《托拉奧爾》 · 帕拉沙 Vayeira · 瑪瑪爾 2
ארדה נא וגו׳
「我現在要下去[察看]」
由 AI 根據我們的英文版翻譯，並經過數輪對照英文與希伯來文的檢查和修訂。英文版本身仍由人工讀者審閱中。若您熟悉中文，懇請協助審閱本譯文。 志願協助審閱
核心要旨
ה׳以「顯明而為所知」的方式知悉一切，祂的知識並不進入祂所知的事物之中。 ה׳的「巡行之眼」是十個屬性（ספירות，Sefiros）的器皿與天使；審判透過它們由下方升起，而「我必下去察看」則是慈愛（חסד，Chesed）的下降：它察看同一批事實，並為其尋求可取之處。
瑪瑪爾概要
本篇 maamar 開篇提出有關 ה׳對所多瑪所說的話的疑問：為甚麼「它的哀號」和「已經來到」都採用陰性形式？又為甚麼從天上看盡一切的 ה׳，還必須「下去察看」？為回答這些問題，阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）提出哲學家們的難題：單純的一者怎能知悉無數細節，卻不因此成為多？智者所說的「顯明而為所知」解答了這個問題：ה׳的知識不進入祂所知的事物之中。然而，經文卻提到 ה׳的「眼睛」巡行全地。這些眼睛是十個屬性的器皿以及天使；行為透過它們升向上方，而其中的無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）則以「顯明而為所知」的方式知悉一切。一段長篇補註區分了較高層的認知（דעת，Daas）與較低層的認知：較高層的認知環繞一切，知而不應，這是預知與自由選擇得以並存的關鍵；較低層的認知則在器皿之中，帶來獎賞與懲罰。依照《Zohar》（זהר）的說法，陰性的「眼睛」是王權（מלכות，Malchus）與審判的天使，陽性的則是小面相（情感屬性）（ז״א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）與慈愛的天使。所多瑪的哀號沿著陰性的途徑升起；「我必下去察看」則是慈愛下降，如同察看而非聆聽，從而以可取之處來看待同一批事實。
綱要
- 經文中的疑問為甚麼採用陰性形式？為甚麼 ה׳必須「下去察看」？哀號是王權所作的審判。¶1
- 「顯明而為所知」哲學家們提出的眷顧與多樣性難題；ה׳的知識不進入祂所知的事物；巡行之眼又引出新的疑問，答案在於光與器皿。¶2–3
- 作為器皿的眼睛行為透過天使以及流溢界中王權的器皿上升；巡行發生在器皿，而其中的光則以「顯明而為所知」的方式知悉一切。¶4–7
- 補註：較高與較低的認知較高層的認知環繞一切，知而不應，是寬恕的根源；器皿中的較低層認知則帶來獎賞與懲罰；預知與選擇；約瑟的「善眼」以及所多瑪失去這種品性。¶8–13
- 陰性與陽性的眼睛根據《Zohar》，陰性的眼睛是王權的天使，陽性的眼睛是小面相的天使；哀號沿著王權升起，而 ה׳帶著慈愛下來。¶14–17
- 審判與慈愛以不同方式看待同一批事實每個案件都可以朝定罪或判定有功的方向申辯；洪水與挪亞（נח）的供獻顯示，慈愛如何將同一番推論轉為判定有功；「我必下去」是直接之光下降到審判之中。¶18
- 察看與聆聽十個屬性的三條線；察看源自智慧（חכמה，Chochmah）與慈愛的右側長線，聆聽則源自左側的理解（בינה，Binah）；哀號被聽見，而 ה׳下去察看。¶19–20
關鍵概念
- 顯明而為所知גלוי וידוע
- 智者用來描述 ה׳之知識的說法：一切都單純地顯明在祂面前，祂的心智不進入祂所知的事物，也不受其影響。這解答了單純的一者怎能知悉無數細節。
- 光與器皿אורות וכלים
- 每個屬性都有一個器皿（即屬性本身，例如慈愛或克制（גבורה，Gevurah），它限定並界定事物），以及其中的光；這光是無限者（אין סוף，Ein Sof）的光輝，並非任何一種屬性。
- 巡行的 ה׳之眼עיני ה׳ משוטטים / עיניו משוטטות
- 這是十個屬性的器皿，以及接受其影響的天使；下界的行為由此受到觀察並被帶往上方。陽性形式指小面相與慈愛，陰性形式則指王權與審判。
- 較高與較低的認知דעת עליון ודעת תחתון
- 較高層的認知環繞一切：它知悉一切，卻不流入各個屬性，因此不引發任何反應，也是寬恕的根源。較低層的認知則包裹在器皿之中，帶來獎賞與懲罰。
- 直接之光與回返之光אור ישר ואור חוזר
- 光由上而下下降（慈愛），以及光由下而上升起（嚴厲力量（גבורות，gevuros））。哀號如同回返之光升起；「我必下去」則是慈愛的直接之光。
- 一長、一短與一中חד אריך וחד קציר וחד בינוני
- 十個屬性的三條線：慈愛的右線延伸得最遠；嚴厲的左線只延及最有資格的人；中線則憐憫所有有需要的人。
經文中的疑問 ¶1
1ארדה נא וגו׳. הנה הכצעקתה הוא לשון נקבה וכן הבאה. ועשו לשון נקבה ולשון זכר.1 וגם להבין מהו ארדה נא ואראה הלא משמים הביט2 ה׳.
「我現在要下去[並察看]」等等。如今，「依照其哀號」（הכצעקתה，haktza'akasah）是陰性形式，「所來到的」（הבאה，haba'ah）也是如此；而「他們所行的」（עשו，asu）則是一種[陰性與陽性共用]的形式。我們還必須明白，「我現在要下去察看」是什麼意思：經上明明說：「ה׳ 從天上俯視。」
這篇 maamar 以毀滅所多瑪之前 ה׳ 所說的話開篇（《創世記》18:21）：「我現在要下去察看，他們所行的是否完全符合那來到我面前的哀號。」阿德莫爾哈扎肯指出一個文法上的特別之處：「其哀號」和「所來到的」都是陰性形式，而「他們所行的」（עשו，asu）是複數形式，可以是陰性，也可以是陽性。他又提出第二個問題：為什麼 ה׳ 需要「下去」和「察看」？經文不是說祂從天上俯視、洞察一切嗎？
אך פי׳ הכצעקתה היינו הצעקה העולה מבחי׳ מדת הדין שהיא בחי׳ מדת מלכות שנק׳ דין דינא דמלכותא דינא3 רק שהוא דינא רפיא מלך במשפט יעמיד ארץ4 וז״ש [וזהו שכתוב] הכצעקתה הבאה5 וכמ״ש בערב היא באה.6
然而，「依照其哀號」的意思是：從審判屬性的層面升起的哀號；這審判屬性就是王權（מלכות，Malchus）的屬性，稱為「審判」（דין，din），[正如]「王國的法律（דינא，dina）就是法律」；但這只是柔和的審判，[正如]「君王藉公正使大地穩固。」這就是「依照其哀號所來到的」（הבאה，haba'ah）的意思，正如經上所寫：「到了晚上，她便來到（באה，ba'ah），」
第一個解答涉及陰性形式。這哀號是審判對所多瑪發出的控訴，而審判屬於王權，這是陰性的 ספירה（Sefirah，即一項屬性）。「審判」與「法律」在希伯來文中都可用 דין 一詞表達，因此王權（「王國」）透過塔木德的規則「王國的法律就是法律」而與審判相連。然而，這是一種「柔和的」審判，就像君王以公正使大地穩固，而不是毀滅大地。接著，經文以兩處女子「來到」的例子，說明陰性形式「來到」（באה，ba'ah）：這暗示王權，因為在卡巴拉中，拉結（רחל）是王權的名稱，而夜晚是審判的時刻。
本段提出這篇 maamar 的問題：為什麼使用陰性形式，以及為什麼 ה׳ 必須「下去察看」；接著給出第一個關鍵答案：「哀號」是從王權升起的審判之聲。
王權稱為「王國」，是法律與審判的根源；《Zohar》（זהר）所用的術語「柔和的審判」（דינא רפיא，dina rafya），是用來區分王權的審判與 גבורה（גבורה，Gevurah，克制）的嚴厲審判。陰性文法之後會連結到《Zohar》的教導：「祂的眼目巡行」（陰性）指王權的天使，而「他們巡行」（陽性）則屬於小面相（情感屬性）（ז״א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）。
參考出處
- 1הנה הכצעקתה הוא לשון נקבה וכן הבאה, ועשו לשון נקבה ולשון זכר · במאמרי אדה״ז פרשיות ע׳ קו הקושיא ”מה שבתחלה אמר הכצעקתה לשון נקבה ולשון יחיד ואח״כ אמר עשו ל׳ רבים ולשון זכר”. ושם מוסיף עוד קושיא ”מהו ענין הירידה הזאת האיך שייך ירידה לפניו”. וראה שם בשולי העמוד מב׳ כת״י דשם נוסף עוד קושיא ”מה טעם תלה (הידיעה הכצעקתה) הירידה בצעקתה אם ירד דוקא ויראה כו׳” ע״ש בארוכה. ובאוה״ת בראשית כרך ד תשלו, א.
- 2הלא משמים הביט ה׳ · Psalms 33:13
- 3דינא דמלכותא דינא · Bava Kamma 113a:14–16
- 4מלך במשפט יעמיד ארץ · Proverbs 29:4
- 5
- 6בערב היא באה · Esther 2:14
「顯明而為所知」 ¶2–3
2ורחל באה.1 וביאור הענין הנה מתחלה יש להקדים לשון השגור2 בדחז״ל [בדברי חכמינו זכרונם לברכה] גלוי וידוע לפני מי שאמר3 והיה העולם.4 גלוי וידוע דייקא.
