《托拉奧爾》 · 帕拉沙 Vayeishev · 瑪瑪爾 1
וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען
「雅各（יעקב，Yaakov）定居在他父親寄居之地，在迦南（כנען，Canaan）地」
由 AI 根據我們的英文版翻譯，並經過數輪對照英文與希伯來文的檢查和修訂。英文版本身仍由人工讀者審閱中。若您熟悉中文，懇請協助審閱本譯文。 志願協助審閱
核心要旨
靈魂降入身體，猶如商人捨出自己的銀子和金子，以賺取遠為豐厚的回報：它放下了顯露而自然的愛與敬畏，換得「心之渴望」——一種超越一切理解、只有身處此世的靈魂才能達到的對 ה׳ 的渴慕。
瑪瑪爾概要
這篇 maamar 提出：為何經文既說「他父親寄居之地」，又說「迦南地」？為何聖地以迦南命名，而迦南是含（חם，Cham）之子，曾受挪亞（נח，Noach）詛咒？神聖層面的迦南是一位商人：正如商人先花費、以求獲利，猶太民族進入流放，為的是提升神聖火花；每個靈魂也離開上方那顯露的愛與敬畏（「銀子和金子」），降入身體。靈魂在此所得的，是心之渴望（רעותא דלבא，re’usa deliba）：靈魂沉思 ה׳ 超越一切思想所能及之處，便渴望融入祂；這種連結比它先前所有的愛更深，因為先前的愛受其理解力所衡量。在流放中，人透過沉思「從那裡」找到這種渴望：即使是違逆 ה׳ 的事物，也依靠祂的意願而存在。接著，maamar 將雅各解讀為 יו״ד עקב（yud–akev），即智慧（חכמה，Chochmah）被引下至腳跟。「他父親的寄居之地」（מגורי，megurei）指較高的敬畏；這敬畏透過妥拉（תורה，Torah）學習維繫上層的 חכמה，這就是上層合一（יחודא עילאה，yichuda ila'ah）。「迦南地」則指下層合一（יחודא תתאה，yichuda tata'ah）：透過 מצוות（誡命，mitzvos），尤其是施捨，把慈愛引入世界。
綱要
- 問題：重複提及土地，以及迦南之名經文為何兩次提及這片土地？聖地為何以迦南命名？每個人物都有神聖層面的對應；神聖層面的迦南意指商人。¶1–2
- 商人與流放如同商人先花費以求獲利，以色列會眾進入流放，為的是淨化神聖火花。¶3
- 靈魂的銀子和金子降世之前，靈魂具有顯露的愛與敬畏；在身體之內，它們被隱藏了，那麼靈魂為何還要降世？因為此世的妥拉更為寶貴。¶4–6
- 心之渴望藉著較高層次的悔悟回歸（תשובה，teshuvah），靈魂得到心之渴望；這渴望源於沉思 ה׳ 超越一切思想所能及之處，其境界高於靈魂先前所有的愛。¶7–10
- 在流放中「從那裡」找到 ה׳聖殿時期的啟示引發了這種渴望；流放之中，人藉著沉思甚至與 ה׳ 對立的事物也依靠祂的意願而存在，並進而體會何況那些遵行祂意願的人，更是如此。¶11–12
- 比喻的完整呈現：含與迦南靈魂就是商人；熾烈之愛的熱度使人成為神聖的迦南，但這條道路始於源自 ה׳ 王權的較低層次敬畏。¶13–14
- 真實的呼喚只停留在心智中的感受會消退；從心靈深處發出的呼喚則長存。¶15
- 雅各的兩種聲音雅各就是 יו״ד עקב；妥拉那可聽見的聲音，只安住於先有那不可聽見的 ביטול（自我消融）之人身上；之後，ה׳ 的話語便如君王一般，藉著他發聲。¶16–19
- 經文釋義：兩種定居「他父親的 מגורי」是較高的敬畏，維繫上層 חכמה，亦即 יחודא עילאה；「迦南地」是 יחודא תתאה，透過 מצוות與施捨，把 חסד（慈愛）（חסד，Chesed）引入世界。¶20–22
關鍵概念
- 心之渴望（רעותא דלבא）רעותא דלבא
- 從心靈最內在之處而發、對 ה׳ 的渴慕；它源於認知祂超越一切理解，超越理智，只有身處身體之中的靈魂才能達到。
- 神聖層面的迦南：商人כנען – סוחר
- 靈魂如同商人，放下顯露的愛與敬畏，以換得遠為豐厚的心之渴望。
- 銀子和金子כסף וזהב
- 銀子（源於「渴望」）代表愛；金子（源於北方，即左方）代表敬畏：這是靈魂降世之前自然且顯露的愛與敬畏。
- 較高層次的悔悟回歸（תשובה עילאה）תשובה עילאה
- 從心靈深處回歸 ה׳；它根植於世界之上，使心從一個極端轉向另一個極端。
- יו״ד עקביו״ד עקב
- 將雅各之名解讀為上層 חכמה 的 יו״ד 被引下至腳跟——每個世界中最低的層次。
- 可聽見與不可聽見的聲音קלא דאשתמע וקלא דלא אשתמע
- 可聽見的聲音是妥拉，即 ה׳ 顯露的智慧；不可聽見的聲音是內在的 ביטול與心之渴望，必須先於前者而有。
- 上層合一與下層合一יחודא עילאה ויחודא תתאה
- 在 יחודא עילאה 中，人透過妥拉學習而在 ה׳ 面前自我消融；在 יחודא תתאה 中，則透過 מצוות與慈愛，使 ה׳ 的合一性在世界本身顯露。
問題：重複提及土地，以及迦南之名 ¶1–2
「雅各（יעקב）住在他父親寄居之地，在迦南地。」[我們需要]理解這件事，也要理解「在他父親寄居之地」[和]「在迦南地」這兩處重複的措辭。
這篇 maamar 以《Vayeshev》篇的第一節開篇；這節似乎把同一件事說了兩遍：雅各住在「他父親寄居之地」，也住在「迦南地」。阿爾特瑞貝提出，為何兩個片語都不可或缺？
經上寫道：「我要在生者所在的諸地，在 ה׳ 面前行走」；[意指]有兩個土地，它們是兩種器皿層面，使上界的生命得以駐留。
他引述《詩篇》的一節經文，其中「諸地」一詞是複數。他將其解作兩個「土地」，意指兩類器皿或承載處，讓上界的生命得以駐留其中。
(וכמו חיים לשון רבים6 כך ארצות לשון רבים). וביאור הענין צריך להבין למה נק׳ א״י [ארץ ישראל] בכל התורה ארץ כנען.7
（正如「生命」（חיים，chayim）一詞是複數，「諸地」一詞也是複數。）要闡明這件事，還必須理解，為何整部妥拉都稱以色列地為「迦南地」。
括號中的話指出，希伯來文「生命」一詞 chayim 本身就是複數，暗示生命有多種類。接著，阿爾特瑞貝提出第二個問題：為何妥拉一貫以「迦南」之名稱呼以色列地？
והרי חם הוא אבי כנען8 ומה הוא היחוס שבח9 א״י [ארץ ישראל] בזה (גם להבין מ״ש כנען בידו מאזני מרמה)1011 גם מה שכתוב ולא יהיה כנעני עוד12 בבית ה׳ צבאות ביום ההוא.
然而，含是迦南的父親；以色列地有這樣的血統，又有何可稱頌之處？（[也需要]理解經上所寫的：「迦南：他手中有欺詐的天平。」）此外，經上還寫道：「在那日，萬軍之 ה׳ 的殿中，不再有迦南人。」
含的兒子迦南正是挪亞（נח）所詛咒的人（《創世記》9:25），因此以他的名字稱呼聖地，似乎毫無稱頌之處。先知又稱迦南為使用欺詐天平的商人，並說將來萬軍之 ה׳ 的殿中不再有「迦南人」；這使問題更加尖銳。
הנה נודע שכל התורה כולה נדרשת בזה לעומת זה כי כמו שיש לבן ועשו בקליפה
如今已知，整部妥拉都按[「彼此相對」的方式]加以闡釋：正如外殼（קליפה，kelipah）中有拉班和以掃，
答案從一項原則開始：妥拉中的一切，在神聖一方及其對立面都各有相應者；這個對立面就是 kelipah（遮蔽的力量）。拉班和以掃在 kelipah 中各有其形象，也各有神聖一方的對應者。
同樣也有屠宰官長和酒政長等；因此，所有這些層面在神聖一方也都存在，因為「אלהים 造作了彼此相對的一方」。
約瑟故事中的屠宰官長和酒政長也是如此。因此，迦南也必定有其神聖一方的含義；這個含義將說明為何土地以他的名字命名。
開篇提出這篇 maamar 的幾個問題：經文中重複的措辭、為何聖地以迦南命名，以及先知所說迦南欺詐天平的含義。它先以一項原則作答：妥拉中的每個人物，在神聖一方都有相應者。
Kehot 的註釋記錄，關於「生命」一詞為複數的括號文字見於手稿，一份手稿中沒有這段文字；Or HaTorah 則將其歸於阿爾特瑞貝的兄弟 Maharil。另一份記錄稿將此解釋為「多種類的生命力」。
參考出處
- 1וישב יעקב · הנחת כ״ק אדמו״ר האמצעי במאמרי אדה״ז פרשיות ע׳ קפג. באחד מכת״י רשום שהוא משנת תקס״ג. ראה לעיל בציונים לכ״ק אדמו״ר זי״ע. המאמר עם הגהות וכו׳ באוה״ת בראשית כרך ב רנא, ב. כרך ה תתפח, א. הערה תתצח, א. תתצט, ב. כרך ז תתתלז, א. תתלז, ב. חלק מהמאמר מובא גם בד״ה וישב יעקב תרל״ט ע׳ נד. בד״ה מי כה׳ אלקינו תרל״ט ע׳ סד. לכללות מאמר זה ראה פלח הרמון בראשית צו, ג. ד״ה זה תשכ״ז. תשמ״א. תשמ״ו.
