《托拉奧爾》 · 帕拉沙 Vayechi · 瑪瑪爾 3
אסרי לגפן עירה ולשורקה בני אתונו
「將他的驢駒繫在葡萄樹上，將他母驢的幼子繫在上等葡萄樹上」
由 AI 根據我們的英文版翻譯，並經過數輪對照英文與希伯來文的檢查和修訂。英文版本身仍由人工讀者審閱中。若您熟悉中文，懇請協助審閱本譯文。 志願協助審閱
本譯文有少數段落仍在校訂中，故暫予收起。您可逐段展開，或閱讀此篇瑪瑪爾的英文版。 閱讀英文版
核心要旨
משיח（Moshiach）的日子不是領受賞報的時期，而是行為達至圓滿之時；屆時，連祭獻的牲畜也將被提升至無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）。這種圓滿源自我們在流亡中的事奉：謙卑與破碎的心如同榨酒般，將靈魂隱藏的愛擠壓出來；誡命（מצוה，mitzvah）的喜悅與回歸的苦澀，則洗淨靈魂的衣裳。
瑪瑪爾概要
這篇 maamar 將雅各（יעקב，Yaakov）對猶大（יהודה，Yehudah）的祝福——「將他的驢駒繫在葡萄樹上……他在酒中洗滌衣裳」——解讀為描述 משיח（Moshiach）的日子。那時尚未到達來世，而是「今日是為了實行它們」的圓滿；屆時，誡命（מצוות），尤其是祭獻，將依照「祢旨意的命令」而實行。為何牲畜祭獻會超越祈禱——即靈魂的提升？答案從葡萄樹說起：猶太民族對 ה׳懷有隱藏的愛，這愛如酒一般，經由謙卑與破碎的心被擠壓而出，呈現為白酒般的喜悅與紅酒般的苦澀和回歸。由於誡命是 ה׳的意願，甚至高於智慧（חכמה，Chochmah），它們能引下無限之光本身的神聖性；因此，以色列「使祢的名成聖」。人以喜悅為靈魂編織衣裳：喜悅為靈魂的「身體」穿上衣裳，而回歸的奮鬥則為其「頭」穿上衣裳。在流亡中，這種事奉只提升靈魂；到了 משיח（Moshiach）的日子，當「人」（אדם，adam）的層面臻於完整，連牲畜也將被提升。那時，野性的「驢駒」將成為「 ה׳的城」，而「母驢」將成為「兒子」；這一切都是流亡時期「在酒中洗滌」的成果。
綱要
- 經文與 משיח（Moshiach）的日子這節經文描述 משיח（Moshiach）的日子；那是「今日是為了實行它們」的圓滿時刻：誡命，尤其是祭獻，將依照「祢旨意的命令」而實行；在伊甸之後或流亡之中，這些事都無法如此成就。¶1–4
- 問題與葡萄樹為何牲畜祭獻會高於祈禱——在祈禱中，人提升自己的靈魂？猶太民族是一株葡萄樹，其隱藏的愛如酒一般，經由謙卑與破碎的心被擠壓而出，分為兩種：令人歡欣的白酒，即喜悅；以及紅酒，即苦澀。¶5–8
- 使祢的名成聖者「聖者們」的讚美只能達到 ה׳的名，而這名是一切世界、隱而未顯與顯而可見的源頭。誡命是 ה׳的意願，甚至高於智慧；它們能引下無限之光本身的神聖性。這正是以色列「使祢的名成聖」的原因，也是為何一個時辰的善行勝過來世。¶9–15
- 靈魂的衣裳只有帶著喜悅實行的誡命，才會為靈魂製成衣裳。回歸的苦澀必須先行，這樣喜悅才會隨真切的渴望而來。兩種酒製成兩件衣裳：喜悅為靈魂的「身體」穿上衣裳；悔悟回歸者（בעל תשובה，baal teshuvah）由下而上的提升，則為靈魂的「頭與臉」穿上衣裳。¶16–23
- 人的圓滿在流亡中，誡命只提升靈魂。到了 משיח（Moshiach）的日子，「人」（אדם，adam）的層面——亞當（אדם הראשון，Adam HaRishon）、大衛（דוד，David）、משיח（Moshiach）——臻於完整時，祭獻將連牲畜也提升；祈禱做不到這一點。這回答了開篇提出的問題。¶24–26
- 驢駒、城與兒子經文的每一語句都有所解釋：אסרי（osri，意為「繫住」），指智慧的字母 yud 繫於葡萄樹；עירה（iroh，意為「驢駒」），指那野性的「驢駒」變成「 ה׳的城」；שרקה（sorekah，意為「上等葡萄樹」），則指謙卑的 shuruk（שורק，shuruk），藉此「母驢」成為「兒子」。這一切都源自流亡時期已完成的在酒中洗滌。¶27–30
關鍵概念
- 「今日是為了實行它們」היום לעשותם
- 這個世界是實行誡命的時期，而不是領受其賞報的時期。משיח（Moshiach）的日子是這一時期的圓滿，尚未到達來世。
- 「依照祢旨意的命令」כמצות רצונך
- 這指實際的祭獻；它們將在 משיח（Moshiach）的日子恢復。流亡中的祈禱與祭獻相應，但並不真正等同於祭獻。
- 隱藏的愛אהבה מסותרת
- 猶太靈魂對 ה׳的愛，隱藏其中，如葡萄中的酒；藉著謙卑（低垂的葡萄藤）與破碎的心（榨酒池），這愛被引發出來。
- 白酒與紅酒יין לבן ויין אדום
- 兩種愛：實行誡命時令人歡欣的喜悅，也就是以 ה׳為喜悅；以及一個人省察自己與 ה׳的距離、渴望回歸時，那令人如醉的苦澀。
- 祂的名與祂的本質שמו ואור אין סוף עצמו
- 一切世界，無論隱而未顯或顯而可見，都唯獨源自 ה׳；誡命既是祂的意願，便能引下無限之光本身的神聖性。
- 靈魂的衣裳לבושים לנפש
- 這些衣裳由帶著喜悅實行的誡命形成：一件為靈魂的「身體」——其情感——而製；更高的一件則為其「頭與臉」——其視覺與聽覺——而製成，這件衣裳源自回歸的奮鬥。
- 人的層面בחינת אדם
- 這是人的完整形態；亞當被逐出伊甸時，這形態失落了，只有到了 משיח（Moshiach）才會圓滿，屆時誡命與祭獻都將完美地實行。
- 塞戈爾與舒魯克סגול ושורק
- 兩種由母音符號表示的靈魂姿態：塞戈爾（סגול，segol）代表親近與熱忱；舒魯克（שורק，shuruk）是同樣三點上下排列，表示謙卑地承認距離，藉此人成為「兒子」。
經文與 משיח（Moshiach）的日子 ¶1–4
這篇 maamar 以雅各（יעקב，Yaakov）賜給猶大（יהודה，Yehudah）的祝福中的一段作為開篇（《創世記》49:11）。這段話提到一頭驢駒繫在葡萄樹上，母驢的駒子繫在上等葡萄樹上，以及一件在酒中洗滌的衣裳。maamar 其餘部分將逐一闡釋其中的詞句。
הנה מקרא זה נאמר לימות המשיח3 דקאי אדלעיל מני׳ [מיניה] לא יסור שבט מיהודה וגו׳. עד כי יבא שילה4 ולו יקהת עמים5 ואז יהיה גם אסרי לגפן עירה:
如今，這節經文是說到 משיח（Moshiach）的日子，因為它接續前一節經文：「權杖必不離開猶大」等等，「直到示羅來到，萬民都聚集歸向他」；那時也會有「把他的驢駒繫在葡萄樹上」。
Alter Rebbe 首先確立，這節經文描述的是 משיח的日子，因為它接續前一節「權杖必不離開猶大……直到示羅來到」；示羅被理解為 משיח，萬民將聚集歸向他。因此，把驢駒繫在葡萄樹上的圖景，描述的就是他在世時將發生的事。
本段引用了 maamar 將要闡釋的經文，並指出這段經文說的是 משיח的日子。
Kehot 的註記記載，這篇 maamar 作於5564年（1803–04），並指出《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）有數篇 maamarim 回指此篇。註記也提到 Onkelos 譯本與 Rashi；他們將「直到示羅來到」解作指 משיח，因此下一節經文便可讀作對他在世時情形的描述。
參考出處
- 1אסרי לגפן עירה · ראה לעיל בציונים לכ״ק אדמו״ר זי״ע. אוה״ת כרך ה תתרז, א. המאמר עם הגהות בכרך ו תתשכח, ב. תתשלו, ב. ובכרך ז תתתסח, ב. פלח הרמון בראשית קכה, א. המאמר הוא משנת תקס״ד. ראה ברשימת המאמרים שם ע׳ שמה הערה 21. בענין המבואר בהמאמר מעלת מדרי׳ הצדיקים ומעלת עבודת הבע״ת ואהבה רבה ואהבה בתענוגים — ראה בקונטרס העבודה בסופו מכתב מד׳ שבט תרצ״א, מכ״ק אדמו״ר מהוריי״צ זצוקללה״ה. בלקו״ת בלק עד, א. נצבים נ, א. שה״ש יז, ב. כ, ד. לז, ג. מציין לד״ה זה.
- 2אסרי לגפן עירה · Genesis 49:11
- 3מקרא זה נאמר לימות המשיח · ראה תרגום אונקלוס ורש״י ע״פ עד כי יבא שילה.
- 4עד כי יבא שילה · Rashi on Genesis 49:10–12
- 5עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים · Genesis 49:10
此事的解釋是：我們的賢者，願其記念蒙福，曾說：「今世與משיח（Moshiach）的日子之間，除了受轄制之外，別無差異。」
賢者們教導，משיח的日子與我們的世界只有一點不同，就是以色列民不再受列國轄制。阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）引用這項教導，是為了說明משיח的日子仍屬於此世界的秩序。
כי ימות המשיח אינו עוה״ב [עולם הבא] שלאחר התחיה. שזהו מתן שכרן של צדיקים. אבל ימות המשיח הוא בבחי׳ היום לעשותם3 ולא לקבל שכרן.4
因為，משיח的日子並不是復活之後的來世；那是[賜予義人賞報的時期]。然而，משיח的日子屬於「今日去行它們」的層次，而不是領受賞報的層次。
因此，משיח的日子尚不是來世，也就是死人復活之後的時代；那時義人將領受賞報。這些日子仍屬於「今日去行它們」的時期，賢者們將此解讀為：「今日去行它們，明日領受賞報」；這是行持誡命（מצוות，mitzvos）的時期，而非因行持誡命而領受賞報的時期。
本段將משיח的日子界定為行持誡命而非領受賞報的時期，藉此區別它與復活之後的來世。
Kehot 的註釋列出這項教導的塔木德來源：Berachos 34b 和 Sanhedrin 91b，並指出《Zohar》（זהר）中有一段相應的教導。在塔木德中，這是 Shmuel（שמואל）的見解；其中也有其他教導與此見解相左。
參考出處
- 1אין בין עוה״ז לימות המשיח אלא שעבוד בלבד · Berakhot 34b:20–21
- 2אין בין עולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד בלבד · Zohar, Toldot 7:62–8:66
- 3היום לעשותם · Deuteronomy 7:11
- 4היום לעשותם ולא לקבל שכרן · Eruvin 22a:5–6
而「今日是實行它們的日子」的主要[實踐]，以及行為最終的圓滿，將在משיח（Moshiach）時代實現。
既然משיח時代是「今日是實行它們的日子」的終極完成，那麼，誡命在實際行為中的完全履行，便屬於那個時代。
וכמו שהיה עיקר עבודת האדם בג״ע [בגן עדן] לעבדה ולשמרה.2 לעבדה זו3 מצות עשה. ולשמרה זו מצות ל״ת [לא תעשה].4 שהי׳ [שהיה] אז בחי׳ היום לעשותם בתכלית השלימות אלא שאח״כ ויגרש את האדם5 וגו׳.