[並且]「拉結來了（באה，ba'ah）。」事情的解釋是：首先必須引述我們先賢（ז״ל）常用的一句話：[以]「在那位說而世界遂告生成者面前，乃是顯明而且知悉的。」「顯明而且知悉」，正是如此。
「拉結來了」以陰性形式「來了」（ba'ah）結束這些經文。接著，阿爾特雷貝開始完整的解釋，先引入一句常見於《塔木德》的話：「在那位說而世界遂告生成者面前，乃是顯明而且知悉的。」他特別強調「顯明而且知悉」這個確切措辭；它將貫穿整個答案。
כי הנה הפילוסופים נלאו להשיג ענין ההשגחה פרטית5 כמו אין אדם נוקף אצבעו מלמטה6 אא״כ [אלא אם כן] מכריזין עליו מלמעלה דקשה להם כיון
因為哲學家們竭力探究個別眷顧之理，卻苦於領會，例如：「人若非上面已就他宣告，下面就不會碰傷自己的手指。」這對他們而言很難理解：既然
哲學家們難以接受 ה׳眷顧世界的每一個細節；《塔木德》的話正是如此表達：人甚至不會碰傷自己的手指，除非這件事已在上面被裁定。
שהוא ית׳ יחיד ומיוחד אחד האמת וא״כ איך יתכן ידיעת הש״י [השם יתברך] הפרטים וההשגחה פרטי׳ לתת דעתו על ענינים רבים שהרי זה בחי׳ רבוי.789
祂，願祂受頌讚，既是獨一而絕對唯一的真一者，那麼，怎麼可能有 ה׳對各個細節的知識以及個別眷顧，使祂把心思放在許多事情上呢？因為這便是一種多重性。
他們的難題在於：ה׳絕對獨一而純一。要知道無數細節並逐一眷顧，似乎需要把心思分散於許多事情；這會在 ה׳的獨一性中引入多重性。
本段提出這篇講章（מאמר，maamar）要解決的哲學難題：絕對純一的唯一者，如何能知道並眷顧無數細節，卻不因此成為多重？
同一個關於 ה׳純一性與受造界多重性之間的張力，也見於《Tanya》（תניא）〈Shaar HaYichud VehaEmunah〉；Kehot的注釋指向該處。阿爾特雷貝的答案並不否認眷顧，而是要區分 ה׳知道事物的方式與人知道事物的方式。
參考出處
- 1ורחל באה · Genesis 29:9
- 2וביאור הענין . . יש להקדים לשון השגור · מכאן ואילך ראה ד״ה השמר לך תרל״ה כרך א ע׳ ב ואילך.
- 3בדחז״ל גלוי וידוע לפני מי שאמר והי׳ העולם · Eruvin 13b:3
- 4גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם · Kiddushin 31a:1
- 5כי הנה הפילוסופים נלאו להשיג ענין ההשגחה פרטית · Tanya, Sha’ar HaYichud 7:15
- 6אין אדם נוקף אצבעו מלמטה · Chullin 7b:15–16
- 7הכצעקתה הבאה · המשך הפסוק ארדה נא.
- 8בערב היא באה · Esther 2:14
- 9ולהעיר ממרז״ל בכ״מ · Shabbat 55a:8–9
3וחז״ל [וחכמינו זכרונם לברכה] כיוונו לתרץ זה בדבור אחד באמרם גלוי וידוע לפני כו׳ שאין ידיעתו ית׳1 כדמיון ידיעת האדם איזו דבר שדעתו השיג
我們的賢者，願其記憶蒙福，意在以一句話解決這個問題，說：「在[祂]面前，一切皆顯明而為祂所知」等等：祂（願祂受頌讚）的知識，並不像人對某件事物的認知；人的心智領會了
賢者所說的「在祂面前顯明而為祂所知」，一句話便回答了哲學家的疑問。人的認知則不同：起初他不認識某事，之後心智才延伸出去並領會它。
הדבר ומתחלה לא ידעו וכשיודע הדבר הרי דעתו מלובשת בידיעה זו2 ומחשבה זו שנותן דעתו להשיגה וקודם ידיעתו היה דעתו פנוי וה״ז [והרי זה] בחי׳ שינוי והתפעלות
這件事；起初他並不知道，而當他知道這件事時，他的心智便披覆於這項知識及這個思念之中，因為他運用心智去領會它；在尚未知道之前，他的心智則是空閒的。這便是[一種狀態]的變化與受感動。
人開始認識某事時，心智便被那個思念包裹；此前，心智並未被它佔據。因此，人的認知會因所認識的對象而發生變化、受到影響。
משא״כ למעלה ידיעתו ית׳ שיודע כל העולמות ופרטיהן אין הענין שדעתו מתלבשת ונתפסת בזה אלא
然而，在上面並非如此。祂（願祂受頌讚）的知識——祂認識所有世界及其各項細節——並不是說祂的心智披覆於其中、被其所拘攝；而是
祂對所有世界及其細節的認識並非如此：祂的心智不會被所認識的事物包裹，也不會受其拘束。
ע״ד גלוי וידוע שהכל גלוי וידוע לפניו ית׳ ממילא וא״צ [ואין צריך / ואינו צריך] להיות נתפס ומתלבש בהדבר לידע
[乃是]以「顯明而為祂所知」的方式：一切自然都在祂（願祂受頌讚）面前顯明而為祂所知，祂不必被事物拘攝、披覆於事物之中，才能認識它。
一切只是自然地「在祂面前顯明而為祂所知」。祂不必伸向事物、進入其中，才能認識它。
(במכש״כ [במכל שכן] ממה שמחיה ומהווה הדבר שלא ע״י התלבשות בהדבר כ״א על ידי היותו סוכ״ע. וכ״ש [וכל שכן] וק״ו שידיעת הדבר ופרטיו א״צ [אין צריך / אינו צריך] להיות ע״י התלבשות ותפיסה בהדבר כו׳)
（這是從一件更可推知的事實來看：祂使事物得生命、使它成為存在，並非藉著披覆於事物之中，而是藉著祂作為環繞一切世界之光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）。那麼，由輕及重的推論（קל וחומר，kal vachomer），祂認識事物及其各項細節，當然更不必藉著披覆於事物之中、被事物拘攝，等等。）
這是一個由輕及重的推論（kal vachomer）：祂使每個受造物得生命、使它成為存在，並非藉著進入其中，而是作為環繞一切世界之光，從外部作用於它。若創造並維繫一個事物都不需要進入其中，那麼認識它當然更不需要如此。
וכיון שהוא גלוי וידוע אין שייך כלל קושייתם שהוא בחי׳ רבוי כי זה אינו רק במין ידיעת האדם שא״א לו לידע דבר כ״א ע״י שדעתו ומחשבתו מתלבשים בידיעת הדבר.
既然這是「在祂面前顯明而為祂所知」，他們所提出的疑問——認為這是多重性的一種狀態——便完全不適用；因為這只存在於人的認知之中：人唯有讓自己的心智與思念披覆於對事物的認知之中，才能認識事物。
既然祂的認知是「在祂面前顯明而為祂所知」，哲學家的反對便不成立。多重性只在人類認知中產生，因為人的心智必須進入每一件所認識的事物之中。
וזהו כי לא מחשבותי מחשבותיכם3 כו׳ כי הוא גלוי וידוע כו׳ (והמשכיל יבין דקות הדברים ולאו כל מוחא סביל דא).
這便是「因為我的思念並非你們的思念」等等[其意是]：因為這是「在祂面前顯明而為祂所知」等等。（有辨識力的人會明白這些話語的精微之處；並非每一個心智都能承受。）
以賽亞書「我的思念並非你們的思念」這句經文，可從這個角度來理解：祂的認知與我們的認知完全不同。Alter Rebbe 又補充說，這個要點十分精微，並非每一個心智都能領會。
והנה כתיב4 (זכרי׳ [זכריה] סי׳ ד׳) שבעה אלה עיני5 ה׳ המה משוטטים בכל הארץ וכתיב (ד״ה [דברי הימים] ב׳ י״ו ט׳) כי ה׳ עיניו משוטטות בכל הארץ.6
現在經文記載（撒迦利亞書，第四章）：「這七者是 הוי׳（Havayah）的眼睛；它們在全地巡行（משוטטים，meshotetim）」；又記載（歷代志下16:9）：「因為 ה׳，祂的眼睛在全地巡行（משוטטות，meshotetos）。」
這裡提出了一個新的問題。有兩節經文描述 ה׳的「眼睛」在全地「巡行」：一處使用陽性動詞（meshotetim），另一處使用陰性動詞（meshotetos）。
ויש להבין דענין משוטטים ומשוטטות משמע שנמשך לראות ולעיין הדבר על ידי ראיה זו והרי זה כמו בחי׳ התלבשות בהדבר הנראה וידוע וזה לכאורה הפך ממ״ש בפי׳ גלוי וידוע.
而這一點必須理解：「巡遊」一詞（משוטטים，meshotetim；משוטטות，meshotetos）意味著，[目光]藉著這種觀看延伸出去，觀看並考察事物；這就如同處於被包裹在所見、所知之物中的狀態。這看來似乎與解釋「顯露而已知」時所說的相反。
「巡遊」暗示著走出去觀看並考察事物，聽來恰恰像是心智進入事物之中，而「顯露而已知」所否定的正是這一點。
אך הענין כי נודע שבע״ס [שבעשר ספירות] יש אורות וכלים7 כי בחי׳ חו״ג [חסד וגבורה] זהו בחי׳ כלי8 אבל האור הוא הארה מא״ס ב״ה דלאו מכל אינון מדות איהו כלל
然而，解釋在於：眾所周知，十個屬性（ספירות，Sefiros）中有光與器皿（אורות וכלים，oros v'keilim）。慈愛（חסד，Chesed）與克制（גבורה，Gevurah）這一層面是器皿的層面；而光則是蒙受祝頌的無限者（אין סוף，Ein Sof）所發出的光輝，[關於祂，經上說：]「祂全然不屬於這些屬性中的任何一種。」
答案根據一項眾所周知的教導：十個屬性中的每一個都有光與器皿。慈愛與克制這類屬性是器皿，而其中的光是無限者所發出的光輝；無限者本身並非這些屬性中的任何一種，正如《Tikkunei Zohar》（תיקוני זהר）中以利亞（אליהו）的開篇祈禱（Patach Eliyahu）所說。
רק שהאור מתלבש בהכלי שהוא חו״ג [חסד וגבורה] ושאר המדות שהן נקראים בחינת כלים שהם מגבילים את האור ובהן
只是，光包裹於器皿之中；器皿就是慈愛、克制及其他屬性，它們被稱為器皿的層面，因為它們限制光；而在其中
光包裹於器皿之中，也就是包裹於慈愛、克制及其他屬性之中。它們被稱為器皿，是因為它們賦予光以限度與界定。
ועל ידם נמשך האור להיות מחיה נבראים בע״ג [בעלי גבול / בעל גבול] להיות התהוות מיכאל וגבריאל מחנה מיכאל מקבלים מבחי׳ חסד9 וגבריאל מבחי׳ גבורה שא״א להיות המשכה זו מהאור עצמו כ״א ע״י הכלים.
