《托拉奧爾》 · 帕拉沙 Vayigash · 瑪瑪爾 1
ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני וגו׳
「猶大走近他」
由 AI 根據我們的英文版翻譯，並經過數輪對照英文與希伯來文的檢查和修訂。英文版本身仍由人工讀者審閱中。若您熟悉中文，懇請協助審閱本譯文。 志願協助審閱
核心要旨
在現今秩序中最低的，是土地和領受者猶大（יהודה）；然而，他們的根源卻在最高之處，首先存在於 ה׳ 的思想中，而他們的自我消融（ביטול，bittul）正源自這個根源，也就是思想本身的無私。木製的會幕（משכן，Mishkan）遵循今日的秩序，由施予者居上、領受者居下；石造的聖殿（בית המקדש，Beis HaMikdash）則預示未來，那時王權（מלכות，Malchus）將成為「丈夫的冠冕」，猶大也將高過約瑟（יוסף）。
瑪瑪爾概要
這篇論述（מאמר，maamar）提出一個問題：為何會幕主要以木材建造，只有地面是土；而聖殿卻以石和土建造，僅以香柏木梁作支撐？在無生命、植物、動物與有言語者這四類（דומם צומח חי מדבר，domem, tzomeach, chai, medaber）中，無生命之物位居最低，然而土地卻使所有生長之物得以萌發。原因是，行動中最後完成的，在思想中卻最先被意向到：創造時，諸天先出現；但在 ה׳ 的思想中，土地先於一切。土地的低下——被每一隻腳踐踏——反映了思想本身的自我消融，也就是「思維之『何』」（חשב מ״ה，chashav mah）。會幕是暫時的居所，遵循當下的秩序：土地在下，木牆在上，帷幕與皮革覆蓋其上。聖殿是永久的居所，也是未來的預嘗；它以石建造，因為屆時「土地」王權將成為「丈夫的冠冕」。約瑟意為「增添」，是逐漸生長的香柏木，代表小面相（情感屬性）（ז"א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）；猶大意為「承認」，是自我消融的土地，代表王權。如今猶大走近約瑟領受；未來二者將合而為一，猶大也將升至更高之處，正如以西結（יחזקאל）的兩根木杖和大衛（דוד）的王權所預示的那樣。耶羅波安（ירבעם）缺乏這種謙卑，因此拒絕跟隨大衛。
綱要
- 問題：木與石為何會幕主要以木材建造，只有腳下是土；而聖殿卻以石和土建造，木材只用作支撐？¶1
- 行動最後，思想最先土地在四類受造物中位居最低，卻使一切生長之物萌發；這是因為土地在 ה׳ 的思想中最先出現，儘管創造時諸天先出現。¶2–3
- 會幕與現今的秩序暫時的會幕遵循世界如今層層下延的秩序：地面是土，上方是香柏木牆，帷幕與皮革覆蓋其上；聖殿則是 ה׳ 永久的居所，預示著未來。¶4–6
- 聖殿與未來的秩序聖殿以石建造，因為王權這「土地」將成為冠冕；土地的自我消融源於它在思想中的根源，這也解釋了為何聖殿使用木材是個缺失，以及為何祈禱中的俯伏屬於「無生命」的層面。¶7–8
- 約瑟與猶大約瑟這棵生長的香柏木代表小面相；猶大這片自我消融的土地代表王權。如今猶大走近約瑟領受，但在未來，以智慧（חכמה，Chochmah）為根基的王權將升至更高之處。¶9–12
- 兩根木杖、耶羅波安與探子以西結的兩根木杖預示約瑟與猶大將在大衛之下合而為一；耶羅波安和探子缺乏謙卑，因而無法接受「土地」升起居上的秩序。¶13–15
關鍵概念
- 無生命、植物、動物與有言語者（דומם צומח חי מדבר，domem, tzomeach, chai, medaber）דומם צומח חי מדבר
- 這是每個世界中都有的四類受造物。在現今的秩序中，每一類都高於前一類，但無生命的土地卻有最高的根源。
- 行動最後，思想最先סוף מעשה במחשבה תחלה
- 最後才完成的，原先卻最先被意向到。土地在創造中最後出現，在 ה׳ 的思想中卻最先；諸天在創造中先出現，在思想中卻最後。
- 暫時與永久的居所דירת עראי / דירת קבע
- 會幕是 ה׳ 暫時的居所，遵循現今的秩序；聖殿是祂永久的居所，也是未來的預嘗。
- 自我消融（ביטול，bittul）ביטול
- 放下自我的感受。土地被腳踐踏，體現了這種自我消融；它的層次高於情感中的愛與敬畏。
- 思維之「何」與「何」之力（חשב מ״ה / כח מ״ה，koach mah）חשב מ״ה / כח מ״ה
- 這是對思想（מחשבה，machshavah）與智慧（חכמה，Chochmah）的雙關：二者都含有「何」（מה，mah），指摩西（משה）所說「我們算什麼？」中的自我謙抑。
- 才德的婦人是丈夫的冠冕אשת חיל עטרת בעלה
- 領受者王權在未來將升起，成為高於施予者小面相的冠冕。
- 父親奠立女兒אבא יסד ברתא
- 王權（「較低的敬畏」）以智慧（「較高的敬畏」）為根基；未來它將升入其根源。
問題：木與石 ¶1
1ויגש אליו יהודה1 ויאמר בי2 אדוני וגו׳. הנה כתיב קורות בתינו ארזים3 וגו׳. והנה י״ל [יש לומר] ההפרש בין המשכן לבית עולמים4 שהמשכן הי׳ [היה] מארזים
「猶大（יהודה）走近他，說：『求你（בי，bi），我主……』」等等。現在，經上寫道：「我們房屋的梁木是香柏木」等等。現在，可以說，[聖幕與永恆之殿之間的差異在於]：聖幕（המשכן，Mishkan）是以香柏木建成的，
這篇maamar以猶大為便雅憫向約瑟求情的經文開篇；當時兄弟們還沒有認出約瑟。猶大開口說的「bi」是懇求之詞，意為「求你」；雖然字面上是「在我裡面」，maamar將在第11段引申這個意思。maamar又引述《雅歌》中「我們房屋的梁木是香柏木」這節經文，並提出問題：曠野中可移動的聖幕，與耶路撒冷永久的聖殿（בית המקדש，Beis HaMikdash）有何不同？maamar首先指出，聖幕是以木材建成的。
כמ״ש עצי שטים עומדים5 והמכסה הי׳ [היה] מיריעות עזים ועורות אילים ועורות תחשים כו׳ והבהמ״ק [והבית המקדש] הי׳ [היה] מאבנים ועפר דוקא6
正如經上所寫：「直立的皂莢木」；覆蓋物則由山羊的[毛]幔子、公羊皮和塔哈什（תחשים，tachash；一種動物）皮等製成；而聖殿則特別是以石材和土建成的，
「直立的皂莢木」這節經文描述構成聖幕牆壁、直立排列的木板；maamar稱它們為香柏木，而賢者們也將皂莢木列為香柏木的一種。牆壁上覆以山羊毛幔子，並以公羊皮和塔哈什皮作覆蓋物；聖殿則是用石材和土建造的。
(שאסור לעשות בו עץ בולט7 ואכסדראות של עץ89 כמ״ש הרמב״ם [הרבי משה בן מימון]10 פ״א מהל׳ [מהלכות / מהלכה] בית הבחירה וע׳ בס׳ החינוך מצוה תצ״ב) רק שהיו כלונסאות של ארז1112 בתקרת האולם כו׳
（因為聖殿中禁止設置凸出的木材或木造柱廊，正如邁蒙尼德（רמב״ם）在《選殿法則》第一章所載；另見《Sefer HaChinuch》（ספר החינוך）第492項誡命（מצוה，mitzvah）），只有上述烏拉姆（האולם，Ulam；大廳）的天花板中有香柏木梁，等等。
阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）在括號中指出，律法禁止聖殿建有凸出的木材或木造柱廊；這是邁蒙尼德所裁定的，《Sefer HaChinuch》也有論述。聖殿中唯一的木材，是烏拉姆天花板上的一組香柏木梁；烏拉姆是聖所前方的入口大廳。
וצ״ל זה מפני מה במשכן היו הארזים עיקר בבנין והעפר הי׳ [היה] רק בקרקע המשכן למטה.13
這就必須明白：為什麼在聖幕中，香柏木是建築的主要部分，而土只在聖幕下方，作為地面？
maamar提出的問題是：為什麼聖幕的主要建材是木材，而土只用作它下面的地面？
ובמקדש נהפוך הוא שהיו האבנים והעפר העיקר שאפי׳ [שאפילו] הגג הי׳ [היה] מהן ולא היו עצים רק כלונסאות של ארז הנ״ל שהיו טפלים לעיקר הבנין.14
而在聖殿中，情形恰恰相反：石材和土構成建築的主體，甚至屋頂也是以它們建成的；木材則只有上述香柏木梁，而它們只是建築主體的附屬部分。
聖殿中的情形恰好相反：整座建築，包括屋頂，都是以石材和土建成的；香柏木梁只是附屬於石造主體的部分。
本段提出maamar的問題：聖幕主要以木材建成，只有地面是土；聖殿則以石材和土建成，木材僅作為次要的支撐。
Kehot版的註釋記錄了《Sefer HaMaamarim》（ספר המאמרים）5565年所收這篇maamar的另外兩份抄本，其中一份以「我們房屋的梁木是香柏木」這節經文開篇。正如策馬赫·策德克（הצמח צדק）所指出，塔古姆似乎將這節經文解作指所羅門（שלמה）的聖殿。在那份抄本中，maamar以「會幕地面上的土」這節經文，作為會幕只有地面是土的依據；雷貝（הרבי）在5746年的〈Vayigash〉maamar中追問，這如何能證明該論點，因為那節經文屬於疑婦（סוטה，sotah）之水的律法，而這項律法在聖殿中同樣適用。註釋還補充說，拉阿瓦德（ראב״ד）對聖殿禁用木材的裁定與邁蒙尼德相同，這可由《Kesef Mishneh》（כסף משנה）看出。
參考出處
- 1ויגש אליו יהודה · ב׳ הנחות אחרות בסה״מ תקס״ה ע׳ קמב ואחד מתחיל ”קורות בתינו ארזים”. ראה לעיל בציונים לכ״ק אדמו״ר זי״ע. וראה אודות מאמר זה רשימת המאמרים שבסה״מ תקס״ז הערה *14. קיצורים נדפסו באוה״ת בראשית כרך ה תתקפה, ב. כרך ו תתשח, א. חלק מהמאמר נעתק בסה״מ תרכ״ט (הוצאת תשנ״ב) ע׳ כב ואילך עם הוספות. לכללות מאמר זה ראה ד״ה ויגש תשמ״ו.
