《托拉奧爾》 · 帕拉沙 Vayechi · 瑪瑪爾 5
ביאור על הנ״ל
對上述內容的解釋
由 AI 根據我們的英文版翻譯，並經過數輪對照英文與希伯來文的檢查和修訂。英文版本身仍由人工讀者審閱中。若您熟悉中文，懇請協助審閱本譯文。 志願協助審閱
核心要旨
對 ה׳ 的最高之愛——「喜悅中的愛（אהבה בתענוגים，ahavah b’taanugim）」——從不披覆在兩種較低層次的愛中，然而當二者結合時，它便降下來：當托拉之酒引發隱藏的偉大之愛（אהבה רבה，ahavah rabbah），並使它與默想所生的永恆之愛（אהבת עולם，ahavas olam）結合。這就是眼睛「因酒而紅」的含義；隨之而來的成長，則是牙齒「因奶而白」的含義。
瑪瑪爾概要
這篇 maamar 解釋上一篇 maamar，談到雅各（יעקב，Yaakov）祝福猶大（יהודה，Yehudah）時所說的：他的眼睛「因酒而紅」，牙齒「因奶而白」；酒與奶都是托拉（תורה，Torah）的稱謂。本文從三種愛說起：偉大之愛，是從上而來、會自行燃燒的愛；永恆之愛，是藉著默想世界而生的愛，因此在世界中有與之相反的事物；以及更高的「喜悅中的愛」。它們分別對應 ה׳ מ״ה（Mah）、ב״ן（Ban）與 ע״ב（Av）。ב״ן 精煉較低世界墮落的火花；而 מ״ה——無須精煉的 ה׳性——降入 ב״ן，再次精煉它們。ע״ב 是 עתיק（Atik）的喜悅在智慧（חכמה，Chochmah）中的顯露；它不披覆在這兩者中的任何一者，卻會在二者結合時降下，正如祝福是在「男與女」結合之後賜下。塔木德所說「凡嘗到滋味的口舌都說：『為我，為我』」，指的是兩種愛一同升入智慧；這是由托拉之酒所促成的。這種喜悅在安息日（שבת，Shabbos）顯露，但唯有經過安息日前的辛勞才能達成：眼中燃起紅色的熱忱，並由從上而來的白色光芒回應。最後，白色的牙齒指的是情感先經精煉，再藉著成長之奶而變得明亮。
綱要
- 托拉如酒與奶；三種愛為了解釋托拉何以被稱為酒與奶，本文闡明偉大之愛、永恆之愛，以及更高的「喜悅中的愛」。¶1–2
- 四個 ה׳與火花的精煉ב״ן 在破碎中墮落；流溢界（אצילות，Atzilus）的王權（מלכות，Malchus），其數值等於 ב״ן，是每夜精煉תוהו（Tohu）的火花；之後 מ״ה 再次精煉它們。¶3–4
- 永恆之愛與偉大之愛ב״ן 是永恆之愛，是由世界所激發、並有與之相反事物的愛；מ״ה 是偉大之愛，是本質上的 ה׳性；מ״ה 披覆在 ב״ן 中，但 ע״ב 不披覆在兩者中的任何一者。¶5–7
- 男與女：喜悅中的愛如何降下當 מ״ה 與 ב״ן——男與女——結合時，ע״ב 之名便降下，正如「祂造他們為男為女，並賜福給他們」，也如婚禮華蓋之下的情景。¶8–9
- 為何稱為喜悅中的愛עתיק 的喜悅在智慧中顯露；智慧是 ע״ב 之名，如同新的洞見會使人喜悅。¶10
- 說「為我，為我」的口舌重複的「為我」指兩種愛一同升入智慧；智慧是品味之調（טעמים，te’amim）所對應的味覺之口。這是由托拉之酒所促成的；它會顯露隱藏的愛。¶11–13
- 安息日與眼睛的紅白ע״ב 在安息日顯露，但唯有經過安息日前的辛勞才能達成：紅色的熱忱上升至長面相（אריך אנפין，Arich Anpin），並由透過視覺所領受的白色光芒回應。¶14–15
- 牙齒的白：精煉與成長牙齒負責精煉，如同情感在母親（אמא，Imma）的子宮中受到檢視；之後，成長之奶使牙齒變白而明亮。這一切都是藉著十三種鬍鬚修飾、父與托拉而成就。¶16–18
關鍵概念
- 偉大之愛（אהבה רבה，ahavah rabbah）אהבה רבה
- 從上而來、會自行燃燒的對 ה׳ 之愛，根源於靈魂中的 ה׳性火花；世上沒有任何事物與之相反。它對應 ה׳ מ״ה。
- 永恆之愛（אהבת עולם，ahavas olam）אהבת עולם
- 藉著默想而生的對 ה׳ 之愛，從隱匿（העלם，he’elem）中顯露，並由世界（עולם，olam）所激發；因為它是藉著世界而生，所以在世界中有與之相反的事物。它對應 ה׳ ב״ן。
- 喜悅中的愛（אהבה בתענוגים，ahavah b’taanugim）אהבה בתענוגים
- 最高的愛，是上層 עתיק 的喜悅在智慧中的顯露；它對應 ה׳ ע״ב，並在兩種較低層次的愛結合時降下。
- ע״ב、ס״ג、מ״ה、ב״ן 四個 ה׳ע״ב ס״ג מ״ה ב״ן
- ה׳的四種拼寫，數值分別為七十二、六十三、四十五與五十二；在本文中，ע״ב 是智慧，מ״ה 是男方，ב״ן 是女方，即流溢界的王權。
- 精煉（בירור，birur）בירור
- 從善惡混雜中分辨出墮落的火花，並將它們轉化為 ה׳性；先由 ב״ן 精煉，再由 מ״ה 再次精煉。
- 陰性之水（מיין נוקבין，mayin nukvin）מיין נוקבין
- ב״ן 精煉之後，從下方升至 ה׳ מ״ה 的事物；這會引下 מ״ה，使它進一步精煉。
- 品味之調（טעמים）טעמים
- 托拉經文誦讀時的旋律符號，也意為「滋味」；它是托拉文字四個部分中最高的一部分，對應 ה׳ ע״ב、智慧，以及「品味的口舌」。
- 長面相（אריך אנפין）אריך אנפין
- 冠冕（כתר，Keser），即發出者最低的層次；小面相（情感屬性）（ז״א / זעיר אנפין，Z’eir Anpin）以熱忱注視其額頭，並領受三百七十道光，以及面容中的一百五十道光。
- 鬍鬚的十三種修飾（י״ג תיקוני דיקנא，yud-gimmel tikunei dikna）י״ג תיקוני דיקנא
- 由字母 yud（יו״ד）與 vav（ו׳）、毛囊與毛髮構成；光先藉此收縮，之後再引出。父取用其中第八種，名為「守護者」（נוצר，notzer）；其字母拼成意願（רצון，ratzon）。
托拉如酒與奶；三種愛 ¶1–2
這篇maamar是對《Torah Ohr》（תורה אור）中前一篇的進一步闡釋；那篇論述雅各（יעקב）給猶大（יהודה）的祝福：「他的眼睛因酒而紅潤，他的牙齒因奶而潔白。」本篇回顧前一篇maamar的主題：對 ה׳ 的愛，以及妥拉之酒，並作更詳盡的闡釋。
這個標題表明，本篇maamar是對前一篇、論及「他的眼睛因酒而紅潤」的闡釋。
Kehot的註記記載，這篇闡釋的另一份記錄稿也收錄於《Sefer HaMaamarim》（ספר המאמרים）5565；《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）（Chukas）則就兩種愛——世界之愛（אהבת עולם，ahavas olam）與極大之愛（אהבה רבה，ahavah rabbah）——這一主題，指引讀者回看本篇；後一種愛源自上方。
參考出處
- 1ביאור על הנ״ל · הנחה אחרת בסה״מ תקס״ה ע׳ קסז. בלקו״ת חקת סו, ב מציין לביאור זה בענין ב׳ אהבות אהבת עולם ואהבה רבה הבאה מלמעלה.
2לבאר הדברים הנאמרים למעלה ע״פ חכלילי1 כו׳. הנה התורה נק׳ יין וחלב וכמו שכתוב ולכו שברו בלוא כסף2 ובלוא מחיר יין וחלב. ולהבין זה הנה צריך להבין ענין ב׳ בחי׳ אה״ר [אהבה רבה] ואה״ע [ואהבת עולם].
