《托拉奧爾》 · 帕拉沙 Noach · 瑪瑪爾 3
ביאור על הנ״ל
對上述內容的解釋
由 AI 根據我們的英文版翻譯，並經過數輪對照英文與希伯來文的檢查和修訂。英文版本身仍由人工讀者審閱中。若您熟悉中文，懇請協助審閱本譯文。 志願協助審閱
核心要旨
謀生的憂慮來自動物性靈魂（נפש הבהמית，nefesh habehamis）；它的根源在混沌之境（תהו，Tohu），那是高於我們有序世界、光強烈而無邊際的境界。當忙碌的人在祈禱中將這股力量轉向 ה׳，它便化為一種「盡你一切力量」的愛，渴望 ה׳本身的本質，並透過誡命（מצוות，mitzvos）表達出來。
瑪瑪爾概要
本篇論述（מאמר，maamar）闡明前一篇論述的主張：商人的祈禱能達到崇高的層次。靈魂下降進入身體、動物性靈魂，以及謀生的憂慮之中，乃是為了藉著無限的愛而上升：נפש הבהמית的愛沒有界限，如同悔悟回歸者（בעלי תשובה，baalei teshuvah）所具有的額外力量。這是因為נפש הבהמית的根源在תהו。阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）以「審判」重新解讀創世的米德拉什（מדרש，Midrash），並解釋克制（גבורה，Gevurah）是指光的強度：תהו是光豐盛而器皿稀少的境界，每個屬性各自獨立；修復（תקון，Tikkun）則有較多器皿、較柔和的光，且各屬性能彼此結合。天使與動物的根源在תהו，人的靈魂則源自תקון；在下方，人較高，但在根源上，動物較高。人在祈禱中沉思，想到自己一整天都耗在 ה׳王權的一縷微弱光芒上，便渴望 ה׳本身的本質。洪水、方舟、安息日（שבת，Shabbos）與祈禱，以及「眾水不能熄滅愛」和「我們有一個小妹妹」這些經文，都由此得到闡釋：這是渴望 ה׳本身的愛，透過誡命引入下方；誡命達至冠冕（כתר，Keser），而未來王權（מלכות，Malchus）將上升成為冠冕。
綱要
- 標題闡釋前一篇關於諾亞（נח）之水的論述。¶1
- 靈魂的下降與動物性靈魂的力量靈魂下降進入世間的憂慮，是為了藉著無邊的愛而上升；這種愛來自根源在תהו的動物性靈魂。¶2
- 審判作為強度：תהו與תקוןגבורה不是扣住光，而是光的強度；תהו是光豐盛、器皿稀少的境界，各屬性不能彼此結合；תקון則使相反的屬性得以共存。¶3–4
- 靈魂、天使與動物人的靈魂源自תקון，能結合所有屬性；天使與動物源自תהו，現今較低，但在根源上較高，因此動物性靈魂經提煉後的愛更為強烈。¶5–7
- 祈禱中的沉思與祝福反思一切生計不過是מלכות的一縷微光，會點燃對 ה׳本質的渴望，並表達於「祂以祂的誡命使我們成聖」這句祝福。¶8–9
- 諾亞之水、方舟與安息日洪水是תהו具有淨化作用的光；世間的憂慮就是「諾亞之水」；進入方舟就是進入祈禱的字句，進入一個較低層面的安息日，以提升整個星期，並預示未來完全是安息日的那一天。¶10–17
- 眾水不能熄滅愛世間的憂慮無法熄滅對 ה׳本身的愛；這份愛甚至藐視伊甸園（גן עדן，Gan Eden）的智慧，並透過達至כתר的מצוות引入下方。¶18–23
- 我們有一個小妹妹מלכות藉著מצוות上升，便與 ה׳的本質合一：成為一個「小小的」單一點，卻包含一切；她不再向外施予，她的言語也收攝於自身之內。¶24–26
關鍵概念
- תהו與תקוןתהו ותקון
- תהו是神聖之光的第一種秩序，光強烈而無邊際，器皿稀少，每個屬性各自獨立；它後來破碎了。תקון是隨後而來的有序世界，器皿較多，光較柔和，各屬性能彼此結合。
- גבורה作為強度גבורה לשון תגבורת
- 審判並非扣住 ה׳的光，而是光過於強盛：光強烈到不配接受它的受者無法承受。
- 「盡你一切力量」的愛אהבת בכל מאדך
- 這是一種沒有界限的愛，來自對動物性靈魂的提煉；它在תהו中的根源，賦予它單靠具有ה׳性質的靈魂所沒有的力量。
- 諾亞之水מי נח
- 這是關於謀生的憂慮與思想之洪流，透過動物性靈魂而來自תהו；如同洪水，它們的到來是為了淨化。
- 只向著祂，而不向著祂的屬性אליו ולא למדותיו
- 這份愛直接指向 ה׳本身的本質，而非任何顯露的光或回報，即使是伊甸園中的屬靈喜悅也不例外。
- 620道光柱תר״ך עמודי אור
- 妥拉中的613條 מצוות與拉比制定的七條 מצוות，總數等同於כתר；人藉著它們「擁抱」 ה׳的本質，就像人透過身體擁抱另一個人。
標題 ¶1
本篇論述（מאמר，maamar）進一步闡釋本週妥拉段落的第一篇論述：「眾水不能熄滅愛情」（《Torah Ohr》（תורה אור），Noach 1）。那篇論述教導說，一個人整日忙於謀生，他的祈禱所能達到的層次，可以超越整日研習妥拉的人；在此，阿德莫爾・哈扎肯（אדמו״ר הזקן，Alter Rebbe）以混沌界（תהו，Tohu）與修正界（תיקון，Tikkun）的卡巴拉思想，說明其中的原因。
標題：以下內容闡釋前一篇 maamar。
參考出處
- 1ביאור על הנ״ל · עוד הנחה בספר הנחות הר״פ ע׳ נח עם הגהות וכו׳. אוה״ת בראשית כרך ג תרכ, ב (נדפס גם בלקו״ת לג׳ פרשיות).
靈魂的下降與動物性靈魂的力量 ¶2
2להבין הענין שתפלת הבעל עסק יהיה במדרגה גבוה1 כו׳. צלה״ב [צריך להבין] ענין ירידת הנשמה שהיא הניצוץ אלקות בעוה״ז בגוף ונפש הבהמית להיות טרוד תמיד במחשבות ודאגות הפרנסה בהבלי עוה״ז.
[我們需要]明白[上述]所說的事：商人的祈禱將處於崇高的層次，等等。這需要我們明白：靈魂——即具有 ה׳ 性質的火花——下降到這個世界，進入身體和動物性靈魂（נפש הבהמית，nefesh habehamis）之中，因而總是被謀生的念頭與憂慮所纏繞，忙於這個世界的虛幻事物；這究竟是怎麼一回事。
前一篇 maamar 說，商人的祈禱可以達到很高的層次。為了說明其中的道理，阿德莫爾‧哈扎肯首先提出背後的疑問：靈魂是具有 ה׳ 性質的火花，卻被送到身體和動物性靈魂中，終日擔憂謀生。動物性靈魂是推動一個人滿足生理需要與欲望的生命力。為什麼 ה׳ 要安排這樣的下降？
וזהו ירידה גדולה. מההכרח לומר שירידה זו היא צורך עלי׳ [עליה]. שלאחר שירדה ונתלבשה בגוף ונפש הבהמית תוכל לעלות למעלה מעלה ע״י אהבת בכל מאדך2 שהוא בלי גבול.
這是一次巨大的下降。必須說明，這次下降是為了上升：下降並穿上身體和動物性靈魂之後，靈魂便能藉著「盡你一切力量」之愛（בכל מאדך，bechol me’odecha），升得愈來愈高；這種愛是沒有界限的。
答案是 Chassidus 的一項基本原則：靈魂下降，是為了升得比從前更高。靈魂在身體中經歷掙扎，便能達到一種對 ה׳ 的愛，稱為「盡你一切力量」（出自 Shema）；阿德莫爾‧哈扎肯將此解讀為「沒有界限」的愛，超越單憑具有 ה׳ 性質的靈魂之理解所能生出的、受限度衡量的愛。
כמארז״ל [כמאמר רבותינו זכרונם לברכה] טוב זה מלאך חיים3 מאד זה מה״מ [מלאך המות]4 כו׳ וזהו דוקא ע״י האהבה הבאה מנפש הבהמית
正如我們的賢者（願其記憶蒙福）所說：「『好』——這是生命的天使；『非常』（מאד，me’od）——這是死亡天使」，等等。而這[是]特別藉著源自動物性靈魂的愛而達成的。
米德拉什把創世記末尾的「非常好」解讀為也包含死亡天使。「非常」（me’od）與「盡你一切力量」中的「力量」是同一個字：那股反對神聖的力量，一旦被轉化，就成為無限之愛的源頭。這種愛特別源自動物性靈魂；當它的原始力量轉而指向 ה׳ 時，便能如此。
כמו שאנו רואים למטה שכח הבהמה גדול מכח האדם כמו״כ [כמו כן] למעלה ארז״ל [אמרו רבותינו זכרונם לברכה] במקום שבע״ת [שבעלי תשובה]5 עומדין צדיקים כו׳6
正如我們在下界看到，動物的力量勝過人的力量；同樣，在上界，我們的賢者（願其記憶蒙福）說：「悔悟回歸者（בעלי תשובה，baalei teshuvah）站立之處，完全正直的人[不能站立]」，等等。
這裡有兩個相似之處：在身體方面，牛比人強壯；在靈性方面，塔木德教導，犯罪後回歸 ה׳ 的人（悔悟回歸者）所站立之處，是完全正直的人無法到達的。兩種情況都顯示，處於較低或較遠之處的，反而具有更大的力量。
והיינו מפני שבחי׳ בע״ת [בעלי תשובה] הוא בחילא יתיר ובכח והתגברות גדול והיינו מפני שבחי׳ נפש הבהמית הוא מבחי׳ עולם התהו.7
也就是說，[這是]因為悔悟回歸者的層面帶有更大的力量（בחילא יתיר，bechila yatir），具有強大的力量與高度的奮發；這是因為動物性靈魂源自混沌界（עולם התהו，Tohu）的層面。
阿拉姆語 bechila yatir（「帶有更大的力量」）表達了悔悟者回歸時的強烈程度。阿德莫爾‧哈扎肯說，這額外的力量來自動物性靈魂在混沌界（Tohu）的根源；混沌界是先於我們有序世界的第一種、不穩定的神聖之光秩序。下文將解釋混沌界是什麼。
本段提出疑問：靈魂為什麼要下降，進入世俗的掙扎？答案是，根源於混沌界的動物性靈魂，賦予人一種「盡你一切力量」的愛，使他能達到單憑具有 ה׳ 性質的靈魂無法企及的力量。
同一論述也見於本週篇的第一篇 maamar（Torah Ohr, Noach 1:5）：其中說，動物性靈魂的根源高於具有 ה׳ 性質的靈魂，位於「在以色列有王統治以前便已作王的諸王」之中；它只是因器皿破碎而墮落。該段也指出，人從動物與食物汲取生命，而動物並不需要人，這正顯示它們的根源較高。
參考出處
- 1יהיה במדריגה גבוה · בהנחת הר״פ: יכול להיות הגבה למעלה מעלה.