- 2וישב יעקב · Genesis 37:1
- 3גם כפל לשון · ראה בכלי יקר. ובשיחת ש״פ וישב תשכ״ב. בבוך 633: כפל מלת בארץ תרי זימני: הנה כתיב.
- 4אתהלך לפני ה׳ · Psalms 116:9
- 5שיש שני ארצות · באוה״ת חיי שרה קיח, א. סה״מ תרל״ב ע׳ שצ וע׳ שצח. ד״ה אך בגורל תרמ״ז ע׳ יד מציינים לכאן.
- 6(וכמו חיים לשון רבים · דהיינו רבוי מיני חיות — מאמרי אדה״ז פרשיות ע׳ קפד. ועיין שם. מוסגר זה נמצא גם בכת״י מאמרי אדה״ז. [בבוך 633 ליתא כל המוסגר]. באוה״ת רנא, ב מציין שהגה״ה זו היא ממהרי״ל אחי כ״ק אדה״ז.
- 7בכל התורה ארץ כנען · Genesis 17:8
- 8חם הוא אבי כנען · Genesis 9:18
- 9ומה הוא היחוס שבח א״י בזה · Bereshit Rabbah 36:2
- 10(גם להבין . . מרמה) · מוסגר זה נמצא גם בכת״י מאמרי אדה״ז. בבוך 633 ליתא המוסגר.
- 11כנען בידו מאזני מרמה · Hosea 12:8
- 12גם מה שכתוב ולא יהיה כנעני עוד · ”דאם כפשוטו דכנעני קאי על ארור כנען א״ש, אבל מאחר שנק׳ ארץ ישראל ארץ כנען א״כ מוכרח שזהו כנען דקדושה, א״כ מהו המעלה והשבח ולא יהי׳ עוד כנעני וגו׳” — אוה״ת בראשית כרך ב רנב, א.
- 13כך יש כל בחי׳ אלו בקדושה · באוה״ת בראשית כרך ב רנב, א מציין למקומות שמבואר ענין לבן דקדושה, עשו דקדושה.
- 14זה לעומת זה עשה אלהים · Ecclesiastes 7:14
- 15ולא יהי׳ כנעני עוד בבית ה׳ צבאות · Zechariah 14:21
如今，挪亞（נח，Noach）的三個兒子，在神聖境界中對應三個層面：彩虹的三種顏色——白、紅、綠。
挪亞的三個兒子閃（שם，Shem）、含（חם，Cham）和雅弗（יפת，Yefes），在神聖領域中有其根源，對應彩虹的三種顏色。白、紅、綠在卡巴拉中分別代表慈愛、克制，以及兩者之間的和諧。
אלא שבהשתלשלות העולמות בבחינת נפילה ממדרגה אחר מדרגה נעשה חם גשמי אבי כנען2. ולהבין ענין כנען בקדושה הנה כנען פירושו סוחר345 כמ״ש כנעניה נכבדי ארץ.6
但是，在世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）中，經歷一層又一層的墮落，便成為物質性的含，即迦南（כנען，Canaan）之父。要明白迦南在神聖領域中的意義：迦南意為商人，正如經上所說：「她的商人（כנעניה，kin’aneha）是地上的尊貴者。」
隨著神聖之光由一層降至另一層，其中一個神聖根源逐漸下墜，直到成為物質性的含以及他的兒子迦南。為了探明迦南在神聖領域中的意義，阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן，the Alter Rebbe）轉而考察這個詞本身：希伯來語中的「迦南」也有「商人」之意，正如以賽亞（ישעיהו，Yeshayahu）提到推羅商人的那句話。
這一段追溯含和迦南如何源自一個神聖根源，並在世界層層下延的鏈條中墮落；同時指出理解迦南神聖意義的關鍵：這個詞意為商人。
Kehot的註釋援引阿里扎爾（האריז״ל，the Arizal）在《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）的諾亞篇中所傳授的教導（這是阿里扎爾論《妥拉》的教導彙編，不是阿爾特雷貝以此為名的著作）：挪亞本身是Yesod，而彩虹的三種顏色就是他的三個兒子，攝藏於他之內。《Or HaTorah》（אור התורה）進一步闡發了這一點。
參考出處
- 1שלשה בני נח . . ג׳ בחי גווני קשת · לקוטי תורה להאריז״ל פ׳ נח. דנח בעצמו הוא היסוד וג׳ גווני הקשת הוא ג׳ בניו כלולים בו כו׳. נתבאר באוה״ת וישב כרך ה תתפח, ב.
- 2
- 3כנען פירושו סוחר · בבא בתרא עה, א. תנחומא מסעי ט. ת״ב שם ז. במדב״ר פכ״ג יו״ד. ע׳ בלקו״ת פ׳ עקב בד״ה להבין שורש טעם וקישור, ובאוה״ת פ׳ בשלח ע׳ תרנ. ובפ׳ ואתחנן ע׳ קכט. ובפ׳ עקב ע׳ תקלג. סה״מ אידיש ע׳ 91 עה״פ ותמת שרה.
- 4כנען פירושו סוחר · Bava Batra 75a:5
- 5כנען פירושו סוחר · Bamidbar Rabbah 23:10
- 6כנעני׳ נכבדי ארץ · Isaiah 23:8
商人與流放 ¶3
3וכתיב כנען בידו מאזני מרמה1. היינו עד״מ כמו הסוחר שיפזר ממון כסף וזהב ומוציאם מרשותו כדי להרויח ולהשתכר וכל עיקר כוונתו להיות מפזר ונוסף עוד.2
經上寫著：「迦南：他手中有詭詐的天平。」也就是說，打個比方，好比商人把錢財、銀子和金子散出去，使它們離開自己的掌握，為的是獲利、賺錢；他全部的用意，就是成為一個「散出去，反而增益更多」的人。
這位商人看似把銀子和金子拋出去，實際上是在投資：他放棄手中的錢財，只為賺得更多。這正是所羅門（שלמה）王所說的「散出去，反而增益更多」的人。
כך הנה מקור נשמת ישראל שהוא בחי׳ כנ״י [כנסת ישראל] נמשלה בגלות לסוחר זה כדכתיב בא אחיך במרמה3 ויקח ברכתך. כי הנה כתיב עת אשר שלט האדם4 באדם לרע לו.
因此，以色列眾靈魂的根源，也就是以色列會眾（כנסת ישראל，Knesses Yisrael）這一層面，在流亡中被比作這位商人，正如經上所寫：「你的兄弟用詭計而來，取走了你的祝福。」因為經上又寫著：「人管轄人，對被管轄者造成損害的時候。」
阿爾特雷貝將這個譬喻應用於流亡中的以色列會眾，也就是猶太靈魂的共同根源。雅各（יעקב）取得祝福時所用的「詭計」，以及「人管轄人，對被管轄者造成損害」這句經文，描述的都是表面上的損失，實際上卻是獲益。
שע״י התלבשות השכינה בבחי׳ גלות בתוכם להשפיע להם ע״י זה מתבררים כל ניצוצות הקדושה כמו שאמרו רז״ל [רבותינו זכרונם לברכה] לא גלו ישראל5 אלא להוסיף עליהם6 כו׳ להיות בלע המות7 וכו׳.
因為Shechinah（שכינה）披戴著流亡的形態，在他們中間向他們施予；藉此，所有聖潔的火花都得以提煉。正如我們的賢哲曾說：「以色列被流放，只是為了使[歸信者]加入他們」，等等；為要使「祂吞滅死亡」，等等。
當Shechinah（שכינה）進入流亡，在列國之間維繫他們時，散落在那裡的聖潔火花便得以提煉並提升。賢哲說，流亡的目的是使歸信者加入以色列，而流亡的終局則是經文所說的「祂要永遠吞滅死亡」。
這一段提出本篇論述（מאמר，maamar）的核心譬喻：神聖層面的迦南如同商人，放下財富以求獲得更多；猶太民族的流亡也是如此，是一種提升聖潔火花的投資。
Kehot 的註記記錄了雷貝（הרבי）在 מאמר（maamar）《Vayeshev 5727》中的談話：買賣的全部目的在於獲利；他引用賢哲的說法，指出以同一價格買進賣出的人，幾乎稱不上商人。註記也提到阿里扎爾（האריז״ל）在《Shaar HaMitzvos》（שער המצוות）論及施捨（צדקה，tzedakah）這項誡命（מצוה，mitzvah）時，解釋了「散出去，反而增益更多」這句話。
參考出處
- 1
- 2מפזר ונוסף עוד · Proverbs 11:24
- 3בא אחיך במרמה · Genesis 27:35
- 4עת אשר שלט האדם · Ecclesiastes 8:9
- 5לא גלו ישראל · נסמן לעיל ו, א.
