《托拉·奥尔》 · 帕拉沙 Noach · 玛玛尔 1
מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות…
众水不能熄灭爱情
本译文由人工智能根据英文版翻译，并经过数轮对照英文和希伯来文的核查与修订。英文版本身仍在由读者审阅。如果您精通简体中文，我们诚盼您协助审阅这份译文。 志愿审阅
核心思想
谋生的压力，即“众水”，不能熄灭灵魂与生俱来对 ה׳ 的爱；恰恰相反，一个人整日沉浸其中，随后在祈祷中转向 ה׳，这些压力反而会使灵魂升至无限的爱，高于它降入世间之前所知的层次。
玛玛尔概要
阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）将《雅歌》（שיר השירים，Song of Songs）中的“众水”解作谋生的忧虑与忙碌。这些不能熄灭源于 ה׳ 的灵魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）内藏的爱（אהבה מסותרת，ahavah mesuteret）；这爱如火焰，自然向其源头升腾，甚至能使灵魂升至它降世之前更高的层次。以赛亚（ישעיהו）称这些为“诺亚之水”；诺亚（נח，Noach）意为安息。洪水不仅是为了毁灭，也是为了洁净大地，如同浸身池（מקוה，mikveh）；同样，当圣殿中超自然的祝福停止后开始的谋生劳役，也会像地狱（גיהנם，Gehinnom）一样洁净灵魂。一个人从整日物质的“黑暗”中出来，在祈祷时思索整个受造界不过是 ה׳ 的光辉，便会被激发出“尽你一切力量”的爱；这种爱没有限度，因为它汲取自动物之魂（נפש הבהמית，nefesh habahamis），其根源在混沌界（תהו，Tohu），高于源于 ה׳ 的灵魂的根源。因此，方舟，也就是祈祷的话语（תיבה，teivah；这个词也指“词语”），被众水托举起来；经商的人可以比学者祈祷得更深。这就是低阶安息日（שבת תתאה，Shabbos tata'ah）；在未来，高阶安息日将显现自上而来的更大之爱。
提纲
- 众水不能熄灭的爱“众水”是谋生事务带来的牵挂；它们不能熄灭源于 ה׳ 的灵魂与生俱来的爱，反而能使灵魂升至它降世之前更高的层次。¶1–2
- 诺亚之水诺亚意为安息；洪水像浸身池一样洁净大地，而谋生的劳役也像地狱一样洁净灵魂，使其升至最高层次。¶3
- 劳役究竟是什么这里所说的不是异族统治或税赋，而是谋生的忧虑；当圣殿中的超自然祝福流溢时，人们并不知晓这种忧虑。¶4
- 从黑暗中生出的光经商一日后在祈祷中的思索，会点燃“尽你一切力量”的无限之爱；这种爱唯有通过动物之魂才能产生，因为动物之魂在坠落的混沌界诸王中的根源，高于源于 ה׳ 的灵魂的根源。¶5–7
- 祈祷的方舟由众水筑成的“方舟”是 תיבה，既指方舟，也指祈祷的话语；它被一日中的众水高高托起。经商的人可以比学者祈祷得更多。¶8–10
- 低阶安息日正如六个工作日之后，世界在安息日升腾，一日的劳作也在祈祷中升腾；这是每周之中安息日的一道光辉。¶11
- 高阶安息日在未来，即“全然是安息日的那一天”，将显现自上而来的大爱——至高的慈爱（חסד，Chesed）；它甚至高于由众水激发的爱。¶12
核心概念
- 众水מים רבים
- 谋生的牵挂与忧虑，以及世俗事务带来的种种念头；它们可能淹没一个人对 ה׳ 的觉知。
- 内藏的爱אהבה מסותרת
- 每个犹太人灵魂中与生俱来的对 ה׳ 的爱，即使人没有感受到它，它也始终存在；它如火焰一般，奋力向源头升腾。
- 灵的安息（naycha d’rucha）נייחא דרוחא
- 这是诺亚之名的含义：劳作之后的安宁与升腾，也是安息日的内在特质。
- 劳役שעבוד
- 在这篇 maamar 中，指流亡时期谋生的负担与忧虑；它像洪水洁净大地一样洁净灵魂。
- 黑暗中生出的光之超越יתרון האור מן החשך
- 黑暗被制伏（אתכפיא，iskafya）并被转化（אתהפכא חשוכא，is’hapcha chashocha）后所产生的更大光明；它胜过从未经历黑暗的光明。
- 尽你一切力量בכל מאדך
- 对 ה׳ 最高、无限的爱；这种爱从与其对立面——动物之魂——的搏斗中生起。
- 动物之魂נפש הבהמית
- 赋予身体及其种种驱力生命的灵魂；它最终的根源在坠落的混沌界诸王中，高于源于 ה׳ 的灵魂的根源，因此与它交锋会产生更高的爱。
- 方舟／言语תיבה
- תיבה既指诺亚的方舟，也指一个词语；方舟就是祈祷的话语，被一日中的众水托举起来。
- 低阶与高阶安息日שבת תתאה ושבת עילאה
- 低阶安息日是劳作之后的安息，每周以及每次祈祷中都能体现；高阶安息日则指 משיח（Moshiach）时代的未来，届时将显现自上而来的爱。
众水不能熄灭的爱 ¶1–2
“众水不能熄灭爱情，江河也不能冲去它；若有人为爱情献出他家中全部财物，也必遭彻底藐视。”
这篇 maamar 以《雅歌》中的一节经文开篇；Chassidus 将它解读为 ה׳与犹太民族之间的爱情之歌。经文宣告，无论洪水多么汹涌，都无法熄灭这份爱；maamar 接下来会说明“众水”指什么，以及它们为何不能将这份爱熄灭。
הנה מים רבים הם כל טרדות הפרנסה3 והמחשבות שבעניני עוה״ז4 כו׳ ועכ״ז [ועם כל זה] לא יוכלו לכבות את האהבה
如今，“众水”指一切为谋生而操劳的事务，以及关于此世之事的种种思虑，等等；然而它们“不能熄灭爱情”——
阿尔特雷贝将“众水”解释为日常的工作生活：为谋生而承受的持续压力，以及关于世间事务不断涌现的思绪。这些事可能挤占一个人对 ה׳的觉知，却不能真正熄灭他对 ה׳的爱。
שהוא בחי׳ האהבה המוסתרת שיש בכל נפש מישראל5 בטבע מבחי׳ נפש האלקי׳ שטבעה לעלות וליכלל תמיד למעלה כשלהבת העולה מאליה
这爱乃是隐藏之爱的层面，是每个以色列灵魂天生具有的；它源自源于ה׳的灵魂（נפש האלקית，nefesh Elokis），而这灵魂的本性，是不断向上升起、融入上方，犹如自行上升的火焰。
这份得以长存的爱，是每个犹太人天生具有的“隐藏之爱”（אהבה המוסתרת，ahavah mesuteres），无论他是否感受到它。它属于源于ה׳的灵魂；这灵魂自然奋力向上，渴望回归本源，就像火焰凭其本性自行向上升腾，毫不费力。
כמ״ש לעיל מיניה רשפיה רשפי אש6 שלהבת יה שהוא בחי׳ שלהבת הבאה מלמעלה שהיא הנפש האלקית שקודם התלבשותה בגוף הגשמי היתה נהנית מזיו השכינה והיתה מיוחדת בתכלית היחוד בא״ס ב״ה.7
正如其前一节所写：“它的火花是火焰的火花，是ה׳的火焰。”这就是从上方而来的火焰这一层面：它指源于ה׳的灵魂；在它被包裹于肉身之前，它曾享受临在（שכינה，Shechinah）的光辉，并与无限者（אין סוף，Ein Sof）达至绝对的合一；愿祂受称颂。
“众水”之前的那节经文，将这份爱描述为“火焰的火花，是 ה׳的火焰”：这是源于神圣之处的火焰。它指源于 ה׳的灵魂；在进入肉身之前，这灵魂曾享受灵性世界中 ה׳临在的光辉，并与无限者完全合一。它渴望上升，正是对那次合一的忆念。
本段提出 maamar 所依据的经文，并给出初步解读：“众水”是谋生的种种牵累；它们无法熄灭的爱，是源于 ה׳的灵魂与生俱来的、对 ה׳的隐藏之爱。这爱如火焰一般，天性就是向本源升腾。