- 2בכל מאדך · Deuteronomy 6:5
- 3טוב זה מלאך חיים · ראה לעיל ט, א. ענין זה ליתא בהנחת הר״פ.
- 4טוב זה מלאך חיים מאד זה מה״מ · Genesis 1:31
- 5במקום שבע״ת עומדים · Berakhot 34a
- 6במקום שבע״ת עומדין צדיקים כו׳ · Berakhot 34b:22–23
- 7ביאור על הנ״ל · עוד הנחה בספר הנחות הר״פ ע׳ נח עם הגהות וכו׳. אוה״ת בראשית כרך ג תרכ, ב (נדפס גם בלקו״ת לג׳ פרשיות).
審判作為強度：תהו與תקון ¶3–4
3ואלה המלכים אשר מלכו12 וכו׳. ובחי׳ התהו הוא למעלה מבחי׳ תקון כמ״ש אשר מלכו לפני מלך מלך לבנ״י [לבני ישראל] שהוא בחי׳ התיקון.
「這些就是曾作王的諸王」，等等。渾沌（התהו，Tohu）這一層面高於修復（תקון，Tikkun）這一層面，正如經上所說：「他們在以色列子民有王作王之前，已經作王了」；這指的就是修復這一層面。
妥拉列出以東（אדום，Edom）的諸王，他們一個接一個作王，又一個接一個死去，都是在「以色列有王作王之前」。在卡巴拉中，這些諸王代表渾沌界的十個屬性（ספירות，Sefiros）；它們的強度如此之大，以致無法承受而「死去」（破碎）。由於它們出現於「之前」，其根源便高於修復——也就是其後出現、井然有序的世界；修復由以色列諸王所代表。
ולהבין כ״ז [כל זה] הנה איתא במדרש בתחלה עלה במחשבה3 לברוא את העולם במדה״ד [במדת הדין]4 ראה שאין העולם מתקיים שיתף מדה״ר [מדות הרחמים] כו׳.
要明白這一切，請看米德拉什（מדרש，Midrash；猶太經典註釋）所說：「起初，[ה׳]曾起意以審判屬性創造世界；祂看出世界無法存續，便[因此]將慈悲屬性[與之]結合」，等等。
為了解釋為何渾沌層面較高，卻無法持續，阿德莫爾·哈扎肯（אדמו״ר הזקן，Alter Rebbe）引述米德拉什：ה׳起初「想要」以審判創造世界，後來看出世界無法存續，於是加上慈悲。接下來，他將這段米德拉什解讀為描述渾沌與修復。
ואין הפי׳ כמו שהעולם סוברין5 שמדה״ד [שמדת הדין] הוא בחי׳ צמצום ומניעת ההשפעה. כי הרי בחי׳ גבורה היא אחת ממדותיו ית׳.
這並不是人們通常以為的意思，也就是以為審判屬性是收縮（צמצום，tzimtzum）以及阻止恩澤流注的層面。畢竟，克制（גבורה，Gevurah）是祂的屬性之一，願祂受頌讚，
他首先駁斥一種常見的解讀：審判只是扣住 ה׳的恩澤。這不可能是全部的意思，因為克制（Gevurah，審判的根源）本身就是 ה׳的屬性之一；既然如此，它也會賜予生命。
כמ״ש (ד״ה [דברי הימים] א׳ כ״ט) לך ה׳ הגדולה והגבורה6 שהם עשר ספי׳ [ספירה / ספירות] דאצי׳ המחיי׳ [המחיים] ומהוים מאין ליש.
正如經上所說（《歷代志上》29）：「 ה׳啊，尊大與大能（הגבורה，hagevurah）都屬於你」；這些就是流溢界（אצילות，Atzilus）的十個屬性，它們賜予生命，使萬物從無中成有。
這節經文將「尊大」與「大能」（Gevurah）列為 ה׳的屬性；Chassidus 將這份列舉解讀為流溢界的十個屬性，也就是 ה׳藉以賜予生命、使某物從無中成有的屬性。因此，克制是創造並賜予生命的力量，而不只是限制。
ועוד הנה כתיב (דברים יב) כי הדם הוא הנפש7 שעיקר חיות האדם הוא הדם. ודם נמשך מבחי׳ גבורה מדה״ד [מדת הדין].
此外，經上說（《申命記》12）：「因為血就是靈魂」；人的主要生命力（חיות，chayus）就在血中。而血源自克制這一層面，也就是審判屬性。
第二個證明是：妥拉稱血為「生命」；而在卡巴拉中，血（紅而溫熱）與克制相聯繫。這再次表明，克制承載著生命，而非生命的缺失。
אלא הפי׳ מדה״ד [מדת הדין] הוא בחי׳ גבורה לשון תגבורת שכח החיות מאור א״ס בא בהתגברות יותר מבחי׳ החסד שהוא נמשך למטה מטה
而是，所謂「審判屬性」，指的是克制這一層面；「克制」一詞帶有力量增盛之意（תגבורת，tigboros）：無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）所發出的生命力，其力量比慈愛（חסד，Chesed）這一層面更為強盛；慈愛則是向下流注得更遠、更深，
因此，阿德莫爾·哈扎肯提出自己的解讀：「Gevurah」一詞與「力量增盛」（tigboros）有關。在克制中，無限之光所發出的生命力，比慈愛中的生命力更為強盛。慈愛則能向下流注，抵達很遠之處，遍及每一個接受者。
אבל הוא בא בבחי׳ קרירות. משא״כ בחי׳ גבורה שבא החיות מאור א״ס בהתגברות רב למאוד.8
但慈愛是以冷涼的方式而來。克制這一層面則不同：無限之光所發出的生命力，以極其強盛的力量而來。
慈愛之所以能流注得如此之遠，是因為它以溫和的方式流動，呈現「冷涼」而適度的狀態。相較之下，克制所承載的生命力則具有壓倒性的強度。
ע״כ ממילא כשבא בדרך השתלשלות למטה נעשה בחי׳ דין9 מי שאינו ראוי לקבל ההשפעה אינו יכול לקבל מפני שהחיות נמשך בהתגברות רב.
因此，當它循著世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）向下而來時，自然就成為審判這一層面：不配接受這股流注的人無法接受它，因為生命力是以極其強盛的力量流注而來。
這就是「審判」如何形成：當如此強烈的光經由諸世界下延時，不適合接受它的接受者便無法承受。因此，審判並非吝於施予，而是光的力量過於強大，不配受者的器皿無法承載。
משא״כ בחי׳ חסד שבא החיות בקרירות יוכל למשוך ולהתפשט למטה מטה אבל בחי׳ גבורה הוא החיות בהתגברות בחי׳ ז׳ מלכים והוא עולם התהו שלכן נק׳ י״ס [י׳ ספירות] בעולם התהו בשם מלכים:10
這與慈愛（חסד，Chesed）的層面不同：在其中，生命力（חיות，chayus）以較為冷靜的方式而來，因此能被引下，並向下伸展，愈來愈低。然而，克制（גבורה，Gevurah）的層面，則是生命力處於強盛狀態，也就是七王的層面；這就是混沌界（תהו，Tohu）。因此，混沌界中的十個屬性（ספירות，Sefiros）被稱為「諸王」。
慈愛柔和的流動可以遍及各處；克制強烈的流動則是混沌界「七王」的層面。這正是卡巴拉將混沌界的十個屬性稱為「諸王」的原因：每一個都是驕矜、自主、獨立屹立的力量；這種強度，就是世界起初受造時所依循的「審判」。
本段重新解讀了那段關於以審判創造世界的米德拉什：審判（克制）不是扣住光，而是光以過強的力量顯現；這強烈的光就是渾沌界，也就是「在以色列有王作王之前，已經作王的諸王」。
在 Tanya（תניא）第二部第五章中，阿德莫爾·哈扎肯以另一種方式解讀同一段米德拉什：審判是遮蔽，使世界看來像是自行存在；慈悲則是藉著義人以及奇蹟，揭示 ה׳的אלקות。本段著重的，是審判作為顯現的強度。Kehot 的註釋也引述雷貝（הרבי，the Rebbe）的話（Likkutei Sichos（לקוטי שיחות）vol. 30）：此處所說的克制，是流溢界的克制。
參考出處
- 1ואלה המלכים אשר מלכו · Genesis 36:31
- 2
- 3אי׳ במדרש בתחלה עלה במחשבה · Bereshit Rabbah 12:15
- 4בתחלה עלה במחשבה לברוא את העולם במדה״ד · Rashi on Genesis 1:1
- 5ואין הפי׳ כמו שהעולם סוברין · קטע מובא באוה״ת וישלח כרך ב ע׳ רנ, ב עם הגהות.
- 6לך ה׳ הגדולה והגבורה · I Chronicles 29:11
- 7
- 8משא״כ בחי׳ גבורה . . בהתגברות רב למאוד · בלקו״ש ח״ל ע׳ 108 כ׳ שמש״כ כאן ”שהכוונה לגבורה דאצילות” ע״ש בשולי הגליון.
- 9גבורה לשון תגבורת . . למטה נעשה בחי׳ דין · בהנחת הר״פ מבואר יותר הענין וז״ל: ”מאחר שבא בתגבורות יש מקום שאין ראוי לקבלם. משא״כ בחי׳ החסד כשבא השפעה בקרירות יכול לקבלם אף שאין ראוי ולכן כשבא השפעה בתגבורות גילוי אורות הי׳ הכלים קטן מהכיל גם מחמת שהי׳ המדה בתגבורות לא הי׳ יכול ליכלל דבר והיפוכו יחד מאחר שכל מדה הי׳ ברבוי אור התגלות מדה ההיא לכן הי׳ כל מדה בפ״ע”. ראה סה״מ תקס״ב ע׳ ד. אור התורה דברים ע׳ ב׳קלא. דברים כרך ו ד״ה תקעו סעי׳ ד. ושם נתבאר עד״מ ההפרש בין חי׳ ובין בהמה שהחי׳ להיותה מבחי׳ גבורות יש בה חיות יותר וזריזות כו׳ רק מ״מ בהשתלשלות למטה הרי החיות דורסים ומזיקים כו׳, וזהו כענין הנ״ל שמזה נעשה בחי׳ דין למטה כו׳.
- 10שלכן נק׳ י״ס בעולם התהו בשם מלכים · ראה תורת חיים פ׳ בראשית ט, א. המשך תער״ב ח״א פרק רלו.
4ועפ״י [ועל פי] הקבלה מבואר שבחי׳ התהו הוא רבוי האור ומיעוט כלים.1 ובחי׳ התקון הוא בהיפוך. פירוש רבוי אור שהאור והחיות בא בהתגברות רב
依照卡巴拉的解釋，混沌（התהו，Tohu）的層面是光充沛而器皿稀少；修正（התקון，Tikkun）的層面則恰好相反。「光充沛」意指光與生命力（חיות，chayus）以極大的力量而來。
阿里扎爾（האריז״ל）的卡巴拉學將התהו描述為「光充沛、器皿稀少」，而התקון則恰好相反。阿爾特雷貝用剛才所闡述的方式解釋「光充沛」：光與生命力以極大的力量而來。
כי כל הי״ס [הי׳ ספירות] היו בתגבורת רב כמו בחי׳ חסד הי׳ [היה] מדת חסד בהתגברות רב וכן כל הי״ס [הי׳ ספירות] וגם
因為十個屬性（ספירות，Sefiros）全都處於極大的強度之中：例如，在慈愛（חסד，Chesed）的層面，慈愛這一屬性以極大的力量呈現；十個屬性也全都如此。並且，
在התהו中，十個ספירות的每一個都具有這種強度，不只是克制（גבורה，Gevurah）：即使חסד也強烈得無以復加。句子以「並且」中斷，接著引出下一個要點。
לכן לא היה התכללות המדות להיות כלול חו״ג [חסד וגבורה] מפני שכל בחי׳ ומדה היה בכח והתגברות רב.