為闡明上文依據[經文]「酒紅（חכלילי，Chachlili）」等所說的內容：現在，妥拉被稱為酒與奶，正如經上所寫：「來吧，買吧，不用銀錢，也不用代價，買酒和奶。」要明白這一點，就需要明白兩種愛的層面：偉大的愛（אהבה רבה，ahavah rabbah）與永恆之愛（אהבת עולם，ahavas olam）。
這裡所闡釋的經文談到酒與奶；妥拉也以這兩者為名，正如依撒意亞書的經文邀請口渴的人「來買……酒和奶」，而不必付錢。為了解釋這一點，阿爾特雷貝首先提出對 ה׳ 的兩種愛：偉大的愛與永恆之愛。
אה״ר [אהבה רבה] היא הבאה מלמעלה אשר מאליה וממילא נפשו בוערת כתנור אש ואה״ע [ואהבת עולם] היא האהבה הבאה ע״י ההתבוננות ויש אהבה ג׳ הגדולה משניהם והיא הנקראת אהבה בתענוגים3 כו׳.4
偉大的愛是[這種愛]：它從上方而來，因此他的靈魂自然而然地如火爐般燃燒；永恆之愛則是透過沉思而生的愛。此外，還有第三種愛，超越前兩者，稱為「在喜悅中的愛」（אהבה בתענוגים，ahavah betaanugim）等。
偉大的愛是從上方而來的恩賜：靈魂自行燃起，無須費力。永恆之愛則是人藉著沉思 ה׳ 的偉大而培養出的愛。超越這兩者的，是「在喜悅中的愛」；這句話出自《雅歌》，本篇 maamar 將指出，它與至高的喜悅顯現相應。
本段引入本篇 maamar 將與 ה׳ 的名字相配的三種愛：偉大的愛、永恆之愛，以及更高層次的「在喜悅中的愛」。
把妥拉稱為酒與奶，預示了所闡釋經文的兩部分：「因酒而紅」與「因奶而白」。後文將酒與使隱藏的偉大之愛顯露出來相連（第13段），並將奶與成長相連；這種成長使情感清晰明亮（第17至18段）。
參考出處
- 1חכלילי · Genesis 49:12
- 2ולכו שברו בלוא כסף · Isaiah 55:1
- 3אהבה בתענוגים · Song of Songs 7:7
- 4ביאור על הנ״ל · הנחה אחרת בסה״מ תקס״ה ע׳ קסז. בלקו״ת חקת סו, ב מציין לביאור זה בענין ב׳ אהבות אהבת עולם ואהבה רבה הבאה מלמעלה.
四個 ה׳與火花的精煉 ¶3–4
3והנה ידוע שיש ד׳ שמות ע״ב [שם ע״ב] ס״ג [שם ס״ג] מ״ה [שם מ״ה] וב״ן [ושם ב״ן]. והנה שם ב״ן [שם ב״ן] נפל בשבירה ושם מ״ה [שם מ״ה] הוא המברר.
現在，已知有四個名稱：七十二（ע״ב，Av）、六十三（ס״ג，Sag）、四十五（מ״ה，Mah）與五十二（ב״ן，Ban）。而ב״ן之名在[器皿的]破碎中墜落，מ״ה之名則是淬煉[它]者。
卡巴拉談到，הוי׳（Havayah）的字母有四種拼寫方式，每種拼寫所得的數值總和各不相同：72（Av）、63（Sag）、45（Mah）與52（Ban）。ב״ן是與原初器皿破碎中墜落之物相關的名稱；מ״ה則是整理並修復墜落之物的名稱。
ואמנם תחלה מברר מל׳ דאצי׳ הנקראת שם ב״ן [שם ב״ן] את רפ״ח נצוצין שבבי״ע כו׳ ואח״כ נמשך שם מ״ה [שם מ״ה] לברר שנית כו׳.
然而，首先，流溢界（אצילות，Atzilus）的王權（מלכות，Malchus），即稱為ב״ן之名者，淬煉位於[創造界、形成界與行動界諸世界]中的二百八十八道火花，等等；之後，再將מ״ה之名引下，以進行第二次淬煉，等等。
淬煉分兩個階段。首先，最高世界流溢界的王權，也就是該界最後一個屬性（ספירה，Sefirah），亦稱為ב״ן之名，淬煉散佈於三個較低世界、在破碎中墜落的二百八十八道火花；之後，מ״ה之名降下，再次淬煉它們。
這段闡明卡巴拉的架構：ב״ן之名在破碎中墜落，而淬煉分兩次進行：先由流溢界的王權（即ב״ן本身）淬煉，然後再由מ״ה之名淬煉。
兩次淬煉將分別對應兩種愛：第一次，即由下而起，對應永恆之愛（אהבת עולם，ahavas olam）；第二次，即מ״ה降入ב״ן，對應廣大之愛（אהבה רבה，ahavah rabbah）披覆於永恆之愛之中（第7段）。二百八十八道火花，是卡巴拉所記載、在破碎中墜落的神聖火花數目。
4וביאור הדברים הנה נודע דמל׳ דאצי׳ יורדת בכל לילה בבי״ע לברר בירורים. וכמ״ש בזוהר1 אלף טורין דאכלה בהמה רבה ושתית לון בגמיעא חדא2 כו׳.
事情的解釋如下：我們知道，流溢界（אצילות，Atzilus）的王權（מלכות，Malchus），每夜都下降到創造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）和行動界（עשיה，Asiyah），以進行淨化。正如《Zohar》（זהר）所寫：「一千座山，由一頭大獸吞食，並一口將它們飲盡」，等等。
流溢界的王權（מלכות）每夜下降到創造界、形成界和行動界，收集並提升那些墜落在那裡的火花。《Zohar》所描繪的大獸吞食一千座山，又一口將它們飲盡，正是說明這一點：它將一切需要淨化之物都納入其中。
פי׳ בהמה בגי׳ [בגימטריא] ב״ן [שם ב״ן] והיינו מל׳ דאצי׳ המבררת נצוצין דתהו. להיות שכאשר נפלו הנצוצין בבי״ע ובנוגה הם מעורבים טו״ר [טוב ורע] ואינם בבחי׳ אלהות ומל׳ דאצי׳ מבררת אותם שיתהפכו להיות אלהות.
解釋：「獸」一詞（בהמה，behemah）的數值等於 ב״ן（Ban）；也就是說，它是流溢界的王權（מלכות），用以淨化混沌（תהו，Tohu）的火花。因為當火花墜入創造界、形成界、行動界以及輝光（נוגה，nogah）中時，善與惡混雜在一起，它們並不處於屬於 ה׳ 的層面；流溢界的王權將它們淨化，使它們轉化為屬於 ה׳ 的性質。
「獸」（בהמה）一詞的數值是五十二，與 ב״ן 相同，因此這頭獸就是流溢界的王權（מלכות），它淨化從混沌（תהו）墜落的火花。火花一旦墜入較低的世界以及輝光（נוגה）中，善與惡便混雜在一起；這些火花不再具有 ה׳ 的性質，而淨化的作用使它們重新轉化為屬於 ה׳ 的性質。
本段說明 ב״ן 如何施行淨化：流溢界的王權每夜下降到較低的世界，將混雜的混沌火花重新轉化為屬於 ה׳ 的性質。
輝光（נוגה，意為「光輝」）是外殼（קליפה，kelipah）所屬的領域，其中善與惡混雜；因此，那裡的火花可以被分辨並提升。大獸「吞食」並「飲盡」群山的意象，描繪了淨化如同吸納一般：經淨化之物被納入淨化它的 ב״ן 之名，正如第6段所說。
參考出處
- 1וכמ״ש בזוהר · Zohar I, 18b
- 2אלף טורין דאכלה בהמה רבה ושתית לון בגמיעא חדא · Zohar, Vayechi 16:109–17:120
永恆之愛與偉大之愛 ¶5–7
5ולכן שם ב״ן [שם ב״ן] נק׳ אה״ע [אהבת עולם] כי עולם מל׳ העלם והיינו האהבה שנתגלית מההעלם. שקודם התפלה היתה בהעלם ואחר כך ע״י התפלה נתגלית
因此，ב״ן之名（Ban）被稱為世界之愛（אהבת עולם，ahavas olam），因為「世界」（עולם，olam）一詞源自「隱藏」（העלם，he’elem）；也就是說，這愛從隱藏中顯露出來：禱告之前，它處於隱藏之中；之後，藉著禱告，它便顯露出來。
與ב״ן相聯的愛稱為אהבת עולם，而עולם（「世界」）一詞與העלם（「隱藏」）同源。這種愛在禱告之前隱藏於心中，並藉著禱告顯露出來。
ונמצא שאהבה זו היא באה מההתבוננות כו׳ וגם פי׳ אהבת עולם שהתפעלות ואהבה זו נמשכת מבחינת העולם.
因此可知，這種愛來自沉思觀照，等等。而「世界之愛」也有另一層意思：這種情感激發與愛，是從世界這一層面引發的。
由於這種愛是藉著禱告中的沉思觀照而顯發，它便有賴於人自身的努力。這個名稱也有第二層意思：這種愛由世界所激起，來自人觀看受造界時所見的一切。
היינו כמו עד״מ האדם מתפעל להיות לו אהבה ע״י שרואה מופתים הפך הטבע כמו להפוך ממים לאש או מאש למים שיתהפך מהות אחד למהות אחר עי״ז רואה גדולת ה׳ ית׳ ויגיע לו מזה אהבה לה׳.
