《托拉·奥尔》 · 帕拉沙 Noach · 玛玛尔 4
ויאמר ה׳ הן עם אחד ושפה א׳ לכלם…
“ ה׳说：看哪，他们是一民，众人只有一种语言。”
本译文由人工智能根据英文版翻译，并经过数轮对照英文和希伯来文的核查与修订。英文版本身仍在由读者审阅。如果您精通简体中文，我们诚盼您协助审阅这份译文。 志愿审阅
核心思想
合一与彼此包含，能引下降下单独、彼此分隔的任何层面都无法承受的更高之光；这正是巴别塔的建造者确有可能成功的原因。然而，神圣的真正合一唯有通过自我消融（ביטול，bittul）才能实现；没有自我消融的合一会滋养邪恶，因此，唯有在 ה׳ 面前自我消融者之间的和平，才是承载祝福的器皿。
玛玛尔概要
这篇 maamar 探问： ה׳ 怎能说，关于建造巴别塔的人，“他们所谋求的，没有什么会被拦阻”，仿佛他们能够违背 ה׳ 的旨意行事？这座塔又是为了什么？依照拉比哈伊姆·维塔尔（רבי חיים ויטאל）的说法，他们意图不必行善，就强行通过神圣之名引下降下祝福之流。为了解释这一点，阿尔特雷贝问：在与流溢属性（ספירות，Sefiros）相对应的诸名之中，为什么 הוי׳（Havayah）甚至标示荣美（תפארת，Tiferes）的器皿？他引述《פתח אליהו》（Patach Eliyahu）的话：“你是智慧的，却不是以一种可知的智慧。”由此，他区分了流溢界（אצילות，Atzilus）中有明确界定的流溢属性，与它们的根源——“隐藏的十个流溢属性”（עשר ספירות הגנוזות，eser sefiros hagnuzos）。阿里扎尔（האריז״ל）称它们为捆缚态（עקודים，Akudim）：十者全在一个器皿中，如同灵魂的力量在分化到身体的各个器官之前的状态。在点状态（נקודים，Nekudim）中，每个流溢属性（ספירה，Sefirah）各自独立，器皿遂告破碎，这就是混沌（תהו，Tohu）。在修正（תיקון，Tikkun）中，它们借由 מ״ה 之名（שם מ״ה，Mah）彼此包含；这名代表自我消融，因此无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）安驻其中。荣美是雅各布（יעקב）的属性，处于连接的中线，因此 ה׳甚至照耀在它的器皿中。建造者试图只凭合一、不经自我消融，获得那更高之光； ה׳ 将他们分散，因为恶人分开更好，而义人合一则带来祝福——和平是祝福的器皿。
提纲
- 巴别塔的问题建造者怎能违背 ה׳ 的旨意而不受阻拦？这座塔又是为了什么？拉比哈伊姆·维塔尔指出：他们想不必配得祝福，就强行通过神圣之名引下降下祝福。¶1
- 荣美的器皿中的 ה׳אל之名（אל，Kel）、 אלקים（Elokim）和 ה׳，分别对应慈爱（חסד，Chesed）、克制（גבורה，Gevurah）和荣美的器皿；为什么荣美的器皿也属于 ה׳？这里引入《פתח אליהו》的话。¶2
- “你是智慧的，却不是以一种可知的智慧”本质的智慧超越任何有明确界定的流溢属性。流溢界的智慧（חכמה，Chochmah）之所以是“可知的”，是因为下界的智慧以因果相续的方式由它而降；而它本身则以无中生有的方式来自更高层面。¶3–5
- 隐藏的流溢属性、捆缚态与灵魂的比喻隐藏的十个流溢属性就是阿里扎尔所说的捆缚态：十者同在一个器皿中，远高于流溢界。这好比灵魂的力量：它们在灵魂中为一，只有到了身体的各个器官中才分化。¶6–9
- 下降到点状态在点状态中，每个流溢属性各自独立，仿佛从一个词中撕下的单个字母。即使捆缚态也远低于无限之光；光之线（קו，kav）与印痕（רשימו，reshimu）也呈现出同样的模式，不过其中仍有一个问题悬而未决。¶10
- 混沌与修正； מ״ה 之名混沌之所以破碎，是因为其中的流溢属性彼此分离；在修正中，它们形成彼此包含的结构形态（פרצופים，partzufim），而无限之光安驻在彼此连接之处。这样的彼此包含，是通过 מ״ה 之名——自我消融——实现的。¶11
- 荣美、托拉与和平荣美是雅各布的中线，连接慈爱与克制，因此 ה׳甚至照耀在它的器皿中。 ה׳ 的托拉带来和平；和平来自自我消融，而自我消融正是托拉、侍奉与慈善的根基。¶12
- 建造者的谋划与 ה׳ 的回应他们只想凭合一、不肯自我消融，取得 ה׳所带来的高层之流。由于合一确实能从高处引下力量，他们的计划本可能成功，进而滋养邪恶；因此 ה׳ 混乱了他们的语言。分散恶人、聚集义人有益于世界，因为和平是祝福的器皿。¶13–17
核心概念
- 隐藏的十个流溢属性עשר ספירות הגנוזות
- 流溢属性在尚未分化之前的根源，也就是《פתח אליהו》所说的“不是一种可知智慧的智慧”。这篇 maamar 将它们认定为捆缚态。
- 捆缚态、点状态与斑彩态עקודים נקודים וברודים
- 阿里扎尔所说的流溢属性的三个阶段：全都束缚在一个器皿中；成为彼此分离的点（混沌，器皿在此破碎）；以及彼此交织的结构（修正）。
- 可知的智慧חכמה ידיעא
- 流溢界中有明确界定、拥有自身器皿的智慧。它被称为“可知”，因为下界可知的智慧由它逐级下降而来。
- 彼此包含התכללות
- 每个流溢属性都包含其余所有流溢属性。彼此包含、彼此连接之处，无限者（אין סוף，Ein Sof）的更高之光便安驻其中。
- מ״ה 之名שם מ״ה
- ה׳按拼写展开，数值为45，即 Mah（“什么”）。它代表自我消融，并促成修正界的彼此包含。
- 无中生有与因果相续יש מאין / עילה ועלול
- 无中生有，指结果与其源头并无相似之处，如流溢界由高于它的层面而来；因果相续，则指低层版本的原因，如下界由流溢界而来，这构成逐级下降的世界链条（השתלשלות，hishtalshelus）。
- 光之线与印痕הקו והרשימו
- 收缩（צמצום，tzimtzum）之后，引入空出的空间中的光之线，以及留下的光之痕迹。光之线按各个世界的程度照耀其中；印痕则包含所有世界。
巴别塔的问题 ¶1
“ ה׳说：看哪，[他们是]一个民族，众人都说同一种语言”，等等；“如今，他们所谋划的事，没有什么能拦阻他们”，等等。
这篇 maamar 以 ה׳论及巴别塔建造者的话开篇：因为他们是一个民族，说同一种语言，所以他们所谋划的事，没有什么能超出他们的能力范围。整篇讲论将解释，他们的合一为何赋予了他们如此大的力量。
ולכאורה תמוה איך לא יבצר3 מהם נגד רצונו ית׳ ומי זה אמר ותהי אם4 ה׳ לא צוה. גם מה הי׳ [היה] מחשבותם לעשות מגדל וראשו בשמים5 שכל זה תמוה.
乍看之下，这令人费解：怎能有什么事不受阻拦，竟违背祂的意愿——愿祂受颂赞？“若 ה׳没有命令，谁说了而事情就成了呢？”此外，他们建造一座“塔顶通天”的塔，究竟打算做什么？这一切都令人费解。
这里提出两个问题。首先，没有什么事能违背 ה׳的意愿——正如《耶利米哀歌》中的经文所说，若祂没有命令，就不会有任何事情发生——那么， ה׳怎能说，他们那个遭祂反对的计划会成功？其次，他们建造一座塔顶通天的塔，究竟真正想要达成什么？
אך הנה בלק״ת [בלקוטי תורה (להאריז״ל)] להרח״ו [להרבי חיים ויטאל] ז״ל [זכרונו לברכה / זכרונם לברכה]6 כתב בענין דור הפלגה שכוונתם הי׳ [היה] להמשיך להם השפעת טובה בהכרח בכח שמוש השמות7 אף אם לא היו טובים כו׳ ע״ש.
然而，《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）中，拉比·哈伊姆·维塔尔 ז״ל（רבי חיים ויטאל）谈到分散的一代时写道：他们意图借着使用[神圣的]诸名之力，强行将福泽引到自己身上；即使他们并不良善，也是如此，等等。请参阅该处。
阿德莫尔·哈扎肯（אדמו״ר הזקן）指出，拉比·哈伊姆·维塔尔所著的《Likkutei Torah》——他是阿里扎尔（האריז״ל）最重要的弟子——并非阿德莫尔·哈扎肯自己的同名著作，而是一部较早的卡巴拉著作，内容是阿里扎尔关于托拉的教导，由拉比·哈伊姆·维塔尔记录。在那里，他解释说，建造者想借助神圣诸名的力量，强行将福泽引到自己身上；即使他们自身并不良善，也要从上界领受福泽。本篇 maamar 其余部分将解释此事如何可能，以及 ה׳为何阻止了它。
本段呈现了经文，提出经文引发的两个问题——事情怎能违背 ה׳的意愿而成功，以及那座塔究竟有何目的——并指出拉比·哈伊姆·维塔尔给出的答案：他们意图借助神圣诸名的力量，强行引下一股福泽。
策马赫·策德克（הצמח צדק）在《Or HaTorah》（אור התורה）中解释，“使用诸名”指早期世代所知的誓令与神圣诸名：提及一个名，就能引下它所代表的超然力量。后来一篇以相同开篇语句起始的讲论（Sefer HaMaamarim 5643）直接探讨了受造之物如何能够违背 ה׳的意愿而行事。
出处
- 1ויאמר — הן עם אחד · Song of Songs 4:2
- 2ויאמר ה׳ הן עם אחד · Genesis 11:6
- 3ולכאורה תמוה איך לא יבצר · במאמרי אדה״ז פרשיות ע׳ סא ישנם עוד קושיות. וראה גם תו״ח כאן סג, ג ואילך.
- 4מי זה אמר ותהי אם ה׳ לא צוה · Lamentations 3:37
- 5מגדל וראשו בשמים · Genesis 11:4
- 6בלקו״ת להרח״ו ז״ל · באוה״ת בראשית כרך ג תרנז, א ”בלקו״ת מהאריז״ל ס״פ נח בשם מהרח״ו ז״ל” ושם מעתיק הלשון. וכ״ה שם תרסג, א. תרסד, א. אוה״ת בראשית כרך ו תתרסו, ב. שה״ש כרך ג ע׳ א׳יב. מובא גם בד״ה זה תרמ״ג ע׳ א. ושם מפרש איך שייך שנברא יעשה נגד רצונו ית׳.
- 7בכח שמוש השמות · Yevamot 116a
荣美的器皿中的 ה׳ ¶2
2וביאור הענין יובן במ״ש בכהאריז״ל [בכתבי האריז״ל] ובפרדס1 בענין ז׳ שמות שאינן נמחקין23 שם אל בחסד שם אלקים בגבורה ושם הוי״ה בתפארת.
这件事的解释，可以从阿里扎尔（האריז״ל）的著述和《Pardes》（פרדס רמונים）关于七个不可擦除的名称的论述中明白：慈爱（חסד，Chesed）中的简短名称（אל，Kel），克制（גבורה，Gevurah）中的אלקים（Elokim），以及荣美（תפארת，Tiferes）中的ה׳（Havayah）。
《塔木德》列出七个不可擦除的名称。阿里扎尔和拉比摩西·科尔多韦罗（רבי משה קורדובירו）在其《Pardes Rimonim》（פרדס רמונים）中，将这些名称与流溢属性（ספירות，Sefiros）相对应：名称אל（一个简短的称名）对应慈爱，אלקים对应克制，ה׳对应荣美。
ופי׳ דהיינו בהכלים דחג״ת [דחסד גבורה תפארת] כי האור הוא בכולם משם הוי״ה ורק בהכלים הוא בחסד שם אל כו׳.
