一切的層面引下一道更高的光。因此，那場戰爭被稱為「 ה׳ 的報復」。
והנה התורה נק׳ תורת הוי״ה13 כי בתורה כתיב וכל נתיבותיה שלום14 וכמ״ש או יחזיק במעוזי15 יעשה שלום לי וגו׳
如今，妥拉被稱為「הוי׳（Havayah）的妥拉」，因為妥拉上寫著：「她的一切道路都是和平」；又如經上所寫：「或者他抓住我的力量，使他與我和好」等等。——
妥拉被稱為「ה׳的妥拉」，因為妥拉所論的全是和平：「她的一切道路都是和平」。賢者將「讓他抓住我的力量（即妥拉），使他與我和好」這句經文解作：它指的是研習妥拉的人。
שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה16 שיהי׳ [שיהיה] בחי׳ ההתכללות ויחוד הספירות וההיכלות ועי״ז יומשך גילוי אור א״ס ב״ה. והתכללות זו הוא ע״י הבטול.
使天上的家室與地上的家室都得享和平：也就是使十個屬性（ספירות，Sefiros）與殿堂（היכלות，heichalos）達到相互涵攝與合一的層面；藉此，無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），願祂受頌讚，將被引降。這種涵攝是藉由自我消融（ביטול，bittul）而成就的。
賢者說，這樣的人使天上的家室與地上的家室都得享和平。以卡巴拉的術語來說，這種和平就是十個屬性與殿堂（下界的「殿堂」）相互涵攝並合一；藉此，無限之光得以顯現。而涵攝唯有藉由自我消融才能成就。
וזהו יסוד כל התורה להיות בטול היש לאין וכל השלשה דברים שעליהם העולם עומד היינו תורה ועבודה וגמ״ח [וגמילות חסדים]17 כולם ענינם בטול היש לאין וע״י הבטול נעשה ההתכללות משא״כ בבחי׳ יש כו׳.
這就是整部妥拉的根基：使「有」在「無」面前自我消融。世界所依憑的三件事——也就是妥拉、事奉與慈善行為——其本質全都是使「有」在「無」面前自我消融。藉由自我消融，便能成就相互涵攝；「有」的層面則不然，等等。
這是整部妥拉的核心：使自身那獨立存在的「有」（יש，yesh）在ה׳的「無」（אין，ayin）面前自我消融；這「無」就是 ה׳，之所以稱為「無」，是因為它超越一切可把握者。世界所依憑的三根支柱——妥拉、祈禱（「事奉」）與慈善行為——全都服務於此目的。唯有自我消融，彼此分立的事物才能真正結合；只要各自堅持自身的存在，就無法如此。
本段回答開篇提出的問題：雅各的屬性——美與和諧——將慈愛與克制連結起來，促成彼此包含；由於互相包含仰賴 ה׳，所以 ה׳甚至照耀在美與和諧的器皿中。這種互相包含有賴於自我消融（ביטול，bittul）；自我消融是妥拉的根基，也是妥拉、事奉與慈善行為的根基。
策瑪赫·策德克（הצמח צדק）在《Or HaTorah》（אור התורה，Inyanim）中解釋說，雖然冠冕（כתר，Keser）的光也照耀在兩條側線中——智慧（חכמה，Chochmah）—慈愛—勝利（נצח，Netzach），以及理解（בינה，Binah）—克制—光輝（הוד，Hod）——它們仍不稱為 ה׳；只有將兩者連結起來的中線才稱為 ה׳。註中引用的《Zohar》將「給我一個真實的記號」解讀為字母 ו：所有字母都是真實的，但只有這個字母被稱為「真理的記號」。
參考出處
- 1דבתפארת בהכלי ג״כ הוא מבחי׳ שם הוי״ה · וע׳ מזה בלקו״ת פ׳ תזריע בד״ה אם בהרת קדמה. ובד״ה החלצו מאתכם בענין לתת נקמת הוי׳ במדין שע״י ההתכללות דוקא זהו כלי לגילוי אוא״ס. — אוה״ת כרך ו שם תתרסד, ב ובלקו״ת לג״פ פ׳ נח עה, ד. ראה באוה״ת ענינים ע׳ קעב שמבאר הגם שבב׳ הקוין חח״נ ובג״ה מאיר אור הכתר ואעפ״כ לא יקראו בשם הוי׳ ע״ש.