同樣，亞當（אדם הראשון，Adam HaRishon）在伊甸園中的主要事奉，就是「耕作它並看守它」：「耕作它」指積極性誡命；「看守它」指禁戒誡命。因為那時，「今日是實行它們的日子」的層次已達最終圓滿；只是後來，祂把那人逐出，等等。
Alter Rebbe將此比作亞當在伊甸園中的情形；亞當的全部任務就是「耕作它並看守它」。依照 Zohar（זהר）及其他來源的解釋，「耕作它」意指履行積極性誡命（מצות עשה，mitzvos），「看守它」意指遵守禁戒誡命；因此，亞當在伊甸園中處於「今日是實行它們的日子」的圓滿層次，直到他被逐出園外。
其後，我們的祖先進入以色列地，也是為了實際履行誡命；因為許多誡命特別依賴這片土地，幾乎達五分之四[的誡命]。
第二次機會出現在猶太民族進入以色列地之時，因為有許多誡命——按本文的估算，幾乎占五分之四——只有在那裡才能履行。
ואחר כך גלו משם ולא נתקיימו בידם עד ימות המשיח שיהיה במהרה בימינו שאז יהי׳ [יהיה] בחי׳ היום לעשותם בתכלית השלימות.
其後，他們從那裡被放逐，而[誡命]直到משיח時代才得以實現；願那時速速在我們的日子來到。屆時，「今日是實行它們的日子」的層次將達到最終圓滿。
然而，他們遭到放逐；從那時起，這些誡命便未能完全遵行。只有到了משיח時代，它們才會得以履行；那時，「今日是實行它們的日子」將達到完全圓滿。
本段指出，誡命在實際行為中的圓滿履行曾兩度中斷：一次在伊甸園，一次在以色列地；唯有到了משיח時代，才能達成。
Kehot的註釋還列出 Targum Yonasan、Shelah、Yalkut Reuveni 和 Or HaChaim，作為「耕作它並看守它」這一解讀的依據；至於依賴以色列地的誡命，則引 Ramban 在 Parshas Acharei 末尾的論述。Targum Yonasan 將經文譯作「在 Torah 中勞作，並遵守其誡命」。
參考出處
- 1ועיקר היום לעשותם ותכלית השלימות של המעשה יהי׳ בימות המשיח · בקובץ ליובאַוויטש שנה ב׳ חוברת ד׳ מציין על זה כ״ק אדמו״ר זי״ע בע׳ 58 בהערה 8 ”ראה ד״ה וככה תרל״ז (תורת שמואל שער רביעי) פרק יז ואילך. וכן משמע גם ברמב״ם הל׳ תשובה סוף פ״ט וסוף הלכות מלכים, אבל הרמב״ם לשיטתו דאין בין עולם הזה לימוה״מ אלא שיעבוד מלכיות בלבד דפליגא על מרז״ל דשבת (קנא, ב)”.
- 2לעבדה ולשמרה · Genesis 2:15
- 3לעבדה זו מ״ע, ולשמרה זו מל״ת · Zohar I, 27a
- 4לעבדה זו מצות עשה. ולשמרה זו מצות ל״ת · Or HaChaim on Genesis 2:15
- 5ויגרש את האדם · Genesis 3:24
- 6שכמה מצוות התלוים בארץ דוקא · ראה רמב״ן ס״פ אחרי יח, כד. לקו״ת שלח לו, ג. מאמרי אדה״א דברים ח״א ע׳ ה.
- 7כמעט ארבע הידות · ראה מאמרי אדה״א קונטרסים ע׳ רסו הערה פ״ז.
4והנה אנו אומרים ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו וכו׳ כמצות רצונך כו׳. שעיקר המעשה היא עבודת הקרבנות שאין אנו יכולים לקיים בגלות אלא שבגלות נתקנה התפלה כנגד הקרבנות. ועדיין אין זה כמצות רצונך ממש:1
現在我們說：「在那裡，我們要在祢面前獻上我們所負有義務的祭獻等等，照祢意願的命令行事」等等。因為主要的實際作為，乃是祭獻的事奉；我們在流亡中無法履行這項事奉，而在流亡中則設立了與祭獻相應的祈禱。然而，這仍不是真正地「照祢意願的命令行事」。
阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）引述穆薩夫祈禱（מוסף，Musaf），其中我們祈求回到聖殿，並在那裡獻上祭獻，「照祢意願的命令行事」。由於在流亡中無法獻上祭獻，因此設立了與祭獻相應的祈禱；然而，祈禱本身的措辭暗示，只有實際獻上祭獻，才真正是「照祢意願的命令行事」。
本段指出，祭獻是實際作為的核心；而在流亡中取代祭獻的祈禱，尚未完全符合「祢意願的命令」。
參考出處
- 1דלכאורה התפלה במעלה העליונה יותר . . ולמה יהי׳ הקרבנות במעלה העליונה . . כמצות רצונך · באוה״ת שמות כרך ז ע׳ ב׳תשפו מבאר ”י״ל התירוץ שע״י הקרבנות יש שני הדברים היינו העלאת נפש הבהמה גשמיות לשרשה וגם נה״ב שבאדם מתעלה ג״כ עי״ז לשרשה במרכבה”, ע״ש.
問題與葡萄樹 ¶5–8
5ולהבין זה דלכאורה התפלה במעלה העליונה יותר מהקרבנות שהתפלה היא נשיאת נפש האדם בספור שבחיו של מקום ברוך שאמר והיה העולם וכל הללויה וכו׳ עד שמגיע לואהבת בכל נפשך1 כו׳
要明白這一點：表面看來，禱告的層次高於祭獻，因為禱告是人藉著述說מקום的讚美而提升自己的靈魂：從「那位一言而世界便形成的，當受讚頌」，以及所有哈利路亞[詩篇]等等，直到「你要愛……盡你的性命」等等。
這裡提出一個疑問。禱告似乎比祭獻更高超，因為人在禱告中述說מקום的讚美，從「那位一言而世界便形成的，當受讚頌」，以及晨間禱告中的哈利路亞詩篇，一直到 שמע（Shema）中的「你要愛……盡你的性命」；在此，人將自己的整個靈魂交出。
相較之下，祭獻只涉及動物的靈魂，例如安息日所獻的兩隻羊羔。
ולמה יהיו הקרבנות במעלה העליונה כל כך שיקראו כמצות רצונך ושזה יהי׳ [יהיה] תכלית השלימות של ימות המשיח יותר מהתפלה שבגלות.
那麼，為何祭獻的層次如此之高，以至於被稱為「照著祢旨意的命令」；而且，為何祭獻應成為 משיח（Moshiach）時代的終極圓滿，勝過流亡時期的禱告？
既然如此，為何唯有祭獻被稱為「照著祢旨意的命令」？為何祭獻的復興應成為 משיח（Moshiach）時代的圓滿，超越流亡時期的禱告？這正是這篇 maamar 要回答的問題。
הנה כתיב גפן ממצרים תסיע.4 שכנ״י [שכנסת ישראל] נמשלו לגפן5 שגדלים בה ענבי׳ שמהם יוצא היין ע״י דריכה בגת.
現在經文寫道：「祢從埃及移植了一株葡萄樹。」以色列會眾被比作葡萄樹；樹上長出葡萄，葡萄經過在榨酒池中踩踏，便釀出酒來。
阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）以葡萄樹的意象開始作答。猶太民族被比作葡萄樹；葡萄只有經過在榨酒池中踩踏，才能釀出酒來。
本段提出疑問：為何動物祭獻的層次高於靈魂在禱告中的升舉？接著引入葡萄樹與酒的比喻，以回答這個問題。
這篇 maamar 在接近結尾處再次回到這個問題，並解釋說，在 משיח 時代，連祭獻中的動物也會被納入無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）之中並得以提升；這是靈魂在流亡時期無法做到的。
參考出處
- 1ואהבת בכל נפשך · Deuteronomy 6:5
- 2
- 3וביום השבת שני כבשים · פינחס כח, ט.
- 4גפן ממצרים תסיע · Psalms 80:9
- 5שכנס״י נמשלו לגפן · Chullin 92a:11–12
6והנה עיקר היין המשובח יוצא מהענבי׳ [מהענבים] הסמוכי׳ לקרקע כמו שאמרו לגבי נסכים לא היו מביאין מן הדליות אלא מן הרגליות12 ששם יוצא יין משובח יותר.
如今，最上乘的酒主要出自靠近地面的葡萄，正如[賢者]論及奠祭時所說：他們不從架棚葡萄藤（דליות，daliyos）取[酒]，而取自低矮葡萄藤（רגליות，ragliyos），因為從那裡釀出的酒更為上乘。
最好的酒來自最接近地面的葡萄：米示拿裁定，供聖殿奠祭之用的酒取自低矮的葡萄藤，而非架在棚架上的葡萄藤。下一段將這個細節轉化為謙卑的意象。
והנה היין נתחלק לכמה מינים יש יין המשמח ויש יין המשכר יש יין אדום ויש יין לבן וכך ככל המשל הזה נמשלו כנס״י [כנסת ישראל] שיש בהם אהבה מסותרת למקום כו׳.
如今，酒分為幾種：有令人歡欣的酒，也有使人醉酒的酒；有紅酒，也有白酒。同樣，這個比喻的每一個細節，都用來比擬以色列會眾[與酒相似之處]，因為他們內在有對 ה׳ 隱藏的愛，等等。
酒也有不同種類：令人歡喜的酒與令人醉酒的酒，紅酒與白酒。每一種都對應於猶太民族中的某一方面；他們全都懷有對 ה׳ 隱藏的愛，而這愛必須被引發出來，正如酒隱藏在葡萄中一樣。
本段展開這個比喻：如同酒，以色列會眾對 ה׳ 隱藏的愛也有幾種，而其中最上乘的，來自最卑下之處。
參考出處
- 1לא היו מביאין מן הדליות אלא מן הרגליות · באוה״ת כאן ע׳ תתשכט מציין: ”ספ״ח [מ״ו] דמנחות במשנה”. ובגמ׳ מנחות (הוא פ״ט) פו, סע״ב במשנה.
- 2לא היו מביאין מן הדליות אלא מן הרגליות · Menachot 86b:12
為了使它從隱藏轉為顯露，人必須處於「低垂的葡萄藤」（רגליות，ragliyos）的層次；也就是處於「願我的靈魂對眾人都如塵土」的層次。
要把這隱藏的愛帶到顯露之中，人必須像低垂的葡萄藤，葡萄貼近地面。這指的是祈禱中所表達的謙卑：「願我的靈魂對眾人都如塵土。」
此外，還要經歷酒醡中的踩踏，也就是有一顆破碎而受壓的心。藉此，酒便流出來；這便是原先隱而未顯的隱藏之愛這一層面，
人也必須像在酒醡中被踩踏那樣，擁有一顆破碎而受壓的心。藉此，酒便流出來：那深藏在靈魂中的愛顯露出來。
כי על יין אמרו נכנס יין יצא סוד456 והיינו לפי שהיין היה ג״כ מתחלה בהעלם בענבים ואח״כ נתגלה ויצא לחוץ.
因為關於酒，人們說：「酒入，祕密便出。」這是因為酒起初也隱藏在葡萄之中，之後才顯露出來，流到外面。
阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）以塔木德中的話「酒入，祕密便出」來支持這個比喻。酒能使隱藏之物顯露，因為在被壓出來以前，酒本身也隱藏在葡萄裡。
本段說明如何使隱藏的愛顯露出來：藉著謙卑，如同葡萄貼近地面；也藉著破碎的心，如同葡萄在酒醡中被踩踏。
參考出處
- 1נפשי כעפר לכל תהיה · Berakhot 17a:4
- 2לב נשבר ונדכה · ראה לקו״ת ר״ה סב, א. אוה״ת חקת ע׳ תתל.
- 3לב נשבר ונדכה · Psalms 51:19
- 4נכנס יין יצא סוד · נסמן לעיל מד, ב.
- 5נכנס יין יצא סוד · Eruvin 65a:19–20
- 6נכנס יין יצא סוד · Sanhedrin 38a:3–4
8והנה באהבה יש ב׳ בחי׳. יש מתפעל להיות שמחת ה׳ בלבו היא בחינת יין המשמח ובחי׳ יין לבן מבחי׳ חמר חיווריין עתיק כו׳.