其意是，这指慈爱、克制和荣美的器皿；因为它们之中的光全都来自ה׳，而只有在器皿中，慈爱里才是名称אל，等等。
每个流溢属性都有光（其中的显现）和器皿（容纳光的形式）。阿尔特雷贝说明，它们之中的光全都来自ה׳；不同的名称只适用于器皿，因为器皿赋予每个流溢属性各自的特性。
ובתפארת אפי׳ [אפילו] בהכלי מאיר שם הוי״ה4 (ועמ״ש בפ׳ בא5 בפסוק בעצם היום הזה).6 ולהבין זה מפני מה בתפארת הוא הכלי ג״כ מבחי׳ שם הוי״ה7 משא״כ בשארי הספי׳ [הספירה / הספירות].
但在荣美中，甚至在器皿里，ה׳也发光（并参见Bo篇关于经文“就在这一天”的论述）。[我们需要]明白这一点：为什么在荣美中，器皿也出自ה׳这一层面，而其他流溢属性却不是这样？
荣美是例外：不仅它的光是ה׳，连它的器皿也是（括号引读者参见《Torah Ohr》Bo篇中阿尔特雷贝关于“就在这一天，ה׳的一切军队从埃及地出去”的maamar）。为什么荣美与其他流溢属性不同？答案将在第12段出现；在此之前，文章会长篇阐释各流溢属性如何彼此包含。
ויש להבין מ״ש במאמר דפתח אליהו8 אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין וקרינן להון עשר ספירן. חסד דרועא ימינא כו׳ חכמה מוחא בינה לבא9 כו׳.
并且[我们还需要]明白，在《以利亚胡开篇》的论述中所说的：“你是那位发出十项修正（תיקונין，tikkunim）者，我们称它们为十个流溢属性……慈爱是右臂，等等；智慧（חכמה，Chochmah）是脑，理解（בינה，Binah）是心”，等等。
为预备回答，阿尔特雷贝转而引用《以利亚胡开篇》（Patach Eliyahu），这是《Tikkunei Zohar》（תיקוני זהר）引言中的著名篇章；《Tikkunei Zohar》是《Zohar》的相关著作，而《Zohar》是卡巴拉的奠基之书。这篇章以先知以利亚胡（אליהו）所说的话开篇。文中描述 ה׳发出十项“修正”，即十个流溢属性，并将它们对应到身体的肢体：慈爱是右臂，智慧是脑，理解是心。
本段提出这篇maamar的首个问题：与各流溢属性相联系的诸名称中，为什么ה׳甚至标示荣美的器皿？随后，文章引入《以利亚胡开篇》的段落，为后文的回答作铺垫。
在《Torah Ohr》Bo篇（论“就在这一天”）中，阿尔特雷贝解释说，不可擦除的名称是Atzilus（אצילות）中各流溢属性的器皿：名称אל在慈爱的器皿中，אלקים在克制的器皿中，Ado-nai在王权的器皿中；而ה׳，是披在这一切器皿中的无限者（אין סוף，Ein Sof）之光，这正是ה׳与其他名称并列的原因。柴马赫·采德克（הצמח צדק）在《Or HaTorah》（אור התורה）Shemos篇中指出，ה׳被称为“独一无二的名称”，因为它属于单纯之光的层面；然而，在这里，它却显现为荣美的器皿。
出处
- 1בכתבי האריז״ל ובפרדס · ע״ח שמ״ה פ״ג. ראה לקו״ת ויקרא הוספות נא, ג.
- 2ז׳ שמות שאינן נמחקין · ראה בלקו״ש חכ״א ע׳ 195 הערה 60.
- 3ז׳ שמות שאינן נמחקין · Shevuot 35a:27
- 4ובתפארת אפי׳ בהכלי מאיר שם הוי״ה · ראה ד״ה ויאמר אלקים יהי רקיע — תרס״ה ע׳ מח.
- 5ועמ״ש בפ׳ בא · לקמן ס, א. ובמ״מ לשם.
- 6בעצם היום הזה · Exodus 12:41
- 7מפני מה בתפארת הוא הכלי ג״כ מבחי׳ שם הוי״ה · ראה לקמן י, ד. ראה באוה״ת פ׳ שמות כרך א ע׳ קו שכתב ”אין לתמוה . . נתבאר דשם הוי׳ נקרא שם המיוחד להיותו בבחי׳ האור שהוא פשוט כו׳ והרי כשהוא בבחי׳ כלי הת״ת” ע״ש בארוכה. בלקו״ת שה״ש כ, ד מציין לכאן.
- 8במאמר דפתח אליהו · ת״ז בהקדמה.
- 9פתח אליהו אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין וקרינן להון עשר ספירן. חסד דרועא ימינא כו׳ חכמה מוחא בינה לבא · Tikkunei Zohar 17a:11–12
“你是智慧的，却不是以一种可知的智慧” ¶3–5
3וכל ספירה אית לה שם ידיעא כו׳ ואנת לית לך שם ידיעא אנת הוא חכים ולא בחכמה ידיעא אנת הוא מבין ולא בבינה ידיעא.1
“每个流溢属性（ספירה，Sefirah）都有一个已知的名称，等等；但祢没有已知的名称。祢是智慧的，却不是凭借一种已知的智慧；祢是理解的，却不是凭借一种已知的理解。”
《פתח אליהו》（Patach Eliyahu）接着说：每个ספירה都有一个“已知的名称”——一个确定而明确的身份——但 ה׳本身没有。祂是智慧的，却不是凭借任何我们能够界定的智慧；祂是理解的，却不是凭借任何我们能够界定的理解。
דהנה תחלה הזכיר חו״ב [חכמה ובינה] חכמה מוחא ובינה לבא ומהו שאמר אח״כ אנת הוא חכים דאין ר״ל [רוצה לומר] אנת הוא חכים שמתלבש באותו בחי׳ חכמה שהזכיר תחלה שהוא מהע״ס [מהעשר ספירות].
因为起初它提到智慧（חכמה，Chochmah）与理解（בינה，Binah）——“智慧是脑，理解是心”——那么后来所说的“祢是智慧的”是什么意思呢？这并不是说“祢是智慧的”，意即祂披着它起初所提到的那个חכמה层面；那个层面是十种流溢属性（ספירות，Sefiros）之一。
这里的难点在于：这段话刚刚称智慧为“脑”、称理解为“心”。因此，“祢是智慧的”不能是指 ה׳披着那个作为十种流溢属性之一的智慧层面，否则就只是重复前面所说的内容。
דמדקאמר וכל ספירה אית לה שם ידיעא ואנת לית לך שם ידיעא אנת הוא חכים. זה מורה דפי׳ אנת הוא חכים הוא ג״כ בבחי׳ דלית לך שם ידיעא.
因为它说：“每个ספירה都有一个已知的名称，但祢没有已知的名称；祢是智慧的。”这表明，“祢是智慧的”也应当理解为处于“祢没有已知的名称”这一意义之中。
上下文足以证明这一点：“祢是智慧的”紧接在“祢没有已知的名称”之后。因此， ה׳的“智慧”本身必定超越任何明确界定的名称——这智慧并非已知的ספירות之一。
阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）细读《פתח אליהו》，指出“祢是智慧的，却不是凭借一种已知的智慧”所指的是 ה׳之中一种超越חכמה这一ספירה、没有明确名称的智慧层面。
出处
- 1וכל ספירה אית לה שם ידיעא כו׳ ואנת לית לך שם ידיעא אנת הוא חכים ולא בחכמה ידיעא אנת הוא מבין ולא בבינה ידיעא · Tikkunei Zohar 17a:5–8
4ואלו בהתלבשות אור א״ס ב״ה בע״ס [בעשר ספירות] דאצי׳ אזי נקרא הוא ית׳ בשם לפי הספי׳ [הספירה / הספירות] שמתלבש בה
如今，当无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），愿祂受称颂，披覆于流溢界（אצילות，Atzilus）的十个流溢属性（ספירות，Sefiros）之中时，祂便依照其所披覆的流溢属性（ספירה，Sefirah）而得名，
当无限之光披覆于最高世界流溢界的各流溢属性中时，ה׳便以相应属性所属的名称为称——正如前文所列的七个名称。
כמ״ש בפרדס שער השמות12 באריכות וכנ״ל שם אל בחסד כו׳. וא״כ איך יתכן בחי׳ אנת הוא חכים וגם לית לך שם ידיעא.3
正如《Pardes Rimonim》（פרדס רמונים）“名称之门”中所详述的，并如前文[所述]：慈爱（חסד，Chesed）属性中的名称 אל（Kel）等等。若是如此，怎能说“祢是智慧者”，同时又说“祢没有可知的名称”呢？
《Pardes Rimonim》的“名称之门”中对此有详述。因此问题更加尖锐：如果称ה׳为“智慧者”意味着祂处于某个流溢属性之中，那么祂便会有一个可知的名称——《Tikkunei Zohar》（תיקוני זהר）怎么能既说“祢是智慧者”，又说“祢没有可知的名称”呢？
אלא הפי׳ דמתחלה אמר אנת הוא חד ולא בחושבן ואע״ג [ואף על גב] דאפיקת עשר תקונין4 שהם ע״ס [עשר ספירות] דתקון דאצי׳ אשר כל ספירה היא בחינה מיוחדת מזולתה חכמה חסד כו׳
其实，意思是：开头先说“祢是一，却不在数目之列”；尽管祢“显发了十个 תיקונין（tikkunim）”，即流溢界中 תיקון（Tikkun，整饬）的十个流溢属性，其中每个属性都是有别于其他属性的一个层面——智慧（חכמה，Chochmah）、חסד等等——
答案从这段话的开头说起：“祢是一，却不在数目之列”： ה׳的独一，不是计数中的“一”。然而，祂显发了十个彼此不同的流溢属性，也就是流溢界中 תיקון（Tikkun）的十个流溢属性，每一个都与其他属性迥然有别。
וא״כ הוה ס״ד שגם בהעצמות יש ח״ו [חס ושלום] ג״כ בחינות מיוחדות חכמה חסד כו׳ לזה אומר שאינו כן כי בחי׳ אנת הוא חכים הוא ולא בחכמה ידיעא.
那么，人便可能误以为，本体中也有——愿 ה׳ 禁止此事——彼此不同的层面，如智慧、慈爱等等。对此，文中说明并非如此；“祢是智慧者”这一层面，乃是“却不是凭一种可知的智慧”。
人可能会以为，既然各流溢属性彼此不同，ה׳的本体中也有各自分开的部分——这里有智慧，那里有慈爱。以利亚（אליהו）排除了这种看法：本体中虽有“智慧”，却不是一种有明确界定、可与其余部分分开的可知智慧。
ר״ל [רוצה לומר] כי חכמה דאצי׳ נק׳ חכמה ידיעא אע״פ [אף על פי] שהיא ג״כ באמת למעלה מעלה ממהות חכמה דבי״ע מ״מ כיון
也就是说，流溢界的智慧（חכמה）被称为“可知的智慧”。虽然它实际上也远远高于创造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）和行动界（עשיה，Asiyah）中智慧的本质，然而，既然
流溢界的智慧被称为“可知的智慧”。它远远高于下层三个世界——创造界、形成界和行动界——中的智慧；然而，下一部分将解释，为何即便如此，它仍被称为“可知的”。
שהיא מקור ושרש להן נקראת חכמה ידיעא והיינו ששם הוא בחי׳ כלים ממש חכמה יש לה כלי בפ״ע [בפני עצמו] בינה בפ״ע [בפני עצמו].
它是它们的源头和根源，所以被称为“可知的智慧”。也就是说，在那里，确有实在的器皿：智慧有自己的器皿，理解（בינה，Binah）也有自己的器皿。
因为它是下层世界中智慧的源头，又因为在流溢界确有彼此分开的器皿——智慧有自己的器皿，理解也有自己的器皿——所以流溢界的智慧算是一种有明确界定的“可知”智慧。
这一段解决了表面上的矛盾：“祢没有可知的名称”说的是ה׳的本体，其中没有彼此分开的属性；而“可知的智慧”指流溢界中的智慧，它是一个有自身器皿的独立流溢属性。
在米特勒雷贝（אדמו״ר האמצעי）记录的这篇 maamar（מאמר，论述）中（Maamarei Admur HaZaken），阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）借助“十个隐藏的流溢属性”（ספירות）来解释这一点；本文第6段将引入这一概念。
出处
- 1כמ״ש בפרדס שער השמות · ש״כ.