因此，情感屬性（מדות，middos）之間沒有彼此涵攝，[使每一種屬性]都包含慈愛（חסד）與克制（גבורה），因為每個層面、每種屬性都帶著極大的力量和強度。
每種屬性都如此強烈，以致沒有空間容納另一種屬性。在平衡的人格或世界中，慈愛包含某種克制，克制也包含某種慈愛（即「彼此涵攝」）；在התהו中，這不可能發生。
לכן לא היה יכול להתכלל עם הפוכו והיה כל מדה בפני עצמה וזהו שראה שאין העולם מתקיים
因此，[每一種屬性]都無法與其相反者相涵攝，每種屬性都各自獨立。這就是「祂看見世界不能存立」[的意思]，
每種屬性都孤立存在，無法與相反者融合。阿爾特雷貝說，這正是米德拉什所說「祂看見世界不能存立」的意思：由這種彼此隔絕的極端所構成的世界會分崩離析。
כי מזה אינו יכול להיות תקון עולם ולצורך תקון עולם הוצרך להיות בחי׳ תיקון היינו בחי׳ קוין התכללות המדות זה בזה
因為由此無法使世界得到修正。為了修正世界，必須有התקון的層面，也就是「線」的層面，使各種屬性彼此涵攝。
穩定的世界需要התקון；卡巴拉將其描述為三條「線」（右、左、中），在其中各種屬性彼此結合。
והוא בחי׳ רבוי כלים ומיעוט האור2 שהאור וחיות אינו בא בהתגברות רק בחי׳ חסד בקרירות ולזה יוכל להיות התכללות חו״ג [חסד וגבורה] שני הפכים
這就是器皿增多而光減少的層面：光與生命力並非以強烈的方式而來，而是[以]慈愛的層面、帶著冷和之氣而來；因此，慈愛與克制這兩種相反的屬性便能彼此涵攝。
התקון具有更多器皿、更少光：光以柔和的方式而來，呈現出前文所述慈愛的「冷」的方式。正因沒有任何屬性凌駕一切，慈愛與嚴厲這類相反者才能共存並相互結合。
וכמארז״ל [וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה] (בפ״ה דאבות) להודיע כמה ארך אפים לפניו שכל3 הדורות היו מכעיסין ובאין עד שבא אברהם אבינו כו׳.
正如我們蒙福的賢者們所說（《Mishnah》（משנה）《Avos》（אבות）第五章）：「為要使人知道，祂面前的寬忍何等深長，因為歷代的人不斷激怒祂，直到我們的父亞伯拉罕（אברהם）來到，等等。」
《Mishnah》的《Avos》篇說，從挪亞（נח）到亞伯拉罕共有十代，這是為了顯示 ה׳的忍耐，因為那些世代的人都惹祂發怒，直到亞伯拉罕來到。忍耐本身正是要點：它顯示憤怒不會立即爆發。
שמחמת שאין המדה בא בהתגברות נמשך להיות א״א וסבלנות. ואדרבה יכול להיות שני הפכים בתכלית
因為屬性不是以強烈的方式而來，便形成寬容與忍耐。相反地，兩種截然相反的事物也能[同時]並存，
只有當審判的屬性不以壓倒性的力量而來，而是受到約束並保持平衡時，忍耐才有可能。阿爾特雷貝接著補充，在התקון中，甚至截然相反的事物也能同時存在。
כמו שמצינו בבנין בהמ״ק [בית המקדש] שהיתה השמחה גדולה עד מאד כשאמר שלמה שיר השירים4 שלא היתה מיום בריאת העולם.
正如我們在聖殿建造時所見，當所羅門（שלמה）說《雅歌》時，喜悅極其巨大；自世界受造之日起，未曾有過如此的喜悅。
這裡舉的是第一聖殿奉獻啟用時的情景：那一刻的喜悅，自世界受造以來無與倫比；按照傳統，所羅門當時創作了《雅歌》。
וכמ״ש (מלכים א ח) כי מלא כבוד ה׳ את בית ה׳. שבא האש מלמעלה היינו בחי׳ גילוי השכינה למטה
正如經上所寫（列王紀上 8）：「因為 ה׳的榮耀充滿了 ה׳的殿」：火從上方降下，也就是聖者的臨在（שכינה，Shechinah）在下界顯現的層面。
聖殿奉獻啟用時，ה׳的榮耀充滿聖殿，火也從天而降：這是在下界顯現的聖者的臨在。
נמצא שהי׳ [שהיה] השמחה רבה מאד ועל אותו הפרק נאמר (ירמיה לב) כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת5 למן היום אשר בנו אותה.
因此，當時喜悅極其巨大；關於同一時期，經上說（耶利米書 32）：「自他們建造這城之日起，這城一直是我怒氣與烈怒的[原因]。」
然而，先知耶利米說，這座城「自他們建造之日起」就激起了 ה׳的怒氣與烈怒——就在那無比喜悅的同一時刻。
ממה שלקח בת פרעה כו׳. נמצא שהיו ב׳ הפכים יחד בעת ובזמן אחד והיינו ע״י ששיתף מדת הרחמים ונעשה
因為所羅門娶了法老的女兒，等等。因此，兩種相反的情形在同一時刻、同一瞬間並存。這是因為祂結合了慈悲的屬性，於是形成了
傳統將那怒氣與所羅門娶法老女兒一事聯繫起來；此事發生在聖殿竣工之時。因此，在同一時刻，強烈的喜悅與強烈的怒氣並存；阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）說，唯有因為 ה׳「結合了慈悲的屬性」，這才可能。
עולם התקון יכול להיות התכללות המדות זב״ז [זה בזה] שמאחר שאין המדה והתגלותה הולך ברבוי ובתגבורת האור א״כ הכלי היתה יכולה להכיל גם ב׳ הבחי׳ יחד.6
修正界（עולם התקון，Tikkun；意為「修正」）中，諸屬性可以彼此交融：由於屬性及其顯現並非以豐盛而強烈的光運行，因此器皿便能同時容納這兩個層面。
結合慈悲的屬性，意味著世界是以修正的方式構建的。由於其中沒有任何屬性以壓倒性的光顯現，「器皿」便能同時承載兩種相反的狀態，而不致破裂。
本段將התהו界定為光強而器皿少；在其中，每種屬性都各自獨立，無法與相反者結合。相對地，התקון是光較柔和、器皿較多，使相反者能彼此結合； ה׳的忍耐，以及聖殿建造時喜悅與憤怒並存，都表明了這一點。
Kehot 的註釋引導讀者參閱阿里扎爾的 Etz Chaim（עץ חיים）（Shaar HaTikkun, chapter 5；Shaar HaMelachim, chapters 1–2），以了解光充沛而器皿稀少的原則；又引述米特勒雷貝（אדמו״ר האמצעי）的講論（Maamarei Admur HaEmtzai, Vayikra vol. 2, p. 659），其中提出兩個譬喻，進一步闡明這個觀念。
參考出處
- 1ועפ״י הקבלה מבואר שבחי׳ התהו הוא ריבוי האור ומיעוט כלים · ע״ח שער התיקון פ״ה, שער המלכים פ״א ופרק ב. וראה במאמרי אדה״א ויקרא ח״ב ע׳ תרנט ב׳ משלים ע״ז.
- 2והוא בחי׳ רבוי כלים ומיעוט האור · ע״ח שער התיקון פ״ה. ראה גם לקמן קיד, ב. וראה בסה״מ תרל״ג כרך א ע׳ קל. אוה״ת פ׳ נשא ע׳ רפד. פ׳ פנחס ע׳ א׳ריג.
- 3
- 4
- 5
- 6
靈魂、天使與動物 ¶5–7
人的靈魂源自流溢界（אצילות，Atzilus）中修正世界的層面；因此，靈魂包含所有屬性，如《坦雅》（תניא，Tanya）所闡明。
人的靈魂（猶太人的靈魂）根植於流溢界，而流溢界屬於井然有序的修正世界（תקון，Tikkun）。因此，靈魂包含所有屬性——愛、敬畏、憐憫等等——並使它們彼此兼備、平衡，正如《坦雅》開篇數章所闡明的。
משא״כ המלאכים שרשם מבחי׳ עולם התהו מחנה מיכאל מחנה גבריאל כל א׳ קו בפ״ע [בפני עצמו]. מחנה מיכאל הוא רק בחי׳ אהבה2 בהתגברות מאד.
天使則不同；它們的根源在混沌世界（תהו，Tohu）的層面：米迦勒（מיכאל，Michael）的營、加百列（גבריאל，Gavriel）的營，各自代表一條獨立的光線。米迦勒的營只具有愛這一層面，而且強烈至極。
天使則不同：它們根植於混沌世界，因此每個營都體現單一屬性。天使米迦勒的營純粹體現愛（即慈愛（חסד，Chesed）），而且極其強烈。
ומחנה גבריאל הוא רק בחי׳ יראה בהתגברות רב שר של מים שר של אש.3 ומזה נמשך בחי׳ מרכבה פני אריה אל הימין פני שור וכו׳.4
加百列的營只具有敬畏這一層面，而且極其強烈：水之首領、火之首領。由此引出戰車的層面：「右邊是獅子的面容」、「牛的面容」等等。
加百列的營純粹體現敬畏（即克制（גבורה，Gevurah））。米迦勒被稱為水之首領（水象徵慈愛，向下流淌），加百列則被稱為火之首領（火象徵嚴厲，向上升騰燃燒）。以西結異象中戰車的四張面容——右邊的獅子、左邊的牛——源自這些各自只具單一屬性的力量。
本段以混沌世界與修正世界說明靈魂和天使的差異：源自修正世界的靈魂兼具所有屬性；源自混沌世界的天使則各自體現一種強烈的屬性。
關於米迦勒代表愛的註釋，指出《佐哈爾》（זהר，Zohar）3:118b及《提庫內佐哈爾》（תיקוני זהר，Tikkunei Zohar）第70篇。一份手稿（Ms. 1824）缺少從「極其」到「火之首領」的文字；此外，該手稿在「如《坦雅》所闡明」之處作「如《利庫泰阿馬林》（Likkutei Amarim）所闡明」；《利庫泰阿馬林》是《坦雅》的第一部分。
參考出處
- 1כמבואר בתניא · פ׳ ג. וכ״ה בהנחת הר״פ, אבל בבוך 1824: כמבואר בלק״א.
- 2מיכאל הוא רק בחי׳ אהבה · Zohar III, 118b
- 3שו״ה מאד — שר של . . אש · בבוך 1824 ליתא.