- 6לא גלו ישראל אלא להוסיף עליהם · Pesachim 87b:3
- 7בלע המות · Isaiah 25:8
靈魂的銀子和金子 ¶4–6
4ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ1 ונגלה כבוד2 ה׳ כי עין בעין יראו3 וגו׳. וכמו שהוא בכללות העולם כך הוא בפרטות בכל נפש מישראל בעבודת ה׳
「我必從地上除去污穢之靈」；「הוי׳（Havayah）的榮耀必顯現」；「因為他們要眼對眼地看見」等等。世界整體如此，每個以色列靈魂在事奉ה׳時，個別而言也是如此。
先知預言，污穢將被除去，ה׳的榮耀將公開顯現，這是流亡時期淨化工作的終結。如今，阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）指出，世界整體所發生的事，也會以縮影的方式發生在每個猶太靈魂事奉ה׳的過程中。
כי הנה הנשמה טרם ירידתה לעולם הזה להתלבש בגוף ונפש החיונית הבהמית היתה קשורה ומיוחדת במקורה ושרשה במאצילה ברשפי אש האהבה בטבע כשלהבת העולה מאליה כו׳
因為，靈魂尚未降臨這個世界、穿著於身體和具有生命力的動物性靈魂（נפש הבהמית，nefesh habehamis）之中時，便已與其源頭和根源緊密相繫、合而為一；它在使它流溢而出的源始者那裡，帶著愛的火焰熾然燃燒，出於天性，如同自行升起的火焰等等。
在進入身體之前，靈魂以自然、熾熱的愛與它在ה׳那裡的源頭相合，就像火焰自然而然地向上升騰。「具有生命力的動物性靈魂」是使身體及其各種欲求得以活動的生命力。
והיה לה בחי׳ אהבה ויראה טבעי׳ [טבעיים] בגילוי רב שהוא בחי׳ כסף וזהב. כסף מלשון נכסף נכספת4 דהיינו בחי׳ אהבה.5
它具有自然的愛與敬畏（אהבה ויראה，ahavah v'yirah），而且極其彰顯；這就是「銀與金」的層面。「銀」（כסף，kesef）一詞源自「渴慕不已」（נכסף נכספת，nichsof nichsafta）這個表達；也就是愛的層面。
那個靈魂對ה׳具有公開而自然的愛與敬畏，這些被稱為「銀與金」。「銀」（kesef）與表示渴慕的動詞相關，例如拉班（לבן）對雅各（יעקב，Yaakov）所說的「你渴慕不已」；因此，銀代表愛。
這一段從整個民族轉到個人：靈魂降臨之前，具有公開而自然的愛與敬畏，這就是比喻中商人將分出去的「銀與金」。
《Tanya》（תניא）第五十章也以「渴慕不已」（נכסף נכספת）一語說明愛為何稱作「銀」；在那裡，由沉思ה׳的偉大而生的熾熱之愛稱作「金」。這裡則將金與敬畏相聯繫，正如下一段所解釋。
參考出處
- 1ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ · Zechariah 13:2
- 2ונגלה כבוד ה׳ · Isaiah 40:5
- 3כי עין בעין יראו · Isaiah 52:8
- 4נכסף נכספת · Genesis 31:30
- 5דהיינו בחי׳ אהבה · ראה לקמן פו, ד. מד, ג. באוה״ת וישב רנג, ב מציין: וכמ״ש נכספה וגם כלתה נפשי.
「金自北方而來」，這是左方的層面／範疇（בחינה，bechinah），也就是敬畏的層面。後來，當靈魂下降到這個世界，穿上肉身時，
金與北方相連；北方代表左方，即克制與審判的一側，因此金代表敬畏。接著，本段轉而談到靈魂進入肉身後所發生的事。
הנה גם בחי׳ אהבה ויראה שהיה לה הם מסותרות ומכוסות בלב הגשמי ואינה יכולה לראות באהבה ויראה בהתגלות כל כך כבתחלה, ונמצא שנגרעו האהבה ויראה מערכם.
它原有的愛與敬畏（אהבה ויראה，ahavah v'yirah），也隱藏並遮蔽在肉體之心中；它無法像起初那樣，如此顯明地看見愛與敬畏。因此可見，愛與敬畏已從原有的程度減退。
在肉身之中，靈魂的愛與敬畏隱藏在肉體之心裡。靈魂不再能像從前那樣明顯地感受到它們，因此它們已從原有的層次減退。
本段完成了金代表敬畏這一配對，並指出問題：靈魂在肉身之中時，其自然的愛與敬畏會隱藏並減退。
Kehot 的註釋引述《Or HaTorah》（אור התורה），該書透過《Zohar》（זהר）將金與敬畏相連；《Zohar》解釋，金指的是審判之日的猶太新年（ראש השנה，Rosh Hashanah）。
參考出處
- 1וזהב מצפון יאתה · Job 37:22
- 2שהוא בחי׳ שמאל שהוא בחי׳ יראה · באוה״ת וישב שם: וכמ״ש בזח״ב פ׳ תרומה דקל״ה א׳ וזהב דא ר״ה יומא דדינא ור״ה הוא בחי׳ יראה.
6וא״כ למה זה ירדה הנשמה לעוה״ז מאחר שהיא ירידה גדולה וגרעון גדול מבתחילה. אך הנה כתיב טוב לי תורת פיך1 מאלפי זהב וכסף.
如此說來，靈魂既然下降到此世，與先前相比是一次巨大的下降，也是巨大的損失，為何還要下降呢？然而經上寫道：「你口中的妥拉，對我而言勝過成千的金與銀。」
如果下降進入身體會遮蔽並削弱靈魂的愛與敬畏，靈魂為何還要降下來？答案從這節經文開始：「你口中的妥拉，對我而言勝過成千的金與銀。」
אלפי לשון לימוד2 כלומר שיש לי יתרון ומעלה בתורת פיך בעוה״ז יותר מבחי׳ זהב וכסף שהיתה הנשמה למודה בהם בתחלה.3
「千」（אלפי，alfei）一詞帶有學習之意。也就是說，在此世，我在「你口中的妥拉」上所得的優勢與超越，勝過靈魂起初所慣習（למודה，lemudah）的「金與銀」層面。
Alter Rebbe 將 alfei（通常意為「千」）解讀為源自 אאלפך（a’alefcha，「我將教導你」；Iyov 33:33）的詞根，因此其意為「受教於」或「慣習於」。如此，這節經文便是說：我在此世所得的妥拉，勝過靈魂降下來之前所慣習（למודה）的「金與銀」——也就是愛與敬畏。
本段提出核心問題：靈魂為何下降？接著從一節經文開始回答：靈魂在此世所得的，價值勝過它所放下的「金與銀」。
參考出處
- 1טוב לי תורת פיך · Psalms 119:72
- 2אלפי לשון לימוד · באוה״ת וישב רנג, ב: כמו אאלפך חכמה.
- 3שהיתה הנשמה למודה בהם בתחלה · ראה לקו״ת שה״ש ו, ג.
心之渴望 ¶7–10
7והענין כמו שאמרו רז״ל [רבותינו זכרונם לברכה] יפה שעה אחת1 בתשובה2 וכו׳ כי ע״י תשובה עילאה מעומקא דלבא תהיה דביקת הנפש באלהים חיים יותר נפלאה ברעותא דלבא
事情是這樣的，正如我們的賢者們（願他們的記念蒙福）所說：「在悔悟回歸（תשובה，teshuvah）中的一小時勝過……」因為藉著從心底而發的較高層次的悔悟回歸，靈魂對永活的 אלהים（Elokim）的依附將更為不可思議，並帶著心之渴望（רעותא דלבא，re’usa deliba），
賢者們說，在這個世界中，一小時的悔悟回歸與善行，勝過來世的全部生命。藉著較高層次的悔悟回歸——從心底回歸 ה׳——靈魂以更不可思議的方式依附於 ה׳，帶著「心之渴望」（רעותא דלבא），這是一種深於感受的渴慕。
כמ״ש לקמן, ונמצא שאע״פ [שאף על פי] שיש לה גרעון באהבה ויראה3 טבעי׳ [טבעיים] שבחיצונית הלב הגלוים מ״מ יהיה לה יתרון בבחי׳ רעותא דלבא45 בנקודת פנימית הלב כיתרון האור הבא מן החשך6 דוקא.
如同下文將要解釋的。因此，雖然它在心之外在層面（חיצוניות，chitzoniyus）所顯露的自然愛與敬畏（אהבה ויראה，ahavah v’yirah）方面有所減損，然而，它會在心之渴望（רעותא דלבא）這一層面，在心之內在層面（פנימיות，pnimiyus）的核心點上有所增益；好比「光明[從黑暗而來]的優勢」，正是如此。
因此，這是一種取捨：靈魂失去在心之外在層面顯露的自然愛與敬畏，卻在心的內在核心點上獲得心之渴望。這好比光明因從黑暗中顯現而最為明亮。
本段回答靈魂為何下降：藉著悔悟回歸而達到更深的連結，心之渴望所帶來的增益，勝過顯露的愛與敬畏所受到的損失；這好比光明由黑暗而來。
Kehot註釋引用Or HaTorah（אור התורה）：靈魂的損失在於其理解力減弱，而它在內心深處的所得，則來自思量任何思想都無法把握 ה׳。Or HaTorah在別處又說，心之渴望正是靈魂下降的目的。
參考出處
- 1יפה שעה אחת · אבות ד, יז.
- 2יפה שעה אחת בתשובה · Pirkei Avot 4:17
- 3שיש לה גרעון באהבה ויראה טבעית שבחיצונית הלב · נתבאר בארוכה באוה״ת בראשית כרך ב רנד, ב ד”מ״ש שיש לה גרעון . . הלב היינו מצד שנתמעט השגתה כו׳ ויש לה יתרון בפנימי׳ הלב ע״י אם ישים אליו לבו דלמחתב״כ” ע״ש בארוכה שמבאר מהו טוב לי תורת פיך.
- 4שאע״פ . . בבחי׳ רעותא דליבא · ראה אוה״ת פ׳ וישב רסה, ב.
- 5בבחי׳ רעותא דלבא · בענין רעותא דלבא ראה באוה״ת ואתחנן כרך ו ע׳ ב׳רסט שמציין לכאן ולכמה מקומות בדא״ח: ”בד״ה וישב יעקב בענין רעותא דלבא שהיא תכלית הירידה בעוה״ז כי למתב״כ כ״א ברעו״ד הוא נתפס”.