- 2כמ״ש בפרדס שער השמות · Pardes Rimmonim 20:1–4
- 3איך יתכן בחי׳ אנת הוא חכים וגם לית לך שם ידיעא · במאמרי אדה״ז פרשיות שם ע׳ סד מבאר זה בענין ע״ס הגנוזות. וראה בלקו״ש חי״ט ע׳ 419 בשולי הגליון. בלקו״ת שה״ש ד, ג מציין לכאן.
- 4אנת הוא חד ולא בחושבן ואע״ג דאפיקת עשר תקונין · Tikkunei Zohar 17a:9–11
5וזהו דייקא בע״ס [בעשר ספירות] דאצילו׳ [דאצילות]. אבל מה דאנת הוא חכים הוא לא בחכמה ידיעא כלל עד שהתהוות חכמה דאצי׳ מבחי׳ אנת הוא חכים הוא
而这特指流溢界（אצילות，Atzilus）的十个流溢属性（ספירות，Sefiros）。但所谓[经文说]“你是智慧的”，完全不是一种可知的智慧——以至于来自“你是智慧的”这一层面的אצילות之חכמה，其产生乃是
“可知的”流溢属性属于אצילות。“你是智慧的”所指的智慧完全不是一种可知的智慧，两者之间的差距是绝对的：אצילות的חכמה从它而有，就如同有从无而生。
ע״ד התהוות יש מאין ולא בחי׳ עילה ועלול כלל ולא ע״ד התהוות חכמה דבי״ע מחכמה דאצי׳ שזה נק׳ ג״כ השתלשלות שלכך נק׳ חכמה דאצי׳ חכמה ידיעא ואיך היא ידיעא
以有从无而生（יש מאין，yesh me’ayin）的方式，而完全不是[以因果关系的方式]；它也不像创造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）和行动界（עשיה，Asiyah）的חכמה从אצילות的חכמה而有；后者也称为逐级下降的世界链条（השתלשלות，hishtalshelus）。因此，אצילות的חכמה被称为“可知的智慧”。那么，它如何是“可知的”呢？
这里对比了两种产生方式。有从无而生（יש מאין，yesh me’ayin），意指结果与其来源毫无相似之处；因果关系则是指结果只是其原因的较低层面。下界的智慧以第二种方式从אצילות的חכמה而来，因此属于逐级下降的世界链条（השתלשלות，hishtalshelus）的一部分。
אלא שלפי שחכמה דבי״ע נתהווה ממנה ע״י השתלשלו׳ [השתלשלות] והיא גלויה וידועה לכך גם החכמה דאצי׳ נק׳ חכמה ידיעא.1
只是因为创造界、形成界和行动界的חכמה经由השתלשלות从它而有，而且它显明、可知，所以אצילות的חכמה也被称为“可知的智慧”。
这解释了“可知”这一名称：下界的智慧逐级从אצילות的חכמה而来，因而显明而可知。既然从它而下降的事物是可知的，它的源头——אצילות的חכמה——也被称为“可知的”。
本段区分了两种关系：从“你是智慧的”到אצילות的חכמה，是不可跨越的跃迁，如同有从无而生；从אצילות到下界，则是连续的下降，如同因果相承。本段并解释了为何אצילות的חכמה被称为“可知的”。
在《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）的Behar篇中，阿德莫尔·哈扎肯（אדמו״ר הזקן）用一个相似的例子说明：书写的讲授内容中的字母，与它们所承载的领悟不可相比；对于不能理解的人而言，这领悟仍完全隐而不显，只有一丝痕迹传达到他那里。
出处
- 1לכך גם החכמה דאצי׳ נק׳ חכמה ידיעא · ע׳ בלקו״ת פ׳ בהר מג, ג [כ]. בלק״ת נשא כב, ד מציין לכאן.
隐藏的流溢属性、捆缚态与灵魂的比喻 ¶6–9
6וכמו ע״ד שנק׳ אדם דאצי׳ אדם דעשייה. משא״כ בחי׳ אנת הוא חכים הוא לא בחכמה ידיעא וזהו הנק׳ בלשון הפרדס עשר ספירות הגנוזות1 במאצילן שע״ז אמר אנת הוא חכים כו׳.
这就如同流溢界（אצילות，Atzilus）的人形整体（אדם，Adam）被称为行动界（עשיה，Asiyah）的人形整体一样。然而，“你是智慧的”这一层面，并不是指某种已知的智慧；这就是《Pardes》（פרדס רמונים）所称的“隐藏在其流出源中的十种流溢属性（ספירות，Sefiros）”，对此所说的正是：“你是智慧的”，等等。
“Adam”（אדם，Adam）是卡巴拉中对一个世界完整的十流溢属性结构的称呼。即使与下方相比，流溢界的Adam极其崇高；但与其上方相比，它仍如同最低的行动界。“你是智慧的”中的智慧，正是《Pardes》所称的“隐藏在其流出源中的十种流溢属性”；它们是在 ה׳ 自身之内的流溢属性之根。
וענין זה עולה בקנה אחד עם מ״ש בע״ח [בעץ חיים] שיש עקודים נקודים וברודים והיינו שבעקודים כל הע״ס [העשר ספירות] הם עקודים בכלי א׳ ואין שם שום
这与《Etz Chaim》（עץ חיים）所写的完全一致：存在束缚合一态（עקודים，Akudim）、点态（נקודים，Nekudim）和相互连结态（ברודים，Berudim）。也就是说，在束缚合一态中，全部十种流溢属性都束缚于一个器皿之内，而且其中完全没有任何
阿里扎尔（האריז״ל）的《Etz Chaim》讲述流溢属性的三个早期阶段：束缚合一态（“被束缚在一起”）、点态（“点”）和相互连结态（“彼此关联”）。这些名称取自《妥拉》描述雅各（יעקב，Yaakov）羊群时所用的词：“有条纹的、有斑点的和有斑纹的”（第12段）。在束缚合一态中，十种流溢属性都处于同一个器皿之中，彼此之间毫无分化。
התחלקות כלל לע״ס [לעשר ספירות]2 ובנקודים הוא שנחלקו לעשר נקודות וברודים הוא עולם התקון בחי׳ פרצופים כו׳ וז״ש [וזהו שכתוב] אליהו אנת הוא דאפיקת עשר תקונין שהם ע״ס [עשר ספירות] דברודים.
分化为十种流溢属性；在点态中，它们分化为十个点；相互连结态则是匡正界（תיקון，Tikkun），即配置形态（פרצופים，partzufim）这一层面，等等。这就是以利亚（אליהו，Eliyahu）所说的：“你是那位发出十种修正（תקונין，tikkunim）者”；这指的就是相互连结态中的十种流溢属性。
在点态中，流溢属性分离成十个彼此孤立的点（本篇稍后将说明，这就是混沌界（Tohu））。在匡正界中，它们形成配置形态——每一种流溢属性都包含其他属性的完整结构。以利亚所说的“十种修正”，指的就是相互连结态中的这些流溢属性。
אמנם שרשם ומקורם שהם בחי׳ עקודים הרי הם בכלי א׳ ממש כל הבחי׳ חו״ב [חכמה ובינה] כו׳ והיינו לפי שהם למעלה מעלה ממהות בחי׳ חכמה ובינה הידועים דאצילות
然而，它们的根源和源头——也就是束缚合一态这一层面——确实是所有层面都处于同一个器皿之中，包括智慧（חכמה，Chochmah）与理解（בינה，Binah），等等。这是因为它们远远高于流溢界中已知的智慧与理解这些层面的本质。
它们的源头是束缚合一态；在那里，智慧、理解以及其余层面确实都处于同一个器皿之中。之所以能够如此，是因为这一层面远远高于流溢界中有明确界定的智慧与理解。
(והתהוות חכמה ובינה דאצילות הוא יש מאין היינו ע״י צמצום א״ק [אדם קדמון] וצמצום הדיקנא3 עד דאו״א [דאבא ואימא] יונקים רק מבחי׳ שערות כו׳ משא״כ מאצי׳ לבריאה אינו רק ע״י פרסא שאינו מערך הצמצומים אלו שבין א״ק [אדם קדמון] לאצילות ולכן נק׳4 השתלשלות)
（流溢界的智慧与理解之所以成为有，是由无而有；也就是说，这是通过原初之人（א״ק，Adam Kadmon）的收缩（צמצום，tzimtzum）以及胡须的收缩而实现的，直至父与母（אבא ואמא，Abba v'Imma）仅从毛发这一层面汲取滋养，等等；而从流溢界到创造界，则只经过一道分隔幕（פרסא，parsa），这与原初之人与流溢界之间的那些收缩并非同一等级，因此称为逐级下降的世界链条（השתלשלות，hishtalshelus）。）
括号中的补充说明：原初之人（流溢界之上的原初层面）与流溢界之间，存在着剧烈的收缩——原初之人的收缩，以及“胡须”的收缩——以致父与母（流溢界的智慧与理解）只能通过“毛发”接受滋养。卡巴拉将流溢界之上的层面描绘成一个有头有胡须的形象；一根毛发只带有头部生命力的微弱痕迹，因此经由“毛发”接受滋养，意味着从无到有的跃迁。流溢界与创造界之间则只有一道分隔幕，并没有那种等级的收缩，因此这两者之间的传递是连续下降的链条。
ולכן נקראים בשם ע״ס [עשר ספירות] הגנוזות. ויובן עד״מ כי הנה כחות הנפש5 המתלבשים באברי הגוף הרי הם מתחלקים כל כח מהות בפ״ע [בפני עצמו] ובאבר מיוחד בפ״ע [בפני עצמו].
因此，它们被称为“隐藏的十种流溢属性”。借一个比喻便可以理解：灵魂的各种力量包裹在身体的肢体之中时，彼此是分开的；每一种力量都是各自独立的实体，并各自存在于特定的肢体之中。
因此，它们被称为“隐藏的”。为了说明这一点，阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）转而以人的灵魂为喻：灵魂的各种力量一旦包裹在身体之中，便彼此分开，各自通过自己的器官发挥作用。
כח הראיה בעין וכח השמיעה באוזן וכח המעשה בידים. וכן בכחות עליונים מהן כח השכל במוח וכח המדות בלב.
视觉的力量在眼睛里，听觉的力量在耳朵里，行动的力量在双手里。较高的力量也同样如此：理智的力量在脑中，情感属性（מדות，middos）在心中。
视觉通过眼睛发挥作用，听觉通过耳朵，行动通过双手；较高的力量也一样——认知在脑中，情感在心中。在身体之中，每一种力量都各自分明，并有自己的所在。
本段将“你是智慧的”与隐藏的十种流溢属性联系起来，并以阿里扎尔所说的束缚合一态、点态和相互连结态加以说明；解释了为何进入流溢界是“由无而有”，而其下方的下降则是逐级相承的链条；最后开始以灵魂的力量作比喻。
在《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）《Bechukosai》中，阿尔特雷贝指出，盖昂（Geonim）所说的“隐藏的十种流溢属性”，对应于阿里扎尔术语中的 עתיק（Atik）与אריך אנפין（Arich Anpin）的十种流溢属性——也就是冠冕（כתר，Keser）这一层面，它高于流溢界的所有流溢属性。采马赫·采德克（הצמח צדק）在《Or HaTorah》（אור התורה）中指出，《Pardes》的观点是，隐藏的流溢属性乃是器皿的根源。
出处
- 1בלשון הפרדס עשר ספירות הגנוזות · נתבאר בלקו״ת בחקותי מו, ג. ובארוכה ספר הערכים-חב״ד כרך ג ע׳ רכז ואילך. אוה״ת ענינים ע׳ קא ואילך. שם ע׳ קע מבאר שיטת הפרדס שענין ע״ס הגנוזות הם שרשי הכלים. וראה שם ע׳ של ואילך. באוה״ת סידור ע׳ קנה מציין לכאן.