- 4
6והנה בנשמת האדם ארז״ל [אמרו רבותינו זכרונם לברכה] ג׳ שותפין באדם1 הקב״ה נותן בו נשמה. וחיות נפש הבהמות ועופות2 הם מבחי׳ פני ארי׳ [אריה] פני שור כו׳
現在談到人的靈魂，我們的聖賢（願他們安息）說：「人身上有三位共同參與者……聖者，願祂受頌讚，把靈魂放入他裡面。」動物與飛鳥之靈魂的生命力，則來自「獅子的面貌」、「牛的面貌」等層面，
《塔木德》教導，人由三位共同參與者造就——父親、母親與 ה׳——而 ה׳ 賜予靈魂。相較之下，動物與飛鳥的生命來自神聖戰車中獅子與牛的面貌，正如上文所述。
ומקורם מעולם התהו ולזה נאמר על האדם אחור וקדם צרתני3 שמצד בחי׳ התקון בהשתלשלות בחי׳ אדם הוא במדרגה גבוה יותר.
而它們的根源來自混沌界（תהו，Tohu）。因此，論到人時說：「你從後與前塑造了我」：從修正層面（תקון，Tikkun）的角度來看，在世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）中，人的層級更高。
由於動物的生命來自那些天使力量，它們的根源便在混沌界。這也說明了「你從後與前塑造了我」這句經文；聖賢將它解讀為：人既是最後被創造的，也是最先被創造的。在有序的世界層層下延鏈條（修正）中，人高於動物。
שבחי׳ הבהמות נפלו למטה מטה מאד מאד משא״כ במקורם הם במדרגה גבוה יותר שהם מבחי׳ עולם התהו לפני מלך מלך4 כו׳ כנודע.
因為動物墮落得極其、極其低下；然而在其根源中，它們的層級更高，因為它們來自混沌界的層面，也就是「在任何君王作王以前」等，如眾所周知。
動物墮落得很低，但它們在混沌界中的根源高於人的根源。這是下一段的立論基礎：動物性靈魂的愛在被提升時，具有一種具有 ה׳ 性質的靈魂所沒有的力量。
本段比較人與動物：在有序的修正鏈條中，人較高；但在它們於混沌界中的根源上，動物較高。這也說明為何人是「從後與前」被塑造的。
在《Likkutei Torah》（לקוטי תורה，Shir HaShirim 28c）中，阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）將同一教導應用於祭獻：動物也有「三位共同參與者」，但它的靈魂來自戰車中的牛之面貌；透過獻祭，動物的生命力升起，並被納入其根源——承載寶座的聖潔活物（חיות，Chayos）之中。
參考出處
- 1ג׳ שותפין באדם · Niddah 31a:9
- 2וחיות נפש הבהמות ועופות · בבוך 1824: משא״כ חיות נפש הבהמית ועופות.
- 3אחור וקדם צרתני · Psalms 139:5
- 4לפני מלך מלך · Genesis 36:31
7ואי לזאת האהבה הבאה מצד נפש הבהמית הוא למעלה מעלה בחי׳ בכל מאדך שלמעלה מהכלי מפני שהוא בחילא יתיר שבאה בהתגברות רב ששרש נפש הבהמית הוא מבחי׳ התהו כנ״ל.
因此，源自動物性靈魂（נפש הבהמית，nefesh habehamis）的愛極其高超，屬於「盡你一切力量」的層次，超越器皿；因為它帶有更強的力量（חילא יתיר，bechila yatir），以極大的猛烈勢頭湧現；這是因為其根源來自混沌（תהו，Tohu）的層面，如上所述。
現在得出結論：由於נפש הבהמית的根源在於תהו，當它轉向 ה׳ 時所生出的愛，就是「盡你一切力量」之愛；這種愛「超越器皿」，也就是超越靈魂理解與感受的界限。它具有תהו強烈程度所帶來的額外力量。
רק שנפלה בשבה״כ [בשבירת הכלים] למטה מטה מאד בעבודה גשמית להיות נפרדים אבל כשנברר ועולה למעלה בתפלה אזי הוא בהתגברות רב אהבת בכל מאדך
只是，它在器皿破碎中極深地墜落，進入物質性的事奉，成為分離的[存有]；但當它在祈禱中被淨化並向上升起時，就會以極大的猛烈勢頭，呈現「盡你一切力量」之愛。
在器皿破碎之際，תהו的光墜入最低的層面，這就是為何נפש הבהמית如今沉迷於物質追求，並感到自己與 ה׳ 分離。但當它在祈禱中得到淨化、其能量轉而向上時，原有的強度便會恢復，成為無邊的愛。
וכמארז״ל [וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה] והאי דלא אמינא לך1 באורתא דלא אכלי בישרא דתורא כו׳ נמצא שמאכל הבשר נותן כח ותוספ׳ מוחין באדם וכמ״ש ויין ישמח לבב אנוש.23
正如我們的賢者，願其記憶蒙福，所說：「我之所以沒有在晚上告訴你[這件事]，是因為我們沒有吃牛肉，等等。」因此，吃肉會賦予人力量，並增添額外的心智（מוחין，mochin）；正如經上所寫：「酒使人的心歡暢。」
這說明動物界的事物能使人增強：一位塔木德賢者解釋說，前一晚他沒有作出某項裁決，是因為他還沒有吃牛肉；由此可見，肉食能強化心智。同樣，酒使人心歡暢。源自動物界與植物界、且根源較高的食物，會增添人的心智與感受。
本段作結指出，נפש הבהמית經祈禱淨化後，會把תהו無邊的強度帶入神聖事奉，產生「盡你一切力量」之愛；並以肉與酒為例，說明較低層面的事物也能強化較高層面。
參考出處
- 1והאי דלא אמינא לך · Bava Kamma 72a:1–4
- 2ויין ישמח לבב אנוש · Psalms 104:15
- 3
祈禱中的沉思與祝福 ¶8–9
8ועכ״ז [ועם כל זה] למטה האדם במדרגה גבוה יותר מהם ואין ערוך כו׳ אבל בשרשם הם למעלה מבחי׳ האדם שהם מעולם התהו. ועפ״י [ועל פי] הקבלה נק׳ יתרון האור מתוך החשך דוקא.
然而，在下界中，人所處的層次高於它們，兩者無可比擬，等等；但在它們的根源中，它們高於人的層次，因為它們源自混沌界（תהו，Tohu）。依照卡巴拉（קבלה，Kabbalah）的說法，這稱為「光明[由黑暗而來]的優越性」。
在現今的秩序中，人遠高於動物；但在它們的根源中，也就是在תהו，它們的層次更高。卡巴拉將此稱為「光明由黑暗而來的優越性」：最大的光明，正是藉著轉化黑暗而來。
והיינו ע״י ההתבוננות בתפלה איך שטרוד כל היום ורודף אחר פרנסתו מזון ולחם שחיותן הוא מהמזלות
也就是藉著在祈禱中觀想：他如何整日忙碌，追逐生計、食物與麵包，而它們的生命力（חיות，chayus）來自星宿（מזלות，mazalos）；
人如何在實際生活中達到這一點？方法是在祈禱時反省自己的一天：他如何花整日追逐生計、食物與麵包，以及這些食物的生命力從何而來。
כמארז״ל [כמאמר רבותינו זכרונם לברכה] אין לך עשב1 למטה שאין לו מזל2 כו׳ והמזלות נמשכים מבחי׳ הע׳ [השבעים] שרים והשרים מקבלים משמרי האופנים והאופנים מקבלים מבחי׳ מלכות כמ״ש מלכותך מכ״ע [מלכות כל עולמים].3
正如我們的賢者所說：「地上的每一株草，都有自己的星宿，等等。」星宿源自七十位首領這一層面；首領從輪天使（אופנים，Ofanim）的守護者領受；輪天使則從王權（מלכות，Malchus）這一層面領受，正如經上所說：「你的王權統御一切世界。」
米德拉什教導，每一株草都有自己的星宿，也就是位於其上方、使它生長的天體力量。阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）循此追溯整條鏈：星宿的力量來自統治各民族的七十位天使首領；這些首領的力量來自輪天使的守護者；輪天使的力量則來自 ה׳的王權，即祂對世界的統治。人所追逐的一切生計，都處於這條漫長鏈條的末端。
אבל לגבי מהותו ועצמותו אין ערוך שהוא רק בחי׳ זיו והארה בלבד וזהו ענין מאמר ר׳ [רבי] עקיבא4 אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו עאכו״כ [על אחת כמה וכמה].5
但相較於祂的本質與自性，兩者毫無可比；它僅僅是光輝與微光而已。這就是拉比阿基瓦（רבי עקיבא）所說的：「若對違逆祂意願的人尚且如此，那麼對遵行祂意願的人，豈不更是如此！」
相較於 ה׳自身的本質， מלכות也只是一道微弱的光芒。這解釋了拉比阿基瓦的話：如果 ה׳透過這道外在的光，甚至賜給違逆祂意願的人如此多的福分，那麼祂更會賜給遵行祂意願的人。
ששם הוא התענוג עד אין קץ וכמ״ש הודו על ארץ ושמים6 שבחי׳ ארץ ושמים ממלא וסובב הם רק בחי׳ הוד וזיו משא״כ לבני ישראל עם קרובו7 לבחי׳ מהותו ועצמותו ית׳.
因為那裡的喜悅無有窮盡。正如經上所說：「祂的光輝在地與天之上」：地與天這一層面，無論是充滿[一切世界]的[那道光]，還是環繞[它們]的[那道光]——充滿一切世界之光（ממלא כל עלמין，memalei kol almin）與環繞一切世界之光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）——都只是光輝與光芒而已；但以色列子民——「祂親近的子民」——則不同，他們[親近]的是祂的本質與自性，願祂受頌讚。
遵行祂意願的人，所領受的是祂本質自身無窮無盡的喜悅。詩篇說， ה׳的「光輝」在地與天之上，意即充滿並環繞世界的整個神聖之光，都只是祂外在的光輝；然而，以色列是「祂親近的子民」，親近祂自身的本質。
מזה תתלהב נפשו בהתגברות בחילא יתיר בתשוקה וחפיצה לדבקה בו ית׳ וכמ״ש מי לי בשמים ועמך לא חפצתי8 כו׳.9
由此，他的靈魂將燃起，充滿強烈的熱忱，以更強的力量（בחילא יתיר，bechila yatir）渴慕並切願與祂緊密相連，願祂受頌讚。正如經上所說：「天上我有誰？除祢以外，我別無所求，等等。」
反省這一對比，人的靈魂便燃起強烈的渴慕，切願與 ה׳自身相連，而非追求祂所賜予的任何事物。這正是詩篇作者的呼喊：「天上我有誰？除祢以外，我別無所求。」
本段說明商人在祈禱中的思路：他觀想自己整日所追逐的，不過是 ה׳王權的一道微弱光芒；如此便會以近似 תהו的強烈力量，渴慕 ה׳自身的本質。
「光明由黑暗而來的優越性」（《傳道書》2:13）是哈西迪思想中的一個重要主題：將黑暗轉化為光明，所產生的光明比單有光明更大。從 מלכות到草木的這條鏈，與較早一篇《Torah Ohr》（Bereshit 10:6）的 maamar 中所述相呼應：מלכות是「心」，生命力由此流向創造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）和行動界（עשיה，Asiyah）。
參考出處
- 1אין לך עשב · נסמן לעיל ח, ד.
- 2אין לך עשב למטה שאין לו מזל · Bereshit Rabbah 10:6
- 3מלכותך מכ״ע · Psalms 145:13
- 4מאמר ר׳ עקיבא · סוף מכות. ראה לקמן ר״פ בשלח ור״פ תצוה. תו״ח שמות ע׳ שמו.