也就是說，譬如一個人看見違反自然的奇蹟，例如把水變成火，或把火變成水，使一種本質轉化為另一種本質，便受到感動而生起愛；藉此，他看見 ה׳ יתברך 的偉大，於是對 ה׳ 生起愛。
這個例子說的是：有人看見顛覆自然的奇蹟，例如水變成火，或火變成水，一種事物完全變成另一種事物。他由此領會 ה׳ 的偉大，並生起對祂的愛；這愛是真實的，只是由世界中的某件事觸發。
本段說明「世界之愛」的兩層意思：一是藉著禱告，從隱藏中顯露出來的愛；二是由世界中所發生的事物所激發的愛。
選用奇蹟作例子是有深意的：奇蹟本身就是一種本質轉化為另一種本質，正如由ב״ן所精煉的火花，從善惡混雜之中轉化為אלקות。下一段將明確引出這個對照。
6ואהבה זו נק׳ אה״ע [אהבת עולם] שבאה ע״י סבה מבחי׳ העולם וכמו״כ [וכמו כן] למעלה הבירור נצוצות דשם ב״ן [שם ב״ן] שמברר בבי״ע נק׳ אה״ע [אהבת עולם] מפני שמבחי׳ עולם נברר להיות אלקות כו׳.
這種愛稱為世界之愛（אהבת עולם，ahavas olam），因為它是由一個源自世界層面（בחינה，bechinah）的原因所引發。上面也是如此：ב״ן之名（שם ב״ן，Ban）的火花在創造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）與行動界（עשיה，Asiyah）中受到淬鍊，這也稱為世界之愛，因為某種屬於「世界」層面的事物經淬鍊後，成為אלקות，等等。
這種愛稱為世界之愛，因為是世界中的某些事物引發了它。上面也是如此：ב״ן在下界中淬鍊火花，這稱為世界之愛，因為原本屬於「世界」的事物經淬鍊後，成為אלקות。
משא״כ שם מ״ה [שם מ״ה]1 נק׳ אה״ר [אהבה רבה]. להיות ששם מ״ה [שם מ״ה] הוא בחי׳ אלקות בעצם (לא ממה שנתברר מבחי׳ עולם כמו שם ב״ן [שם ב״ן] שמברר בי״ע והם נכללים בו.
מ״ה之名（שם מ״ה，Mah）則不同，它稱為廣大之愛（אהבה רבה，ahavah rabbah），因為מ״ה之名是本質上的אלקות（並非由世界層面中經淬鍊而來，如同ב״ן之名；ב״ן之名淬鍊創造界、形成界與行動界，而這些世界都被收攝於其中
相較之下，מ״ה之名對應廣大之愛，因為它本身就是אלקות。括號說明兩者的差別：ב״ן是由它從下界所淬鍊的事物構成的אלקות，而這些事物被收攝於ב״ן之中。
והיינו ע״י ההתהפכות מרע לטוב כנ״ל שנכלל בשם ב״ן [שם ב״ן] ולכך נק׳ אה״ע [אהבת עולם] כמו שאדם מתהפך ע״י מופתים כו׳ כנ״ל).
這就是藉著上述從惡轉為善的轉化，使之被收攝於ב״ן之名；因此它稱為世界之愛，正如一個人藉著奇蹟等等而改變，如上所述。）
ב״ן的אלקות是由化惡為善而形成，所以稱為世界之愛；這就像一個人因看見奇蹟而改變。
והוא המברר שם ב״ן [שם ב״ן]. וה״ז [והרי זה] כדוגמת אה״ר [אהבה רבה]. דהנה ענין האה״ר [האהבה רבה] היא עד״מ האהבה אשר מאליו מתלהט שלכך נק׳ בלשון רבה. להיות שאה״ע [שאהבת עולם]2 הנה יש גם בזה לעומת זה.3
而מ״ה之名正是淬鍊ב״ן之名的那一方。這就好比廣大之愛。廣大之愛，譬如說，是自然而然熾燃起來的愛，因此稱為「大」（רבה，rabbah）；因為世界之愛也有「此與彼相對」的情形。
淬鍊ב״ן的是מ״ה，這好比廣大之愛超越世界之愛：廣大之愛是自然而然熾燃起來的愛。它稱為「大」，因為世界之愛有與之相對的一方：正如《Kohelet》（קהלת）所說， ה׳造了「此與彼相對」，所以由世界引發的愛，也可能受到來自世界的相反牽引。
ולכך אנו רואים שאעפ״י [שאף על פי] שבעת התפלה הי׳ [היה] לו אהבה והיא אה״ע [אהבת עולם] מ״מ אח״כ עוסק במילי דעלמא מפני שיש זלעו״ז [זה לעומת זה] ששניהם הם בחי׳ עולם זה עולם וזה עולם כו׳
因此我們看到，雖然他在祈禱時有愛，而且這是世界之愛，但之後仍會忙於世俗事務，因為有「此與彼相對」：兩者都屬於世界這一層面，這是「世界」，那也是「世界」，等等。
因此，人可以在祈禱時感受到對 ה׳ 的愛，之後卻又忙於世俗事務：這種愛與世俗事務都屬於「世界」，所以一方可能與另一方相對。表示「世俗事務」的阿拉姆語詞組「世俗之事」（מילי דעלמא，milei de’alma）本身也含有「世界」一詞。
משא״כ בחי׳ אה״ר [אהבה רבה] להיותה מניצוץ אלקות עצמו אין שם זלעו״ז [זה לעומת זה] כו׳. וכמו״כ [וכמו כן] למעלה שם מ״ה [שם מ״ה] הוא אלקות שלא ע״י בירור. כמו האה״ר [האהבה רבה] שבאה מאיליה מלמעלה.
廣大之愛則不同：它既然來自אלקות本身的火花，那裡就沒有「此與彼相對」，等等。上面也是如此：מ״ה之名是未經淬鍊而有的אלקות，就如同自行從上而來的廣大之愛。
廣大之愛來自אלקות本身的火花，因此沒有任何世界中的事物能與它相對。同樣地，在上面，מ״ה之名是從未經過淬鍊的אלקות，就如同自行從上而來的廣大之愛。
本段將世界之愛與ב״ן相聯繫，視之為透過淬鍊而達至的אלקות；又將廣大之愛與מ״ה相聯繫，視之為本質上的אלקות，並說明為何只有前者有與之相對的一方。
這一對比說明了一種熟悉的經驗：由沉思世界而激發的愛，可能在祈禱結束後立刻消退，因為引發它的事物，與之後使人分心的事物屬於同一層次。來自靈魂中אלקות火花的愛則不屬於那一層次，因此世界中沒有任何事物能與它相對。
參考出處
- 1חיך שם מ״ה · כ״ה בכל הדפוסים. וצ״ע.
- 2להיות שאה״ע · ראה אוה״ת פ׳ פנחס ע׳ א׳קנז.
- 3לעומת זה · Ecclesiastes 7:14
7והנה עכ״ז [עם כל זה] הרי האה״ר [האהבה רבה] שנק׳ מ״ה [שם מ״ה] מתלבשת באה״ע [באהבת עולם] הנק׳ ב״ן [שם ב״ן] לברר בירור שני כו׳ אבל אהבה ג׳ והיא הנק׳ אהבה בתענוגים שהוא ענין שם ע״ב [שם ע״ב] אינה מתלבשת כלל לא באה״ר [באהבה רבה] ולא באה״ע [באהבת עולם] כו׳:
然而，儘管如此，稱為 מ״ה（Mah）的大愛（אהבה רבה，ahavah rabbah），仍會披覆於稱為 ב״ן（Ban）的永恆之愛（אהבת עולם，ahavas olam）之中，以進行第二次提煉，等等。但第三種愛，即所謂「悅樂中的愛」，也就是 Av 之名（שם ע״ב，Name Av）所指的內涵，完全不披覆於大愛，也不披覆於永恆之愛，等等。
儘管 מ״ה 所代表的是無須提煉的 ה׳性，它仍會下行並披覆於 ב״ן 之中，以進行第二次提煉；同樣，אהבה רבה 也披覆於 אהבת עולם 之中。第三種愛——「悅樂中的愛」——則從不披覆於兩者之中。
本段提出了後文將要解答的問題：מ״ה 披覆於 ב״ן 之中；但 ע״ב——「悅樂中的愛」——既不披覆於前者，也不披覆於後者。
問題在於，一個從不進入較低層次的層面，如何仍能被引下至那些層次。答案（第8至9段）是：兩種愛都不能單獨將它引下；它是透過兩者的結合而來。
男與女：喜悅中的愛如何降下 ¶8–9
8אך הנה המשכת שם ע״ב [שם ע״ב] אהבה בתענוגים. הוא כאשר נתחברו יחדיו אה״ר [אהבה רבה] ואה״ע [ואהבת עולם] שם מ״ה [שם מ״ה] ושם ב״ן [שם ב״ן] אזי ממשיכים גם שם ע״ב [שם ע״ב]. הגם שהוא גבוה משניהם כו׳.
