《托拉奧爾》 · 帕拉沙 Noach · 瑪瑪爾 2
אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה…
若有人願以家中一切財富換取愛
由 AI 根據我們的英文版翻譯，並經過數輪對照英文與希伯來文的檢查和修訂。英文版本身仍由人工讀者審閱中。若您熟悉中文，懇請協助審閱本譯文。 志願協助審閱
核心要旨
最高的愛，即「盡你一切力量」之愛，渴求的是 ה׳ 的本質本身，因此連妥拉的智慧和伊甸園（עדן，Eden）也都鄙棄，因為它們只是祂的光輝。唯有透過實際履行的誡命（מצוות，mitzvos），也就是 ה׳ 內在的意願，才能觸及這本質；這意願包裹在物質事物之中，並且必須在靈魂身處身體之內時，於「今日」實踐。
瑪瑪爾概要
承接前一篇 maamar 對「眾水不能熄滅愛」的解讀，阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）轉而闡釋經文的結尾：「若有人願以家中一切財富換取愛，必遭全然鄙視。」「家中的財富」指妥拉的智慧，也就是誡命的理由。這智慧源自神聖的智慧（חכמה，Chochmah）（「伊甸」），如河流般流向「園子」——五十三個篇章（סדרות，sidros）——並形成上層與下層的伊甸園。然而，智慧唯有經過多次收縮（צמצום，tzimtzum）才得以形成；這正是「戰士」（איש，ish）一詞所表明的，而且它終究只是一種光輝，與 ה׳ 的本質相比，微不足道。這「盡你一切力量」之愛，渴望被吸納於「君王之身」，所以鄙棄那一切財富。然而，實際履行的誡命是 ה׳ 的意願，超越理性；它們猶如深奧的思想，只能以暗示傳達，唯有包裹在物質事物之中才得以顯露。因此，示瑪（שמע，Shema）說：「我（אנכי，Anochi），那位『我就是我』者，吩咐你們在今日……」透過行動才能觸及 ה׳ 的本質，而且只有靈魂身處身體之內時才能如此。藉此，靈魂這位「小妹妹」（אחות，achos）成為與 ה׳ 合一的「一」（אחת，achas），並從四面八方受到環抱。
綱要
- 眾水不能熄滅的愛生計的憂慮和世俗思緒不能熄滅這愛；人正是藉著它們，抵達「盡你一切力量」之愛。¶1
- 家中的財富妥拉的智慧，即誡命的理由，從智慧（חכמה，Chochmah）流出，經過多次收縮而進入伊甸園；與 ה׳ 相比，它只是一種光輝。¶2–3
- 鄙棄光輝「盡你一切力量」之愛只渴求 ה׳ 的本質，也就是「君王之身」，因此鄙棄伊甸園和智慧的財富。¶3–4
- 誡命：超越智慧的意願實際履行的誡命是 ה׳ 內在的意願，超越理性；它們猶如深奧的思想，只能以暗示傳達，因此唯有包裹在物質事物之中才得以顯露。¶4–5
- 「我在今日吩咐你們」示瑪中的愛提升至與 ה׳ 本質合一；唯有透過履行誡命才能達到這合一，而且只能在靈魂身處身體之內的「今日」達到。¶6–7
- 我們的小妹妹誦說妥拉也算是一種行動；藉著誡命，靈魂成為與 ה׳ 合一的「一」，並從四面八方受到環抱。¶8
關鍵概念
- 家中的財富הון ביתו
- 妥拉的智慧：誡命的解釋和理由，源自 ה׳ 的智慧。
- 盡你一切力量בכל מאדך
- 示瑪中最高的愛，超越個人自身的限度：渴望與 ה׳ 的本質本身緊密相連。
- 被吸納於君王之身לאשתאבא בגופא דמלכא
- 這種愛的目標：與 ה׳ 的本質本身合一，而不只是與祂的光合一。
- 光輝與照耀זיו והארה
- ה׳ 向外照耀的光。與祂的本質相比，智慧、妥拉的智慧和伊甸園都只是這光輝。
- 祂的本質與存在מהותו ועצמותו
- ה׳ 本身，超越整個世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）。