- 5אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו עאכו״כ · Makkot 24b:1–2
- 6הודו על ארץ ושמים · Psalms 148:13
- 7לבני ישראל עם קרובו · Psalms 148:14
- 8מי לי בשמים ועמך לא חפצתי · Psalms 73:25
- 9
9וזהו ברוך אתה מלך העולם אשר קדשנו במצותיו כו׳ שמה שנשפע ונמשך למטה להיות ממלא וסובב הוא בחי׳ מלך העולם ומלכותו בכל משלה1.
這就是[「祢是應受祝福的……世界之王，祢以祢的誡命使我們成聖」等語]的意思：凡賜予並引下至下方、成為[充滿][一切世界]並[環繞][一切世界]的光（充滿一切世界之光（ממלא כל עלמין，memalei kol almin）與環繞一切世界之光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）），乃是「世界之王」這一層面；又如經文所說：「祂的王權治理萬有。」
阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）將這一點應用於每一項誡命祝福的措辭。「世界之王」指 ה׳ 賜予並引入世界之內、又環繞世界的光；祂的王權治理這些世界，正如經文所說：「祂的王權治理萬有。」
אבל אהבת ותשוקת נש״י [נשמות ישראל] לדבקה בו ית׳ במהותו ועצמותו אשר קדשנו אשר הוא בחי׳ תענוג העליון עד אין קץ לשון באשרי2 כו׳. קדשנו במצותיו כו׳ שע״י המצות הם ממשיכים מענג העליון כמו טלית וכו׳.
然而，以色列眾靈魂對祂的愛與渴望，是要與祂——願祂受頌讚——的本質與本體相契合；這正是「那位使我們成聖者」（אשר，asher）所指的，因為 אשר 是無有窮盡的至高喜悅（תענוג，taanug）這一層面；這個詞見於「我真有福了」（באשרי，be’oshri）等語。「祂以祂的誡命使我們成聖」等語，意即藉著誡命（מצותיו，mitzvos），便能從至高的喜悅中引下，如祈禱披巾（טלית，tallis）等。
然而，「那位使我們成聖者」（אשר קדשנו）表達了猶太靈魂對 ה׳ 本質的愛。阿爾特雷貝將 אשר 解作與「福樂」相關，如利亞（לאה）所說的「我真有福了」（be’oshri）；因此，它指的是 ה׳ 無窮無盡的內在喜悅。藉著誡命，例如祈禱披巾，以色列便能從這至高喜悅中引下；這超越了「世界之王」的層面。
本段將祝福語讀作同一個對比：「世界之王」指 ה׳ 在世界之中的外在之光；「祂以祂的誡命使我們成聖」則指藉著誡命引下、與祂的本質及喜悅相連的結合。
參考出處
- 1
- 2לשון באשרי · Genesis 30:13
諾亞之水、方舟與安息日 ¶10–17
10וזהו כי מי נח זאת לי1 כי שעבוד הפרנסה כנז״ל [כנזכר לעיל] הוא בחי׳ מי נח כמו שהי׳ [שהיה] במבול שאין הפי׳ שהי׳ [שהיה] המבול להעביר הרשעים מן העולם.
這就是[『因為這對我而言，正如挪亞（נח）的洪水』的意思]：因為謀生的勞苦，如上所述，正是「挪亞的洪水」這一層面，就如洪水時那樣。這並不是說，洪水的目的在於把惡人從世上除去，
現在，阿德莫爾‧哈札肯轉而闡釋以賽亞的話：「因為這對我而言，正如挪亞的洪水」；這是本週妥拉段落的第一篇講論（מאמר，maamar）中的經文。在這節經文裡，ה׳把祂向以色列所起的誓，與洪水之後祂所起的誓相提並論。謀生的重擔同樣是「挪亞的洪水」，如同那場洪水；但他首先提出，洪水究竟是為了什麼，因為洪水的目的並不只是消滅惡人。
כי לזה לא הי׳ [היה] נצרך המבול מים כי ברגע אחת הי׳ [היה] נעשה.
因為若只是為此，便無須發動水災；一瞬間就能做到。
ה׳本可以瞬間消滅惡人；若只是為了毀滅他們，並不需要讓水災延續一年。
本段把謀生的艱辛與「挪亞的洪水」連結起來，並提出問題：洪水真正的目的究竟是什麼。
參考出處
- 1כי מי נח זאת לי · Isaiah 54:9
正如論到法老時所寫：「你本會被剪除」等等。然而，洪水是為了潔淨世界，因為起初「大地充滿了暴行」等等，
這證明 ה׳ 能在瞬間毀滅：祂告訴法老，祂本可以擊打他，使他立刻「從大地上被剪除」。因此，洪水另有目的：潔淨一個已經「充滿了暴行」的世界。
שהם המשיכו קליפות כו׳. שלזה הי׳ [היה] צריך לטהר העולם ע״י בחי׳ מים המטהרים והוא בחי׳ גשם גבורות גשמים שהוא מבחי׳ התהו שכשנמשך הגשמים בסדר והדרג׳ [והדרגה] הוא בחי׳ חסד ומצמיח זרעים כו׳.
因為他們引下了外殼（קליפות，kelipos）等等。因此，世界必須藉著潔淨之水的層面來潔淨；這就是雨的層面，也就是「雨水的強力」（גבורות גשמים，gevuros geshamim），它源自混沌界（תהו，Tohu）的層面。因為當雨水依循秩序與層級降下時，這就是慈愛（חסד，Chesed）的層面，並使種子生長等等。
那一代人的罪行引下了 קליפות，即遮蔽的力量，所以世界需要藉著水來洗淨，如同猶太教的潔淨浴池能使人潔淨。阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）將此與雨聯繫起來；祈禱文中稱雨為「雨水的強力」（גבורות גשמים，gevuros geshamim）。普通的雨依循一定的秩序降下，屬於慈愛（חסד）的層面，並使萬物生長。
משא״כ המבול שהיו יורדים בגבורה היינו בהתגברות רב ובכח גדול שהוא מבחי׳ עולם התהו חסד דתהו לטהר הארץ הוצרך להיות הארה מבחי׳ עולם התהו שלמעלה מבחי׳ תקון רק שהי׳ [שהיה] הארה רבה ועצומה בהתגברות רב מבחי׳ התהו.
洪水卻不是如此；【其水】以克制（גבורה，Gevurah）的強猛之力降下，也就是以極大的強度和力量降下，這源自混沌界（תהו，Tohu）的層面，即 תהו 的慈愛。要潔淨大地，就需要有一道來自混沌界的光照；它高於修正（תקון，Tikkun）的層面，只是這道光照極其浩大強盛，以極大的強度來自 תהו 的層面。
洪水以克制的強猛之力降下，意即帶著壓倒性的強度；它是 תהו 的慈愛，也就是以無邊無際的形式呈現的慈愛。只有這種高於修正的光，才能潔淨大地；正是它純粹的強度，使它對那些無法承受它的人具有毀滅性。
本段將洪水說明為一場潔淨：那是來自 תהו 層面、強度如同 תהו 之慈愛的光之洪流，超越了平日以有度的方式維繫世界的修正之光。
這裡運用了前文的原則：「審判」是強烈的光，不配承受者無法接受它。洪水的毀滅性是附帶結果；其本質是一道慈愛之光，對承受它者而言卻過於強烈。
參考出處
- 1וכמ״ש בפרעה ותכחד · Exodus 9:15
- 2ותמלא הארץ חמס · Genesis 6:11
因此，「祂抹去了所有存在」，因為他們不適宜接受[它]。這就是「群山被淹沒……十五肘」[的意思]，等等。
所以，洪水「抹去了所有存在」，並非為了懲罰本身，而是因為他們無法承受如此強烈的光。水位高出群山十五肘。
פי׳ הרים הוא בחי׳ תקון התכללות המדות כאברהם שקראו הר3 כו׳. והטרדות ומחשבות עוה״ז מנפש הבהמית הם ג״כ מבחי׳ עולם התהו ונק׳ מי נח כו׳:4
「群山」意指修正（תקון，Tikkun）的層面，也就是情感屬性（מדות，middos）彼此包含；就如[以亞伯拉罕（אברהם）為例]，他稱它為「山」等。而這個世界的紛擾與思慮，[來自]動物性靈魂（נפש הבהמית，nefesh habehamis），也同樣屬於混沌界（עולם התהו，Tohu）的層面，並稱為「挪亞（נח）之水」等。
「群山」象徵修正（תקון），即屬性的交融，正如塔木德所說，亞伯拉罕把聖殿所在地稱為「山」；洪水中的混沌界之水高漲至修正之上。就人的情形而言，源自動物性靈魂、對這個世界的憂慮與思慮，同樣來自混沌界；它們就是他生命中的「挪亞之水」。
本段將洪水的情節解讀為混沌界（תהו）溢過修正（תקון），並指出動物性靈魂對世俗事務的掛慮，就是個人生命中的「挪亞之水」。
參考出處
- 1וימח את כל היקום · Genesis 7:23
- 2ויכסו ההרים חמש עשרה אמה · Genesis 7:20
- 3כאברהם שקראו הר · Pesachim 88a:4
- 4ותמלא . . וימח . . ויכסו · Genesis 6:11
這就是[「 ה׳對挪亞（נח，Noach）說：『你和你全家進入方舟（תבה，teivah；亦有「言語」之義）』」的意思]。תבה是字母組合的層面，
ה׳吩咐挪亞進入תבה，也就是方舟。希伯來語תבה也有「言語」之意，因此阿爾特雷貝將它解讀為祈禱與妥拉中的言語及字母組合，是躲避世俗憂慮洪流的避難所。
כי נח הוא בחי׳ שבת כתרגומו וישבת ונח2 כו׳. ואין הפי׳ שביתה בעצם רק כאדם ששובת ממלאכתו.
因為挪亞是安息日（שבת，Shabbos）的層面，正如其塔古姆譯文[把]「祂停止了」（וישבת，vayishbos）譯為「祂安歇了」（ונח，venach），等等。但這並非指本質上的停止，而是如同一個人從工作中歇息。
挪亞之名意為「安歇」；塔古姆以同一詞根翻譯 ה׳在第七日的安歇，因此挪亞是安息日的層面。這種安歇並非完全停下來，而是如同勞作者從勞動中歇息：是在付出努力之後的安歇。
本段把「進入方舟」解作進入祈禱的言語，並指出挪亞代表安息日——工作之後的安歇。
參考出處
- 1ויאמר ה׳ לנח בא אתה · Genesis 7:1
- 2כתרגומו וישבת ונח · Genesis 2:2
14וכמ״ש ונוח בחמשה עשר12 כו׳ שביתה אחר מלחמה כו׳ בחי׳ נח נייחא דרוחא ויש ב׳ בחינות נח ב׳ בחי׳ שבת שבת תתאה ושבת עלאה יום שכולו שבת. ובחי׳ תפלה נק׳ ג״כ בחי׳ נח בחי׳ שבת.