- 2יעקב שלימו דאבהן · Zohar I, 171a
- 3ישב אוהלים · Genesis 25:27
- 4יעקב המשיך בחי׳ עקודים נקודים וברודים · Genesis 31:10
- 5תפארת נק׳ אות אמת · Joshua 2:12
- 6אות אמת · Zohar, Vayikra 1:1–7
- 7ע׳ בזהר ר״פ ויקרא · ”ע״פ ונתתם לי אות אמת דא אות וי״ו ואי תימא שאר אתוון לאו אינון אמת אין אלא אות דא אות אמת אקרי” — אוה״ת ענינים ע׳ קעד. וראה גם בביאוה״ז להצ״צ כרך א ע׳ שיג ואילך.
- 8הגדול הגבור · Deuteronomy 10:17
- 9ויש בו תוספות וי״ו והנורא · ראה לקו״ת ואתחנן ח, א. אוה״ת ענינים ע׳ קעא ואילך בארוכה.
- 10מה נורא המקום הזה · Genesis 28:17
- 11הוי״ה אחד · Deuteronomy 6:4
- 12לתת נקמת הוי״ה במדין · Numbers 31:3
- 13תורת הוי״ה · Psalms 19:8
- 14וכל נתיבותי׳ שלום · Proverbs 3:17
- 15או יחזיק במעוזי · Isaiah 27:5
- 16שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה · Sanhedrin 99b:10–11
- 17השלשה דברים שעליהם העולם עומד היינו תורה ועבודה וגמ״ח · Pirkei Avot 1:2
建造者的計謀與 ה׳ 的回應 ¶13–17
13והנה דור הפלגה אמרו ונעשה לנו שם1 פן נפוץ כו׳ פי׳ שרצו ג״כ שיקבלו השפע מבחי׳ שם2 הוי״ה שהוא המשכה עליונה.
現在，分散世代的人說：「讓我們為自己立名，免得我們分散。」等等。意思是，他們也想從 הוי׳（Havayah）的層面領受流注；這是一種自上而下的高層流注。
現在，Alter Rebbe 回到巴別塔。「讓我們為自己立名」是說，他們想讓福澤的流注源自 ה׳——也就是剛才所解釋的、作為彼此包容之源的高層流注。
וזהו ונעשה לנו שם פן נפוץ פי׳ שלא רצו שיומשך להם ההשפעה מבחי׳ שלמטה במדרגה שמשם יניקת החיצונים שיניקתם מאחוריים דשם אלקים ונק׳ לכך אלקים אחרים כו׳
而這就是[「讓我們為自己立名，免得我們分散」的意思]：他們不想讓流注從較低的層面降至他們那裡；外在勢力正是從那個層面汲取養分——它們從 אלקים（Elokim）的背面汲取養分，因此被稱為「其他神祇」（אלקים אחרים，elokim acherim），等等。
本篇 maamar 將「免得我們分散」解讀為：他們不願從較低的層面領受；「外在勢力」——也就是與神聖相對立的外殼（קליפה，kelipah）勢力——正是從那裡汲取養分。這些勢力從 אלקים最外在的「背面」汲取養分，因此偶像崇拜被稱為 elokim acherim，即「其他神祇」。
כי זהו כל עיקר מעלת עולם התקון שהוא בחי׳ ההתכללות ולכן נאמר גבי יעקב שבעים נפש3 לשון יחיד משא״כ בעולם התהו מחמת שלא היה התכללות נמשך שבה״כ [שבירת הכלים].
