《托拉·奥尔》 · 帕拉沙 Vayeishev · 玛玛尔 1
וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען
“雅各（יעקב，Yaakov）住在他父亲寄居之地，就是迦南地”
本译文由人工智能根据英文版翻译，并经过数轮对照英文和希伯来文的核查与修订。英文版本身仍在由读者审阅。如果您精通简体中文，我们诚盼您协助审阅这份译文。 志愿审阅
核心思想
灵魂降入身体，犹如商人舍出自己的银子和金子，以赚取远为丰厚的收益：它放弃自己敞开的、自然的爱与敬畏（אהבה ויראה，ahavah v’yirah），从而获得“心之渴望”——一种超越一切理解、对 ה׳ 的渴慕，唯有身处此世的灵魂才能达到。
玛玛尔概要
这篇 maamar 探问：经文为何既说“他父亲寄居之地”，又说“迦南地”；圣地为何以迦南命名，而迦南是含（חם，Cham）之子，曾受挪亚（נח，Noach）诅咒。圣洁层面的迦南象征商人：正如商人为获利而花费，以色列共同体进入流亡，是为了提升圣洁的火花；每个灵魂也离开上界中敞开的爱与敬畏（“银子和金子”），降入身体。它在这里获得的是“心之渴望”（רעותא דלבא，re’usa deliba）：灵魂思量 ה׳ 超越一切思想，便渴望消融于祂；这种联结比它降世以前的爱更深，因为从前的爱受其理解力所衡量。在流亡中，人要从“那里”发现这一点：思量即使那些悖逆 ה׳ 的事物，也依靠祂的意愿而存在。接着，maamar 将雅各的名字解作约德—עקב（יו״ד עקב，yud–akev），意即智慧（חכמה，Chochmah）下达至脚跟。“他父亲的寄居之地”（מגורי，megurei）指较高层次的敬畏；这种敬畏借着学习托拉（תורה，Torah）持守超然的 חכמה，这就是上层统一（יחודא עילאה，yichuda ila’ah）。“迦南地”则是下层统一（יחודא תתאה，yichuda tata’ah）：借着诫命（מצוות，mitzvos），尤其是施舍，将慈爱（חסד，Chesed）带入世界。
提纲
- 问题：重复提到土地，以及“迦南”之名经文为何两次提到这片土地，圣地又为何以迦南命名？经文中的每个人物都有圣洁层面的对应；圣洁层面的迦南意为商人。¶1–2
- 商人与流亡正如商人为获利而花费，以色列共同体进入流亡，是为了提炼圣洁的火花。¶3
- 灵魂的银子和金子降世以前，灵魂拥有敞开的爱与敬畏；进入身体后，它们便隐藏起来，那么灵魂为何还要降世？因为此世的 תורה 更为珍贵。¶4–6
- 心之渴望借着较高层次的归回（תשובה，teshuvah），灵魂获得心之渴望；这种渴望源自思量 ה׳ 超越一切思想，并高于灵魂从前的爱。¶7–10
- 在流亡中从“那里”发现 ה׳圣殿时代的显现引发了这种渴望；流亡中，则要思量即使那些与 ה׳ 对立的事物，也依靠祂的意愿而存在，更何况那些遵行祂意愿的人。¶11–12
- 比喻的完整含义：含与迦南灵魂就是商人；炽热之爱的热度形成圣洁的迦南，但这条道路始于源自 ה׳ 王权的较低层次敬畏。¶13–14
- 真实的呼求停留在头脑中的感受会消退；发自心灵深处的呼求却能长存。¶15
- 雅各的两种声音雅各被解作 יו״ד עקב；托拉那可听见的声音，只安住于先有不可听见的自我消融（ביטול，bittul）之声的人身上；随后，ה׳ 的话语便如君王一般借他而发出。¶16–19
- 经文阐释：两种居住“他父亲的寄居之地”指较高层次的敬畏，它持守超然的 חכמה，这就是上层统一；“迦南地”指下层统一，借着 מצוות 和施舍将 חסד 带入世界。¶20–22
核心概念
- 心之渴望רעותא דלבא
- 一种从心灵最深处对 ה׳ 生发的渴慕，源于认识到祂超越一切理解；它高于理智，唯有身处身体中的灵魂才能达到。
- 圣洁层面的迦南：商人כנען – סוחר
- 灵魂如同商人，放弃自己敞开的爱与敬畏，以获得远为宏大的心之渴望。
- 银子和金子כסף וזהב
- 银子（源自“渴望”）象征爱，金子（源自北方，即左侧）象征敬畏：这是灵魂降世以前自然、敞开的爱与敬畏。
- 较高层次的归回תשובה עילאה
- 从心灵深处归向 ה׳；它根植于世界之上，能使心从一个极端转向另一个极端。
- yud–akevיו״ד עקב
- 将雅各之名读作约德—עקב：超然的 חכמה 下达至脚跟，也就是每个世界中最低的层次。
- 可听见与不可听见的声音קלא דאשתמע וקלא דלא אשתמע
- 可听见的声音是托拉，即显露出来的 ה׳ 智慧；不可听见的声音是内在的自我消融与心之渴望，必须先于前者。
- 上层统一与下层统一יחודא עילאה ויחודא תתאה
- 在上层统一中，人通过学习托拉而在 ה׳ 面前自我消融；在下层统一中，借着 מצוות 与慈善，ה׳ 的独一性显露于世界本身。
问题：重复提到土地，以及“迦南”之名 ¶1–2
“雅各（יעקב）住在他父亲寄居之地，在迦南地。”[我们需要]明白这件事，也要明白经文为何重复说“在他父亲寄居之地”[以及]“在迦南地”。
这篇maamar以Vayeshev篇的首节经文开篇。经文似乎重复表达同一件事：雅各住在“他父亲寄居之地”，也住在“迦南地”。阿尔特雷贝要问的是，为什么两种说法都不可缺少。
现在，经上写道：“我将在诸生命之地，在 ה׳面前行走。”[意即]有两片土地，作为承载上界生命安驻的两种器皿层面。
他引述《诗篇》中的一节经文，其中“土地”以复数出现。他将其理解为“两片土地”，也就是两类器皿或承载之处，上界生命可以安驻其中。
(וכמו חיים לשון רבים6 כך ארצות לשון רבים). וביאור הענין צריך להבין למה נק׳ א״י [ארץ ישראל] בכל התורה ארץ כנען.7
（正如“生命”（חיים，chayim）一词是复数，“诸地”一词也同样是复数。）要阐明此事，必须理解：为何整部托拉都称以色列地为“迦南地”。
括号中的话指出，表示生命的希伯来词chayim本身就是复数，暗示有多种生命。接着，阿尔特雷贝提出第二个问题：为什么托拉一贯以“迦南地”之名称呼以色列地？
והרי חם הוא אבי כנען8 ומה הוא היחוס שבח9 א״י [ארץ ישראל] בזה (גם להבין מ״ש כנען בידו מאזני מרמה)1011 גם מה שכתוב ולא יהיה כנעני עוד12 בבית ה׳ צבאות ביום ההוא.
然而，含（חם，Cham）是迦南的父亲，那么，以色列地有这样的血统关系，有什么可称赞之处呢？（还要明白经上所说的：“迦南手中拿着诡诈的天平。”）也要明白经上所说的：“到那日，万军之 ה׳的殿中不再有迦南人。”
迦南是含之子，也是挪亚（נח）所咒诅的对象（Bereishis 9:25），所以以他的名字称呼圣地，似乎毫无赞美之意。先知又称迦南人为手持诡诈天平的商人，并说将来万军之 ה׳的殿中不再有“迦南人”，这就使问题更加尖锐。
הנה נודע שכל התורה כולה נדרשת בזה לעומת זה כי כמו שיש לבן ועשו בקליפה
现在，众所周知，整部托拉都按照[“彼此相对”的方式]来阐释：正如外壳（קליפה，kelipah）中有拉班和以扫，
回答从一条原则开始：托拉中的每一事物，在神圣一方及其对立面——外壳（קליפה）这一隐蔽力量——都有相应的对应。拉班和以扫是外壳一方的人物，也各有神圣一方的对应。
同样也有屠宰官长和酒政长，等等；照样，所有这些层面在神圣一方也都存在，因为“אלקים（Elokim）使一方与另一方相对而立。”
约瑟（יוסף）故事中的屠宰官长和酒政长也是如此。因此，迦南也必定有其神圣层面的含义；这层含义将说明，为什么土地以他的名字命名。
开篇提出了这篇maamar所要探讨的问题：经文中的短语为何重复，圣地为何以迦南命名，以及先知所说迦南的诡诈天平是什么意思。原则性的回答是，托拉中的每个人物都有一个神圣层面的对应。
Kehot的注释记载，关于“生命”一词为复数的括号内容见于若干手稿，一份手稿没有这段内容；Or HaTorah将它归于阿尔特雷贝的兄弟Maharil。另一份记录稿将其解释为“多种生命力”。
出处
- 1וישב יעקב · הנחת כ״ק אדמו״ר האמצעי במאמרי אדה״ז פרשיות ע׳ קפג. באחד מכת״י רשום שהוא משנת תקס״ג. ראה לעיל בציונים לכ״ק אדמו״ר זי״ע. המאמר עם הגהות וכו׳ באוה״ת בראשית כרך ב רנא, ב. כרך ה תתפח, א. הערה תתצח, א. תתצט, ב. כרך ז תתתלז, א. תתלז, ב. חלק מהמאמר מובא גם בד״ה וישב יעקב תרל״ט ע׳ נד. בד״ה מי כה׳ אלקינו תרל״ט ע׳ סד. לכללות מאמר זה ראה פלח הרמון בראשית צו, ג. ד״ה זה תשכ״ז. תשמ״א. תשמ״ו.