“隐藏之爱”是 Tanya 第18—19章所论述的主题：它被描述为每个犹太人内在潜藏、承自列祖的遗产，根植于灵魂的智慧（חכמה，Chochmah）；而智慧又是无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）的器皿。Tanya 也以火焰奋力向上、渴望脱离灯芯的形象，说明灵魂天生渴望脱离肉身并与 ה׳紧密结合。
出处
- 1מים רבים · משנת תקס״ח. הנחת הר״פ בסה״מ הנחות הר״פ ע׳ סט בכותרת ”פ׳ נח שקלאב”. והביאור שם ע׳ נח. ראה ברשימת המאמרים דשנת תקס״ח במאמרי אדה״ז תקס״ח כרך ב ע׳ תתקכה הערה 2. הגהות וביאור באוה״ת בראשית כרך ג תרט, א (מלקו״ת לג״פ עם שינויים, ושם נדפס המאמר עם הגהות). ראה לעיל בציונים לכ״ק אדמו״ר זי״ע. לכללות מאמר זה ראה: ד״ה אלה תולדות נח — מאמרי אדה״א בראשית ע׳ ק. ד״ה מים רבים תשל״ח (נדפס בלקו״ש ח״כ ע׳ 276). ד״ה כה אמר ה׳ השמים כסאי תשמ״א. ראה גם ד״ה כי ידעתיו תשל״ו. בד״ה אשריכם ישראל תרל״ט ח״ב ע׳ תקכד נתבארו כמה ענינים מהמאמר. בבוך 1110 נמצא הגה״ה לתו״א שנכתב בגוכתי״ק כ״ק אדמו״ר הריי״צ זצקוללה״ה: ”בס״ד. יום ה׳ כ״ט תשרי תער״ג. תו״א פ׳ נח ד״ה מים רבים. מים רבים דטרדות הפרנסה אינם מכבים האהבה מסותרת, והמבול בא לטהר את הארץ והם טרדת הפרנסה שמשעבדי׳ את האדם, ועי״ז נעשה הנייחא, הוא העלי׳ וכמו טוב מאד הנה״ב ששרשו גבוה מהנה״א, ונעשה יתרון האור דטרדת הפרנסה מתעלי׳ ע״י התפלה, וגבהה עבוד׳ בעלי עסקים, חמש עשרה כו׳ גברו המים, ותרם התבה, דתיבת התפלה מתרוממים ע״י המים, הון ביתו הוא חכמת התו׳ וטעמי המצות בוז יבוזו לו, אבל עצם המצות מעשיות שהם פנימיות רצונו ית׳ דנעוץ תחלתן בסופן דוקא, ועקימת שפתיו הוי מעשה”. ע״כ.
- 2מים רבים · Song of Songs 8:7
- 3טרדות הפרנסה · וזהו דיוק הלשון ”טרדות הפרנסה” דהגם שהוא במצב שנמשך לו טרדות הפרנסה [שזה מראה אשר אינו מתבונן כדבעי אליבי׳ דנפשי׳ שברכת הוי׳ היא תעשיר (דרמ״צ ז, א ואילך, קונטרס ומעיין מכ״ה פ״ג, ד״ה וידעת תרנ״ז)] מ״מ, הנה גם הטרדות לא יוכלו לכבות ח״ו את האהבה המוסתרת שבכ״א מישראל — ד״ה מים רבים תשל״ח (נדפס בלקו״ש ח״כ ע׳ 276 ואילך). ראה תו״ח נח, ד ואילך. המשך מים רבים תרל״ו בתחלתו, ובפרק עה. במאמרי אדה״א בראשית ע׳ ק מאריך בזה שענין הכיבוי הוא כי הנשמה נק׳ אור שהוא בהתפעלות במוח או בלב כו׳, ועכשיו המים רבים מכבים דהיינו טרדת הפרנסה מכבים אור הנשמה שלא תתפעל לא במוח ולא בלב ואפי׳ בהתעוררו׳ תשובה וכמ״ש כי באו מים עד נפש ועד בכלל כו׳ ע״ש. ראה בשיחת ש״פ נח תשי״ג בסעי׳ יד (מהנחה בלתי מוגה) מבאר השייכות בין דאגות הפרנסה למבול ומקוה.
- 4שבעניני עוה״ז · בהנחת הר״פ מוסיף: ”והם בחי׳ שעבוד מלכיות”.
- 5האהבה המוסתרת שיש בכל נפש מישראל · Tanya, Likkutei Amarim 18:2–3
- 6רשפי׳ רשפי אש · Song of Songs 8:6
- 7שלהבת י-ה . . הבאה מלמעלה · ראה גם שהש״ר עה״פ (בסופו): שלהבת י-ה .ֿ. כאש של מעלה .ֿ. ולא המים מכבין לאש, וראה בפירוש מהרז״ו שם — לקו״ש ח״כ ע׳ 277 הערה 24. בענין אהבה מסותרת ראה בד״ה ועשית ציץ — תרנ״א ע׳ קמא.
2ולזאת גם אחר התלבשותה בגוף הגשמי לעסוק בענינים גשמיים שהן הנקראים מים רבים עכ״ז [עם כל זה] לא יוכלו לכבות1ה מלהיות תמיד בבחי׳ אהבה ותשוקה נפלאה לעלות וליכלל למעלה ואדרבה
因此，即使它披覆于肉身之中，去从事种种物质事务——这些事务被称为“众水”——然而，它们仍“不能熄灭”它，使它不再恒常处于爱与奇妙渴望之中，一心上升并归入上界。相反，
因为灵魂的爱就是它本有的性质，所以灵魂进入身体、忙于物质事务，并不会使这爱消逝。阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）把这些物质方面的涉入称为“众水”，并强调它们不能扑灭灵魂那恒常渴望上升、消融于ה׳的心志。
ע״י התלבשותה במים רבים הנ״ל יכולה להגיע למדרגה היותר גבוה מקודם שירדה לעוה״ז2 כאשר יתבאר:
藉着它披覆于上述“众水”之中，它能够达到一个比它下降到这个世界之前[所处的层次]更高的层次，正如接下来将要阐明的：
接着，这篇 maamar 提出一个大胆的论点：灵魂不只是经受住了对世俗事务的投入；正是藉着这投入，它能够达到比下降到这个世界之前更高的层次，即使那时它沐浴在ה׳临在的光辉之中也是如此。这篇 maamar 其余部分将解释其中的缘由。
这一段把经文从一种防护转为一种应许：世俗的“众水”不仅不能扑灭灵魂的爱，还能使灵魂升至比下降之前更高的层次。
这正是哈西迪思想对灵魂为何必须下降进入身体这一问题的经典回答：“为着上升而下降。”这篇 maamar 将指出，所得的提升来自动物之魂的力量，以及与黑暗的搏斗。
出处
- 1
- 2להגיע למדרגה היותר גבוה מקודם שירדה לעוה״ז · בהנחת הר״פ: להגיע למדריגה היותר גבוה כי מים רבים הנ״ל שהוא בחי׳ שעבוד מלכיות נק׳ מי נח.