因為修正界（עולם התקון，Tikkun）優越性的根本，就在於它屬於彼此包容的層面。因此，關於雅各（יעקב），經文說「七十個靈魂」（נפש，nefesh），其中「靈魂」一詞用的是單數；混沌界（עולם התהו，Tohu）則不然，因為其中沒有彼此包容，結果便是器皿破碎。
修正界的優越之處在於彼此包容。妥拉將雅各的家族計作「七十個 נפש」——「靈魂」一詞用的是單數——因為他們合而為一。在混沌界中，沒有這種彼此包容，因此那裡的器皿便破碎了。
本段解釋「讓我們為自己立名」：建塔的人想從 ה׳領受，因為它是彼此包容的高層根源，而不願從供養與神聖相對立之勢力的較低層面領受。
策馬赫・策德克（הצמח צדק）在 Or HaTorah（אור התורה，Devarim）中補充說，他們想讓賦予自己生命的神聖字母只以環繞的方式作用於他們，而不在他們內部照耀。
參考出處
- 1ונעשה לנו שם · Genesis 11:4
- 2פי׳ שרצו ג״כ שיקבלו השפע מבחי׳ שם הוי׳ · ראה באוה״ת דברים כרך ו פ׳ תצא ע׳ ב׳שנג ”שרצו שיהי׳ אותיות אלקות המחיה אותם רק בבחי׳ מקיף לבד עליהם ושלא יאיר בפנימיות” ע״ש.
- 3נאמר גבי יעקב שבעים נפש · Genesis 46:27
14ואמנם הם ידעו1 אשר לקבל מעולם התקון הוא ע״י בטול היש כנ״ל בענין התקון ע״י שם מ״ה [שם מ״ה] והם לא רצו בזה
然而，他們知道，要從修復界（עולם התקון，Tikkun）領受，就必須透過對「有」（יש，yesh；即自覺為獨立存在）的自我消融（ביטול，bittul）；正如上文[所解釋]，關於藉מ״ה之名（שם מ״ה，Shem Mah）而成就התקון；但他們不願如此。
建造者知道，從התקון領受，必須有ביטול，如上文所示：納入是藉著מ״ה之名而成就的，而這代表自我消融。這正是他們拒絕去做的事。
וכמ״ש בלק״ת [בלקוטי תורה (להאריז״ל)] להרח״ו [להרבי חיים ויטאל] ז״ל [זכרונו לברכה / זכרונם לברכה] שרצו לילך בשרירות לבם ושאעפ״כ [ושאף על פי כן] יומשך להם השפעת טובה כו׳ ע״כ נתחכמו לעשות המגדל והעיר.
正如拉比海姆·維塔爾（רבי חיים ויטאל），願其記憶蒙福，在 Likkutei Torah（לקוטי תורה）中所寫：他們想要一意順從自己頑梗的心，卻仍要使美善的恩澤流注給他們，等等。因此，他們便想出巧計，建造那座塔和那座城。
正如拉比海姆·維塔爾在他的 Likkutei Torah（第1段）中所寫，他們想要隨自己的欲望行事，卻仍得到祝福。於是，他們想出一個巧妙的辦法，繞過這項要求：建造那座城和那座塔。
建造者面對的難題是：從התקון領受祝福必須有ביטול，但他們不願接受，因此便尋求不經由這一點而領受的方法。
參考出處
- 1ואמנם הם ידעו · אוה״ת תבוא ע׳ תתרעב.
15והוא שנתייעצו שע״י האחדות שיהיה ביניהם להיות חבור עצבים1 ע״כ עי״ז ימשיכו להם טובה והשפעה גשמית עכ״פ [על כל פנים] אף אם לא יהיה להם הבטול ועבודת השי״ת [השם יתברך].
也就是說，他們商議要藉著彼此合一——「與偶像相連［雖然如此］」——由此為自己引來福祉和物質上的供應，至少如此；即使他們沒有自我消融（ביטול，bittul），也不事奉 ה׳，願祂受頌讚。
他們的計畫就是合一。在《何西阿書》中，這些話的意思是：北國以法蓮（אפרים）既與偶像相連，「就任憑他吧」；《Bereishis Rabbah》（בראשית רבה）38:6（正是論及這一代）將 חבור（chavur）解作「聯合在一起」：彼此和睦的拜偶像者，也會被放任不管。建造者希望，單憑他們的合一便能為自己帶來至少物質上的福分，而無須有自我消融（ביטול）或事奉 ה׳。
והיינו כי ידעו בכח שמוש השמות עליונים שבבחי׳ התכללות מאיר אור עליון ביותר וכמש״ל [וכמה שכתוב לעיל] בענין עקודים בכלי א׳ שהוא בחי׳ ומדרגה גבוה מאד שהוא למעלה מעולם התהו ומעולם התקון.