正如所記：「他們在十五日安歇」等等：戰後安息等等，乃是安息（נח，nach）這一層面，也就是心神安息（נייחא דרוחא，naycha d’rucha）。安息有兩個層面，也就是安息日（שבת，Shabbos）的兩個層面：下層安息日（שבת תתאה，Shabbos tata’ah）與上層安息日（שבת עילאה，Shabbos ila’ah），即「全然是安息日的一天」。祈禱這一層面也稱為安息這一層面、安息日這一層面。
書珊的猶太人在戰後「於十五日安歇」：這是經歷爭戰後的安息，心神歸於平靜。這樣的「安息」有兩種：下層的 שבת（我們每週的安息日）與上層的 שבת（未來的「全然是安息日的一天」）。祈禱也是一種「安息」，也是 שבת；在其中，一週的勞作得以提升。
本段將 Noach 界定為經歷爭戰後的安息，區分下層與上層的安息日，並將祈禱歸入此類。
參考出處
- 1ונוח בחמשה עשר · Esther 9:17
- 2ונוח בחמשה עשר · Esther 9:18
15וכל תפלות החול מתעלים בשבת כי בשבת הוא עליות העולמות שכל ששת ימי המעשה הוא בירורי רפ״ח נצוצין בחי׳ מל׳ שיורדת בבי״ע ורגלי׳ [ורגליה] יורדות1 כו׳. ויש בזה עתים שונים כמו חצות לילה.
平日的所有祈禱，都在 שבת（Shabbos）提升；因為 שבת（Shabbos）時，諸世界上升。六個工作日，都是提煉二百八十八個火花的過程；這是王權（מלכות，Malchus）這一層面下降到[創造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）與行動界（עשיה，Asiyah），「她的腳下降」等等。在這當中有不同的時辰，例如午夜。
平日的祈禱在 שבת（Shabbos）完全提升；此時所有世界都上升。在卡巴拉中，二百八十八個神聖火花於器皿破碎時墜落；六個工作日間，王權（מלכות，Malchus）下降到較低的世界，提煉並聚集這些火花，正如《箴言》所說：「她的腳下降。」這種提煉有特定的時辰，例如午夜；那是午夜哀禱（תיקון חצות，Tikkun Chatzos）的時刻，是為聖殿被毀、聖者的臨在（שכינה，Shechinah）流落而作的午夜哀悼。
這段說明平日的祈禱為何在 שבת（Shabbos）提升：六個工作日是在提煉墜落火花，而 שבת（Shabbos）則是隨後發生的上升。
二百八十八這個數目（רפ״ח）是卡巴拉對器皿破碎時墜落火花數目的計算。經文「她的腳下降至死亡」（《箴言》5:5）在卡巴拉中被引申為王權（מלכות，Malchus）下降到較低的世界。
參考出處
- 1ורגלי׳ יורדות · Proverbs 5:5
16וכל ו׳ ימי המעשה הוא בחי׳ השפעות ויאמר אלקים1 יהי אור כו׳ יהי רקיע.2 ובשבת מתעלים בי״ע בבחי׳ אצי׳ בחי׳ תקון
六個工作日全都屬於流注的層面，對應「אלקים說：『要有光』」等等，以及「要有穹蒼」。而在安息日（שבת，Shabbos），創造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）與行動界（עשיה，Asiyah）提升至流溢界（אצילות，Atzilus）的層面，也就是修整（תקון，Tikkun）的層面。
六日對應創造的言語——「要有光」、「要有穹蒼」等等；藉著這些言語，神聖的流注流入各個世界。到了安息日（שבת），流注的方向逆轉：בריאה、יצירה與עשיה升入אצילות，也就是修整（תקון）之界。
כי איהו וחיוהי חד3 [איהו] וגרמוהי חד פי׳ חיוהי אורות וגרמוהי כלים הכל חד בהון
因為「祂與祂的生命力為一，祂與祂的器皿為一」；也就是說，生命力（חיוהי，chayohi）是光，器皿（גרמוהי，garmohi）是器皿：其中一切都是一。
《Tikkunei Zohar》（תיקוני זהר）論及אצילות時說，ה׳與祂的「生命力」以及祂的「器皿」為一。阿德莫爾·哈扎肯（אדמו״ר הזקן）解釋，這裡所說的生命力與器皿，分別是光與器皿：在אצילות，兩者都與ה׳完全為一。
וכמ״ש לך ה׳ הגדולה והגבורה4 שבבחי׳ אצי׳ בחי׳ גדולה וגבורה הם בבחי׳ לך ומיוחדים בתכלית בחי׳ תקון.
正如經文所說：「ה׳啊，尊大與勇力都屬於你。」在אצילות的層面，尊大與勇力這兩個層面都屬於「你」，並且完全合一；這就是תקון的層面。
「ה׳啊，尊大與勇力都屬於你」這句經文正顯明此點：在אצילות，甚至彼此相反的慈愛（חסד，Chesed）與克制（גבורה，Gevurah）也都屬於「你」，與ה׳以及彼此完全合一；這正是תקון的本質。
本段說明安息日是較低世界升入אצילות的時刻；在那裡，光與器皿，乃至彼此相反的屬性，都與ה׳為一。
參考出處
- 1ויאמר אלקים יהי אור · Genesis 1:3
- 2יהי רקיע · Genesis 1:6
- 3איהו וחיוהי חד · Tikkunei Zohar 3b:9–10
- 4לך ה׳ הגדולה והגבורה · I Chronicles 29:11
17וכמו״כ [וכמו כן] בתפלה ג״כ כל המעשה אשר יעשה בכל יום במזון או אפי׳ [אפילו] ת״ת [תלמוד תורה] מתעלה בתפלה ע״י אהבת בכל מאדך.
祈禱也是如此：人每天所做的一切，無論是飲食，甚至[連]妥拉（תורה，Torah）的研習，都藉著對「盡你全力」的愛，在祈禱中升華。
祈禱如同安息日：人白日所做的一切，無論是飲食，甚至研習妥拉，都藉著「盡你全力」的無邊之愛，在祈禱中得到提升。
וזהו שבת תתאה שמתעלים בי״ע בבחי׳ אצי׳. אך לע״ל [לעתיד לבוא] יהיה יום שכולו שבת פי׳ שיתעלה בחי׳ אצי׳ למעלה מעלה ולא
這就是下層安息日；在其中，創造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）和行動界（עשיה，Asiyah）被提升至流溢界（אצילות，Atzilus）的層面。但在未來時代，將有「完全是安息日的一日」，意思是，流溢界的層面將不斷升至更高處，而不
這就是「下層安息日」：使下層世界升入流溢界。未來的「完全是安息日的一日」將更為宏大：流溢界本身將不斷升至更高處。
כמו עתה שאחר שבת נצרך להיות חול היינו שבחי׳ אצי׳ מברר בי״ע ולע״ל [ולעתיד לבוא] יתעלה בחי׳ אצי׳ ולא יהי׳ [יהיה] נצרך עוד לברר בי״ע
像如今，安息日之後必須有平日；也就是說，流溢界的層面提煉創造界、形成界和行動界；但在未來時代，流溢界的層面將被提升，屆時便不再需要提煉創造界、形成界和行動界，
屆時，平日與安息日交替的循環將告終。如今每個安息日之後都接著平日，因為流溢界必須繼續提煉下層世界；未來，這種提煉將完成，不再需要進行。
כי רוח הטומאה אעביר1 ויבולע המות2 כו׳ אשת חיל עט״ב [עטרת בעלה]3 ונקבה תסובב גבר4 וכמבואר במ״א וד״ל [ודי למבין]:
因為「我必除去污穢之靈」，「祂必吞滅死亡」等等；「賢德的女子是丈夫的冠冕」，以及「女子要環繞男子」，如別處所解；明白的人，至此便足矣。
因為屆時 ה׳ 將「除去污穢之靈」，並永遠「吞滅死亡」。王權（מלכות，Malchus）（「賢德的女子」）將成為「丈夫的冠冕」，升至小面相（情感屬性）（ז״א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）之上，並且「女子要環繞男子」。阿德莫爾·哈扎肯（אדמו״ר הזקן）將細節留待別處說明。
本段將安息日的概念應用於祈禱，說明下層安息日如何提升當日的勞作，並將它與未來較高層次的安息日作對照；屆時一切提煉都已完成，מלכות升起而成為冠冕。
「賢德的女子是丈夫的冠冕」和「女子要環繞男子」是卡巴拉的意象，描繪未來王權（מלכות）這一接受者、也就是「女性」一方，升至小面相（ז״א / זעיר אנפין）這一賦予者之上，使如今承受的一方，屆時成為源頭。本篇論述（מאמר，maamar）在結尾處會再次回到這個觀念。
參考出處
- 1רוח הטומאה אעביר · Zechariah 13:2
- 2ויבולע המות · Isaiah 25:8
- 3אשת חיל עט״ב · Proverbs 12:4
- 4ונקבה תסובב גבר · Jeremiah 31:22
眾水不能熄滅愛 ¶18–23
18וזהו פי׳ הפסוק מים רבים1 הם טרדות עוה״ז שהם מבחי׳ עולם התהו2 ונהרות הם המחשבות שנמשכו כמי נהר דניידי ואזלי
這就是經文「許多水」的解釋：它們是這個世界的種種牽掛，源自混沌之境（עולם התהו，Tohu）這一層面；「江河」則是種種思緒，它們如河水一般流動，奔流不息，
Alter Rebbe 現在闡釋《雅歌》中的經文：「許多水不能熄滅愛，江河也不能將它淹沒。」「許多水」指世俗生活的種種牽掛，其根源在תהו，正如上文所述的「挪亞（נח，Noach）之水」；「江河」則是這些憂慮所引發、源源不斷湧現的思緒，它們不停奔流，沒有停歇。
כי בבחי׳ התהו יש ג״כ ב׳ בחי׳ מים ונהרות לא יוכלו לכבות את האהבה הבאה מכח נפש האלקית בהתגברות ועמך לא חפצתי3 וכו׳:4
因為在תהו這一層面中，也有水與江河這兩個層面；[然而它們]「不能熄滅」那由具有ה׳性質的靈魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）之力量、以強烈之勢而生的愛：「除了你，我一無所求」等等。
תהו本身也有水與江河這兩個層面。然而，它們不能熄滅靈魂的神聖力量所帶來的強烈之愛；這愛說：「除了你，我一無所求」——除了 ה׳ 自己之外，我別無所求。
本段將「許多水不能熄滅愛」解釋為：無論謀生的憂慮與奔湧不息的思緒多麼強烈，都不能熄滅靈魂對 ה׳ 自己那強烈的愛。
參考出處
- 1מים רבים · Song of Songs 8:7
- 2שהם מבחי׳ עולם התהו · ראה תו״ח נח סא, א. אוה״ת נח כרך ג תרט, ב.