並且，藉著它們，光被引降而成為有限受造物的生命力，使米迦勒（מיכאל）與加百列（גבריאל）得以形成：米迦勒的營接受慈愛層面的光，加百列則接受克制層面的光。因為這種引降不可能來自光本身，只能透過器皿，
藉著這些器皿，光得以觸及有限的受造物，例如天使：米迦勒的營接受慈愛之光，加百列則接受克制之光。有限的存在不能直接承受無限之光；光必須經由器皿傳遞。
כמו שא״א להיות השפעת כסף וזהב מהנשמה אא״כ [אלא אם כן] מלובשת בגוף ונותנת הנשמה צדקה לעני ע״י היד הגשמי.
正如靈魂無法施予金銀，除非它包裹於身體之中；靈魂是藉著肉身的手向窮人施捨的。
這是一個比喻：靈魂無法向窮人施予金錢，除非它包裹於身體之中，並使用肉身的手。照樣，神聖之光也只有透過器皿，才能作用於受造界。
這一段回答哲學家的疑問：祂以「顯明而為祂所知」的方式認識一切，祂的認知並不進入所認識的事物之中。接著，段落提出「巡行的眼睛」這個問題，並以光與器皿的區別開始回答。
器皿就是各種屬性本身；光則不受它們界定。根據 Kehot 的註釋，後來的一篇 maamar 說，這適用於小面相（情感屬性）（ז"א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）：在那裡，光會呈現器皿的性質；而在廣面相（אריך אנפין，Arich Anpin）中，器皿則完全自我消融於光。從環繞一切世界之光所作的由輕及重推論，也符合《Tanya》（תניא）的教導：祂創造世界的力量作用於世界，卻不受世界容納。
參考出處
- 1שאין ידיעתו ית׳ · ראה לקו״ת שה״ש כא, ב.
- 2הרי דעתו מלובשת בידיעה זו · ראה לקו״ת שה״ש כא, ב.
- 3כי לא מחשבותי מחשבותיכם · Isaiah 55:8
- 4והנה כתיב שבעה אלה · בלקו״ת ראה כד, א. שמע״צ צא, ד — מציין לכאן.
- 5שבעה אלה עיני ה׳ המה משוטטים בכל הארץ · Zechariah 4:10
- 6כי ה׳ עיניו משוטטות בכל הארץ · II Chronicles 16:9
- 7כי נודע שבע״ס יש אורות וכלים · במאמרי אדה״א בראשית ע׳ קפד מקשר זה אלמעלה וז״ל שם: ”אך באמת קושיא זו תפול גם כן על מציאות עשר ספירות דאצי׳ ממאצילן שהוא ג״כ בחי׳ התחלקות עשר מציאות פרטים . . ואיך נמצא זאת מבחי׳ אור א״ס הפשוט שהוא מופשט מגדר התחלקות מכל וכל” ע״ש. וראה פרשיות ע׳ קז. אוה״ת בראשית כרך ד תשלו, א.
- 8כי בחי׳ חו״ג זהו בחי׳ כלי · בד״ה אין עומדין תרס״ז (בהמשך תרס״ו ע׳ תפא) מפרש: והיינו בז״א לפי שהאור נעשה כמהות הכלים כו׳, אבל בא״א לית שמאלא בהאי עתיקא לפי שהכלי בטל לגמרי אל האור וה״ה כמהות האור כו׳ עכ״ל ע״ש.
- 9מחנה מיכאל מקבלים מבחי׳ חסד כו׳ · Zohar III, 235b
作為器皿的眼睛 ¶4–7
4והנה כמו כן ע״י הכלים דע״ס [דעשר ספירות] הוא ג״כ בחי׳ העלאת הזכות וחוב של כל נברא
如今，同樣地，藉著十個屬性（ספירות，Sefiros）的器皿，每一個受造物的功德與罪責也都得以提升。
正如光藉著器皿到達受造界，每一個受造物功德與過失的記錄，也同樣循著器皿向上升呈。
כי ע״י שהאדם עובר עבירה קונה לו קטיגור אחד1 נעשה פגם וכתם באותו המלאך הממונה ע״ז כי יש מלאכים שמקבלים ממדה זו ויש ממדה זו כנ״ל בענין מיכאל וגבריאל כו׳
因為，人一旦犯下罪過，便「為自己取得一個控告者」：被委派處理這一[事項]的天使身上，就會形成瑕疵與污點。因為有些天使承受這一屬性的流入，[也有天使承受]那一屬性的流入，正如上文談到米迦勒（מיכאל）與加百列（גבריאל）等時所說的。
用《米示拿》的話說，罪過會「取得一個控告者」：它在負責該事項的天使身上留下瑕疵。天使有不同種類，有些承受慈愛（חסד，Chesed）的流入，有些承受克制（גבורה，Gevurah）的流入；米迦勒與加百列就是如此。
ומלאך זה מעלה הדבר למלאך גבוה ממנו עד שמתעלה בכלים דע״ס [דעשר ספירות] דמלכות דאצי׳ המתלבשים בבי״ע ובתוך הכלי מלובש האור מא״ס ב״ה.
這個天使把事情提升至比它更高的天使，直至它提升進入流溢界（אצילות，Atzilus）王權（מלכות，Malchus）的十個屬性之器皿；這些器皿包裹於[創造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）與行動界（עשיה，Asiyah）]之中，而器皿內包裹著來自無限者（אין סוף，Ein Sof）的光；願祂受頌讚。
那個天使把事情傳遞給更高一級的天使，如此逐級上傳，直到它抵達流溢界王權的器皿；這些器皿包裹於下界的創造界、形成界與行動界之中。那些器皿之內含有אין סוף之光。
本段將器皿的作用應用於向上的方向：人的行為經由天使和流溢界王權的器皿向上呈報；無限之光居於這些器皿之內。
參考出處
- 1קונה לו קטיגור אחד · Pirkei Avot 4:11
5ונמצא ע״י הכלים מתעלה להאור א״ס ב״ה המלובש בהכלים דע״ס [דעשר ספירות]. ולכן נאמר ע״ז עיניו משוטטות שהוא בחי׳ הכלים דע״ס [דעשר ספירות]. וגם המלאכים המקבלים מהם1 נק׳ מארי דעיינין2 ויש מארי דאודנין.
因此可知，藉著器皿，[此事]升至無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）；願祂受頌讚。這光內寓於十個屬性（ספירות，Sefiros）的器皿之中。因此，關於此事經上說：「祂的眼目巡行」，這指的就是十個 ספירות 的器皿這一層面。從這些器皿領受的天使，也稱為「眼目之主」；並[也]有「耳朵之主」。
也就是說，一項行為藉著器皿上升，直到達到內寓於其中的 אור אין סוף。經文所說的「祂的眼目巡行」，指的就是這些器皿；從這些器皿領受的天使，稱為阿拉米語的「眼目之主」，此外還有稱為「耳朵之主」的天使：前者的職責是觀看，後者的職責是聆聽。
本段將巡行大地的「ה׳（Havayah）的眼目」指認為十個 ספירות 的器皿，並提到從這些器皿領受的天使。
參考出處
- 1וגם המלאכים המקבלים מהם · ראה ד״ה והר סיני תרנ״ג ע׳ רא.
- 2מארי דעיינין · ע׳ אוה״ת וירא כרך ד תשלו, א. פ׳ עקב ע׳ תקצז.
6והם משוטטים בכל הארץ כמאמר דע מה למעלה ממך1 עין רואה2 כו׳ ובהכלים שייך לומר משוטטים בבחינת התלבשות בהדבר.
它們遍行全地，正如這句話所說：「要知道，在你之上有什麼：有一隻眼在觀看」等等。就器皿而言，說它們「巡行」是恰當的，意即它們包裹於事物之中。
這些「眼睛」遍行全地，正如《Mishnah》（משנה）所說：「要知道，在你之上有什麼：有一隻眼在觀看，有一隻耳在聆聽。」所謂「巡行」，就是出向那事物；這說法適用於器皿，因為器皿確實進入它們所觀察的事物之中。
ובהם וע״י מתעלה הדבר בבחי׳ האור המלובש בתוכן מא״ס ב״ה והוא ע״ד גלוי וידוע3 שידיעה זו שבכלים דע״ס [דעשר ספירות] שעל ידי עיניו משוטטים היא בחי׳
而事物在它們之中、並藉著它們，提升至無限者（אין סוף，Ein Sof），願祂受頌讚，包裹於其中的光之層次；這是以「顯明而為所知」的方式。也就是說，十個屬性（ספירות，Sefiros）的器皿中的這種知識，藉著「祂的眼睛巡行」[而來]，乃屬於……的層次
透過器皿，事物達到包裹於其中的無限之光。在這個層次，巡行之眼所獲得的知識，是以「顯明而為所知」的方式為無限之光所知。
גלוי וידוע לאור א״ס ב״ה המלובש בהכלים כיון שהאור באמת לאו מכל אינון מדות איהו כלל אע״פ [אף על פי] שמלובש בהכלי כו׳.
對於包裹於器皿中的無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）而言，這是「顯明而為所知」；因為這光實際上「根本不屬於這些屬性中的任何一個」，即使它包裹於器皿之中，等等。
這是因為，光雖包裹於器皿之中，實際上卻不屬於任何一個屬性。因此，「巡行」只屬於器皿；其中的光則無須進入任何事物，便已知曉一切。
這段話化解了表面上的矛盾：「巡行」描述的是器皿，因為器皿確實進入它們所觀看的事物；而其中的光則以「顯明而為所知」的方式知曉一切。
參考出處
- 1דע מה למעלה ממך · אבות ב, א.