也就是說，他們知道，憑著運用上界名號的力量，在彼此包含的狀態中，會有極其崇高的光照耀——如前文所解，關於一器皿中的束縛境界（עקודים，Akudim）；這是極高的層級與位階，超越混沌世界（תהו，Tohu）和修正世界（תקון，Tikkun）。
他們憑著對神聖名號的認識，明白彼此包含會引下極其崇高的光——如同Akudim，其中一切都在一個器皿裡；這一層級高於混沌（תהו，Tohu）與修正（תקון，Tikkun）。
建造者的策略是：他們打算藉著合一引來福分；合一本身會引來極其崇高的光，而他們不必具備神聖所要求的自我消融。
參考出處
- 1חבור עצבים · Hosea 4:17
16וע״כ אמרו ונעשה לנו שם שימשיכו ג״כ משם הוי״ה דהיינו ממקום הכולל לכל ההשתלשלות בשוה שהוא אור כללי כנ״ל
因此他們說：「我們要為自己立名」：也就是說，他們也要從ה׳（Havayah）引下光明；換言之，從一個涵蓋整個世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus），並且平等地涵蓋其每一層的所在引下光明；這是一種總攝一切的光，如[上文所述]，
「我們要為自己立名」是指從ה׳引下光明，也就是從那種總攝一切、平等關聯於世界層層下延之鏈條中每一層的光明引下光明——這是超越諸世界各層差異的層面。
ולא יצטרכו להיות נכנעים תח״י [תחת יד] הקדושה דעולם התקון דאצי׳ שמשם א״א להם לקבל רק מבחי׳ חיצוניות כו׳.
如此一來，他們就不必屈服於流溢界（אצילות，Atzilus）之修正世界（תיקון，Tikkun）的神聖性；因為他們從那裡只能從外在層面（חיצוניות，chitzoniyus）領受，等等。
這樣，他們就不必屈服於流溢界（אצילות）——修正世界（תיקון）——的神聖性。不潔者從流溢界只能領受其最外在的一面，而且只有在受制伏時才能領受；他們想要繞過這種屈服。
他們的目標是從ה׳那總攝一切的光明引下光明，從而避免屈服於流溢界的神聖性。
17והיינו ע״י האחדות1 וההתכללות שיהיה ביניהם ולכן עשו העיר ומגדל23 דהיינו שהיה סימן להם שלא יתפרדו איש מעל אחיו
也就是說，藉著他們之間的合一與相互包容。因此，他們建造了城與塔：這是個標誌，表明他們不會彼此分離，
城與塔是促成合一的方式：它們作為地標，使他們能團結在一起，成為一個民族。
כי רועי צאן היו זה הולך אנה וזה אנה ע״כ עשו עיר ומגדל גבוה כדי שיתקבצו כולם שם ולא יפרדו איש מעל אחיו וכמ״ש הראב״ע [הרבי אברהם אבן עזרא].4
因為他們是牧羊人，一個往這裡走，另一個往那裡走；所以他們建造了一座城和一座高塔，使眾人都聚集到那裡，不致彼此分離，正如拉比亞伯拉罕·伊本·以斯拉（אברהם אבן עזרא）所寫。
伊本·以斯拉解釋其字面含義：他們是牧羊人，四處遊走，所以建造了一座城和一座高塔，讓所有人可以聚集並留在一起。
וגם ע״פ רוחניות ג״כ ענין העיר והמגדל היה לתועלת החבור והיחוד (ע׳ [עיין] בזוהר פ׳ נח דף ע״ד5 ע״ה).