然而，ע״ב之名（ע״ב，Av）的引下——也就是喜悅中的愛——是在廣大的愛（אהבה רבה，ahavah rabbah）與永恆之愛（אהבת עולם，ahavas olam）、מ״ה之名（מ״ה，Mah）與ב״ן之名（ב״ן，Ban）彼此結合之時；那時，它們也引下 ע״ב之名，雖然它高於二者，等等。
引下 ע״ב之名、也就是喜悅中的愛，乃是透過廣大的愛與永恆之愛、מ״ה與ב״ן的結合而實現。二者合一時，更高的 ע״ב之名也隨之引下，儘管它高於二者。
וביאור הדברים הנה ידוע שיש בכל עולם דאצי׳ בי״ע ע״ס [עשר ספירות] ועולמות והיכלות.
說明如下：眾所周知，在每一個世界——流溢界（אצילות，Atzilus）、創造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）與行動界（עשיה，Asiyah）——都有十個屬性（ספירות，Sefiros），以及諸世界與宮殿（היכלות，heichalos）。
為了解釋這怎麼可能，阿德莫爾‧哈扎肯指出，四個世界中的每一個都包含十個屬性，並有「諸世界」與「宮殿」；正如下段將說明的，這些層次都需要加以淨化。
本段提出一項原則：當מ״ה與ב״ן合一時，喜悅中的愛便被引下；接著，段落開始從每個世界的結構來加以說明。
9והנה ע״ס [עשר ספירות] הם הם אלקות שאינו צריך להתברר והיינו כענין שם מ״ה [שם מ״ה] כידוע. ועולמות והיכלות הם צריכים להתברר בכדי להתכלל בע״ס [בעשר ספירות] שהוא אלקות ממש.
現在，十個屬性（ספירות，Sefiros）本身就是屬於ה׳的אלקות，不需要提煉；這如同已知的名稱מ״ה（Mah）。然而，世界與宮殿則需要提煉，才能納入十個屬性之中；十個屬性是真正屬於ה׳的אלקות。
十個屬性是屬於ה׳的אלקות，不需要提煉，如同名稱מ״ה（Mah）。然而，世界與宮殿必須先經提煉，才能融入十個屬性之中。
והיינו ע״י הבירור דב״ן [דשם ב״ן] שנכללים בו הבירורים דעולמות והיכלות ואחר כך נמשך שם מ״ה [שם מ״ה] להתלבש בב״ן [בשם ב״ן] לברר שנית כו׳. וזהו ענין יחוד הוי׳ אלהים שהם דו״נ [דכר ונוקבא] מ״ה [שם מ״ה] וב״ן [ושם ב״ן].
也就是藉由ב״ן（Ban）的提煉，使世界與宮殿中已提煉的部分納入其中；之後，名稱מ״ה被引下，披戴在ב״ן之中，再次進行提煉，等等。這就是הוי׳（Havayah）[與]אלקים（Elokim）的合一；兩者分別是男性與女性，也就是מ״ה與ב״ן。
首先藉由ב״ן提煉，使世界與宮殿中已提煉的部分納入其中；然後מ״ה下降並披戴在ב״ן之中，再進行一次提煉。מ״ה與ב״ן的結合，就是Havayah與אלקים的合一，也就是男性與女性的合一。
והנה כתיב זכר ונקבה בראם1 ויברך אתם2 כו׳ ומבואר בזהר הטעם דקוב״ה [דקודשא בריך הוא] לא שרי באתר פגימא אלא באתר שלימא34 כו׳.
現在，經文寫道：「祂造他們為男為女，並賜福給他們」，等等；Zohar（זהר）解釋其中的原因：קב״ה（Kudsha Brich Hu，意為「聖者，願祂受頌讚」）不住在有缺陷之處，只住在完整之處，等等。
經文說，ה׳創造他們「為男為女」，然後「賜福給他們」。Zohar解釋其原因：聖者，願祂受頌讚，只安住在完整之處；單有男性或單有女性，都是「有缺陷之處」。
והענין מפני שכאשר מתכללים ב׳ בחינות דו״נ [דכר ונוקבא] ע״כ מעוררים בחינת הגבוה מערך שניהם (וכענין החופה שנכנסי׳ [שנכנסים] בו חתן וכלה להיות שבאים שניהם דו״נ [דכר ונוקבא] ע״כ בא שם הגילוי גם מבחי׳ מקיפים כו׳).
其意在於，當男性與女性這兩個層面彼此納入時，便會引發高於兩者各自所能達到的層面（例如婚棚（חופה，chuppah）：新郎與新娘進入其中；由於他們兩者——男性與女性——一同來到[其中]，因此那裡的顯現也來自環繞之光（מקיפים，makifim）的層面，等等）。
男性與女性結合時，他們的結合會引發一個超越任何一方所能達到的層面。括號中以婚棚為例：新郎與新娘一同進入婚棚，因此那裡也會顯現來自環繞之光（מקיפים，makifim）層面的光。
והיינו ע״י שכאשר שם ב״ן [שם ב״ן] מברר בי״ע ואז מעלה אותם מ״ן [מיין נוקבין] לשם מ״ה [שם מ״ה] והוא נמשך לברר כו׳.
也就是說，[當]名稱ב״ן提煉創造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）與行動界（עשיה，Asiyah）時，便將它們提升為女性之水（מ״ן，mayin nukvin），呈獻給名稱מ״ה；而מ״ה被引下來進行提煉，等等。
這個過程如下：當ב״ן提煉下層世界時，便將已提煉的部分提升為女性之水（מ״ן，mayin nukvin）。這是卡巴拉術語，指由下而起的激發（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata）；它會使名稱מ״ה下降，繼續進行提煉。
ואח״כ כששניהם מתלבשים זה בזה בחי׳ יחוד הוי״ה אלהים אזי נמשך גם שם ע״ב [שם ע״ב] הנק׳ אהבה בתענוגים.
之後，當兩者彼此披戴，達到Havayah與אלקים合一的層面時，名稱ע״ב（Av）也會被引下；它被稱為「喜悅中的愛」。
一旦מ״ה與ב״ן彼此披戴，也就是Havayah與אלקים合一時，名稱ע״ב——喜悅中的愛——也會下降。
וזהו זכר ונקבה בראם. היינו דכר שם מ״ה [שם מ״ה] ונוק׳ [ונוקבא] שם ב״ן [שם ב״ן] ואזי ויברך אתם המשכת החכמה שם ע״ב [שם ע״ב] הנק׳ ברוך כו׳.
這就是「祂造他們為男為女」[的意思]：男性（דכר，dechar）是名稱מ״ה，女性一方（נוקבא，Nukva）是名稱ב״ן；接著「祂賜福給他們」，就是智慧（חכמה，Chochmah）——名稱ע״ב——的引下；它被稱為「蒙福」（ברוך，baruch），等等。
這樣解讀經文：「男性」是מ״ה，「女性」是ב״ן；「祂賜福給他們」則是智慧——名稱ע״ב——的引下。智慧被稱為ברוך，意即「蒙福」；因此，這個祝福就是智慧下降到已合一的兩者之中。
本段解釋喜悅中的愛如何被引下：當מ״ה與ב״ן，也就是男性與女性，合一時，更高的名稱ע״ב便下降到他們之中；正如經文所說：「祂造他們為男為女，並賜福給他們。」
兩種提煉與兩種愛相應：世界之愛（אהבת עולם，ahavas olam），即ב״ן，從下方提升世界；廣大之愛（אהבה רבה，ahavah rabbah），即מ״ה，則下降與之相會。他們的相會，如同在婚棚下結為一體，帶來一份任何一方單獨都無法引下的恩賜：智慧的喜悅，也就是名稱ע״ב。
參考出處
- 1זכר ונקבה בראם · Genesis 1:27
- 2זכר ונקבה בראם ויברך אתם · Genesis 5:2
- 3ומבואר בזהר . . דקוב״ה לא שרי . . אלא באתר שלימא · Zohar II, 155a
- 4לא שרי באתר פגימא אלא באתר שלימא · Zohar, Terumah 52:565–53:572
為何稱為喜悅中的愛 ¶10
10והנה ידוע שגילוי אור א״ס דעתיקא קדישא הוא בבחינת החכמה דאצי׳ להיותה בתכלית הבטול. והנה עתיק הוא על דרך משל בחינת תענוג כו׳.
現在，眾所周知，神聖古者（עתיקא קדישא，Atika Kadisha）的無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），顯現在流溢界（אצילות，Atzilus）的智慧（חכמה，Chochmah）層面，因為它處於徹底的自我消融（ביטול，bittul）。而太古（עתיק，Atik），就比喻而言，是喜悅的層面，等等。
神聖古者是冠冕（כתר，Keser）最內在的層面；其光顯現在流溢界的חכמה中，因為חכמה徹底處於ביטול，因此能承受超越自身的一切。就人的情形而言，עתיק相當於喜悅。
וכמו שאנו רואים גם כן שגילוי התענוג הוא בחכמה כאשר יגיע לו השכלה חדשה מהמשכיל שזהו ענין גילוי החכמה ממקורה אז יתענג ענג נפלא כו׳
正如我們也看到，喜悅顯現於חכמה之中：當一個新的洞見從智性而來，這正是智慧由其源頭顯現之事；那時，他便享有奇妙的喜悅，等等。
這是人的譬喻：喜悅顯現在心智中。當一個新的洞見從一個人的智性中湧現，也就是智慧的火花由其源頭顯現時，他便感受到奇妙的喜悅。
וכמו״כ [וכמו כן] גלוי אא״ס [אור אין סוף] ע״י [עתיק יומין] וא״א הוא בבחינת חכמה דאצי׳ שהוא שם ע״ב [שם ע״ב].