- 2וישב יעקב · Genesis 37:1
- 3גם כפל לשון · ראה בכלי יקר. ובשיחת ש״פ וישב תשכ״ב. בבוך 633: כפל מלת בארץ תרי זימני: הנה כתיב.
- 4אתהלך לפני ה׳ · Psalms 116:9
- 5שיש שני ארצות · באוה״ת חיי שרה קיח, א. סה״מ תרל״ב ע׳ שצ וע׳ שצח. ד״ה אך בגורל תרמ״ז ע׳ יד מציינים לכאן.
- 6(וכמו חיים לשון רבים · דהיינו רבוי מיני חיות — מאמרי אדה״ז פרשיות ע׳ קפד. ועיין שם. מוסגר זה נמצא גם בכת״י מאמרי אדה״ז. [בבוך 633 ליתא כל המוסגר]. באוה״ת רנא, ב מציין שהגה״ה זו היא ממהרי״ל אחי כ״ק אדה״ז.
- 7בכל התורה ארץ כנען · Genesis 17:8
- 8חם הוא אבי כנען · Genesis 9:18
- 9ומה הוא היחוס שבח א״י בזה · Bereshit Rabbah 36:2
- 10(גם להבין . . מרמה) · מוסגר זה נמצא גם בכת״י מאמרי אדה״ז. בבוך 633 ליתא המוסגר.
- 11כנען בידו מאזני מרמה · Hosea 12:8
- 12גם מה שכתוב ולא יהיה כנעני עוד · ”דאם כפשוטו דכנעני קאי על ארור כנען א״ש, אבל מאחר שנק׳ ארץ ישראל ארץ כנען א״כ מוכרח שזהו כנען דקדושה, א״כ מהו המעלה והשבח ולא יהי׳ עוד כנעני וגו׳” — אוה״ת בראשית כרך ב רנב, א.
- 13כך יש כל בחי׳ אלו בקדושה · באוה״ת בראשית כרך ב רנב, א מציין למקומות שמבואר ענין לבן דקדושה, עשו דקדושה.
- 14זה לעומת זה עשה אלהים · Ecclesiastes 7:14
- 15ולא יהי׳ כנעני עוד בבית ה׳ צבאות · Zechariah 14:21
如今，挪亚（נח）的三个儿子，在神圣领域中对应三个层面（בחינה，bechinah）：彩虹的三种颜色——白、红、绿。
挪亚的三个儿子闪（שם）、含（חם）和雅弗（יפת），其根源在神圣领域中，分别对应彩虹的三种颜色。在卡巴拉中，白、红、绿象征慈爱、克制，以及二者之间的和谐。
אלא שבהשתלשלות העולמות בבחינת נפילה ממדרגה אחר מדרגה נעשה חם גשמי אבי כנען2. ולהבין ענין כנען בקדושה הנה כנען פירושו סוחר345 כמ״ש כנעניה נכבדי ארץ.6
然而，在世界逐级下降的链条（השתלשלות，hishtalshelus）中，随着从一个层级跌落到另一个层级，含（חם）便成为物质性的含，是迦南（כנען）之父。要理解迦南在神圣领域中的含义：迦南意为“商人”，正如经文所说：“她的商人（כנעניה，kin’aneha）是地上的尊贵者。”
神圣之光逐级下降时，其中一个神圣根源跌落，直到成为物质层面的含，以及他的儿子迦南。为了理解迦南在神圣领域中的含义，阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）从这个词本身入手：在希伯来语中，“迦南”也有“商人”之意，正如以赛亚书中提到推罗商人的那句话所示。
本段追溯含和迦南如何源自一个神圣根源，并在逐级下降的世界链条中跌落；同时指出理解迦南神圣含义的关键：这个词意为“商人”。
Kehot 注释引述阿里扎尔（האריז״ל）在《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）《诺亚篇》中的教导（此处指汇集阿里扎尔关于妥拉教导的一部文集，并非阿尔特雷贝所著的同名著作）：挪亚本身就是根基（יסוד，Yesod），彩虹的三种颜色就是包含在他之内的三个儿子。《Or HaTorah》（אור התורה）对此作了进一步阐发。
出处
- 1שלשה בני נח . . ג׳ בחי גווני קשת · לקוטי תורה להאריז״ל פ׳ נח. דנח בעצמו הוא היסוד וג׳ גווני הקשת הוא ג׳ בניו כלולים בו כו׳. נתבאר באוה״ת וישב כרך ה תתפח, ב.
- 2
- 3כנען פירושו סוחר · בבא בתרא עה, א. תנחומא מסעי ט. ת״ב שם ז. במדב״ר פכ״ג יו״ד. ע׳ בלקו״ת פ׳ עקב בד״ה להבין שורש טעם וקישור, ובאוה״ת פ׳ בשלח ע׳ תרנ. ובפ׳ ואתחנן ע׳ קכט. ובפ׳ עקב ע׳ תקלג. סה״מ אידיש ע׳ 91 עה״פ ותמת שרה.
- 4כנען פירושו סוחר · Bava Batra 75a:5
- 5כנען פירושו סוחר · Bamidbar Rabbah 23:10
- 6כנעני׳ נכבדי ארץ · Isaiah 23:8
商人与流亡 ¶3
3וכתיב כנען בידו מאזני מרמה1. היינו עד״מ כמו הסוחר שיפזר ממון כסף וזהב ומוציאם מרשותו כדי להרויח ולהשתכר וכל עיקר כוונתו להיות מפזר ונוסף עוד.2
经上写道：“迦南手中有诡诈的天平。”这就是说，打个比方，就像商人散出钱财、金银，把它们从自己手中拿出去，为的是获利、赚钱；他全部的意图，就是要“散出去，却反而增多”。
那个看似把银子和金子抛出去的商人，其实是在投资：他放出自己的钱财，只为赚得更多。这就是所罗门（שלמה）王所说的那种“散出去，却反而增多”的人。
כך הנה מקור נשמת ישראל שהוא בחי׳ כנ״י [כנסת ישראל] נמשלה בגלות לסוחר זה כדכתיב בא אחיך במרמה3 ויקח ברכתך. כי הנה כתיב עת אשר שלט האדם4 באדם לרע לו.
同样，以色列众灵魂的根源，也就是以色列会众（כנסת ישראל，Knesses Yisrael）这一层面，在流亡中被比作这位商人，正如经上所说：“你的兄弟诡诈地来了，夺去了你的祝福。”因为经上还说：“人辖制人，使他受害的时刻。”
Alter Rebbe将这个比喻应用于以色列会众——犹太众灵魂的集体根源——在流亡中的处境。“雅各（יעקב）诡诈地夺取祝福”以及“人辖制人，使他受害”这句经文，都描述了一种表面上的损失，而它实际上带来收益。
שע״י התלבשות השכינה בבחי׳ גלות בתוכם להשפיע להם ע״י זה מתבררים כל ניצוצות הקדושה כמו שאמרו רז״ל [רבותינו זכרונם לברכה] לא גלו ישראל5 אלא להוסיף עליהם6 כו׳ להיות בלע המות7 וכו׳.
因为临在（שכינה，Shechinah）以流亡的方式披覆在他们当中，并向他们施予；借此，所有圣洁的火花都得以提炼。正如我们的贤者们（ז״ל）所说：“以色列被放逐，只是为了使[归信者]加入他们”，等等；这样，“祂要吞灭死亡”，等等。
当临在，也就是ה׳的同在，为了维系列国而进入流亡时，散布在那里的圣洁火花便得以提炼并提升。贤者们说，流亡的目的在于使归信者加入以色列，而流亡的终结则是经文所说的“祂要永远吞灭死亡”。
本段提出这篇maamar的核心比喻：圣洁层面的迦南如同商人，舍出财富以求获利；犹太人的流亡也正是这样一种投资，使圣洁火花得以提升。
Kehot的注释记载，Rebbe在《Vayeshev 5727》这篇maamar中谈到，贸易的全部目的在于获利；他引用贤者们的话说，以同一价格买进、卖出的人，几乎不能算是商人。注释还指出，阿里扎尔（האריז״ל）在《Shaar HaMitzvos》论及施舍这一mitzvah时，解释了“散出去，却反而增多”这句话。
出处
- 1
- 2מפזר ונוסף עוד · Proverbs 11:24
- 3בא אחיך במרמה · Genesis 27:35
- 4עת אשר שלט האדם · Ecclesiastes 8:9
- 5לא גלו ישראל · נסמן לעיל ו, א.