- 2דע מה למעלה ממך עין רואה · Pirkei Avot 2:1
- 3והוא ע״ד גלוי וידוע · בלקו״ת שה״ש כא, ב מציין לכאן. ראה ד״ה צהר תעשה תרע״ג.
7וזהו תירוץ לקושיית הפילוסופים שאין ידיעה והשגחה זו גורם בחי׳ רבוי כי ההשגחה ע״ד עיניו משוטטות הוא ע״י הכלים כנ״ל
這就是對哲學家的疑問的回答：這種知識與眷顧並不造成［多重性的狀態］。因為，以「祂的眼目巡行」的方式施行的眷顧，是藉著器皿而實現的，如上所述；
這回答了哲學家的疑問：透過「巡行的眼目」而施行的眷顧，不會使 ה׳ 呈現為多者，因為這種眷顧是透過器皿運作的。
אבל הידיעה בא״ס ב״ה המלובש בהכלים מה שיודע ורואה מה שעיניו משוטטות הנה ידיעתו יתברך זו היא בבחי׳ גלוי וידוע1 כו׳:
然而，包裹於器皿中的無限者（אין סוף，Ein Sof），願祂受頌讚，其知識——[也就是，]祂知道並看見祂的眼目巡行所及之處——祂這知識，願祂受頌讚，乃是以「顯露而已知」的方式，等等。
包裹於器皿中的無限者，對眼目所觀察之處的所知，並不是一種進入事物之中的知識；它屬於「顯露而已知」的方式，並不涉及多重性。
本段完成了對哲學家疑問的回答：具體的「巡行」屬於器皿，而 ה׳ 自身的知識仍是「顯露而已知」，不受多重性影響。
根據 Kehot 註釋所引述的一項後期分析，這裡的要點是： ה׳ 所知道的，並不是因為祂已經看見了那些行為才知道；祂的知識源自祂自身。
參考出處
- 1שו״ה משוטטות — בבחי׳ גלוי וידוע · באוה״ת סידור ע׳ נ מציין לכאן. ענין הידיעה נתבאר בארוכה בספר הערכים-חב״ד ח״ד בערך אורות דספירות ”פשיטותם” ע׳ פד ואילך, ובמילואים שם ע׳ תקכו, שהכוונה כאן בתו״א דזה מה שהוא יודע הוא לא מצד שהוא רואה כבר את המעשים, כי אם שהידיעה היא מחמת עצמו, ע״ש. ראה ביאוה״ז להצ״צ כרך א ע׳ סה ואילך.
補註：較高與較低的認知 ¶8–13
8הגה״ה [הגהה](ועיין בפרדס שער1 פ״ח [פרק ח׳] ושער ד׳ פ״ט2 מענין זה ובזוהר פקודי רנ״ב ע״א ואלין עיני ה׳ כולהו נטלי אשגחותא כו׳ עיי״ש [עיין שם] וברע״מ [וברעיא מהימנא] פ׳ שופטים ד׳ ער״ה סע״א [סוף עמוד א].3 ויש להבין כיון דפי׳ עיני ה׳ הם הכלים דע״ס [דעשר ספירות] דאבי״ע [דאצילות בריאה יצירה עשיה] והמלאכים.
附註：（另見《Pardes》（פרדס רמונים）Sha'ar，第8章，以及Sha'ar 4，第9章，論及此事；又見《Zohar》（זהר）Pekudei，p. 252a：「這些是 ה׳的眼睛；它們全都負起監察的職責」等，詳見該處；以及《Ra'aya Mehemna》Parshas Shoftim，p. 275，a欄末。現在必須明白：既然「 ה׳的眼睛」指的是流溢界（אצילות，Atzilus）、創造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）與行動界（עשיה，Asiyah）中十個屬性（ספירות，Sefiros）的器皿，以及天使，
這裡開始一段較長的附註（הגה״ה，hagahah），與正文分開。首先列出討論此題的出處：拉比 Moshe Cordovero 的《Pardes Rimonim》，以及《Zohar》中兩段談到「 ה׳的眼睛」監察萬事的經文，其中一段出自《Zohar》的一個部分《Ra'aya Mehemna》（「忠信的牧者」）。接著，附註進一步提出問題：「 ה׳的眼睛」是四個世界中的屬性之器皿，以及天使。
א״כ איך שייך שהבורא ית׳ יצטרך לידע את כל הנבראים ע״י אמצעות הע״ס [העשר ספירות] והרי היוצר עין הלא יביט4 בעצמו דבשלמא לענין ההשפעה והמשכת החיות בהנבראים הוצרך להיות ע״י הכלים דע״ס [דעשר ספירות] שאל״כ [שאם לא כן] לא יוכלו הנבראי׳ [הנבראים] לקבל
那麼，怎麼能說創造主，願祂受頌讚，必須藉著十個屬性作為媒介，才能知道一切受造物呢？「塑造眼睛的，難道自己不觀看嗎？」祂必定親自觀看。固然，就影響力的流注以及生命力引入受造物而言，必須經由十個屬性的器皿，否則受造物便無法領受[它]；
如果如此，為什麼創造主需要透過中介才能知道祂的受造物？詩篇作者說：「塑造眼睛的，難道自己不觀看嗎？」生命力必須經由器皿流入，這一點合乎情理，因為受造物無法直接領受生命力。
משא״כ לענין ידיעת השי״ת [השם יתברך] שיודע את כל הנבראי׳ [הנבראים] אין שייך לומר כן ח״ו [חס ושלום] וא״כ למה צ״ל בחי׳ העינים שהם הכלים משוטטים כו׳ דהא בודאי הכל גלוי וידוע לפניו ית׳ בעצמו ביתר שאת שלא ע״י אמצעו׳הכלי׳ כלל:)
但就 ה׳的認知而言，祂藉此知道一切受造物，絕不能說情形也是如此，願不可如此。如果如此，為什麼必須有眼睛這一層面，也就是器皿巡行等等？因為一切必定都在祂面前顯明，並由祂親自知悉，且程度遠勝於此，完全不必經由器皿作為媒介。）
然而，認知並非受造物能否領受的問題。 ה׳必定親自知道一切，遠勝於此，且完全不需要任何中介。因此，為什麼要說有「眼睛」巡行呢？
אך הענין כמ״ש5 כי אל דעות6 ה׳ שיש ב׳ בחי׳ בדעת78 דעת עליון וד״ת [ודעת תחתון]. ד״ע [דעת עליון] הוא בחי׳ מקיף וסוכ״ע9 היינו
但其中的道理，正如經上所說：「因為 ה׳是諸般知識的主宰」：認知（דעת，Daas）有兩個層面，即上層認知與下層認知。上層認知屬於包羅的層面，也就是環繞一切世界之光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）；也就是說，
答案在於，經文「諸般知識的主宰」使用複數形式，教導我們認知有兩個層面。上層認知具有「包羅」的性質；如同環繞一切世界之光，它從上方關聯一切，卻不進入其中。
כי יש בחי׳ דעת שיודע ורואה הכל רק שהדעת הוא בבחי׳ מקיף דהיינו שאינו מתפשט בהמדו׳ להיות התפעלות מהדבר שהוא יודע או רואה וכענין
有一個認知層面，能知道並看見一切，只是這種認知處於包羅的模式；也就是說，它不延展到情感屬性（מדות，middos）之中，因而不會對它所知道或看見的事物產生反應；正如以下情形：
這種上層認知知道並看見一切，但它的認知不會流入情感屬性，例如慈愛和嚴厲，因此不會對它所知道的事物產生反應。
שנאמר לא הביט און ביעקב10 שאין הפי׳ שלא הביט כלל אלא כמ״ש וירא און ולא התבונן11 וכמ״ש אם צדקת מה תתן לו12 וע״ז נאמר טהור עינים מראות ברע13 שאין ראיתו הרע עושה רושם והתפעלות כלל
經上說：「祂沒有在雅各（יעקב）身上看見邪惡」；其意並非祂完全沒有觀看，而是如經上所說：「祂看見邪惡，卻不加以思量[它]」；又如經上所說：「你若為義，能給祂甚麼？」關於此，經上說：「[祢]眼目純潔，不看邪惡」：祂看見邪惡，並不在祂身上留下任何印痕，也完全不引起反應，
幾節經文在此作為例證。「祂沒有在雅各身上看見邪惡」並非表示 ה׳看不見邪惡；正如《Iyov》中的經文在此所解讀的，祂看見了，卻不將心思放在其上。「你若為義，能給祂甚麼？」表明人的行為不會改變祂；「眼目純潔，不看邪惡」則表示在這個層面，看見邪惡不會在祂身上留下痕跡。
כי שממית בידים תתפש14 ומשם מקור הסליחה15 והרחמים שאין מגיע שם שום פגם והוא למעלה מהכלים דע״ס [דעשר ספירות].