- 2ואין שם שום התחלקות כלל לע״ס · נתבאר בארוכה באוה״ת בשלח ע׳ שצד ואילך. בד״ה כל הנהנה תרנ״ב ע׳ ק ואילך. אוה״ת ענינים ע׳ שיב. סה״מ תרל״ג כרך א ע׳ שטז. בלקו״ת אמור לח, א מציין לכאן.
- 3היינו ע״י צמצום א״ק וצמצום הדיקנא · ראה תניא שער היחוד והאמונה פ״ט בהגהה. שרש מצות התפלה פרק לט (רלז, א).
- 4ולכן נק׳ בשם ע״ס הגנוזות · במאמרי אדה״ז — פרשיות ע׳ סד ”דלכאורה דבר זה כפלא יחשב דאם הן גנוזות בהעלם העצמות ממש א״כ איך ימצאו במספר ע״ס דוקא הלא אור העצמות הוא אור פשוט בתכלית למעלה מבחי׳ התחלקות לגמרי. ראה תורת חיים כאן סט, א דמבאר הקושיא יותר ”דאיך ימצא המספר שהוא הגבול מלמעלה מן המספר ובלתי בע״ג” ע״ש בארוכה.
- 5ויובן עד״מ כי הנה כחות הנפש · נתבאר בארוכה בתו״ח שמות לז, ב (צילום כת״י הר״ש סופר). בדרך מצותיך עו, ב. ובאוה״ת שמות כרך ז ע׳ ב׳תצא ואילך. אוה״ת ענינים ע׳ רסט. שכח. המשל מכחות הנפש — ראה לקמן יג, ג ובארוכה בד״ה הגהות לפתח אליהו — תרנ״ח. בלקו״ת שה״ש ד, ב מציין לכאן: מהות הנפש שכל ומדות כו׳ (ר״ל שהוא מקור השכל והמדות כמ״ש בביאור ע״פ ולא תשבית מלח ובד״ה הן עם אחד ובד״ה פתח אלי׳).
7והנה כל כחות אלו נמשכים ומתפשטים מן הנפש האחת שהיא עצם1 א׳ וא״כ החילוקי כחות הנ״ל כשהיו עדיין כלולים בהנפש ודאי היו כולם בהתכללות אחת ממש בלי שום התחלקות וכמו שהנפש היא עצם א׳.
如今，这一切力量都从那唯一的灵魂引出并展开；这个灵魂是一个单一的本质。既然如此，上文所说的各个不同力量，在仍包含于灵魂之中时，必定全都完全包含于同一体中，毫无任何分别，正如灵魂本身是一个单一的本质。
灵魂的一切力量都源自同一个灵魂，而灵魂本身是一个单一、纯粹的本质。因此，在这些力量被引入身体之前，当它们仍在灵魂之中时，必定完全融合在一起，毫无分隔。
这个比喻的核心在于：在身体中彼此分开的力量，在灵魂中却是一体的，因为灵魂本身是一体的。
策马赫·策德克（צמח צדק）在《Or HaTorah》（אור התורה）的 Inyanim 篇中补充说：否则，灵魂就会分成248个彼此不同的部分，如同身体的肢体；但这是不可能的，因为灵魂是一个单一的灵性本质。
出处
- 1שהיא עצם א׳ · באוה״ת ענינים ע׳ רסט ”שלפ״ז יהי׳ בההתחלקות לרמ״ח חלקים שונים כו׳ וזה אינו שהוא עצם א׳ רוחני”.
8ואיך הוא זה והלא אנו רואים ראיה ושמיעה הם שני בחינות שונות זו מזו אלא ודאי משום כשהיו בחי׳
这怎么可能呢？我们难道没有看见，视觉与听觉是彼此不同的两个层面吗？然而，原因必定在于：当
这是一个质疑：视觉与听觉显然是不同的事物。它们怎么会在灵魂中是“一个”呢？
כחות אלו בנפש הם בבחי׳ דקה ורוחני׳ יותר לאין שיעור מכשהם אח״כ בגוף החומרי עד ששם הם כולם מיוחדים כאלו הם רק דבר1 א׳ ממש.
这些能力在灵魂中时，处于一种比后来在物质身体中时精微、灵性高出无数倍的状态——以至于在那里，它们全都结合为一，仿佛确实只是同一事物。
答案是：这些能力在灵魂中以一种精微、灵性高出无数倍的形态存在，因此在那里它们真正结合为一。这将成为理解流溢属性（ספירות，Sefiros）的范例：它们在流溢界（אצילות，Atzilus）是十种不同的事物，但在其隐秘的根源中却是一体的。
本段回应了这一比喻显而易见的异议：视觉与听觉之间的差异，属于它们在身体中的形态；在灵魂更精微的状态中，它们是一体的。
出处
- 1ששם הם כולם מיוחדים כאלו הם רק דבר א׳ ממש · ראה באוה״ת שמות כרך ז ע׳ ב׳תצב. דרך מצותיך עז, א.
9ועד״ז יובן הנמשל שענין ע״ס [עשר ספירות] דאצי׳ שהם כל בחי׳ בכלי בפ״ע [בפני עצמו]1 חכמה בחי׳ בפ״ע [בפני עצמו] וחסד בפ״ע [בפני עצמו] כו׳
同理，便可明白与之相应的比拟：流溢界（אצילות，Atzilus）的十个流溢属性（ספירות，Sefiros），每一个都是处于自身独立器皿中的一个层面——智慧（חכמה，Chochmah）是一个独立层面，慈爱（חסד，Chesed）也是如此，等等。
现在将这个比拟应用于此处：流溢界中的流溢属性，就像灵魂的各种能力进入身体之后一样；每一种都各自有别，并有自己的器皿——这里是智慧，那里是慈爱。
אבל בשרשן בבחי׳ ע״ס [עשר ספירות] הגנוזות הם בעילוי יותר דק ונעלה לאין קץ עד ששם הם כולם רק דבר א׳ ממש וזהו שהן עקודים בכלי א׳ ממש.
但在它们的根源中，也就是隐秘的十个流溢属性这一层面，它们处于一种精微得多、崇高得无可比拟的状态；以至于在那里，它们全都确实只是同一件事物。这就是它们处于捆绑（עקודים，Akudim）状态[的含义]——[被束缚在一起]于确实同一个器皿中。
它们的根源——隐秘的十个流溢属性——如同灵魂本身之内的各种能力：极其精微而崇高，以至于它们只是同一体。这就是“עקודים”的意思——所有流溢属性都被束缚在一个器皿之中。
וזה שבאצי׳ חכמה וחסד הם שני דברים שונים זמ״ז [זה מזה] היינו לפי שחכמה דאצי׳ אינה בערך כלל מהות החכמה דעקודים וכנ״ל שהיא הנק׳ חכמה ידיעא.
而在流溢界中，智慧和慈爱之所以是彼此不同的两件事，是因为流溢界的智慧，与捆绑之智慧的本质根本无法相提并论；正如上文[所述]，它就是所谓“已知的智慧”。
那么，为什么智慧和慈爱在流溢界中是彼此分立的事物？因为流溢界的智慧与捆绑之智慧属于完全不同的存在层次，并非后者稍低一等的版本。因此，它被称为“已知的智慧”，而捆绑之智慧则不是。
灵魂的比拟现应用于此：流溢属性在流溢界中彼此分立，正如各种能力在身体器官中彼此分立；然而，在它们隐秘的捆绑根源中，它们却合而为一，正如各种能力在灵魂之内合而为一。
正如注释所指，在《Likkutei Torah（לקוטי תורה》Behar篇中，阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）称Akudim为“形成界（יצירה，Yetzirah）的亚当”：在那里，十个流溢属性束缚于一个器皿中，尚未彼此分开。更高一层的Adam Kadmon，则被他称为“创造界（בריאה，Beriah）的亚当”，因为相对于流出者而言，即使它也是从无而有地产生的存在。
出处
- 1שו״ה ועד״ז — כל בחי׳ בכלי בפ״ע · ראה לקו״ת בהר מג, ד.
下降到点状态 ¶10
10והנה אח״כ נמשך בחי׳ עולם הנקודים ושם כל ספי׳ [ספירה / ספירות] בפ״ע [בפני עצמו] והן עשר נקודות. והיינו שכבר ירדו בירידה גדולה ממדרגת ע״ס [עשר ספירות] דעקודים שהן כולם דבר א׳ כנ״ל משא״כ בע״ס [בעשר ספירות] דנקודים וזהו כמו בחי׳ חכמה ידיעא כו׳.
现在，随后引出了点状界（עולם הנקודים，Nekudim）；在那里，每一项属性各自独立，成为十个点。这就是说，它们已经从缚结界（עקודים，Akudim）的十个流溢属性（ספירות，Sefiros）的层级大大下降了；正如上文所述，在缚结界中它们全是一体的，而点状界的十个流溢属性却不是如此；这就如同“已知的智慧”这一层面，等等。
在缚结界之后，出现了点状界；在那里，每一项流溢属性都独自成为一个分立的点。这是从缚结界的一体状态大幅下降；点状界的流溢属性如今有了明确界定、彼此分立，仿佛“已知的智慧”。
(והרי מובן גודל הצמצום והירידה כי מלבד זה שבעקודים וע״ס [ועשר ספירות] הגנוזות היו בעילוי רב יותר עד שנק׳ חכים ולא בחכמה ידיעא כנ״ל.
（由此可知，这种收缩与下降是何等巨大：因为除了缚结界和隐藏的十个流溢属性处于高得多的层级，以至于称为“有智慧，却不是以一种已知的智慧”，如上文所述，
这一长段括号内的补充说明，解释了从缚结界下降到点状界的程度何其巨大。这里先指出第一项差别：在缚结界，智慧高超到被称为“有智慧，却不是以一种已知的智慧”。
הרי עוד זאת כי התם כיון שכולן בכלי א׳ ואין בהם שום התחלקות א״כ בהמשכת בחי׳ חכמה עד״מ הרי יש בזה כל הע״ס [העשר ספירות] הגנוזות יחד ולא בחי׳ חכמה בפ״ע [בפני עצמו] כיון דהתם אין חכמה בחי׳ בפ״ע [בפני עצמו] כלל לבדה.
此外还有这一点：既然在那里它们全都处于同一个器皿中，彼此毫无分别，那么，例如在引出智慧这一层面时，其中便同时包含了全部隐藏的十个流溢属性，而不是智慧这一层面独自显现；因为在那里，智慧根本不是一个独自存在的层面。
第二项差别是：由于在缚结界一切都处于同一个器皿中，从那里引出的所谓“智慧”，实际上同时包含全部十个隐藏的流溢属性。在那里并不存在独自的智慧这一回事。
כ״א כל הע״ס [העשר ספירות] הגנוזות הם דבר1 א׳ ממש. א״כ אין שייך כלל לומר המשכת חכמה בפ״ע [בפני עצמו] כ״א המשכת דבר הנק׳ ע״ס [עשר ספירות] הגנוזות כו׳ יחד.
恰恰相反，全部隐藏的十个流溢属性实在是一体的。既然如此，根本不能说是单独引出智慧，只能说是共同引出那个被称为隐藏的十个流溢属性的整体，等等。
因此，在缚结界甚至不能说单独引出了智慧；所引出的，是那个称为隐藏的十个流溢属性的一体整体。
משא״כ בבחי׳ ע״ס [עשר ספירות] דנקודים נתצמצם להיות חכמה נמשכת בחי׳ א׳ לבדה ממש וכן חסד כו׳.
而点状界的十个流溢属性则不同：在那里，光受到收缩，使智慧确实作为一个独立的层面单独引出，慈爱（חסד，Chesed）等等也是如此。
在点状界，光受到收缩，因此智慧作为一个独立层面引出，慈爱也单独引出，依此类推。整体由此分解为各个部分。
והרי מובן שאין ערוך כלל בחי׳ חכמה כשהיא בפ״ע [בפני עצמו] לבחי׳ הכוללת כל הע״ס [העשר ספירות] יחד ממש וכמו שאין ערוך אות אחת הנפרדת מתיבת למשפחותיכם234 עד״מ לגבי התיבה כולה כשהיו כל האותיות יחד.