- 6כיתרון האור הבא מן החשך · Ecclesiastes 2:13
8וביאור הענין כי הנה כתיב אני ראשון1 ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים. פי׳ ע״ד מ״ש אני ה׳ לא שניתי2 ואתה הוא קודם שנברא וכו׳
這件事的解釋是：經上寫道：「我是首先的，也是末後的；除我以外，別無אלקים（Elokim）。」其意是，依照經上所寫：「我，הוי׳（Havayah），並沒有改變」；又如祈禱文所言：「世界被創造之前，祢就是[如此]」，等等，
阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）從以賽亞（ישעיהו）的經文開始作更深入的解釋：ה׳是首先的，也是末後的；除祂以外，別無אלקים（Elokim）。他將「首先的、末後的」解作ה׳的不變，正如「我並沒有改變」所說；也如祈禱文所言，創造之後，祂與創造之前一樣。
בלי שום שינוי כי אין בריאת עולמות עליונים ותחתונים תופסים מקום כלל וכולא קמיה כלא חשיב ממש.
毫無任何改變；因為，創造上界與下界的世界，在祂面前完全不佔任何位置；一切在祂面前，確實都如同虛無。
創造並未使ה׳有任何改變，因為諸世界在祂面前根本不佔任何「位置」。與祂相比，諸世界確實都被視為虛無，正如《Zohar（זוהר）》所說：「一切在祂面前都被視為虛無。」
本段引入ה׳那完全不受創造影響、始終不變的層面；在祂面前，一切世界皆如虛無。
參考出處
- 1אני ראשון · Isaiah 44:6
- 2אני ה׳ לא שניתי · Malachi 3:6
9ומבלעדי פי׳ מה שהוא זולת בחי׳ זו דהיינו באמצעות הזמן שנראה העולם ליש ודבר בפ״ע [בפני עצמו]1 בחי׳ זמן ומקום אין אלהים זולתי שהוא בחי׳ אלהים חיים ומלך עולם2
「除我以外，別無 אלהים（Elokim）」指的是與這一層面不同的事物；也就是說，在時間之中，世界顯現為一個真實存在、獨立自存的事物，這是時間與空間的層面：[在那裡]，「除我以外，別無 אלהים」，這指的是「永活的 אלהים、永恆的王」這一層面，
「除我以外」指的是另一個層面：世界在時間與空間之中呈現為一個真實、獨立自存的事物。在那裡， ה׳以 אלהים 之名為人所認識；祂是「永活者、永恆的王」，也就是與世界相聯、作為世界統治者的 ה׳ 這一層面。
כמאמר ומבלעדיך אין לנו מלך גואל וכו׳ שכל העולמות עליונים ותחתונים נתהוו מבחי׳ מלכותו ית׳
正如這句話所說：「除祢以外，我們沒有君王、救贖者……」；因為一切上界與下界的世界，都是從祂的王權（מלכות，Malchus）這一層面形成的；願祂受頌讚。
「除祢以外，我們沒有君王」這句祈禱，指出了同一個道理。上界與下界的一切世界，都是從 ה׳的王權（מלכות）形成的；這是祂創造並統治世界的層面。
וכדכתיב מלכותך מלכות כל עולמים3 וגו׳ ושם עלו השגת כל הנבראי׳ [הנבראים] העליונים ותחתוני׳ [ותחתונים] אבל בהקב״ה בכבודו ובעצמו לית מחשבה תפיסא ביה45
正如經上所說：「你的王權是統攝一切世界的王權」，等等。所有上界與下界受造物的理解，都只能升至那裡。但至於קב״ה（Kudsha Brich Hu，意為「聖者，願祂受頌讚」）本身，在祂的榮耀與本質之中，「沒有任何思想能把握祂」，
每一個受造物的理解，即使是最高的天使，也只能達到王權這一層面。 ה׳自身的本質，超越任何思想所能把握的範圍。
כי הוא רם ונשא מגדר ההשגה ואינו נתפס בתוך עלמין לא בבחי׳ ממלא ולא בבחי׳ סובב בשום שכל והשגה בעולם אלא ברעותא דלבא מקרב איש ולב עמוק.6
因為祂超然高舉，超越理解的範疇；祂不在世界之中被把握，無論是在[那]充滿[一切世界]之光（ממלא כל עלמין，memalei kol almin）的層面，還是在[那]環繞[它們]之光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）的層面，都不是世上任何理智或理解所能把握的；唯有藉著內心的意願，藉著「人的內在與深沉的心」。
任何心智都無法在世界之中把握祂，無論是把祂視為充滿各個世界的光，還是視為環繞一切世界的光。唯有藉著內心的意願，才能觸及祂；經文稱之為「人的內在與深沉的心」。
本段並列兩個層面： ה׳作為王，是受造物能夠理解的世界之源；而 ה׳自身的本質超越一切思想，唯有藉著內心的意願才能觸及。
Kehot的註釋引述 Or HaTorah（אור התורה）：使世界成為獨立存在的創造根源，是 ה׳的אלקות經由收縮（צמצום，tzimtzum）與「空出的空間」而發揮作用；這稱為包裹在十個屬性（ספירות，Sefiros）之中。Or HaTorah還補充說，「沒有任何思想能把握祂」這句話，即使對超然的智慧（חכמה，Chochmah）而言也成立。
參考出處
- 1דהיינו באמצעות הזמן שנראה העולם ליש ודבר בפ״ע · ”ובחי׳ מקור המהווה בחי׳ זו הוא אלקותו ית׳ על ידי צמצום ומקום פנוי, ונק׳ התלבשות בעשר ספירות” אוה״ת בראשית כרך ב רנה, ב.
- 2אלהים חיים ומלך עולם · Jeremiah 10:10
- 3מלכותך מלכות כל עולמים · Psalms 145:13
- 4לית מחשבה תפיסא ביה · אפילו חכמה עילאה — אוה״ת וירא כרך ד תשמ, א.
- 5לית מחשבה תפיסא ביה · Tikkunei Zohar 17a:10–12
- 6מקרב איש ולב עמוק · Psalms 64:7
10וכמ״ש ממעמקים קראתיך1 ה׳ מפני כי בחי׳ רעותא דלבא נמשך מהתבוננות זו עצמה אם ישים אליו לבו2 דלית מחשבה תפיסא ביה כלל והוא רם ונשא למעל׳ [למעלה / למעלת] מעלה עד אין קץ ותכלית אפילו מבחי׳ חכמה עילאה.
正如經上所寫：「我從深處向你呼求—— ה׳。」因為，心中渴望這一層面，正是由這番觀想所引發的：倘若人將心思放在祂身上，便會明白，沒有任何思想能掌握祂；祂高超而崇高，層層超越，無有終極，也無有界限，甚至超越上層智慧（חכמה，Chochmah）這一層面。
心中的渴望，正是由這番觀想而來： ה׳超越一切思想，甚至高於上層智慧。這就是《詩篇》經文中「從深處」發出的呼求。
因此，他的靈魂便渴望、切慕在祂面前達到存在上的自我消融（ביטול，bittul），歸向祂——願祂受頌讚；脫離身體這座監牢及其鞘殼，並傾瀉到父親的懷抱中。
明白 ה׳超越一切理解之後，靈魂便渴望在祂之中自我消融，離開如監牢般拘束它的身體，並傾瀉到父親的懷抱中。
משא״כ הנשמה טרם ירידתה להתלבש בגוף היתה אהבתה ודבקותה בשרשה לפ״ע [לפי ערך] השגתה וכן לענין היראה:5
靈魂在下降、被包裹於身體之前，情形卻不是如此：它對根源的愛與依附，乃是按照[它所能領悟的]程度；敬畏也是如此。
在下降之前，靈魂的愛與依附，是按照它所能理解的 ה׳而有的；它的敬畏也是如此。因此，由認識到 ה׳超越理解而生的渴望，是靈魂只有在下界才能獲得的一種新境界。
本段說明心中的渴望如何由觀想 ה׳超越一切思想而生，也說明它為何超越靈魂下降前的愛；那時的愛受其理解所限。
Tanya（תניא）第50章描述一種「如火焰般熾烈」的愛：人觀想萬物在 ה׳面前皆如無物，因而使靈魂達到渴望中的消融（כלות הנפש，kelos hanefesh），也就是靈魂因切慕而彷彿消竭，渴望離開它的燈芯。Kehot的註釋引述 Or HaTorah（אור התורה）：靈魂在此世，正是藉著誡命（מצוות，mitzvos）——這些誡命是 ה׳的意願——而達到心中的渴望，即超越理智的意願。
參考出處
- 1ממעמקים קראתיך · Psalms 130:1
- 2אם ישים אליו לבו · Job 34:14
- 3אל חיק אביה · Tanya, Likkutei Amarim 50:6
- 4לצאת . . ולהשתפך אל חיק אביה · Tanya, Likkutei Amarim 50:6
- 5בחי׳ רעו״ד נמשך מהתבוננות זו עצמה · ”הטעם שדווקא בעוה״ז תגיע לבחי׳ רעו״ד שהו״ע הרצון שלמעלה מהשכל, נתבאר בד״ה מי מנה [לקו״ת בלק סז, ד] שהוא ע״י המצות שהם רצה״ע” — אוה״ת וישב (כרך ה) תתצ, ב ע״ש.