因為「蜥蜴用手抓握」。寬恕與憐憫的根源[由此而來]，因為任何瑕疵都無法觸及那裡；而那裡高於十個ספירות的器皿。
Alter Rebbe 引用了蜥蜴「用手抓握」的經文，但沒有進一步解釋。由於瑕疵無法觸及上層認知，寬恕與憐憫便由此而來；它高於屬性的器皿。
רק הפגם והשכר והעונש הוא נמשך ע״י הדעת המתפשט ונמשך במדות ונק׳ דעת תחתון והוא המתלבש בבחי׳ ממכ״ע [ממלא כל עלמין] היינו בכלים דע״ס [דעשר ספירות] דאבי״ע [דאצילות בריאה יצירה עשיה]16
只有瑕疵，以及報償與懲罰，才是經由延展並流入情感屬性的認知而引下的；這稱為下層認知，而它內在於充滿一切世界之光（ממלא כל עלמין，memalei kol almin）這一層面之中，也就是流溢界、創造界、形成界與行動界中十個ספירות的器皿。
瑕疵、報償與懲罰屬於下層認知；下層認知確實會流入情感屬性。它內在於充滿一切世界之光之中，也就是四個世界的屬性之器皿。
ולכן ידיעה זו היא ע״י בחי׳ עיני ה׳ שהם הכלים והמדות שעי״ז נמשך ההתפעלות שכר ועונש שהפגם מגיע בהכלים דייקא
因此，這種知識是透過「ה׳之眼」（Havayah）這一層面而有的；「ה׳之眼」就是器皿與屬性，獎懲的感發便由此引下；因為污損所觸及的，恰恰是器皿；
這正是為何透過「ה׳之眼」（即器皿與屬性）而有的知識會帶來獎懲：罪過造成的污損，恰恰觸及器皿本身。
משא״כ ע״י הידיעה שבדעת העליון שלא ע״י הכלים דע״ס [דעשר ספירות] אע״פ [אף על פי] שהכל גלוי וידוע לא נמשך מזה התפעלות כו׳.1718
反之，透過上層的認知（דעת，Daas）而有的知識，並非經由十個屬性（ספירות，Sefiros）的器皿；雖然一切皆顯露而且盡為所知，卻不會由此引發任何感發，等等。
上層的認知並非透過器皿運作；它同樣知悉一切，然而它所知的一切都不會引發獎懲的反應。
這段附註提出問題： ה׳既然親自知道一切，為什麼還要藉著器皿「觀看」？答案是認知有兩個層面：上層認知包羅一切，知道卻不因此產生反應；下層認知則內在於器皿之中，瑕疵、報償與懲罰由此而來。
兩種認知層面分別對應環繞一切世界之光與充滿一切世界之光。Kehot 的註釋指向《Zohar》（Idra Zuta）中關於兩種認知層面的討論；《Likkutei Torah》相關篇章則解釋，上層認知源自冠冕（כתר，Keser），不受任何器皿限制。同一篇章又補充說，上層認知正是寬恕的根源，因為瑕疵無法觸及那裡。
參考出處
- 1ועיין בפרדס שער · במאמרי אדה״ז פרשיות ח״א ע׳ קז ”וכמבואר בפרדס בכמה דוכתי שא״א לתרץ קושיות הפילוסופי׳ וכל המבוכים שנבוכו בענין ההשתלשלו׳ מאחה״פ אם לא ע״י חכמת הקבלה וע״כ נק׳ בחי׳ ע״ס דאצי׳ בזוהר בשם רזא דמהימנותא קדישא כידוע”.
- 2ושער ד׳ פ״ט · Pardes Rimmonim 4:10–11
- 3וברע״מ פ׳ שופטים ד׳ ער״ה סע״א · Zohar, Shoftim 3:11–4:20
- 4היוצר עין הלא יביט · Psalms 94:9
- 5אך הענין כמ״ש · קטע מכאן נעתק בסה״מ תרכ״ט (הוצאת תשנ״ב) ע׳ לה בשינוי סדר עם הוספות וביאורים.
- 6כי אל דעות ה׳ · I Samuel 2:3
- 7שיש ב׳ בחי׳ בדעת · Zohar III, 291a
- 8שיש ב׳ בחי׳ בדעת · Zohar, Idra Zuta 19:87–22:95
- 9שיש ב׳ בחי׳ בדעת . . מקיף וסוכ״ע · ראה לקו״ת ראה כד, א. שמע״צ צא, ד. ובכ״מ.
- 10לא הביט און ביעקב · Numbers 23:21
- 11וירא און ולא התבונן · Job 11:11
- 12אם צדקת מה תתן לו · Job 35:7
- 13טהור עינים מראות ברע · Habakkuk 1:13
- 14שממית בידים תתפש · Proverbs 30:28
- 15ומשם מקור הסליחה · סה״מ תרנ״ג שם ”ואדרבה משם נמשך הסליחה כו׳ והיא הנותנת מפני שאין הפגם נוגע שם לכן נמשך משם להיות סליחות עוונות למלאות הפגמים כו׳”.
- 16היינו בכלים דע״ס דאבי״ע · ראה המשך תער״ב ח״ג ע׳ א׳שסט. שמציין לכאן ”מבו׳ [= הכוונה לכאן] דבהכלים דאצי׳ מגיע הפגם והוא בבחי׳ יודע היינו בבחי׳ התלבשות כו׳”. וראה שם ע׳ א׳רכח.
- 17הגה״ה · בלקו״ת שה״ש ל, ב מציין לכאן.
- 18
9ותדע שכן הוא מענין ידיעה ובחירה שאין הידיעה שהשי״ת [שהשם יתברך] יודע שזה יהיה צדיק או רשע מכרחת את הבחירה כלל.1 ואיך הוא.
你可以從知識與自由選擇這個問題得知，確是如此： ה׳ יתברך知道某人將成為義人或惡人，這種知識並不會以任何方式強迫他的選擇。這是怎麼回事呢？
這是從神聖預知與自由選擇這個經典難題提出的證明：ה׳知道一個人將成為義人或惡人，然而這種知識並不會強迫他作出選擇。這怎麼可能呢？
אלא לפי שידיעה זו שהש״י [שהשם יתברך] יודע הכל מקודם אשר נעשה זהו בבחי׳ דעת עליון שלא ע״י הכלים דע״ס [דעשר ספירות]
而是因為，ה׳ יתברך在事情發生之前便知曉一切的這種知識，屬於較高層的認知（דעת，Daas），並非經由十個屬性（ספירות，Sefiros）的器皿。
因為ה׳對將要發生之事的預知，屬於較高層的認知；這種認知並不經由屬性的器皿而運作。
דהא עיני ה׳ משוטטים לראות המעשה שכבר נעשה שזה נראה לבחי׳ המלאכים והכלים דבי״ע שנעשה עי״ז פגם וכתם בהמלאך כו׳ וכנ״ל
因為「הוי׳（Havayah）的眼目巡行」，觀看已經做出的行為；這行為由天使以及創造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）和行動界（עשיה，Asiyah）的器皿這一層面所看見，因而在天使身上造成瑕疵與污痕，等等，如上所述；
「הוי׳（Havayah）的眼目巡行」，要觀看一項已經做出的行為：這行為由天使和較低世界的器皿看見，並在天使身上留下瑕疵，如上文所解釋。
משא״כ הידיעה שהקב״ה יודע העתיד ומעשה האדם קודם שנעשה אינו על ידם כלל כ״א ידיעה זו היא במקום גבוה מאד בחי׳ דעת עליון ולהיות דעת זה בחי׳ מקיף אינו מכריח את הבחירה שאין האדם מתפעל מזה
然而，קב״ה（Kudsha Brich Hu，意為「聖者，願祂受頌讚」）對未來以及人在事情發生之前所作行為的知識，完全不是經由它們而有的；相反，這種知識處於極高之處，屬於較高層的認知。既然這種認知屬於環繞性的層面，它便不會強迫人作出選擇，因為人不受它影響，
預知完全不是經由它們而有的，而是屬於極高、具有環繞性質的較高層認知。正因它具有環繞性，便不會作用於人，人仍可自由選擇。
כמו שלא נמשך מדעת זה התפעלות אפי׳ [אפילו] בהמדות עליונים חו״ג [חסד וגבורה] להיות מזה שכר ועונש כנ״ל.
正如這種認知甚至不會在上界的屬性中引起任何反應——慈愛（חסד，Chesed）與克制（גבורה，Gevurah）——以致由此產生獎賞與懲罰，如上所述。
正如這種認知甚至不會在慈愛與克制這些上界屬性中引起反應，以致由此產生獎賞或懲罰；同樣，它也不會強迫下界的人作出選擇。
這一段指出，認知的兩個層面也解答了預知與自由選擇的難題：預知屬於具有環繞性質的較高層認知，不會作用於人，因此不會強迫他作出選擇。
Kehot 的註釋援引一篇較後期的 maamar 補充指出，預知不可能強迫人的選擇，因為人仍會被要求起誓：「要做義人。」
參考出處
- 1מכרחת את הבחירה כלל · ”שהרי משביעין אותו תהא צדיק” — סה״מ תרכ״ט ע׳ כט.
10ושיהי׳ [ושיהיה] שכר ועונש זהו דוקא ע״י דעת תחתון שע״י הכלים והעינים.1 ועיין בפרדס ש״ד פ״ט בענין ידיעה ובחירה2 שכ׳ [שכתב] כי יש חילוק בידיעה קודם שיחטא האדם אעפ״י [אף על פי] שעתיד לחטוא. לאחר שחטא כו׳ ע״ש.
而要有賞與罰，特別是透過下層認知（דעת，Daas），這是藉著器皿與眼睛而起作用的。又請參看Pardes（פרדס），Sha'ar 4, 第9章，關於知識與選擇的論述，其中寫道：人在犯罪之前的認知，即使他將來會犯罪，與人在犯罪之後的認知有所不同，[以及]等等；請參見該處。
賞與罰唯有透過下層認知而來；下層認知藉著器皿與「眼睛」運作。Alter Rebbe再次提到Pardes Rimonim（פרדס רמונים），該書區分了人在犯罪之前——即使此人將來會犯罪——與犯罪之後， ה׳對此人的認知。
本段將賞與罰連繫於下層認知，並引述Cordovero對犯罪之前與之後的認知所作的區分。
參考出處
- 1דוקא . . שע״י הכלים והעינים · שע״י הכלים והמדות שלשם מגיע הפגם ומשם נמשך השכר והעונש שזהו ע״י ירידתו והשפלתו בבחי׳ ד״ת בחי׳ ממכ״ע היינו בכלים דע״ס דאבי״ע — סה״מ תרכ״ט ע׳ ל.
- 2ועיין בפרדס ש״ד פ״ט בענין ידיעה ובחירה · Pardes Rimmonim 4:9
11ולפמ״ש [ולפי מה שכתוב] יובן כי הידיעה קודם שיחטא זהו בבחי׳ דעת עליון וכנ״ל.