诺亚之水 ¶3
3והנה בחי׳ מים רבים1 הנ״ל נק׳ מי נח וכמ״ש (ישעי׳ [ישעיה] נד) אשר נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ כן נשבעתי מקצף עליך2 ומגער בך (עיין בספר עיר גבורים)3 כי
现在，上文所说的“许多水”这一层面，称为“诺亚（נח，Noach）之水”，正如经上所写（以赛亚书54）：“我曾起誓，不再让诺亚之水漫过大地；我也起誓，不向你发怒，也不斥责你。”（参见《Ir Gibborim》（עיר גבורים）。因为
以赛亚将 ה׳应许不再向以色列发怒，与洪水之后 ה׳起誓不再让“诺亚之水”漫过大地相比较。阿尔特雷贝把先知所用的“诺亚之水”这一说法，作为世间生活中“许多水”的名称，并请读者参阅《Ir Gibborim》；该书由《Kli Yakar》妥拉注释的作者所著。
הנה נח הוא נייחא דרוחא4 שהוא בחינת שביתה כאדם השובת ממלאכתו. וכמ״ש וישבת ביום השביעי56 ותרגומו ונח ביומא שביעאה7 כו׳.
Noach这个名字意为安息。《Zohar》（זהר）将它解读为“精神安息”（נייחא דרוחא，naycha d’rucha），这属于停止的层面，如同一个人停止工作。正如经上所写：“祂在第七日停止了（וישבת，vayishbos）”；而《昂克罗斯译本》[将此译为]：“祂在第七日安息了（ונח，venach）”，等等。
Noach这个名字意为安息：《Zohar》将它解读为“精神安息”，即工作结束时所生的安定、满足之感。作为依据，妥拉说 ה׳在第七日“停止了”，而昂克罗斯的亚兰语译本把这个词译作与Noach同根的“安息了”。
ומ״ש נח נח ב״פ [ב׳ פעמים]8 הם נייחא דעילאי9 ונייחא דתתאי שהוא בחי׳ שבת תתאה ושבת עילאה שיהיה לעתיד שנק׳ יום שכולו שבת10 משא״כ שבת תתאה אינו כולו שבת כאשר יתבאר.
至于经上两次写道“诺亚，诺亚”，这是指上层者的安息与下层者的安息，也就是下层安息日与上层安息日的层面；后者将在未来时代到来，称为“全然是安息日的一日”。相比之下，下层安息日并非全然是安息日，正如后文将要阐明的。
经文重复写下名字“诺亚，诺亚”，米德拉什解释说，这一重复是指上层众生的安息与下层众生的安息。阿尔特雷贝将它们对应于两种安息日：我们如今所知的每周“下层安息日”，其安息并不彻底；以及弥赛亚时代的“上层安息日”，即“全然是安息日的一日”。本篇论文稍后会解释这两者。
כי הנה לכאורה אינו מובן ענין המבול שאם היה רק להעביר ולשחת האנשים החוטאים למה הוצרך לבחי׳ רעש גדול כזה הלא ברגע א׳ היה ביכול׳ [ביכולת] ה׳ להעבירם אף בלא המבול.
因为，乍看之下，洪水一事令人不解：倘若它只是为了除去并毁灭犯罪的人，为何需要如此巨大的变故？显然， ה׳完全能够在一瞬间除去他们，即使不借助洪水也能做到。
阿尔特雷贝现在提出： ה׳为何要降下洪水？如果目的只是毁灭恶人，祂本可以顷刻间悄然做到；历时一年的水患浩劫，必定另有目的。
אך באמת היה המבול בא לטהר את הארץ11 שנאמר כי מלאה הארץ חמס12 ונתקלקלה מאד והיה נצרך לטהרה ולזאת בא המבול13 דוקא שהוא בחי׳ מים בכדי לטהר את הטמאים
但实际上，洪水是为了洁净大地而来，正如经上所说：“因为大地充满了强暴。”大地已经极其败坏，需要得到洁净。因此，洪水特意以水的层面降临，为要洁净不洁之物，
答案出自《塔木德》：洪水是为洁净大地本身而来，因为大地已被其上发生的强暴所败坏。惩罚之所以特意采取水的形式，是因为在妥拉律法中，水是洁净的媒介。
שהוא כדוגמת המקוה מ׳ סאה14 שהיא מטהרת את הטמא כמו כן היה המבול בא בכדי לטהר את כל הארץ
这如同盛有四十个液量单位（סאה，se’ah）水的礼仪浸池（מקוה，mikveh），能够洁净不洁之物；同样，洪水也是为洁净整片大地而来，
这里以礼仪浸池为例：它必须至少容纳四十个液量单位的水，才能洁净人或器皿。洪水实际上就是整片大地的礼仪浸池。
וכמ״ש (יחזקאל לו) וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם15 כו׳ ולזאת נקראים מי נח שנעשה מזה נייחא דרוחא כו׳.
正如经上所写（以西结书36）：“我必将洁净的水洒在你们身上，你们就洁净了”，等等。因此，它们称为“诺亚之水”，因为由此产生了“精神安息”，等等。
以西结书中 ה׳应许“将洁净的水洒在”以色列身上，这表明水是属灵洁净的媒介。洪水之水洁净了世界，由此带来Noach这个名字所表示的“精神安息”，所以它们称为“诺亚之水”。
והנה שעבוד הפרנסה נק׳ ג״כ מי נח וכמארז״ל [וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה] שבחר לו16 אברהם אבינו שעבוד נגד גיהנם.
现在，谋生所受的劳苦也称为“诺亚之水”，正如我们的贤者所说：我们的先祖亚伯拉罕（אברהם，Avraham）为自己选择了受奴役，而非地狱（גיהנם，Gehinnom；死后净化灵魂之地）。
现在，阿尔特雷贝把这一点应用于工作生活：必须辛劳谋生，也属于“诺亚之水”。米德拉什记述，当 ה׳向亚伯拉罕显明未来时，他为自己的后裔选择了流亡受奴役，而不是地狱（灵魂死后受净化之处）；阿尔特雷贝将这种受奴役理解为谋生的重担，它如同地狱一样，能使灵魂得到净化。
שכמו שאי אפשר להנשמה לבא בג״ע [בגן עדן] ליהנות מזיו השכינה עד שתרד קודם לכן בגיהנם וכמו שאמרו גבי אחר מוטב דלידייני׳ וליתי לעלמא דאתי
正如灵魂不可能进入伊甸园，享受临在（שכינה，Shechinah）的光辉，除非它先降入地狱（גיהנם，Gehinnom）——正如人们论及阿赫尔（אחר，Acher，意为“另一个人”）时所说：“宁可让他受审判，然后进入来世。”——
他解释了为何这种洁净是必经的阶段。灵魂若不先经历地狱的涤净，就不能进入伊甸园享受神圣的光辉；因此，塔木德论及那位偏离正道后被称为阿赫尔（“另一个人”）的贤者以利沙·本·阿布雅（אלישע בן אבויה，Elisha ben Avuyah）时说，宁可让他受审判并得到净化，使他得以进入来世。
וגם לטבול בנהר דינור כמ״ש במ״א.17 כמו״כ [כמו כן] ע״י שעבוד יכולים לעלו׳ למעלה מעלה למדרגה היותר גבוה.
还要[它]在火之河（נהר דינור，Nehar Dinur）中浸浴，正如别处所解释的；同样，借着劳役，人能够不断上升，达到最高的层次。
此外，灵魂从下层伊甸园升往上层伊甸园时，必须浸入“火之河”，以忘却它先前所知的较低层次的愉悦。同样，谋生的劳役虽然痛苦，却能净化灵魂，使它得以攀升至最高的层次。
本段把“许多水”称为“诺亚之水”，解释Noach意为安息，并指出洪水的目的在于洁净。同样，谋生所受的劳苦也能洁净灵魂，如同地狱所起的作用，并使灵魂升得更高。
这里提出的两种安息，分别对应下层安息日与上层安息日；本篇论文最后几段将进一步阐述它们。Kehot的注释引用《Zohar》对“祂停止了”的解读，指出它指的是世界的根基（יסוד，Yesod），也就是小面相（ז״א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）与女性一方（נוקבא，Nukva）的结合；这一结合本身就是安息日的“安息与愉悦”。《Or HaTorah》（אור התורה）进一步补充了洪水与礼仪浸池的比喻，并指出米德拉什文献将洪水的四十日与四十下鞭打联系起来。
出处
- 1והנה בחי׳ מים רבים · מכאן מובא באוה״ת בראשית כרך ג תרכב, א.