如今，愛有兩個層面。一種是心受到感動，使心中充滿對 ה׳ 的喜悅；這是「令人歡欣的酒」這一層面，也是白葡萄酒這一層面，源自「古老的白葡萄酒」（חמר חיווריין עתיק，chamar chivaryan atik）這一層面，等等。
對 ה׳ 的愛有兩種形式。第一種是心中充滿對 ה׳ 的喜悅；它如同「令人歡欣的酒」和白葡萄酒，源自「古老的白葡萄酒」；本文後文會指出，這指的是至高的喜悅。
ויש מתפעל להיות לו מרירות הלב מפני היותו ממארי דחושבנא מכל מחשבותיו ודבוריו ומעשיו אשר לא לה׳ המה ולצעוק אל ה׳ ולדבקה בו הוא בחי׳ יין אדום ויין המשכר וכו׳.
另一種是心受到感動而生出苦澀，因為他是善於自我省察者（מארי דחושבנא，marei d’chushbana），細察自己所有不屬於 ה׳ 的思想、言語和行為，並受到感動向 ה׳ 呼喊，與祂緊密相連；這是紅酒和令人沉醉之酒這一層面，等等。
第二種，是一個人誠實省察自己所有不屬於 ה׳ 的思想、言語和行為時，心中所感受到的苦澀；他因此受到觸動，向 ה׳ 呼喊並與祂緊密相連。這就是紅酒和令人沉醉之酒。
這段區分了對 ה׳ 的兩種愛：一種是如白葡萄酒般令人歡欣的喜悅；另一種是源於自我省察、如紅酒和令人沉醉之酒般的苦澀渴慕。
本文後文會將這兩種酒闡釋為靈魂的兩件衣裳：履行一項誡命所生的喜悅，覆蓋靈魂的「身體」，也就是愛與敬畏的情感；而苦澀與回歸所生的紅酒，則為靈魂的「頭與面」——也就是視覺與聽覺——形成一件衣裳。
使祢的名成聖者 ¶9–15
9והנה אנו אומרים בשבת וינוחו בו ישראל1 מקדשי שמך.2 ולכאורה אינו מובן הלא הוא ית׳ מאליו קדוש וכתיב כי קדוש אני וקדושתי למעלה מקדושתכם.3
現在，在安息日我們說：「願以色列這些尊祢之名為聖的人，在其中安息。」表面看來，這難以理解：祂（願祂受頌讚）豈不是本自為聖嗎？經上又說：「因為我是聖的」，以及「我的神聖性高於你們的神聖性」。
在安息日的阿米達祈禱（עמידה，Amidah）中，我們說以色列是「尊祢之名為聖者」。這似乎令人困惑，因為ה׳本自為聖；而米德拉什（מדרש，Midrash）對「因為我是聖的」的解釋教導我們，祂的神聖性高於我們的神聖性。
ואיך יהיה תלוי קדושתו ית׳ בישראל דייקא שיקראו הם המקדישים שמו. אך הענין דהנה אנו אומרים אתה קדוש ושמך קדוש וקדושים בכל יום יהללוך סלה.
那麼，祂（願祂受頌讚）的神聖性怎能特別取決於以色列，以致他們被稱為尊祂之名為聖的人呢？然而，這件事的要點是：我們說：「祢是聖的，祢的名是聖的，聖者每日讚美祢，סלה（selah）。」
那麼，祂的神聖性怎能取決於以色列，以致他們被稱為使祂成聖的人呢？阿德莫爾‧哈扎肯從祈禱文中的另一句話開始作答：「祢是聖的，祢的名是聖的，聖者每日讚美祢，סלה（selah）。」
פי׳ קדושים בכל יום כו׳ כמאמר המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית שבכל יום ויום מתהווה מאין ליש כל מעשה בראשית.
「聖者……每日」等語的意思，正如這句話所說：「祂以良善每日不斷更新創造之工」：在每一天，整個創造之工都從無中成為有。
「每日」二字指向ה׳每日更新創造，正如Shema（שמע，Shema）前的晨間祝福所說：「祂以良善每日不斷更新創造之工。」每天，整個創造都從無中重新生成。
本段提出：既然ה׳本自為聖，怎能說以色列尊ה׳為聖？接著，本文從「聖者」每日的讚美開始作答；他們看見創造從無中更新。
參考出處
- 1וינוחו בו ישראל · ראה הערת כ״ק אדמו״ר זי״ע באוה״ת פ׳ שמות ע׳ לא. באוה״ת תצוה כרך ח ע׳ ג׳סח: ”שבהם וע״י נתעלה בחי׳ שמן בקדושת אור א״ס עצמו”.
- 2וינוחו בו ישראל מקדשי שמך · באוה״ת פ׳ תבוא ע׳ תתשח יש הגה״ה לכאן.
- 3כי קדוש אני וקדושתי למעלה מקדושתכם · Leviticus 19:2
10וכשהם משיגים כל יום התהוותם וחיותם מבחי׳ קדוש ומובדל כי עליו ית׳ נאמר אדון הנפלאות פי׳ למעלה מעלה מבחי׳ נפלאות כמ״ש עושה פלא.1
而當那些聖者每日體認到，他們的存在與生命力源自神聖而超然的層面時，因為祂被稱為「奇事之主」；意思是，祂遠遠超越奇事的層面，如經上所說：「祂施行奇事」（עושה פלא，oseh fele）。
「聖者」每日體認到，他們的存在與生命力來自一個神聖的層面；也就是說，這層面完全超然，超越他們。祂被稱為「奇事之主」；這句話出自晨禱，意思是祂遠遠超越奇事本身。經文說祂「施行奇事」，所以奇事只是祂所施行的事。
שבחי׳ הפלא הוא כעשיה גשמיות אצלו ית׳. כי ענין הפלא היא פליאת ההתהוו׳ יש מאין
因為，奇事的層面在祂看來，猶如物質性的作為（עשיה，asiyah）；所謂奇事，是指某物從無中而生這件事本身的奇妙。
對我們而言奇妙的事，在祂看來猶如單純的物質性作為。這裡所說的奇事，就是創造本身：某物從無中而生。
וראשית ההתהוו׳ הוא בחכמה כמ״ש והחכמה מאין תמצא.2
而存在開始形成於智慧（חכמה，Chochmah），如經上所說：「智慧乃由無（אין，ayin）而得。」
創造始於智慧（Chochmah），也就是智慧最初的一點；經文說它是「由無（אין，ayin）而得」。嚴格來說，《約伯記》的經文是在問：「智慧，從何處（מאין，me’ayin）可得呢？」；而這篇maamar將me’ayin解讀為「由無而來」。
這一段說明，祂是「奇事之主」，遠遠超越了從無中創造某物這件奇事；而創造始於智慧（Chochmah）。
這篇maamar稍後將此與誡命（מצוות，mitzvos）作對比：誡命是祂的意願，遠遠超越智慧（Chochmah）；因此，藉著誡命所引降的神聖性，源自「奇事之主」祂自身。
參考出處
- 1כמ״ש עושה פלא · Exodus 15:11
- 2והחכמה מאין תמצא · Job 28:12
11וכתיב כולם בחכמה עשית שהחכמה נחשבת אצלו כעשיה גשמית שהיא בחי׳ סוף דרגין משכל ודבור ומחשבה ומעשה וכך החכמה נחשבת אצלו שהוא ית׳ למעלה מן החכמה ומרומם עד אין קץ.
經上說：「祢以智慧（חכמה，Chochmah）造了這一切。」因為在祂看來，智慧如同物質性的作為（עשיה，asiyah），而作為乃是智力、言語、思想與行動諸層次中的最低一層。同樣，在祂看來，智慧也是如此；因為祂，願祂受頌讚，超越智慧，高不可及，無有窮盡。
「祢以智慧造了這一切」這句經文，將智慧本身視為一種作為（עשיה），也就是智力、言語、思想與行動等能力中最低的一種。同樣，在 ה׳面前，智慧猶如單純的物質行動，因為祂無限超越智慧。
ולכן הם יהללוך סלה תמיד בעילוי אחר עילוי בלי הפסק וכל זה בבחי׳ ושמך קדוש כי הודו של שמו על ארץ ושמים.1
因此，他們「讚美祢，סלה（selah，永遠）」；他們不斷[上升]，從一個提升到下一個提升，毫不間斷。這一切都屬於「祢的名是聖的」這一層面，因為祂之名的光輝「在大地與天上之上」。
這就是「聖者們」為何無盡地讚美祂，不斷從一個層次提升到另一個層次，毫不停歇：無論他們升到多高，祂仍然超越他們。然而，他們一切的讚美所及的，僅是「祢的名是聖的」——祂的名，其光輝在大地與天上之上。
經上說：「因為藉著 יה，הוי׳（Havayah）創造了諸世界。」也就是說，「藉著 יה」指的就是祂的 ה׳；因為 הו״ה（heh-vav-heh）[這些字母]也同樣是 י״ה（yud-heh），因為 הוי״ו（vav）延展了 היו״ד（yud），等等。
引用這句經文，是要說明諸世界源自祂的名 ה׳：塔木德（Menachos 29b）將「藉著 יה」解讀為「藉著 yud-heh」，也就是創造兩個世界所用的兩個字母。阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）解釋說，此處的「יה」代表完整的 ה׳，因為 vav 只是 yud 的延展；所以其餘字母也同樣是 yud 與 heh 的一種形式。
這一段指出，「聖者們」的讚美所及的僅是祂的名 ה׳，因為在祂看來，連智慧都如同單純的行動；接著開始解釋創造諸世界所憑藉的名。
下一段將進一步闡述這句經文：來世由 yud 創造，今世由 heh 創造；這兩個字母分別對應隱藏的世界與顯現的世界。
參考出處
- 1כי הודו של שמו על ארץ ושמים · Psalms 148:13
- 2כי ביה ה׳ צור עולמים · Menachot 29b:7–8
- 3בי״ה ה׳ צור עולמים · Isaiah 26:4
- 4כולם בחכ׳ עשית · Psalms 104:24
以希伯來字母 יו״ד（yud）創造了來世，如上文所述；也就是尚未顯露的隱藏諸世界（עלמין סתימין，almin sesimin）：「眼未曾看見，ה׳啊，唯有你。」
阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）接著引用關於「ה׳」的經文：正如塔木德所教導，來世是以 יו״ד 創造的。他將來世認定為「隱藏的諸世界」，它們超越一切感知；經文說：「眼未曾看見，ה׳啊，唯有你。」
ובה״א [ובאות ה״א] נברא עוה״ז2 היינו עלמין דאתגליין מה שהוא מושג ונתפס בהשגת הנבראים
以希伯來字母 ה״א（heh）創造了現世；也就是顯露的諸世界（עלמין דאתגליין，almin d’isgalyan）：即受造者所能領會、把握的事物。
現世是以 ה״א 創造的，與「顯露的諸世界」相對應：凡是受造者能夠感知並把握的層面，都屬於此類。
ואפי׳ [ואפילו] ג״ע [גן עדן] העליון נק׳ עלמא דאתגלי׳ לגבי בחי׳ זו שהוא שם שהרי צדיקי׳ [צדיקים] נהנים כו׳ אלא שלגבי עוה״ז השפל הגשמי נק׳ עוה״ב [עולם הבא] ג״ע [גן עדן] העליון. אבל לגבי עולמות עליוני׳ [עליונים] נקרא בשם עוה״ז ועלמא דאתגליא מאחר שיש שם הנאה ותענוג הנשמות
即使上層伊甸園，相對於這一層面，也稱為「顯露的世界」（עלמא דאתגלי׳，alma d’isgalya），因為「義人就在那裡享受」等等；只是在相對於這低微的物質世界而言，上層伊甸園才稱為來世。但相對於更高的世界，它則稱為「現世」和「顯露的世界」，因為靈魂在那裡享有愉悅與喜樂，
在此意義上，即使上層伊甸園也算是顯露的，因為義人在那裡享受神聖臨在的光輝（Berachos 17a）；只有相較於我們這低微的物質世界，它才稱為「來世」。相較於更高的世界，它本身就是「現世」，因為靈魂在那裡體驗愉悅與喜樂。
משא״כ בחי׳ עלמין סתימין הוא מה שאינו מושג ונתפס כלל עין לא ראתה וכו׳ וכל בחי׳ הללו הם מבחינת שמו והודו של שמו כו׳.