- 6לא גלו ישראל אלא להוסיף עליהם · Pesachim 87b:3
- 7בלע המות · Isaiah 25:8
灵魂的银子和金子 ¶4–6
4ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ1 ונגלה כבוד2 ה׳ כי עין בעין יראו3 וגו׳. וכמו שהוא בכללות העולם כך הוא בפרטות בכל נפש מישראל בעבודת ה׳
“我必从地上除去污秽之灵”；“הוי׳（Havayah）的荣耀必显现”；“因为他们要面对面看见”，等等。世界整体如此，每个以色列之魂在事奉ה׳时，个别而言也是如此。
先知们应许，污秽将被除去，ה׳的荣耀将公开显现；这就是流亡时期的精炼过程所要达到的终结。阿尔特雷贝现在指出，世界整体所发生的，也会以缩影的方式发生在每个犹太灵魂事奉ה׳的过程中。
כי הנה הנשמה טרם ירידתה לעולם הזה להתלבש בגוף ונפש החיונית הבהמית היתה קשורה ומיוחדת במקורה ושרשה במאצילה ברשפי אש האהבה בטבע כשלהבת העולה מאליה כו׳
因为，灵魂尚未下降到这个世界、尚未穿上身体和具有生命力的动物之魂（נפש הבהמית，nefesh habahamis）之前，便与自己的源头和根源紧密相连、合而为一，归于使它流溢而出的那一位；它怀有天然炽烈如火的爱，犹如自行升腾的火焰，等等。
灵魂来到身体中之前，与它在ה׳那里的源头相连，怀有天然如火的爱，犹如自行向上升腾的火焰。“具有生命力的动物之魂”是赋予身体及其各种驱动以生命力的力量。
והיה לה בחי׳ אהבה ויראה טבעי׳ [טבעיים] בגילוי רב שהוא בחי׳ כסף וזהב. כסף מלשון נכסף נכספת4 דהיינו בחי׳ אהבה.5
它天然地具有爱与敬畏（אהבה ויראה，ahavah v'yirah），并且极为显明；这就是“银与金”的层面。“银”（כסף，kesef）一词源自“极其渴慕”（נכסף נכספת，nichsof nichsafta）这一说法，也就是爱的层面。
那灵魂对ה׳怀有显明而天然的爱与敬畏，这被称为“银与金”。“银”（kesef）与表示渴慕的动词相关，例如拉班（לבן）对雅各（יעקב）所说的“你极其渴慕”；因此，银代表爱。
这一段从民族转向个人：灵魂下降之前，具有显明而天然的爱与敬畏，这就是比喻中商人将要舍出的“银与金”。
Tanya（תניא）第50章也从“你极其渴慕”（נכסף נכספת，nichsof nichsafta）一语，将爱称为“银”；在那里，由沉思ה׳的伟大而生的炽烈之爱则被称为“金”。这里，金与敬畏相联系，正如下一段所解释的。
出处
- 1ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ · Zechariah 13:2
- 2ונגלה כבוד ה׳ · Isaiah 40:5
- 3כי עין בעין יראו · Isaiah 52:8
- 4נכסף נכספת · Genesis 31:30
- 5דהיינו בחי׳ אהבה · ראה לקמן פו, ד. מד, ג. באוה״ת וישב רנג, ב מציין: וכמ״ש נכספה וגם כלתה נפשי.
“金子从北方而来”，这指左侧这一层面／方面（בחינה，bechinah），也就是敬畏的层面。随后，当灵魂降临这个世界，包裹在肉身之中时，
金子与北方相联系；北方代表左侧，即克制与审判的一侧，因此金子意味着敬畏。接着，这段转而讲述灵魂降入肉身之后会发生什么。
הנה גם בחי׳ אהבה ויראה שהיה לה הם מסותרות ומכוסות בלב הגשמי ואינה יכולה לראות באהבה ויראה בהתגלות כל כך כבתחלה, ונמצא שנגרעו האהבה ויראה מערכם.
它原有的爱与敬畏（אהבה ויראה，ahavah v'yirah）这一层面，也隐藏、遮蔽在肉身之心中；它不能像起初那样，以同样显明的方式看见爱与敬畏；由此可见，爱与敬畏已从原有的程度上减损了。
在身体中，灵魂的爱与敬畏隐藏在肉身之心里。灵魂不再能像从前那样感受到它们如此显露，因此它们已从原有的层次上减损了。
这段补全了金子与敬畏的对应关系，并指出问题所在：灵魂进入身体后，其自然的爱与敬畏变得隐藏而减损。
Kehot的注释援引《Or HaTorah》（אור התורה），通过《Zohar》（זהר）将金子解读为犹太新年（审判日），从而把金子与敬畏联系起来。
出处
- 1וזהב מצפון יאתה · Job 37:22
- 2שהוא בחי׳ שמאל שהוא בחי׳ יראה · באוה״ת וישב שם: וכמ״ש בזח״ב פ׳ תרומה דקל״ה א׳ וזהב דא ר״ה יומא דדינא ור״ה הוא בחי׳ יראה.
6וא״כ למה זה ירדה הנשמה לעוה״ז מאחר שהיא ירידה גדולה וגרעון גדול מבתחילה. אך הנה כתיב טוב לי תורת פיך1 מאלפי זהב וכסף.
若是如此，灵魂为何要下降到此世？既然这相较于先前是极大的下降，也是极大的亏损。然而，经上写道：“你口中的托拉对我而言，胜过成千上万的金银。”
如果下降到身体之中会遮蔽并削弱灵魂的爱与敬畏，那么灵魂为何还要降下来？答案从这节经文开始：“你口中的托拉对我而言，胜过成千上万的金银。”
אלפי לשון לימוד2 כלומר שיש לי יתרון ומעלה בתורת פיך בעוה״ז יותר מבחי׳ זהב וכסף שהיתה הנשמה למודה בהם בתחלה.3
“千数”（אלפי，alfei）是表示“学习”的说法。也就是说：在此世，“你口中的托拉”对我而言有优势、有超越之处，胜过灵魂起初所习惯的（למודה，lemudah）“金银”层面。
阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）将通常意为“数千”的 אלפי 解读为源自“我要教你”（《约伯记》33:33；אאלפך，a’alefcha）一词的词根，因此它在此意为“学得的”或“习惯于的”。于是，这节经文的意思是：我在此世所获得的托拉，胜过灵魂下降之前所习惯的“金银”——也就是爱与敬畏（אהבה ויראה，ahavah v'yirah）。
本段提出核心问题：灵魂为何要下降；随后开始借一节经文作答：灵魂在此世所获得的，胜过它所舍弃的“金银”。
出处
- 1טוב לי תורת פיך · Psalms 119:72
- 2אלפי לשון לימוד · באוה״ת וישב רנג, ב: כמו אאלפך חכמה.
- 3שהיתה הנשמה למודה בהם בתחלה · ראה לקו״ת שה״ש ו, ג.
心之渴望 ¶7–10
7והענין כמו שאמרו רז״ל [רבותינו זכרונם לברכה] יפה שעה אחת1 בתשובה2 וכו׳ כי ע״י תשובה עילאה מעומקא דלבא תהיה דביקת הנפש באלהים חיים יותר נפלאה ברעותא דלבא
事情正如我们的贤者（愿他们的记忆蒙福）所说：“归回（תשובה，teshuvah）中的一小时胜过……”等等。因为藉着更高层的 תשובה，从内心深处归回，灵魂与永活的 אלקים 相契，将更加奇妙，乃是在心之意愿（רעותא דלבא，re’usa deliba）中，
贤者们说，在这个世界中，一小时的归回与善行，胜过来世全部的生命。藉着更高层的归回，即从内心深处归向 ה׳，灵魂会以更奇妙的方式与 ה׳ 相契，带着“心之意愿”（רעותא דלבא，re’usa deliba）——一种比感受更深的渴慕。
כמ״ש לקמן, ונמצא שאע״פ [שאף על פי] שיש לה גרעון באהבה ויראה3 טבעי׳ [טבעיים] שבחיצונית הלב הגלוים מ״מ יהיה לה יתרון בבחי׳ רעותא דלבא45 בנקודת פנימית הלב כיתרון האור הבא מן החשך6 דוקא.
正如下文将要解释的。由此可见，尽管它在天然的爱与敬畏（אהבה ויראה，ahavah v'yirah）方面有所亏损——这些显露于心的外在层面（חיצוניות，chitzoniyus）——然而，它在心之意愿的层面（בחינה，bechinah），即心的内在层面（פנימיות，pnimiyus）的核心点上，却有所增益；这正如“光[从黑暗中而来]的优势”一般，恰恰如此。
因此，这一下降是一种取舍：灵魂失去了显露于心的外在层面的天然爱与敬畏，却在心的内在核心处获得了心之意愿。这就如同光因为从黑暗中显现而格外明亮。
这一段回答灵魂为何要下降：显露出来的爱与敬畏虽有所损失，却由心之意愿这一更深的联结加以弥补；这种联结藉着归回而达到，正如光从黑暗中而来。
Kehot 的注释引用 Or HaTorah：灵魂的损失在于其理解力减弱；它在内心深处的收获，则来自沉思没有任何思想能够把握 ה׳。Or HaTorah 在别处还说，心之意愿正是灵魂下降的目的。
出处
- 1יפה שעה אחת · אבות ד, יז.
- 2יפה שעה אחת בתשובה · Pirkei Avot 4:17
- 3שיש לה גרעון באהבה ויראה טבעית שבחיצונית הלב · נתבאר בארוכה באוה״ת בראשית כרך ב רנד, ב ד”מ״ש שיש לה גרעון . . הלב היינו מצד שנתמעט השגתה כו׳ ויש לה יתרון בפנימי׳ הלב ע״י אם ישים אליו לבו דלמחתב״כ” ע״ש בארוכה שמבאר מהו טוב לי תורת פיך.
- 4שאע״פ . . בבחי׳ רעותא דליבא · ראה אוה״ת פ׳ וישב רסה, ב.
- 5בבחי׳ רעותא דלבא · בענין רעותא דלבא ראה באוה״ת ואתחנן כרך ו ע׳ ב׳רסט שמציין לכאן ולכמה מקומות בדא״ח: ”בד״ה וישב יעקב בענין רעותא דלבא שהיא תכלית הירידה בעוה״ז כי למתב״כ כ״א ברעו״ד הוא נתפס”.