- 2
- 3קורות בתינו ארזים · Song of Songs 1:17
- 4ההפרש בין המשכן לבית עולמים · ראה אוה״ת זכור ע׳ א׳תשפא. שה״ש ע׳ קעה. סה״מ תרכ״ט ע׳ יח. מכאן ואילך בסה״מ תרמ״ד ע׳ ריב עם הגהות. בלקו״ת נשא כד, ב. בלק עד, ד מציין לכאן.
- 5עצי שטים עומדים · Exodus 26:15
- 6והבהמ״ק הי׳ מאבנים ועפר דוקא · ראה לקו״ש ח״ו ע׳ 23 הערה 67 למה הוצרך להיות (לכתחילה) מאבנים דוקא ע״ש. ראה לקו״ת ברכה צט, ד בענין משכן שילה. לקו״ש ח״ד ע׳ 1260. לקו״ש לש״פ מסעי חכ״ח. ודלא כהמשכן שרק קרקע המשכן הי׳ מעפר, דומם, אבל כותלי המשכן היו מצומח, והמכסה שעל המשכן (היריעות) הי׳ מחי — ד״ה ודוד עבדי תשל״ב (סה״מ מלוקט ח״ו ע׳ עז).
- 7עץ בולט · ראה לקו״ש לש״פ מסעי חכ״ח ע׳ 222 הערה 21 בשם ספר הר המורי׳ שמפרש דעץ בולט היינו בולט מן הכותל לאויר. וראה בסידור עם דא״ח ע׳ רא, ג. ובלקו״ת ברכה צט, ד שהאיסור הוא דוקא בבולט ולא בשוקע.
- 8שאסור לעשות בו עץ בולט ואכסדראות של עץ · Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:9–10
- 9עץ בולט ואכסדראות של עץ · Sefer HaChinukh 492:2
- 10כמ״ש הרמב״ם · וגם הראב״ד ס״ל כן — ראה כס״מ שם (לקו״ש ח״ו שם הערה 48).
- 11כלונסאות של ארז · ראה לקו״ש שם הערה 62.
- 12כלונסאות של ארז · Mishnah Middot 3:8
- 13והעפר הי׳ רק בקרקע המשכן למטה · בסה״מ תקס״ה ע׳ קמב מביא זה ע״פ הפסוק נשא ה, טז ”וכמ״ש ומעפר אשר בקרקע המשכן”, וע״ז הקשה בד״ה ויגש תשמ״ו דלכאורה צ״ל דהרי פסוק זה הוא דין בדיני מי סוטה שנאמר לא רק במשכן אלא גם במקדש ע״ש.
- 14שהיו טפלים לעיקר הבנין · ראה מדות פ״ג מ״ח (כפי גירסת רוב המפרשים). כסף משנה להרמב״ם הל׳ ביהב״ח פ״א ה״ט. מפרשי המשנה שם בפ״א מ״ו. ועוד (לקו״ש ח״ו שם הערה 63). בסה״מ תרמ״ד ע׳ ריב נמצא כאן הוספה.
行動最後，思想最先 ¶2–3
2והענין כי הנה ידוע שיש בכל עולם ד׳ בחי׳ דצח״מ [דומם צומח חי מדבר] והדומם הוא למטה במדרגה מצומח והצומח למטה מן החי כו׳
解釋如下：眾所周知，每一個世界中都有四個層級：靜止（דומם，domem）、植物（צומח，tzomeach）、動物（חי，chai）和說話者（מדבר，medaber）。靜止者的層級低於植物，植物的層級又低於動物，等等。
這裡從一個眾所周知的創造界分類說起：靜止界（礦物與土壤）、植物界、動物界和說話界（人）。每一類的層級都高於它之前的一類。
והעילוי שבכולם הוא בחי׳ המדבר ולכאורה תמוה דא״כ מפני מה הארץ דוקא תוציא צמחה1 שהצומח יהי׳ [יהיה] גדל ונולד ונמשך מעפר הארץ הלא הצומח הוא למעלה מהדומם שהוא העפר.
其中最高的層級是說話者。乍看之下，這令人費解：若是如此，為何偏偏是大地「使生長物萌發」，使植物從大地的塵土中生長、出生並由此而出？植物的層級不是高於靜止界——也就是塵土——嗎？
人能說話，是所有層級中最高的。這便引出一個疑問：既然植物的層級高於大地，為何植物會從較低的大地中生長出來，以致「大地使生長物萌發」？
אך הענין דלא ראי זה כראי זה שאע״פ [שאף על פי] שהדומם למטה במדרגה מן הצומח עכ״ז [עם כל זה] יש בו מעלה יתירה מצד שרשו שלמעלה מבחי׳ צומח וחי כו׳.
然而，解釋在於，此者與彼者並不相同：雖然靜止界的層級低於植物界，但由於它的根源高於植物與動物等層級的根源，它仍具有一種額外的優越之處。
答案是每一個層級各有其優勢。靜止界在顯現的層級上較低，但它的根源卻高於植物生命與動物生命的根源。
דהנה ידוע מחלוקת התנאים2 בגמ׳ [בגמרא] (חגיגה יב.)3 חד אמר שמים קדמו4 לארץ כמ״ש בראשית ברא5 כו׳ את השמים ואת הארץ6
因為眾所周知，《革馬拉》（Chagigah 12a）記載了坦拿依姆（תנאים，Tannaim；密西拿時期的賢者）之間的爭論：一種說法認為，諸天先於大地，正如經文所寫：「起初[ה׳]創造……諸天與大地。」
為說明這個根源，本文引用《塔木德・革馬拉・哈吉加篇》所記載的一場爭論，探討諸天還是大地先被創造。一種說法依據《妥拉》的第一節經文，因為其中先提到諸天，再提到大地。
וח״א [וחלק א׳] ארץ קדמה כמ״ש ביום עשות7 כו׳ ארץ ושמים ואלו ואלו דא״ח [דברי אלקים חיים] שבמחשבה ארץ קדמה לשמים וכשברא ברא השמים תחלה.8
另一種說法認為，大地先於諸天，正如經文所寫：「在[ה׳]造作之日……大地與諸天。」而這些說法與那些說法，都是永活的 אלקים（Elokim）之言：在思想中，大地先於諸天；而在創造之時，祂先創造了諸天。
另一種說法依據一節先提到大地的經文。本文引用《塔木德》形容兩種說法都是真實的措辭：「這些與那些，都是永活的 אלקים 之言」（《厄魯文篇》13b），由此認可兩者：在 ה׳ 的思想中，大地先於諸天；而在創造的行動中，諸天則先被創造。
本段提出一個疑問：低微的大地如何產生層級更高的植物生命？接著以諸天與大地孰先被創造的爭論，開始解答此問：在思想中，大地先於諸天；在實際創造中，諸天先於大地。
Kehot的一則註釋指出，刊載於 Sefer HaMaamarim 5565 的謄本中，沒有引用「起初」這節經文。另一則註釋指出，Torah Chaim 對諸天先被創造這一點的表述略有不同。
參考出處
- 1
- 2מחלוקת התנאים · ראה בלקו״ש ח״ו ע׳ 78 ובהערה 60.