在流放中「從那裡」找到 ה׳ ¶11–12
11והנה בזמן שהיה בהמ״ק [בית המקדש] קיים1 היה נמשך בחינה זו רעותא דלבא מגילוי2 אא״ס [אור אין סוף] ב״ה בהיכל קדשי קדשים3 כו׳ כמ״ש בתניא4 להיות בטל רצונו לרצונו ית׳ וכמ״ש כי תהיו לי ארץ חפץ.5
如今，在聖殿尚存之時，這種心之渴望的層面（בחינה，bechinah），是從至聖所殿堂中無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）的顯現引下來的，等等；正如《Tanya》（תניא）所解釋的，使人的意願（רצון，ratzon）自我消融而歸順祂的רצון，願祂受頌讚；又如經上所說：「因為你們要成為我喜愛之地。」
聖殿尚存之時，至聖所中 ה׳ 的無限之光公開顯現，這顯現自然引發心中的渴望，使人的意願歸順 ה׳ 的意願。《Tanya》以至聖所比喻大腦：靈魂的生命在那裡顯露，然後才散布到全身。瑪拉基所說的「喜愛之地」，是把百姓稱為 ה׳ 所喜悅之處。
אך בזמן הגלות הנה כתיב ובקשתם משם את6 ה׳ אלקיך ומצאת וגו׳ משם דייקא דהיינו כשתתבונן על ההיפוך מדרכי ה׳ איך שהוא רחוק מה׳ בתכלית הריחוק כמו עובר רצונו
然而，在流亡時期，經上寫道：「你們要從那裡尋求 הוי׳（Havayah）——你們的 אלקים（Elokim），並且找到[祂]」，等等。特別是「從那裡」——也就是說，當你思量 ה׳ 道路的反面，思量它如何與 ה׳ 極其遙遠，例如有人違背祂的意願時；
在流亡中，公開的顯現已不復存在；經文說，我們會「從那裡」找到 ה׳，也就是從流亡之地本身找到祂。「從那裡」是指思量 ה׳ 道路的正相反面：某種事物與祂相距極遠，遠至極點，如同違背祂意願的人。
ומאין נשפע להם שפע וחיות להיות בהם חיות וקיום מרצונו ית׳ שרצונו ית׳ הוא המחיה אותם כמ״ש ואתה מחיה את כלם.7
並且[思量]豐盛與生命力（חיות，chayus）從何處流給他們，使他們從祂的意願而有生命與存在；因為正是祂的רצון賜予他們生命，正如經上所說：「你使他們眾人得以存活。」
接著要思量，這樣的事物從何處取得生命：即使違背 ה׳ 意願的事物，也從同一個רצון獲得生命與存在，因為賜生命給萬物的正是祂的רצון。思量的關鍵就在這個矛盾：即使是與 ה׳ 相對抗的事物，也唯有依靠祂才能存活。
אך על זה אמרו כמה ארך אפים לפניו89 שמבחי׳ ארך אפים נמשך ונשתלשל ממדרגות עליונות דרך נפילה להחיות העכו״ם [העובדי כוכבים ומזלות] אף שהם עוברי רצונו.10
然而，關於此事，他們說：「祂具有何等長遠的忍耐（ארך אפים，erech apayim）」：因為從忍耐這一層面引出，並由較高的層級逐層流降，經過一種墜落，來賜予崇拜偶像的列國生命，儘管他們違背祂的意願。
《Mishnah》（משנה）談到 ה׳ 極大的忍耐，而阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）解釋說，崇拜偶像的列國所得的生命力，源自忍耐這一屬性；它從較高的層級逐層流降，並經過一種墜落。即使他們行事違背祂的意願，仍然得到生命。
這段文字對比了達到心之渴望的兩種途徑：在聖殿時期，藉著公開的顯現；在流亡時，則是「從那裡」思量，即使違背 ה׳ 意願的事物，也仍由祂的意願而得以存活。
Kehot 的註釋引述策馬赫·策德克（הצמח צדק）在《Or HaTorah》（אור התורה）中的說法：心之渴望，是超越理智的意願（רצון），如《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）中〈Mi Manah〉這篇 maamar 所解釋。《Or HaTorah》也把至聖所比作創造界（בריאה，Beriah）的智慧（חכמה，Chochmah）、理解（בינה，Binah）與認知（דעת，Daas），並指出，自聖殿被毀以來，律法（הלכה，halachah）的四肘便發揮同樣的作用。
參考出處
- 1והנה בזמן שהיה בהמ״ק קיים · קטע מכאן מובא בלקו״ת נשא כד, ב. ע״ש.
- 2דלבא — מגילוי · באוה״ת יתרו שם: וגילוי.
- 3בהיכל קדשי קדשים · באוה״ת יתרו שם: ”וענין היכל קה״ק מבואר בתניא פרק נ״א ונ״ב שהוא עד״מ התגלות החיות מהנשמה במוחין שבראש ששם גילוי כללות החיות וממנו נמשך לכל הרמ״ח אברים כו׳, ועמ״ש ע״פ שבת שבתון בפי׳ קדש הקדשים שהוא ענין מה שלמעלה גם מסוכ״ע כו׳” ע״ש בארוכה עפ״י כהאריז״ל.
- 4כמ״ש בתניא · פרק נב. בבוך 1118 ובבוך 633: בלק״א. בלקו״ת נשא כד, ב מעתיק הלשון מכאן ”בסש״ב”. ”היינו כמ״ש בתניא בענין גילוי השכינה המשל מהתלבשות כללות חיות הנפש במוחי׳, וכך הוא עתה בחי׳ התלמוד כמארז״ל משחרב בהמ״ק אין להקב״ה בעולמו אלא ד״א של הלכה. והיכל ק״ק הוא כחב״ד דבריאה” — אוה״ת בראשית כרך ב ע׳ רנו סע״א ע״ש בארוכה איך זה שייך לארץ חפץ.
- 5כי תהיו לי ארץ חפץ · Malachi 3:12
- 6ובקשתם משם את ה׳ אלקיך · Deuteronomy 4:29
- 7ואתה מחי׳ את כולם · Nehemiah 9:6
- 8כמה ארך אפים לפניו · אבות ה, ב.
- 9כמה ארך אפים לפניו · Pirkei Avot 5:2
- 10בזמן שהי׳ בהמ״ק . . רעותא דלבא · באוה״ת פ׳ ראה ע׳ תשצט מוסיף ע״ז כ״ק אדמו״ר הצ״צ: פי׳ רעו״ד בד״ה מי מנה עפר יעקב שהוא הרצון שלמעלה מהשכל” עכ״ל. ראה באוה״ת בראשית כרך ה תתצט, ב. יתרו ע׳ תתקג.
12וזהו אם לעוברי רצונו כך1 לעושי רצונו על אחת כמה וכמה2 שיושפע בחינת רצון עליון שהוא למעלה מעלה מגדר עלמין
這就是[其推論]：若對違逆祂旨意的人尚且如此，那麼對奉行祂旨意的人，更何況呢？必將流注而下的，是遠遠超越諸世界界限的上層意願（רצון，ratzon）這一層面：
阿德莫爾哈扎肯由小推大，正如《Gemara》（גמרא）所作的論證：若違逆 ה׳ 旨意的人尚且從中領受生命，那麼奉行祂旨意的人，必定領受更多——也就是上層意願本身；它遠遠高於一切世界。
שלא בבחי׳ ירידת והשתלשלות המדרגות בבחי׳ חכמה ומדות אלא בבחי׳ פנימית נקודת הלב שהיא בחי׳ תשובה עילאה שקדמה לעולם. וזהו כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך.3
不是循著層級下降、層層相承的途徑，經由智慧（חכמה，Chochmah）與情感屬性（מדות，middos）這些層面，而是透過心的內在核心這一層面；這就是先於世界而存在的上層悔悟回歸（תשובה，teshuvah）。這就是[其意是]：「你要全心、全靈魂地尋求祂」：
這種意願並非經由層級有序相承的鏈條，透過心智與情感而降下，而是直達心的內在核心，也就是上層悔悟回歸的層面；賢者將它列為先於世界而存在的事物之一。因此，經文說要「全心、全靈魂地尋求 ה׳」。
דהיינו שיהפך לבו מן הקצה אל הקצה ואתהפכא חשוכא לנהורא ע״י בחי׳ רעותא דלבא זו למאוס בחיי עוה״ז ותענוגים ולמשוך לבו ונפשו לדבקה בו ית׳.
也就是說，使他的心從一個極端轉向另一個極端，並且「黑暗轉化為光明」；這是藉著這種心中渴望的層面而成就的：厭棄今世的生命與種種享樂，並引領自己的心與靈魂去緊緊依附於祂，願祂受頌讚。
全心尋求，意即使心從一個極端轉向另一個極端，將黑暗轉化為光明。透過心中的渴望，人便會厭棄今世的享樂，並引領自己的心與靈魂緊緊依附於 ה׳。
本段由此得出結論：奉行 ה׳ 旨意的人，將在心的內在核心中，藉由全心徹底轉向祂，而領受遠超一切層面的上層意願。
參考出處
- 1אם לעוברי רצונו כך · סוף מכות.
- 2אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו על אחת כמה וכמה · Makkot 24b:1–2
- 3כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך · Deuteronomy 4:29
比喻的完整呈現：含與迦南 ¶13–14
13והנה כל זה ע״ד משל הסוחר הנ״ל שמוציא כסף וזהב מרשותו להיות מפזר ונוסף עוד.
如今，這一切都可用上述商人的比喻來說明：他讓銀與金離開自己的掌管，成為「施散而反增益」的人。
阿爾特雷貝回到商人的比喻：商人讓銀與金離開自己，藉此賺取更多。
כך הנשמה אע״פ [אף על פי] שמוציאה כסף וזהב שהוא בחי׳ אהבה ויראה הגלוים להתלבש ולהסתיר בגוף ונפש הבהמית הנה עי״ז יש לה יתרון בבחי׳ רעותא דלבא כרשפי אש מן ההפוך.