相較之下，עלמין סתימין的層面，乃是完全無法領會或把握的：「眼未曾看見……」等等。而這一切層面都源自祂的名及祂名的榮耀等等。
相較之下，隱藏的諸世界完全無法被把握；經文說：「眼未曾看見。」然而，隱藏與顯露的諸世界都只源自祂的名及祂名的榮耀，並非源自祂的本質。
אבל בא״ס ב״ה עצמו לא שייך כלל זה שהוא קדוש ומובדל מגדר עלמין לגמרי ולא שייך אפילו בחי׳ עלמין סתימין כו׳ ובחינת עלמין סתימין הם כעשיות גשמיות אצלו ית׳.
但對無限者（אין סוף，Ein Sof）本身——願祂受頌讚——而言，這一切完全不適用；祂神聖而超然，完全超越世界這一範疇，甚至隱藏諸世界的層面也不適用於祂，等等。對祂而言，隱藏諸世界的層面猶如物質的造作行為。
ה׳本身，即無限者，完全超越世界這一範疇，連隱藏的世界也不例外。對祂而言，甚至隱藏的諸世界也不過如同物質的造作行為，正如上文論及智慧（חכמה，Chochmah）時所說的那樣。
本段說明，יו״ד與ה״א分別對應隱藏的諸世界與顯露的諸世界，並指出兩者即使最崇高者，也都只源自祂的名；而祂本身超越一切世界。
這些名稱是相對而言的：從下方看，上層伊甸園是「來世」；從上方看，它則是「現世」。只有無限者處於整個層級之外。
參考出處
- 1עין לא ראתה אלקים זולתך · Isaiah 64:3
- 2וביו״ד נברא העוה״ב . . ובה״א נברא עוה״ז · Menachot 29b:13–14
13וכמאמר אדון הנפלאות. וכמ״ש עושה פלא.1 ומה שקדושים בכל יום יהללוך סלה הוא בבחי׳ ושמך קדוש בלבד והיינו כי משם נמשך קדושתם ומהללים להתכלל ולהבטל במקורם.
正如「奇妙作為之主」一語所說，也如經上所說：「祂施行奇事。」而「眾聖者每日讚美祢，סלה（selah）」，只是在「祢的名是聖的」這一層面；也就是說，他們的聖潔由此而來，而他們讚美，是為了融入並自我消融於自己的根源之中。
「眾聖者」的讚美，只達到「祢的名是聖的」這一層面，因為他們自身的聖潔正是由此而來。他們讚美，是渴望提升，融入並自我消融於那個根源之中。
אבל ישראל הם מקדשי שמך2 כי הנה באתעדל״ת [באתערותא דלתתא] תלוי3 אתעדל״ע [אתערותא דלעילא]45 להיות התלבשות א״ס ב״ה בחכמה וחסד להחיות ולהוות עלמין סתימין ועלמין דאתגליין והיינו אק״ב [אשר קדשנו במצותיו] ממש הקב״ה מניח תפילין6 כו׳.
然而，以色列人乃是「使祢的名成聖者」；因為由下而起的激發（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata），決定了由上而起的激發（אתערותא דלעילא，isarusa dileila）：使無限者（אין סוף，Ein Sof），願祂受頌讚，內寓於智慧（חכמה，Chochmah）與慈愛（חסד，Chesed）之中，賦予隱蔽世界與顯現世界生命，並使它們存在。這就是「祂以祂的誡命使我們成聖」的意思；字面上說，就是「קב״ה（Kudsha Brich Hu，意為「聖者，願祂受頌讚」）親自佩戴經匣（תפילין，tefillin）」，等等。
然而，以色列被稱為「使祢的名成聖者」，因為他們在下界的作為會激發來自上界的回應：無限者本身內寓於חכמה與חסד之中，賦予一切世界生命，不論隱蔽或顯現。這就是「祂以祂的誡命使我們成聖」的意思，也就是賢者們所說，קב״ה / קודשא בריך הוא親自佩戴經匣。
本段將「眾聖者」的讚美與以色列的誡命（מצוות，mitzvos）作對比：前者只上達「祢的名」，而後者則將אין סוף親自引降至諸世界之中。
參考出處
- 1עושה פלא · Exodus 15:11
- 2ישראל הם מקדשי שמך · ראה אוה״ת פ׳ שמות ע׳ ג. לא.
- 3באתעדל״ת תלוי אתדל״ע · ראה זהר לך פח, א. ויצא קסד, א. ויחי רלה, א. רמד, א. מאמר אדה״א דברים ח״א ע׳ קצח. וש״נ.
- 4באתעדל״ת תלוי אתעדל״ע · Zohar, Vayechi 53:517–528
- 5באתעדל״ת תלוי אתעדל״ע · Zohar, Vayechi 69:714–723
- 6הקב״ה מניח תפילין · Berakhot 6a:17–18
14וע״י הנחת תפלין למטה מתעורר קדושה העליונ׳ שלמעל׳ [שלמעלה] להיות שורה ומתלבש בתוך עלמין. וקדושה זו היא מבחי׳ אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה בעצמו ובכבודו שלמעלה מגדר עלמין
藉著在下界戴上經匣（תפלין，tefillin），上方的至高聖潔便受到激發，降臨、駐留並披覆於諸世界之中。而這聖潔源自無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）本身及其尊榮——願祂受頌讚——這一層次超越諸世界的範疇。
猶太人在下界戴上經匣，便會激發至高的聖潔，使其駐留並進入諸世界。這聖潔源自無限之光本身，超越一切世界。
בחי׳ אתה קדוש שהוא אדון הנפלאות למעלה מעלה מבחינת פליאות חכמה שמאין תמצא1 כי המצות הן הן רצונו ית׳ ובחי׳ מדרגת הרצון הוא הגבה למעלה מאד מבחי׳ חכמה.
［這是］「祢是神聖的」這一層次，也就是「奇蹟之主」，遠遠高於智慧（חכמה，Chochmah）的奇妙之處；智慧是「由無而得」的。因為誡命（מצות，mitzvos）正是祂的意願本身，願祂受頌讚；而意願這一層次極其崇高，遠遠高於智慧的層次。
這是「祢是神聖的」這一層次，不僅是「祢的名是神聖的」；祂是「奇蹟之主」，遠遠超越智慧的奇妙之處，而智慧是由無中而得。原因在於，誡命正是 ה׳ 本身的意願，而意願遠高於智慧。
本段說明，誡命能引降一種超越一切世界的神聖性，因為誡命是 ה׳ 的意願，而這意願高於智慧。
參考出處
- 1שמאין תמצא · Job 28:12
15ולכן הם מקדישי׳ ומרוממים שמך שבהם ועל ידם נתעלה בחי׳ שמו בקדושת אור א״ס ב״ה עצמו.
因此，他們使祢的名成聖，並尊崇祢的名；因為祂之名這一層面在他們之中、並藉著他們，被提升至無限之光本身的神聖之中（אור אין סוף，Or Ein Sof）；願祂受頌讚。
這就是為何說以色列使 ה׳成聖並尊崇祂的名：透過他們及其所行的誡命（מצוות，mitzvos），祂之名這一層面被提升至無限之光本身的神聖之中。他們並非為 ה׳增添神聖性；而是將祂自身的神聖性帶入祂之名這一層面，因為此層面與諸世界相關。
וזהו יפה שעה אחת בתשובה ומע״ט [ומעשים טובים]1 בעוה״ז מכל חיי עוה״ב [עולם הבא]2 שהם מבחינת שמו ית׳ בלבד. אבל ע״י המע״ט [המעשים טובים] ממשיכים קדושת אור א״ס ב״ה בעצמו כנ״ל:
這就是[其意義]：「在今世悔悟回歸（תשובה，teshuvah）並行善一小時，勝過來世的一切生命」；來世的一切生命僅源自祂受頌讚之名這一層面；但透過善行，人將無限之光本身（אור אין סוף）的神聖性引降下來，如上所述。
這說明了《密西拿》的教導：在今世悔悟回歸並行善一小時，勝過來世的一切生命。來世乃是單單源自祂之名這一層面的顯現；而善行則將無限之光本身的神聖性引降下來。
仍在校訂中。顯示此段
本段回答了「誰使祢的名成聖」這個問題：以色列藉著誡命（מצוות）將 ה׳提升至祂本質的神聖之中；因此，今世的善行勝過來世。
參考出處
- 1יפה שעה אחת בתשובה ומע״ט · אבות ד, יז.
- 2יפה שעה אחת בתשובה ומע״ט בעוה״ז מכל חיי עוה״ב · Pirkei Avot 4:17
靈魂的衣裳 ¶16–23
16והנה מן המצות נעשה לבושים1 לנפש כמ״ש בזוהר2 ע״פ ואברהם זקן בא בימים3 באינון יומין עילאין דאינון לבושין4 כנ״ל.
現在，誡命（מצות，mitzvos）為靈魂形成衣裳，正如《Zohar》（זהר）在「亞伯拉罕（אברהם）年老，進入日子中」這句經文下所說：「乃是藉著那些上界的日子；它們就是衣裳」，如上所述。
誡命也為靈魂形成衣裳。《Zohar》將「亞伯拉罕年老，進入日子中」解讀為：他帶著「上界的日子」而來；人的一生歲月，成為靈魂的衣裳。
והיינו לפי שע״י המצות ממשיך אור מקיף מבחי׳ סובב כל עלמין לכן נעשה לבוש לנשמתו שתהיה נפשו צרורה בצרור החיים5 את6 ה׳ וכו׳.
這是因為，人藉著誡命，從環繞一切世界之光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）這一層面，引下包圍之光（אור מקיף，Or Makif）；因此，這光成為他靈魂的衣裳，使他的靈魂「與 הוי׳（Havayah）同在，繫於生命之結」等等。
原因在於，誡命會從環繞一切世界之光這一層面，引下包圍之光。這光如同衣裳般環繞靈魂，使靈魂「與 הוי׳（Havayah）同在，繫於生命之結」。
אך הנה אמרו אפילו פושעי ישראל מלאים מצות7 כרמון ומ״מ אין ממשיכין כלום.8 אלא הענין הוא שהמשכת קדושה העליונה הוא ע״י שמחה של מצוה דוקא וכדכתיב תחת אשר לא עבדת9 את ה׳ אלקיך בשמחה.
但是，[智者]說，即使以色列中的罪人，也如同石榴充滿籽粒一般，充滿誡命；然而，他們仍甚麼也沒有引下。其要旨在於：只有藉著履行誡命時的喜樂，才能引下上界的神聖，正如經文所說：「因為你沒有以喜樂事奉 ה׳、你的 אלקים（Elokim）。」
但是，智者說，即使以色列中的罪人，也像石榴充滿籽粒一樣，充滿誡命；然而，他們仍甚麼也沒有引下。因此，Alter Rebbe 得出結論：只有藉著履行誡命時的喜樂，才能引下上界的神聖；他援引了這句責備：「因為你沒有以喜樂事奉 ה׳、你的 אלקים（Elokim）。」
本段說明，誡命藉著引下包圍之光，為靈魂形成衣裳；而只有在履行誡命時帶著喜樂，才能引下這道光。
參考出處
- 1והנה מן המצות נעשה לבושים · באוה״ת פ׳ תבוא ע׳ תתשח מציין לכאן. ולד״ה תורה צוה (שנדפס בסה״מ תקס״ו ע׳ שסז ועם הגהות באוה״ת ברכה ע׳ א׳תתנו). ”עיין בד״ה תורה צוה שלא נדפס בלקו״ת, לבוש מלכות עמ״ש ע״פ ויעבור שנתעטף כש״ץ”.
- 2כמ״ש בזוהר · ח״א רכד, א. ראה לעיל טז, א ובמ״מ לשם.
- 3ואברהם זקן בא בימים · Genesis 24:1
- 4באינון יומין עילאין דאינון לבושין · Zohar, Vayechi 32:294–303
- 5נפשו צרורה בצרור החיים · באוה״ת פ׳ תבא שם ”בצרור החיים בארצות החיים ארץ עילאה בינה ששם מאיר החיים מע״ק שהם חיי ז״א חיי עולם ועמ״ש ע״פ ועשית בגדי קודש”.