同樣，古昔之日者（עתיק יומין，Atik Yomin）與延展之面（אריך אנפין，Arich Anpin）的無限之光顯現於流溢界的חכמה層面；這就是ע״ב之名（Av）。
同樣，古昔之日者與延展之面這兩個冠冕的層次，其光顯現在流溢界的חכמה中；這就是ע״ב之名。
ולכך נק׳ שם ע״ב [שם ע״ב] אהבה בתענוגים1 להיות שהוא גלוי תענוג עליון וזהו אהבה בתענוגים דייקא כו׳:
因此，ע״ב之名被稱為「喜悅中的愛」：因為它是上方喜悅的顯現。這也正是特別稱為「喜悅中的愛」的原因，等等。
因此，ע״ב之名被稱為「喜悅中的愛」：上方的喜悅在此顯現。所以，「在喜悅中」這幾個字用得恰如其分。
本段說明為何ע״ב之名被稱為「喜悅中的愛」：חכמה，即ע״ב之名，是עתיק的喜悅顯現之處，正如新的洞見會帶給人喜悅。
חכמה能承受עתיק的喜悅，是因為它具有ביטול，也就是徹底的自我消融。本篇論述由此將最高的愛與新洞見帶來的體驗連結起來；接下來的段落會把這一點與品嚐以及妥拉之酒聯繫起來。
參考出處
- 1אהבה בתענוגים · Song of Songs 7:7
說「為我，為我」的口舌 ¶11–13
11וזהו חכלילי עינים מיין.1 וארז״ל [ואמרו רבותינו זכרונם לברכה] חכלילי כל חיך הטועם אומר לי לי.2 וי״ל [ויש לומר] כפל הלשון לי לי.
這就是[「他的眼睛因酒而紅」的意思]：「眼睛因酒而紅」（חכלילי עינים מיין，Chachlili einayim mi-yayin）。我們的先賢，願其記憶蒙福，說：「חכלילי：凡是嚐到滋味的口（חיך，chech）都說：『為我（לי，li），為我（לי）。』」如今，這重複的「為我，為我」一語，需要加以理解。
經文說，猶大（יהודה）的眼睛因酒而「חכלילי」，即「紅」。《塔木德》把這個不尋常的字拆讀為「口，為我，為我」：凡嚐到它的口都說：「為我，為我。」阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）問，為什麼「為我」要說兩遍。
אך הענין הוא שזהו ענין ב׳ עליות של ב׳ בחינות אה״ר [אהבה רבה] ואה״ע [ואהבת עולם] מ״ה [שם מ״ה] וב״ן [ושם ב״ן] בע״י [בעתיק יומין] וא״א כנ״ל מפני שהן עולים בבחינת שם ע״ב [שם ע״ב] ששם גילוי עתיק ואריך כו׳.
但其中的要旨是，這正是兩種層面各自上升的事：廣大的愛（אהבה רבה，ahavah rabbah）與世間之愛（אהבת עולם，ahavas olam），也就是四十五（מ״ה，Mah）與五十二（ב״ן，Ban），升入遠古之日（עתיק יומין，Atik Yomin）與廣大面相（אריך אנפין，Arich Anpin），如前所述；因為它們升入Av之名（שם ע״ב，Av），其中顯現עתיק與אריך等。
兩個「為我」指兩次上升：廣大的愛（אהבה רבה，ahavah rabbah，Mah）與世間之愛（אהבת עולם，ahavas olam，Ban），各自升入遠古之日（עתיק יומין）與廣大面相（אריך אנפין）。它們藉著升入Av之名（שם ע״ב）而達到這些層面；Av之名即智慧（חכמה），其中顯現עתיק與אריך。
這一段回到經文，將《塔木德》所說重複兩次的「為我」解作兩種愛都升入 ע״ב之名。
本篇論述（מאמר，maamar）在第10段已說明，עתיק יומין與אריך אנפין之光顯現在智慧（חכמה，Chochmah）中。因此，當מ״ה與ב״ן升入שם ע״ב時，便達至這一顯現；這兩種愛各自的一次上升，便各構成一個「為我」。
參考出處
- 1חכלילי עינים מיין · Genesis 49:12
- 2חכלילי כל חיך הטועם אומר לי לי · Ketubot 111b:17
12וזהו חיך הטועם אומר לי לי1 פירוש חיך הטועם הוא בחינת חכמה דאצי׳ שנק׳ חיך2 שם מ״ה [שם מ״ה] והוא בחינת טעמים שהם בשם ע״ב [שם ע״ב]3
這就是[「嘗味的上顎說：『為我，為我』」的意思]：所謂「嘗味的上顎」，是流溢界（אצילות，Atzilus）中智慧（חכמה，Chochmah）的層面，稱為「上顎」，即מ״ה之名（Mah）；它也是味音（兼指滋味與經文吟誦音調）（טעמים，te’amim）的層面，而味音屬於ע״ב之名（Av）。
「嘗味的上顎」是流溢界的智慧，卡巴拉稱之為上顎。智慧屬於味音的層面；味音一詞既有「滋味」之意，也指《妥拉》的吟誦音調，味音則屬於ע״ב之名。此處的「מ״ה之名」令人費解，因為本篇其他地方都將智慧認定為ע״ב之名；Kehot版指出，所有印本都如此寫。
כנודע שיש ד׳ בחי׳ טנת״א [טעמים נקודות תגין אותיות] כנגד ד׳ שמות ע״ב [שם ע״ב] ס״ג [שם ס״ג] מ״ה [שם מ״ה] ב״ן [שם ב״ן] וחכמה דאצי׳ היא בחינת חיך הטועם היינו בחינת טעמים.
眾所周知，有四個層次：味音（טעמים）、元音符號（נקודות，nekudos）、字母冠飾（תגין，tagin）與字母（אותיות，osiyos；即吟誦音調、元音符號、冠飾與字母），分別對應ע״ב、ס״ג之名（Sag）、מ״ה與ב״ן之名（Ban）。流溢界的智慧正是「嘗味的上顎」這一層面，也就是味音的層面。
書寫的《妥拉》有四個部分：味音（吟誦）、元音符號、字母上的冠飾，以及字母；它們分別對應ע״ב、ס״ג、מ״ה與ב״ן之名。因此，作為四者之首的味音，就是智慧，也就是嘗味的上顎。
וכמו עד״מ כאשר יטעום האדם איזה מאכל הנערב ומתוק מתענג מזה כמו״כ [כמו כן] בבחי׳ טעמים דחכמה יש שם גילוי עתיק כו׳.4
譬如，人嘗到某種可口而甜美的食物時，便從中感到喜悅；同樣，在智慧的味音層面，會有至高喜悅層面（עתיק，Atik）的顯現，等等。
正如品嘗甜美的食物會使人喜悅，智慧的「滋味」也承載著Atik（עתיק）的顯現，也就是至高的喜悅。
וזהו חיך הטועם בחי׳ ע״ב [שם ע״ב] חכמה אומר לי לי הוא בחי׳ עליות אה״ר [אהבה רבה] ואה״ע [ואהבת עולם].
這就是「嘗味的上顎」：它是ע״ב、智慧的層面，說：「為我，為我」；這指的是廣大的愛（אהבה רבה，ahavah rabbah）與永恆之愛（אהבת עולם，ahavas olam）上升的層面。
現在，塔木德的語句讀作：「嘗味的上顎」——智慧、ע״ב之名——說「為我，為我」，因為兩種愛都上升至其中。
本段將嘗味的上顎與智慧及其味音相聯繫；在其中可感受到Atik的喜悅；又將重複的「為我」解作兩種愛向它上升。
由於味音一詞既指《妥拉》的吟誦音調，也有「滋味」之意，阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）便能說，Atik的喜悅在智慧中被「品嘗」到。Kehot註釋所引的Me’orei Or（מאורי אור）也將味音置於Atik與Arich（אריך）之中，即ע״ב的層面。第一部分的「מ״ה之名」令人費解，因為本篇始終將智慧說成ע״ב之名；Kehot版指出，各印本的讀法都相同，並將此處留待進一步研習。
參考出處
- 1כל חיך הטועם אומר לי לי · Ketubot 111b:17
- 2חכמה דאצי׳ שנק׳ חיך · מאו״א ח, פב. לקו״ת במדבר י, א. יא, ג. וראה בספר הלקיוטים ממאמרי הצ״צ ערך חיך.
- 3טעמים שהם בשם ע״ב · מאו״א ט, יח: ”טעמים בסוד עתיק ואריך בחי׳ ע״ב”. וביאיר נתיב שם מציין לע״ח שער טנת״א. ראה אוה״ת וארא כרך ז ע׳ ב׳תקעד.