- 6כיתרון האור הבא מן החשך · Ecclesiastes 2:13
8וביאור הענין כי הנה כתיב אני ראשון1 ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים. פי׳ ע״ד מ״ש אני ה׳ לא שניתי2 ואתה הוא קודם שנברא וכו׳
这件事的解释是：经上写道：“我是首先的，也是末后的；除我以外，别无אלקים（Elokim）。”意思是，正如经上所说：“我，הוי׳（Havayah），并未改变”；又如祷文所说：“在世界被创造以前，你就是[同一位]”，等等，
阿尔特雷贝从以赛亚（ישעיהו，Yeshayahu）的经文出发，作更深一层的阐释：ה׳是首先的，也是末后的；除祂以外别无אלקים。他把“首先和末后”理解为 ה׳恒常不变，正如“我并未改变”所说；又如祷文所言，创造之后的 ה׳与创造之前的 ה׳是同一位。
בלי שום שינוי כי אין בריאת עולמות עליונים ותחתונים תופסים מקום כלל וכולא קמיה כלא חשיב ממש.
没有任何改变；因为上界和下界诸世界的创造，根本不占任何位置；万物在祂面前确实算不得什么。
创造并未使 ה׳发生任何改变，因为诸世界在祂面前根本不占任何“位置”。与祂相比，它们确实算不得什么，正如《Zohar》（זהר）所说：“一切在祂面前都被视为虚无。”
本段引入了 ה׳那完全不因创造而改变的层面；在祂面前，所有世界都如同虚无。
出处
- 1אני ראשון · Isaiah 44:6
- 2אני ה׳ לא שניתי · Malachi 3:6
9ומבלעדי פי׳ מה שהוא זולת בחי׳ זו דהיינו באמצעות הזמן שנראה העולם ליש ודבר בפ״ע [בפני עצמו]1 בחי׳ זמן ומקום אין אלהים זולתי שהוא בחי׳ אלהים חיים ומלך עולם2
“除我以外”意指这一层面之外者，也就是在时间之中，世界显得是一个实有的存在、一个自成一体的事物——时间与空间这一层面：[在那里]，“除我以外没有אלקים（Elokim）”，这指的是“永活的 אלקים和永恒之王”这一层面，
“除我以外”指的是另一层面：世界在时间与空间之中显现为一个独立的实有之物。在那里，人认识到 ה׳是 אלקים，即“永活的 אלקים（Elokim）和永恒之王”——这是 ה׳与世界发生关系、作为世界统治者的层面。
כמאמר ומבלעדיך אין לנו מלך גואל וכו׳ שכל העולמות עליונים ותחתונים נתהוו מבחי׳ מלכותו ית׳
正如这句祈祷所说：“除你以外，我们没有王、救赎者”，等等；因为一切上界与下界的世界，都是从祂的王权（מלכות，Malchus）这一层面创生的，愿祂受祝福；
“除你以外，我们没有王”这句祈祷表达的正是同一个意思。一切世界，无论上界还是下界，都是从 ה׳的 מלכות，即祂的王权这一层面创生的；这一层面是 ה׳创造并统治世界的途径。
וכדכתיב מלכותך מלכות כל עולמים3 וגו׳ ושם עלו השגת כל הנבראי׳ [הנבראים] העליונים ותחתוני׳ [ותחתונים] אבל בהקב״ה בכבודו ובעצמו לית מחשבה תפיסא ביה45
正如经文所说：“你的王权是统辖一切世界的王权”，等等。一切上界与下界受造物的理解，都只能达到那里。但קב״ה（Kudsha Brich Hu，意为「圣者，愿祂受颂赞」）本身，其荣耀与本体，“任何思想都不能把握祂”，
每一个受造物的理解，即使是最高的天使，也只能达到王权这一层面。 ה׳自身及其本体，超越任何思想所能把握的范围。
כי הוא רם ונשא מגדר ההשגה ואינו נתפס בתוך עלמין לא בבחי׳ ממלא ולא בבחי׳ סובב בשום שכל והשגה בעולם אלא ברעותא דלבא מקרב איש ולב עמוק.6
因为祂高超尊贵，超越理解的界限；任何世间的理智或理解都无法在世界之中把握祂，无论是在[充满一切世界的光（ממלא כל עלמין，memalei kol almin）]这一层面，还是在[环绕一切世界的光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）]这一层面；只有借着心的渴望，借着“人内里的深处与深邃的心”，才能达到祂。
任何心智都无法在世界之中把握祂，无论把祂理解为充满每一个世界的光，还是环绕一切世界的光。唯有借着心的渴望才能达到祂；经文称这为“人内里的深处与深邃的心”。
本段并列阐明两个层面：作为王、作为受造物能够理解的世界之源的 ה׳，以及 ה׳自身的本体——它超越一切思想，只能借着心的渴望而达到。
Kehot注释引述 Or HaTorah（אור התורה）指出，使世界成为独立存在之物的根源，是经由收缩（צמצום，tzimtzum）和“空出的空间”而显现的אלקות；这称为内着于十个流溢属性（ספירות，Sefiros）之中。Or HaTorah还补充说，“任何思想都不能把握祂”这一点甚至适用于超然的智慧（חכמה，Chochmah）。
出处
- 1דהיינו באמצעות הזמן שנראה העולם ליש ודבר בפ״ע · ”ובחי׳ מקור המהווה בחי׳ זו הוא אלקותו ית׳ על ידי צמצום ומקום פנוי, ונק׳ התלבשות בעשר ספירות” אוה״ת בראשית כרך ב רנה, ב.
- 2אלהים חיים ומלך עולם · Jeremiah 10:10
- 3מלכותך מלכות כל עולמים · Psalms 145:13
- 4לית מחשבה תפיסא ביה · אפילו חכמה עילאה — אוה״ת וירא כרך ד תשמ, א.
- 5לית מחשבה תפיסא ביה · Tikkunei Zohar 17a:10–12
- 6מקרב איש ולב עמוק · Psalms 64:7
10וכמ״ש ממעמקים קראתיך1 ה׳ מפני כי בחי׳ רעותא דלבא נמשך מהתבוננות זו עצמה אם ישים אליו לבו2 דלית מחשבה תפיסא ביה כלל והוא רם ונשא למעל׳ [למעלה / למעלת] מעלה עד אין קץ ותכלית אפילו מבחי׳ חכמה עילאה.
正如经上所说：“我从深处向你——ה׳——呼求。”因为心中意愿这一层面，正是从这样的沉思中引发的：“若他将心思放在这件事上”，即没有任何思想能够把握祂；祂崇高而超拔，高之又高，无有穷尽，也无有边际，甚至超越上层的智慧（חכמה，Chochmah）。
心中的意愿源自这样的沉思： ה׳超越一切思想，甚至高于上层的智慧（חכמה，Chochmah）。这正是《诗篇》（תהלים，Tehillim）中“从深处”发出的呼求。
因此，他的灵魂将渴望、切慕在祂面前自我消融而仍然存在，离开身体这座监牢、这副外壳，并倾泻到父亲的怀抱中。
领悟到 ה׳超越一切理解，灵魂便渴望融入祂，离开如同监牢般禁锢自己的身体，并倾泻到父亲的怀抱中。
משא״כ הנשמה טרם ירידתה להתלבש בגוף היתה אהבתה ודבקותה בשרשה לפ״ע [לפי ערך] השגתה וכן לענין היראה:5
然而，灵魂尚未下降、尚未穿上身体之前，情况并非如此：它对根源的爱与依附，依照它所能领悟的程度；敬畏也是如此。
灵魂下降之前，它的爱与依附都以它对 ה׳所能理解的程度为限；它的敬畏也是如此。因此，由领悟 ה׳超越理解而生的渴望，是一种新的体验，灵魂唯有来到此世后才能获得。
本段阐明，心中的意愿如何从沉思 ה׳超越一切思想而生；也说明为何这种意愿超越灵魂下降之前的爱——那时灵魂的爱受其理解能力所限。
《Tanya》（תניא）第50章描述一种“如火焰般炽烈”的爱：人沉思万有在 ה׳面前皆如无有，由此灵魂达到在渴慕中几近消尽（כלות הנפש，kelos hanefesh），渴望脱离自己的灯芯。Kehot的注释引用《Or HaTorah》（אור התורה）：灵魂在此世正是借着诫命（מצוות，mitzvos）达到心中的意愿，即超越理智的意愿；因为诫命是 ה׳的意愿。
出处
- 1ממעמקים קראתיך · Psalms 130:1
- 2אם ישים אליו לבו · Job 34:14
- 3אל חיק אביה · Tanya, Likkutei Amarim 50:6
- 4לצאת . . ולהשתפך אל חיק אביה · Tanya, Likkutei Amarim 50:6
- 5בחי׳ רעו״ד נמשך מהתבוננות זו עצמה · ”הטעם שדווקא בעוה״ז תגיע לבחי׳ רעו״ד שהו״ע הרצון שלמעלה מהשכל, נתבאר בד״ה מי מנה [לקו״ת בלק סז, ד] שהוא ע״י המצות שהם רצה״ע” — אוה״ת וישב (כרך ה) תתצ, ב ע״ש.