- 3ועמך לא חפצתי · Psalms 73:25
- 4בדעת חדרים . . יקר ונעים · Proverbs 24:4
「若有人為愛而獻出他家的一切財富，它必遭人極其藐視。」意思是：「他的房屋」是智慧（חכמה，Chochmah）這一層面，[正如]「以智慧建造房屋。」
雅歌接下來說，若有人為愛而獻出他家的一切財富，「它必遭人極其藐視」；按字面意思，愛不能用金錢買來，但此處如第23段所說，戀人所藐視的正是財富本身。阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）逐字闡釋：「他的房屋」就是 חכמה，因為《箴言》說，房屋是以智慧建造的。
הון ביתו הוא פנימיות כמ״ש בדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים3 והוא בחינת טעמי התורה והוא בחינת ג״ע [גן עדן] העליון ותחתון ואורייתא מחכמה נפקת.45
「他家的財富」是內在層面（פנימיות，pnimiyus），如經上所說：「藉著知識，房間充滿一切珍貴而可喜的財富」；這就是妥拉的理由這一層面，也是上層與下層的伊甸園（גן עדן，Gan Eden）這一層面；而「妥拉源自 חכמה。」
「他家的財富」是智慧的內在寶藏，也就是妥拉的理由；靈魂在較低與較高的伊甸園中享受這些理由，作為獎賞。妥拉源自 חכמה，因此妥拉的理由就是智慧這座「房屋」的「財富」。
本段將「他家的所有財富」界定為妥拉理由所含的內在智慧，也就是伊甸園中的喜悅，為接下來說明為何即使這一切與愛相比也要遭到「藐視」作準備。
參考出處
- 1אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו · Song of Songs 8:7
- 2בחכמה יבנה בית · Proverbs 24:3
- 3בדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים · Proverbs 24:4
- 4ואורייתא מחכמה נפקת · Zohar II, 121a
- 5ואורייתא מחכמה נפקת · Zohar, Yitro 21:378–22:389
20ואם יתן איש בחי׳ איש מלחמה1 שלהיות בחינת חכמה להיות נהנין מזיו השכינה בבחי׳ השגה הוא רק בחי׳ זיו והארה בלבד והוא
「若有人給予」——這是「戰士」的層面：要[能夠]具有智慧（חכמה，Chochmah）這一層面，以領會的方式享受聖者的臨在（שכינה，Shechinah）的光輝，這僅僅是光輝與微光的一個層面；而這乃是
經文中的「人」（איש，ish）一詞，使人聯想到「ה׳是戰士」。以智慧認識ה׳，以及靈魂在伊甸園（גן עדן，Gan Eden）中「享受聖者的臨在之光輝」，都只不過是祂之光的一道光輝。
ע״י בחי׳ איש מלחמה הוא רבוי הצמצומים עד שיוכל להיות בחינת חכמה זיו השכינה אבל בחי׳ אהבה הנ״ל ועמך לא חפצתי2 כו׳.
藉著「戰士」這一層面，也就是重重的收縮（צמצומים，tzimtzumim），直到智慧這一層面——聖者的臨在之光輝——得以存在。但上述的愛這一層面[乃是]「除你以外，我別無所求」，等等：
那道光輝是藉著「戰士」而臨到他們的，也就是藉著重重收縮，使光逐漸減弱，直到受造者的心智能以智慧的形式領會它。上述的愛則不同：「除你以外，我別無所求。」
שלא ע״מ [על מנת] לקבל פרס3 היינו עוה״ב [עולם הבא] ג״ע [גן עדן] העליון וכו׳ כ״א ועמך למהותו ועצמותו ית׳ אליו ולא למדותיו.45
並非為了領受報酬，也就是來世、上層的伊甸園，等等，而是「你」（ועמך，ve’immecha），意指祂的本質與本體，願祂受頌讚：歸向祂，而非祂的屬性。
這種愛不求任何報酬，甚至不求來世或上層伊甸園的靈性報酬；它只尋求ה׳的本質。在經典的說法中：歸向祂，而非祂的屬性。
本段解釋，為何即使伊甸園的智慧，相較於這種愛也受到鄙棄：智慧是經過重重收縮篩濾的光，而這種愛所尋求的是ה׳本身，不求任何報酬。
正如Kehot註釋所記，「歸向祂，而非祂的屬性」這句話，見於Pardes Rimonim（פרדס רמונים），並以Sifrei（ספרי）之名引述。阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）藉此區分對ה׳本質的愛，與對任何顯露的屬性或光的愛。
參考出處
- 1איש מלחמה · Exodus 15:3
- 2ועמך לא חפצתי · Psalms 73:25
- 3שלא ע״מ לקבל פרס · Pirkei Avot 1:3
- 4אליו ולא למדותיו · פרדס שער לב פ״ב בשם הספרי.
- 5אליו ולא למדותיו · Pardes Rimmonim 32:2
21ואיך יוכל למשוך בחי׳ מהותו ועצמותו. הוא ע״י המצות כי תרי״ג מצות דאורייתא וז׳ מצות דרבנן הם תר״ך1 עמודי אור גימט׳ [גימטריא] כתר.2
那麼，人如何才能引下祂的本質與本體這一層面／範疇（בחינה，bechinah）？這要藉著誡命（מצות，mitzvos）而成；因為《妥拉》的613條誡命與拉比所立的七條誡命，共是620根光柱，其數值等於冠冕（כתר，Keser）。
人如何才能觸及 ה׳超越一切光的本質？藉著誡命。《妥拉》的613條誡命加上拉比所立的七條誡命，共計620，其數值等於冠冕（כתר，20+400+200）；冠冕位於智慧之上。因此，誡命被稱為「620根光柱」。
שכמו שהעמוד הוא מלמעלה למטה כמו״כ [כמו כן] המצות הם מבחי׳ גלגלתא בחי׳ כתר הממוצע בין מאציל לנאצלי׳ [לנאצלים] כי איך יכול למשוך ממהותו ועצמותו ית׳ למטה הוא ע״י המצות רמ״ח אברין דמלכא
正如柱子由上而下[延伸]，誡命也同樣源自顱頂（גלגלתא，Gulgalta）這一 בחינה，即 כתר 這一 בחינה；後者是流出者與所流出者之間的中介。因為，如何能從祂的本質與本體引下至下方呢？這要藉著誡命——「君王的248個肢體」——
柱子由上而下延伸；同樣，誡命從冠冕（כתר）而來（冠冕又稱顱頂，即 גלגלתא），並向下延伸至我們的世界。冠冕位於 ה׳與一切由祂流出之物之間。誡命被稱為「君王的肢體」。
וכמ״ש וימינו תחבקני3 כמשל החובק את האדם מחמת אהבת פנימיותו שהוא חכם ביותר וכדומה רק שאינו יכול לתפוס אותו כ״א
正如經上所寫：「祂的右手擁抱我」——譬如有人因愛一個人的內在本質而擁抱他，因為他極有智慧等等；只是他無法抓住他，除非
「祂的右手擁抱我」這句經文，以一個比喻來解釋：有人因為一位偉大智者的內在本質、也就是他的智慧而愛他，卻不能直接擁抱智慧；他只能擁抱智者的身體。
ע״י הגוף ואבריו כמו כן כביכול ע״י המצות רמ״ח פקודין יכולים להמשיך מהו״ע [מהותו ועצמותו] שהם רצונו ית׳.
藉著身體及其肢體。如此，姑且這樣說，人藉著 מצות——248條誡命——便能將祂的本質與本體引下來，因為它們就是祂的意願，願祂受頌讚。
擁抱身體，就是擁抱整個人。同樣，誡命是 ה׳的意願，也是祂的「肢體」；藉著履行誡命，我們便「擁抱」 ה׳本身的本質，而這本質無法以其他方式把握。
這段說明，對 ה׳本質的愛如何得以表達：藉著誡命；誡命源自 כתר，並且是 ה׳的意願，因此履行誡命，就如同藉著君王的肢體擁抱君王。
Kehot的註釋引用《Pardes Rimonim》（פרדס רמונים）（Shaar 8, 第3章），說明620條誡命的總數等於冠冕（כתר）。
參考出處
- 1תרי״ג מצות . . וז׳ מצות . . תר״ך · פרדס ש״ח פ״ג.
- 2תרי״ג מצות דאורייתא וז׳ מצות דרבנן הם תר״ך עמודי אור גימט׳ כתר · Pardes Rimmonim 8:5–6
- 3וימינו תחבקני · Song of Songs 2:6
22וזהו לאשתאבא בגופא דמלכא1 הוא בחי׳ המצות וזהו שאנו אומרים בק״ש [בקריאת שמע] שמע ישראל2 הוי״ה אלקינו יחוד או״א [אבא ואימא] תרין ריעין34 כו׳ ה׳ אחד יחוד זו״נ [זעיר אנפין ונוקבא].
這就是「融入君王之身」[的意思]：這是誡命（מצות，mitzvos）的層面。這也是我們在示瑪（שמע，Shema）祈禱中所說的：「以色列啊，你要聽：הוי׳（Havayah）是我們的אלקים（Elokim）」——這是父與母（אבא ואמא，Abba v'Imma），即智慧（חכמה，Chochmah）與理解（בינה，Binah）的合一；他們是「兩位同伴」，等等；「ה׳是獨一的」——這是小面相（情感屬性）（ז״א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）與女性一方（נוקבא，Nukva），即王權（מלכות，Malchus）的合一。
Zohar（זהר）談到靈魂「融入君王之身」；阿德莫爾·哈扎肯（אדמו״ר הזקן）說，這指的就是誡命。他將誡命與示瑪祈禱中所描述的合一作對比：「ה׳是我們的אלקים」指父與母（智慧與理解）的合一，他們是「兩位永不分離的同伴」；「ה׳是獨一的」則指小面相與女性一方的合一，也就是情感屬性與王權的合一。
בשכמל״ו [ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד] יחודא תתאה וזהו הכל בחי׳ יחוד היינו כשנמשך למטה והיו לאחדים משא״כ מעשה המצות והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום.5
「願祂王國榮耀之名受頌，直到永遠」——這是下層合一（יחודא תתאה，yichuda tata'ah）。以上這一切全都屬於合一的層面；也就是說，當它被引降至下方，使它們成為一體時，便是如此。然而，實踐誡命並非如此：「我（אנכי，Anochi）今日吩咐你的這些話，必將存在。」
「願祂王國榮耀之名受頌」指下層合一，也就是 ה׳在世界中的合一。以上所說的，都是神聖層面下降至諸世界時所形成的合一。誡命則更進一步：接下來的經文說：「我所吩咐你的這些話。」
「我」（אנכי，Anochi）是冠冕（כתר，Keser）的層面，藉著「你要談論這些話」而達至；因為在妥拉（תורה，Torah）中言說，也是一項積極的誡命。
那節經文中的「我」（Anochi）指冠冕，高於所有彼此合一的層面。誡命達至那裡；甚至說出妥拉的話（「你要談論這些話」）本身也是一項積極的誡命，因此同樣連結到冠冕。
本段將示瑪祈禱中的合一與誡命作對比：前者使諸世界秩序中的神聖層面彼此結合；誡命則達至冠冕，也就是「我所吩咐你的」中的「我」。
Kehot對「兩位同伴」的註釋，也引述Pardes Rimonim（פרדס רמונים）（Shaar Mahus VeHanhagah，第14章）及Meorei Or，並引向《Torah Ohr》（תורה אור）〈Yisro〉篇；該處區分了父與母永不止息的外在合一——此合一維繫諸世界——與帶來新靈魂的內在合一。
參考出處
- 1לאשתאבא בגופא דמלכא · Zohar I, 217b
- 2שמע ישראל · Deuteronomy 6:4
- 3או״א תרין ריעין · Zohar II, 56a
- 4או״א תרין ריעין · Zohar, Beshalach 18:262–19:274
- 5והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום · Deuteronomy 6:6
- 6וזהו שאנו אומרים . . אנכי הוא בחי׳ כתר · ראה אוה״ת פ׳ ואתחנן ע׳ קפד. ובספר החקירה נה, ב.