- 3בגמרא (חגיגה יב) · ע״א. ראה לקו״ת צו יג, ד. ראה כז, ב. שמע״צ עט, ד. סה״מ תקס״ח ח״ב ע׳ שכג. אוה״ת בראשית כרך ג תפז, א. סה״מ תרכ״ז (הוצאת תש״ס) ע׳ כג.
- 4חד אמר שמים קדמו · ראה גם לקמן פט, א. סה״מ תרכ״ט ע׳ כג וע׳ שצח. ובלקו״ש ח״ו ע׳ 76 ואילך.
- 5בראשית ברא · Genesis 1:1
- 6
- 7ביום עשות · Genesis 2:4
- 8וכשברא ברא השמים תחילה · בד״ה כי המצוה הזאת תרס״ו. ובתו״ח כאן באו״א קצת. — וראה בלקו״ש שם.
其意是：「行為上最後完成的，在思想中卻最先。」也就是說，大地在行為上居於最後，因此它在思想中的根源，乃處於思想的起始層面；
「行為上最後完成的，在思想中卻最先」是安息日讚歌〈Lecha Dodi〉中的一句話：最後才完成的事，原本最先就在意念中。大地是行為上創造的最後階段，因此它的根源在 ה׳思想的最初之處。
אבל השמים שהם תחלת המעשה הם אחרוני׳ במחשבה כי זהו הכלל שהסוף מעשה עולה תחלה במחשבה3 ולכך הצומח למעלה מהדומם
而諸天在行為上居於最先，在思想中卻居於最後。因為這是原則：行為上最後完成的，在思想中最先升起。因此，植物高於無生物；
諸天在行為上最先出現，卻在思想中最後出現。按照行為的次序，較高者先出現，因此植物的位階高於無生物。
וכן החי למעלה מהצומח כו׳ שזהו כפי סדר ההשתלשלות דדצח״מ [דדומם צומח חי מדבר] בעולמות שבחי׳ הדומם ועפר הארץ הוא בחי׳ סוף מעשה וצומח וחי למעלה ממנו במדרגה
同樣，動物也高於植物，等等；這是依照諸世界中無生物、植物、動物與能言者的世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）次序。當中，無生物以及大地的塵土，屬於「行為上最後完成」的層面；植物和動物的位階則在其上。
動物的位階也高於植物。無生物、植物、動物與能言者在諸世界中層層下延的次序裡，大地上無生物的塵土是最後的階段。
והוא ענין שמים קדמו לארץ. ומ״מ מצד שרשן במחשבה הקדומה הרי ארץ דוקא קדמה לכולם במחשבה.
這就是「諸天先於大地」的含義。然而，從它們在原初思想中的根源來看，唯獨大地在思想中先於一切。
諸世界層層下延的次序，就是「諸天先於大地」的含義；然而，在原初思想中，大地先於其他一切層面。
לכן דוקא בה יש הכח והיכולת להוציא צמחה4 מצד שרשה הנעלה ולכן הצומח והחי והמדבר כולם מקבלים ממנה כו׳:
因此，唯獨大地具有「使其生長萌發」的力量與能力，這是由於它具有崇高的根源；所以植物、動物與能言者，全都從它領受，等等。
由於大地具有崇高的根源，唯有它具備使生長萌發的力量；植物、動物和人類都從它汲取養分。這回答了第2段提出的疑問。
本段闡明「行為上最後完成的，在思想中卻最先」這項原則：大地在創造的次序中居於最後，卻最先出現在 ה׳的思想中。這隱而不顯的根源，賦予大地生發萬物、供養一切較高生命的力量。
一則 Kehot 註釋引述 Likkutei Sichos（לקוטי שיחות）：大地因為最先出現在思想中，所以具有使事物從無中生有地生長的特別地位與力量，而諸天並不具備這種力量。另一則註釋引述 Sefer HaMaamarim（ספר המאמרים）5644，解釋行為上最後完成的事何以在思想中最先出現：因為主要意圖只在最後才得以完成，正如每一次實際的給予都是如此；該文對此有詳盡討論。
參考出處
- 1סוף מעשה במחשבה תחלה · פיוט לכה דודי.
- 2הארץ . . בבחי׳ תחלת המחשבה · בלקו״ש ח״ו שם הערה 50 ”דמצד זה שהארץ עלתה במחשבה תחלה, יש בה (עילוי וחשיבות —) הכח להצמיח מאין ליש (שאינו בשמים)”.
- 3עולה תחלה במחשבה · ובסה״מ תרמ״ד ע׳ ריב: היינו לפי שעיקר המכוון נגמר בסוף, וכמו שאנו רואים למטה בגשמי׳ בכל השפעה שעיקר המכוון נשלם בסוף, ע״ש בארוכה.
- 4לכן דוקא בה יש הכח והיכולת להוציא צמחה · ראה אגה״ק סי׳ כ (קלב, א). אוה״ת ויקרא כרך ב ע׳ תמד.
會幕與現今的秩序 ¶4–6
4והנה במשכן לא היה נמצא עדיין תכלית השלימות שהיה רק דירת עראי12 של הקב״ה. כמ״ש ואהיה מתהלך באהל3 ובמשכן כו׳.
如今，會幕（משכן，Mishkan）中尚未具備最終的圓滿，因為它只是 ה׳ 的暫時居所，正如經上所說：「我在帳棚和משכן中行走」等。
會幕尚未達到最終的圓滿：它只是 ה׳ 的暫時居所，隨著以色列人在曠野中遷徙而從一處移往另一處。 ה׳藉先知拿單（נתן）對大衛王（דוד）所說的「我在帳棚和משכן中行走」，描述的正是這暫時的居所。
לכך נעשה כפי אופן סדר השתלשלות העולמות איך שנבראו כסדרן שבזה שמים קדמו לארץ.
因此，它是按照世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）的秩序模式建造的，依照諸世界受造的先後次序，其中天先於地。
由於它只是 ה׳ 的暫時居所，會幕便按照當前諸世界的秩序建造；在這秩序中，天先於地。
由於會幕只是 ה׳ 的暫時居所，因此它是按照當前的創造秩序建造的；在這秩序中，上者先於下者。
參考出處
- 1דירת עראי · Shir HaShirim Rabbah 1:16
- 2דירת עראי · Zohar, Pekudei 40:380–390
- 3ואהיה מתהלך באהל · II Samuel 7:6
5ולכן כותלי המשכן היו מקרשים שהן בחי׳ צומח. ורק קרקע המשכן הי׳ [היה] מעפר. שזהו כמו שהוא בהשתלשלות שהצומח למעלה מן הדומם
因此，會幕（משכן，Mishkan）的牆是用木板建成的；木板屬於植物性層面，只有會幕的地面是土。這正如世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）中的情形：植物性高於無生物。
會幕的牆是植物界的木板，只有地面是土。這與現今的秩序相符：植物性高於無生物。
ולכן נעשו הקרשים מארזים שהארז גדל בגובה מאד שזהו בחי׳ העליונה שבצומח כו׳ למעלה מעלה מבחי׳ הדומם שאין בו תוספת וגידול כלל.
因此，木板是用香柏木製成的，因為香柏木長得極高，這是植物界中最高的層次，等等；它遠遠高於無生物的層次，無生物完全沒有任何增添或生長。
木板是香柏木製成的；香柏木長得特別高，因此象徵植物性中最高的形態。相較之下，無生物完全不會有所增添或生長。
會幕的木牆高出土質地面，映照出現今的秩序：能生長之物高於無生物。
6והמכסה על המשכן היה מיריעות ומעורות אילים ותחשים כו׳ שהוא בחינת החי שלמעלה במדרגה גם מבחי׳ הצומח.
覆於會幕（משכן，Mishkan）之上的遮蓋物，是由幔子、公羊皮和 tachash（一種動物；תחשים，tachash）的皮等構成；這屬於動物這一層，其位階甚至高於植物這一層。
會幕的遮蓋物是幔子和動物皮革，屬於動物界；動物界的位階甚至比植物界更高。
לפיכך היריעות שהם בחי׳ המקיפים שהיו פרושי׳ [פרושים] על כותלי המשכן היו מבחי׳ חי שהוא למעל׳ [למעלה / למעלת] מבחי׳ צומח שממנו נעשו כותלי המשכן.
因此，幔子屬於環繞性的層面（המקיפים，makifim）；它們鋪在會幕（משכן）的牆上，取自動物這一層。動物界高於植物界，而會幕的牆正是由植物界的材料製成。
鋪在牆上的幔子稱為 המקיפים，也就是「環繞」的元素；這是 חסידות（Chassidus）用來稱呼環繞並超越事物之物的術語。幔子取自動物界，恰如其分，因為動物界高於它們所覆蓋的植物界木板。
נמצא שכ״ז [שכל זה] נעש׳ כפי סדר מעלת ומדרגת ההשתלשלות בהשתלשלותן ובריאותן מלמעלמ״ט [מלמעלה למטה] שהוא בחי׳ שמים קדמו כו׳.