- 4טעמים בחכמה יש שם גילוי עתיק · באוה״ת שמות כרך ז ע׳ ב׳תקעג כ׳ ואולי זהו טוב טעם ודעת למדני טעם הכמוס”. וראה בהנסמן לעיל מז, ג.
那麼，「紅潤的眼睛」（חכלילי עינים，chachlili einayim）就是「因酒而紅」。因為「酒入」——進入的是妥拉之酒——「秘密便顯露」。
經文說眼睛「因酒而紅」，阿德莫爾‧哈札肯以「酒入則秘密出」這句話來解釋。這裡的酒是妥拉之酒，它使靈魂中隱藏的事物顯露出來。
פי׳ סוד היינו אה״ר [אהבה רבה] המסותרת שתצא מההעלם אל הגילוי להיות התלבשות אה״ר [אהבה רבה] מ״ה [שם מ״ה] באה״ע [באהבת עולם] ב״ן [שם ב״ן]. ועי״ז שניהם עולים ונכללים בחכמה. וזהו חכלילי כו׳ מיין.
「秘密」的意思，是隱藏的廣大之愛（אהבה רבה，ahavah rabbah）從隱而未顯之中出來，進入顯露之境，使廣大之愛——מ״ה（Mah）——披覆於永恆之愛（אהבת עולם，ahavas olam）——ב״ן（Ban）——之中。藉此，兩者一同上升，並納入智慧（חכמה，Chochmah）之中。這就是「紅潤的眼睛」等所說的「因酒而紅」[之意]。
「秘密」就是隱藏的廣大之愛；妥拉使它從隱藏中顯露出來，使它披覆於永恆之愛之中，也就是מ״ה進入ב״ן。如此結合之後，兩種愛一同上升，納入智慧之中；這就是眼睛「因酒而紅」的緣故。
פי׳ מה שחיך הטועם אומר לי לי העלייה דמ״ה [דשם מ״ה] וב״ן [ושם ב״ן] בע״ב [בשם ע״ב] זהו מיין שעי״ז שנכנס יינה ש״ת [של תורה] יצא סוד התלבשות מ״ה [שם מ״ה] בב״ן [בשם ב״ן] ועי״ז מעוררים שם ע״ב [שם ע״ב] להיות חיך הטועם כו׳.
也就是說，「品嚐者的上顎說：『為我，為我』」，所指的是מ״ה與ב״ן上升至ע״ב（Av）；這便是「因酒」。因為妥拉之酒進入之後，「秘密便顯露」：מ״ה披覆於ב״ן之中；藉此，他們激發ע״ב之名，使它成為「品嚐者的上顎」等等。
因此，上顎所說的「為我，為我」，也就是מ״ה與ב״ן上升至ע״ב，乃是「因酒」而有。妥拉之酒帶出秘密，即מ״ה披覆於ב״ן之中；藉此，ע״ב之名受到激發，成為品嚐者的上顎。
本段解釋「因酒」的意思：妥拉之酒使隱藏的廣大之愛顯露，並使它與永恆之愛結合；如此兩者一同上升至智慧，並激發ע״ב之名。
酒（יין，yayin）與秘密（סוד，sod）的數值相同，都是七十；這也是酒與秘密彼此相聯的原因之一。前一篇maamar也說，這一切都源自酒的層次，也就是妥拉之酒。
參考出處
- 1חכלילי עינים · Genesis 49:12
安息日與眼睛的紅白 ¶14–15
14והנה בחי׳ גילוי זה דשם ע״ב [שם ע״ב] הוא בשבת שהוא ענין מוחין דאבא. והיינו גילוי והמשכת ענג העליון בחי׳ עתיקא קדישא בבחי׳ החכמה.
這一 Av 之名（שם ע״ב，Av）的顯現，發生在安息日（שבת，Shabbos）；安息日是父（אבא，Abba，即智慧（חכמה，Chochmah））的心智（מוחין，mochin）之事。也就是說，至高喜悅——即神聖古者（עתיקא קדישא，Atika Kadisha）這一層面——顯露並被引下至 חכמה 的層面。
Av 之名的這種顯現發生在安息日；安息日帶來父——智慧——的心智。在安息日，神聖古者的至高喜悅被引下至智慧。
וכמ״ש וקראת לשבת ענג1 להמשיך ולקרוא הענג בחכמה כו׳. וכמ״ש במ״א ע״פ מארז״ל [מאמר רבותינו זכרונם לברכה] כל האומר ויכלו2 בשבת כאלו נעשה שותף להקב״ה במעשה בראשית כו׳.
正如經上所說：「你要稱安息日為喜悅」；意即將喜悅引下，並將它召入 חכמה，等等。又如別處依據我們蒙福的賢者所說：「凡在安息日誦說『ויכלו』（Vayechulu，意為『天地完成』）的人，就彷彿成了與קב״ה（Kudsha Brich Hu，意為「聖者，願祂受頌讚」）一同參與創世工程的夥伴」，等等。
以賽亞稱安息日為「喜悅」；阿德莫爾‧哈扎肯將「你要稱」解作把喜悅引下至智慧。他又引述賢者的教導；此教導在別處有所闡釋：凡在安息日誦說 Vayechulu——記述創造完成的篇章——的人，都被視為與 ה׳ 一同參與創造的夥伴。
וזהו ג״כ כל כוונת האכילה בשבת להמשיך בחי׳ עתיק בחכמה כו׳. אך הנה ארז״ל [אמרו רבותינו זכרונם לברכה] מי שטרח בע״ש [בערב שבת]3 יאכל בשבת.
安息日進食的全部意旨也在於此：將古老者（עתיק，Atik）這一層面引下至 חכמה，等等。然而，我們蒙福的賢者說：「在安息日前夕辛勞的人，安息日要吃。」
安息日進食的目的也相同：將喜悅——Atik——引下至智慧。然而，賢者說，只有在安息日前夕辛勞的人，才在安息日進食；喜悅有賴於此前的努力。
וזהו חכלילי עינים4 כו׳. פי׳ כי יש ב׳ בחי׳ בעינים הא׳ האדמומית והזהרורית שבעינים. והב׳ חוורי דעינא.
這就是[「眼目紅潤」（חכלילי עינים，Chachlili einayim）的意思]，等等。解釋如下：眼睛有兩個層面：第一，是眼中的紅潤與光澤；第二，是眼白。
那種辛勞正是眼睛發紅所象徵的。眼睛有兩個層面：紅潤的光澤與眼白；下一段將分別解釋二者。
本段指出，Av 之名的顯現是在安息日，屆時喜悅被引入智慧；並引出此前使人得以領受這喜悅的辛勞，以眼中的紅色為表徵。
前一篇論述（מאמר，maamar）也有相同的教導：安息日是喜悅的層面；然而，既然「在安息日前夕辛勞的人，安息日要吃」，人就必須整週辛勞，以激發廣大的愛（אהבה רבה，ahavah rabbah）與永恆之愛（אהבת עולם，ahavas olam），從而達到安息日所顯露的喜悅中的愛。
參考出處
- 1וקראת לשבת ענג · Isaiah 58:13
- 2וכמ״ש במ״א ע״פ מארז״ל כל האומר ויכולו · Shabbat 119b:2
- 3מי שטרח בע״ש · Avodah Zarah 3a:10
- 4חכלילי עינים · Genesis 49:12
15והנה ענין האדמומית הוא בחי׳ ההתלהבו׳ ורשפי אש לאסתכלא ביקרא דמלכא כמ״ש הסבי עיניך מנגדי1 כו׳ דאינון מוקדין ליה בשלהובין2 דרחימותא כנודע.
現在，眼睛發紅的意義，是指熱忱與火焰般的熾烈，為了「凝視君王的榮耀」；正如經上所說：「你轉開眼目，不要看我」等等，因為它們以愛的火焰使祂燃燒，這是眾所周知的。
眼睛的紅色象徵熱忱與「火焰般的熾烈」，也象徵燃燒著渴望「凝視君王的榮耀」。Zohar將「你轉開眼目，不要看我」解釋為：這些眼目以愛的火焰使祂燃燒。
וכמו״כ [וכמו כן] הנה מבואר באדרא3 רבה כד ז״א מסתכל במצחא דאריך מקבל ש״ע [ש״ע (370)] נהורין4 ובפנים ק״נ נהורין567 כמה שכתוב כי יקרא ק״ן צפור8 לפניך כו׳.
同樣，Idra Rabba（אדרא רבה）中也有解釋：當小面相（情感屬性）（ז״א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）凝視長面相（אריך אנפין，Arich Anpin）的額頭時，便接收到三百七十道光；而在臉面（פנים，panim）則有一百五十道光，正如經上所說：「若一個鳥巢（קן，kan；一百五十）恰好出現在你面前（לפניך，lefanecha）」等等。
Idra Rabba是Zohar的一個部分，描述了同樣的情形：當小面相凝視長面相的額頭時，便接收到三百七十道光；在臉面則有一百五十道光。經文「若一個鳥巢（kan）恰好出現在你面前」暗示了一百五十這個數字，因為kan的字母數值總和是一百五十；經文中的lefanecha（「在你面前」）則與panim（「臉面」）相關。
והענין דהנה א״א שהוא הכתר הוא בחי׳ התחתונה שבמאציל וז״א הוא מקור לעלמין דבי״ע שלכך ז״א נק׳ עולם כמ״ש עולם חסד יבנה9 כו׳.