- 2
- 3עיין בספר עיר גיבורים · מבעל המחבר כלי יקר עה״ת.
- 4נח הוא נייחא דרוחא · Zohar I, 60a
- 5וישבות ביום השביעי · Genesis 2:2
- 6וישבת ביום השביעי · Zohar, Bereshit 75:178–77:188
- 7ותרגומו ונח ביומא שביעאה · Onkelos Genesis 2:2
- 8נח נח ב״פ · Genesis 6:9
- 9נייחא דעילאי · Bereshit Rabbah 30:4
- 10יום שכולו שבת · Mishnah Tamid 7:4
- 11המבול בא לטהר את הארץ · Zevachim 113a:10–11
- 12כי מלאה הארץ חמס · Genesis 6:13
- 13והי׳ נצרך לטהרה ולזאת בא המבול · ראה במאמרי אדה״ז פרשיות ח״א ע׳ ס. אוה״ת במדבר ע׳ רס. ובמאמרי אדה״א בראשית ע׳ קא ”שכל הרע שבני אדם עושין ואפי׳ הרע של חיות ובהמות הכל הוא בארץ . . ובמבול נלקח הרע מן הארץ ע״י רחיצה במים”.
- 14כדוגמת המקוה מ׳ סאה · ראה אוה״ת בראשית ח״ג תרכד, א שצ״ע לפי המדרשים דהמבול כענין ארבעים יכנו, ומתרץ שאפשר לומר שזהו ע״ד מי יתן טהור מטמא, ע״ש. לקו״ש ח״א ע׳ 4.
- 15
- 16וכמארז״ל שבחר לו א״א שעבוד · Bereshit Rabbah 44:21
- 17וכמו שאמרו גבי אחר . . כמ״ש במ״א · Chagigah 15b:3–4
劳役究竟是什么 ¶4
4והנה שעבוד אין הפי׳ מה שיש עלינו עתה מלך ושנוטל מאתנו מס שגם בזמן בהמ״ק [בית המקדש] היה עלינו מלך ישראל והמס היה ביותר כידוע שחלק עשירי הוצרך כ״א [כל אחד / כל אחת] ליתן.1
现在，“奴役”并不是指如今有君王统治我们、向我们征收税赋；因为在圣殿时期，以色列也有君王统治我们，税赋甚至更重。众所周知，每个人都必须缴纳十分之一。
阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）阐明，此处“奴役”的含义并非政治上的屈从或纳税：圣殿时期，以色列也有君王向百姓征税，而且税赋更重，征收十分之一。
אלא הכוונה היא שבזמן שבהמ״ק [שבית המקדש] היה קיים היה נמשך ברכה והשפע׳ עצומה עד שא״י [שארץ ישראל] היתה ארץ זבת חלב ודבש2 כו׳
相反，意思是：圣殿尚存时，祝福与极其丰盛的福泽不断流降，以致以色列地成为“流淌着奶与蜜的土地”等等，
真正的区别在于，圣殿尚存时， ה׳的祝福丰盛地流降，以致以色列地确实成为“流淌着奶与蜜的土地”。
שלא ע״פ הטבע כלל כמ״ש3 בגמ׳ [בגמרא] סוף מסכת כתובות ולא היה כלל דאגות וטרדת הפרנסה.
完全不是依循自然规律，正如《Gemara》（גמרא）《Kesubos》（כתובות篇）末尾所说；而且，人们完全没有谋生方面的忧虑或操劳。
正如《Kesubos篇》末尾的《Gemara》所描述，那种丰盛超乎自然，因此人们无需为谋生而忧虑。由此可见，流亡中的“奴役”，就是在公开降临的祝福止息后，为谋生而忧虑、操劳。
本段说明，流亡中的“奴役”并非指受外族统治或纳税，而是指谋生的操劳与忧虑。圣殿尚存、祝福公开流降时，这种操劳与忧虑并不存在。
Kehot的一条注释引述雷贝（הרבי）进一步阐明：奴役指的正是这种全神贯注，而不是物质事物本身；人把 ה׳赐予他的理智——“水”这一层面——投入谋生之事，直至整个人被这些事吞没。
出处
- 1שעבוד אין הפי׳ . . כ״א ליתן · בד״ה כי ידעתיו תשל״ו מפרש ”אלא הכוונה היא על ענין הטרדה שבזה, מה שהאדם מוטרד בזה וכו׳, ולא על עצם הענינים הגשמיים, והטרדה הוא באופן שמשתמש בהשכל שנתן לו הקב״ה, בחי׳ מים, בעניני פרנסה, ועד שנעשה מוטרד בזה” (מהנחה בלתי מוגה). להעיר מאוה״ת פ׳ שמיני ע׳ תפה ”כי הנה אנו רואים שהשר הגשמי יותר יחפוץ וישתוקק בעול המסים בריבוי אחר ריבוי להכביד על ישראל כו׳ משא״כ בנכרי המתפרנס מקרקעו אינו חפץ כלל להגביר עליו כו׳”. וע״ש הטעם.
- 2
- 3שלא ע״פ הטבע כלל כמ״ש בגמרא סוף מס׳ כתובות · בהנחת הר״פ ליתא.
从黑暗中生出的光 ¶5–7
5ועתה יש לכאו״א [לכל אחד ואחד] יגיעות וטרדת הפרנסה לעסוק בעניני עוה״ז הגשמי והוא בחי׳ מים רבים הנ״ל שנק׳ מי נח
如今，每个人都必须劳苦，并为谋生而忧心，忙于这物质世界的事务；这就是前文所说的“众多的水”这一层面，被称为“挪亚（נח，Noach）之水”，
阿尔特·雷贝指出，圣殿被毁之后，每个人都必须劳作并为谋生操心。他说，这正是经文所称的“众多的水”，也是以赛亚所称的“挪亚之水”。
שהוא בחי׳ נייחא דרוחא לפי שע״י בחי׳ מים רבים הנ״ל מתעלית הנשמה למדרגה היותר גבוה מקודם התלבשותה כו׳ שהיתה רק נהנית מזיו השכינה כו׳
这就是心神安息（נייחא דרוחא，naycha d’rucha）这一层面，因为通过前文所说的“众多的水”这一层面，灵魂被提升到比它穿入身体之前更高的层次；在那时，它不过是享受临在（שכינה，Shechinah）的光辉，等等。
之所以称为“安息之水”，是因为它们使灵魂获得比进入身体之前更高的满足。那时它只是享受 ה׳ 的光辉；如今，它通过在世间的奋斗，能够升至更高之处。
וכמארז״ל [וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה] יפה שעה אחת בתשובה ומע״ט [ומעשים טובים] בעוה״ז מכל חיי העוה״ב [העולם הבא]12 לפי שהוא בחי׳ יתרון האור מתוך החושך דוקא שהוא בחינת אתכפייא סט״א [סטרא אחרא] ואתהפכא חשוכא כו׳
正如我们的先贤所说：“在这个世界中，一小时的归回（תשובה，teshuvah）与善行，胜过来世全部的生命。”这是因为，光[从黑暗中而来]的优越性，恰恰在于它出自黑暗；这就是压伏（אתכפייא，iskafya）另一面（סטרא אחרא，sitra achra），以及把黑暗转化为光明（אתהפכא חשוכא，is’hapcha chashocha）这一层面，等等。