如此，靈魂雖然讓「銀與金」離開自己——也就是顯露的愛與敬畏（אהבה ויראה，ahavah v'yirah）這一層面／範疇（בחינה，bechinah）——使之包裹並隱藏於身體和動物性靈魂（נפש הבהמית，nefesh habehamis）之中，卻藉此在心之渴望的層面有所增益，如火焰般熾烈，正是從相反的一面而生。
靈魂也同樣讓出它顯露的愛與敬畏——它的「銀與金」——藉著將之隱藏於身體和動物性靈魂之中。作為回報，它獲得心之渴望：一種熾烈如火的愛，正是從與ה׳性質相反的一面升起。
本段以此比喻作結：靈魂如同商人，藉著失去顯露的愛與敬畏，換得更大的收益——心之渴望。
14וזהו וחם הוא אבי כנען1 בזקף גדול2 שחמימות רשפי אש ושלהבת העולה למעלה מההיפוך הוא העושה בחי׳ כנען לסחור כנ״ל כמ״ש טעמה כי טוב סחרה3 וגו׳.
這就是[「含（חם，Cham）是迦南（כנען，Canaan）之父」的意思]，並帶有大停頓符號（זקף גדול，zakef gadol）：因為火焰的熱（חמימות，chamimus），以及從相反一方升騰而上的火舌，正是形成迦南這一層面、使之從事交易的原因，如前所述；正如經上所寫：「她察覺自己的貨物良好」，等等。
在這節經文中，「含」字帶有大停頓符號，這是一種在該字上停頓的誦讀符號；按照 חסידות（Chassidus）的讀法，它也將這個字向上提升。Alter Rebbe 從「含」（חם）一字中聽出希伯來文「熱」之意，即熱（חמימות，chamimus）：火焰從其相反一方升騰而起的熱，使靈魂成為「迦南」，成為一個貨物良好的商人，正如所羅門（שלמה）論及賢德婦人時所說：「她察覺自己的貨物良好。」
אך מתחלה צריך להקדים בחי׳ יראה תתאה שהיא נמשכת מבחינת מלכותו ית׳ שהיא נק׳ בחי׳ כנען העליונה דקדושה שמזה יעלה ויבא ויגיע להיות בחי׳ כנען בידו מאזני מרמה להגיע לבחי׳ רעותא דלבא בחי׳ פנימית הלב כנ״ל.
但首先必須以較低層次的敬畏為先；這敬畏源自祂的王權（מלכות，Malchus），願祂受頌讚。這王權被稱為神聖的上層迦南；由此便能上升、來到並達至「迦南：他手中有詭詐的天平」這一層面，從而達到心之意願的層面，也就是心的內在層面，如前所述。
在達到這一層面之前，必須先有較低層次的敬畏，也就是對 ה׳ 的單純敬畏；它源自祂的王權，而王權就是神聖的上層迦南。以此為根基，人便能上升至那位手持「詭詐的天平」的商人之層面，也就是心之意願的內在核心。
本段以神聖的方式解讀「含是迦南之父」：熾熱的愛生出神聖的商人；然而，這條道路始於對 ה׳ 王權的較低層次敬畏，也就是上層迦南。
根據 Kehot 注釋所引、Torah Ohr（תורה אור）中關於 Lech Lecha 的一段論述，大停頓符號表示 מלכות 向上升起，成為冠冕（כתר，Keser）。
參考出處
- 1וחם הוא אבי כנען · Genesis 9:18
- 2בזקף גדול · ראה לעיל יג, ב בענין זקף גדול, ”דהיינו כשהיא מתעלית למעלה”. קטע מכאן מובא באוה״ת פ׳ ואתחנן ע׳ קכט ע״ש.
- 3טעמה כי טוב סחרה · Proverbs 31:18
真實的呼喚 ¶15
15וזהו קרוב ה׳ לכל קוראיו1 לכל אשר יקראהו באמת דהיינו באמתות נקודת לבו שהרי אנו רואים דגנבא אפום מחתרתא2 רחמנא קריא ואעפ״כ [ואף על פי כן] עומד ברשעו ואינו שב מידיעתו
這就是「ה׳（Havayah）親近一切呼求祂的人，親近一切真誠呼求祂的人」的意思：也就是說，須出於他心中那一點的真實。因為我們看見，「賊人在地道口呼求慈悲者」，然而他仍執意作惡，並不從自己明知[所要做的事]上回頭。
ה׳親近那些「真誠」呼求祂的人，也就是從心中真實的核心發出呼求的人。阿德穆爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）指出這一點的重要性：Gemara 說，賊人即將闖入行竊時，會向 ה׳祈求順利，然而他仍繼續犯罪，並不從自己明知要做的事上回頭。
וגם אנו רואים שיש אפילו מי שיוליד אהוי״ר [אהבה ויראה] בלבו וחולפת ועוברת כמו אחר התפלה כנ״ל.
我們也看見，甚至有人會在心中生起愛與敬畏（אהבה ויראה，ahavah v'yirah），但這種感受會消逝而去，譬如在祈禱之後，正如上文所述。
即使有人在祈禱時激發出真實的愛與敬畏，這種感受也可能很快消逝不見。
והיינו מפני שאינו נתפס אלא במוחו ושכלו בבחי׳ מקיף אבל אינו נכנס לפני ולפנים שיתפעל הלב באמת לאמתו מעומקא דלבא
這是因為它只在他的心智與理智中被把握，屬於環繞之光（מקיף，makif）的層面；但它並未進入內裏深處，使心真正受到感動，達到真實無妄，並出自心靈深處。
這是因為那種感受只停留在心智中，像是從外面環繞著他的事物，並沒有進入內心最深處；他的心並未真正從深處受到感動。
然而，當他們真誠地呼求祂，也就是從心靈深處呼求時，「真實之唇永遠堅立」，絕不動搖，直到永永遠遠。
當一個人從心靈深處向 ה׳呼求時，經文應許：「真實之唇永遠堅立。」這樣的呼求會持久不衰，不會動搖。
這段話說明，心中的渴望必須出自內在的核心：停留在心智中的感受會消退，甚至可能與犯罪並存；而從心靈深處發出的呼求，則能永遠持續。
Kehot 的註釋依照《Ein Yaakov》（עין יעקב）所採用的讀法，引用了關於賊人的這句話。
參考出處
- 1קרוב ה׳ לכל קוראיו · Psalms 145:18
- 2דגנבא אפום מחתרתא · Berakhot 63a
- 3שפת אמת תכון לעד · Proverbs 12:19
- 4ובל תמוט עולם ועד · Psalms 104:5
雅各的兩種聲音 ¶16–19
16והנה כתיב הקל קול יעקב1 קדמאה חסר ו׳ שהוא בחי׳ קלא דלא אשתמע וקול בתראה מלא ו׳ שהוא בחי׳ קלא דאשתמע כמ״ש בזוהר הקדוש.23
現在經上寫道：「聲音是雅各（יעקב）的聲音」：第一個 [聲音（הקל，kol）] 寫作缺少一個字母 ו（vav），這是「不可聞之聲」的層面／範疇（בחינה，bechinah）；第二個「聲音」（קול）則寫足，帶有一個字母 ו，這是「可聞之聲」的層面／範疇，正如神聖的《Zohar》（זהר）所解釋。
在「聲音是雅各的聲音」這句經文中，第一個 kol 的寫法沒有字母 ו，第二個則有。依據《Zohar》，阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）稱第一個為不被聽見的內在之聲，第二個則是可被聽見的聲音。
וביאור הדברים הנה בחי׳ יעקב הוא4 יו״ד עקב פי׳ שהיו״ד שהוא תחלת המחשבה ביו״ד נברא עוה״ב [עולם הבא]5 הוא נמשך לבחי׳ עקב ורגל שהוא בחי׳ הדבור.
這件事的解釋是：雅各的層面是 יו״ד עקב（yud–akev），意即「字母 יו״ד 與腳跟」。也就是說，作為思想開端的 יו״ד——「來世是以 יו״ד 創造的」——被引下至腳跟與腳的層面，而這就是言語的層面。
雅各之名可拆解為 yud 與 akev，也就是字母 יו״ד 與腳跟。יו״ד 是最小的字母，代表思想的開端；賢者說，來世是藉著它創造的。它一路延伸至腳跟與腳，而腳跟與腳象徵言語。
而雅各是那根「從一端貫穿至另一端」的[橫樑]，是「從一切層級之首」而來的。在所有較高的層級中，也同樣有頭與腳的層面，
《Zohar》稱雅各為會幕（משכן，Mishkan）的中央橫樑，從一端貫穿至另一端，從最高層級延伸至最低層級。每一個較高層級也都有「頭」與「腳」。
כמ״ש ועמדו רגליו ביום ההוא8 וכתיב והארץ הדום רגלי9 וכתיב ומקום רגלי אכבד10 ויעקב הוא בחי׳ יו״ד עקב בכל עולם ועולם לפי ערכו.1112
正如經上寫道：「祂的雙腳將在那日站立」，又寫道：「大地是我的腳凳」，還寫道：「我必尊榮我雙腳所在之處。」而雅各是在每一個世界中，依照各自的尺度所呈現的 יו״ד עקב 層面。
先知提到 ה׳的「腳」與「腳凳」，說明即使在上方也有最低的部分。因此，雅各所代表的 יו״ד 延伸至腳跟的形態，在每一個世界中都存在，只是各按其自身的層級而有所不同。
本段先引入雅各的兩種聲音，再將雅各之名解作 יו״ד עקב：思想的開端一路引下至「腳跟」，並存在於每一個世界之中。
根據 Kehot 的註釋，策馬赫·策德克（הצמח צדק）在 Or HaTorah（אור התורה）中將「在每一個世界中，依照各自的尺度」解讀為：雅各甚至延伸至流溢界（אצילות，Atzilus）之上，也延伸至創造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）與行動界（עשיה，Asiyah）。
參考出處
- 1הקל קול יעקב · Genesis 27:22
- 2כמ״ש בזהר הקדוש · באוה״ת וישב כרך ה תתצד, ב מציין עיין ח״א ד״ן ע״ב ל״ב א׳ ויצא קנ״א סע״א וישלח קע״א ע״א . . ויגש רי, א. תורת שמואל מצה זו תר״מ סעי׳ כ ואילך.