在流亡中从“那里”发现 ה׳ ¶11–12
11והנה בזמן שהיה בהמ״ק [בית המקדש] קיים1 היה נמשך בחינה זו רעותא דלבא מגילוי2 אא״ס [אור אין סוף] ב״ה בהיכל קדשי קדשים3 כו׳ כמ״ש בתניא4 להיות בטל רצונו לרצונו ית׳ וכמ״ש כי תהיו לי ארץ חפץ.5
现在，在圣殿尚存的时候，这一层面的心中愿欲，是从至圣所殿堂中无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）的显现而被引下来的，等等；正如《Tanya》（תניא）所解释的，使人的意愿在祂的意愿面前自我消融；又如经文所说：“你们要成为我所喜悦之地。”
圣殿尚存时，至圣所中 ה׳ 的无限之光公开显现，这显现本身便引发了心中的愿欲，使人的意愿归于 ה׳ 的意愿。《Tanya》将至圣所比作大脑：灵魂的生命力在那里显露，然后才扩散至全身。玛拉基所说的“喜悦之地”，是指百姓成为 ה׳ 喜悦的所在。
אך בזמן הגלות הנה כתיב ובקשתם משם את6 ה׳ אלקיך ומצאת וגו׳ משם דייקא דהיינו כשתתבונן על ההיפוך מדרכי ה׳ איך שהוא רחוק מה׳ בתכלית הריחוק כמו עובר רצונו
但在流亡时期，经文说：“你要从那里寻求 הוי׳（Havayah），你的 אלקים（Elokim），并且寻见[祂]，等等。”这里特意说“从那里”：也就是说，当你思量 ה׳ 的道路的反面，思量它与 ה׳ 极其遥远，譬如有人违背祂的意愿时；
流亡时期，那种公开显现已不复存在；经文却说，我们要“从那里”——就在流亡之地——寻见 ה׳。“从那里”是指思量 ה׳ 的道路的反面：某物远离 ה׳，莫过于此，就像违背祂意愿的人。
ומאין נשפע להם שפע וחיות להיות בהם חיות וקיום מרצונו ית׳ שרצונו ית׳ הוא המחיה אותם כמ״ש ואתה מחיה את כלם.7
又[想一想]，丰盛与生命力从何处流给他们，使他们凭着祂的意愿而有生命并得以存续；因为正是祂的意愿使他们有生命，正如经文所说：“你使万物都得以存活。”
接着要思量，这样的事物从何处得到生命：即使违背 ה׳ 意愿的事物，也从同一个意愿获得生命并得以存续，因为使万物有生命的正是祂的意愿。这一思量围绕着一个悖论展开：即使是反对 ה׳ 的事物，也唯有从祂那里才能存活。
אך על זה אמרו כמה ארך אפים לפניו89 שמבחי׳ ארך אפים נמשך ונשתלשל ממדרגות עליונות דרך נפילה להחיות העכו״ם [העובדי כוכבים ומזלות] אף שהם עוברי רצונו.10
但对此他们说：“祂面前的忍耐是何等广大。”因为生命力从忍耐这一层面（ארך אפים，erech apayim）而来，并从较高层级逐步传下，经过一种下降，赐予拜偶像的列国生命，尽管他们违背祂的意愿。
《密西拿》谈到 ה׳ 极大的忍耐；阿德莫尔·哈扎肯解释说，拜偶像的列国所得的生命力，源自忍耐这一属性，并经由较高层级逐步下降而来。尽管他们行事违背祂的意愿，仍然从祂那里获得生命。
本段对比了达到心中愿欲的两种途径：圣殿时期通过公开显现而达到；流亡时期则要“从那里”达到，即思量甚至反对 ה׳ 意愿的事物也凭着祂的意愿存活。
Kehot 的注释引述策马赫·策德克（הצמח צדק）在《Or HaTorah》（אור התורה）中的解释：心中的愿欲，是超越理智的意愿，正如《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）中《Mi Manah》这篇 maamar 所阐释的那样。《Or HaTorah》还将至圣所比作创造界（בריאה，Beriah）的智慧（חכמה，Chochmah）、理解（בינה，Binah）和认知（דעת，Daas）；并指出，自圣殿被毁以来，halachah 的四肘承担着同样的作用。
出处
- 1והנה בזמן שהיה בהמ״ק קיים · קטע מכאן מובא בלקו״ת נשא כד, ב. ע״ש.
- 2דלבא — מגילוי · באוה״ת יתרו שם: וגילוי.
- 3בהיכל קדשי קדשים · באוה״ת יתרו שם: ”וענין היכל קה״ק מבואר בתניא פרק נ״א ונ״ב שהוא עד״מ התגלות החיות מהנשמה במוחין שבראש ששם גילוי כללות החיות וממנו נמשך לכל הרמ״ח אברים כו׳, ועמ״ש ע״פ שבת שבתון בפי׳ קדש הקדשים שהוא ענין מה שלמעלה גם מסוכ״ע כו׳” ע״ש בארוכה עפ״י כהאריז״ל.
- 4כמ״ש בתניא · פרק נב. בבוך 1118 ובבוך 633: בלק״א. בלקו״ת נשא כד, ב מעתיק הלשון מכאן ”בסש״ב”. ”היינו כמ״ש בתניא בענין גילוי השכינה המשל מהתלבשות כללות חיות הנפש במוחי׳, וכך הוא עתה בחי׳ התלמוד כמארז״ל משחרב בהמ״ק אין להקב״ה בעולמו אלא ד״א של הלכה. והיכל ק״ק הוא כחב״ד דבריאה” — אוה״ת בראשית כרך ב ע׳ רנו סע״א ע״ש בארוכה איך זה שייך לארץ חפץ.
- 5כי תהיו לי ארץ חפץ · Malachi 3:12
- 6ובקשתם משם את ה׳ אלקיך · Deuteronomy 4:29
- 7ואתה מחי׳ את כולם · Nehemiah 9:6
- 8כמה ארך אפים לפניו · אבות ה, ב.
- 9כמה ארך אפים לפניו · Pirkei Avot 5:2
- 10בזמן שהי׳ בהמ״ק . . רעותא דלבא · באוה״ת פ׳ ראה ע׳ תשצט מוסיף ע״ז כ״ק אדמו״ר הצ״צ: פי׳ רעו״ד בד״ה מי מנה עפר יעקב שהוא הרצון שלמעלה מהשכל” עכ״ל. ראה באוה״ת בראשית כרך ה תתצט, ב. יתרו ע׳ תתקג.
12וזהו אם לעוברי רצונו כך1 לעושי רצונו על אחת כמה וכמה2 שיושפע בחינת רצון עליון שהוא למעלה מעלה מגדר עלמין
这就是[其中的推理]：如果[如此]，那些违背祂意愿的人尚且如此，那么对遵行祂意愿的人来说，更会流注下那远远超越世界界限的上层意愿这一层面！
Alter Rebbe从较轻的一端推至较重的一端，正如《Gemara》所做的推论：如果违背 ה׳ 意愿的人尚且从这意愿中获得生命，那么遵行祂意愿的人必定得到更多——上层意愿本身；它远远超越一切世界。
שלא בבחי׳ ירידת והשתלשלות המדרגות בבחי׳ חכמה ומדות אלא בבחי׳ פנימית נקודת הלב שהיא בחי׳ תשובה עילאה שקדמה לעולם. וזהו כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך.3
这并非经由层级的下降与递进相承、经过智慧（חכמה，Chochmah）和情感属性（מדות，middos）的层面，而是达到心之内在核心点这一层面；这就是先于世界而存在的更高层归回（תשובה，teshuvah）。这就是[“你以全心和全灵魂寻求祂时”]的意思：
这种意愿并非沿着有序的层级链条，经由理智和情感而降下，而是达到心的内在核心点，也就是更高层归回的层面；智者将这归回列为先于世界而存在的事物之一。这就是经文为何说，要“全心、全灵魂地寻求 ה׳”。
דהיינו שיהפך לבו מן הקצה אל הקצה ואתהפכא חשוכא לנהורא ע״י בחי׳ רעותא דלבא זו למאוס בחיי עוה״ז ותענוגים ולמשוך לבו ונפשו לדבקה בו ית׳.
也就是说，使他的心从一个极端转向另一个极端，并借着这心之意愿的层面，使“黑暗转化为光明”：厌弃此世的生命与种种享乐，并牵引自己的心与灵魂，使之依附于祂，愿祂受称颂。
全心寻求 ה׳，意味着使心从一个极端转向另一个极端，将黑暗转化为光明。借着心中的意愿，人便会厌弃此世的享乐，并使自己的心与灵魂趋向 ה׳、依附于祂。
本段得出结论：遵行 ה׳ 意愿的人，所领受的是超越一切层级的上层意愿；它临于心的内在核心点，使人彻底转向 ה׳。
出处
- 1אם לעוברי רצונו כך · סוף מכות.
- 2אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו על אחת כמה וכמה · Makkot 24b:1–2
- 3כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך · Deuteronomy 4:29
比喻的完整含义：含与迦南 ¶13–14
13והנה כל זה ע״ד משל הסוחר הנ״ל שמוציא כסף וזהב מרשותו להיות מפזר ונוסף עוד.
现在，这一切都可以用上述商人的比喻来说明：他让银与金离开自己的掌管，以成为一个“散出而反有增益”之人。
阿尔特雷贝回到商人的比喻：商人让银与金离开自己手中，以赚取更多。
כך הנשמה אע״פ [אף על פי] שמוציאה כסף וזהב שהוא בחי׳ אהבה ויראה הגלוים להתלבש ולהסתיר בגוף ונפש הבהמית הנה עי״ז יש לה יתרון בבחי׳ רעותא דלבא כרשפי אש מן ההפוך.
灵魂也是如此：虽然它让“银与金”——即显露的爱与敬畏（אהבה ויראה，ahavah v'yirah）这一层面——离开自身，使它们进入身体和动物之魂（נפש הבהמית，nefesh habahamis）中而被包裹、遮蔽，但借此，灵魂在心的渴望这一层面上反而有所增益；这渴望如火焰般炽烈，从相反的一面而生。
灵魂也放弃自己显露的 אהבה ויראה，即它的“银与金”，把它们隐藏在身体和 נפש הבהמית 中。作为回报，它获得心的渴望——一种炽烈如火的爱，恰恰从与神圣性相反的一面升起。
这一段以此结束比喻：灵魂如同商人，失去显露的爱与敬畏，换来更大的收获——心的渴望。
14וזהו וחם הוא אבי כנען1 בזקף גדול2 שחמימות רשפי אש ושלהבת העולה למעלה מההיפוך הוא העושה בחי׳ כנען לסחור כנ״ל כמ״ש טעמה כי טוב סחרה3 וגו׳.