- 6צרורה בצרור החיים את ה׳ · I Samuel 25:29
- 7פושעי ישראל מלאים מצות · Eruvin 19a:9
- 8ומ״מ אין ממשיכין כלום · ראה גם לקו״ת שלח לט, א. שה״ש יז, ב. באוה״ת תבוא ע׳ תתשח ”כי המצות צ״ל עבדת בשמחה עבודת עבד עול מצות” ע״ש בארוכה.
- 9תחת אשר לא עבדת · Deuteronomy 28:47
17והשמחה היא מצד התבוננות מזה עצמו איך שהמצות הם בחינת אור א״ס ב״ה עצמו בחי׳ אדון הנפלאות וכו׳.
喜悅來自對這件事本身的思量：誡命（מצות，mitzvos）乃是蒙福的無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）本身的層面，也就是「奇蹟之主」的層面，等等。
遵行誡命所帶來的喜悅，源於思量誡命究竟是什麼：它就是無限之光本身，是「奇蹟之主」，超越一切世界。明白這一點，心便會歡喜。
ולזה ישמח לבו בקיום המצות אשר קדשנו במצותיו ממש והוא בחי׳ חמר חווריין עתיק שהוא בחי׳ ענג העליון להתענג על ה׳ ממש.
因此，他在遵行מצות時，心便會歡喜；[因為祂]「以祂的誡命使我們成聖」，確實是按字面如此。這就是「古老的白酒」（חמר חווריין עתיק，chamar chivaryan atik）的層面，也就是至高的喜悅：真正以 ה׳ 本身為樂。
這種喜悅就是前文所說的「古老的白酒」；如今，Alter Rebbe 將它闡明為至高的喜悅——以 ה׳ 本身為樂。人在遵行מצות時，會感受到 ה׳「以祂的誡命使我們成聖」，而且是最按字面意義上的成聖。
אך צריך לעורר מתחלה בנפשו בחי׳ יין אדום ויין המשכר שהוא בחי׳ גבורות קדושות כדי לאתהפכא חשוכא לנהורא ומרירו למיתקא שאז יתענגו על ה׳ בתענוג המשכת אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה
然而，首先必須在自己的靈魂中喚起紅酒和令人醉人的酒這一層面；這是神聖的克制力量（גבורות，gevuros），為的是把黑暗轉化為光明，把苦澀轉化為甘甜；如此，他們便會以引下אור אין סוף的喜悅來享受 ה׳。
不過，在這種喜悅之前，人必須先喚起紅色而令人醉人的酒，也就是神聖的גבורות——對自己遠離 ה׳ 所感到的苦澀。這會把黑暗轉化為光明，把苦澀轉化為甘甜，使引下無限之光的喜悅得以圓滿。
כי התענוג הוא שייך אחר מילוי הרצון שכשנתמלא רצונו וחפצו מה שהיה חושק ומתאוה אז יתענג
因為，喜悅是在意願實現之後才有的：當他的意願和渴望得以滿足，也就是他曾渴求、熱切盼望的事物實現時，他便會感到喜悅，
其原因在於靈魂的一項原則：喜悅是在願望實現時產生的。人得到自己所渴求、所熱切盼望的事物，便會感到喜悅。
משא״כ אם לא היה לו תשוקה כ״כ [כל כך] אין התענוג אצלו כ״כ [כל כך] גם בהיות אצלו הדבר ההוא ולכן צריך לעורר תחלה בחינת גבורות על הירידה אשר רחוק מה׳ בתכלית.
反之，若他的渴望沒有那麼強烈，即使已擁有那件事物，他的喜悅也不會那麼大。因此，必須先為自己的下降喚起גבורות，[因為]自己已與 ה׳ 極其遙遠。
若沒有強烈的渴望，即使得到那件事物，所帶來的喜悅也很有限。因此，人首先必須感受到自己已墮落得如此遠離 ה׳ 的痛苦；如此，誡命所帶來的喜悅臨到時，才能滿足真正的渴望。
本段說明，誡命所帶來的喜悅，源於思量誡命就是 ה׳ 自身的光；而唯有先因自己遠離祂而生起痛切的渴望，這喜悅才得以圓滿。
這把前文所說的兩種酒聯繫起來：紅酒所代表的苦澀必須先出現，隨後才有白酒所代表的喜悅；正如一般而言，喜悅是在渴望得到滿足之後才產生的。
18ובפרט כאשר יהי׳ [יהיה] ממארי דחושבנא מן המעשים ודבורים והמחשבות אשר לא לה׳ המה. וישוב אל1 ה׳ וירחמהו וכמאמר אלהי עולם ברחמיך הרבים כו׳ וכמ״ש במ״א
尤其是當他成為「自我省察者」，細數那些不為 ה׳ 而作的行為、言語與思想時。他要歸向 ה׳，祂必憐恤他；又如所說：「永恆的 ה׳，祢以豐盛的憐憫……」，等等，正如別處所解釋的。
一個人若細察自己所有不為 ה׳ 而作的行為、言語與思想，所感到的苦痛便最為深切。隨後，他歸向 ה׳，而「祂必憐恤他」；正如我們祈禱所說：「永恆的 ה׳，祢以豐盛的憐憫……」。
ואזי תהי׳ [תהיה] שמחת הנפש בקיום המצות ביתר שאת כי כל שתגדל התשוק׳ [התשוקה] והצמאון מחמת ריחוק מקום מצד הגוף כך תגדל שמחת הנפש מצד המשכ׳ אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה בקיום המצות והתענגו על ה׳ במילוי רצונה וחפצה
如此一來，靈魂在履行誡命（מצות，mitzvos）時的喜樂便會格外高昂；因為身體所造成的疏離愈使渴望與乾渴增長，靈魂的喜樂也就愈發增長：它在履行 מצות 時引下無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），願祂受頌讚；[並且]因自己的意願與欲求得以滿足，而在 ה׳ 中享受喜悅。
此後，他履行 מצות 時的喜樂會更為深厚：身體造成的疏離愈使渴望與乾渴加深，靈魂便愈因透過一項誡命引下無限之光而歡喜。靈魂在 ה׳ 中享受喜悅，因為它自己的意願與欲求已得到滿足。
וז״ש [וזהו שכתוב] זאת נחמתי בעניי2 כי אמרתך חייתני וכמאמר כי הם חיינו ואורך ימינו כו׳ ואין לערב שמחת הנפש בעצבון הגוף3 וכו׳.
這正是[以下所寫經文的意思]：「這是我在困苦中的安慰，因為祢的言語使我存活。」又如所說：「因為它們是我們的生命，是我們年日的長久……。」不可把靈魂的喜樂與身體的憂傷混在一起，等等。
這就是「這是我在困苦中的安慰，因為祢的言語使我存活」的意思： ה׳在 מצות中的言語是靈魂的生命，正如我們在祈禱中所說：「它們是我們的生命，是我們年日的長久。」苦痛屬於身體，不可將它混入靈魂的喜樂。
אך כדי להוציא בחי׳ יין הנ״ל צריך לשית עצות בנפשו להיות בבחינת ונפשי כעפר לכל תהיה4 מן הרגליות וכו׳. ועל ידי דריכה ברגלים בגת שהיא בחינת לב נשבר ונדכה5 כו׳.
然而，要引出上述葡萄酒的層面，必須在自己的靈魂中籌思，使自己達到「願我的靈魂對一切人如塵土」的層次，像低伏的葡萄藤（הרגליות，ragliyos）所出的葡萄酒[一般]，等等。還要用腳在酒醡中踩踏；這就是心靈破碎、受壓傷的層面，等等。
要引出這葡萄酒，一個人必須在自身上下功夫，達到「願我的靈魂對一切人如塵土」的謙卑，就像低伏的葡萄藤一樣。他還需要在酒醡中踩踏，這象徵心靈破碎、受壓傷。
這段文字說明，自我省察與回歸會加深靈魂的渴望，使靈魂履行 מצות 時的喜樂更為增長；同時，身體的憂傷應與靈魂的喜樂分開。
參考出處
- 1וישוב אל ה׳ וירחמהו · Isaiah 55:7
- 2זאת נחמתי בעניי · Psalms 119:50
- 3ואין לערב שמחת הנפש בעצבון הגוף · Tanya, Likkutei Amarim 31:13
- 4ונפשי כעפר לכל תהיה · Berakhot 17a:4
- 5לב נשבר ונדכה · Psalms 51:19
19והנה כנגד ב׳ בחינות יין הנ״ל כך נמשך ב׳ בחינת לבושין. וזהו כבס ביין לבושו1 שיהיו לבושי המצות מכובסים עד״מ כמו בגד המכובס מן הלכלוך כך הנה אפי׳ [אפילו] פושעי ישראל2 מלאים מצות3 כו׳.
現在，與上述兩個層面的酒相應，也有兩個層面的衣裳被引下。這就是[「他在酒中洗滌衣裳」這句話的意思]：誡命（מצות，mitzvos）的衣裳得以洗淨，譬如衣裳洗去污垢一般。同樣，即使以色列的罪人也充滿了誡命，等等。
兩種酒產生兩種衣裳；這就是「他在酒中洗滌衣裳」的意思。由誡命形成的衣裳必須洗淨，如同衣裳洗去污垢一般；因為即使以色列的罪人也充滿誡命，然而，正如下一段所解釋的，他們的衣裳仍然污穢。
本段引入兩種衣裳，分別與兩種酒相應，並將「他在酒中洗滌衣裳」解讀為洗淨由誡命形成的衣裳。
參考出處
- 1כבס ביין לבושו · Genesis 49:11
- 2שו״ה עד״מ — כך הנה אפי׳ פושעי ישראל · התוכן מובא באוה״ת חנוכה ע׳ שכב, א.
- 3אפי׳ פושעי ישראל מלאים מצות · Eruvin 19a:9
20ואעפ״כ [ואף על פי כן] את פושעי׳ [פושעים] נמנו שלבושי המצות שלהם הם מלובשי׳ [מלובשים] בלבושים צואים שלהם משא״כ ע״י בחי׳ יין ושמחה של מצוה נעשה בחי׳ כבוס לבוש והתפשטות מלבושי׳ [מלבושיה / מלבושים] שבנוגה להתענג על ה׳ לבדו.
然而，他們仍「被列在罪犯之中」，因為他們的誡命（מצות，mitzvos）之衣，穿在自己污穢的衣服裡。相反，藉著葡萄酒和誡命（מצוה，mitzvah）之喜悅這一層面（בחינה，bechinah），便會產生洗滌衣服的層面（בחינה），並脫去那些屬於混雜善惡之境（נוגה，Nogah）的衣服，使人唯獨以 ה׳為樂。
即使他們遵行了許多誡命，這樣的人仍「被列在罪犯之中」，因為他們的誡命之衣裹在自己污穢的衣服裡。誡命之喜悅所帶來的葡萄酒，會洗淨衣服，並除去屬於 נוגה 的衣服；נוגה 是善與惡混雜之境，使人得以唯獨以 ה׳為樂。
וע״י בחי׳ דם ענבים1 הוא בחי׳ יין אדום שהוא ענין התגברות הנפש לאהפכא חשוכא לנהורא2 והמרירות על ריחוקו מאור פני ה׳ ונק׳ דם לפי שצריך יגיעת הנפש ויגיעת בשר בנפשו דמו.