- 祂意願的內在層面פנימיות רצונו
- 實際履行誡命的根源，高於理性與智慧；這就是它包裹在物質行動之中的原因。
- 起始嵌入終末之中נעוץ תחלתן בסופן
- 最高的根源恰恰在最低的層面——物質行動之中顯露自身。
眾水不能熄滅的愛 ¶1
「若有人為愛情獻出家中全部財富，人們必定極其藐視他。」因為上文已經闡明，「眾水」是謀生的種種掛慮。
這篇論述以《雅歌》一節的後半句開篇；前半句「眾水不能熄滅愛情，江河也不能淹沒它」是前一篇論述所討論的主題。在那裡，「眾水」被解作謀生的憂慮。
ונהרות שהם המחשבות בענינים גשמיים שנקראו בשם נהרות דניידי ואזלי2 משא״כ מים הם מכונסים ועומדים וכל זה לא יוכלו לכבות את האהבה ואדרבה בהם וע״י דוקא תבא לבחי׳ האהבה היותר גדולה היינו בחי׳ בכל מאדך הנ״ל.
「江河」是對物質事務的種種思緒；它們被稱為「江河」，因為它們移動流淌，而水則聚集在一處，停留不動。這一切都不能熄滅愛；相反，正是在其中，並且藉著它們，人才能達到最大的愛之層次，也就是上文所說「盡你一切力量」（בכל מאדך，bechol me'odecha）的層面。
「江河」是對世俗事務思緒的流動：如同江河，這些思緒不斷流動；而「水」（謀生的憂慮）則聚集在一處，停留不動。這些都不能熄滅靈魂對 ה׳ 的愛；相反，恰恰是克服這些分心事物，使人達到最高的愛，也就是《שמע》（Shema，示瑪祈禱）中「盡你一切力量」（בכל מאדך）的愛；這種愛超越了自身的限度。
本段回顧前一篇論述如何將「眾水」和「江河」解作物質生活中的種種分心事物；它們不能熄滅愛，反而會引人達到最高的愛，即「盡你一切力量」。這引出一個問題：經文其餘部分所說的「若有人獻出家中全部財富」，又增添了什麼？
參考出處
- 1
- 2שו״ה המחשבות — דניידי ואזלי · ראה תו״ח נח סב, ב.
家中的財富 ¶2–3
2ולזה אומר אח״כ אם יתן איש את כל הון ביתו כו׳. הון ביתו נק׳ חכמת התורה שהן פירוש וטעמי המצות שנמשך מבחי׳ חכמתו ית׳.
正因這個[理由]，經文接著說：「若有人把他家中所有的財富都拿出來……」等等。「他家中的財富」指妥拉（תורה，Torah）的智慧，也就是誡命（מצות，mitzvos）的解釋與理由；這是從祂受頌讚的智慧（חכמה，Chochmah）這一層面引下而來的。
Alter Rebbe（אדמו״ר הזקן）現在解讀經文的後半句：「他家中的財富」指妥拉的智慧，也就是誡命背後的解釋與理由。這智慧是從 ה׳自身的חכמה、即神聖智慧這一層面引下而來的。
וכמ״ש ונהר יוצא מעדן1 להשקות את הגן. כי מעדן שהוא בחי׳ חכמה שנק׳ עדן2 יוצא נהר לשון המשכה להשקות את הגן שהם ג״ן סדרים דאורייתא שהן
正如經文所說：「有一道河從伊甸流出，灌溉園子（גן，gan）。」因為從「伊甸」——也就是被稱為「伊甸」的חכמה這一層面——「有一道河流出」（「河」是指引下），「去灌溉園子（ג״ן，gan）」；這些就是妥拉五十三（ג״ן，gan）個經文分段（סדרים，sidros）[每週誦讀的段落]，而這些分段是