由此可見，這一切都是依照世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）之位階與層次次第而造；這些世界由上而下層層下延並被創造，這就是「諸天先行」等所說的層面。
因此，會幕的安排仿照世界本身的次序，由上而下：動物在植物之上，植物在無生物之上，正是「諸天先行」的次序。
אבל במקדש היה נמצא בו תכלית השלימות כי היה דירת קבע1 של הקב״ה כמ״ש זאת מנוחתי עדי עד2 שהי׳ [שהיה] מעין עוה״ב [עולם הבא] מה שיהי׳ [שיהיה] באלף השביעי כשיהי׳ [כשיהיה] מנוחה לחיי העולמים3 שאז תתעלה הארץ עליונה שהיא בחי׳ מל׳ דאצי׳ להיות למעלה מכולם.
然而，在聖殿（מקדש，Mikdash）中，圓滿至極的境界已然呈現，因為那是קב״ה（Kudsha Brich Hu，意為「聖者，願祂受頌讚」）的永久居所；正如經上所說：「這是我永遠安息之所。」它是來世的一種預嘗，也就是第七千年將會出現的情形；那時將有「永恆生命的安息」，因為屆時，上界之地——也就是流溢界（אצילות，Atzilus）的王權（מלכות，Malchus）這一層面——將被提升至一切之上。
相較之下，聖殿（בית המקדש，Beis HaMikdash）是 ה׳ 永久的居所，達到了圓滿至極的境界；「這是我永遠安息之所」這句論及錫安的經文，表明它是永久的。聖殿是第七千年的預嘗，那將是完全安息的時代；屆時，「上界之地」——流溢界的王權，也就是最後一個אלקות屬性——將被提升至一切屬性之上。
會幕以土地、木材和皮革構成的層次，依循當今世界的次序；而作為 ה׳ 永久居所的聖殿，則預示著未來：屆時，王權（「大地」）將升至一切之上。
一則 Kehot 註釋引述 Likkutei Sichos：會幕是暫時的居所，聖殿則是永久的居所，因為單從上方引下的顯現，並不能以同樣的程度深入內在；而由上而起的激發（אתערותא דלעילא，isarusa dileila），若未立即接續由下而來的事奉，便不能持久。另一則註釋引述 Hemshech Mayim Rabbim 5636，提出疑問：一座由石頭和石灰建成的建築，怎麼能稱為「安息」，又怎麼能稱為永生者的產業？
參考出處
- 1במקדש — כי הי׳ דירת קבע · באוה״ת פ׳ ויגש כרך ב שנ, א. באוה״ת נ״ך כרך א ע׳ לה פי׳ קבע ע״ד אהל בל יצען הנזכר בלקו״ת סד״ה שובה ישראל עד דרוש השני. ע״ש בארוכה. ראה גם אוה״ת בלק ע׳ א׳לז. ובלקו״ש לפ׳ שמות ח״ו ע׳ 21 הערה 66 כ׳: ”וזהו גם הטעם מה שהמשכן הי׳ דירת עראי של הקב״ה וביהמ״ק דירת קבע, כי כשהגילוי נמשך רק מלמעלה, אינו חודר בפנימיות כ״כ (ולהעיר מלקו״ת ויקרא (ב, ג-ד), שאתערותא דלעילא מצד עצמה — כשאין אחרי׳ מיד עבודה מלמטלמ״ע — אין לה קיום)”. ראה ד״ה ודוד עבדי תשל״ב הנ״ל.
- 2זאת מנוחתי עדי עד · Psalms 132:14
- 3מנוחה לחיי העולמים · Mishnah Tamid 7:4
聖殿與未來的秩序 ¶7–8
7וכמ״ש אשת חיל עט״ב [עטרת בעלה]1 שתהי׳ [שתהיה] עטרת לע״ל [לעתיד לבוא] לז״א דאצילות. והיינו מצד שרשה שעלתה במחשבה הקדומה תחלה ארץ קדמה לשמים.
正如經上所寫：「才德的婦人是丈夫的冠冕」：在未來時代，她將成為流溢界（אצילות，Atzilus）小面相（情感屬性）（ז״א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）的冠冕。這是由於她的根源：她在原初思想中最先升起；「大地先於諸天」。
在卡巴拉的用語中，「才德的婦人」是王權（מלכות，Malchus），即接受的屬性；她的「丈夫」是小面相（情感屬性）（ז״א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin），也就是如今向她施予的情感屬性。在未來時代，她將成為高於他的冠冕。這種次序的逆轉源於她的根源；在原初思想中，她先於一切。
לכן אף בבהמ״ק [בבית המקדש] שהי׳ [שהיה] מעין עוה״ב [עולם הבא] נעשה עיקר הבית מאבנים ועפר שהם בחי׳ דומם שאף הגג והמעזיבה שהיא בחי׳ המקיף נעשה מאבנים ועפר ולא מארזים
因此，即使在聖殿（בית המקדש，Beis HaMikdash）中——它是來世的預嘗——殿宇的主體也是以石頭和泥土建成的，這些屬於無生物的層次；甚至屋頂和屋頂灰泥層（מעזיבה，ma’azivah），也就是環繞性層面（מקיף，makif），都是以石頭和泥土建成，而不是用香柏木。
由於聖殿預示著那未來的時代，它主要以石頭和泥土建成，這些屬於無生物。甚至屋頂及其上方的灰泥層——從上方環繞整座建築，如同環繞性層面（makif）——也是以石頭和泥土建成，而不是用香柏木。
שהוא כפי מה שיהיה לע״ל [לעתיד לבוא] שבחי׳ ארץ קדמה א״ח [אשת חיל] עט״ב [עטרת בעלה] מצד שרשה כו׳
這正符合未來時代的情形：屆時，「大地先於諸天」的層面，[將成為]「才德的婦人是丈夫的冠冕」，這是由於她的根源，等等。
這反映了未來的秩序：那在思想中最先扎根的「大地」，將成為冠冕。
רק שכלונסאות של ארז שהיה בהתקרה הם היו בחי׳ תמכין לבד לעיקר התקרה הנעשה מבחי׳ דומם וכענין תמכין דאורייתא. (ועמ״ש במ״א ע״פ מחר חדש2 במ״ש יהונתן לדוד ואנכי אהיה לך למשנה כו׳):3
只是，屋頂中的香柏木梁，僅僅是主體屋頂的支撐物（תמכין，tamchin）；主體屋頂則是以無生物的層面建成的，這如同「妥拉的支撐者」（תמכין דאורייתא，tamchin de’Oraisa）的概念。（另見別處對「明日是新月」一節的闡述，談到約拿單（יהונתן，Yehonasan）對大衛（דוד，David）所說的：「我將居於你之下，位居第二」，等等。）
屋頂中少數的香柏木梁，只是支撐石造屋頂的支架，如同「妥拉的支撐者」一語；這是指扶持妥拉、卻並非妥拉本身的事物。括號中的引文指向另一篇論述，談到約拿單對大衛所說的「我將居於你之下，位居第二」；在那裡，掃羅王（שאול，Shaul）的繼承人，甘願居於猶大（יהודה，Yehudah）支派的大衛之下，位居第二。
聖殿是未來時代的預嘗，因此以石頭和泥土建成；在未來時代，王權所象徵的「大地」將成為冠冕。香柏木梁則只起支撐作用。
關於約拿單和大衛的交叉參照，也再次出現在第13段，該段收錄於論述約瑟（יוסף，Yosef）與猶大（יהודה，Yehudah）未來結合的諸篇論述之中。
參考出處
- 1אשת חיל עט״ב · Proverbs 12:4
- 2מחר חדש · I Samuel 20:18
- 3
8והנה נראה בעליל ג״כ בחי׳ זו שיש בהארץ מעלה יתירה והוא בחי׳ הבטול שיש בה שהיא מדרס תחת כפות רגלי הכל1 משא״כ הצומח שגדלים בגובה והתנשאות כו׳.