《米示拿》所教导的“在这个世界中，一小时的归回与善行胜过整个来世”，正表达了这一点。这种优越性来自“黑暗中的光”：压伏另一面（与神圣相对的力量），以及把黑暗本身转化为光，所产生的光明胜过从未经历黑暗的光。
שכשעוסק כל היום בענינים גשמיים בטרדת הפרנסה שהם הנק׳ חשך ומתבונן אח״כ בתפלה איך שאין לך עשב מלמטה3 שאין לו מזל מלמעלה4 כו׳
因为，一个人若整日忙于物质事务，为谋生而奔波——这些正是所谓的“黑暗”——随后在祷告中思索：“地上每一根草叶，上方都有与之相应的天上力量（מזל，mazal）”，等等——
接下来，他具体说明这一过程如何发生。一个人整日专注于营生，这就是“黑暗”；随后，他在祷告中思索先贤的教导：每一根草叶都有一个在上界的 מזל，即一种指引它生长的灵性力量。
שהם המזלות שהם המשפיעים חיות כל עוה״ז וכמ״ש (דברים לג) וממגד תבואות שמש וממגד גרש5 כו׳
这些 מזלות 将生命力传递给整个世界，正如经上所写（《申命记》33）：“太阳所出产之物的丰美，以及[月亮]所结出之物的丰美”，等等——
这些 מזלות 是天上的力量（与星宿相关），生命力正是通过它们传递给世间万物。摩西（משה，Moshe）赐给约瑟（יוסף，Yosef）的祝福提到太阳和月亮所催熟的出产，这说明天体支配着大地上的生长。
והמזלות הם מקבלים מע׳ שרים והשרים מקבלים משמרי אופנים והם מקבלים מהמלאכים וגבוה מעל גבוה עד שכולם מקבלים מבחי׳ מלכותו ית׳
这些 מזלות 从七十位王子那里领受，王子们从 אופנים 的守护者那里领受，而后者从天使那里领受；一层高于一层，直到他们全都从祂的王权（מלכות，Malchus）这一层面领受，愿祂受颂赞；
这一番思索沿着影响力的链条逐级上溯：מזלות 从七十位受命统管各民族的天使“王子”那里领受；这些王子从更高的天使——“ אופנים 的守护者”，即以“轮”为意象的天使类——那里领受，如此层层向上，每一层都从高于自己的层次领受，直到一切都从 ה׳ 的王权、也就是祂创造并治理世界的属性领受。
וכמ״ש מלכותך מלכות כל עולמים6 שמהווה את כל העולמות מאין ליש ממש והוא רק בחי׳ זיו השכינה בלבד שאינו
正如经上所写：“你的王权是统辖一切世界的王权。”它使一切世界从虚无中成为实有；而这不过是临在的（שכינה）光辉这一层面，
王权是使一切世界从绝对虚无中成为存在的力量，正如经文“你的王权是万世的王权”所说。然而，这整个创造的力量不过是临在的光辉，即从 ה׳ 发出的光。
אלא בחי׳ זיו והארה בעלמא בלבד לגבי מהותו ועצמותו יתב׳ [יתברך] כביכול שהוא בבחי׳ א״ס ממש היה הוה ויהיה בלי שינוי ממש וכמאמר אתה הוא קודם שנברא ואתה הוא לאחר שנברא כו׳.
相对于祂的本体与本质——愿如此说——它不过是微微的光辉；而祂的本质真正处于无限者（אין סוף，Ein Sof）的层面，过去、现在、将来全无任何改变；正如那句话所说：“世界被创造之前，你就是那一位；世界被创造之后，你仍是那一位”，等等。
与 ה׳ 自身的本质相比，那光辉不过是一缕微光。祂的本质真正无限，不因创造而改变，正如礼仪中的话所说：世界被创造之前如此，世界被创造之后也如此。
ואחרי התבוננו׳ [התבוננות] כל הנ״ל בעומק הדעת תתעורר נפשו בבחי׳ אה׳ ותשוקה נפלאה כרשפי אש לצאת מתוך החשך והעלם הגשמי הזה ורק לדבקה בו ית׳
在深入认知（דעת，Daas）中思量上述一切之后，他的灵魂便会被唤起，生发出奇妙的爱与渴慕，如火焰般迸射，渴望脱离这物质性的黑暗与遮蔽，唯独依附于祂，愿祂受称颂，
一个人若深入思量这些内容，而非浮于表面，他的灵魂便会被爱与渴慕点燃，如“火焰般迸射”，令人想起本文开篇的经文。他渴望冲出物质世界的黑暗与遮蔽，唯独依附于 ה׳。
וכמ״ש (תהלים עג) מי לי בשמים ועמך7 לא חפצתי כו׳ שלא יחפוץ כלל לא בג״ע [בגן עדן] התחתון ולא בג״ע [בגן עדן] העליון שהם רק בחי׳ זיו והארה בלבד
正如经上所写（《诗篇》73）：“我在天上有谁呢？除你以外，我别无所求。”等等——他对下层或上层的伊甸园都不应有丝毫欲求，因为它们仅仅是光辉与光照的层面而已，
诗篇作者呼喊：“我在天上有谁呢？除你以外，我别无所求。”这表达了这样的爱。这样的人甚至不求下层或上层的伊甸园，也就是灵魂所享有的属灵奖赏，因为它们也不过是 ה׳ 的光辉，并非 ה׳ 本身。
וכמארז״ל [וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה] צדיקים יושבים8 וכו׳ ונהנין מזיו השכינה כ״א לדבקה בו ית׳ ליכלל בבחי׳ מהותו ועצמותו ית׳ ונק׳ בזה״ק [בזהר הקדוש] לאשתאבא בגופא דמלכא9 כו׳
正如我们的贤者——愿他们的记忆蒙福——所说：“义人坐着……并享受临在（שכינה，Shechinah）的光辉”——然而，他只愿依附于祂，融入祂的本体与本质这一层面，愿祂受称颂；神圣的《Zohar》（זהר）称此为“融入君王的身体”，等等。
塔木德将来世描述为义人享受“临在的光辉”；但这种爱所渴求的远不止光辉。它渴望融入 ה׳ 的本体，正如《Zohar》所说，成为“融入君王的身体”。
ונק׳ בחי׳ אהבה זו בחי׳ תשובה שהוא בחילא יתיר10 שבאה דוקא מתוך החשך שהיה עוסק רק בענינים גשמיים והבלי עולם.
这种爱被称为归回（תשובה，teshuvah）这一层面，具有“更强大的力量”，因为它恰恰从黑暗中生起；那时，他只忙于物质事务和世俗虚妄之事。
这种爱是一种归回 ה׳。Zohar说，归回者以“更强大的力量”事奉，胜过完全正直的人，因为他们的爱从黑暗中迸发而出；他们曾沉浸于物质事务之中。
לפי שיתרון האור הוא מתוך החשך דוקא. ונק׳ אהבה זו בחי׳ בכל מאדך שהוא בלי גבול ממש שבאה דוקא מן ההפוך שהוא החשך
因为光的优势恰恰来自黑暗。这种爱被称为“尽你一切力量”（מאדך，me’odecha）这一层面；它确实毫无限量，因为它恰恰来自与之相反的一方，也就是黑暗，
既然从黑暗中生出的光更为卓越，这种爱便被称为“尽你一切力量”，即《示玛》中的第三种、也是最高层次的爱，意指毫无限量的爱。它之所以毫无限量，正是因为它从自己的反面生发出来。
וכמ״ש טוב זה מלאך חיים (טוב) מאד11 זה מה״מ [מלאך המות]12 שע״י ההפוך והחשך דוקא שהוא בחי׳ נה״ב [נפש הבהמית] יכולים לבא לבחי׳ אהבת בכל מאדך שהוא בלי גבול ממש.