由此可知，单独存在的智慧这一层面，与确实同时包含全部十个流溢属性的层面，完全不可相提并论；这正如一个字母从“按你们的家族”（למשפחותיכם，lemishpechoseichem）这个词中分离出来，便无法与所有字母仍合在一起时的整个词相提并论。
单独存在的一项属性，不能与同时包含全部十项属性的整体相比。阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן，the Alter Rebbe）举《托拉》中的长词 lemishpechoseichem 为例：从中抽出一个字母，与整个词相比微不足道；只有全部字母合在一起，才构成这个词的意义。
מלבד מה שבחי׳ החכמה זו כשהיא בפ״ע [בפני עצמו] נק׳ חכמה ידיעא משא״כ החכמה דע״ס [דעשר ספירות] דעקודים נק׳ חכים ולא בחכמה ידיעא. וגם ע״ז שייך אנת הוא חד ולא בחושבן כיון שאין שם בחי׳ התחלקות עשר ספירות כנ״ל.
除此之外，这一智慧层面在独自存在时称为“已知的智慧”；而缚结界的十个流溢属性中的智慧，则称为“有智慧，却不是以一种已知的智慧”。而且，对此也适用“你是一，却不在数目之中”这句话，因为如上文所述，在那里并没有分为十个流溢属性。
此外，单独存在的智慧称为“已知的智慧”，而缚结界十个流溢属性中的智慧则称为“有智慧，却不是以一种已知的智慧”。由于那里没有十个属性彼此分立，所以缚结界也可称为“一，却不在数目之中”。
ומ״מ אור א״ס ב״ה עצמו הוא למעלה מעלה מבחי׳ עקודים כי גם עקודים נק׳ אדם דבריאה לגבי א״ס ב״ה ועמ״ש ע״פ את שבתותי תשמרו56 בענין שבת תתאה ושבת עלאה).
然而，无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）本身远远高于缚结界这一层面；因为相对于无限者（אין סוף，Ein Sof）而言，就连缚结界也被称为创造界（בריאה，Beriah）之 אדם（אדם，Adam）。又请参阅关于“你们要守我的安息日”这节经文中下层安息日（שבת תתאה，Shabbos tata'ah）与上层安息日（שבת עלאה，Shabbos ila'ah）的论述。）
尽管如此，缚结界并非 ה׳的本质：相对于无限者而言，就连缚结界也只不过是“创造界之 אדם”，仿佛受造之物。阿尔特雷贝在《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）Behar 2:28–29 关于“你们要守我的安息日”的 maamar 中，对此有所论述；那里把“安息日”的复数形式解释为两个安息日：下层安息日，是智慧层面上“有”归于“无”的消融；上层安息日，则是在智慧之上的真正消融。
ועד״ז ההפרש בין הארת הקו להרשימו7 שנשאר אחר הצמצום ומקום פנוי. דהנה הארת הקו מאיר בכל עולם לפי ערכו8 אך הרשימו היא בחי׳ הכוללת לכל העולמות.9
同样，光之线（קו，kav）的照耀与收缩（צמצום，tzimtzum）之后、在空出的空间中仍然留下的印痕（רשימו，reshimu）之间[存在]区别。因为光之线的照耀在每个世界中都按其相应的尺度发光；而印痕则是涵盖一切世界的层面。
另有一对卡巴拉概念也呈现出同样的模式。第一次收缩（צמצום，tzimtzum）之后，无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）退去，留下一个“空出的空间”；一道纤细的光线——קו——又被引入其中，而已退去之光的一道痕迹——רשימו——则留存下来。光之线照入每个世界时，都依照那个世界所能承受的程度，如彼此分立的流溢属性（ספירות，Sefiros）；印痕则是涵盖一切世界的一个总体层面，如Akudim。
(וצ״ע [וצריך עיון] דמבואר בכמה מקומות דהקו גבוה הרבה מהרשימו וע׳ באגה״ק [באגרת הקודש] מאמר איהו וחיוהי10 הארת הקו והארה דהארה והארה דהארה דהארה11 כו׳):
（此处尚待进一步考察，因为若干处都解释说，קו远高于רשימו。另参见《Iggeres HaKodesh（אגרת הקודש）》中题为《祂与祂的生命力》的论述：קו的照耀，以及一道照耀中的微光、一道微光中的微光，等等。）
Alter Rebbe指出了一个疑难：许多地方都说，קו远高于רשימו；《Tanya（תניא）》中的《Iggeres HaKodesh》也谈到光之线的照耀，以及其下方层层递减、愈来愈微弱的“微光中的微光”。那么，怎能将רשימו与那个更高、涵盖一切的层面相提并论呢？他将这个问题留待进一步考察。
本段描述了从缚结界到点状界的下降：流溢属性在那里首次彼此分立；随后说明，单独的一项属性与未分化的整体不可相提并论；最后指出，即使是缚结界，也远低于无限之光。本段以光之线（קו，kav）与印痕（רשימו，reshimu）之间的一个平行关系作结，但将问题留待进一步探讨。
关于光之线与印痕之间的难题，柴马赫·策德克（הצמח צדק，the Tzemach Tzedek）在《Or HaTorah》（אור התורה）中提出：就显现而言，光之线或许更高，因为它使显现进入流溢界（אצילות，Atzilus）及其以上，而且它的根源在收缩（צמצום，tzimtzum）之前的无限之光中。然而，印痕是收缩完全没有触及的光。他还指出，Mikdash Melech（מקדש מלך）将印痕认定为原初之光（אור הקדמון，Or HaKadmon）。
出处
- 1כ״א כל הע״ס הגנוזות הם דבר א׳ ממש · באוה״ת ענינים ע׳ רפב ואילך מבאר שיטת האריז״ל בעקודים איך הם נקראים ע״ס. וראה שם בעמוד רפד מה שמעתיק מהנחות הר״פ ע׳ קסט. וראה גם במאמרי אדה״ז פרשיות פ׳ נח ע׳ סו. וע׳ סז. באוה״ת ענינים ע׳ רפה וכנראה שמציין לד״ה זה, שכאן מבאר דע״ס הגנוזות לא שייך בא״ס רק הן בעקודים וכן מבואר בכמה דרושים, ושם מציין להנחות הר״פ הנ״ל דשם משמע דאפי׳ באור א״ס הבלתי מוגבל שלמעלה מהקו שייך ספירות ע״ש.
- 2מתיבת למשפחותיכם · Menachot 30a
- 3למשפחותיכם · Exodus 12:21
- 4למשפחותיכם · Numbers 33:54
- 5ועמ״ש ע״פ את שבתותי תשמרו · ראה לקו״ת בהר מג, ב.
- 6את שבתותי תשמרו · Leviticus 26:2
- 7שו״ה בענין — ועד״ז ההפרש בין הארת הקו להרשימו · מובא באוה״ת כי תצא ע׳ תתקכד.
- 8הארת הקו מאיר בכל עולם לפי ערכו · ראה באוה״ת בשלח ע׳ תצה. ובביאוה״ז לכ״ק הצ״צ כרך א ע׳ פח ואילך בענין המשכה שע״י הקו.
- 9בחי׳ הכוללת לכל העולמות · באוה״ת פ׳ כי תצא ע׳ תתקכד מציין ע״ז כ״ק אדמו״ר הצ״צ ”ועי׳ במק״מ שהרשימו הו״ע האור הקדמון” ע״ש בארוכה. ובמאמרי אדמו״ר הזקן תקס״ח ע׳ שכח.
- 10וע׳ באגה״ק מאמר איהו וחיוהי · Tanya, Iggeres HaKodesh 20:22
- 11שו״ה וצ״ע . . דהארה דהארה · ראה ביאור ע״ז באוה״ת פ׳ נח (מלקו״ת לג׳ פרשיות) תתשצד, א. ובדף תתרסח, ב מתרץ וז״ל: ”ואולי י״ל שבענין הגילוי הקו גבוה יותר שע״י הארת הקו נמשך הגילוי באצי׳ ובלמעלה מהאצי׳, וגם כי שורש ענין בקיעת הקו הוא באוא״ס שלמעלה מהצמצום שהוא בוקע להיות נמשך בחי׳ צמצום הקו כו׳, אמנם הרשימו היא בלתי צמצום כלל, שהרי מה שנתצמצם עד שלא נשאר רק רשימו . . נסתלק לצדדי׳ . . ומה שנשאר בבחי׳ הרשימו ה״ז אור שלא נגע בו הצמצום כלל” ע״ש עוד פי׳. ובכרך ז תתשצד, א כתב שכן דעת המק״מ בפ׳ בראשית בביאור בריש הורמנותא. וכן מציין לזה בד״ה קן ציפור אוה״ת כי תצא ע׳ תתקכד. בענין הצ״ע ראה בספר שערי ענינים בדא״ח כרך ב שער החמישי סי׳ ח שמבאר בארוכה הצ״ע של הצ״צ, ומה שכתב כ״ק מהר״ש על ענין זה. וראה גם באוה״ת ענינים ע׳ קסו. ובארוכה בהמשך ר״ה תרס״א ע׳ קסו ואילך. המשך יונתי תר״מ פרק ו. תער״ב ח״ג ע׳ א׳רסט מציין להלקו״ת לג״פ.
混沌与修正； מ״ה 之名 ¶11
11והנה בעולם הנקודים12 הי׳ [היה] שבה״כ [שבירת הכלים] שזהו ענין עולם התהו והיינו לפי שהיו רק בבחי׳ נקודות כל3 א׳ בחי׳ בפ״ע [בפני עצמו] ואח״כ עולם הברודים הוא עולם התקון שנעשו בבחי׳ פרצופים שהוא להיות בחי׳ התכללות.
如今，在点状界（נקודים，Nekudim）中发生了器皿的破碎；这就是混沌界（תהו，Tohu）的情形。这是因为它们仅处于点的状态，每一层都各自独立。后来，斑点界（ברודים，Berudim）就是修正界（תקון，Tikkun）；在那里，它们成为构型（פרצופים，partzufim），也就是达到彼此包含的状态，
在< bdi lang="he">נקודים中，器皿破碎了；这就是< bdi lang="he">תהו界。它们破碎，是因为每个属性都像孤立的一点，无法与其他属性结合。在< bdi lang="he">ברודים（修正界）中，各属性成为< bdi lang="he">פרצופים，即彼此包含的完整构型。
שלא יהיה חכמה בפ״ע [בפני עצמו] כ״א תהיה כלולה ג״כ מכל הע״ס [העשר ספירות] ונק׳ פרצוף אבא וכן פרצוף ז״א4 שעיקרו בחי׳ המדות
使智慧（חכמה，Chochmah）不再孤立，而是也包含全部十个流溢属性（ספירות，Sefiros）；这称为父亲（אבא，Abba）的构型。同样，小面相（ז"א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）的构型，其本质是情感属性（מדות，middos）这一层面，
在修正界中，חכמה不再孤立：十个ספירות都包含在其中，由此成为 אבא这一构型。同样，ז"א这一情感构型也包含所有ספירות。
אך כולן היו כלולים יחד וגם המוחי׳ [המוחין] דאו״א [דאבא ואימא] מאירים בהם. וה״ז [והרי זה] מעלה יתירה מבבחי׳ נקודים שהי׳ [שהיה] רק כל בחי׳ בפ״ע [בפני עצמו] חסד לבדו וגבורה לבדו.
然而，它们全都彼此包含；父与母（אבא ואמא，Abba v'Imma）的认知机能（מוחין，mochin）也在其中发光。这比点状界的层面优越得多；在那里，每一层都只是独立存在：慈爱（חסד，Chesed）独自一项，克制（גבורה，Gevurah）独自一项。
在ז"א中，所有情感都彼此包含，父与母的认知机能也在其中发光。这比点状界高明得多；在那里，慈爱独自存在，克制也独自存在。
אבל בתקון יש בחי׳ התכללות והתחברות (כמו עד״מ חבור האותיות שנפרדו להיות מצטרפין יחד לתיבות ומ״מ אין זה כמו בחי׳ עקודים שהיו כולן דבר א׳ ממש עד שהיו רק בכלי א׳
但是在修正界中，存在彼此包含与结合（例如，原先分开的字母彼此结合，组成词语。不过，这并不像束合（עקודים，Akudim）的层面；在那里，它们实际上全都是同一事物，以至于只处在一个器皿中；
修正界中的彼此包含，就像分开的字母结合起来组成词语。但这并非束合界那种一体性；在束合界中，一切确实同为一体，处于同一个器皿中。
משא״כ בברודים שכל ספירה יש לה כלי בפ״ע [בפני עצמו] רק שמתכללים מכל הע״ס [העשר ספירות] וכו׳ ומ״מ ע״י התכללות זו מאיר בהן הארה עליונה מא״ס ב״ה כי אור א״ס ב״ה מאיר ונמשך דוקא במקום שיש חבור והתכללות.