藉著「葡萄之血」這一層面，也就是紅葡萄酒的層面，靈魂克服[自身]，將黑暗轉為光明，並因遠離 ה׳面容之光而感到痛苦。它被稱為「血」，因為這需要靈魂的勞苦和肉身的勞苦，乃至耗費自己的靈魂與血液。
「葡萄之血」出自經文的末句，指紅葡萄酒：靈魂努力將黑暗轉為光明，並因遠離 ה׳面容之光而感到痛苦。它被稱為「血」，因為這需要靈魂和身體的勞苦，彷彿獻出自己的生命。
אך מ״מ נק׳ דם ענבים בחי׳ יין שצ״ל ע״י בחי׳ שמחה שהיא בחי׳ התבוננות מצד גדולת ה׳ א״ס ב״ה וישוב אל3 ה׳ וירחמהו.4
然而，它仍稱為「葡萄之血」，屬於葡萄酒的層面（בחינה），因為它必須藉著喜悅的層面（בחינה）而來；這喜悅是藉著思量 ה׳、無限者（אין סוף，Ein Sof）——願祂受頌讚——的偉大而生：「願他歸向 הוי׳（Havayah），祂就憐憫他。」
然而，它仍稱為葡萄之血，是一種葡萄酒，因為它也必須伴隨喜悅而來；這喜悅源於思量 ה׳無限的偉大。經文說：「願他歸向 ה׳，祂就憐憫他」，描述的正是這種回歸，下一段將進一步解釋。
本段說明兩種葡萄酒如何潔淨靈魂的衣服：誡命之喜悅會脫去 נוגה 的污穢衣服；而「葡萄之血」是回歸時痛苦的奮鬥，它也屬於葡萄酒，因為同樣必須伴隨喜悅而來。
參考出處
- 1דם ענבים · Genesis 49:11
- 2שהוא ענין התגברות הנפש לאהפכא חשוכא לנהורא · ראה אוה״ת וישלח כרך ה תתפא, א.
- 3וישוב אל ה׳ וירחמהו · Isaiah 55:7
- 4את פושעים נמנו · Isaiah 53:12
21וירחמהו דייקא דהיינו על ניצוץ אלהו׳ [אלהות] שבו איך ירד פלאים מטה מטה כמ״ש במ״א
「祂要憐憫他」，特別是指：祂憐憫他裡面具有 ה׳ 性質的火花；這火花竟如何不可思議地下降，愈降愈低，正如別處所解釋的。
「憐憫他」這幾個字是著重之處： ה׳ 憐憫的是那人裡面的 ה׳ 性質火花；這火花已不可思議地墮落到如此低下的境地。
ועי״ז נעשה בחי׳ סותו12 פי׳ סותו מלשון מסוה345 הוא כסוי הראש והפנים שיש ב׳ בחינות לבושין6 לבוש הגוף ע״ד משל ולבוש הראש והפנים ע״ד משל.
由此便形成了「他的衣袍」（סותו，suso）這一層面。解釋：suso 與「面紗」（מסוה，masveh）一詞相關，面紗是遮蓋頭部和面部的東西。因為衣著有兩個層面：比方說，有身體的衣著，也有頭部和面部的衣著。
藉著這份憐憫，便有了經文所稱的 suso，即「他的衣袍」這一層面。阿爾特雷貝將 suso 解讀為與 masveh 一詞相關；masveh 是摩西（משה）遮在臉上的面紗，因此它是遮蓋頭部和面部的東西。如此說來，靈魂有兩種衣著：一種好比它的「身體」的衣著，另一種好比它的「頭部和面部」的衣著。
本段將「他的衣袍」（suso）解讀為遮蓋頭部和面部的東西，藉此引出靈魂除身體的衣著之外，還有另一種較高層次的衣著。
Kehot 註釋記載，伊本·以斯拉（אבן עזרא）和奇茲庫尼（חזקוני）也將 suso 與 masveh 聯繫起來；又說 Or HaTorah（אור התורה）指出，Or HaChaim（אור החיים）也作此解釋。另一方面，拉希（רש״י）和拉達克（רד״ק）則將它解釋為一種衣著。
參考出處
- 1סותו · Rashi on Genesis 49:11
- 2סותו · Radak on Genesis 49:11
- 3פי׳ סותו מלשון מסוה · Exodus 34:33
- 4סותו מלשון מסוה · Ibn Ezra on Genesis 49:11
- 5סותו מלשון מסוה · Chizkuni, Genesis 49:11
- 6שיש ב׳ בחינות לבושין · באוה״ת וישלח רמג, א. תצוה ע׳ א׳תר מציין לכאן.
22והנה ע״י בחי׳ יין המשמח נמשך בחי׳ לבוש לבחי׳ הגוף של הנפש שהוא בחי׳ לבושי מדות הנפש אהבה ויראה כו׳
如今，藉著「令人歡喜的酒」這一層面／範疇（בחינה，bechinah），便引下一層衣裳，作為靈魂身體這一層面的衣裳；而靈魂的身體，就是靈魂情感屬性（מדות，middos）——愛與敬畏（אהבה ויראה，ahavah v'yirah）等——的衣裳；
「令人歡喜的酒」——即一項誡命（מצוה，mitzvah）的喜悅——為靈魂的「身體」產生衣裳，而這「身體」就是它的情感屬性。這些衣裳是靈魂的愛與敬畏之衣裳。
אבל ע״י בחי׳ דם ענבים נמשך לבוש לבחי׳ הראש והפנים של הנפש והוא בחי׳ ראיה ושמיעה.
但藉著「葡萄之血」這一層面，便引下一層衣裳，作為靈魂頭部與臉面這一層面的衣裳；這就是視覺與聽覺這一層面。
「葡萄之血」——即艱苦而痛切的回歸奮鬥——為靈魂的「頭部與臉面」產生一種更高的衣裳，也就是它的視覺與聽覺。下段將解釋這衣裳為何更高。
本段將兩種酒對應於靈魂的兩種衣裳：喜悅披覆其情感屬性，而回歸的奮鬥則披覆其視覺與聽覺等較高的功能。
正如經上所說：「他們仰望祂，就容光煥發」，等等。然而，難道可能凝視聖者的臨在（שכינה，Shechinah），等等嗎？其實，這是指「凝視君王的榮耀」，等等。
「他們仰望祂，就容光煥發」這句經文談到看見 ה׳，這是一種屬於「頭與面」的能力。既然無人能實際凝視聖者的臨在，阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）便將其解釋為凝視「君王的榮耀」。
והענין כמאמר רז״ל [רבותינו זכרונם לברכה] במקום שבע״ת [שבעלי תשובה] עומדים23 כו׳ כי צדיקים גמורים ע״י שמחה של מצוה והתענגם על ה׳ ממשיכים ענג העליון מלמעלה למטה
此中要旨，正如我們的賢者們（願其記念蒙福）所說：「悔悟回歸者（בעלי תשובה，baalei teshuvah）所站之處」，等等。至於完全的義人，藉著誡命（מצוה，mitzvah）所帶來的喜悅，以及以 ה׳ 為樂，將至高的喜悅由上而下引來，
賢者們教導說，悔悟回歸者站在完全的義人無法立足之處。完全的義人藉著誡命所帶來的喜悅，以及以 ה׳ 為樂而事奉，因而將至高的喜悅由上而下引來。
אבל הבעל תשובה ע״י התגברותו על הרע שבנפשו במסירת נפש היא בבחי׳ הסתלקות מלמטה למעלה כדרך הגבורות ורשפי אש4 כו׳. ולכן נעשה לבוש לנשמתו ג״כ למעלה על בחי׳ ראש הנ״ל:
然而，悔悟回歸者（בעל תשובה，baal teshuvah）藉著以捨身奉獻（מסירות נפש，mesirus nefesh）克服其靈魂中的邪惡，便處於由下而上的提升層面，猶如克制力量（גבורות，gevuros）以及「火焰迸射」，等等。因此，在上方、上述「頭」的層面，也為他的靈魂造就一件衣裳：
然而，悔悟回歸者以捨身奉獻克服其靈魂中的邪惡；他的事奉是由下而上的提升，如同克制力量以及向上奔騰的「火焰迸射」。因此，他的靈魂在更高處也得到衣裳，覆及其「頭」的層面。
本段說明，為何回歸者的奮鬥使他得著更高層次的衣裳：義人將喜悅由上而下引來，而悔悟回歸者則以捨身奉獻由下而上升，因此甚至在頭部層面也蒙衣裳覆蔽。
參考出處
- 1הביטו אליו ונהרו · Psalms 34:6
- 2במקום שבע״ת עומדים · נסמן לעיל כב, ג.
- 3במקום שבע״ת עומדים · Berakhot 34b:22–23
- 4רשפי אש · Song of Songs 8:6
人的圓滿 ¶24–26
24והנה זהו כל עבודתנו בקיום המצות1 בזמן הזה להמשיך לנפש שתתעלה בעילוי אחר עילוי לאור באור א״ס ב״ה ותהיה הנפש צרורה2 כו׳.
如今，這就是我們此時履行誡命（מצות，mitzvos）的全部事奉：將[光]引降至靈魂，使它一層又一層地提升，得以在無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）中受光照，願祂受頌讚；並使靈魂「被繫結」等等。
在我們這個時代，履行 מצות 的全部目的，是使靈魂一層又一層地提升，讓它照耀著 אור אין סוף，並「被繫結於生命之繫」。我們現在的事奉，主要使靈魂本身受益。
אבל תכלית השלימות של ימות המשיח בקיום המצות ומעשה הקרבנות שיהיו הקרבנות כבשים ופרים וכו׳ ג״כ נכללים ומתעלים בעילוי אחר עילוי באור א״ס ב״ה.
但在משיח（Moshiach）的日子，履行מצות以及實行祭獻的終極圓滿，在於祭牲——羊羔、公牛等等——也將被納入並提升，在אור אין סוף中一層又一層地提升，願祂受頌讚。
然而，在משיח的日子，誡命與祭獻的圓滿，將在於祭牲本身——祭獻中的羊羔與公牛——也被納入並提升至אור אין סוף中。這是祈禱所不能達到的。
אך בזמן הגלות אי אפשר לנפש האדם להעלותם ולקשרם במקורם מאחר שהיא מקושרת בעצמה למטה.
但是，在流亡時期，人類的靈魂不可能將牠們提升並繫結於牠們的源頭，因為靈魂本身仍繫於下方。
在流亡時期，人不能提升那些動物並將牠們繫結於牠們的源頭，因為他自己的靈魂本身仍繫於下界。
אבל לימות המשיח שיקויים ונגלה כבוד3 ה׳ וראו כל בשר וגו׳. שנשמות ישראל יהיו במעלה אז יהיה זמן קיום המעש׳ [המעשה] והעלאת ניצוצות שנפלו אפילו הבהמות.4
但到了משיח的日子，當「ה׳的榮耀將顯現，凡有血肉者都要看見」等等這話實現時，由於以色列的眾靈魂將處於高位，那時便是實行實際作為、提升已墮落的火花——甚至包括墮落在牲畜中的火花——的時候。
在משיח的日子，當「ה׳的榮耀將顯現，凡有血肉者都要看見」時，以色列的眾靈魂將處於高位。那時，真正實行實際作為的時刻便會到來，連墮落到牲畜中的神聖火花也將被提升。
這段回答了開篇提出的問題：在流亡時期，誡命只提升靈魂；但在משיח的日子，祭獻甚至會使牲畜也提升至אור אין סוף。
參考出處
- 1והנה זהו כל עבודתינו בקיום המצות · קטע מכאן מובא בסה״מ תרל״ג כרך א ע׳ קפג עם איזה הוספות.
- 2תהיה הנפש צרורה · בתרל״ג כרך א ע׳ קפג מוסיף כ״ק אדמו״ר מהר״ש ”וע׳ מענין צרורה כו׳ את הוי׳ בד״ה אם בחוקתי תלכו (כ״ו)” — סה״מ תרכ״ו (הוצאת תשמ״ט) ע׳ צה.
- 3ונגלה כבוד ה׳ · Isaiah 40:5
- 4והעלאת ניצוצות שנפלו אפילו הבהמות · בסה״מ תרל״ג שם ע׳ קפג נמצא הגה״ה ”שיוכלו להעלותם ולא ע״י שיוכללו בבחי׳ מדבר כמו ע״י אכילת אדם שם מ״ה, כ״א שיתעלו הם עצמם ע״י קיום המצות שיהי׳ אז כמצות רצונך כו׳”.
25וכמו שהיה בתחלת בריאת העולם שקודם שנבר׳ [שנברא] אדם הראשון נא׳ [נאמר] ואדם אין לעבד1 את האדמה וגו׳.