- 7ודברת בם · Deuteronomy 6:7
23וזהו אם יתן איש את כל הון ביתו1 בחינת ג״ע [גן עדן] העליון ותחתון בחי׳ חכמה טעמי התורה בוז יבוזו לו
這就是[其意]：「人若將他家中一切財富都獻出」——上層與下層伊甸園（ג״ע，Gan Eden）的層面、智慧（חכמה，Chochmah）的層面，也就是妥拉的種種理由——「也必被徹底藐視」，
總結這節經文：「他家中一切財富」指上層與下層伊甸園，也指妥拉諸理由的智慧；「也必被徹底藐視」則是說，這愛藐視那財富。
שהוא רק בחי׳ זיו והארה בלבד אבל באהבה ועמך לא חפצתי2 כו׳. שהוא אליו ולא למדותיו למהותו ועצמותו ית׳:
因為它僅是光輝與微光的層面而已；然而，愛所說的「除祢以外，我別無所求」等等，乃是指向祂，而非指向祂的屬性；乃是指向祂的本質與存有，願祂受頌讚。
那智慧之所以被藐視，是因為它只是 ה׳之光的一道光輝。真正的愛說：「除祢以外，我別無所求」：它所指向的是 ה׳自身，而不是祂的屬性，而是祂本身的本質。
本段完成了對這節經文的解讀：伊甸園的一切屬靈財富，與對 ה׳本質的愛相比，都微不足道。
參考出處
- 1אם יתן איש את כל הון ביתו · Song of Songs 8:7
- 2ועמך לא חפצתי · Psalms 73:25
我們有一個小妹妹 ¶24–26
24וזהו אחות לנו קטנה.1 פי׳ כי עתה נקרא זה דודי2 כו׳ אבל כשמתעלה למעלה מעלה ע״י המצות במהותו ועצמותו נק׳ אחותי לשון ולא מאחין איחוי אלכסנדרי.
這就是[「我們有一位小妹妹」]的意思。也就是說，現在她被稱為「這是我的愛人」等等；但當她藉著誡命（מצות，mitzvos）愈升愈高，達至祂的本質與本體時，她便被稱為「我的姊妹」（אחותי，achosi）；這個稱呼如同「他們不作接合」（מאחין，me’achin）以及「亞歷山大城的接合」（איחוי，ichuy）中的用語。
下一節「我們有一位小妹妹」，指猶太靈魂，也指王權（מלכות，Malchus）與聖者的臨在（שכינה，Shechinah）。如今，她被稱為「這是我的愛人」，這說的是兩者之間的關係。當她藉著誡命升至 ה׳的本質時，她便被稱為「我的姊妹」（אחותי，achosi）；阿爾特雷貝將這個稱呼與塔木德中表示「接合」的詞語（מאחין，me’achin；איחוי，ichuy）聯繫起來。
שהיו לאחדים ממש אשת חיל3 עט״ב [עטרת בעלה] ושם נק׳ בחי׳ קטנה נקודה חדא.4 כי כשמקבלת מבחינת חכמה נק׳ רבה אמונתך5
因為她們實在合而為一，正如「賢德的妻子是丈夫的冠冕」；在那裡，她被稱為「小」的層面，是一個單一的點。因為當她從智慧（חכמה，Chochmah）這一層面領受時，便稱為「你的信實何其廣大」，
於是，她與祂實在合而為一，正如「賢德的妻子是丈夫的冠冕」：王權升起而成為冠冕。在那裡，她被稱為「小」，是一個單一的點。當她從智慧領受時，便被稱為「大」。
וכמארז״ל [וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה] אימתי גדול6 כשהוא בעיר אלקינו78 היינו שיש השפעות והמשכות רבים משא״כ כשיתעלה בחי׳ מל׳ למעלה מעלה להיות עט״ב [עטרת בעלה] אז היא בחי׳ נקודה חדא
正如我們的賢者所說：「祂何時為大？當祂在我們的 אלקינו之城中。」也就是說，當有許多影響與流注時，便是如此；但王權這一層面升至愈來愈高，成為「丈夫的冠冕」時，情形便不同了：那時，她是一個單一的點。
因此，Zohar將「 ה׳在我們的 אלקינו之城中為大」解作：當王權（「城」）充滿許多影響的流注時，ה׳便被稱為「大」。但當王權升起而成為冠冕時，她便收攝為一個單一的點。
(וע׳ ברע״מ [ברעיא מהימנא] פ׳ תרומה דף קנ״ח ע״א ואיהי עטרה על רישיה מסטרא דסגולתא)9 וכידוע שנקודה אחת עליונה10 כולל כל בחי׳ התחתונה כמארז״ל [כמאמר רבותינו זכרונם לברכה] רגלי החיות11 כנגד כולם שוקי החיות כו׳:
（另見Ra’aya Mehemna，Terumah篇，158a葉：「她是祂頭上的冠冕，從三點形重音符號（סגולתא，segolta）一側而來。」）眾所周知，一個較高的點包含較低的一切層面，正如我們的賢者所說：「活物（חיות，Chayos）的腳與它們全體相對應；活物的腿……」
Zohar（Ra’aya Mehemna）將王權描述為祂頭上的冠冕，並說它來自三點形重音符號（סגולתא，segolta）一側。較高的點雖小，卻包含其下的一切；正如塔木德所說，活物的腳（即戰車的天使）與其下的一切相應。因此，「小」的點包含一切。
這段將「我們有一位小妹妹」解作王權藉著誡命升起，與 ה׳的本質合一：在那裡，她是「小」的一個點，卻包含一切。
Kehot對「一個較高的點」所作的註釋，引述Siddur（Shaar HaMitzvos，在「Sheshes yamim」一節）所闡明的原則：較高層面的「小」，對較低層面而言便成為「大」；並引述柴馬赫·策德克（הצמח צדק）的Biurei HaZohar。Likkutei Torah的Balak篇回指本段。
參考出處
- 1אחות לנו קטנה · Song of Songs 8:8
- 2זה דודי · Song of Songs 5:16
- 3אשת חיל · Proverbs 12:4
- 4נקודה חדא · באור התורה שם אין תי׳ אלו.
- 5רבה אמונתך · Lamentations 3:23
- 6אימתי גדול · Zohar II, 235b
- 7אימתי גדול כשהוא בעיר אלקינו · Zohar, Pekudei 27:275–29:285
- 8כשהוא בעיר אלקינו · Psalms 48:2
- 9ואיהי עטרה על רישיה מסטרא דסגולתא · Zohar, Terumah 54:575–585
- 10שנקודה אחת עליונה · ע׳ בסידור שער המצות בביאור ע״פ ששת ימים דבחי׳ קטנות בעליון נעשה גדלות לתחתון. וראה ביאורי הזהר לכ״ק אדמו״ר הצ״צ פ׳ בלק ע׳ תקב.
- 11רגלי החיות · Chagigah 13a:4
25ושדים אין לה.1 פי׳ שעתה נמשך ונשפע למטה בהיכלות דבי״ע ומלכותו בכל משלה2 משא״כ למעלה איידי דטריד למיבלע לא פליט3 אינו נמשך ונשפע כלל:
「她沒有乳房。」意思是：如今[流注]被引下並施予下方，進入創造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）和行動界（עשיה，Asiyah）的宮室，並且「祂的王權統管一切」；但上方並非如此：「因為忙於吞入，便不會吐出」——完全沒有被引下並施予。
「她沒有乳房」：乳房能分泌乳汁，因此象徵施予影響。如今，王權（מלכות，Malchus）滋養諸世界，將生命力送入創造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）和行動界（עשיה，Asiyah）的宮室。但當她升至上方時，便全然專注於領受 ה׳ 的本質，絲毫不向外施予——正如塔木德的說法：「忙於吞入，便不會吐出。」
本段將「她沒有乳房」解讀為王權（מלכות）處於上方時的狀態：她如此全然沉浸於 ה׳，以致不再向諸世界施予影響。
參考出處
- 1ושדים אין לה · Song of Songs 8:8
- 2ומלכותו בכל משלה · Psalms 103:19
- 3איידי דטריד למיבלע לא פליט · Chullin 108b:4–6
「我們該為我們的妹妹做什麼，在她被許配之日？」意思是：就下方而言，[這是]「ה׳說」等等，「君王的話語就是權柄」，
經文接著說：「我們該為我們的妹妹做什麼，在她被許配之日？」在下方，ה׳的言語施行統治並創造：「ה׳說……」，以及「君王的話語就是權柄。」王權（מלכות，Malchus）與言語相關聯。
היינו שבחי׳ הדבור פרצוף בפ״ע [בפני עצמו] מנהיג וממשיך לזולתו משא״כ למעלה שידובר בה בחי׳ נפעל שהדבור אינו בפ״ע [בפני עצמו] רק בה שאינו נמשך למטה:3
也就是說，言語這一層面本身是一個獨立的配置（פרצוף，partzuf），引導並將流溢引下予他者；上方則不是如此：「她是在其中被言說的」，這是被動的層面；言語並非獨立存在，而只是在「她之中」，因為它沒有向下流溢。
在這個較低的狀態中，言語本身形成一個「配置」（פרצוף，partzuf），引導諸世界並賜予他者。上方，經文說她是「在她之中被言說」（שידובר בה，yedubar bah；字面意思是「在她之中被言說」），這是被動的：言語並不獨立存在，而是內含於她之中，也不向下流溢。本篇maamar以這個意象作結，呈現王權完全與ה׳合一。
本段完成了對經文的解讀：在下方，王權是主動的言語，統治諸世界；在上方，她是「被許配的」，她的言語融入與ה׳的合一之中。
Kehot的註釋記載，從此處至篇末的這一段引自《Sefer HaMaamarim 5666》（ספר המאמרים）；註釋又援引《Sefer HaErchim–Chabad》，指出此處的「上方」是指流溢界（אצילות，Atzilus）的王權（מלכות），作為一個獨立的屬性（ספירה，Sefirah）；其言語並非分開存在，也不向下流溢。
參考出處
- 1מה נעשה לאחותינו · Song of Songs 8:8
- 2דבר מלך שלטון · Ecclesiastes 8:4
- 3שהדבור אינו בפ״ע רק בה שאינו נמשך למטה · מובא בהמשך תער״ב פרק שפט (כרך ב ע׳ תת). וראה שם כרך ג ע׳ א׳תמה.
瑪瑪爾學完了嗎？
標記為已學習；此篇將計入本週及本年度的希尤姆。
在事奉中的實踐
整日埋首營生的人，應當在祈禱中反思：自己所追逐的一切生計，不過是 ה׳王權的一縷微弱光芒。這會激發動物性靈魂中原始的力量，化為強烈的愛，只渴望 ה׳本身，懷著「盡你一切力量」的愛，提升一整天的所有活動，並透過 מצוות表達出來。
討論問題
- 為何本篇論述說，גבורה不是扣住光，而是光的強度？這如何解釋為何世界無法單憑審判而存續？
- 在何種意義上，動物及動物性靈魂在根源上高於人，卻在現今的秩序中低於人？
- 反思自己日常飲食背後層層相接的中介因素，怎麼會引向對 ה׳本質的愛，而不是使人沮喪？
- 為何與「除你以外，我別無所求」的愛相比，即使伊甸園的喜悅也「全然遭到藐視」？
- 透過身體擁抱一位智者的比喻，教導我們如何理解מצוות的作用？