其意是：長面相，也就是冠冕（כתר，Keser），是流出者的最低層面；而小面相則是創造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）與行動界（עשיה，Asiyah）諸世界的根源。因此，小面相被稱為「世界」（עולם，olam），正如經上所說：「世界藉著慈愛而建立」等等。
長面相，即冠冕，是流出者本身的最低層面，仍屬於源頭的一部分，而不是被流出的事物；小面相則是下方三個世界的根源。因此，小面相被稱為olam（「世界」），正如「世界藉著慈愛而建立」一語所說。
ולכך הז״א מתלהב ליכלל למעלה באוא״ס [באור אין סוף] בחי׳ א״א כו׳ (וכן עבודת האדם למטה לאסתכלא ביקרא דמלכא עיני תמיד אל10 ה׳ והיינו ההתלהבות ממטלמ״ע [ממטה למעלה] שהוא ע״י העינים דוקא)
因此，小面相燃燒著，渴望向上融入無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），也就是長面相的層面等等。（人的下方事奉也是如此，為了「凝視君王的榮耀」而「我的眼目常常朝向 ה׳（Havayah）」；這就是由下而上的熱忱，而這熱忱特別是藉著眼睛而生。）
因為小面相是「世界」，所以它燃燒著渴望融入長面相的無限之光。括號中說明了人這一方面的對應：人的事奉是「凝視君王的榮耀」，「我的眼目常常朝向Havayah」；這是由下而上升起的熱忱，而且特別是藉著眼睛而生。
והיינו האדמומית שבעינים שמורה על ענין ההתלהבות ורשפי אש כו׳. וע״י ההסתכלות ז״א בבחי׳ התלהבות נמשך אח״כ השפע מא״א [מאריך אנפין] לז״א.
這就是眼睛的紅色，表示熱忱與火焰般的熾烈等等。小面相以熱忱的狀態凝視，於是隨後便有流注從長面相降下至小面相。
這種熱忱就是眼睛的紅色。小面相帶著這種熱忱向上凝視，因此光的流注隨後便從長面相降下，流向小面相。
וכמ״ש עין ה׳ אל יראיו11 כו׳ (והיינו מפני שהקדים תחלה עיני תמיד אל ה׳ והוא התלהבות ממטלמ״ע [ממטה למעלה]. וזהו מי שטרח בערב שבת12 כו׳. עי״ז נמשך אח״כ אור השפע מלמעלה למטה להיות עין ה׳ כו׳).
正如經上所說：「ה׳的眼目注視敬畏祂的人」等等。（這是因為他先以「我的眼目常常朝向 ה׳」為始；這是由下而上的熱忱。這就是「在安息日（שבת，Shabbos）前夕辛勞的人」等等。藉此，流注之光隨後便由上而下降下，使「ה׳的眼目」得以如此等等。）
「ה׳的眼目注視敬畏祂的人」的意思是：因為人先將目光轉向祂，祂的眼目才轉向這個人。這就是安息日前夕的辛勞，藉此而得享安息日的筵席；透過這辛勞，光便由上而下流注。
וזהו ענין ש״ע [ש״ע (370)] נהורין או ק״ן נהורין דמקבל ז״א מא״א [מאריך אנפין] היינו השפע מלמעלה כו׳ שהוא בחי׳ עינא דאיהו חוור כמ״ש באד״ר [באדרא רבא] (דקכ״ט ב׳ ובדף קל״ו ב׳)13 ואתסחן בחד חוורא דעינא טבא1415 כו׳.
這就是小面相從長面相所接收的三百七十道光或一百五十道光，也就是從上而來的流注等等；這流注是白色眼目的層面，正如Idra Rabba（第129b頁及第136b頁）所說：「它們在良善之眼的那一道白光中洗淨」等等。
小面相所接收的三百七十道光或一百五十道光，就是從上而來的流注，也就是眼睛的白色部分。正如Idra Rabba所說，小面相的眼睛在「良善之眼」的白色中洗淨；這良善之眼就是長面相的眼睛。
והנה הראיה היא בחי׳ חיצוניות משא״כ שארי כחות כמו כח החכמה או המדות כו׳
現在，視覺屬於外在層面（חיצוניות，chitzoniyus）；其他能力則不同，例如智慧（חכמה，Chochmah）的能力或情感屬性（מדות，middos）等等。
視覺是一種外在能力：不像智慧或情感，它不會把所見之物納入自身之中。
והענין כי להיות מסתכל במצחא דא״א ולקבל אח״כ גילוי האור משם א״א לקבל רק ע״י ראיה שהיא מבחוץ שאינה נכנסת לפנים.
原因在於：[小面相（情感屬性）（ז"א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）]既然正凝視長面相（אריך אנפין，Arich Anpin）的額頭，並在此後從那裡接受光的顯現，就只能透過視覺來接受[它]；視覺來自外部，並不進入內在。
這就是與אריך אנפין的連結透過視覺而成的原因：ז"א / זעיר אנפין凝視אריך אנפין的額頭，並從那裡接受光；如此高超的光，只能透過視覺來接受，而視覺停留在外部，不進入內在。超出一個存有內在能力所及的事物，雖然可以看見，卻無法容納。
本段闡述眼睛的紅色與白色：紅色是由下而上、朝向長面相升起的熱忱；白色則是作為回應而降下、由小面相接收的光。由於視覺屬於外在層面，這種過高的光只能藉由視覺而接收，不能進入內在。
Kehot的註釋將三百七十道光與一百五十道光追溯至Idra Rabba，以及Etz Chaim（עץ חיים）的〈長面相之門〉。註釋所引的Pelach HaRimon（פרח הרמון）指出，Idra Rabba在本文所列的頁面上並未明言此事，只是有所暗示；這段措辭則出自Etz Chaim的〈合一之門〉。
參考出處
- 1הסבי עיניך מנגדי · Song of Songs 6:5
- 2דאינון מוקדין לי׳ בשלהובין · Zohar III, 84a
- 3מבואר באד״ר · Zohar III, 128b
- 4כד ז״א מסתכל במצחא דאריך מקבל ש״ע נהורין · Zohar, Idra Rabba 6:25–7:37
- 5ובפנים ק״נ נהורין · Zohar III, 135b
- 6ובפנים ק״נ נהורין · Zohar, Idra Rabba 23:167–24:177
- 7ש״ע נהורין ובפנים ק״נ נהורין · Sefer Etz Chaim 13:14
- 8כי יקרא קן צפור · Deuteronomy 22:6
- 9עולם חסד יבנה · Psalms 89:3
- 10עיני תמיד אל ה׳ · Psalms 25:15
- 11עין ה׳ אל יראיו · Psalms 33:18
- 12מי שטרח בערב שבת · Avodah Zarah 3a:10
- 13ש״ע נהורין . . כמ״ש באד״ר (דקכ״ט ב׳ ובדף קל״ו ב׳) · בפלח הרמון שמות ע׳ שסב מובא מאמר זה ומצויין שם בהערה: אלא דלאו בפי׳ התם אלא מכללא היינו מה שמבואר שם בדף קכ״ח ע״ב ודף קכ״ט ע״א וב׳ ודקל״ה ב׳ ודקל״ו. וממה שנתפרש ע״ז באורך בע״ח שער הזיווגים פ״ז וח׳ שמשם נלקח ל׳ כזה, וכסיגנון הל׳ המבואר כאן ובתו״א הנ״ל נרמז במאו״א א״א סקכ״ד ואות ז׳ ס״י עי״ש ובי״נ לא העיר מקומם (וע׳ בלקו״ת פ׳ מסעי ד״ה הנה גבי המסעות אות ה׳ (דף צ״ג ע״ב) ומה שהאיר ע״ז אדמו״ר בהג״ה שם)”. עכ״ל שם.
- 14ואתסחן בחד חוורא דעינא טבא · Zohar, Idra Rabba 8:50–9:63
- 15ואתסחן בחד חוורא דעינא טבא · Zohar, Idra Rabba 28:199–29:209
牙齒的白：精煉與成長 ¶16–18
16ולבן שינים1 הנה השינים מבררים כו׳. והוא בחי׳ עבור בבטן אימא כמשל מדות שבשכל לראות בעין השכל מהות המדות ולדקדק ולפשפש בהן אם יש בהן תערובת כו׳. וזהו בבטן אימא כו׳.