《創世記》的這節經文被解讀為妥拉智慧如何流下的圖景：「伊甸」是חכמה；「河」是這智慧的引下；「園子」（gan，其字母的數值是五十三）代表妥拉的סדרים，也就是妥拉劃分成供每週誦讀的段落；本篇講章（מאמר，maamar）將其計為五十三，正是 gan 的數值（גימל為三，נון為五十）。
פירוש וטעמי המצות ונעשה מהם בחי׳ ג״ע [גן עדן] עליון וג״ע [וגן עדן] תחתון עד שנשתלשל מטה מטה ששרשם מבחי׳ חכמתו ית׳ שנק׳ ראשית ההשתלשלות ואינו ערוך כלל לגבי מהותו ועצמותו יתברך שהוא למעלה מההשתלשלות:3
也就是誡命的解釋與理由。由此形成了上層伊甸園與下層伊甸園的層面，並一路層層下延。它們的根源來自祂受頌讚的חכמה這一層面；חכמה被稱為世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）的起始，與祂受頌讚的本質與自體全然不可相比；祂超越這層層下延的鏈條。
誡命的解釋與理由形成上層伊甸園與下層伊甸園，也就是靈魂享受 ה׳之光的靈性境界，並繼續一層層下延。然而，它們的根源是חכמה，而חכמה只是世界層層下延的鏈條（hishtalshelus）的第一步，因此與 ה׳的本質全然不可相比；祂完全超越這條鏈條。
本段將「他家中的財富」解作妥拉的智慧，即誡命的理由；這智慧從神聖的חכמה流出，經由伊甸園而下延。接著，本段指出它的限度：這一切都屬於層層下延的鏈條，與 ה׳的本質全然不可相比。
在《Torah Ohr》（תורה אור）的〈Yisro〉篇中，Alter Rebbe 另有闡述：חכמה被稱為「伊甸」，因為它從至高的喜悅領受；從伊甸流出的滋養則到達「園子」——上層與下層伊甸園；靈魂在其中享受聖者的臨在（שכינה，Shechinah）的光輝。
參考出處
- 1ונהר יוצא מעדן · Genesis 2:10
- 2שהוא בחי׳ חכמה שנק׳ עדן · ראה לקמן ע, ב. קז, ד.
- 3
鄙棄光輝 ¶3–4
這就是[「若有人（איש，ish）獻出」的意思]：[איש一詞]表示克制力量（גבורות，gevuros）與收縮（צמצומים，tzimtzumim），正如經上所寫（出埃及記15）：「הוי׳（Havayah）是戰士（איש，ish）」，等等。
「若有人獻出」中的「איש」被解作神聖的力量與克制（גבורות），以及收縮（צמצום），正如經文稱呼 ה׳為「戰士」。因此，「若有人獻出」暗示由 ה׳所賦予、產生「他家中的財富」的種種收縮。
שכדי שיומשך מעצמותו ית׳ להתהוות בחי׳ חכמה שאינו אלא זיו והארה בלבד א״א להיות כ״א ע״י צמצומים וגבורות רבים.
因為要從祂神聖的本質引下[所需之物]，使智慧（חכמה，Chochmah）這一層面得以形成——而它不過只是光輝與照耀而已——唯有經過許多 צמצומים 和 גבורות，才有可能。
即使是智慧（חכמה），也就是妥拉智慧的源頭，也不過是從 ה׳散發出的一道光輝，並非 ה׳的本質本身；而即便這道光輝，也只有經過許多收縮與克制才能形成。這顯示妥拉的智慧與本質相距何其遙遠。
וזהו אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה3 שהוא אהבת בכל מאדך המבואר למעלה שהוא לאשתאבא בגופא דמלכא.