依照以上所說，便可明白：對於人在犯罪以前將要犯下的罪，這份知識屬於較高層的認知（דעת，Daas），如上所述。
對於人在犯罪以前將要犯下的罪，ה׳的預知屬於較高層的認知。
וז״ש [וזהו שכתוב] בפ׳ שמות וירא אלקים את בנ״י [בני ישראל]1 וידע אלקים פי׳ לא שנתחדש׳ [שנתחדשה] הידיעה אלא שמקודם היה בדעת עליון שלא נמשך מזה התפעלות להיות עונש לפרעה ושכר לישראל
這就是《Shemos》（שמות）篇中所說的：「אלקים看見以色列的子民，אלקים知道。」其意並非這份知識是新近才有的；而是說，早在此前，它已存在於較高層的 דעת中，卻沒有由此引發會帶來對法老懲罰、對以色列獎賞的反應。
「אלקים看見以色列的子民，אלקים知道」這句經文，並不是說ה׳學到了新的事情。祂早已知道，只是這份知識屬於較高層的 דעת，不會引發任何作用，因此法老不受懲罰，以色列也不得獎賞。
וע״י וירא אלהים ע״י בחי׳ עיני ה׳ לראות המעשה כשכבר נעשה בפועל עי״ז וידע אלקים שנמשך בחי׳ הדעת תחתון המתפשט במדות להיות שכר ועונש.
而藉著「אלהים看見」——也就是透過「הוי׳（Havayah）的眼目」這一層面，在行為已經實際發生之後察看它——於是便有了「אלקים知道」：較低層的 דעת，即延展至情感屬性（מדות，middos）的層面，被引降[下來]，使賞與罰得以施行。
當「אלקים看見」，也就是透過「הוי׳（Havayah）的眼目」，看見行為已經實際發生，便有了「אלקים知道」：較低層的 דעת開始發揮作用；它延展至情感屬性，帶來賞與罰。
本段把「אלקים看見……אלקים知道」這句經文，解讀為從不引發反應的較高層 דעת，轉至帶來賞罰的較低層 דעת。
參考出處
- 1וירא אלקים את בנ״י · Exodus 2:25
12והנה השגחה זו מבחי׳ דעת עליון ע״ז נאמר עין ה׳ אל יראיו1 וכתיב עין בעין נראה2 כדפי׳ באד״ר [באדרא רבא] דף ק״ל ע״א3 וע״ש דיוסף הצדיק זכה לזה וזהו
如今，關於這種源自較高層面的認知（דעת，Daas）的眷顧，經上說：「ה׳的眼目眷顧敬畏祂的人」；又寫道：「眼對眼，[祢]被看見」，正如《Idra Rabba》（אדרא רבא）, p. 130a 所解釋的；並可見該處，義人約瑟（יוסף）得蒙此恩，而這就是[意指]
源自較高層面的認知的眷顧，正是「ה׳的眼目眷顧敬畏祂的人」以及「眼對眼」——摩西所說、描述人如何公開看見ה׳的話。《Idra Rabba》（אדרא רבא，意為「大集會」）是《the Zohar》（זהר）中的一個篇章；該處解釋了這件事，並說約瑟得蒙此恩。
「多結果子的兒子，居於眼目（עין，ayin）之上。」他藉著「約瑟供養」而得蒙此恩；這就是[意指]：「眼目良善的人必蒙福，因為他把自己的食物分給窮乏人」；見該處。
約瑟被稱為「多結果子的兒子，居於眼目之上」：經文中的 עין 一詞明確是「泉源」之意，但也有「眼目」之意；maamar 將它解作較高層面的「眼目」。約瑟藉著供養家人而得蒙此恩，正如「眼目良善的人必蒙福，因為他把自己的食物分給窮乏人」所說。
ומזה יובן דבעון סדום שפגמו בזה ע״כ נמנע מהם גלוי בחי׳ עליונה זו הממתיק כל הדינים בחי׳ ורב חסד7 כו׳:
由此可知，因所多瑪的罪——他們在這方面有所損害——這個能化解一切嚴厲判決的至高層面，也就是「慈愛豐厚」等層面的顯現，便沒有賜予他們。
相反，所多瑪的罪損害的正是這種特質，因此他們未能得見這個較高層面的顯現，也就是能化解一切嚴厲判決的「慈愛豐厚」。
本段將較高層面的認知與慷慨相連：約瑟的「善眼」使他得蒙這種較高的眷顧；所多瑪的罪則使他們與之隔絕。
這裡再次回到 maamar 的主題。先知指出，所多瑪的罪是不扶助窮人（《以西結書》16:49），這正與「善眼」把食物分給窮人相反；因此，他們失去了「慈愛豐厚」的層面，而這層面原可緩和降臨在他們身上的嚴厲判決。
參考出處
- 1עין ה׳ אל יראיו · Psalms 33:18
- 2עין בעין נראה · Numbers 14:14
- 3כדפי׳ באד״ר דף ק״ל ע״א · ראה המשך תער״ב ח״ב ע׳ א׳לא.
- 4בן פורת עלי עין · Genesis 49:22
- 5ויכלכל יוסף · Genesis 47:12
- 6טוב עין הוא יבורך · Proverbs 22:9
- 7ורב חסד · Exodus 34:6
13(ע״כ הגה״ה [הגהה]):
（註釋至此。）
這標示第8段開始的長篇註釋至此結束；正文接續。
註釋結束。
陰性與陽性的眼睛 ¶14–17
14והנה בזוהר בסבא דמשפטים דק״ז1 ע״א פי׳ מ״ש עיניו משוטטות אלין נוקבין ומ״ש המה משוטטים אלין דכורין וכ״ה בזוהר ויחי דרמ״א סע״א [סוף עמוד א]23 דפי׳ משוטטים הם בתקוני שכינתא לתתא כו׳ היינו
現在，《Zohar》（זהר）〈Saba deMishpatim（סבא דמשפטים）〉第107a頁解釋說，經文所說的「祂的眼目巡行（משוטטות，meshotetos）」，指的是陰性；而經文所說的「它們巡行（משוטטים，meshotetim）」，指的是陽性。《Zohar》〈Vayechi（ויחי）〉第241頁a欄末也如此解釋，說「巡行（משוטטים，meshotetim）」的是在下方聖者臨在（שכינה，Shechinah）的妝飾之中，等等。也就是說，
《Zohar》在名為Saba deMishpatim（「Mishpatim篇的長老」）的段落中，區分了兩處經文：「祂的眼目巡行」（陰性）指陰性的力量，而「它們巡行」（陽性）指陽性的力量。《Zohar》的另一處段落說，這些「巡行」者是為下方聖者臨在的妝飾效力。
כי יש מלאכים שהם מז״א ויש מלאכים שהם ממלכות4 כמ״ש הרח״ו [הרבי חיים ויטאל] עמ״ש בזוהר ר״פ שמות דף ד׳ ע״א בענין איש וביתו באו56 וז״ל [וזה לשונו] נ״ב7 ת״ת [תפארת] ומלכות ור״ל [ורוצה לומר] המלאכים שמן הז״א והמלאכים שמן המל׳ עכ״ל [עד כאן לשונו] המק״מ [המקדש מלך] שם.
有些天使源自小面相（情感屬性）（ז״א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin），也有些天使源自王權（מלכות，Malchus），正如拉比海姆·維塔爾（רבי חיים ויטאל）對《Zohar》Shemos篇開篇第4a頁「每個人都帶著自己的家眷來到」一語所寫的那樣。以下是他的原文：「註：美與和諧（תפארת，Tiferes）與王權；他的意思是，源自小面相的天使，以及源自王權的天使。」以上是該處《Mikdash Melech》（מקדש מלך）的原文。
因此有兩類天使：一類源自小面相（陽性），另一類源自王權（陰性）。Alter Rebbe引用的是《Mikdash Melech》的內容；這部書是拉比沙洛姆·布扎格洛（Rabbi Shalom Buzaglo）對《Zohar》的註釋，其中記錄了拉比海姆·維塔爾（רבי חיים ויטאל）——阿里扎爾（האריז״ל）的首席弟子——對「每個人都帶著自己的家眷來到」一語所作的註解：「人」是美與和諧，「家眷」是王權，意即各自源自它們的天使。
回到正文，本段引用《Zohar》來解釋「巡行」一詞的陽性形式與陰性形式：它們分別指源自小面相的天使，以及源自王權的天使。
根據 Kehot 註釋所引的一篇較晚期 maamar，這些陽性的與陰性的「眼目」是流溢界（אצילות，Atzilus）的天使，由流溢界中小面相與王權之器皿的外在層面形成。
參考出處
- 1בזהר . . דמשפטים דק״ז · באוה״ת נ״ך כרך א ע׳ תקטו מעתיק לשון הזוהר עם ביאור. ובסה״מ תרכ״ט ע׳ ל.
- 2וכ״ה בזהר ויחי דרמ״א סע״א · באוה״ת נ״ך שם ע׳ תקיד מעתיק הלשון.
- 3וכ״ה בזוהר ויחי דרמ״א סע״א · Zohar, Vayechi 64:651–65:661
- 4כי יש מלאכים שהם מז״א ויש מלאכים שהם ממלכות · ראה בהמשך תער״ב ח״ג ע׳ א׳תע, ואולי הכוונה לכאן, שכ׳ ”לפמ״ש בתו״א בד״ה ארדה נא הב׳ נר׳ שהם מלאכים דאצי׳ וכמ״ש באגה״ק שם [סי׳ כ] דמחיצוניות הכלים די״ס דאצי׳ שהן אלקות נבראו ההיכלות כו׳ וגם גופות המלאכים דאצי׳ שהן בחי׳ יש כו׳, די״ל דעיניו משוטטים ועיניו משוטטות שהן בחי׳ דכורין ונוקבין מבחי׳ ז״א ומל׳ כמ״ש בד״ה ארדה נא הנ״ל הן המלאכים המתהווים מבחי׳ חיצוניות הכלים דזו״נ דאצי׳ כו׳” ע״ש. וראה שם ע׳ א׳תח מה שלפעמים נאמר משוטטים ולפעמים משוטטות ע״ש.
- 5בזוהר ר״פ שמות דף ד׳ ע״א בענין איש וביתו באו · Zohar, Shemot 5:33–6:39
- 6איש וביתו באו · Exodus 1:1
- 7עמ״ש — וז״ל נ״ב · בסה״מ תרכ״ט שם: וז״ל המק״מ נ״ב.
15והמלאכים שהם בתקוני שכינתא היא בחי׳ מלכות דאצי׳ נק׳ נוקבין וכמש״ש [וכמה שכתוב שם] בזוהר ד׳ רמ״ז ע״א בפי׳ בנות צעדה1 למיהוי עלי שור. בנות צעדה.