正如经上所写：“好，这是生命天使；‘甚（מאד，me’od）好’，这是死亡天使。”正是借着相反的一方，尤其借着黑暗——也就是动物之魂（נפש הבהמית，nefesh habahamis）这一层面——人才能达到“尽你一切力量”之爱这一层面；这种爱确实毫无限量。
贤者们将 ה׳ 对受造界所作的判定“甚好”解释为甚至包含死亡天使：“好”是生命天使，“甚”是死亡天使。阿尔特·雷贝（אדמו״ר הזקן）将此应用于动物之魂：它所带来的对立，恰恰使“甚”成为可能，也就是“尽你一切力量”那种毫无限量的爱。
והיינו לפי שבשרשה למעלה מעלה שורש נה״ב [נפש הבהמית] גבוה יותר מבחי׳ נפש האלקית וכמ״ש (בראשי׳ [בראשית] לו) ואלה המל׳ אשר מלכו13 כו׳
这是因为在其极其高远的根源中，动物之魂的根源高于源于 ה׳ 的灵魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）这一层面，正如经上所写（《创世记》36）：“这些是曾作王的诸王”，等等，
原因颇为出人意料：动物之魂在其最终根源上，源自高于源于 ה׳ 的灵魂的层面。经文列举以东诸王，证明他们曾“在以色列有王作王以前”作王。
לפני מלך מלך לבנ״י [לבני ישראל] שהוא בחי׳ נפש האלקית רק שע״י שבה״כ [שבירת הכלים] נפלו למטה מטה כמ״ש וימלך וימת כו׳ אבל בשרשם הם למעלה מעלה14 מבחי׳ נפש האלקית.
“在以色列子民中有任何君王作王以前”；这指的就是源于 ה׳ 的灵魂这一层面。只是由于器皿破碎，它们才跌落到极低之处，正如经上所写：“他作王，又死了”，等等。但在它们的根源中，它们远高于源于 ה׳ 的灵魂这一层面。
在卡巴拉中，这些以东诸王代表混沌之境（תהו，Tohu），那是一个光极其强烈的领域，先于秩序井然的修正之境（תיקון，Tikkun）；源于 ה׳ 的灵魂属于后者，即“以色列诸王”所属的世界。混沌之境的器皿无法容纳其中的光，因而破碎，于是经文反复说“他作王，又死了”；所以，根源于其中的力量虽源自远高于源于 ה׳ 的灵魂之处，却跌落到了极低之处。
这一段说明，谋生的“水”如何提升灵魂：一个人白天身处物质的“黑暗”之中，随后在祷告中思索一切存在不过是 ה׳ 的光辉，就会被激发出无限的爱，也就是“尽你一切力量”的爱。这种爱超越灵魂下降之前所具有的，因为它调动了动物之魂，而动物之魂的根源更高。
动物之魂的根源更高，这一观点源于关于混沌态（תהו，Tohu）与修复秩序（תיקון，Tikkun）的卡巴拉教导：“在以东地作王的诸王”代表混沌态的光，其光辉胜过修复秩序的光；这些光因器皿破碎而坠落。由于与动物之魂的斗争触及这一更高的根源，压伏与转化黑暗便显露出仅凭源于 ה׳ 的灵魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）本身无法达到的光明。
出处
- 1וכמארז״ל יפה שעה אחת . . מכל חיי העוה״ב · אבות פ״ד, משנה יז.
- 2יפה שעה אחת בתשובה ומע״ט בעוה״ז מכל חיי העוה״ב · Pirkei Avot 4:17
- 3שאין לך עשב מלמטה · Bereshit Rabbah 10:6
- 4שאין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה · Zohar, Addenda, Volume I 1:1
- 5
- 6מלכותך מלכות כל עולמים · Psalms 145:13
- 7
- 8צדיקים יושבים · Berakhot 17a:12
- 9לאשתאבא בגופא דמלכא · Zohar I, 217b
- 10בחילא יתיר · Zohar I, 129b
- 11(טוב) מאד · Genesis 1:31
- 12טוב זה מלאך חיים . . מאד זה מה״מ · Zohar I, 14a
- 13
- 14אבל בשרשם הם למעלה מעלה · ראה לקמן בשלח סב, סע״ד ואילך. יתרו עא, א. לקו״ת ר״פ בלק ועוד. ד״ה להבין ענין כתיבת ספר תורה תש״ל הערה 19.
6ולזאת גם כמו שנפלו למטה יש להם תגבורת על נפש האלקית מפני ששרשם הוא מבחי׳ מלוכה שהוא בחי׳ התנשאות כו׳.
因此，即使它们已经堕落到下层，仍能凌驾于源于ה׳的灵魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）之上，因为它们的根源出自王权这一层面；王权正是自我高举的层面，等等。
由于动物之魂（נפש הבהמית，nefesh habahamis）的根源在混沌之境（תהו，Tohu）的诸王那里，即使它处于堕落状态，也有力量支配源于ה׳的灵魂（נפש האלקית）。它的根源是“王权”，而君王的本性是自我高举；因此，נפש הבהמית具有强烈的自我膨胀。
וגם האדם מקבל חיות מבחי׳ בהמות ומאכלים ובלעדם אינו יכול לחיות משא״כ המאכלים אינם צריכים אל האדם.
人也从动物和食物这一层面获得生命力（חיות，chayus）；没有它们，人便无法生存，而食物却不需要人。
更高根源的第二个标志是：人作为最高的受造物，其生命来自动物和食物；没有它们便无法生存，而它们却不需要人。较高者依赖较低者，表明较低者有更高的根源。
本段提出两个迹象，说明动物之魂（נפש הבהמית）和物质世界的力量具有更高的根源：它们有能力支配源于ה׳的灵魂（נפש האלקית），以及人为了维持生命而依赖食物。
较低者因其根源更高而维系较高者这一思想，在哈西迪思想（חסידות，Chassidus）中有详尽阐述；在解释灵魂为何由物质食物滋养时，哈西迪思想指出，食物中源自混沌之境（תהו，Tohu）的火花，其根源层次高于灵魂。
7וכל זה מפני שבשרש שרשם למעלה הם גבוהים הרבה מבחי׳ הנשמות ולזאת ע״י ירידת והתלבשות נפש האלקית בנפש
这一切都是因为，它们在上方的根源之根远高于灵魂的层次。因此，源于ה׳的灵魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）下降并包裹在
Alter Rebbe重申这一原则：在它们最深处的根源中，这些力量远高于灵魂。因此，源于ה׳的灵魂必须下降，并包裹在动物之魂之中。
הבהמית דוקא לעסוק בטרדות ומחשבות הפרנסה בענינים גשמיים שהם הנקראים מים רבים הנ״ל יכולה לבא לבחי׳ אהבת בכל מאדך.
动物之魂（נפש הבהמית，nefesh habahamis）中，特意借此从事生计上的种种操劳与思虑，以及物质方面的事务——这些就是上文所说的“众水”——它便能达到“以你一切的力量去爱”的层次，
源于ה׳的灵魂借着动物之魂，在为生计忧虑、操劳，也就是处于“众水”之中时，能够达到“以你一切的力量去爱”的境界。
שהוא בלי גבול כנ״ל שהיא מדרגה היותר גבוה מהיותה קודם ירידתה בגוף שהיתה רק נהנית מזיו השכינה כו׳.
这种爱是无限的，如上所述；这层境界高于它在下降进入身体之前的境界，那时它只是享受临在（שכינה，Shechinah）的光辉，等等。
这种无限的爱高于灵魂进入身体以前所享有的境界；当时，它只是享受ה׳的光辉。
והיינו ע״י אתכפיי׳ [אתכפייא] ואתהפכא חשוכא דוקא שהוא בחי׳ יתרון האור שמתוך החשך כנ״ל. לפי ששרשם למעלה גבוה ממדרגת נפש האלקית כנ״ל רק שנפלו למטה כמ״ש וימלך וימת כו׳ וע״י אתכפייא נעשה תחה״מ [תחיית המתים]:
这正是通过克制（אתכפיי׳，iskafya）以及转化黑暗（ואתהפכא חשוכא，is’hapcha chashocha）而实现的；这正是上文所说的黑暗中所显出的光之优越。因为它们在上方的根源高于源于ה׳的灵魂的层次，如上所述；只是它们堕落到了下方，如经文所说：“他作王，又死了”，等等；而借着אתכפיי׳，死者复活便得以实现。
这只有通过אתכפיי׳与ואתהפכא חשוכא，也就是克制并转化黑暗，才能实现。动物之魂的根源更高；克制它，便能释放出那更高的光。而这个克制的过程最终会带来死者复活，使物质身体本身也得到提升。
本段概括了这一机制：由于动物之魂的根源更高，源于ה׳的灵魂下降并进入其中，在“众水”中劳作，便能达到无限的爱，超越它下降以前的境界；并且通过克制，带来死者复活。
克制与死者复活之间的联系，体现了Chassidus的一项教导： משיח（Moshiach）时代的赏报——包括死者复活——将显明人在今世净化身体与动物之魂所产生的成果。
祈祷的方舟 ¶8–10
8וזהו מארז״ל [מאמר רבותינו זכרונם לברכה] יפה שעה א׳ בתשובה ומע״ט [ומעשים טובים] בעוה״ז מכל חיי העוה״ב [העולם הבא] כנ״ל. ולזאת נקראו מים רבים הנ״ל מי נח לפי שנעשה
而这正是我们的贤者 ז״ל所说“在此世中，一小时的归回（תשובה，teshuvah）与善行，胜过来世的一切生命”这句话的[含义]，如上文所述。因此，上文所说的“众多的水”被称为“诺亚（נח，Noach）之水”，因为由此会产生
这解释了前面引用的《米示拿》：在此世中，一小时的归回与善行胜过来世，因为只有在此世，才有黑暗可以转化。这也解释了为什么“众多的水”以诺亚命名；“诺亚”有“安息”之意。
ע״י נייחא דרוחא שנעשה מהם תבת נח שהוא בחי׳ תיבות התפלה וכמ״ש בא אתה וכל ביתך אל התבה1 כו׳.