而在斑点界中，每个流溢属性都有自己的器皿，只不过它们也包含全部十个流溢属性，等等。然而，借着这种彼此包含，一种来自无限者（אין סוף，Ein Sof；祂是蒙福的）的至高光照就在其中发光；因为无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof；祂是蒙福的）正是在存在结合与彼此包含之处发光并被引下。
在修正界中，每个属性保有自己的器皿，同时又包含其他所有属性。借着这种结合，一种来自אין סוף的更高光照在其中发光，因为אור אין סוף正是在存在结合与彼此包含之处发光。
וכמו למטה זכר ונקבה בראם ועי״ז ויברך אותם5 ע״י ההתכללות כו׳ וכמו בצירוף עשרה אומרים דבר שבקדושה דאכל בי עשרה שכינתא שריא6 משא״כ אם היו אלו העשרה כ״א [כל אחד / כל אחת] בפ״ע [בפני עצמו] כו׳).
下界也是如此：“祂造了男与女”，由此“又赐福给他们”——这是借着彼此包含，等等。同样，十人聚在一起，就能诵说神圣之言，因为“每逢十人，临在（שכינה，Shechinah）便驻于其间”——若这十人各自独立，则并非如此，等等。
这里有两个来自我们世界的例子：只有男女结合之后，ה׳才赐福给他们，正如经文所说：“祂造了男与女，并赐福给他们。”十位犹太人聚在一起，也能诵念必须有十人法定人数才能诵念的神圣祷文，因为临在驻于十人之中；若十个人各自独立，则并非如此。
וזהו ע״י שם מ״ה [שם מ״ה] המאיר בעולם התקון7 ששרשו למעלה מבחי׳ נקודים כי הוא שם מ״ה [שם מ״ה] דא״ק [דאדם קדמון]8 שהוא בחי׳ האור הכללי ע״ד הנ״ל בעקודים ע״כ ממנו נמשך התקון שיהיה נעשה ההתכללות בברודים
这乃是借着照耀修正界的Mah之名（שם מ״ה，Shem Mah）而实现的；它的根源高于点状界的层面，因为它是原初之人（אדם קדמון，Adam Kadmon）的Mah之名，属于上述束合界所说的总体之光。因此，修正便由此引出，使斑点界中产生彼此包含。
修正界中的彼此包含，是由Mah之名带来的——也就是展开书写的הוי׳（Havayah），其字母的数值合计为45，正是mah的数值。它根源于原初之人，高于点状界；如同束合界，它是总体而涵盖一切的光。这就是它能够使分立的属性结合起来的原因。
והיינו כי שם מ״ה [שם מ״ה] הוא בחי׳ בטול מלשון ונחנו מה9 וההתכללות נמשך מחמת הבטול לאור א״ס ב״ה. ולכן ע״י שם מ״ה [שם מ״ה] נעשה ג״כ ההתכללות בע״ס [בעשר ספירות] דתיקון כו׳:
也就是说，Mah之名属于自我消融（ביטול，bittul）的层面；它源自“我们算什么（מה，mah）呢？”这一说法。彼此包含之所以被引出，是因为在无限之光（祂是蒙福的）面前的自我消融。因此，借着Mah之名，修正界的十个流溢属性中也产生了彼此包含，等等。
Mah的意思是“什么”，正如Moshe与Aharon所说：“我们算什么呢？”这是自我消融的表达。只有当每个属性在无限之光面前放下自己独立的存在时，各属性才能彼此包含；因此，作为自我消融的Mah之名，正是促成修正的因素。
本段说明：混沌界之所以破碎，是因为每个流溢属性都孤立存在；修正界则因各属性彼此包含而得以稳固。这种彼此包含引来来自无限者的更高光照，而它是借着Mah之名所代表的自我消融而产生的。
米特勒雷贝（אדמו״ר האמצעי）在这篇maamar的记录《Maamarei Admur HaZaken》中区分了三个阶段：一点（נקודה，nekudah），其中并未分成十项；一个流溢属性，其中每一项又包含十项（慈爱中的智慧、慈爱中的慈爱……）；以及完整构型，其中上述每一项又进一步各自包含十项。这种完整的彼此包含是修正的本质，称为亚当的完整构型。该记录还援引《Etz Chaim》（עץ חיים），指出修正界中的彼此包含，源自从原初之人照耀而来的新Mah之名的光照。
出处
- 1בעולם הנקודים הי׳ שבה״כ · ראה ע״ח שער ז פ״א. דרך מצותיך ביאור ושבתה קע, א.
- 2בעולם הנקודים הי׳ שבה״כ · Sefer Etz Chaim 7:1
- 3לפי שהיו רק בבחי׳ נקודות כל א׳ בחי׳ בפ״ע · וכ״ה לקמן. ובמאמרי אדה״ז פרשיות ע׳ סט מבאר זה יותר שכ׳ ”אבל כאו״א אינו מתחלק עוד לי׳” ע״ש בארוכה. ונתבאר בתו״ח כאן עה, ג בענין ב׳ מיני התחלקות דתהו ותיקון.
- 4ונק׳ פרצוף אבא וכן פרצוף ז״א · ההפרש בין נקודה ספירה ופרצוף (המובא בע״ח שער הפרצופים פ״ז) מבואר במאמרי אדה״ז פרשיות ע׳ סט ”שהנקודה בלתי מתחלק לי׳, ובחי׳ הספירה היינו שכאו״א מהי״ס מתחלק לי״ס כמו אור החסד מתחלק לי״ס כחב״ד שבחסד חג״ת שבחסד כו׳ ואז נק׳ ספירה, ובחי׳ הפרצוף הוא ריבוי התחלקות יותר, דהיינו שגם הע״ס שכלולים בכאו״א מהי״ס מתכללים עוד להיות כלול כאו״א מי׳, וכמו חסד שבחסד שבגבורה . . והוא עיקר בחי׳ התיקון שנק׳ פרצוף אדם” ע״ש. וראה בשרש מצות התפלה פרק מו. באוה״ת פ׳ פנחס ע׳ א׳פח (מיוסדים על סה״מ תקס״ה כרך ב ע׳ תשמח) שמביא משל לזה מזריעה.
- 5זכר ונקבה בראם ועי״ז ויברך אותם · Genesis 5:2
- 6דאכל בי עשרה שכינתא שריא · Sanhedrin 39a:11
- 7ע״י שם מ״ה המאיר בעולם התקון · Sefer Etz Chaim 7:2–3
- 8ע״י שם מ״ה המאיר בעולם התיקון . . שם מ״ה דא״ק · במאמרי אדה״ז פרשיות שם ע׳ עא בשם הע״ח [שער ז פרק ב] שסיבת התהוות ההתכללות בעולם הברודים הנק׳ עולם התיקון הוא ע״י הארת שם מ״ה החדש שמאיר בא״ק. וראה ד״ה ושבתה בדרך מצותיך קע, א.
- 9ונחנו מה · Exodus 16:7
荣美、托拉与和平 ¶12
12ומעתה יובן מה דבתפארת בהכלי ג״כ הוא מבחי׳ שם הוי״ה1 משא״כ בכלים דחו״ג [דחסד וגבורה] כי הנה עיקר ההתכללות הנעשה בעולם התקון הוא
由此便可明白，为什么荣美（תפארת，Tiferes）的器皿也属于 ה׳（Havayah）这一层面，而慈爱（חסד，Chesed）与克制（גבורה，Gevurah）的器皿却不是如此。因为修正界（עולם התקון，Tikkun）中发生的融摄，其根本在于
现在可以回答第2段提出的问题：为什么荣美的器皿也带有 ה׳，而慈爱与克制的器皿带有 א־ל（Kel）和 אלקים（Elokim）？答案在于，是什么促成了修正界中的融摄。
它是通过中线实现的；中线就是荣美这一层面，是雅各（יעקב）的属性——他被称为“列祖的圆满者”和“居于帐棚的人”——它把慈爱与克制联结起来。
慈爱与克制彼此相反：一个施予，一个收敛。荣美是把二者联结起来的“中线”。它是雅各的属性；《Zohar》称他为“列祖的圆满者”，因为他统一了亚伯拉罕（אברהם）的慈爱与以撒（יצחק）的克制；《托拉》则称他为“居于帐棚的人”。
ולכן יעקב המשיך בחי׳ עקודים נקודים וברודים4 שהמשיך מבחי׳ עקודים גם בברודים ע״י שם מ״ה [שם מ״ה] להיות התכללות כו׳
因此，雅各引出了束缚状（עקודים，akudim）、点状（נקודים，nekudim）和斑驳状（ברודים，berudim）这些层面[——“有条纹的、有斑点的和有斑驳纹的”]；他也借着 מ״ה之名（שם מ״ה，Mah），把 עקודים这一层面引入 ברודים之中，使之产生融摄，等等。
雅各从拉班那里所得的工价，是羊群中有记号的幼羊（《创世记》30:32; 31:8）；他在梦中看见交配的公羊“有条纹、有斑点、有斑驳纹”，即束缚状、点状和斑驳状（31:10）——这正是流溢属性三个阶段的名称。阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）把雅各引出这些羊群，理解为荣美借着 מ״ה之名，将束缚状中的一体性引下到斑驳状之中，从而促成融摄。
ולכן תפארת נק׳ אות אמת56 (עי׳ [עיין] בזוהר ר״פ ויקרא)7 מפני שמחבר ועושה התכללות שלא יהיו המדות חו״ג [חסד וגבורה] נגדיים זה לזה.
因此，荣美被称为“真理的标记”（见《Zohar》Vayikra篇开篇），因为它联结并促成融摄，使慈爱与克制这些属性不再彼此对立。
《Zohar》（זהר）在Vayikra（ויקרא）篇开篇，将喇合（רחב）所求的“给我一个真理的标记”，解作字母 ו״ו（vav），即荣美所对应的字母。希伯来语中的“标记／字母”（אות，os）有双重含义，因此也可以说是“真理的字母”。这里的“真理”意味着联结而不偏袒：荣美使慈爱与克制彼此结合，不再相互对立。
现在，“伟大、勇猛”是慈爱与克制这一层面，“可畏”则是荣美这一层面；而“可畏”一词多了一个 ו״ו：“并且可畏”（והנורא，ve-hanora），
在“伟大、勇猛、可畏”这一语句中，“伟大”指慈爱，“勇猛”指克制，而“可畏”指荣美。只有最后一个词多了一个 ו״ו：“并且可畏”。
שנמשך המשכה עליונה שעי״ז נעשה ההתכללות וכענין הנ״ל דהתקון וההתכללות הוא ע״י המשכת שם מ״ה [שם מ״ה] וכן ביעקב נאמר מה נורא המקום הזה.10
[意即：]一股更高层次的流注由此被引下，融摄也因此得以形成——正如上文所述，修正与融摄是通过引下 מ״ה之名而实现的。关于雅各也说：“这地方何等（מה）可畏啊！”
ו״ו是一条直线，象征引下。它出现在“并且可畏”之中，表明荣美引下一股更高的流注，而这正是促成融摄的力量——正如 מ״ה之名所起的作用。雅各看见异象的地方，恰好被他说成：“这地方何等（mah）可畏啊！”这句话把 מ״ה与“可畏”结合在一起。
וזהו דבכלי הת״ת [התפארת] הוא מאיר שם הוי״ה שהוא הארה גדולה ונעלית יותר מבכלים דחו״ג [דחסד וגבורה] והיינו
这就是为什么在荣美的器皿中，ה׳会发光；其光照比慈爱与克制的器皿中所见的更大、也更高超。也就是说，
因此，即使在荣美的器皿中，ה׳也会发光：这个器皿承载的光，比慈爱与克制的器皿所承载的更为广大。
כי ע״י שם הוי״ה נמשך בחי׳ ההתכללות וז״ש [וזהו שכתוב] הוי״ה אחד11 (ועמ״ש ע״פ לתת נקמת הוי״ה במדין).12
通过 ה׳，融摄这一层面被引下；这就是[所谓]“ה׳是一”（并参见关于[经文]“向米甸施行 ה׳的报应”所写的内容）。
融摄是通过 ה׳被引下的，因此经文说“ה׳是一”。阿尔特雷贝在讨论与米甸的战争的 maamar 中（《Likkutei Torah》（לקוטי תורה），Matot 6:20–21）解释：米甸象征纷争与分裂，恰与 ה׳相反；ה׳的本质是和平与融摄。通过融摄，较高的光从包含万有的层面被引下；因此，这场战争被称为“ ה׳的报应”。
והנה התורה נק׳ תורת הוי״ה13 כי בתורה כתיב וכל נתיבותיה שלום14 וכמ״ש או יחזיק במעוזי15 יעשה שלום לי וגו׳
如今，托拉被称为“ה׳（Havayah）的托拉”，因为经文论及托拉说：“她的一切路径都是和平”；又如经文所说：“或者让他抓住我的力量，好使他与我和好”，等等。——
托拉被称为“ה׳（Havayah）的托拉”，因为托拉所论的一切都是和平：“她的一切路径都是和平”。贤者们将“让他抓住我的力量（即托拉），好使他与我和好”这节经文解释为指一个研习托拉的人。
שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה16 שיהי׳ [שיהיה] בחי׳ ההתכללות ויחוד הספירות וההיכלות ועי״ז יומשך גילוי אור א״ס ב״ה. והתכללות זו הוא ע״י הבטול.