这就是“含（חם，Cham）是迦南（כנען，Canaan）的父亲”这句话的含义；“含”字带有大停顿符号（זקף גדול，zakef gadol）。因为火焰的炽热（חמימות，chamimus）以及从相反面向上升起的火舌，正是使人达到迦南这一层面、成为商人的原因，如上所述；正如经上所写：“她看出自己的货物是好的”，等等。
经文中的“含”字带有大停顿符号（זקף גדול，zakef gadol）；这是一个吟诵符号，在这个字上停顿，而按照哈西德教义（חסידות，Chassidus）的解读，它又使这个字向上升起。阿德莫尔·哈扎肯（אדמו״ר הזקן）从“含”（חם）这个字听出了希伯来语“热”的意思，即炽热（חמימות，chamimus）：火焰的炽热从相反面升起，使灵魂成为一个“迦南人”——一个商人，其买卖是好的；正如所罗门（שלמה）描写贤德的妇人时所说：“她看出自己的货物是好的。”
אך מתחלה צריך להקדים בחי׳ יראה תתאה שהיא נמשכת מבחינת מלכותו ית׳ שהיא נק׳ בחי׳ כנען העליונה דקדושה שמזה יעלה ויבא ויגיע להיות בחי׳ כנען בידו מאזני מרמה להגיע לבחי׳ רעותא דלבא בחי׳ פנימית הלב כנ״ל.
但首先必须以较低层次的敬畏为先；这种敬畏源自祂的王权（מלכות，Malchus），愿祂受称颂；这王权被称为神圣的至高迦南这一层面。由此，人便能上升而来，达到“迦南人手中有欺诈的天平”这一层面，进而达到内心的渴望，即心灵内在层面的层面，如上所述。
在达到这一层面之前，人必须先有较低层次的敬畏，也就是源于祂的王权（Malchus）、对 ה׳ 的单纯敬畏；这王权就是至高而神圣的迦南。从这个根基出发，人才能上升到那个手持“欺诈的天平”的商人这一层面，也就是内心渴望的内在核心。
本段在神圣的层面上解读“含是迦南的父亲”：炽烈之爱的热度生出神圣的商人；但这条道路始于源自 ה׳ 王权的较低层次敬畏，也就是至高的迦南。
根据 Torah Ohr《Torah Ohr》（תורה אור）中 Lech Lecha（לך לך）的一段——Kehot的注释引用了该段——大停顿符号（זקף גדול）表示王权（מלכות）向上升起，成为冠冕（כתר，Keser）。
出处
- 1וחם הוא אבי כנען · Genesis 9:18
- 2בזקף גדול · ראה לעיל יג, ב בענין זקף גדול, ”דהיינו כשהיא מתעלית למעלה”. קטע מכאן מובא באוה״ת פ׳ ואתחנן ע׳ קכט ע״ש.
- 3טעמה כי טוב סחרה · Proverbs 31:18
真实的呼求 ¶15
15וזהו קרוב ה׳ לכל קוראיו1 לכל אשר יקראהו באמת דהיינו באמתות נקודת לבו שהרי אנו רואים דגנבא אפום מחתרתא2 רחמנא קריא ואעפ״כ [ואף על פי כן] עומד ברשעו ואינו שב מידיעתו
这就是[“הוי׳（Havayah）亲近一切呼求祂的人，亲近一切真诚呼求祂的人”这句话的含义]：也就是说，是从他心中核心处的真实发出的。因为我们看到，“贼人在隧道口呼求仁慈者”，然而他仍继续作恶，并不肯从自己明知而为的事上回转。
ה׳亲近那些“真诚”呼求祂的人，也就是从心灵真实核心处呼求祂的人。Alter Rebbe说明了这一点为何重要：Gemara说，一个正准备破门行窃的贼会祈求ה׳使他得手，但他仍继续犯罪，并不从自己明知而为的事上回转。
וגם אנו רואים שיש אפילו מי שיוליד אהוי״ר [אהבה ויראה] בלבו וחולפת ועוברת כמו אחר התפלה כנ״ל.
我们也看到，甚至有人会在心中生起爱与敬畏（אהבה ויראה，ahavah v'yirah），但这种感受随后便消逝，如同前面所说，在祈祷之后便消失。
即使一个人在祈祷时确实生起爱与敬畏，也可能发现这种感受不久之后便消逝了。
והיינו מפני שאינו נתפס אלא במוחו ושכלו בבחי׳ מקיף אבל אינו נכנס לפני ולפנים שיתפעל הלב באמת לאמתו מעומקא דלבא
这是因为它只在他的头脑和理智中被把握，处于环绕式[光]（מקיף，makif）的层面；但它没有进入内里、直达最深处，使心真正受到触动，发自心灵深处。
这是因为这种感受只存于头脑之中，好像是从外部环绕着他的某种东西，并没有进入心灵最深处。心并未真正从深处受到触动。
但若人真诚地呼求祂，也就是从心灵深处呼求祂，那么“真实之唇必坚定直到永远”，永不动摇，直到万世。
当人从心灵深处向ה׳呼求时，经文应许：“真实之唇必坚定直到永远。”这样的呼求持久不衰，不会动摇。
这一段说明，心中的渴望必须来自内在核心：停留在头脑中的感受会消逝，甚至可能与犯罪并存；而发自心灵深处的呼求则会长存不息。
Kehot的注释依据《Ein Yaakov》的版本，列出关于贼人的这句话。
出处
- 1קרוב ה׳ לכל קוראיו · Psalms 145:18
- 2דגנבא אפום מחתרתא · Berakhot 63a
- 3שפת אמת תכון לעד · Proverbs 12:19
- 4ובל תמוט עולם ועד · Psalms 104:5
雅各的两种声音 ¶16–19
16והנה כתיב הקל קול יעקב1 קדמאה חסר ו׳ שהוא בחי׳ קלא דלא אשתמע וקול בתראה מלא ו׳ שהוא בחי׳ קלא דאשתמע כמ״ש בזוהר הקדוש.23
如今，经文写道：「声音是雅各（יעקב）的声音。」第一个[声音（קול，kol）]的拼写中省略了一个字母 ו（vav），这属于不可闻之声这一层面；第二个 קול 则写作完整形式，带有一个 ו，这属于可闻之声这一层面，正如神圣的《Zohar（זהר）》所解释的那样。
在「声音是雅各的声音」这句经文中，第一个 קול 的拼写不带字母 ו，第二个则带有这个字母。依照《Zohar》，阿德莫尔·哈扎肯（אדמו״ר הזקן）称前者为不可闻的内在之声，后者为可闻之声。
וביאור הדברים הנה בחי׳ יעקב הוא4 יו״ד עקב פי׳ שהיו״ד שהוא תחלת המחשבה ביו״ד נברא עוה״ב [עולם הבא]5 הוא נמשך לבחי׳ עקב ורגל שהוא בחי׳ הדבור.
对此作如下解释：雅各的层面是「字母 י 与脚跟」（יו״ד עקב，yud–akev）。也就是说，字母 י 是思想的开端；正如圣贤所说：「来世是凭字母 י 创造的。」这一字母被引至脚跟与脚的层面，而脚跟与脚代表言语。
雅各之名可拆解为字母 י 与「脚跟」。י 是最小的字母，也是思想的开端；圣贤说，来世是凭字母 י 创造的。它延伸至脚跟与脚，后两者象征言语。
而雅各是那根[横梁]，它「从一端贯穿至另一端」，又是「从一切阶层之首」。在所有较高的层面中，也同样有头与脚的层面，
《Zohar》称雅各为会幕的中央横梁，它从一端贯穿到另一端，从最高的层面直达最低的层面。每一个较高的层面也都有「头」与「脚」。
כמ״ש ועמדו רגליו ביום ההוא8 וכתיב והארץ הדום רגלי9 וכתיב ומקום רגלי אכבד10 ויעקב הוא בחי׳ יו״ד עקב בכל עולם ועולם לפי ערכו.1112
正如经文所说：「那日，祂的脚必站立。」又说：「大地是我的脚凳。」还说：「我要尊荣我脚所踏之处。」而雅各是在每一个世界中按其自身尺度呈现的「字母 י 与脚跟」这一层面。
先知以 ה׳的「脚」和「脚凳」为喻，表明即使在上界，也有最低的一部分。因此，雅各——字母 י 延伸至脚跟——在每一个世界中都存在，只是各自所处的层面不同。
本段引出雅各的两种声音，并将他的名字解释为「字母 י 与脚跟」：思想的开端一路引至「脚跟」，并在每一个世界中如此呈现。
根据 Kehot 的注释，策马赫·策德克（הצמח צדק）在《Or HaTorah（אור התורה）》中将「在每一个世界中按其自身尺度」解释为：雅各甚至延伸至流溢界（אצילות，Atzilus）之上，并进入创造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）和行动界（עשיה，Asiyah）。
出处
- 1הקל קול יעקב · Genesis 27:22
- 2כמ״ש בזהר הקדוש · באוה״ת וישב כרך ה תתצד, ב מציין עיין ח״א ד״ן ע״ב ל״ב א׳ ויצא קנ״א סע״א וישלח קע״א ע״א . . ויגש רי, א. תורת שמואל מצה זו תר״מ סעי׳ כ ואילך.
- 3הקדוש · בבוך 633 ליתא תי׳ זה.