而那些身處聖者的臨在（שכינה，Shechinah）的妝飾中的天使——聖者的臨在是流溢界（אצילות，Atzilus）的王權（מלכות，Malchus）這一層面——稱為女性；正如《Zohar（זהר）》第 p. 247a 所說，在解釋「女兒踏步，得以在牆上」（בנות צעדה עלי שור，banos tza'adah alei shur）時：「『女兒踏步』（צעדה）：」
處於「聖者的臨在的妝飾」中的天使——而聖者的臨在是流溢界的王權——稱為女性天使。《Zohar》從雅各（יעקב）給約瑟（יוסף）的祝福中的「女兒踏步（צעדה，tza'adah）在牆上」這句話，說明了這一點。經文直言，豐茂葡萄樹的枝條（בנות，字面意為「女兒」）攀越牆垣。
צעדות מיבעי לי׳ אלא ההוא עין דכתיב לעילא ומאן איהו עין משפט כו׳ ואיהו עין צעדה ופסעת למיטל בנות לתקונהא והיינו בנות צעדה ולא בנים
本應使用「踏步」（צעדות，tza'adus）[複數形式]。毋寧說，[所指的是]上文所寫的那隻眼；那是什麼？就是「審判之眼」，等等；它邁步並跨行，取來女兒作為自己的妝飾。這就是[為何如此說]「女兒踏步」，而不說「兒子」。
《Zohar》指出，當「女兒」是複數時，動詞卻是單數。它解釋說，主詞是上文提到的「眼」（עין，ayin），即「審判之眼」（עין משפט，Ein Mishpat；此語也是地名，見《創世記》14:7，意為「審判之泉」）。這隻眼邁步向前，取來「女兒」作為自己的妝飾。因此，經文說的是「女兒」，而不是「兒子」。
פי׳ שההשגחה הנמשכת ע״י הע״ס [העשר ספירות] דמלכות דאצי׳ שהיא בחי׳ עין משפט ע״ש מלך במשפט יעמיד ארץ2 הוא נמשך ומתלבש בהמלאכים הנקראים בנות שהם בחי׳ נוקבין.
意思是：藉由流溢界王權的十個屬性（ספירות，Sefiros）而引降的監督，也就是「審判之眼」這一層面——此稱呼取自[經文]「君王憑公正使大地穩立」——向下引降並包裹在稱為「女兒」的天使之中；這些天使屬於女性這一層面。
阿德莫爾哈扎肯解釋：藉由流溢界王權的屬性而來的監督，被包裹在稱為「女兒」的天使之中；王權被稱為「審判之眼」，因為王以公正施行統治，而這些天使則是女性天使。
本段引用《Zohar》對「女兒踏步」的解釋，指出王權的監督——「審判之眼」——是透過女性天使而運作的。
在《Likkutei Torah（לקוטי תורה）》Shemini Atzeres 91d，阿德莫爾哈扎肯援引這段《Zohar》，並解釋「在牆上」（עלי שור，alei shur）中的שור意為凝望，如同「我觀看他」（אשורנו，ashurenu）。因此，「女兒」踏步出來，觀看並守望下界，正如第16段所說。
參考出處
- 1בנות צעדה · Genesis 49:22
- 2מלך במשפט יעמיד ארץ · Proverbs 29:4
16וזהו בנות צעדה שהמל׳ צועדת על הבנות עלי שור1 לראות ולהשגיח מעשה התחתונים וע״ז נאמר עיניו משוטטות לשון נוקבא. וזהו ענין הכצעקתה הבאה אלי.2
「女兒們邁步而行」的意思是：王權（מלכות，Malchus）從「女兒們」上方跨過，所謂「在牆上」，為要觀看並監察下界眾生的行為。為此，經上說：「祂的眼目四處巡行」（משוטטות，meshotetos），採用陰性形式。這也就是「照著那來到我這裡的哀聲」的意思，
此處將《Zohar》（זהר）的意象應用於此：王權從她的「女兒們」之上「跨過」——這些女兒是陰性的天使——以察看下界眾生的行為。這裡把「在牆上」（עלי שור，alei shur）解作其目的在於「觀看」：שור（shur）也有「凝視」之意，正如阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）在別處所解釋的（《Likkutei Torah》（לקוטי תורה），Shemini Atzeres 91d）。這正是「祂的眼目四處巡行」採用陰性形式之處，也因此本篇 maamar 的經文以陰性形式說「其哀聲」。
לשון נקבה שהיא בחי׳ מלכות שנק׳ דינא דמלכותא והוא העלאת הפגם ע״י המלאכים שמבחי׳ מל׳ והכלים דע״ס [דעשר ספירות] דבחי׳ מל׳ הבאה אלי לאא״ס [לאור אין סוף] ב״ה המלובש בע״ס [בעשר ספירות] דאצי׳.
這是陰性形式，指的是 מלכות 層面，此層面稱為「王國之律」；這也就是透過屬於 מלכות 層面的天使，以及 מלכות 層面的十個屬性（ספירות，Sefiros）之器皿，將瑕疵上呈；「來到我這裡」是指來到無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），願祂受頌讚；祂被包覆在流溢界（אצילות，Atzilus）的十個 ספירות 之中。
陰性形式指向 מלכות，也就是「王國之律」這一屬性。「來到我這裡的哀聲」是由 מלכות 的天使與器皿將瑕疵上呈的報告，直到它抵達包覆於流溢界的 ספירות 之中的無限之光。
這一段回答了本篇 maamar 的第一個問題：經文中「其哀聲」與「來到」的陰性形式，表明對所多瑪的控訴是沿著神意眷顧的陰性途徑上呈的，也就是經由 מלכות 這一審判屬性的天使與器皿上呈。
這把本篇 maamar 開頭將 מלכות 描寫為「王國之律」，與《Zohar》關於陰性與陽性「眼目」的教導連結起來。哀聲沿著第4、5段所述的途徑上呈，經由流溢界的 מלכות 天使與器皿而上升。
參考出處
- 1בנות צעדה . . עלי שור · Genesis 49:22
- 2הכצעקתה הבאה אלי · Genesis 18:21
17ועז״נ [ועל זה נאמר] ארדה נא ואראה ע״י מדת החסד וכנודע שז״א רובו חסדים אנפוי דמלכא נהירין שהוא
關於此，經上說：「我現在要下去察看」：這是藉著慈愛（חסד，Chesed）的屬性。眾所周知，小面相（情感屬性）（ז״א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）大多是慈愛（חסדים，chasadim），正如「君王的面容發光」所說；這也正是
ה׳回應說「我現在要下去察看」，是透過慈愛而作出的回應。小面相是情感屬性的陽性構形，其中大多是慈愛；這句亞蘭語說的是「君王的面容發光」。
מ״ש עיני ה׳ הם משוטטים ל׳ [לשון] זכר שהם בחי׳ דכורין שהוא בחי׳ חסד ואראה הכצעקתה כו׳ שאולי ע״י מדת החסד ימצא להם זכות.
經上所說的「ה׳的眼睛在巡行（משוטטים，meshotetim）」，用的是陽性形式；這些眼睛屬於陽性層面，也就是慈愛層面。「我必察看是否如同它的哀號」等等：或許藉著慈愛的屬性，能為他們找到一些功德。
這裡指陽性的「ה׳的眼睛在巡行」：也就是小面相的天使，他們屬於慈愛。「我必察看」表示，或許能藉著慈愛，為所多瑪找到一些功德。
本段將「我現在要下去察看」解釋為： ה׳以慈愛的陽性眷顧，回應審判的哀號，並尋找可寬宥之處。
審判與慈愛以不同方式看待同一批事實 ¶18
18וכמבואר באדר״ז [באדרא זוטא] דרצ״ג ע״ב1 שבחי׳ ההשגחה ע״י בחי׳ עיניו משוטטות ל׳ [לשון] נוקבא הוא בחי׳ דין וההשגחה שע״י בחי׳ עיני ה׳ המה משוטטים הוא בחי׳ רחמים כו׳ ע״ש.
正如《Idra Zuta》（אדר״ז）第293b頁所闡明的，藉著「祂的眼睛巡行」（משוטטות，meshotetos；陰性形式）這一層面的眷顧，屬於審判；而藉著 ה׳的眼睛「巡行」（משוטטים，meshotetim；陽性形式）而有的眷顧，則屬於慈悲，等等；請參閱該處。
《Idra Zuta》（「小集會」，《Zohar》（זהר）的一個部分）明確指出，陰性的「眼睛」代表審判，陽性的「眼睛」代表慈悲。
והענין שהוא עד״מ כמ״ש ושפטו העדה2 והצילו העדה.3 עדה שופטת ועדה מצלת.4 לפי שבכל דבר יוכל ללמד זכות וחובה
事情是這樣的，打個比方，正如經上所說：「會眾要審判……會眾要拯救」：有審判的會眾，也有拯救的會眾。因為對任何事情，都可以提出有利與不利的論據。
這裡以法庭作比喻：托拉既談到法庭審判，也談到法庭拯救，因為每個案件都有定罪與開釋的理由。
וע״כ ארז״ל [אמרו רבותינו זכרונם לברכה] פסילנא לי׳ לצורבא מרבנן5 לדינא דחביב עלי כגופאי ואין אדם רואה חוב לעצמו הרי
因此，我們蒙福的賢者說：「我不讓[自己參與審判]一位托拉學者，因為他如同我自己的身體般珍愛」；又說：「人不會看見自己身上的罪責。」因此，
《塔木德》記載，一位賢者因為珍愛一位托拉學者「如同我自己的身體」，便不讓自己審判他；因為人看不見自己身上的罪責。
אע״פ [אף על פי] שהוא חייב באמת אינו רואה עליו חובה שמחמת קירוב הדעת והחביבות מוצא מקום ללמד זכות
即使他確實有罪，人也看不出他有罪；因為心意親近、心懷愛惜，就會找到可以提出有利論據的理由。
即使確有罪責，愛與親近仍會使人找到開釋的理由。
משא״כ למי שאינו חביב עליו כ״כ [כל כך] הי׳ [היה] מלמד חובה וכמ״ש וכל יצר מחשבות לבו רק רע6 כו׳
相反，對於一個不那麼受珍愛的人，他就會提出不利的論據；正如經上所說：「他心中一切意念的傾向盡都是惡」，等等；
面對一個不那麼受珍愛的人，同樣的事實就會被解讀為罪責。因此，洪水以前的經文說：「他心中一切意念的傾向盡都是惡。」
由此便有了「 ה׳說：我要把人從地上除滅」等等。因此，因為他心中一切意念的傾向盡都是惡，[審判]便被引向提出不利的論據。
這種評判導致「我要把人除滅」的判決：人心中的惡傾向被視為定罪的理由。
ואח״כ בפ׳ נח כתיב ויאמר ה׳ אל לבו9 לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם
後來，在《Noach》篇中，經上寫道：「 ה׳在心裡說：我不再因人的緣故咒詛地，
洪水之後，在《Noach》篇中， ה׳說，祂不會再因人的緣故咒詛地。
כי יצר לב האדם רע מנעוריו הרי שמסברא זו עצמה שיצר לב האדם רע מצא ללמד זכות שלא יוסיף לקלל את האדמה בעבור האדם
因為人的心從幼年起就傾向於惡。」因此，正是從這個理由——人的心傾向於惡——祂找到有利的論據：不再因人的緣故咒詛地。
ה׳給出的理由是：「因為人的心從幼年起就傾向於惡。」如今，同一個事實——人的傾向是惡的——反而成了從寬處理的理由。
והיינו לפי שהי׳ [שהיה] התגלות מדת החסד ע״י וירח ה׳ את ריח הניחוח10 שבקרבן שהקריב נח המשיך גילוי מדת החסד ללמד זכות בזו הסברא עצמה שנמשך תחלה ללמד חובה ע״י מדה״ד [מדת הדין].