這就是[「若有人為愛獻出他家中一切財富」的意思]：這是上文所闡述的「盡你一切的力量」之愛，其意即融入君王身體本身之中。
人為之獻出一切財富的「愛」，就是上文所描述的「盡你一切的力量」之愛：渴望融入「君王身體本身」之中。這個意象指的是 ה׳自身的本質，而不僅是祂的光。
本段指出，妥拉的智慧唯有經過許多 צמצומים 才得以形成，因此它只是 ה׳的一道光輝。「盡你一切的力量」之愛則渴慕 ה׳自身，也就是「君王的身體」；因此，為了這份愛，人願意放棄整個「財富」。
《Likkutei Torah》（Re'eh）中的一段平行論述，將示瑪祈禱（שמע，Shema）的三種愛依次排列：「盡你一切的心」是靈魂對「 ה׳的庭院」的渴慕；「盡你一切的靈魂」是將自身的各種能力繫於妥拉（תורה，Torah）與誡命（מצוות，mitzvos），也就是君王的宮殿；而「盡你一切的力量」則是捨身奉獻（מסירות נפש，mesirus nefesh），是一種超越理智的心之渴望。
參考出處
- 1וזהו אם יתן איש שהוא לשון גבורות · ראה לקו״ת ראה לא, ד.
- 2
- 3אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה · Song of Songs 8:7
誡命：超越智慧的意願 ¶4–5
4וכמ״ש מי לי בשמים1 ועמך לא חפצתי כו׳ שלא יחפוץ לא בג״ע [בגן עדן] כו׳ שהם אינם רק זיו והארה בלבד רק לאשתאבא בגופא דמלכא שהוא מהותו ועצמותו ית׳.
正如經上所說：「天上我有誰[除你以外]？除你以外，我別無所求。」等等；也就是說，他既不渴求伊甸園等等——那些不過只是光輝與照耀——只渴望融入君王的身體；那就是祂蒙福的本質與本體。
亞薩（אסף）在詩篇中的話：「除你以外，我在天上有誰？除你以外，我[在地上]別無所求。」表達了這樣的愛：既不渴求伊甸園，也不求任何屬靈酬報，因為這些都只是ה׳的光輝；他只渴求ה׳自己，祂的本質。
ואי לזאת בוז יבוזו לו הון ביתו הנ״ל שאינו אלא זיו והארה כו׳ וד״ל [ודי למבין]. אכן כ״ז [כל זה] הוא הפי׳ וטעמי המצות שהוא בחי׳ חכמת התורה שנמשך מחכמתו ית׳ כנ״ל.
因此，「必將全然藐視」：[也就是說，]前面提到的「他家中的財富」，不過是光輝與照耀等等；懂者自明。然而，這一切都是מצות的解釋與理由，屬於妥拉（תורה，Torah）的智慧層面，源自祂蒙福的智慧，如上所述。
這篇論述（מאמר，maamar）在此以自己的方式解讀經文末尾的話：「必將全然藐視」意指愛慕者本人藐視「他家中的財富」，因為它不過是光輝。但阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）補充了一項限定：這適用於מצות的理由與解釋，也就是源自ה׳的智慧（חכמה，Chochmah）的妥拉理智智慧。
אבל גופי המצות מעשיות כמו תפלין וסוכה ומצות צדקה שנא׳ [שנאמר] (ישעי׳ [ישעיה] לב) והי׳ [והיה] מעשה הצדקה2 וכדומה שהן הם רצונו ית׳ שלמעלה מהטעם והדעת הנמשך בבחי׳ חכמה.
然而，實際行持的מצות本身，例如經文匣（תפילין，tefillin）、棚屋（סוכה，sukkah），以及慈善施與（צדקה，tzedakah）的誡命——正如（《以賽亞書》32）所說：「慈善施與的行為將會是」——等等，都是祂蒙福的意願（רצון，ratzon），超越那被引降至智慧層面的理性與理解。
然而，誡命本身——實際的行為，例如佩戴經文匣、住在棚屋，以及施行צדקה——則有所不同：它們是ה׳的意願，高於理性與理解，因為理性屬於智慧層面，而意願則超越智慧。
ולהיות ששרש׳ גבוה מאד ממדרגת התורה כו׳ ע״כ נתלבשו בדברים גשמיים דוקא שא״א לבא לבחי׳ השגה כו׳.