- 4יעקב הוא י׳ עקב · נסמן לעיל כא, א.
- 5ביו״ד נברא עוה״ב · Menachot 29b:13–14
- 6ויעקב הוא מבריח מן הקצה אל הקצה · Zohar III, 186a
- 7עקב ורגל . . ראש ורגל · הקטע עד שו״ה בחינת — ראש ורגל ליתא בבוך 633.
- 8ועמדו רגליו ביום ההוא · Zechariah 14:4
- 9והארץ הדום רגלי · Isaiah 66:1
- 10ומקום רגלי אכבד · Isaiah 60:13
- 11הנה בחי׳ יעקב . . בכל עולם ועולם לפי ערכו · באוה״ת פ׳ כי תצא ע׳ תתעו מביא קטע מכאן.
- 12ויעקב . . בכל עולם ועולם לפי ערכו · באוה״ת וישב (כרך ה) תתצה, א: ומש״ר בכל עולם ועולם לפי ערכו י״ל דהיינו שבחי׳ יעקב שייך גם למעלה מאצי׳ . . וגם בפי׳ בכל עולם לפי ערכו היינו גם בבי״ע.
17והנה בחינת קלא דאשתמע הוא בחי׳ התורה שהוא בחי׳ המשכה כמשל הקול המחבר וממשיך מצפוני כוונת הלב לבא לידי גילוי בדבור וכך התורה היא בחי׳ חכמה עילאה בחי׳ חכים ולא בחכמה ידיעא
现在，听得见的声音这一层面，就是妥拉（התורה，Torah）；它属于引下的层面，正如声音连接内心隐秘的意念，并把它们引出，使之在言语中显露。妥拉因此是至高智慧（חכמה，Chochmah）的层面，也就是“祂是智者，却不是凭可知的智慧而为智者。”
听得见的声音就是妥拉：正如声音把内心隐秘的思想带出来，使之在言语中显露，妥拉也把ה׳隐秘的智慧引入显明。妥拉是至高的 חכמה；以利亚（אליהו）在《Tikkunei Zohar》（תיקוני זהר）中的祈祷说，ה׳“是智者，却不是凭可知的智慧而为智者。”
שהרי טעמי המצות לא נתגלו להיות בהתגלות רב להבין כל עמקי סודותיה בפרטי פרטות ונמשכה לבחי׳ גילוי ע״י התלבשותה בדברים גשמיים סדר זרעים מועד וכו׳.
诫命（המצות，mitzvos）的理由并未充分显露，以至于人无法明白其奥秘的全部深度及最细微之处；妥拉则借着披覆在物质事物之中而引入显明，例如种子部（זרעים，Zeraim）、节期部（מועד，Moed）等。
这就是为什么诫命的理由没有完全显露。相反，妥拉借着披覆于物质事物之中而进入显明，例如农业法则、节期法则以及《Mishnah》（משנה）的其他部类。
本段将听得见的声音认作妥拉：妥拉借着披覆于物质律法的主题之中，把ה׳隐秘的智慧带入显明。
18והוא בחי׳ קול והמשכה של יעקב יו״ד עקב דהיינו מבחי׳ יו״ד שהוא חכמה עילאה להיות נמשך עד עקב והוא עשי׳ [עשיה].
这就是雅各（יעקב）之声及其引下的层面，亦即「יו״ד—עקב」（yud–akev，字面意为“yud—脚跟”）：也就是说，从 יו״ד 这一层面——即上层的智慧（חכמה，Chochmah）——向下引至脚跟，也就是行动界（עשיה，Asiyah）。
雅各可闻之声，乃是上层智慧的 yud，一直延伸到脚跟，也就是行动界——最低的行动世界。
אך כדי שיהיה האדם כלי ומכון שיהיה חכמה עילאה שורה ומתגלה בו בעסק התורה צריך להיות תחלה בבחי׳ בטול בבחי׳ רעותא דלבא
然而，为了使人能成为器皿和所在之处，让上层的 חכמה 在他研习托拉时安住并显露，他必须首先处于自我消融（ביטול，bittul）的层面，也就是心中意愿的层面，
要使上层的 חכמה 在一个人研习托拉时安住于他，他必须首先处于自我消融、心中意愿的状态。这就是必须先于可闻之声而来的未闻之声。
והוא בחי׳ קלא דלא אשתמע דרוח אמשיך רוח1 להיות אור ה׳ שורה ומתגלה בו להיות חכמת ה׳ בקרבו בהתגלות וחב״ד [וחכמה בינה ודעת] שבנפשו בטלים וטפלים אליו והוא ענין אתדבקות רוחא ברוחא.
这就是未被听见之声的层面；因为“灵引灵”，使 ה׳的光在他里面安住并显露，使 ה׳的智慧在他里面显明，而他灵魂中的 חכמה、理解（בינה，Binah）与认知（דעת，Daas）都对祂自我消融并处于从属地位。这就是“灵与灵相契合”之意。
《Zohar》（זהר）说，灵引灵：内在的渴望将 ה׳的光与智慧引下，使之在此人里面显露。他自己的理智——即他的 חכמה、בינה 与 דעת——对之自我消融；这就是灵与灵相契合。
本段将两种声音联系起来：只有先有未闻之声——心中的意愿与自我消融使人成为器皿——可闻的托拉之声才能安住于人里面。
出处
- 1דרוח אמשיך רוח · Zohar II, 162b
19וע״ז נאמר אלוהי בקרבי וכתיב ואשים דברי בפיך.1 דברי ממש כי דבר ה׳ זו הלכה2 היא היא הנגלית בו והיא המדברת מתוך גרונו.
对此，经上说：“我的ה׳在我里面”；又记着：“我已将我的话放在你口中。”这里“我的话”是字面意义上的，因为“הוי׳（Havayah）的话”就是犹太律法（הלכה，halachah）；显露在他里面的正是这话，且正是这话从他的喉中发声。
当一个人以这种方式处于自我消融（ביטול，bittul）的状态时，ה׳便“在他里面”，而ה׳自己的话就在他口中。Gemara（גמרא）将阿摩司所说的“ה׳的话”解释为犹太律法（הלכה）；因此，ה׳的话在他里面显露，并从他的喉中发声。
因此，关于妥拉（תורה，Torah）说：“借着我，君王执掌王权。”我们又说：“谁是君王？拉比们。”并说：“Mishnah（משנה）是女王。”
这就是为什么智慧——妥拉——说“借着我，君王执掌王权”；Gemara称拉比们为“君王”，而Mishnah则被称为女王。
כי להיותו בביטול אל דבר ה׳ ורצונו וחכמתו ואינו תופס מקום מצד עצמו כלל הנה דבר המלך הוא השלטון6 והוא בחי׳ מלך שגוזר ואומר שאם יטעון ראובן כך כו׳ יהיה כך.
因为他对ה׳的话、祂的意愿和智慧全然处于ביטול之中，自己完全不占任何地位，所以“君王的话就是最高权柄”；他便处在君王的层面，可以颁令说：若流便（ראובן）如此主张，等等，裁断便是如此，
由于这位学者对ה׳的话、意愿和智慧处于自我消融之中，不为自己争取任何地位，他的裁决便带有ה׳的权威：他如同君王，言出即为法令，裁定若流便提出某种主张，判决便应当如此。
וכן לעשות כך ושלא לעשות כך וכו׳ ואינו בבחי׳ עבד כ״א בעשיית המצות שהוא כעבד המקיים מצות המלך ועושה דבריו:7
并且也裁定应当如此行、不应当如此行，等等。除了履行诫命（מצות，mitzvos）时，他并非处于仆人的层面；履行诫命时，他才像仆人一样，执行君王的命令，奉行君王的话。
他也裁定哪些事应当做、哪些事不应当做。在研习妥拉时，他是君王；只有在履行诫命时，他才是仆人，执行君王的命令。
本段阐明了将自己消融于ה׳的智慧之中所产生的结果：ה׳的话借着学者发声；学者在妥拉中如君王般裁断，而在诫命中则如仆人一般。
出处
- 1ואשים דברי בפיך · Isaiah 51:16
- 2דבר ה׳ זו הלכה · Shabbat 138b:11–12
- 3בי מלכים ימלוכו · Proverbs 8:15
- 4מאן מלכי רבנן · Gittin 62a:14
- 5ומתניתא מלכתא · ראה לקמן מט, ב.
- 6דבר המלך הוא השלטון · Ecclesiastes 8:4
- 7כעבד המקיים מצות המלך ועושה דבריו · מובא בלקו״ש חט״ו ע׳ 315 ומציין שם בהערה 38 ”ולהעיר מתניא פכ״ג”. וראה גם לקו״ש חי״ט ע׳ 401. וראה בד״ה שלום רב תשל״ח בסופו.
经文阐释：两种居住 ¶20–22
20וזהו וישב יעקב בארץ מגורי אביו. וישב הוא ענין השפלה וירידה ממקום עמידתו. ופי׳ שבחי׳ יעקב יו״ד עקב נמשך ונשפל להיות בארץ מגורי אביו.
这就是[“雅各（יעקב）住在他父亲寄居之地（מגורי，megurei）”的意思]。“住”（וישב，vayeshev）表示从自己所站立之处降低、下降。其意是，雅各的“字母 יו״ד（yud）—脚跟 עקב（akev）”这一层面（יו״ד עקב，yud–akev）被引下并降低，来到“他父亲的寄居之地（מגורי，megurei）”。
现在解释开篇经文。“住”意味着从自己所处的位置降低：雅各的 יו״ד（yud）伸展至脚跟，因而被引下并降低，进入“他父亲的 מגורי（megurei）之地”。
ומגורי יש בו ב׳ פי׳ הא׳ הוא לשון יראה1 והב׳ הוא לשון אוצר2 כמו מגורה מלאה פירות34 שהוא כלי שאוצרין לתוכו ושניהם עולים בקנה אחד כי יראת ה׳ היא אוצרו5 כתיב.