世界創造之初也是如此：在第一個人亞當（אדם הראשון，Adam HaRishon）受造以前，經上說：「沒有一個人（אדם，adam）耕作土地」，等等。
世界受造時也呈現出同樣的情形。亞當受造以前，經上說：「沒有一個人耕作土地」：世界缺少一個在其中事奉的人。
ואח״כ נעשה אדם ויניחהו בג״ע [בגן עדן] לעבדה ולשמרה.2 אלא שאח״כ3 ויגרש את האדם45 וגו׳ כלומר שלא הי׳ [היה] בבחי׳ אדם והוצרך לילך ולתקן נפשו.
後來，人受造了，「他將他安置在伊甸園，使他耕作並看守園子。」但後來，「他把那人趕出去」，等等；也就是說，他尚未達到 אדם 的層次，必須出去修復自己的靈魂。
人後來受造，並被安置在伊甸園中「耕作並看守園子」；但犯罪以後，他被逐出園子。這表明他尚未真正達到 אדם，也就是「人」的層次，因此必須出去修復自己的靈魂。
這段將同一模式追溯到亞當：他受造時本是要在伊甸園中事奉，卻未臻「人」的完整層次，於是被送出去修復自己的靈魂。
參考出處
- 1ואדם אין לעבוד · Genesis 2:5
- 2לעבדה ולשמרה · Genesis 2:15
- 3לעבדה ולשמרה. אלא שאח״כ · בסה״מ תרל״ג ע׳ קפד: ואם לא חטא עה״ד הי׳ אז שלימות המעשה אלא שע״י חטא עה״ד כתי׳: אח״כ.
- 4ויגרש את האדם · בסה״מ תרל״ג ע׳ קפד נוסף: כמארז״ל במד״ר שדן אותו בשילוחין ובגירושין: ארוכה.
- 5ויגרש את האדם · Genesis 3:24
26ושלימות בחי׳ אדם הוא בזמן המשיח שנאמר עליו הנה ישכיל עבדי1 ירום ונשא וגבה מאד מא״ד הוא אותיות אד״ם.2
「人」的層面（אדם，adam）達至圓滿，將是在משיח（Moshiach）的時代；論到祂，經上說：「看哪，我的僕人必亨通；他必被高舉、被舉起，並且極其高超。」「極其」一詞 מאד（me’od）的字母（mem－alef－dalet），正是 אדם（adam）的字母（alef－dalet－mem）。
「人」（adam）的完整層面，只有到了 Moshiach 的時代才會實現；以賽亞書論到祂說：「看哪，我的僕人必亨通；他必被高舉、被舉起，並且極其高超。」「極其」一詞 מאד（me’od）的字母，與 אדם（adam）的字母相同。
וכן ראשי תיבות אד״ם אד״ם דו״ד משי״ח שבזמן ימות המשיח נשלם בחינת אדם ואזי הוא זמן היום לעשותם זמן קיום המצות בשלימות3 שיהיה הקרבת קרבנות כמצות רצונך.45
同樣，אדם（adam）一詞的首字母縮寫「אד״ם」，代表亞當（אדם）、大衛（דוד）與משיח。因為在משיח的日子裡，「今日是實行它們的時候」；那時，人（adam）的層面得以圓滿，也是完整履行誡命（מצות，mitzvos）的時候，屆時將會獻上祭物，「照著祢旨意的命令」。
adam 這幾個字母也代表亞當、大衛與 Moshiach，顯示始於亞當的一切，將由 Moshiach 完成。屆時才是真正「今日是實行它們的時候」；誡命將得到完美履行，祭物也將「照著祢旨意的命令」獻上。
משא״כ בזמן הגלות אין עשיית המצו׳ [המצות / המצוה] כרצונך ממש אלא לעילוי הנפש שיתקן בחי׳ אדם שלא יהיה ואדם אין לעבד.
然而，在流亡時期，履行誡命並非真正「照著祢旨意的命令」，而[是]為了提升靈魂，使 אדם 的層面得到修復，從而不再是「沒有אדם來耕作」的狀態。
相較之下，在流亡時期，誡命尚未真正「照著祢旨意的命令」而行。它們此時的作用，是提升靈魂並修復 אדם 的層面，使世界不再處於「沒有 אדם 來耕作」的狀態。
אבל עיקר העבודה לעבדה ולשמרה הוא בימות המשיח דוקא.
但「耕作它並守護它」的主要事奉，唯有在משיח的日子裡才有。
「耕作它並守護它」的根本事奉，也就是完美履行誡命，唯有在 Moshiach 的日子裡才會實現。
והתפלה שהיא בחי׳ נשיאת הנפש הוא כנגד הקרבנות אבל אינה בבחי׳ קרבנות ממש כי שם בחינת עליות כל העולמות בכלל ואפילו נפש הבהמה היורדת למטה לארץ.67
祈禱是提升靈魂的層面，與祭獻相對應，但它並非真正處於祭獻的層次；因為在那裡[在祭獻中]，一切世界都整體上升，甚至包括那下降到下方大地的動物之靈魂。
祈禱是提升靈魂的方式，設立的用意是與祭獻相對應，但它並不是真正的祭獻：祭獻能使一切世界一同上升，其中甚至包括下降到下方大地的動物之靈魂。這回答了本篇 maamar 開頭提出的問題。
本段完成了對開篇問題的回答：只有到了 Moshiach 的日子，人（adam）的層面臻於圓滿，祭物才會「照著祢旨意的命令」獻上，並使動物也得以提升；流亡時期的祈禱無法做到這一點。
關於將 adam 解作亞當、大衛、Moshiach 的讀法，Kehot 註釋引述 Sefer HaGilgulim 第一章末。Kehot 註釋也指出，「照著祢旨意的命令」是穆薩夫祈禱中的措辭。
參考出處
- 1הנה ישכיל עבדי · Isaiah 52:13
- 2מא״ד הוא אותיות אד״ם · Bereshit Rabbah 8:5
- 3שבזמן ימות המשיח . . זמן קיום המצות בשלימות · ראה גם תו״ח ויחי צה, א ואילך. אוה״ת ויחי כרך ו תתשכח, ב ואילך. המשך וככה תרל״ז פי״ז ואילך.
- 4כמצות רצונך · לשון תפלת מוסף.
- 5שיהי׳ הקרבת קרבנות כמצות רצונך · באוה״ת ויקרא כרך ב ע׳ תקעד מציין ע״ז: ”ובזה יובן מ״ש בתו״א פ׳ ויחי בד״ה אוסרי לגפן בענין כמצות רצונך דהיינו הקרבנות ממש משא״כ בתפלה שכנגד הקרבנות כו׳ ע״ש והיינו כי אף שהתפלה הוא בירור נה״ב שבאדם מ״מ נה״ב שבאדם הוא הנפש השכלית ממש וכבר נת׳ שהביטול שבבהמה ממש שרשה ממדריגות עליונות שלמעלה מהשכל כו׳ וזהו נמשך ע״י הקרבן ממש” עכ״ל, ע״ש.
- 6נפש הבהמה היורדת למטה לארץ · Ecclesiastes 3:21
- 7ר״ת אדם . . משיח · ראה ספר הגלגולים ספ״א. ראה גם סה״מ תקס״ז ע׳ לט. מאמרי אדה״א פרשיות ח״ב ע׳ תקפט. ביאוה״ז לאדה״א קב, א. מאמרי אדה״א ויקרא ע׳ קצז. ספר החקירה ע, א. סה״מ תרל״ד ע׳ רסז. המשך וככה תרל״ז פרק כ.
驢駒、城與兒子 ¶27–30
27והנה על בחינת גפן ויין הנ״ל נאמר אסרי לגפן עירה1 פי׳ שבימות המשיח שיושלם בחי׳ אדם אז יהיו כלל ישראל מתעלים במעלה העליונה שיהיה בבחי׳ גפן ויין המשמח בשמחה של מצוה
現在，論及上述葡萄藤與葡萄酒的層面，經文說：「將他的驢駒繫在葡萄藤上。」這是指，在 משיח（Moshiach）時代，當人（אדם，adam）這一層面臻於圓滿時，全體以色列便會提升至最高的境界，達到葡萄藤以及「令人歡欣的酒」的層面，滿有誡命（מצוה，mitzvah）的喜樂；
阿德莫爾哈扎肯此處將葡萄藤及其酒應用於這節經文。到了Moshiach時代，當人的層面臻於完善，全體以色列都將提升至葡萄藤及「令人歡欣的酒」的層面，也就是誡命的喜樂。
וגם יהי׳ [יהיה] אוסרי אוסר יו״ד שבחי׳ יו״ד היא בחי׳ חכ׳ [חכמה] עילאה הוא אוסר ומקשר לבחי׳ גפן
並且還會有「綑綁」（אסרי，osri）一詞；[也就是，]「綁住」（אוסר，oser）[與]字母（יו״ד，yud）：因為yud所代表的層面，即上層智慧（חכמה，Chochmah），會綁縛並連結到葡萄藤這一層面。
他將osri（「綑綁」）讀作oser（「綁住」）與yud：yud象徵上層智慧，正是它將以色列人在喜樂中的狀態與葡萄藤連結起來。
(וענין החכמה הוא בחי׳ בטול שצ״ל בהשמח׳ [בהשמחה] עמ״ש ע״פ ולא נחם אלקי׳ דרך ארץ פלשתים2 וע״פ ביום השמע״צ [השמיני עצרת]).3 ועי״ז יהי׳ [יהיה] בבחי׳ עירה.
（智慧的要義在於自我消融（ביטול，bittul）；喜樂中必須有這一層面。參見關於「 ה׳沒有領他們走非利士人的地界之路」以及「在第八日舉行集會」兩節經文的解釋。）透過這一點，他們便達到「他的驢駒」這一層面（עירה，iroh）。
阿德莫爾哈扎肯在括號中解釋，智慧意指自我消融，而喜樂中必須伴有自我消融；他並指向自己對另外兩節經文的解釋。透過這種連結，以色列將達到iroh的層面，下一段將對此加以說明。
כי הנה עירה סובל ב׳ פירושים לשון עיר פרא אדם ובחי׳ עיר אלהים.
因為עירה有兩種解讀：一是驢駒（עיר，ayir）之意，如「人是野驢駒」；另一是城邑（עיר，ir）這一層面，即「 ה׳的城邑」。
iroh一詞可以有兩種意思：一是「他的驢駒」（ayir），令人想起《約伯記》中的經文「人出生如野驢駒」；另一是「他的城邑」（ir），如「 ה׳的城邑」。阿德莫爾哈扎肯接著解釋，前者如何轉化為後者。
וביאור הדבר כי עיר פרא אדם יולד4 כתי׳ [כתיב]. פי׳ יולד היינו כשהמדו׳ אצלו כתולדתו וטבעו שלא נהפכו אצלו לעמוד כנגד טבעו כי זהו עבודת האדם לעמוד נגד טבעו הקשה מפני אהבת ה׳ ויראתו.
事情的解釋是：經上寫道：「人出生如野驢駒。」「出生」是指：他的情感屬性（מדות，middos）仍如出生時一般，依循其天性，尚未在他身上轉化，以致能違逆自己的本性；因為人的事奉就在於，出於對 ה׳ 的愛與對祂的敬畏，去違逆自己頑固的本性。
《約伯記》說：「人出生如野驢駒。」「出生」描述的是一個人的性情仍如初生時那樣，依循其天性；真正事奉 ה׳，意味著出於對 ה׳ 的愛與敬畏，去違逆自己頑固的本性。
משא״כ כשהטבע מסייע אין זו עבודה תמה ונקרא עיר פרא אדם
反之，若本性相助，這就不是完全的事奉，他仍被稱為「野驢駒般的人」。
當一個人的本性恰好對他有利時，他的事奉便不完整，他仍是「野驢駒」。
אבל כשהוא מקושר בבחי׳ גפן בחי׳ יין היוצא מן הגפן ע״י דריכה ומן הרגליות וכו׳ כנ״ל אזי נעשה בחי׳ עירה עיר ה׳ שהוא בחי׳ עיר אלהינו כמו שאמרו רז״ל [רבותינו זכרונם לברכה] אימתי נקרא גדול כשהוא בעיר5 אלהינו6 וגו׳.