而且，從靈性層面來看，城與塔也是為了促成結合與合一（見《Zohar》（זהר），諾亞篇，第74、75頁）。
《Zohar》（זהר）在諾亞篇（1:74b–75b）從靈性層面解釋此事：聖名唯有藉著「一座城和一座塔」才能在地上立足；建造者運用那種智慧，為另一側建造了一座城和一座塔；而由於他們全都聚在一起，藉著合一便能成功。
這就是קב״ה（Kudsha Brich Hu，意為「聖者，願祂受頌讚」）所說的：「看哪，[他們是]一個民族，所有人都說一種語言，等等；如今，他們所圖謀要做的一切，都不會受阻。」
現在，段首所引的 ה׳ 的話就清楚了：因為他們是「一個民族，說一種語言」，他們所計畫的一切都不會超出他們所能做到的範圍。
פי׳ כי לפי שבאמת ע״י ההתכללות והחבור נמשך ממקום עליון ביותר וכמ״ש חבור עצבים8 וגו׳
意思是，因為事實上，藉著相互包容與結合，[一股流注]會從極其崇高之處引下來——正如經上所說：「與偶像結合在一起，[雖然]……」——
合一確實會從極高之處引下光，正如經文提到以法蓮「與偶像結合在一起」所顯示的。這就是為什麼 ה׳ 能說，沒有任何事會受阻。這並不是說他們能凌駕於 ה׳ 的旨意之上，而是合一本身會從上方引下一股流注，且這是 ה׳ 所設立的。
וא״כ לא יבצר מהם כו׳ וא״כ הרי ח״ו [חס ושלום] ימשיכו המים היוצאים מבית ה׳ לבית הכסא כו׳
那麼，「他們所做的一切都不會受阻」，等等。如此一來，恐怕，願 ה׳ 不使之發生，他們會把從 ה׳ 的殿流出的水引到廁所，等等，
這是 maamar 中所用意象所呈現的危險：他們會把這股神聖的流注——從 ה׳ 的殿流出的水——引進廁所，也就是最卑下的地方。
אשת הזמה כו׳ כיון שהם היו הולכים בשרירות לבם9 כו׳ ולא רצו לקבל הבטול והעול
淫蕩的婦人，等等——因為他們任憑自己的心意行事，等等，不願接受自我消融（ביטול，bittul）和承擔服從 ה׳ 之軛（קבלת עול，kabbalas ol）。
「淫蕩的婦人，等等」是第二個意象，原文沒有將其說完；它描繪神聖力量被用來服務不潔之物。這會發生，是因為他們順從自己的欲望，拒絕自我消融（ביטול）以及服從 ה׳ 之軛。
(וזהו כעין מ״ש פן ישלח ידו10 ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם ואין זה ראוי כיון שכבר נפגם ע״י עץ הדעת א״כ ימשיך תוקף זה דעץ החיים בסטרא אוחרא ויגביר הרע וכמ״ש במ״א וכך הוא כאן).
（這與經上所說的情形相似：「恐怕他伸手取生命樹的果子，也吃了，就永遠活著」；這並不合宜，因為他已經因知識樹而受了損傷。若是如此，他便會把生命樹的這股力量引入另一側（סטרא אחרא，sitra achra），使邪惡增強，正如別處所說；這裡的情形也是如此。）
這是來自伊甸園的相似例子：亞當吃了知識樹的果子之後， ה׳ 不讓他再取生命樹的果子。亞當既已受損，生命樹的力量便會增強「另一側」，也就是敵對神聖的勢力。建造塔的人也面臨同樣的危險。
ועל כן הבה ונבלה שפתם11 כו׳ פיזור לרשעים הנאה להם והנאה לעולם.12 וכנוס לצדיקים שיש בהם הבטול להש״י [להשם יתברך] הנאה להם והנאה לעולם כי ע״י ההתכללות נמשך ממקום עליון כנ״ל ולכן השלום הוא הכלי המחזיק ברכה:13
因此，「來吧，我們下去混亂他們的語言」等等。「惡人分散，對他們有益，對世界也有益」；而義人聚集——他們具有對 ה׳ יתברך 的自我消融（ביטול，bittul）——對他們有益，對世界也有益。因為藉著彼此融入，[一股流]便從上層之處引下來，如[上文所說]。因此，和平是承載祝福的器皿。
於是，ה׳混亂了他們的語言。 《Mishnah》（משנה）教導說，惡人分散，以及義人聚集，對世界都有益。義人合而為一；他們具有ביטול，因而為所有人從上方引下祝福；所以，聖賢們才說，和平是唯一能承載祝福的器皿。
這一段完成了論證：合一會引下極高的光，因此建造者的計畫確實可能成功；但由於他們拒絕自我消融，這道光便會供養邪惡，所以 ה׳ 使他們分散。唯有在那些於 ה׳ 面前自我消融的人當中，合一才是祝福。
在《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）的《Rosh Hashanah》篇中，阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）描述散居世代的「城」，是由字母組合和引向敵對神聖一方的流注所構成；他並說，將來當所有靈魂都提升之時，這股流注便不會再被引向這樣一座「城」。
參考出處
- 1והיינו ע״י האחדות והתכללות · ראה ד״ה תורה צוה תרנ״ד.