藉着[它们]而有心灵的安宁（נייחא דרוחא，naycha d’rucha）；因为由这些水造出了诺亚的方舟（תבת，teivah），这对应于祈祷字句（תיבות，teivos）的层面，正如经上所说：“你和你全家都进入方舟中”，等等。
生计之水形成方舟，即teivah；这个希伯来词也有“字句”之意。方舟就是祈祷的字句；ה׳呼召诺亚与家人进入方舟，也就是呼召他全然进入祈祷的字句之中，在那里，一日的奋斗得以提升。
这一段把这些意象联结起来：“众多的水”被称为诺亚之水，因为心灵的安宁由此而来；浮在这些水上的方舟（teivah），就是祈祷的字句（teivos）。
teivah兼有“方舟”和“字句”之意，这一文字双关使整个洪水叙事可以被理解为祈祷的指引：人全然投入祈祷的字句之中，而一日之水将这些字句托起，正如接下来的段落所阐明的。
出处
- 1בא אתה וכל ביתך אל התבה · Genesis 7:1
9וזהו ויגברו המים1 מאד כו׳ חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים2 כו׳ שהוא בחי׳ תגבורת נפש הבהמית על בחי׳ נפש האלקית בעסק הפרנסה ועניינים הגשמיים אך עי״ז נעשה אח״כ יתרון אור כו׳ כנ״ל.
这就是[“水势大大增强”……，“水势在上方高出十五肘而占了上风”……]的意思：这指的是在谋生和各种物质事务中，动物之魂（נפש הבהמית，nefesh habahamis）凌驾于源于ה׳的灵魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）之上的层面；然而，正是通过这一点，后来才产生了光明的增益……如上所述。
经文描述洪水上涨，水位高过群山十五肘。阿尔特雷贝将此解读为：人在专注于经营谋生之事时，动物之魂暂时支配了源于ה׳的灵魂；然而，正是这种支配，后来带来了祈祷中更大的光明。
本段将“水势占了上风”这节经文应用于工作时动物之魂的支配；这种支配后来成为更大光明的源头。
出处
- 1ויגברו המים · Genesis 7:18
- 2חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים · Genesis 7:20
10וזהו ותלך התבה על פני המים1 דוקא ותרם התבה2 כו׳ שע״י המים דוקא מתעלות תיבות התפלה ועולה למעלה מעלה כנ״ל.
而这正是“方舟行在水面上”——特意如此——“方舟便升高了”等等[所表达的含义]：正是借着水，祈祷的词句（תיבות，teivos）才得以提升，并升到越来越高之处，如上所述。
“方舟行在水面上”，正是水本身把方舟托举高起。同样，祈祷的词句，恰恰因一天物质生活中的艰难奋斗这“水”而被提升，并升至最高的层面。
וזהו טעות הבעלי עסקים שבדעתם שאין יכול׳ [יכולת] להתפלל כ״כ [כל כך] כמו היושבי אוהלים כי אדרבה נהפוך הוא שהם יכולים להתפלל יותר כי יתרון האור הוא מתוך החשך דוקא כו׳.
这就是经商者的错误：他们以为自己不能像住在帐棚中的人那样多祈祷；其实恰恰相反，他们能够祈祷得更多，因为光的优势恰恰来自黑暗，等等。
实际的结论是：经商者常常以为自己不能像全职研习者——那些居于学习帐棚中的人——那样好好祈祷。阿尔特雷贝却说，事实恰恰相反：他们的祈祷能够达到更高之处，因为他们的光是从黑暗中显出的。
本段把方舟被水托举升高，阐释为祈祷因一天的艰难奋斗而被提升，并由此得出结论：经商者能够比全职研习者祈祷得更加深切。
出处
- 1ותלך התבה על פני המים · Genesis 7:18
- 2ותרם התבה · Genesis 7:17
低阶安息日 ¶11
这就是为什么挪亚之水被称为灵里的安歇（נייחא דרוחא，naycha d’rucha）；它属于安息日（שבת，Shabbos）的层面，正如经上所说：“因为在这日，祂停止了一切工作”，等等。
阿尔特雷贝解释，为什么挪亚的“安息”就是安息日。托拉说，在第七日， ה׳“停止了一切工作”；停止创造性的工作，正是安息日的特点。
שבו׳ ימי המעשה הוא בחי׳ התפשטות והמשכת מלכותו ית׳ למטה כמו ביום הראשון נאמר ויאמר אלקים2 יהי אור כו׳
因为六个工作日属于祂（愿祂受颂赞）的王权（מלכות，Malchus）向外展开、并向下延伸的层面；正如在第一日，经上说：“אלקים说：‘要有光。’”等等，
在创造的六日中，ה׳的王权——祂创造万物的主权——向外、向下展开，延伸至越来越多的世界和受造物；每一日都以新的言语开始，首先是“要有光”。
יהי רקיע3 תדשא הארץ דשא4 כו׳ שנקראים ימי המעשה ובשבת הוא בחי׳ שביתה ממלאכה ונייחא דרוחא שהוא עליית העולמות למעלה כאדם השובת ונח ממלאכתו.
“要有穹苍”，“地要长出植物”，等等；这些日子被称为工作日。而在安息日，属于止息工作、灵里的安歇（נייחא דרוחא）这一层面；这就是世界向上升起，如同一个人停止工作、从劳作中安歇。
后续的言语——穹苍与植物——延续了这种向外的流布，因此这些日子被称为“工作日”。到了安息日，流布的方向逆转：世界向上升起，回归其源头；这就如同一个人停止工作，从手头的事务中抽身而出、安歇下来。
כמו״כ [כמו כן] הוא בחי׳ טרדת5 ועסק הפרנסה בענינים גשמיים שנק׳ מים רבים כשמתהפכים ועולים אח״כ בבחי׳ אלקות ע״י התפלה כנ״ל נק׳ בחי׳ זו בחי׳ נייחא דרוחא
同样，谋生之事使人忙碌、劳作于物质事务，这也属于一个层面；这些事务被称为“众多之水”。当它们转化，并随后借着祈祷升入אלקות这一层面时，如上所述，这一层面就称为 נייחא דרוחא，
同样的模式也发生在人一周的生活中。一个人忙于生计的那一天，是向外“劳作”的；当这些事务借着祈祷而转化、升入אלקות时，所得的结果便是 נייחא דרוחא，即灵里的安歇。
这就是安息日的层面，如上所述。众所周知，六个工作日中的每一次祈祷，都是安息日这一层面的光辉，如上所述。但这一切都只是较低层面的 שבת。
因此，工作日的祈祷具有安息日的性质：每一次工作日的祈祷，都带有安息日的光辉，使世界升起。然而，阿尔特雷贝补充说，这一切都只是“较低层面的安息日”，也就是劳作之后的安息；与之相对的，是他接下来要引出的较高层面的安息日。
这一段说明，谋生之水所带来的“安息”是一种安息日：正如六日向外流布之后，世界在安息日升起，人的物质劳作也会在祈祷中升起；祈祷是这一周中安息日的一道光辉。不过，这还只是较低层面的安息日。
每个工作日都含有一道安息日的光辉，具体体现在祈祷中；《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）和《Torah Ohr》（תורה אור）中由Kehot注释所引的篇章对此有进一步阐述：每天的托拉学习与 מצוות（mitzvos）都汇集于当日的祈祷中，并随之升起；随后，所有工作日的祈祷又汇集到安息日之中。
出处
- 1כי בו שבת מכל מלאכתו · Genesis 2:3
- 2ויאמר אלקים יהי אור · Genesis 1:3
- 3יהי רקיע · Genesis 1:6
- 4תדשא הארץ דשא · Genesis 1:11
- 5שו״ה למעלה — כמו״כ הוא בחי׳ טרדת · בבוך 1824: שעבוד מלכיות שהוא טרדת.