在天上的家室和地上的家室中实现和平：也就是说，使流溢属性（ספירות，Sefiros）与殿堂（היכלות，heichalos）彼此涵摄并合一；由此，无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），愿其受称颂，其显现将被引下。而这种涵摄，是通过自我消融（ביטול，bittul）实现的。
贤者们说，这样的人使天上的家室和地上的家室得享和平。用卡巴拉的术语来说，这种和平就是流溢属性（ספירות）与殿堂（下界的“殿堂”）彼此涵摄、合而为一；由此，无限之光得以显现。涵摄唯有通过自我消融（ביטול）才能实现。
וזהו יסוד כל התורה להיות בטול היש לאין וכל השלשה דברים שעליהם העולם עומד היינו תורה ועבודה וגמ״ח [וגמילות חסדים]17 כולם ענינם בטול היש לאין וע״י הבטול נעשה ההתכללות משא״כ בבחי׳ יש כו׳.
这就是整个托拉的根基：使“有”（יש，yesh）归于“无”（אין，ayin）。世界赖以建立的三件事——即托拉、事奉和慈善行为——其本质全都是使“有”归于“无”。通过自我消融（ביטול），涵摄便得以实现；而在“有”的层面则不是这样，等等。
这就是整个托拉的核心：使自身独立的“有”（יש，yesh）在 ה׳面前自我消融，归于 ה׳的“无”（אין，ayin）； ה׳的אלקות之所以被称为“无”，是因为它超越了一切可把握的范围。世界赖以建立的三大支柱——托拉、祈祷（“事奉”）和慈善行为——全都服务于这一目的。唯有自我消融（ביטול），彼此分立的事物才能真正结合；若各自执着于自身的存在，它们便无法结合。
本段回答开篇提出的问题：荣美是雅各的属性，它联结慈爱与克制并促成融摄；由于融摄是借着 ה׳引下的，ה׳便也在荣美的器皿中发光。融摄有赖于自我消融（ביטול，bittul）；自我消融是整部《托拉》，以及托拉、事奉和慈善的根基。
策马赫·策德克（הצמח צדק）在《Or HaTorah》（אור התורה）的Inyanim中解释：虽然冠冕（כתר，Keser）的光也照耀在两条侧线上——智慧（חכמה，Chochmah）—慈爱—永胜（נצח，Netzach），以及理解（בינה，Binah）—克制—辉煌（הוד，Hod）——但它们仍不称为 ה׳；只有联结两条侧线的中线才称为 ה׳。注释所引的《Zohar》把“给我一个真理的标记”解作字母 ו״ו：所有字母都是真理，但唯有这一字母被称为“真理的标记”。
出处
- 1דבתפארת בהכלי ג״כ הוא מבחי׳ שם הוי״ה · וע׳ מזה בלקו״ת פ׳ תזריע בד״ה אם בהרת קדמה. ובד״ה החלצו מאתכם בענין לתת נקמת הוי׳ במדין שע״י ההתכללות דוקא זהו כלי לגילוי אוא״ס. — אוה״ת כרך ו שם תתרסד, ב ובלקו״ת לג״פ פ׳ נח עה, ד. ראה באוה״ת ענינים ע׳ קעב שמבאר הגם שבב׳ הקוין חח״נ ובג״ה מאיר אור הכתר ואעפ״כ לא יקראו בשם הוי׳ ע״ש.
- 2יעקב שלימו דאבהן · Zohar I, 171a
- 3ישב אוהלים · Genesis 25:27
- 4יעקב המשיך בחי׳ עקודים נקודים וברודים · Genesis 31:10
- 5תפארת נק׳ אות אמת · Joshua 2:12
- 6אות אמת · Zohar, Vayikra 1:1–7
- 7ע׳ בזהר ר״פ ויקרא · ”ע״פ ונתתם לי אות אמת דא אות וי״ו ואי תימא שאר אתוון לאו אינון אמת אין אלא אות דא אות אמת אקרי” — אוה״ת ענינים ע׳ קעד. וראה גם בביאוה״ז להצ״צ כרך א ע׳ שיג ואילך.
- 8הגדול הגבור · Deuteronomy 10:17
- 9ויש בו תוספות וי״ו והנורא · ראה לקו״ת ואתחנן ח, א. אוה״ת ענינים ע׳ קעא ואילך בארוכה.
- 10מה נורא המקום הזה · Genesis 28:17
- 11הוי״ה אחד · Deuteronomy 6:4
- 12לתת נקמת הוי״ה במדין · Numbers 31:3
- 13תורת הוי״ה · Psalms 19:8
- 14וכל נתיבותי׳ שלום · Proverbs 3:17
- 15או יחזיק במעוזי · Isaiah 27:5
- 16שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה · Sanhedrin 99b:10–11
- 17השלשה דברים שעליהם העולם עומד היינו תורה ועבודה וגמ״ח · Pirkei Avot 1:2
建造者的谋划与 ה׳ 的回应 ¶13–17
13והנה דור הפלגה אמרו ונעשה לנו שם1 פן נפוץ כו׳ פי׳ שרצו ג״כ שיקבלו השפע מבחי׳ שם2 הוי״ה שהוא המשכה עליונה.
如今，分散世代说：“让我们为自己立名，免得我们分散”，等等。其意是，他们也想从 ה׳（Havayah）的层面领受流注；这是一种上层的引下。
如今，阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）回到塔楼的叙述。“让我们为自己立名”，意思是他们想让自己的福泽流注来自 ה׳——正如前文所解释的，这是相互包含的上层流注之源。
וזהו ונעשה לנו שם פן נפוץ פי׳ שלא רצו שיומשך להם ההשפעה מבחי׳ שלמטה במדרגה שמשם יניקת החיצונים שיניקתם מאחוריים דשם אלקים ונק׳ לכך אלקים אחרים כו׳
这就是“让我们为自己立名，免得我们分散”的[含义]：他们不想让流注从较低的层面引到他们那里，因为外在力量从那个层面汲取养分——它们的养分来自 אלקים（Elokim）的背面，因此被称为“其他神”（אלקים אחרים，elokim acherim），等等。
这篇maamar将“免得我们分散”理解为：他们拒绝从较低的层面领受；反对神圣的外在力量——即外壳（קליפה，kelipah）的力量——从那个层面汲取养分。这些力量由 אלקים最外在的“背面”部分供养，因此偶像崇拜被称为 elokim acherim，即“其他神”。
כי זהו כל עיקר מעלת עולם התקון שהוא בחי׳ ההתכללות ולכן נאמר גבי יעקב שבעים נפש3 לשון יחיד משא״כ בעולם התהו מחמת שלא היה התכללות נמשך שבה״כ [שבירת הכלים].
因为这正是修正界（התקון，Tikkun）优越性的全部所在：它属于相互包含这一层面。因此，论及雅各（יעקב）时，经上说“七十个灵魂”（נפש，nefesh），用的是单数；而混沌界（התהו，Tohu）则并非如此，因为其中没有相互包含，于是器皿便破碎了。
修正界的优势在于相互包含。托拉将雅各的家族计为“七十个灵魂”（נפש，nefesh）——“灵魂”在希伯来文中是单数——因为他们合而为一。在混沌界中没有这样的相互包含，因此其中的器皿破碎了。
本段解释“让我们为自己立名”：建造者想从 ה׳这一相互包含的高层根源领受，而不想从滋养反对神圣力量的较低层面领受。
柴马赫·采德克（הצמח צדק）在《Or HaTorah》（אור התורה）Devarim（דברים）中补充说，他们希望赋予自己生命的אלקות字母只作为环绕性的影响（מקיף，makif）作用于他们，而不在他们里面照耀。
出处
- 1ונעשה לנו שם · Genesis 11:4
- 2פי׳ שרצו ג״כ שיקבלו השפע מבחי׳ שם הוי׳ · ראה באוה״ת דברים כרך ו פ׳ תצא ע׳ ב׳שנג ”שרצו שיהי׳ אותיות אלקות המחיה אותם רק בבחי׳ מקיף לבד עליהם ושלא יאיר בפנימיות” ע״ש.
- 3נאמר גבי יעקב שבעים נפש · Genesis 46:27
14ואמנם הם ידעו1 אשר לקבל מעולם התקון הוא ע״י בטול היש כנ״ל בענין התקון ע״י שם מ״ה [שם מ״ה] והם לא רצו בזה
然而，他们知道，要从修复界（התקון，Tikkun）领受，必须经过对“有”（יש，yesh）的自我消融（ביטול，bittul）；正如[上文所解释的]，修复是借着 מ״ה 之名（Mah）成就的；他们却不愿如此。
建造者们知道，要从修复界领受，就必须有自我消融，正如上文所示：融入是借着 מ״ה 之名而成就的，而这意味着自我消融。他们拒绝做的，恰恰就是这一点。
וכמ״ש בלק״ת [בלקוטי תורה (להאריז״ל)] להרח״ו [להרבי חיים ויטאל] ז״ל [זכרונו לברכה / זכרונם לברכה] שרצו לילך בשרירות לבם ושאעפ״כ [ושאף על פי כן] יומשך להם השפעת טובה כו׳ ע״כ נתחכמו לעשות המגדל והעיר.
正如拉比·哈伊姆·维塔尔（רבי חיים ויטאל ז״ל）在《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）中所写：他们想要刚愎地随自己的心意行事，却仍希望有美善的恩泽流向自己，等等。因此，他们便巧妙地筹划建造那座塔和那座城。
正如拉比·哈伊姆·维塔尔在《Likkutei Torah》（第1段）中所写，他们想要随自己的欲望行事，却仍然得到祝福。于是，他们设法巧妙地绕过这一要求：建造那座城和那座塔。
建造者们面临的问题是：从修复界得到祝福，必须经过自我消融；他们不肯接受这一点，于是寻求不经过自我消融也能领受的办法。
出处
- 1ואמנם הם ידעו · אוה״ת תבוא ע׳ תתרעב.
15והוא שנתייעצו שע״י האחדות שיהיה ביניהם להיות חבור עצבים1 ע״כ עי״ז ימשיכו להם טובה והשפעה גשמית עכ״פ [על כל פנים] אף אם לא יהיה להם הבטול ועבודת השי״ת [השם יתברך].