- 2ולכן עשו העיר ומגדל · ראה אוה״ת נצבים ע׳ א׳רפא.
- 3עיר ומגדל · Zohar, Noach 42:335–341
- 4וכמ״ש הראב״ע · ”שהכוונה שלהם בבנין עיר ומגדל כדי שיהי׳ להם אחדות, ע״כ עשו עיר ומגדל כדי שיתקבצו שם כולם ולא יפרדו איש מעל אחיו, וע״י האחדות שלהם היו יכולים להמשיך טובה והשפעה גשמי׳ אף שלא יהי׳ להם הביטול ועבודת השי״ת” — סה״מ תר״ל ע׳ ז. ראה גם תו״ח כאן סג, ד.
- 5ע׳ בזהר פ׳ נח דף ע״ד · ראה הלשון במאמרי אדה״ז פרשיות ע׳ סב. אוה״ת בראשית כרך ו תתרע, א. בהמשך זאת חנוכת המזבח תר״מ סעי׳ יד. ובאוה״ת נ״ך כרך א ע׳ תקג. זהר זה נזכר בלקו״ת ר״ה ס, ב.
- 6הן עם אחד · Genesis 11:6
- 7הן עם אחד ושפה אחת לכולם · Zohar, Noach 43:361–44:373
- 8חבור עצבים · Hosea 4:17
- 9שהם היו הולכם בשרירות לבם · קטע מובא באוה״ת פ׳ בלק ע׳ א׳יז.
- 10פן ישלח ידו · Genesis 3:22
- 11הבה ונבלה שפתם · Genesis 11:7
- 12פיזור לרשעים הנאה להם והנאה לעולם · Mishnah Sanhedrin 8:5
- 13השלום הוא הכלי המחזיק ברכה · Mishnah Oktzin 3:12
瑪瑪爾學完了嗎？
標記為已學習；此篇將計入本週及本年度的希尤姆。
在事奉中的實踐
合一能引下最高的祝福，但唯有以自我消融為根基的合一——在 ה׳ 面前放下自己所認為的「某種存在」——才是神聖的。研習妥拉、事奉 ה׳ 與行善，都是自我消融的途徑；藉此，人能在上界與下界促成和平。那些在 ה׳ 面前自我消融者之間的和平，正是承載祝福的器皿。
討論問題
- 這篇 maamar 如何回答建造者怎能「違逆 ה׳ 的旨意」而成功的疑問？
- 流溢界的智慧遠高於較低世界的智慧，為什麼仍被稱為「可知的智慧」？
- 靈魂的力量在靈魂中合而為一、在身體中才分化的比喻，如何闡明阿古丁與流溢界的差異？
- 為什麼彼此包含取決於自我消融？為什麼 מ״ה之名能促成彼此包含？
- 既然合一甚至能為那些「與偶像結合的人」引下祝福，為什麼使惡人分散反而是好事？這對我們應當追求何種合一有什麼啟示？