- 6כידוע שכל תפלה מו׳ ימי המעשה היא הארה מבחי׳ שבת · ראה כוזרי מאמר ג אות ה. וראה גם לקמן פח, א. לקו״ת בהר מא, א. האזינו עב, ג.
- 7כידוע שכל תפלה מו׳ ימי המעשה היא הארה מבחי׳ שבת · Kuzari 3:5
高阶安息日 ¶12
12ויש עוד בחי׳ שבת עילאה שהוא מה שיהיה לעתיד שנקרא יום שכולו שבת.1 וזהו אשר נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ.2
此外还有更高层面的安息日（שבת，Shabbos），即未来时代将有的安息日，称为“全然是安息日的一日”。这就是[……的含义]：“我曾起誓，不让诺亚（נח，Noach）的水再漫过大地。”
除了每周的安息日之外，还有一个“更高的安息日”：即弥赛亚时代，米示拿（משנה，Mishnah）称之为“全然是安息日的一日”。阿尔特·雷贝现在回到以赛亚书中 ה׳起誓不再带来“诺亚之水”的经文。
כי הנה אף שהם באו לטהר אך לא בכל זמן צריך טהרה כ״כ [כל כך]. כן נשבעתי מקצף עליך ומגער בך.
因为，尽管这些水曾来施行洁净，但并非每个时期都需要如此多的洁净。“所以我起誓，不再向你发怒，也不再斥责你。”
这些水曾发挥洁净的作用，但洁净并非永远都需要。未来，当世界得到精炼时，奴役与忙碌的“水”将不再需要，因此 ה׳起誓，不再向以色列发怒或斥责他们。
כי הנה אף שמבואר למעלה3 שע״י בחי׳ מים רבים הנ״ל נעשה יתרון אור כו׳. שהוא בחי׳ אהבת בכל מאדך כנ״ל.
因为，尽管上文已经阐明，借着上述“众水”这一层面，会产生光的优势，等等；这就是“尽你一切力量去爱”这一层面，如上所述，
阿尔特·雷贝承认自己已经阐明的内容：“众水”使光因黑暗而显得更有优势，带来“尽你一切力量去爱”那无边无际的爱。
עכ״ז [עם כל זה] יש עוד בחי׳ אהבה רבה הבאה מלמעלה שהיא למעלה מעלה אף מבחי׳ האהבה שבאה ע״י מים רבים הנ״ל.
然而，还有另一层面：由上而来的伟大之爱（אהבה רבה，ahavah rabbah），它远远高于、甚至超越借着上述“众水”而产生的爱。
然而，还有一种更高的爱，即“伟大之爱”（ahavah rabbah）；它不是由人从下方努力而产生的，而是从上方赐下的。它甚至超越了与“众水”搏斗而生的爱。
והוא מ״ש וימינו תחבקני4 כו׳. ובחי׳ האהבה זו יתגלה לעתיד. וכמ״ש (ישעי׳ [ישעיה] נד) כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה וחסדי5 מאתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט כו׳.
这就是经上所说：“祂的右手拥抱我”，等等。这一层面的爱将在未来时代显露；正如经上所说（《以赛亚书》54）：“群山虽要离去，丘陵虽要移动，我的慈爱却不离开你，我平安的约也不移动”，等等。
《雅歌》以“祂的右手拥抱我”来描述这种爱：右手代表慈爱（חסד，Chesed），即 ה׳的慈爱；祂主动以此拥抱灵魂。这种爱将在未来显露，正如以赛亚所应许的：即使群山移动，ה׳的慈爱也不会离开。
שהוא בחי׳ חסד עליון ואה״ר [ואהבה רבה] הבאה מלמעלה להיות וימינו תחבקני (וזהו )(שם נב) וגבה מאד6 שבחי׳ בכל מאדך יהיה מבחי׳ גבוה יותר כו׳:7
这就是至高的 חסד，以及由上而来的伟大之爱，使“祂的右手拥抱我”。（这就是[……的含义]）（ibid. 52）“他必极其高升”：也就是说，“尽你一切力量”这一层面，将来自一个更高的层面，等等。
这就是至高的慈爱，以及由上而来的伟大之爱。方括号中的补充把以赛亚关于那仆人“必极其高升”的话，解释为：在未来，“尽你一切力量”之爱本身将来自一个更高的层面；如此一来，“众水”所带来的益处也会因由上方赐下的恩典而提升。
本段以较低层面的 שבת作对照，结束了这篇maamar（מאמר，maamar）：较低层面的安息，是借着谋生的“水”而赢得的安息；未来的更高层面 שבת，则将显露由上方赐下的伟大之爱与至高的慈爱，并提升“尽你一切力量去爱”那无边无际的爱。
两个 שבת对应着爱的两个方向：“尽你一切力量去爱”是从下方经由自我克制（אתכפיא，iskafya）与转化黑暗（אתהפכא חשוכא，is’hapcha chashocha）而升起的爱；而 ahavah rabbah 则作为恩赐从上方降下。根据 Kehot 的注释，结尾关于“极其高升”的方括号补充，看来是 Tzemach Tzedek（הצמח צדק）所加，1824 年的手稿中没有这段文字。
出处
- 1יום שכולו שבת · Mishnah Tamid 7:4
- 2אשר נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ · Isaiah 54:9
- 3שו״ה למעלה — למעלה שע״י · בבוך 1824 נוסף: בחי׳ שעבוד מלכיות שהוא: בחי׳
- 4וימינו תחבקני · Song of Songs 2:6
- 5
- 6
- 7שו״ה להיות — (וזהו . . יותר כו׳) · כנראה הוספת כ״ק הצ״צ. בבוך 1824 ליתא.
完成这篇玛玛尔了吗？
标记为已学；这将计入本周和本年度的西尤姆。
在阿沃达中
整日经商的人不应认为自己的祈祷必定比学者的薄弱。经历了一整天的“众水”之后，他应在祈祷中思索：下界的一切都从上界领受，直到一切最终取决于 ה׳ 的王权（מלכות，Malchus），而王权本身也不过是祂本质的光辉；如此一来，一日中的黑暗本身便成为更强烈、无限之爱的源头，他的祈祷也会升至更高之处。
讨论问题
- 为什么阿尔特雷贝说谋生的忧虑不能熄灭灵魂的爱？它们又如何能使灵魂升至比降世之前更高的层次？
- 如果把洪水理解为洁净，而不只是惩罚，这会如何改变人们看待谋生压力的方式？
- 在这篇 maamar 中，诺亚（安息）、安息日与祈祷之间有什么联系？
- 为什么从“黑暗中”生出的爱胜过从未经历黑暗的爱？动物之魂根源高远又与此有何关系？
- “尽你一切力量”所表达的爱，与未来将显现的“自上而来的大爱”有何不同？