但是，當他與葡萄藤這一層面相連，與由踐踏葡萄藤而榨出的酒、以及從低伏的葡萄藤所出的酒這一層面相連，等等，如上所述，他便成為עירה的層面，即 ה׳之城；這就是「我們的 ה׳之城」這一層面，正如我們的賢者所說：「何時稱祂為偉大？當祂在我們的 ה׳之城中時。」等等。
但是，當他與葡萄藤相連，與透過謙卑及破碎的心而榨出的酒相連，如前所述，他便成為iroh的另一層意思——「他的城邑」，也就是 ה׳之城。賢者教導說，當祂「在我們的 ה׳之城中」時，祂便被稱為偉大；因此，成為這座城的人，正是 ה׳被稱為偉大之所在。
本段解釋「將他的驢駒繫在葡萄藤上」：到了Moshiach時代，上層智慧——yud——將與以色列的喜樂相連，而人性中未經馴服的「驢駒」將成為「 ה׳之城」。
Kehot註釋指出，「何時稱祂為偉大？當祂在我們的 ה׳之城中」一語出自《Zohar》（זהר），並引述《Zohar Chadash》中的其他段落。阿德莫爾哈扎肯括號中提到的兩節經文，各自引出一篇專論，闡述智慧如何作為喜樂中的自我消融。
參考出處
- 1אסרי לגפן עירה · Genesis 49:11
- 2ולא נחם אלקי׳ דרך ארץ פלשתים · Exodus 13:17
- 3ביום השמע״צ · Numbers 29:35
- 4עיר פרא אדם יולד · Job 11:12
- 5אימתי נקרא גדול כשהוא בעיר אלקינו · Zohar III, 5a
- 6בעיר אלהינו · Psalms 48:2
28ולשרקה בני אתונו.1 הנה שורקה היא זמורה רכה וילדה שענביה מועטים עדיין ומעט יין היוצא ממנה נק׳ שורקה נקודת שור״ק
「他的母驢駒朝向上等葡萄藤（שורקה，sorekah）。」所謂 שורקה，是一枝柔軟的嫩枝，葡萄仍然很少，從中流出的酒也不多；它稱作 שורקה，[源自]母音符號 שור״ק（shuruk）。
阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）接著轉而解釋下一句：「他的母驢駒朝向上等葡萄藤。」שורקה是一枝年輕柔嫩、葡萄稀少、所出的酒也不多的嫩枝；他把這個名稱與母音符號 שור״ק聯繫起來。
כי הנה גפן הוא בחינת סגו״ל וגם כל נקודת גפן הוא סגו״ל
因為葡萄藤（גפן，gefen）屬於三點母音符號（סגו״ל，segol）這一層面；而且，גפן一詞中的所有母音符號也都是 סגו״ל。
成熟的葡萄藤 גפן對應母音符號 סגו״ל；它由三個點排成三角形，而 גפן一詞中的兩個母音也都是 סגו״ל。
וכדכתי׳ [וכדכתיב] גפן ממצרים תסיע2 וגו׳ כסו הרים צלה3 פי׳ צלה בחי׳ צל כמ״ש ה׳ צלך45 דהיינו ישת חשך סתרו6 והוא העולה למעלה ומכסה על בחי׳ הרים שהם האבות.
正如經上所寫：「你從埃及移植了一株葡萄藤」，等等；「山嶺被它的蔭影遮覆。」解釋：「它的蔭影」是蔭影這一層面（בחינה，bechinah），正如經上所寫：「ה׳（הוי׳，Havayah）是你的蔭影」；也就是說：「祂以黑暗作為祂的藏身之處。」而這一層面升至上方，遮覆「山嶺」這一層面；「山嶺」指列祖。
阿德莫爾哈扎肯引述了那首關於從埃及移來的葡萄藤的詩篇，接著寫道：「山嶺被它的蔭影遮覆。」葡萄藤的「蔭影」，就是「ה׳是你的蔭影」這一層面，也就是「祂以黑暗作為祂的藏身之處」：這是 ה׳ 的隱藏層面，它高升於「山嶺」之上——「山嶺」指列祖——並將他們遮覆。
這一段開始解釋「上等葡萄藤」（שורקה）：成熟的葡萄藤對應母音符號 סגו״ל，也對應列祖；年輕的 שורקה則對應母音符號 שור״ק。
סגו״ל是三個點排成三角形；此處所說的 שור״ק，是三個點上下排列的符號，如今通常稱為「三點直列母音符號」（קובוץ，kubutz）；較早的用法和卡巴拉用法則稱它為 שור״ק。下一段將運用這個差別來描述靈魂的兩種狀態。
參考出處
- 1ולשרקה בני אתונו · Genesis 49:11
- 2גפן ממצרים תסיע · Psalms 80:9
- 3כסו הרים צלה · Psalms 80:11
- 4ה׳ צלך · שם קכא, ה.
- 5ה׳ צלך · Psalms 121:5
- 6ישת חשך סתרו · Psalms 18:12
29והנה האבות הם שלשה בחינת סגו״ל. וזהו בחי׳ גפן. אבל שורקה הוא בחי׳ נקודת השורק והשור״ק יש בו ג״כ ג׳ נקודות1 שבסגו״ל אלא שהם זה למטה מזה.
三位先祖屬於三點母音 סגו״ל（segol）這一層面；這就是葡萄藤 גפן（gefen）這一層面。可是，優良葡萄藤 שורקה（sorekah）屬於母音 שורק（shuruk）這一層面；而 שורק 也有 סגו״ל 的三個點，只是它們一個在另一個下方。
三位先祖對應三點母音 סגו״ל，也對應葡萄藤 גפן，其母音正是 סגו״ל。優良葡萄藤 שורקה 則對應 שורק；它也有三個點，卻是上下排列的。
כך הנה שכשהאדם הוא בבחי׳ התקרבות והתלהבות בכח ג׳ נקודות ממטה למעלה ומלמעלה למטה והממוצע וכו׳ וכמ״ש במ״א אזי נקרא בחי׳ סגו״ל.
因此，當一個人處於親近與熱烈激昂的層面，憑藉三個點的力量，從下而上、從上而下，以及居中的方向，等等，正如別處所解釋的那樣，他就稱為 סגו״ל 這一層面。
一個人親近 ה׳，內心熱烈激昂，就如同 סגו״ל。如同先祖，他以三種方向事奉：從下而上、從上而下，以及介乎兩者之間的中道。
אבל כשהוא בבחינת ריחוק מקום אלא שהוא2 בבחי׳ הודאה כלומר שיודע שהוא רחוק3 מה׳ ונעשה כפוף ומודה ואין ערב לבו לגשת4 מפני ביטולו נקרא בחינת שור״ק
但當他處於疏遠的層面，卻是在承認的層面；也就是說，他知道自己遠離 ה׳，於是屈身承認，因自我消融（ביטול，bittul）而不敢上前，他就稱為 שורק 這一層面。
一個人感到自己遠離 ה׳，卻承認這一點；他謙卑俯身，因自我消融而不敢上前，這樣的人就稱為 שורק。
ושלש נקודות זו למטה מזו. כלומר שמשפיל עצמו מטה מטה להיות רחוק בעיניו להגיע לזה באומרו מי אנכי וכו׳ וע״י זה נעשה מבחי׳ אתונו בחי׳ בני בחי׳ בן וכמ״ש בנים אתם5 וגו׳ להיות כמו ברא כרעא דאבוה.6
[它有]三個點一個在另一個下方；也就是說，他一再降低自己，在自己眼中覺得自己遠不能達到這一境地，便說：「我是何人？」等等。藉此，他便從「他的母驢」這一層面，成為「……之子」這一層面，也就是兒子的層面；正如經上說：「你們是子女……」；如此便如同「兒子是父親的腿」。
שורק 的三個點上下排列，描繪一個人一再降低自己，覺得親近 ה׳ 遠非自己所能達到，並問：「我是何人？」正是藉此，他從「他的母驢」轉成「……之子」：他達到「你們是 ה׳的子女」這一層面，如同「兒子是父親的腿」。
本段對比兩種事奉：一種是 סגו״ל，帶著親近與熱烈；另一種是 שורק，謙卑地承認自己與 ה׳相距遙遠。並且說明，藉著後一種事奉，「母驢」便轉成「兒子」。
參考出處
- 1והשור״ק — יש בו ג״כ ג׳ נקודות · ראה אוה״ת יתרו ע׳ שכט.
- 2אלא שהוא בבחינת הודאה · ראה אוה״ת נ״ך ע׳ שכט.
- 3כלומר שיודע שהוא רחוק · בלקו״ת מסעי צ, ד מציין לכאן.
- 4ערב לבו לגשת · Jeremiah 30:21
- 5בנים אתם · Deuteronomy 14:1
- 6ברא כרעא דאבוה · נסמן לעיל א, ב. ראה לקמן עח, ב.
如今，這些層面的轉化是藉著「他在酒中洗滌」等等而成就的。「洗滌」（כבס，kibbes）一詞是過去式。
「驢駒」轉化為「城邑」，「母驢」轉化為「兒子」，都是藉著「他在酒中洗滌」而成就的。「洗滌」（כבס，kibbes）一詞是過去式：משיח（Moshiach）時代的圓滿，取決於已經完成的洗滌。
שתכלית השלימות של ימות המשיח ושלימות בחינת אדם להיות בחי׳ עירה ובחי׳ בן הוא ע״י שכבר כבס ביין הגלות שע״י עבודתנו בזמן הגלות לעורר את האהבה ושמחה של מצוה אתהפכא חשוכא לנהורא והוא תכלית של ימות המשיח כנ״ל:
使 משיח（Moshiach）時代達至最終圓滿，並使人的層面（אדם，adam）達至圓滿，呈現為城邑（עירה，iroh）這一層面和兒子這一層面，乃是藉著他已經在流亡之酒中洗滌過。這是藉著我們在流亡時期的事奉，激發愛與一項誡命（מצוה，mitzvah）所帶來的喜悅，使黑暗轉化為光；這正是 משיח（Moshiach）時代的終極目的，如上所述。
這種洗滌發生在當下的流亡時期：藉著激發對 ה׳ 的愛和誡命的喜悅，我們的事奉使黑暗轉化為光。正如整篇 maamar 所說，這正是 משיח（Moshiach）時代所要實現的目的。
這篇 maamar 最後指出，משיח（Moshiach）時代的圓滿，是我們在流亡中的事奉所結出的果實；這就是已經完成的「在酒中洗滌」，它使黑暗轉化為光。
這使篇章回到起初所提出的脈絡：משיח（Moshiach）時代正是「今日，去實行它們」的時候；然而，那時將要顯露的，是由我們如今所激發的誡命（מצוות，mitzvos）的愛與喜悅所建構而成。
參考出處
- 1כבס ביין · Genesis 49:11
瑪瑪爾學完了嗎？
標記為已學習；此篇將計入本週及本年度的希尤姆。
在事奉中的實踐
這篇 maamar 要求先後有序地兼具苦澀與喜悅。首先，人要誠實省察自己的思想、言語和行為中哪些不是為了 ה׳，並以謙卑（「願我的靈魂在眾人面前如塵土」）和破碎的心來面對。接著，他思量每一項誡命都是 ה׳自己的意願，能引下祂的無限之光，於是因 ה׳而喜悅、歡欣。渴望越深，喜悅越大；屬於身體的悲傷，不可混入靈魂的喜悅。以這種方式實行的誡命，現在就在流亡中洗淨靈魂的衣裳，並為 משיח（Moshiach）日子的圓滿作準備。
討論問題
- 為何這篇 maamar 堅持說，משיח（Moshiach）的日子是「實行」的時期，而不是領受賞報的時期？
- 如果祈禱提升人自己的靈魂，為何牲畜祭獻被稱為「依照祢旨意的命令」？
- 如果 ה׳本身就是神聖的，為何還能說以色列「使」祂的名成聖？
- 為何「紅酒」的苦澀必須先於「白酒」的喜悅？又如何避免苦澀轉變成悲傷？
- 以塞戈爾的姿態事奉 ה׳與以舒魯克的姿態事奉，有何不同？為何謙卑的舒魯克使人成為「兒子」？