由於它們的根源遠高於תורה的位階等等，所以它們特意包裹在物質事物之中，因為[它們的根源]無法達到可理解的層面等等。
由於מצות根源極高，甚至超越妥拉的智慧，它們便無法被理解所掌握，因此特意包裹在物質的物品與行為之中。
「盡你一切力量」的愛只渴求ה׳的本質，因此甚至藐視伊甸園和תורה的智慧。然而，實際的מצות是ה׳的意願，超越智慧；正因如此，它們才包裹於物質事物之中。
參考出處
- 1מי לי בשמים · Psalms 73:25
- 2
5וכמו שאמרו ז״ל [זכרונו לברכה / זכרונם לברכה] לחכימא ברמיזא1234567 שדבר העמוק מאד א״א לגלותו בדבור כ״א ברמיזא שמראה לו באצבע כו׳.
正如我們的賢者（願其記念蒙福）所說：「對智者，只須暗示。」極其深奧的事，不能以言語揭示，只能藉著暗示，指給他看，如同用手指指出那樣，等等。
賢者所說的「對智者，只須暗示」，說明了這一點：深奧到無法用言語表達的觀念，不能直截了當地說出來；只能以暗示指點，就如同用手指指出那樣。
כמו״כ [כמו כן] מצות מעשיות מפני ששרשם מאד נעלה שהן פנימיות רצונו ית׳ כביכול שלמעלה מהשגה. לזאת א״א לבא לידי גילוי למטה כ״א בהתלבשותם בדברי׳ [בדברים] גשמיים דוקא כי נעוץ תחלתן בסופן8 דוקא.
實踐的誡命（מצות，mitzvos）也是如此：由於它們的根源極其崇高，是祂受頌讚的意願的內在層面（פנימיות，pnimiyus），姑且如此說，而這意願超越理解，因此它們唯有特別披覆於物質事物之中，才能在下界顯露；因為「它們的始端恰恰嵌入其終端」。
實踐的誡命正如那個暗示：它們的根源是 ה׳ 意願的內在層面，深奧到無法理解，因此唯有披覆於物質事物之中，才能在下界顯露。「它們的始端嵌入其終端」出自《Sefer Yetzirah》（ספר יצירה）的一句話：最高的根源，恰恰顯現於最低、最物質的層次。
這是一個比喻：正如極其深奧的觀念只能藉著暗示傳達，而不能用言語表達，超越理解的 ה׳ 最內在的意願，也只能透過物質行為顯露出來。最高者恰恰藉著最低者表達。
參考出處
- 1לחכימא ברמיזא · Zohar I, 26b
- 2לחכימא ברמיזא · Zohar, Pinchas 51:314–53:325
- 3לחכימא ברמיזא · Zohar, Ki Teitzei 18:88–20:98
- 4לחכימא ברמיזא · Tikkunei Zohar 36a:11–12
- 5לחכימא ברמיזא · Tikkunei Zohar 107b:4
- 6לחכימא ברמיזא · Tikkunei Zohar 116a:3–4
- 7לחכימא ברמיזא · Midrash Mishlei 22
- 8נעוץ תחלתן בסופן · Sefer Yetzirah 1:7
「我在今日吩咐你們」 ¶6–7
6וזהו והיו הדברים1 האלה אשר אנכי מצוך היום כו׳. כי הנה כל פ׳ ק״ש [קריאת שמע] שמע ישראל הוא רק התבוננות מבחי׳ שמותיו כו׳.
這就是[「我」（אנכי，Anochi）今日吩咐你的這些話，必……」]的意思。因為示瑪（שמע ישראל，Shema）整段經文中「以色列啊，請聽！」所談的，只是對祂諸名這一層面的觀照，等等。
阿爾特雷貝轉而談到示瑪祈禱。其開篇「以色列啊，請聽！」是對 ה׳諸名的默想，也就是默想 ה׳顯現的方式；而「我（Anochi）今日吩咐你的」將在下一段解釋。
ועי״ז ואהבת בכל לבבך2 כו׳ עד שיגיע לבחי׳ אהבת בכל מאדך הנ״ל שהוא ליכלל ולדבקה בו במהותו ועצמותו ית׳ ממש.