「齒潔白」：如今，牙齒會分辨、提煉，等等。這是孕育（עבור，ibbur）的層面／範疇（בחינה，bechinah），如同心智中的情感屬性（מדות，middos）：以理智之眼察看情感屬性的本質，並仔細審察、查驗它們，[看]其中是否混有任何摻雜，等等。這就是「在母親（אימא，Imma；即理解（בינה，Binah））的子宮中」，等等。
經文的後半句「齒潔白」談的是提煉，因為牙齒會將食物磨碎、分解並加以分離。在靈魂中，這好比情感在心智中的孕育，也就是「在母親的子宮中」（理解）：心智察看情感，仔細審察它們，看看是否混有任何外來成分。
本段從「齒潔白」談起：牙齒所做的提煉，是孕育的階段；在這個階段，情感受到心智的審察。
在卡巴拉中，情感屬性最初蘊含於理解之中；理解稱為「母親」，在這些情感以自身的形態「誕生」之前，它們先由理解承載。對應到人身上，這就是感受仍由心智收納、審察，尚未表達出來的階段。
參考出處
- 1ולבן שינים · Genesis 49:12
17ולמעלה בז״א תלת כלילן גו תלת כו׳ ומה שנתברר נעשה אצי׳ ואלקות והפסולת נדחה לחוץ כו׳ וכן עד רום המעלות כו׳
上界，在小面相（情感屬性）（ז״א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）中，[有]「三者含於三者之中」，等等；經提煉的部分成為流溢界（אצילות，Atzilus）與 אלקות；殘渣則被排斥到外面，等等。如此依次推進，直至最高的層次，等等。
在上界的小面相（ז״א / זעיר אנפין）中，孕育的狀態稱為「三者含於三者之中」：六個情感屬性收攝折疊，使三者含在另外三者之中。在這個階段，經提煉的部分成為流溢界與 אלקות 的一部分，殘渣被排斥出去，而同一過程繼續進行，直至最高的層次。
ואח״כ נעשה הגדלה בחלב שלאחר הלידה והגדלה זו שנמשך אור וחיות שיהיו המדות מאירים וברורים כו׳.
而後，出生後藉著乳汁而成長；這種成長，是將光與生命力引下，使情感屬性（מדות，middos）得以發光而清明，等等。
出生之後，接著透過哺乳、藉乳汁而成長。光與生命力被引入情感之中，使它們發光並變得清明。
本段描述上界的各個階段：先是在受收縮的胎孕狀態中進行提煉，然後透過乳汁而成長，使情感屬性發出光明。
這遵循卡巴拉中胎孕、哺乳與成熟的次序；在此，哺乳的乳汁使情感屬性脫離狹窄的提煉狀態，進入清明與光亮。
18וזהו ולבן שינים1 שהשינים עצמם נעשים לבנים מכח החלב שבשעת הבירור עדיין אינם לבנים מאחר שעוסק לראות ולפשפש כו׳.
這就是[「牙齒潔白」之意]：牙齒本身因乳汁而變得潔白；因為在淨化的時候，牙齒尚未潔白，這時人仍忙於觀看、仔細省察等等。
現在解釋「牙齒潔白」：牙齒藉著乳汁而變得潔白。在仍進行淨化、觀看和仔細省察時，牙齒尚未潔白。
והוא בחינת קטנות משא״כ לבן שינים שנעשו לבנים ומאירים כו׳. שיש בירור אחר בירור כו׳
這是幼小、尚未成熟的狀態（קטנות，katnus）；而「牙齒潔白」則不同，[牙齒]已變得潔白而明亮等等；因為淨化之後，還有更進一步的淨化等等。
淨化的階段是קטנות，即「幼小」，也就是尚未成熟的狀態。「牙齒潔白」代表較後的階段：情感已變得潔白而明亮，這是初步淨化之後更進一步的淨化。
והכל הוא ע״י פותח את ידיך הוא בחי׳ י״ג ת״ד [תיקוני דיקנא] שהם יודי״ן ווי״ן2 שערות וגומות שאבא יונק ממזל הח׳3 נוצר אותיות רצון4 כו׳
這一切都是藉著「你張開你的手（yadecha）」而成就的：這是鬍鬚的十三項修飾（תיקוני דיקנא，tikkunei dikna）這一層面；它們是約德字母（יודי״ן，yuds）和瓦夫字母（ווי״ן，vavs）、毛髮與毛囊；因為父（אבא，Abba，即智慧〔חכמה，Chochmah〕）從第八個流注通道（מזל，mazal）汲取養分；這個通道名為「守護者」（נוצר，notzer），[它的]字母[組成]意願（רצון，ratzon）等等。
這一切都由「你張開你的手」而來；「你的手」一詞也被讀作「你的約德字母」。這指的是長面相（Arich Anpin）的鬍鬚上的十三項修飾；在《Zohar》的意象中，它們是從冠冕流出的十三道慈悲通道。每一道都稱為מזל，這個詞源自נוזל（nozel），意為「流動」。它們由約德字母和瓦夫字母構成：毛囊是約德字母，從毛囊長出的毛髮是瓦夫字母。父，即智慧，從其中第八個通道汲取養分；這個通道名為נוצר（「守護者」），其字母也組成רצון，即「意願」。
ועי״ז נעשה רצון גם לכל חי כו׳ והוא ע״י התו׳ [התורה] אבא שממשיך אור אבא על נפשו ואבא יונק ממזל הח׳ כנ״ל ומתגלה בתוכה רצון שלמעלה מעלה כו׳
藉此，也為「一切有生命者」帶來意願等等。這是藉著Torah而成就的；Torah就是父：人將父的光引入自己的靈魂；父從第八個流注通道汲取養分，如上所述，於是靈魂[之中]顯露出一種遠在極高之處的意願等等。
藉此，意願（ratzon）也降臨「一切有生命者」，正如經文的結尾所說。這是透過Torah而成就的，因為Torah就是父：研習Torah的人將父的光引入自己的靈魂；而父既從第八個流注通道汲取養分，一種源自極高之處的意願便在靈魂中顯露。
ומשל יודי״ן ווי״ן כי היו״ד הוא צמצום האור בעור הפנים המכסה ואינו יוצא אלא דרך גומא. והוא״ו הוא המשכת השערות כו׳ וד״ל [ודי למבין]:
至於約德字母與瓦夫字母的譬喻：約德字母是光在面部皮膚之中的收縮（צמצום，tzimtzum）；皮膚覆蓋著[光]，使光只能從毛囊中透出。瓦夫字母則是毛髮的延伸等等。明白的人自然明白。
約德字母與瓦夫字母是取自面部的意象：約德字母象徵被留在皮膚之下的光；皮膚覆蓋著光，只讓它從毛囊中透出。瓦夫字母則象徵從毛囊延伸而出的毛髮。文末以「明白的人自然明白」作結。
本段總結說，潔白的牙齒象徵藉著乳汁而變得明亮的情感；這一切都從鬍鬚的十三項修飾流出，並透過Torah在靈魂中顯露出超越一切的意願。
約德字母作為一個點，象徵收縮；瓦夫字母作為一條線，象徵延伸：光先被收聚，然後透過毛髮引出。前一篇 maamar（Torah Ohr（תורה אור），Vayechi 4）中，Kehot對「你張開你的手」所作的註釋也指向本段；那篇 maamar同樣將經文解讀為Torah開啟約德字母，即各種收縮，使超越一切的意願得以顯露。
參考出處
- 1ולבן שינים · Genesis 49:12
- 2והכל הוא ע״י פותח את ידיך . . שהם יודי״ן ווי״ן · Psalms 145:16
- 3שאבא יונק ממזל הח׳ · Zohar III, 289a
- 4נוצר אותיות רצון · ראה לקמן בדף סט, ב.
瑪瑪爾學完了嗎？
標記為已學習；此篇將計入本週及本年度的希尤姆。
在事奉中的實踐
本文從「在安息日前夕辛勞的人，安息日便得以享用」引出實踐的教訓：人自身的熱忱——「我的眼目常常朝向 הוי׳（Havayah）」——正是引下「ה׳的眼目」、也就是從上而來的光，以及安息日喜悅的力量。人在祈禱時藉著默想世界而激發的愛是真實的，但它有與之相反的事物，因此祈禱之後，人仍可能轉而追逐世俗之事；托拉之酒會引發靈魂中隱藏的偉大之愛，並使它與那種愛結合；二者合在一起，便引下喜悅中的愛。人也藉著托拉將父（אבא，Abba）的光引入自己的靈魂，使遠在其上的意願在靈魂中顯露。
討論問題
- 為何永恆之愛有與之相反的事物，以致人在祈禱後可能轉而追逐世俗之事，而偉大之愛卻沒有？
- 如果喜悅中的愛從不披覆在較低層次的愛中，那麼偉大之愛與永恆之愛的結合如何能將它引下？婚禮華蓋為這個解釋增添了什麼？
- 為何稱智慧為「品味的口舌」？新的洞見所帶來的喜悅，如何說明在那裡顯露的是什麼？
- 安息日前的辛勞，與眼睛的紅與白有何關係？它又如何連結「我的眼目常常朝向 ה׳」以及「ה׳的眼目眷顧敬畏祂的人」？
- 為何長面相的光必須透過視覺這種外在的官能領受，而不能透過心智或情感領受？