如今，這一特質也清楚可見：土地另有一項優越之處，就是其中的自我消融（ביטול，bittul）；它被眾人的腳掌踩在下面，植物性層面則不然，植物向上生長，挺拔而起，等等。
土地的優勢可以親眼看見：它處於眾人腳下，呈現完全的自我消融。植物則相反，向上生長，挺立而起。
ובטול זה נמשך מצד שרשה הנעלה במחשבה שהמחשבה היא בחי׳ חשב מ״ה [מה] שהוא תכלית הבטול כמ״ש מרע״ה [משה רבינו עליו השלום] ונחנו מ״ה [מה].2
這種自我消融，是從土地在思想中的崇高根源引申而來；因為思想（מחשבה，machshavah）屬於「思量何物」（חשב מ״ה，chashav mah）這一層面，這是自我消融的極致，正如摩西（משה רבינו，Moshe Rabbeinu）所說：「我們算什麼（mah）？」
土地的自我消融，源自它在思想中的根源。「思想」（מחשבה，machshavah）這個字也可讀作「思量何物」（חשב מה，chashav mah），意指徹底的自我消融；摩西與亞倫正是以這個「何物」（mah）來說自己：「我們算什麼？」
ומשם נמשך ומתלבש בחי׳ הבטול בארץ ומצד זה תתעלה לע״ל [לעתיד לבוא] להיות עט״ב [עטרת בעלה] לכן היה בהמ״ק [בית המקדש] מאבנים דוקא
從那裡，自我消融這一特質被引申而下，並包裹在土地之中；因此，在未來時代，土地將被提升，成為「她丈夫的冠冕」。所以，聖殿（בית המקדש，Beis HaMikdash）特意以石頭建造。
思想中的自我消融流注而下，包裹在土地之中；正因如此，土地將在未來被提升為冠冕。這也說明了聖殿必須以石頭建造。
(וכמ״ש ג״כ במ״א ע״פ מזמור שיר חנוכת הבית34 דלכך אמרו בגמרא על כורש שהחמיץ במה שחזר וצוה לערב בחי׳ צומח בבהמ״ק [בבית המקדש] נדבכין די אבן גלל5 תלתא ונדבך די אע חדת כו׳ כי צ״ל כולו באבנים דוקא מטעם הנ״ל.7
（正如在別處、論及詩句「一首詩歌，為殿宇的奉獻」時也有記載：這就是為何革馬拉（גמרא，Gemara；《塔木德》的討論部分）說，居魯士（כורש，Koresh）後來變質了：他回頭命令在聖殿中混入植物性層面，建造「三排巨石，另有一排新木材」，等等。因為聖殿必須特意全部以石頭建成，理由如上所述。）
括號中引述一篇論及「一首詩歌，為殿宇的奉獻」這首詩篇的論述。革馬拉說，曾允許建造第二聖殿的居魯士後來「變質了」；這篇論述解釋其過失在於：他命令在石排之間加入一排木材，將植物性層面混入本應完全以石頭建成的殿宇。
ובתפלה הוא בחי׳ השתחואות שבשמ״ע [שבשמונה עשרה] קול דממה דקה.6 בחי׳ דומם ואותיות התפלה הם בחינת דומם)
在祈禱中，這是十八祝禱（שמונה עשרה，Shemoneh Esreh）中的俯伏層面，即「靜默而微細的聲音」（קול דממה דקה，kol demamah dakah），屬於無生物層面（דומם，domem）；祈禱的字母也屬於無生物層面。）
祈禱中也是如此：十八祝禱中的俯伏，以及以「靜默而微細的聲音」發出的祈禱，都屬於無生物的自我消融層面；祈禱的字母也同樣如此。希伯來語的「靜默」（דממה，demamah）與「無生物」同根。
משא״כ בהמשכן שנעשה כפי סדר ההשתלשלות דעכשיו שבחי׳ צומח למעלה מהדומם שמים קדמו כו׳ לכן היו הכותלי׳ [הכותלים] מעצי שטים והעפר היה בקרקע המשכן וכנ״ל:
然而，會幕（משכן，Mishkan）則不然；它是依照當今世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）秩序建成的。在這種秩序中，植物性層面高於無生物層面，「諸天先於……」，等等。因此，會幕的牆是用皂莢木建造的，而土地則位於會幕的地面之中，如上所述：
相較之下，會幕遵循現今的秩序；在這種秩序中，植物性層面高於無生物層面，所以牆壁用木材建造，只有地面是土地。
土地處於眾人腳下的卑下狀態，顯示出它根源於神聖思想中的自我消融；因此，聖殿如同祈禱中的俯伏，屬於無生物層面，而會幕則遵循現今的秩序。
一則 Kehot 註釋指出，論及「一首詩歌，為殿宇的奉獻」的論述，很可能是 5565 年同名的 מאמר（maamar），在本篇之前、Vayigash 篇安息日的星期五夜間講述，主題是「殿宇的奉獻」；另一篇論述〈我們房屋的椽木〉則註明是在同一次奉獻、Vayechi 篇講述。另一則註釋提到，米德拉什以塵土為例，說它是被踩踏之物；註釋書 Matnos Kehunah 解釋說，人人都踩踏它。
參考出處
- 1שהיא מדרס תחת כפות רגלי הכל · Bereshit Rabbah 41:9
- 2ונחנו מ״ה · Exodus 16:7
- 3ע״פ מזמור שיר חנוכת הבית · כנראה הכוונה לד״ה זה משנת תקס״ה שנאמר קודם מאמר זה ורשום עליו ליל ש״ק פ׳ ויגש על חנוכת הבית — ונדפס שם ע׳ קלב ואילך. ועל ד״ה קורות בתינו רשום: ”על חנוכת הבית הנ״ל פ׳ ויחי”. וראה לקו״ת ברכה צט, ד. סידור עם דא״ח כא רע״ג.
- 4מזמור שיר חנוכת הבית · Psalms 30:1
- 5נדבכין די אבן גלל · Ezra 6:4
- 6קול דממה דקה · I Kings 19:12
- 7אמרו בגמ׳ על כורש · Rosh Hashanah 4a:4
約瑟與猶大 ¶9–12
9והנה זהו ג״כ ענין יוסף ויהודה. שהוא ג״כ בחי׳ ומדרגת שמים וארץ ובחי׳ צומח ודומם כו׳.
現在，這也就是約瑟（יוסף）與猶大（יהודה）的意涵；他們同樣代表天界與地界的層級與位階，也代表植物性與無生物性等層面。
同樣的對比——天與地、生長之物與無生物——也用來描述約瑟與猶大。
כי יוסף לשון תוספת ורבוי1 שמתוסף והולך בהגדלה והגבהה למעלה והוא ענין בחי׳ צומח ובפרט בחי׳ הארז שגדל והולך למעלה מעלה ברום המעלות.
因為「約瑟」一名有增添（תוספת，tosefes）與增多之意，指不斷增添、日益擴大並向上升高的事物。這就是植物性這一層面；尤其是香柏樹的層面，它不斷向上生長，愈升愈高，直至最高之處。
約瑟一名意為「增添」：他代表不斷增加、向上升高，如同植物性，尤其如同不斷長高的香柏樹。
וכמ״ש צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה2 (והיינו בחי׳ ז״א דאצי׳ שנק׳ צומח לגבי המל׳ שנק׳ דומם כמ״ש במ״א באריכות3 שהמדות יש בהם צמיחה וגידול אבל האותיות הן בחי׳ דומם כו׳ ובמדות יש בחי׳ קטנות וגדלות.
正如經上所說：「義人（צדיק，tzaddik）要如棕櫚樹茂盛，如黎巴嫩的香柏樹長高。」（這就是流溢界（אצילות，Atzilus）中小面相（情感屬性）（ז"א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）的層面；相對於王權（מלכות，Malchus），它被稱為「植物性」，而王權則被稱為「無生物性」。如別處所詳述，情感屬性（מדות，middos）具有萌發與生長，但字母屬於無生物性等層面；而情感屬性又有小態（קטנות，katnus）與大態（גדלות，gadlus）兩種層面。
經文以棕櫚樹和香柏樹比喻義人，而約瑟以 צדיק 著稱。括號中說明，小面相，即神聖的情感屬性，之所以稱為「植物性」，是因為情感會發展和成長；王權則透過字母和言語表達，因此稱為「無生物性」。情感屬性也有未成熟與成熟的階段，即「小態」與「大態」。
וזהו בחי׳ עץ ארז ואזוב4 שהאזוב הוא בחי׳ הקטנות5 והארז בחי׳ הגדלות כו׳. וז״ש [וזהו שכתוב] כארז בלבנון ישגה כו׳ ויוסף בפרט הוא בחי׳ יסוד שעולה עד הדעת ודעת עולה עד הכתר כו׳. וכשמבריח מעלה מעלה נק׳ ארז בלבנון כו׳)
而這就是「香柏木與牛膝草」的層面：牛膝草代表小態，香柏樹代表大態等。這就是 [意指] 經上所說的「如黎巴嫩的香柏樹長高」等。尤其是約瑟，代表根基（יסוד，Yesod），它上升至認知（דעת，Daas），而認知又上升至冠冕（כתר，Keser）等。當它一路向上延伸至更高之處時，就稱為「黎巴嫩的香柏樹」等。）
牛膝草這種低矮的植物代表情感尚未成熟的階段，香柏樹則代表成熟階段。約瑟對應根基；這一屬性具有聯結和傳遞的作用，並上升至認知，再經由認知上達冠冕。升至如此高處時，便稱為「黎巴嫩的香柏樹」。
ויהודה הוא בחי׳ ארץ מל׳ דאצילות שהיא בחי׳ הדומם דאצי׳. ולכן יהודה ל׳ [לשון] הודאה ובטול שהדומם יש בו בחי׳ הבטול ביותר כנ״ל:
猶大則代表「地」的層面，即流溢界的王權；它是流溢界中的無生物性。因此，「猶大」一名有承認（הודאה，hoda’ah）與自我消融（ביטול，bittul）之意，因為無生物性具有最強的自我消融特質，如上所述。
猶大是流溢界的王權，是那個世界的「地」，也是其中的無生物性。他的名字源自承認與謙讓（猶大出生時，利亞說：「這一次我要感謝 ה׳。」《創世記》29:35）；這正是無生物性最突出的自我消融。
約瑟與猶大體現了兩個層面：約瑟意為「增添」，代表不斷生長的香柏樹、Z'eir Anpin 和根基；猶大意為「承認」，代表自我消融的地，也就是王權。
Kehot 的一則註記指出，在柴馬赫・策德克（צמח צדק）親筆的筆記本（即 Vayeshev 的「Buch」）中，並未引用「義人要如棕櫚樹茂盛」這句經文。其他註記則指出，《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）Chukas 篇對情感屬性稱為「植物性」、字母稱為「無生物性」，以及牛膝草代表小態等內容，有較詳盡的討論。
參考出處
- 1יוסף לשון תוספת ורבוי · עי׳ לעיל לא, א.