- 3הקדוש · בבוך 633 ליתא תי׳ זה.
- 4יעקב הוא י׳ עקב · נסמן לעיל כא, א.
- 5ביו״ד נברא עוה״ב · Menachot 29b:13–14
- 6ויעקב הוא מבריח מן הקצה אל הקצה · Zohar III, 186a
- 7עקב ורגל . . ראש ורגל · הקטע עד שו״ה בחינת — ראש ורגל ליתא בבוך 633.
- 8ועמדו רגליו ביום ההוא · Zechariah 14:4
- 9והארץ הדום רגלי · Isaiah 66:1
- 10ומקום רגלי אכבד · Isaiah 60:13
- 11הנה בחי׳ יעקב . . בכל עולם ועולם לפי ערכו · באוה״ת פ׳ כי תצא ע׳ תתעו מביא קטע מכאן.
- 12ויעקב . . בכל עולם ועולם לפי ערכו · באוה״ת וישב (כרך ה) תתצה, א: ומש״ר בכל עולם ועולם לפי ערכו י״ל דהיינו שבחי׳ יעקב שייך גם למעלה מאצי׳ . . וגם בפי׳ בכל עולם לפי ערכו היינו גם בבי״ע.
17והנה בחינת קלא דאשתמע הוא בחי׳ התורה שהוא בחי׳ המשכה כמשל הקול המחבר וממשיך מצפוני כוונת הלב לבא לידי גילוי בדבור וכך התורה היא בחי׳ חכמה עילאה בחי׳ חכים ולא בחכמה ידיעא
如今，可聞之聲這一層面／範疇（בחינה，bechinah），就是妥拉；它是引下的層面（בחינה），猶如聲音能連結並引出內心隱藏的意念，使之藉言語顯露出來。妥拉也是至高的智慧（חכמה，Chochmah），即「智慧，卻不是以可知的智慧」。
可聞之聲就是妥拉：正如聲音將內心隱藏的思想帶入言語，妥拉也將 ה׳ 隱而未顯的智慧引入顯現。妥拉是至高的חכמה；以利亞（אליהו）在《Tikkunei Zohar》（תיקוני זהר）中的祈禱說，ה׳「智慧，卻不是以可知的智慧」。
שהרי טעמי המצות לא נתגלו להיות בהתגלות רב להבין כל עמקי סודותיה בפרטי פרטות ונמשכה לבחי׳ גילוי ע״י התלבשותה בדברים גשמיים סדר זרעים מועד וכו׳.
因為，誡命（מצות，mitzvos）的理由並未充分顯明到足以使人理解其奧秘的所有深處與最細微的細節；妥拉則藉著披覆於物質事物之中而被引入顯現：例如《種子篇》（זרעים，Zeraim）、《節期篇》（מועד，Moed）等篇章。
這就是為何 מצות 的理由未完全顯明。相反，妥拉藉著披覆於物質事物之中而降入顯現：農業律法、節期律法，以及《Mishnah》（משנה）的其他篇章。
本段將可聞之聲認定為妥拉：妥拉藉著披覆於律法所涉及的物質題材之中，將 ה׳ 隱而未顯的智慧帶入顯現。
18והוא בחי׳ קול והמשכה של יעקב יו״ד עקב דהיינו מבחי׳ יו״ד שהוא חכמה עילאה להיות נמשך עד עקב והוא עשי׳ [עשיה].
這就是雅各（יעקב）的聲音與引下之層面，即「יו״ד עקב」（yud–akev [字母yud與「腳跟」]）：也就是從上層智慧（חכמה，Chochmah）的層面引下，直至腳跟；而腳跟就是行動界（עשיה，Asiyah）。
雅各所發出的聲音，是上層智慧的yud一直延伸到腳跟，也就是行動界這個最低的世界。
אך כדי שיהיה האדם כלי ומכון שיהיה חכמה עילאה שורה ומתגלה בו בעסק התורה צריך להיות תחלה בבחי׳ בטול בבחי׳ רעותא דלבא
然而，為使一個人成為器皿與所在，讓上層的智慧在他研習妥拉時安住並顯露，他必須首先處於自我消融（ביטול，bittul）的層面，也就是心中意願的層面，
要使上層的智慧在一個人研習妥拉時安住於他，他必須首先處於自我消融的狀態，也就是心中意願的狀態。這是必須先於可聽見的聲音而來的、未被聽見的聲音。
והוא בחי׳ קלא דלא אשתמע דרוח אמשיך רוח1 להיות אור ה׳ שורה ומתגלה בו להיות חכמת ה׳ בקרבו בהתגלות וחב״ד [וחכמה בינה ודעת] שבנפשו בטלים וטפלים אליו והוא ענין אתדבקות רוחא ברוחא.
這就是未被聽見的聲音這一層面；因為「靈引來靈」，使 ה׳的光安住於他並在他身上顯露，使 ה׳的智慧在他內顯明，而他靈魂中的חכמה、理解（בינה，Binah）與認知（דעת，Daas）都歸於祂而自我消融、並從屬於祂。這就是「靈與靈相契合」之意。
《Zohar》（זהר）說，靈引來靈：內在的渴望將 ה׳的光與智慧引下，使它們在此人內顯露。他自己的心智——他的חכמה、בינה與דעת——歸於祂而自我消融；這就是靈與靈相契合。
本段將兩種聲音連結起來：只有在未被聽見的聲音——心中的意願與自我消融——先使人成為器皿之後，妥拉可聽見的聲音才能安住於他。
參考出處
- 1דרוח אמשיך רוח · Zohar II, 162b
19וע״ז נאמר אלוהי בקרבי וכתיב ואשים דברי בפיך.1 דברי ממש כי דבר ה׳ זו הלכה2 היא היא הנגלית בו והיא המדברת מתוך גרונו.
關於此，經上說：「我的 אלוהי 在我裡面」；又記著說：「我把我的話放在你口中」。「我的話」是字面意義，因為「ה׳的話」就是猶太律法（הלכה，halachah）；正是它在他裡面顯露，也是它從他的喉嚨發聲。
當一個人如此自我消融時，ה׳便「在他裡面」，ה׳自己的話也在他口中。Gemara 將阿摩司書中的「ה׳的話」解讀為猶太律法，因此 ה׳的話在他裡面顯露，並從他的喉嚨發聲。
因此，論到妥拉，經上說：「藉著我，君王治理」；我們也說：「誰是君王？賢者們。」又說：「《Mishnah》（משנה）是王后。」
這就是為何智慧，也就是妥拉，說「藉著我，君王治理」；Gemara 稱賢者們為「君王」，並稱《Mishnah》為王后。
כי להיותו בביטול אל דבר ה׳ ורצונו וחכמתו ואינו תופס מקום מצד עצמו כלל הנה דבר המלך הוא השלטון6 והוא בחי׳ מלך שגוזר ואומר שאם יטעון ראובן כך כו׳ יהיה כך.
因為他對 ה׳的話、祂的意願和智慧全然自我消融，自身絲毫不佔有任何地位，所以「王的話就是權柄」；他處於君王的層次，能頒令說：若流便（ראובן）如此主張，等等，就應當如此；
由於這位學者對 ה׳的話、意願和智慧自我消融，不認為自己本身有任何地位，他的裁決便具有 ה׳的權柄：他如同一位言出法隨的君王，裁定若流便如此主張，判決便應如此。
וכן לעשות כך ושלא לעשות כך וכו׳ ואינו בבחי׳ עבד כ״א בעשיית המצות שהוא כעבד המקיים מצות המלך ועושה דבריו:7
同樣，也裁定應當如此行、不應當如此行，等等。他並非處於僕役的層次；只有在履行誡命（מצות，mitzvos）時，才如同僕人，遵行君王的命令、執行祂的吩咐。
他也裁定何者當行、何者不當行。在妥拉的學習中，他是君王；只有在履行誡命時，他才是僕人，遵行君王的命令。
本段展示了對 ה׳的智慧自我消融所帶來的結果：ה׳的話語透過學者發聲；他在妥拉中如君王般裁決，而在履行誡命時則是僕人。
參考出處
- 1ואשים דברי בפיך · Isaiah 51:16
- 2דבר ה׳ זו הלכה · Shabbat 138b:11–12
- 3בי מלכים ימלוכו · Proverbs 8:15
- 4מאן מלכי רבנן · Gittin 62a:14
- 5ומתניתא מלכתא · ראה לקמן מט, ב.
- 6דבר המלך הוא השלטון · Ecclesiastes 8:4
- 7כעבד המקיים מצות המלך ועושה דבריו · מובא בלקו״ש חט״ו ע׳ 315 ומציין שם בהערה 38 ”ולהעיר מתניא פכ״ג”. וראה גם לקו״ש חי״ט ע׳ 401. וראה בד״ה שלום רב תשל״ח בסופו.
經文釋義：兩種定居 ¶20–22
20וזהו וישב יעקב בארץ מגורי אביו. וישב הוא ענין השפלה וירידה ממקום עמידתו. ופי׳ שבחי׳ יעקב יו״ד עקב נמשך ונשפל להיות בארץ מגורי אביו.
這就是[「雅各（יעקב）定居在他父親寄居之地（מגורי，megurei）」的意思]。「定居」（וישב，vayeshev）表示從原本站立之處降低、下降。其意是，雅各的層面，也就是「יו״ד עקב」（yud–akev），被引下並降低，進入「他父親的 מגורי 之地」。
現在開始解釋開篇的經文。「定居」表示從原來所在之處降低：雅各（יעקב）的「יו״ד」延伸至腳跟（עקב），被引下並降低，進入「他父親的 מגורי 之地」。
ומגורי יש בו ב׳ פי׳ הא׳ הוא לשון יראה1 והב׳ הוא לשון אוצר2 כמו מגורה מלאה פירות34 שהוא כלי שאוצרין לתוכו ושניהם עולים בקנה אחד כי יראת ה׳ היא אוצרו5 כתיב.