而 מגורי（megurei）有两种含义：第一是惧怕之意，第二是仓廪之意，如“盛满农产品的粮仓（מגורה，megurah）”；它是一种用来储藏[农产品]的器皿。这两种含义彼此相通，因为经上写道：“敬畏 הוי׳（Havayah）就是祂的宝藏。”
megurei 有两种含义：惧怕，如惊惧（מגור，magor）；以及仓库，如粮仓称为 מגורה（megurah）。两者彼此相通，因为经文说：“敬畏 ה׳是祂的宝藏。”
本段开始诠释开篇经文：雅各的“安居”意味着下降，而 מגורי 有惧怕和仓库两重意思，因为敬畏是盛载 ה׳宝藏的器皿。
根据 Kehot 的注释，雷贝（הרבי）在 maamar《Shalom Rav 5738》中指出，这两种含义都可追溯至梅兹里奇的马吉德（המגיד ממעזריטש）的 Or Torah（אור התורה）：megurei 既指敬畏天上的父亲，也指聚集、收存，如“他在夏季收聚”。
出处
- 1ומגורי . . לשון יראה · Zohar I, 180a
- 2והב׳ הוא לשון אוצר · Proverbs 10:5
- 3מגורה מלאה פירות · פסחים ד, רע״ב. וש״נ.
- 4מגורה מלאה פירות · Pesachim 4b:1–2
- 5יראת ה׳ היא אוצרו · Isaiah 33:6
21וכן בדברי רז״ל [רבותינו זכרונם לברכה] אוצר של יראת שמים1 שהיא בחי׳ יראה עילאה יראה בשת בבחי׳ בטול הוא כלי קבול לחכמה עילאה שיהא שורה ומתגלה בו
我们的贤者，愿其记忆蒙福，也说到“敬畏上天的宝库”。这属于更高层次的敬畏，即羞惭之敬畏，处于自我消融（ביטול，bittul）的层面；它是承接至上的智慧（חכמה，Chochmah）的器皿，使至上的智慧得以驻留并在其中显现。
贤者所说的“敬畏上天的宝库”，就是更高层次的敬畏，即在 ה׳的伟大面前感到羞惭的敬畏；这属于 ביטול，并成为至上的智慧得以驻留和显现的器皿。
ונקרא מגורי אביו כי יעקב הוא בחי׳ יו״ד עקב הוא בחי׳ הארה והמשכה מבחי׳ חכמה עילאה להמשיך עד סוף כל דרגין. ובחי׳ חכמה עילאה נק׳ אביו.2
它被称为“他父亲的寄居之处”（מגורי，megurei），因为雅各（יעקב）是字母“י”与脚跟这一层面（יו״ד עקב，yud–akev）；他是从至上的智慧这一层面发出的光照与引下，将[它]引至一切层级的尽头。而至上的智慧这一层面称为“他的父亲”。
这种敬畏被称为“他父亲的寄居之处”，因为雅各是将至上的智慧引下至最低层级；至上的智慧则称为他的“父亲”。因此，“他父亲寄居之地”就是承载他父亲智慧的更高层次敬畏。
本段将“他父亲的寄居之处”解释为自我消融的更高层次敬畏：这敬畏是承接至上智慧的宝库，而雅各的“父亲”就是至上的智慧。
雷贝（הרבי）在《Sefer HaMaamarim Melukat》（ספר המאמרים מלוקט）中指出，Torah Ohr（תורה אור）称至上的智慧为“他的父亲”，而不只是“父亲”，这暗示至上的智慧是雅各自己的父亲。
出处
- 1בדברי רז״ל אוצר של יראת שמים · Berakhot 33b:24
- 2ובחי׳ חכמה עילאה נק׳ אביו · ”י״ל דבלשון התו״א ד”ח״ע נק׳ אביו” (ולא ”נק׳ אב”) — מרומז גם שח״ע נק׳ ”אביו” דיעקב. (סה״מ מלוקט ח״ב ע׳ רז בהערה 104).
22והנה זה הוא בבחי׳ יחודא עילאה ואתדבקו׳ רוחא ברוחא בעסק התורה להיות בטל אליו ית׳ בבחי׳ חכמה עילאה כנ״ל.
现在，这属于上层统一（יחודא עילאה，yichuda ila'ah），也是在研习Torah时灵与灵相契合；人在超然智慧（חכמה，Chochmah）的层面上向祂自我消融，愿祂受祝颂，正如前文所述。
迄今所论都属于上层统一（יחודא עילאה，yichuda ila'ah）：人在研习Torah时向 ה׳自我消融，他的灵与 ה׳的灵相契合。在这种统一中，世界在 ה׳面前被视为虚无。
אך בבחי׳ יחודא תתאה דהיינו להיות כלי ומכון לשבתו ית׳ בבחי׳ קיום העולם בבחי׳ מלכותו שיהיה גם בזה שורה ומתגלה בחי׳ ה׳ אחד.
但是，在下层统一（יחודא תתאה，yichuda tata'ah）的层面，也就是成为祂的器皿和居所，愿祂受祝颂，使世界得以存在，使祂的王权（מלכות，Malchus）彰显，从而使「 הוי׳（Havayah）为一」这一层面也得以安住并显明：
还有下层统一（יחודא תתאה，yichuda tata'ah）：使世界持续存在——这存在源自 ה׳的 מלכות——成为祂的居所。目标是让 ה׳的独一性在世界本身显明。
הנה זה נמשך ע״י ישיבה והשפל׳ [והשפלה] אחרת ממדתו של יעקב להמשיך מדת חסד מראש כל דרגין עד סוף כל דרגין בארץ התחתונה הוא כנען שהוא בחי׳ מלכותו ית׳ ומלך במשפט יעמיד ארץ1 והוכן בחסד כסא.2
这要通过雅各（יעקב）属性的另一种安顿与降卑而实现：将慈爱（חסד，Chesed）从一切阶层之首引至一切阶层之末，降入下方之地，即迦南；迦南属于祂的王权（מלכות），愿祂受祝颂。正如经文所说：「君王凭公正使大地稳固」，又说：「王座因慈爱而坚立。」
这需要雅各的另一番“安顿”与降卑：将慈爱从最高层引至最低层，降入下方之地迦南；迦南属于 ה׳的 מלכות。经文说，君王凭公正维系大地，王座则因慈爱而坚立。
שקיום העולם הוא בחסד כמ״ש עולם חסד יבנה3 דהיינו בעשיית המצות בכלל ששרשם הוא בחי׳ חסד ובפרטות הוא מצות הצדקה וחסד שלכן היא נקראת בשם מצוה סתם כו׳ שהיא שקולה כנגד כל המצות4 כמ״ש בתניא:5
因为世界的存在有赖于慈爱，正如经文所说：「世界因慈爱而建立。」也就是说，这有赖于总体上实践mitzvos，其根源是חסד这一层面；具体而言，则是施舍与慈爱的mitzvah。因此，它被单称为「mitzvah」等等，因为它与所有mitzvos等同，正如Tanya（תניא）中所解释的：
世界立足于慈爱：总体而言，是凭借所有mitzvos，其根源在于חסד；具体而言，则是凭借施舍。因此，圣贤将施舍单称为「mitzvah」，并且它与所有mitzvos等同，正如Tanya所解释的。
这一段回答了开篇关于重复措辞的问题：「他父亲的居所」（מגורי，megurei）指通过Torah与敬畏而达到的上层统一；「迦南之地」则指下层统一，即通过mitzvos、尤其是施舍，将慈爱引入世界。
Kehot的注释提到，两份手稿都补有一个结尾：尤其是将施舍给予圣地本身；圣地是天之门，并对应于上方的迦南之地。
出处
- 1ומלך במשפט יעמיד ארץ · Proverbs 29:4
- 2והוכן בחסד כסא · Isaiah 16:5
- 3עולם חסד יבנה · Psalms 89:3
- 4שהיא שקולה כנגד כל המצות · Bava Batra 9a:12
- 5מצות הצדקה . . שהיא שקולה כנגד כל המצות כמ״ש בתניא · בלקו״א פרק לז. בבוך 633 (יב, ב) ובבוך 1118 נוסף בסיום המאמר: ”ובפרט בצדקה שעושים עם אה״ק ממש שהוא שער השמים ומכוונת כנגד ארץ כנען העליונה כמו שאה״כ כעיר שחוברה לה יחדיו וד״ל”.
完成这篇玛玛尔了吗？
标记为已学；这将计入本周和本年度的西尤姆。
在阿沃达中
不要以自己感受到多少爱与敬畏来衡量你与 ה׳ 的联结：灵魂降世，正是为了达到更深的渴望——从心灵深处生发的渴望；即使面对看似远离祂的事物，也要思量 ה׳ 超越一切思想。在学习托拉之前，先放下自我，使 ה׳ 的智慧得以安住于你；并借着 מצוות，尤其是施舍，将祂的慈爱带入世界。
讨论问题
- 为什么商人看似“亏掉”自己的钱，却恰好能比喻灵魂降入身体？
- 心之渴望与灵魂降世以前的爱与敬畏有何不同？它为何更高？
- 在流亡中思量那些与 ה׳ 对立的事物，借此从“那里”发现 ה׳，是什么意思？
- 为什么自我消融的不可听见之声必须先于学习托拉的可听见之声？
- “他父亲的寄居之地”与“迦南地”如何对应上层统一与下层统一？