- 2צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה · Psalms 92:13
- 3לגבי המל׳ שנק׳ דומם כמ״ש במ״א באריכות · ראה לקו״ת פ׳ חקת נז, ד ואילך.
- 4עץ ארז ואזוב · Numbers 19:6
- 5שהאזוב הוא בחי׳ הקטנות · מאו״א א, נד. לקו״ת חקת ס, ד.
10והנה בסדר ההשתלשלות עתה יוסף הוא למעלה מיהודה שהרי המל׳ מקבלת שפעה וחיותה מן הז״א
如今，在世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）中，約瑟（יוסף）高於猶大（יהודה），因為王權（מלכות，Malchus）從小面相（情感屬性）（ז״א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）接受她的流注與生命力。
在現今的秩序中，約瑟高於猶大，因為王權從小面相接受其全部流注與生命力。
ולכן יוסף היה המלך במצרים שהוא בחי׳ צומח בחי׳ גידול והתנשאות והוא היה המשביר והמשפיע לכולם.
因此，約瑟在埃及作王，因為他屬於植物性層面，亦即生長與高升的層面；他是糧食的供應者，並施予眾人。
約瑟在埃及掌權，因為他代表生長、上升的層面；他供應糧食與生計給所有人，包括他的兄弟。
在現今的秩序中，施予者高於接受者，因此身為小面相（ז״א / זעיר אנפין）的約瑟掌權並供養眾人。
11ויהודה הוא המקבל. וז״ש [וזהו שכתוב] ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני.1 פי׳ שבו יומשך השפע מיוסף הצדיק2 וכמבואר בזוהר דויגש3 היינו תקרובתא עלמא בעלמא.4
猶大（יהודה）是接受者。這就是經文所說：「猶大走近他，說：『在我裡面（בי，bi），我主。』」意思是，約瑟（יוסף）這位義者（צדיק，tzaddik）的流注將下延至他之內。正如《Zohar》（זהר）所解釋，「走近」（ויגש，vayigash）意指「一個世界趨近另一個世界」。
猶大作為王權（מלכות，Malchus），是接受的一方。經文中的「在我裡面，我主」（בי אדני，bi adoni），通常被理解為「求你，我主」，但此處按字面讀作「在我裡面，我主」：流注將在猶大之內由約瑟下延。Zohar（זהר）解釋，「他走近」是指一個世界趨近另一個世界。
דהיינו עלמא תתאה בחי׳ מל׳ מתייחדת ונגשת לגבי עלמא עלאה בחי׳ ז״א לקבל השפע כו׳.
也就是說，下界——王權的層面——與上界——小面相（情感屬性）（ז"א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）的層面——結合並趨近，以接受流注，等等。
「下界」即王權，與「上界」即小面相結合並趨近，以接受其流注。
וזהו ע״ד שהיה במשכן הצומח למעלה מהדומם כנ״ל. אבל לע״ל [לעתיד לבוא] יתעלה יהודה להיות למעלה מבחי׳ יוסף כמ״ש א״ח [אשת חיל] עט״ב [עטרת בעלה] מצד שרשו שעלה במחשבה תחלה כנ״ל.
這就如同先前所述，會幕（משכן，Mishkan）中植物性高於無生物。但在將來的時代，猶大將被提升至約瑟的層面之上，正如經上所說：「有勇德的婦人，是丈夫的冠冕。」這是由於他的根源在思想中先已升起，正如上文所述。
會幕中的秩序——施予者在接受者之上——是現今的秩序。在將來的時代，這一秩序將會逆轉，猶大將升至約瑟之上；「有勇德的婦人」將成為丈夫的冠冕，因為猶大的根源在思想中先已升起。
כי הנה מחשבה הוא חשב מ״ה [שם מ״ה] דהיינו תכלית הבטול שהוא בחי׳ חכ׳ [חכמה] דאצי׳ כח מ״ה [מה].5
因為思想（מחשבה，machshavah）就是「חשב מה」（chashav mah），也就是究竟的自我消融（ביטול，bittul）；這是流溢界（אצילות，Atzilus）中智慧（חכמה，Chochmah）的層面，即「何」（מה）之力（כח מה，koach mah）。
思想就是「חשב מה」（chashav mah），即完全的自我消融，這是流溢界中智慧的層面。「智慧」（חכמה）讀作「כח מה」（koach mah），意為「何」之力：智慧始於心智把自身視為無有之時。
猶大趨近約瑟，象徵王權趨近小面相以接受流注，這是現今的秩序；在未來，接受者將升至施予者之上，因為接受者的根源在於智慧的自我消融。
一則Kehot註釋引用了雷貝（הרבי）5732年的 maamar〈VeDavid Avdi〉，其中提出一個問題：為什麼經文說流注將在「他裡面」下延？既然是猶大向約瑟提出請求，照理他應當請約瑟把流注下延到自己這裡。
參考出處
- 1ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני · Genesis 44:18
- 2ויאמר בי אדוני פי׳ שבו יומשך השפע מיוסף הצדיק · בד״ה ודוד עבדי תשל״ב מדייק בתי׳ שבו דלכאורה כיון שיהודה ביקש זה מיוסף הרי היה צריך לבקשו שהוא (יוסף) ימשיך השפע אליו, ע״ש באריכות. וראה שם הערה 29 והערה 33.
- 3וכמבואר בזהר דויגש · רו, א.
- 4ויגש היינו תקרובתא עלמא בעלמא · Zohar, Vayigash 2:15–3:26
- 5
12והנה אבא יסד ברתא1 כי ח״ע [חכמה עילאה] נק׳ ירא׳ עלאה. וח״ת [וחכמה תתאה] שהיא המל׳ היא יראה תתא׳ [תתאה] וזהו אבא יסד ברתא שמבחי׳ יראה עלא׳ [עלאה] דחכ׳ [דחכמה] נמשכ׳ [נמשכת] המל׳ יראה תתאה.
現在，「父親（אבא，Abba）奠立了女兒。」因為較高的智慧（חכמה，Chochmah）稱為「上層敬畏」（יראה עילאה，yirah ila’ah），而較低的智慧，也就是王權（מלכות，Malchus），則是「下層敬畏」（יראה תתאה，yirah tata’ah）。這就是「父親奠立了女兒」的意思：王權，即下層敬畏，是從智慧的上層敬畏這一層面引出的。
「父親奠立了女兒」是《Zohar》中的一句話：父親代表智慧，女兒代表王權。智慧稱為「上層敬畏」，王權稱為「下層敬畏」，所以這句話的意思是，王權從智慧引出，並以智慧為根基。
ולע״ל [ולעתיד לבוא] תתעלה בחי׳ יראה תתאה ביראה עלאה מקורה ע״כ תהי׳ [תהיה] אז עט״ב [עטרת בעלה] כי הבטול הוא למעלה במדרגה מאהוי״ר [מאהבה ויראה] דמדות הנמשכי׳ [הנמשכים / הנמשכין] מבחי׳ חו״ג [חסד וגבורה] דז״א.