而 מגורי 有兩種含義：第一，是表示敬畏；第二，是表示倉庫，如「裝滿農產品的穀倉（מגורה，megurah）」，它是一種用來存放[農產品]的器皿。這兩種含義彼此相通，因為經上寫道：「敬畏 ה׳，就是祂的寶藏。」
מגורי 一詞有兩種含義：一是恐懼，如 מגור（magor，驚懼）；二是倉庫，穀倉稱為 מגורה。兩者彼此相通，因為經文說：「敬畏 ה׳，就是祂的寶藏。」
這段開始解讀開篇的經文：雅各的定居表示下降；而 מגורי 既有敬畏之意，也有倉庫之意，因為敬畏就是承載 ה׳ 寶藏的器皿。
根據 Kehot 的註釋，雷貝（הרבי）在 maamar《Shalom Rav》5738 中指出，這兩種含義都可追溯至梅澤里奇的馬吉德（המגיד ממעזריטש）的《Or Torah》：מגורי 指對天上父親的敬畏，也指收聚，如「他在夏天收聚」。
參考出處
- 1ומגורי . . לשון יראה · Zohar I, 180a
- 2והב׳ הוא לשון אוצר · Proverbs 10:5
- 3מגורה מלאה פירות · פסחים ד, רע״ב. וש״נ.
- 4מגורה מלאה פירות · Pesachim 4b:1–2
- 5יראת ה׳ היא אוצרו · Isaiah 33:6
21וכן בדברי רז״ל [רבותינו זכרונם לברכה] אוצר של יראת שמים1 שהיא בחי׳ יראה עילאה יראה בשת בבחי׳ בטול הוא כלי קבול לחכמה עילאה שיהא שורה ומתגלה בו
同樣，我們的賢者，願其記憶蒙福，也說到「敬畏上天的庫藏」；這是上層敬畏、羞愧之敬畏，處於自我消融（ביטול，bittul）的層面：它是承接上層智慧（חכמה，Chochmah）的器皿，使上層智慧得以安住其中並在其中顯露。
賢者們談到「敬畏上天的庫藏」。這是上層敬畏，是面對 ה׳的偉大而生的羞愧之敬畏，也就是 ביטול；它是上層的 חכמה得以安住並顯露其中的器皿。
ונקרא מגורי אביו כי יעקב הוא בחי׳ יו״ד עקב הוא בחי׳ הארה והמשכה מבחי׳ חכמה עילאה להמשיך עד סוף כל דרגין. ובחי׳ חכמה עילאה נק׳ אביו.2
這稱為「他父親的寄居之處（מגורי，megurei）」，因為雅各（יעקב）是「יוד—עקב」（yud–akev，即「יוד」與「עקב」）這一層面；他是從上層的 חכמה發出光照並將之引下的層面，使[它]引下至一切層級的盡頭。上層的 חכמה則稱為「他的父親」。
這敬畏稱為「他父親的寄居之處」，因為雅各是將上層智慧引下至最低層的引流，而上層的 חכמה稱為他的「父親」。所以，「他父親寄居之地」就是承載他父親智慧的上層敬畏。
這段將「他父親的寄居之處」解釋為自我消融的上層敬畏，是承接上層智慧——雅各的「父親」——的庫藏。
雷貝（הרבי）在《Sefer HaMaamarim Melukat》中指出，Torah Ohr 說上層的 חכמה稱為「他的父親」，而不只是稱為「父親」，這暗示上層的 חכמה是雅各自己的父親。
參考出處
- 1בדברי רז״ל אוצר של יראת שמים · Berakhot 33b:24
- 2ובחי׳ חכמה עילאה נק׳ אביו · ”י״ל דבלשון התו״א ד”ח״ע נק׳ אביו” (ולא ”נק׳ אב”) — מרומז גם שח״ע נק׳ ”אביו” דיעקב. (סה״מ מלוקט ח״ב ע׳ רז בהערה 104).
22והנה זה הוא בבחי׳ יחודא עילאה ואתדבקו׳ רוחא ברוחא בעסק התורה להיות בטל אליו ית׳ בבחי׳ חכמה עילאה כנ״ל.
如今，這乃屬於上層合一（יחודא עילאה，yichuda ila’ah），也是在研習妥拉時靈與靈相契合；人在上乘智慧（חכמה，Chochmah）的層面上，對祂達到自我消融（ביטול，bittul），願祂受頌讚，如上所述。
以上所述都屬於 יחודא עילאה：人在妥拉研習中對 ה׳ 達到 ביטול，其靈與祂的靈相契合。在這種合一中，世界在 ה׳ 面前視同無有。
אך בבחי׳ יחודא תתאה דהיינו להיות כלי ומכון לשבתו ית׳ בבחי׳ קיום העולם בבחי׳ מלכותו שיהיה גם בזה שורה ומתגלה בחי׳ ה׳ אחד.
然而，在下層合一（יחודא תתאה，yichuda tata’ah）的層面，亦即成為器皿與居所，讓祂安居其中，處於世界得以存在的層面、祂的王權（מלכות，Malchus）的層面，使「הוי׳（Havayah）是一」這一層面也在其中安住並顯現：
此外還有 יחודא תתאה：使世界持續存在——這來自 ה׳ 的 מלכות——並成為祂的居所。目標是使 ה׳ 的獨一性在世界本身顯露出來。
הנה זה נמשך ע״י ישיבה והשפל׳ [והשפלה] אחרת ממדתו של יעקב להמשיך מדת חסד מראש כל דרגין עד סוף כל דרגין בארץ התחתונה הוא כנען שהוא בחי׳ מלכותו ית׳ ומלך במשפט יעמיד ארץ1 והוכן בחסד כסא.2
這是藉著雅各（יעקב）之屬性的另一番安住與降卑而引下來的：將慈愛（חסד，Chesed）從一切層級之首引下，直至一切層級之末，進入下方之地，也就是迦南；迦南乃是祂的王權（מלכות）這一層面，願祂受頌讚。正如經上所說：「君王憑公正使大地穩固」，又說：「寶座藉慈愛得以建立。」
這需要雅各另一種「安住」與降卑：將 חסד 從最高層次引下，直至最低層次，進入下方之地迦南，也就是 ה׳ 的 מלכות。經文說，君王憑公正使大地穩固，寶座則藉慈愛得以建立。
שקיום העולם הוא בחסד כמ״ש עולם חסד יבנה3 דהיינו בעשיית המצות בכלל ששרשם הוא בחי׳ חסד ובפרטות הוא מצות הצדקה וחסד שלכן היא נקראת בשם מצוה סתם כו׳ שהיא שקולה כנגד כל המצות4 כמ״ש בתניא:5
因為世界的存續是藉著慈愛，正如經上所說：「世界藉慈愛而建立」；也就是說，藉著一般地履行各項誡命（מצות，mitzvos），其根源是 חסד 這一層面；具體而言，則是施捨與慈善的誡命。因此它被單稱為「誡命」（מצוה，mitzvah），等等；因為它等同於一切 מצות，正如《Tanya》（תניא）所闡明的。
世界立基於慈愛：一般而言，是藉著所有誡命，其根源在於 חסד；具體而言，則是藉著施捨。因此，賢者把施捨單稱為「誡命」（מצוה），而它等同於一切 מצות，正如 Tanya 所解釋的。
這一段回答開篇對重複措辭的疑問：「他父親的居所」（מגורי，megurei）指藉著妥拉與敬畏所達到的 יחודא עילאה；「迦南之地」則指 יחודא תתאה，藉著各項 מצות，尤其是施捨，將 חסד 引入世界。
Kehot 的註記指出，兩份抄本都在這篇 maamar 結尾補上一句：尤其是施捨給聖地本身；聖地乃天門，並與上界的迦南之地相對應。
參考出處
- 1ומלך במשפט יעמיד ארץ · Proverbs 29:4
- 2והוכן בחסד כסא · Isaiah 16:5
- 3עולם חסד יבנה · Psalms 89:3
- 4שהיא שקולה כנגד כל המצות · Bava Batra 9a:12
- 5מצות הצדקה . . שהיא שקולה כנגד כל המצות כמ״ש בתניא · בלקו״א פרק לז. בבוך 633 (יב, ב) ובבוך 1118 נוסף בסיום המאמר: ”ובפרט בצדקה שעושים עם אה״ק ממש שהוא שער השמים ומכוונת כנגד ארץ כנען העליונה כמו שאה״כ כעיר שחוברה לה יחדיו וד״ל”.
瑪瑪爾學完了嗎？
標記為已學習；此篇將計入本週及本年度的希尤姆。
在事奉中的實踐
不要以自己感受到多少愛與敬畏，來衡量你與 ה׳ 的連結：靈魂降世，正是為了達到更深的渴望——從心靈深處而發的渴望；藉著沉思 ה׳ 超越一切思想所能及之處，即使面對看似遠離祂的事物，也能達到這一點。學習妥拉之前，先放下自己，使 ה׳ 的智慧能安住於你之內；並透過 מצוות，尤其是施捨，把祂的慈愛帶入世界。
討論問題
- 為何商人看似「失去」自己的錢財，卻能恰當地比喻靈魂降入身體？
- 心之渴望與靈魂降世之前所有的愛與敬畏有何不同？為何它更高？
- 在流放中，藉著沉思與 ה׳ 對立的事物，從「那裡」找到 ה׳，是什麼意思？
- 為何不可聽見的自我消融之聲，必須先於可聽見的妥拉學習之聲？
- 「他父親的 מגורי」與「迦南地」如何分別對應上層合一與下層合一？