由此[而有]「你要全心愛……」，直到達到上述「以你全部的力量去愛」這一層次；這就是融入祂，並依附於祂那蒙福的本質與本體本身。
這番默想引出「你要全心愛」，進而達到「以你全部的力量去愛」；這種愛渴望融入 ה׳的本質本身，並依附於祂，而不僅是依附於祂所顯露的光。
默想示瑪中的 ה׳諸名，會生發愛，並提升至「以你全部的力量去愛」；這種愛追求與 ה׳的本質合一。「我今日吩咐你的這些話」這句經文，將說明如何實踐這種愛。
參考出處
- 1והיו הדברים · Deuteronomy 6:6
- 2ואהבת בכל לבבך · Deuteronomy 6:5
7וא״א זאת כ״א ע״י קיום מצותיו ית׳ דוקא שהן פנימיות רצונו ית׳ ונעוץ סופן בתחלתן
而這唯有特別透過履行祂神聖的誡命（מצותיו，mitzvos）才可能，因為這些誡命是祂神聖意願的內在層面，而「其終端嵌入其起始之中」。
愛「盡你一切力量」所追求的、與 ה׳本質的合一，並非單憑愛或理解便能達到；唯有實際履行誡命才能達到，因為誡命是 ה׳最內在的意願。「其終端嵌入其起始之中」：實際的行為與最高的根源相連。
וזהו אשר אנכי12 מי שאנכי3 שהוא מהותו ועצמותו ממש ולא בבחי׳ אור וזיו בלבד מצוך ע״י קיום מצות מעשיות דוקא כנ״ל.
而這正是[「我」（אנכי，Anochi）]的意思：「我」所指的，是那位「我」者，即祂真正的本質與自體，而不僅是光與光輝的層面；祂正是藉著特別履行實際的誡命來「吩咐你」，如上所述。
「我吩咐你」中的「我」（Anochi），指的是 ה׳自身的本質，即那位「我」者，而不是 ה׳的任何光或光輝；正是這一本質發出吩咐，也可藉著履行實際的誡命而達至。
היום כו׳ שהיום דוקא שהנשמה מלובשת בתוך הגוף משא״כ קודם התלבשותה בגוף היתה רק נהנית מזיו השכינה כו׳.
「今日」等等：唯有「今日」，也就是靈魂穿著在身體之內時；而在它穿著於身體之前，它只享受聖者的臨在（שכינה，Shechinah）的光輝等等。
「今日」意指此刻，即靈魂處於身體之中時。在它進入身體之前，靈魂只能享受聖者臨在的光輝；唯有在身體之中履行實際的誡命，才能達至 ה׳自身的本質。
本段將「我（Anochi）今日吩咐你」解讀為答案：唯有透過履行實際的誡命，才能與 ה׳的本質合一；而且唯有「今日」，也就是靈魂處於身體之中時，才能如此。在降世之前，靈魂所享有的只有聖者臨在的光輝。
《Torah Ohr》的第一篇 maamar 也以同樣方式解讀這節經文：「我——那位『我』者——吩咐你」，並將其與אלקות的顯露，以及妥拉（תורה，Torah）的生成相連。
參考出處
- 1וא״א זאת כ״א ע״י קיום מצותיו . . אשר אנכי · נתבאר בד״ה והיה ברכה תרל״ט.
- 2אשר אנכי · Deuteronomy 6:6
- 3אשר אנכי מי שאנכי · ראה לעיל א, א במ״מ.