在未來時代，下層敬畏這一層面將提升至其源頭——上層敬畏；因此，她屆時將成為「丈夫的冠冕」。因為自我消融（ביטול，bittul）的層次高於情感屬性（מדות，middos）中的愛與敬畏（אהבה ויראה，ahavah v’yirah）；後者是從小面相（情感屬性）（ז"א / זעיר אנפין，Z’eir Anpin）的慈愛（חסד，Chesed）與克制（גבורה，Gevurah）這一層面引出的。
在未來，王權將升至其源頭——上層敬畏，因而成為冠冕。自我消融的層次高於愛與敬畏；愛與敬畏是情感，是從小面相的慈愛與克制引出的。
ולכך גם עכשיו יש בהארץ בחי׳ הבטול יותר וכנ״ל. ובחי׳ בטול דיראה עלאה היא בחינת ומדרגת משרע״ה [משה רבינו עליו השלום] ונחנו מה2 כו׳
因此，即使在當下，大地也具有較多自我消融的特質，如上所述。上層敬畏的自我消融，正是我們的導師摩西（משה），願他平安，所處的層次與境界：「我們算甚麼呢？」等等。
大地的根源在智慧，因此即使在當下，它也具有較多自我消融。上層敬畏的自我消融，正是我們的導師摩西所處的境界；他曾說：「我們算甚麼呢？」
(וע׳ לקמן ע״פ יהודה אתה34 ומ״ש ע״פ מאמר הזהר פ׳ אמור5 ע״פ וגם אמנה אחותי בת אבי6 כו׳ מענין בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה.7 ועמש״ל [ועיין מה שכתוב לעיל] פ׳ בראשית ד״ה להבין הטעם שנשתנה יצירת):8
（並參見下文論「猶大，你……」的篇章，以及論《Zohar》在《Emor篇》中所說、就「她確實是我的姊妹，是我父親的女兒」等經文所作的講解，其中談到「祂以智慧奠立大地，以理解（תבונה，tevunah）建立諸天」。又參見上文《Bereishis篇》中以「要理解……的形成為何有所不同」開篇的篇章。）
括號中指向三篇相關的講論：一篇在《Torah Ohr》下文，論「猶大，你」；一篇論《Zohar》在《Emor篇》中的一段話，談到亞伯拉罕關於撒拉所說的「她是我的妹妹，是我父親的女兒」，以及「祂以智慧奠立大地」這節經文；還有一篇在《Bereishis篇》，論人的身體為何與其他受造物的形成方式不同。
王權以智慧——「上層敬畏」——為根基；在未來，它將升至自己的源頭，並成為小面相的冠冕，因為它從智慧所得的自我消融，高於愛與敬畏的情感。
括號中引用的「祂以智慧奠立大地」這節經文，與「父親奠立了女兒」表達的是同一件事：「大地」即王權，是由智慧奠立的。Kehot的一則註釋指出，論《Emor篇》中《Zohar》那段話的講論，刊載於中間的雷貝（אדמו״ר האמצעי）的《Biurei HaZohar》（ביאורי הזהר）中。
參考出處
- 1אבא יסד ברתא · Zohar III, 248a
- 2ונחנו מה · Exodus 16:7
- 3לקמן ע״פ יהודה אתה · מה, ב.
- 4יהודה אתה · Genesis 49:8
- 5ע״פ מאמר הזהר פ׳ אמור · ביאורי הזהר לאדה״א ע, ב.
- 6וגם אמנה אחותי בת אבי · Genesis 20:12
- 7בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה · Proverbs 3:19
- 8ועמש״ל . . להבין הטעם שנשתנה יצירת · לעיל ג, ד ואילך.
兩根木杖、耶羅波安與探子 ¶13–15
13וזהו מ״ש בהפטרה1 דפ׳ ויגש קח לך עץ אחד וכתוב עליו ליהודה כו׳ ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים כו׳ וקרב אותם אחד אל אחד2 כו׳
這就是Vayigash（ויגש）篇的先知書選讀（הפטרה，haftorah）所寫的意思：「你要取一根木杖（עץ，etz），在上面寫上『歸猶大（יהודה）』」，等等；「再取一根木杖，在上面寫上『歸約瑟（יוסף），以法蓮（אפרים）的杖』」，等等；「使它們彼此靠近」，等等。
Vayigash篇的先知書選讀出自《以西結書》，描述兩根木杖：一根題寫猶大的名字，另一根題寫約瑟的名字，即「以法蓮的杖」；先知奉命使兩根杖合在一起。
「看哪，我正取約瑟的杖」，等等；「我要把它們放在上面，連同猶大的杖」，等等，直到「我的僕人大衛（דוד）必作他們的王」。
ה׳宣告，祂要取約瑟的杖，並把它與猶大的杖放在一起；預言接著說到「我的僕人大衛」作王，他是猶大支派的王，將統治重新合一的百姓。
פי׳ כי עתה יוסף הוא למעלה מיהודה שהוא נמשל לארז אשר גדל בגובה ומתוסף והולך.
解釋如下：如今，約瑟高於猶大，因為他被比作香柏樹；香柏樹長得高大，並且不斷增長。
現今約瑟高於猶大，如同香柏樹不斷長得更高。
כך יוסף אליו שייכים עשרת השבטים. כמ״ש שם ושבטי ישראל חביריו נמצא הוא מרובה בשבטים יותר מיהודה.
約瑟也是如此：十個支派都歸屬於他，正如那裡所寫：「以色列的各支派是他的同伴。」由此可見，他所屬的支派比猶大更多。
約瑟的優越之處也顯在數目上：經文稱以色列的各支派為「他的同伴」，因此十個支派都歸屬於他，他所屬的支派比猶大更多。
שע״ש [שעל שם] זה נק׳ יוסף כי הוא הדעת עליון כו׳.
正因如此，他才名叫約瑟，因為他是超上的認知（דעת，Daas），等等。
約瑟的名字有「增添」之意，反映出他的增長，因為他是超上的認知。
אך לעתיד לבא כשיתחברו שניהם יוסף ויהודה ביחד בתכלית היחוד האמיתי דהיינו מ״ש ויגש אליו יהודה וכמ״ש (איוב מ״א)5 אחד באחד יגשו6 וזה יהיה לע״ל [לעתיד לבוא] אז יתעלה יהודה למעלה מיוסף כנ״ל ע״פ א״ח [אשת חיל] עט״ב [עטרת בעלה].
然而，到了未來時代，當約瑟與猶大二者結合，達到真實合一的極致時，這就是「猶大走近他」這句話的意思；正如經文所說（《約伯記》41）：「一個與一個相近而來。」這將在未來時代實現；屆時猶大便要升高，超越約瑟，如上文解釋「才德的婦人是丈夫的冠冕」時所述。
然而，到了未來時代，約瑟與猶大將結合，達到完全而真實的合一。這種結合，正是「猶大走近他」以及《約伯記》「一個與一個相近而來」這兩句話的內在含義；在這合一之中，猶大將升高，超越約瑟，正如「才德的婦人」成為丈夫的冠冕。
ולכן אז ועבדי דוד מלך על כל ישראל. וז״ש [וזהו שכתוב] ולא יכול יוסף להתאפק7 כו׳ בהתודע יוסף אל אחיו דהיינו שנתחברו יוסף ויהודה בתכלית החבור והיחוד למיהוי אחד באחד כו׳.
因此，到了那時，「我的僕人大衛必作全以色列的王」。這就是「約瑟不能再克制自己」，等等，以及「約瑟向他的兄弟表明自己」這句話的意思：也就是說，約瑟與猶大結合，達到了最完全的聯結與合一，成為一與一，等等。
因此，預言以猶大支派的大衛作全以色列的王作結。約瑟不能再克制自己，向兄弟表明身分時，約瑟與猶大便結合為完全的合一。
(וע׳ ע״פ והיה מספר בנ״י [בני ישראל]89 כו׳ בענין ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד10 כו׳. וע׳ בדרוש ברכת הזמון11 בענין שדהע״ה [שדוד המלך עליו השלום] יברך על כוס יין המשומר שלע״ל [שלעתיד לבוא] כו׳ וע׳ ע״פ מחר חדש בענין יהונתן ודוד:)12
（另見關於「以色列子民的數目將要……」這句經文的論述，其中談到「猶大的子民與以色列的子民將聚集在一起，並為自己立一位領袖」，等等。另見關於邀約祝福（ברכת הזימון，Birkas HaZimun）的論述，其中談到大衛王（דוד ע״ה）在那杯珍藏之酒上祝福，等等。又見關於「明日就是新月」這句經文的論述，其中談到約拿單（יהונתן）與大衛。）
括號中指向三篇相關論述：一篇談猶大的子民與以色列的子民將聚集在一位領袖之下；一篇談到未來時代大衛王要在那杯珍藏之酒上祝福；另一篇談約拿單與大衛。
ובכל הנ״ל יובן ויבואר מ״ש בלקוטי הש״ס [הששה סדרים] מהאר״י [מהאלקי רבי יצחק] ז״ל [זכרונו לברכה / זכרונם לברכה] בביאור מארז״ל [מאמר רבותינו זכרונם לברכה] בחלק (דק״ב סע״א [סוף עמוד א]) שתפשו הקב״ה לירבעם בן נבט13 ואמר לו חזור בך14 כו׳ א״ל [אמר ליה] מי בראש א״ל [אמר ליה] בן ישי בראש א״ל [אמר ליה] אי הכי לא בעינא.