也就是说，他们商议，凭借彼此之间的合一——成为“联合在一起［尽管］归附偶像”——借此为自己招来福泽和物质上的丰盛，至少如此；即使他们没有自我消融（ביטול，bittul），也不侍奉 ה׳，愿祂受称颂。
他们的计划就是合一。在《Hosea》中，这些话的意思是：北国以法莲归附偶像，“就任凭他去吧”；米德拉士（Bereishis Rabbah（בראשית רבה）38:6，对这一代的解释）将 חבור（chavur，联合）解作“联合在一起”：即使拜偶像的人彼此和睦，也任凭他们，不加干预。建造者们希望，仅凭他们的合一就能至少带来物质上的福泽，而不必有 ביטול 或侍奉 ה׳。
והיינו כי ידעו בכח שמוש השמות עליונים שבבחי׳ התכללות מאיר אור עליון ביותר וכמש״ל [וכמה שכתוב לעיל] בענין עקודים בכלי א׳ שהוא בחי׳ ומדרגה גבוה מאד שהוא למעלה מעולם התהו ומעולם התקון.
也就是说，他们知道，凭着运用上界之名号的力量，在相互包含的层面，会有极其高上的光照耀——正如上文所解释的，一器皿中所容纳的 עקודים（Akudim；众属性束缚于一器皿的层面）：这是极高的层次与等级，超越混沌界（עולם התהו，Tohu）和整饬界（עולם התקון，Tikkun）。
凭着对圣名的认识，他们明白，相互包含会引下极高的光——这好比一器皿中的 עקודים，其中万有都在一个器皿里；这是高于 תהו 与 תקון 的层次。
建造者们的策略是：他们想凭合一招来福泽，因为合一本身会引来极高的光，却不具备神圣所要求的 ביטול。
出处
- 1חבור עצבים · Hosea 4:17
16וע״כ אמרו ונעשה לנו שם שימשיכו ג״כ משם הוי״ה דהיינו ממקום הכולל לכל ההשתלשלות בשוה שהוא אור כללי כנ״ל
因此他们说：“让我们为自己造一个名号”，意思是他们也要从ה׳（Havayah）引下光来；也就是说，从那包含整条逐级下降的世界链条（השתלשלות，hishtalshelus）、并平等涵盖这一切之处引下光来；这是一种总体之光，如[上文所述]，
“让我们为自己造一个名号”意指从ה׳引下光来，即从一种总体之光引下光来；它平等地关联于逐级下降的世界链条中的每一个层级，处于各世界的区分之上。
ולא יצטרכו להיות נכנעים תח״י [תחת יד] הקדושה דעולם התקון דאצי׳ שמשם א״א להם לקבל רק מבחי׳ חיצוניות כו׳.
这样，他们就不必受制于流溢界（אצילות，Atzilus）的整饬世界（התקון，Tikkun）之圣性；因为他们从那里所能领受的，只有外在层面（חיצוניות，chitzoniyus），等等。
这样，他们就不必顺服于流溢界——整饬世界的圣性。从流溢界，不圣洁者只能领受其外在层面，而且只有在受制之下才能领受；他们想绕过这种屈服。
他们的目的，是从ה׳的总体之光引下光来，从而避免顺服于流溢界的圣性。
17והיינו ע״י האחדות1 וההתכללות שיהיה ביניהם ולכן עשו העיר ומגדל23 דהיינו שהיה סימן להם שלא יתפרדו איש מעל אחיו
也就是说，他们之间将会有合一与彼此交融。因此他们建造了城和塔：这就是一个标志，使他们不至于彼此分离，
城和塔是促成合一的手段：它们作为地标，使他们聚在一起，成为一个民族。
כי רועי צאן היו זה הולך אנה וזה אנה ע״כ עשו עיר ומגדל גבוה כדי שיתקבצו כולם שם ולא יפרדו איש מעל אחיו וכמ״ש הראב״ע [הרבי אברהם אבן עזרא].4
因为他们是牧羊人，这个人往这里走，那个人往那里走；因此他们建造了一座城和一座高塔，好让众人都聚集在那里，不至于彼此分离，正如拉比亚伯拉罕·伊本·以斯拉（אברהם אבן עזרא）所写。
伊本·以斯拉解释了经文的直义：他们是四处游走的牧羊人，所以建造了一座城和一座高塔，让众人可以聚集在那里、彼此不分离。
וגם ע״פ רוחניות ג״כ ענין העיר והמגדל היה לתועלת החבור והיחוד (ע׳ [עיין] בזוהר פ׳ נח דף ע״ד5 ע״ה).
从灵性[层面]而言，城和塔也有助于结合与统一（见《Zohar》（זהר），Noach篇，74和75页）。
《Zohar》Noach篇（1:74b–75b）从灵性层面解释此事：圣名只有借着“城和塔”才能在地上立足；建造者运用这份智慧，为另一面建造了城和塔；由于他们众人聚在一起，凭着合一便能成功。
这就是圣者，愿其受称颂（קב״ה，Kudsha Brich Hu）所说的：“看哪，他们是一民，众人都用一种语言”，等等；“如今，他们所图谋要做的一切，都不会受到阻碍。”
现在，开篇所引述的 ה׳的话就清楚了：因为他们是“同一民族，使用同一种语言”，所以他们所筹划的一切都不会超出他们的能力。
פי׳ כי לפי שבאמת ע״י ההתכללות והחבור נמשך ממקום עליון ביותר וכמ״ש חבור עצבים8 וגו׳
意思是，事实上，借着彼此交融与结合，[一股流]便从极其高超之处被引下——正如经上所说：“[虽是]与偶像联合”，等等——
合一确实会从极高之处引下光流，正如经文提到以法莲“与偶像联合”所表明的。这就是 ה׳能够说他们所图谋的一切都不会被阻止的原因。这并不是说他们能够违抗 ה׳的意愿，而是合一本身会从上方引下一股流，而且 ה׳使其如此。
וא״כ לא יבצר מהם כו׳ וא״כ הרי ח״ו [חס ושלום] ימשיכו המים היוצאים מבית ה׳ לבית הכסא כו׳
那么，“他们所图谋要做的一切，都不会受到阻碍”，等等。如此一来，愿不如此，他们就会把从 ה׳之殿流出的水引到茅厕里，等等；
这段讲论所用的意象呈现了其中的危险：他们会把这股圣洁的流注——从 ה׳之殿流出的水——引进茅厕这个最卑下的地方。
אשת הזמה כו׳ כיון שהם היו הולכים בשרירות לבם9 כו׳ ולא רצו לקבל הבטול והעול
淫荡的妇人，等等——因为他们随从自己心中的顽梗行事，等等，不愿接受自我消融（ביטול，bittul）和轭的约束。
“淫荡的妇人，等等”是第二个意象，文本没有把它说完；它描述圣洁的力量被用来服务不洁之物。这会发生，是因为他们随从自己的欲望，不肯接受ביטול以及天上的轭。
(וזהו כעין מ״ש פן ישלח ידו10 ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם ואין זה ראוי כיון שכבר נפגם ע״י עץ הדעת א״כ ימשיך תוקף זה דעץ החיים בסטרא אוחרא ויגביר הרע וכמ״ש במ״א וכך הוא כאן).
（这类似于经上所说：“免得他伸手，又摘取生命树的果子吃，永远活着”；这并不合宜，因为他已经因知识树而受损。如此，他就会把生命树的这股力量引入另一面（סטרא אחרא，sitra achra），增强邪恶，正如别处所说；这里也是如此。）
这里借用了伊甸园中的一个相似例子：亚当从知识树吃了果子以后， ה׳阻止他接近生命树。亚当既已受损，生命树的力量就会增强“另一面”，也就是与圣洁相对的力量。建造塔的那些人也面临着同样的危险。
ועל כן הבה ונבלה שפתם11 כו׳ פיזור לרשעים הנאה להם והנאה לעולם.12 וכנוס לצדיקים שיש בהם הבטול להש״י [להשם יתברך] הנאה להם והנאה לעולם כי ע״י ההתכללות נמשך ממקום עליון כנ״ל ולכן השלום הוא הכלי המחזיק ברכה:13
因此，“来吧，我们混乱他们的语言”，等等。“恶人被分散，对他们有益，对世人也有益”；义人聚集在一起——他们对 ה׳ יתברך 有自我消融（ביטול，bittul）——对他们有益，对世人也有益；因为通过彼此包含，便从上方高超之处引来[一股流]，如上所述。因此，和平是承载祝福的器皿。
于是，ה׳混乱了他们的语言。《米示拿》教导说，恶人被分散、义人聚集，对世人都有益处。义人聚在一起，他们具有 ביטול，便从上方为所有人引来祝福；因此，贤者说，和平是唯一能够承载祝福的器皿。
这一段补全了答案：合一会引下一股极高的光流，因此建造者的计划确实可能成功；但他们拒绝ביטול，这股光流便会滋养邪恶，于是 ה׳使他们分散。合一只有在参与者对 ה׳具有自我消融（ביטול）时才是福分。
在《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）《Rosh Hashanah》篇中，注释所指的那篇讲论里，阿尔特·雷贝（אדמו״ר הזקן）将巴别塔世代的“城”描述为一系列字母组合，以及被引向反圣洁一方的流注；他还说，将来当所有灵魂都得到提升时，这股流注便不会再被引向这样的“城”。
出处
- 1והיינו ע״י האחדות והתכללות · ראה ד״ה תורה צוה תרנ״ד.
- 2ולכן עשו העיר ומגדל · ראה אוה״ת נצבים ע׳ א׳רפא.
- 3עיר ומגדל · Zohar, Noach 42:335–341
- 4וכמ״ש הראב״ע · ”שהכוונה שלהם בבנין עיר ומגדל כדי שיהי׳ להם אחדות, ע״כ עשו עיר ומגדל כדי שיתקבצו שם כולם ולא יפרדו איש מעל אחיו, וע״י האחדות שלהם היו יכולים להמשיך טובה והשפעה גשמי׳ אף שלא יהי׳ להם הביטול ועבודת השי״ת” — סה״מ תר״ל ע׳ ז. ראה גם תו״ח כאן סג, ד.
- 5ע׳ בזהר פ׳ נח דף ע״ד · ראה הלשון במאמרי אדה״ז פרשיות ע׳ סב. אוה״ת בראשית כרך ו תתרע, א. בהמשך זאת חנוכת המזבח תר״מ סעי׳ יד. ובאוה״ת נ״ך כרך א ע׳ תקג. זהר זה נזכר בלקו״ת ר״ה ס, ב.
- 6הן עם אחד · Genesis 11:6
- 7הן עם אחד ושפה אחת לכולם · Zohar, Noach 43:361–44:373
- 8חבור עצבים · Hosea 4:17
- 9שהם היו הולכם בשרירות לבם · קטע מובא באוה״ת פ׳ בלק ע׳ א׳יז.
- 10פן ישלח ידו · Genesis 3:22
- 11הבה ונבלה שפתם · Genesis 11:7
- 12פיזור לרשעים הנאה להם והנאה לעולם · Mishnah Sanhedrin 8:5
- 13השלום הוא הכלי המחזיק ברכה · Mishnah Oktzin 3:12
完成这篇玛玛尔了吗？
标记为已学；这将计入本周和本年度的西尤姆。
在阿沃达中
合一能引下降下最高的祝福，但唯有以自我消融为根基的合一才是神圣的——也就是在 ה׳ 面前放下自己那种“有”的自我感（יש，yesh）。托拉、侍奉以及慈善行为，都是自我消融的途径；人借此在上界与下界促成和平。在 ה׳ 面前自我消融者之间的和平，是承载祝福的器皿。
讨论问题
- 这篇 maamar 如何回答建造者怎能“违背 ה׳ 的旨意”而成功的问题？
- 流溢界的智慧为什么被称为“可知的智慧”，尽管它远高于下界的智慧？
- 灵魂的力量在灵魂中为一、在身体中才分化的比喻，如何阐明捆缚态与流溢界之间的区别？
- 彼此包含为什么有赖于自我消融？ מ״ה 之名又为何能促成彼此包含？
- 如果合一甚至能为那些“与偶像联合的人”引下祝福，恶人被分散又为何是好事？这对我们应当追求怎样的合一有何启示？