我們的小妹妹 ¶8
這就是[「你要談論（ודברת，vedibarta）它們」的意思]：這是誦說妥拉（תורה，Torah）話語的誡命（מצות，mitzvah）。又如所記：「你要在其中誦念」等等。嘴唇的動作也算作行為等等。
「你要談論它們」是指誦說妥拉話語的誡命；「你要在其中沉思」（והגית，vehagisa）中的動詞，既有沉思之意，也有誦說之意。塔木德所說嘴唇的動作算作行為，意思是：誦說妥拉本身也是一種行為，因此也具有實踐性誡命（מצות，mitzvos）的力量。
וזהו אחות לנו קטנה4 שנעשה בחי׳ אחות והוא לשון אחת שמתאחדת בתכלית עם מהותו ועצמותו ית׳ כביכול ממש ע״י קיום המצות מעשיות כנ״ל.
這就是[「我們有一位小妹妹（אחות，achos）」的意思]：她成為姊妹（אחות）這一層面；「姊妹」一詞與「一」（אחת，achas）相關，因為藉著履行實踐性的 מצות，如上所述，她便與祂蒙福的本質與本體本身完全合一，彷彿真是如此。
經句「我們有一位小妹妹」透過文字雙關來解讀：אחות（姊妹）與 אחת（一）相關。藉著實踐性的 מצות，靈魂便與 ה׳的本質完全合一。
וכמ״ש וימינו תחבקני5 כאדם החובק את חבירו מכל צדדיו כו׳ וזהו מה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה וד״ל [ודי למבין]:
又如所記：「祂的右手擁抱我」，就像一個人從四面八方擁抱自己的同伴等等。這就是[「在她被談及（שידובר，yedubar）之日，我們要為我們的小妹妹做甚麼？」的意思]；懂者自明。
《雅歌》中，被愛者如此述說她的愛人：「他的右手擁抱我」；此處則是 ה׳如同一個人從四面八方擁抱朋友一般，擁抱靈魂，這描繪了那完全的合一。結尾的「在她被談及之日」（yedubar）與本段開頭的「你要談論（vedibarta）它們」同根；阿爾特雷貝留下這層關聯，作為提示。如此讀來，這一天就是誦說妥拉話語之日。
本段補充說，誦說妥拉話語也算作行為；最後以「小妹妹」的意象作結：她藉著實踐性的 מצות與 ה׳合而為一，並從四面八方受祂擁抱。
《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）〈Shemini Atzeres（שמיני עצרת）〉的一段解釋說，嘴唇的動作算作行為，雖不如實際行動那般重；行為能引發上方回應的力量，則是藉著研習妥拉而引下來，因為「學習很重要，因為它導向行動」。
參考出處
- 1ודברת בם · Deuteronomy 6:7
- 2והגית בו · Joshua 1:8
- 3עקימת שפתיו הוי מעשה · Bava Metzia 90b:13–14
- 4אחות לנו קטנה · Song of Songs 8:8
- 5וימינו תחבקני · Song of Songs 2:6
瑪瑪爾學完了嗎？
標記為已學習；此篇將計入本週及本年度的希尤姆。
在事奉中的實踐
對生計的憂慮和世俗思緒的洪流，不應使人灰心：克服它們，正是抵達「盡你一切力量」之愛的途徑。這愛不應渴求報償、伊甸園，甚至不應為了理解本身而追求理解；它只應渴求 ה׳ 本身。這愛要透過實際履行誡命——經匣（תפילין，tefillin）、住棚（סוכה，sukkah）、慈善施予（צדקה，tzedakah）——以及誦說妥拉的言語來實現，並且要在靈魂身處身體之內的此刻實踐。
討論問題
- 為什麼渴求 ה׳ 本質的愛，會「鄙棄」妥拉的智慧和伊甸園？
- 「戰士」一詞中的 איש，如何表明智慧遠離 ה׳ 的本質？
- 為什麼 ה׳ 最內在的意願必須包裹在物質事物之中？「對智者而言，一個暗示便足夠」這個比喻如何幫助我們理解？
- 「今日」為「我吩咐你們」增添了什麼意思？為什麼身處身體之中的靈魂，能觸及它下降之前無法觸及的境界？
- 誦說妥拉也算是一種行動。這對妥拉學習在實際履行的誡命之中的地位，有什麼啟示？