由上述一切，便可明白並闡釋《Likkutei HaShas》（לקוטי הש״ס）中阿里扎爾（האריז״ל）——願其記念蒙福——對我們的賢者、願其記念蒙福，在《塔木德》〈[篇章]《Chelek》（חלק）〉（第102頁，甲面末）所說之話的解釋：קב״ה（Kudsha Brich Hu，意為「聖者，願祂受頌讚」）抓住尼八之子耶羅波安（ירבעם），對他說：「回頭吧！」等等。他對祂說：「誰會居首位？」祂對他說：「耶西（ישי）之子會居首位。」他對祂說：「若是如此，我便不要[這件事]。」
阿里扎爾的《Likkutei HaShas》解釋了《塔木德》中的一段話：ה׳拉住尼八之子耶羅波安——他是脫離大衛家族的那些支派中的第一位君王——並勸他悔改。耶羅波安聽說耶西之子大衛（דוד）會居首位後，便拒絕了。
שהוא ממש הענין הנ״ל שהקב״ה רצה שירבעם יחזור בתשובה ואז יאיר בו מבחי׳ ומדרגת יוסף בחי׳ עץ אפרים כו׳.15
這正是上述所說的事：קב״ה希望耶羅波安悔悟回歸（תשובה，teshuvah）；那麼，約瑟（יוסף）的層次與品級、即「以法蓮之杖」的層面，便會在他裡面發光，等等。
耶羅波安的事蹟正契合這篇 maamar 的主題：假如他悔悟回歸，約瑟的層面——「以法蓮之杖」——便會在他裡面照耀，因為耶羅波安出自以法蓮支派。
以西結關於兩根木杖的預言，呈現了現今約瑟高於猶大的秩序；到了未來，他們將完全合一，並由大衛作王。耶羅波安拒絕接受大衛居於領袖地位，也闡明了同一主題。
一則Kehot註釋引述《Sefer HaSichos》（ספר השיחות）5752，說明「我的僕人大衛」與「猶大走近他」之間的關聯，並引述《Zohar》（זהר）對這句經文的解釋。另一則註釋則指向雷貝（הרבי）的論述（מאמר，maamar）《VeDavid Avdi》（ועבדי דוד）5732；該論述的主旨，就是猶大與約瑟的結合。
參考出處
- 1וזהו מ״ש בהפטרה · ראה ד״ה ויגש תשמ״ו. לקו״ש חט״ו ע׳ 413.
- 2וקרב אותם אחד אל אחד · Ezekiel 37:17
- 3הנה אני לוקח את עץ יוסף · Ezekiel 37:19
- 4בהפטרה דפ׳ ויגש . . ועבדי דוד מלך עליהם · Ezekiel 37:24
- 5איוב מ״א · פסוק ח.
- 6
- 7ולא יכול יוסף להתאפק · Genesis 45:1
- 8ע״פ והי׳ מספר בנ״י · לקו״ת במדבר ו, ג.
- 9והיה מספר בנ״י · Hosea 2:1
- 10ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד · Hosea 2:2
- 11בדרוש ברכת הזימון · סידור שער ברהמ״ז קב ב. ובאוה״ת פ׳ עקב הגהות ע״ז.
- 12ע״פ מחר חדש בענין יהונתן ודוד · לק״ת ברכה צז, א. וראה אוה״ת בראשית ו, ב. ואילך.
- 13שתפשו הקב״ה לירבעם בן נבט · ראה אוה״ת פ׳ שלח ע׳ תנ.
- 14שתפשו הקב״ה לירבעם בן נבט ואמר לו חזור בך · Sanhedrin 102a:17
- 15כי — יוסף נמשל לארז · ראה משיחת ש״פ בשלח סה״ש תשמ״ט הערה 27.
14וזהו אני ואתה ובן ישי נטייל בג״ע [בגן עדן]1 שיהי׳ [שיהיה] מאיר בהם א״ס ב״ה בהאר׳ [בהארה] רבה. וזהו אנ״י כו׳
而這就是[「我與你以及耶西之子（ישי）將在伊甸園（גן עדן，Gan Eden）漫步」的意思]：無限者（אין סוף，Ein Sof），願祂受頌讚，將在他們三者之中發出極大的光明。這就是「我」（אני，Ani），等等。
在《塔木德》的敘述中， ה׳ 對耶羅波安（ירבעם）說：「我與你以及耶西之子將在伊甸園漫步。」這篇論述（מאמר，maamar）說明，無限者會在他們三者之中發出強大的光明；結尾的話「這就是『我』，等等」，指出 ה׳ 所說的「我」另有一層未在此明言的含義。
א״ל [אמר ליה] מי בראש כי הוא רצה כמו שהיה עכשיו שבחינת ומדרגת יוסף הוא למעלה מבחי׳ יהודה לכך רצה הוא להיות בראש לגבי דוד
耶羅波安對祂說：「誰將居首位？」因為他希望[情況]仍如現在一樣：約瑟（יוסףיהודהדוד）而居首位。
耶羅波安問誰將領導，因為他希望維持現有的秩序：約瑟是他所屬支派的根源，地位高於猶大；因此他想居於大衛之上、位居首位。
אבל הקב״ה אמר לו שלע״ל [שלעתיד לבוא] יתעלה יהודה לכן בן ישי בראש כו׳ א״ל [אמר ליה] אי הכי לא בעינא שלא היה בו בחי׳ בטול ושפלות זה.
但 ה׳ 告訴他，在未來時代，猶大將被提升；因此，「耶西之子將居首位」，等等。他對祂說：「若是如此，我不要了。」因為他不具備這種自我消融（ביטול，bittul）與謙卑的特質。
ה׳ 回答說，在未來時代，猶大將興起，所以耶西之子大衛將領導。耶羅波安拒絕了，因為他缺少自我消融（ביטול）與謙卑，因而無法接受猶大的興起。
耶羅波安希望維持現有的秩序，即約瑟高於猶大； ה׳ 回答說大衛將領導，這反映了未來的秩序，而耶羅波安之所以拒絕，是因為他缺乏謙卑。
參考出處
- 1אני ואתה ובן ישי נטייל בג״ע · Sanhedrin 102a:17
15וזשארז״ל [וזהו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה] גסות הרוח שבירבעם טרדתו1 כו׳. ומעין זה נתבאר ג״כ במ״א בענין המרגלים2 שלא היה בהם ג״כ שפלות זו לגבי בחי׳ ארץ העליונה שדימו בעצמם שא״צ [שאין צריך / שאינו צריך] לזה להיותן מעלמא דדכורא כולם אנשים3 כו׳.
這正是我們的賢哲（願他們受福）所說的：「耶羅波安（ירבעם）的傲慢使他被逐離」，等等。關於探子，也在別處有類似的闡述：他們同樣沒有相對於上界大地這一層面的謙卑，因為他們自以為不需要這一層面，既然他們都出自男性世界（עלמא דדכורא，alma dedechura），「全都是男子」，等等。
賢哲說，耶羅波安的傲慢使他離開了世界。別處也以同樣的方式闡述摩西派去探察土地的探子：他們對「上界大地」——王權（מלכות，Malchus）——也缺乏謙卑，並且覺得不需要這一層面，因為他們根源於男性世界，也就是施予的一方；這正是《妥拉》稱他們為「全都是男子」的原因。
אבל יוסף הצדיק ויהודה יתחברו לע״ל [לעתיד לבוא] בתכלית היחוד למיהוי אחד באחד כנ״ל:
然而，義人約瑟（יוסף；צדיק，tzaddik）與猶大（יהודה），在未來時代將結合於極致的合一，達到一者與一者合而為一，如上所述。
相較之下，義人約瑟與猶大在未來時代將完全合一，成為「一者與一者合一」。
如同耶羅波安，探子對「大地」——王權——缺乏謙卑；然而，約瑟與猶大將在未來完全合一。
在卡巴拉中，「男性」代表施予者，「女性」代表接受者。探子根源於施予的一方，因此看不出作為接受者的「大地」有何價值；而本文指出，這正是將升至最高處的層面。
參考出處
- 1גסות הרוח שבירבעם טרדתו · Sanhedrin 101b:13
- 2במ״א בענין המרגלים · ראה אוה״ת שלח ע׳ תנ ואילך.
- 3כולם אנשים · Numbers 13:3
瑪瑪爾學完了嗎？
標記為已學習；此篇將計入本週及本年度的希尤姆。
在事奉中的實踐
這篇論述從土地引出其教訓：土地被眾人踐踏，卻在 ה׳ 的思想中居首；最深的層面乃是自我消融與謙卑。在祈禱中，這表現在十八祝禱（שמונה עשרה，Shemoneh Esreh）中的俯伏，以及其中「微細而寂靜的聲音」——無生命的層面——也表現在祈禱本身的字母上。耶羅波安的傲慢使他無法接受大衛居於領袖地位；探子覺得自己不需要「土地」，也顯示缺少這種謙卑會失去什麼。
討論問題
- 為何四類受造物中最低的土地能使生長之物萌發？「行動最後，思想最先」又是什麼意思？
- 會幕與聖殿所用的材料，如何反映創造的兩種不同秩序？
- 土地被眾人的腳踐踏，與摩西所說的「我們算什麼？」有什麼關聯？
- 為何在未來，領受者猶大將升至施予者約瑟之上？
- 耶羅波安和探子缺少什麼？這篇論述如何將其與「土地」聯繫起來？