這是因為，透過「 ה׳嗅聞了令人悅納的香氣」，慈愛（חסד，Chesed）的屬性顯現了：藉著挪亞（נח，Noach）所獻上的祭物，他引下了慈愛屬性的顯現，使原先由審判屬性引發、用以論定有罪的同一套理由，如今成了為其申辯、論其有功的依據。
轉變來自慈愛的顯現：當 ה׳「嗅聞了令人悅納的香氣」，即挪亞所獻祭物的香氣時，慈愛便被引下；原先審判用來定罪的同一套理由，遂成了開脫罪責的根據。
וזהו ענין החילוק בין ב׳ בחינות השגחות הנ״ל (ועמ״ש במ״א ע״פ לעשות הישר בעיני1112 ה׳ אלקיך). וזהו פי׳ ארדה נא.
這就是上述兩種眷顧層面的差異。（另見他處關於「行在 ה׳（你的 אלקים）眼中看為正直之事」這節經文的論述。）這就是「我現在要下去」的意思：
這正是兩種眷顧方式的差異：一種是審判的陰性層面，另一種是慈愛的陽性層面。Alter Rebbe 指向另一處關於「行在 ה׳（你的 אלקים）眼中看為正直之事」的論述，接著回來解釋「我現在要下去」這句話。
כי צעקתה היא הבאה מלמטה למעלה שהוא בחי׳ גבורות ואו״ח [ואור חוזר] ולזה נאמר ארדה נא לשון ירידה הוא מלמעלה למטה דהיינו בחי׳ או״י [אור ישר] שהוא בחי׳ חסד להשגיח במדת החסד ללמד זכות.
因為「它的呼喊」是由下而上而來的，這是嚴厲力量（גבורות，gevuros）與回返之光（אור חוזר，or chozer）的層面。因此經文說「我現在要下去」；「下去」一詞表示由上而下，也就是直射之光（אור ישר，or yashar）的層面，亦即 חסד 的層面：以 חסד 的屬性眷顧，為其申辯、論其有功。
「呼喊」由下而上，如同嚴厲力量所發出的「回返之光」（אור חוזר）。「下去」則是由上而下，如同「直射之光」（אור ישר），也就是 חסד： ה׳以 חסד降下，尋求論其有功的理由。
ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו13 דהיינו אם עוונם גדול מנשוא כ״כ [כל כך] עד שגם ע״פ החסד לא יוכל למצוא זכות אז כלה. ואם לא. פי׳ אולי ע״י החסד יוכל ללמד זכות כו׳.
「我必察看[是否]他們照著傳到我這裡的呼喊而行」：也就是說，若他們的罪大到無法承受，甚至依 חסד 也找不到有利於他們的理由，那麼就會有毀滅（כלה，kalah）。「若不然」：意思是，或許藉著 חסד，祂仍能為其申辯、論其有功，等等。
經文以「他們是否已全然行了（kalah）」作結。Alter Rebbe 這樣解讀：若他們的罪大到連 חסד 也找不到有利於他們的理由，就會有毀滅（kalah）；「若不然」，則 חסד 或許仍能為他們找到有利的理由。
וז״ש [וזהו שכתוב] במדרש ארדה נא ממדה״ר [ממדות הרחמים] למדה״ד [למדת הדין]1415 ובזוהר דק״ה ע״ב16 ארדה נא מדרגא דרחמי לדרגא דדינא17 ר״ל [רוצה לומר] להמשיך רחמים ממדה״ר [ממדות הרחמים] אל בחי׳ מדה״ד [מדת הדין] ואראה כו׳.
這就是《米德拉什》所說的：「我現在要下去」——從憐憫的屬性降至審判的屬性；《Zohar》（זהר）105b 也說：「我現在要下去：從憐憫的層級降至審判的層級。」意思是，要將憐憫從憐憫的屬性引入審判屬性的層面，並「察看」，等等。
《米德拉什》和《Zohar》都說，「我下去」是指從憐憫降至審判。Alter Rebbe 解釋說，這是把憐憫引入審判的屬性之中，使審判本身也以憐憫來「察看」。
這段說明，為何兩種不同的眷顧會得出不同判斷：同樣的事實，可以被解讀為不利，也可以被解讀為有利；慈愛（חסד，Chesed）則從有利的角度解讀。「我要下去」是慈愛降入審判之中，為所多瑪尋找有利論據。
洪水的例子表明，慈愛並非忽略事實，而是以不同方式解讀同一事實。「回返之光」（אור חוזר，Or chozer）和「直射之光」（אור ישר，or yashar）是卡巴拉術語，分別指從下方升起的光與從上方降下的光；這篇 maamar 將它們與陰性的呼喊和陽性形式的降下聯繫起來。
參考出處
- 1וכמבואר באדר״ז דרצ״ג ע״ב · Zohar, Idra Zuta 24:113–27:121
- 2ושפטו העדה · Numbers 35:24
- 3והצילו העדה · Numbers 35:25
- 4ושפטו העדה והצילו העדה עדה שופטת ועדה מצלת · מסעי לה, כד-כה. סנהדרין פ״א משנה א.
- 5פסילנא לי׳ לצורבא מרבנן · Shabbat 119a:1
- 6וכל יצר מחשבות לבו רק רע · Genesis 6:5
- 7ויאמר ה׳ אמחה את האדם · Genesis 6:7
- 8נמשך ללמד חובה · ראה לקו״ת אמור לט, א. שה״ש מז, ד. באוה״ת ענינים ע׳ קצז מציין לכאן.
- 9ויאמר ה׳ אל לבו · Genesis 8:21
- 10וירח ה׳ את ריח הניחוח · נח ח, כא.
- 11ע״פ לעשות הישר בעיני ה׳ · לקו״ת ראה כג, ד ואילך.
- 12לעשות הישר בעיני ה׳ אלקיך · Deuteronomy 13:19
- 13ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו · Genesis 18:21
- 14וז״ש במדרש ארדה נא ממדה״ר למדה״ד · ראה רמב״ן וירא יח, כ. הנסמן במאמרי אדה״א בראשית ע׳ קצו.
- 15וז״ש במדרש ארדה נא ממדה״ר למדה״ד · Ramban on Genesis 18:20
- 16ובזהר דק״ה ע״ב · בתורת חיים ר״פ וירא (צז, א): בזוהר [ח״א קה, ב] א׳ ע״ד המדרש הנ״ל וז״ל וכי לא הוה ידע קודב״ה דא׳ ארדה נא . . אלא ארדה נא מדרגא דרחמי לדרגא דדינא כו׳.
- 17ובזוהר דק״ה ע״ב ארדה נא מדרגא דרחמי לדרגא דדינא · Zohar, Vayera 12:201–14:212
察看與聆聽 ¶19–20
19והנה רש״י [רבי שלמה יצחקי] פי׳ בחומש ארדה נא למד לדיינים שלא יפסקו דיני נפשות אלא בראיה.1 והענין דאיתא בת״ז [בתיקוני זהר]2 ואלין עשר ספירן אינון אזלין כסדרן3 חד אריך וחד קציר וחד בינוני.
拉希（רש״י）在《Chumash》（חומש）中[就]「我現在要下去」作出解釋：「[這]教導法官，除非親自察看，否則不可裁決死刑案件。」其義是，《Tikkunei Zohar》（תיקוני זהר）記載：「這十個屬性（ספירות，Sefiros）依序而行：一個長，一個短，一個中等。」
拉希從「我現在要下去察看」學得，法官不可在未親自察看的情況下裁決死刑案件。為說明「察看」為何重要，阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）引述《Tikkunei Zohar》：「十個 ספירות 依序而行：一個長，一個短，一個中等。」
פי׳ כי ע״ס [עשר ספירות] נחלקי׳ לג׳ קוין קו הימין חח״נ [חכמה חסד נצח] נק׳ חד אריך כי החסד נמשך ומתפשט יותר
意思是，十個 ספירות 分為三條線。右線——智慧（חכמה，Chochmah）、慈愛（חסד，Chesed）和勝利（נצח，Netzach）——被稱為「一個長」，因為 חסד 延伸、擴展得更遠。
十個 ספירות 構成三條線。右線由 חכמה、חסד 和 נצח 組成；它之所以「長」，是因為 חסד 能廣泛施及。
ולכן גמ״ח [גמילות חסדים] בין לעניים בין לעשירים4 הרי שהחסד מתפשט יותר מהרחמים שעל העשיר אין שייך רחמנות כ״א על העני.
因此，善行[既施予]窮人，也施予富人；由此可見，חסד所及比憐憫更廣，因為憐憫不適用於富人，只適用於窮人。
塔木德教導，行善之舉對富人和窮人一視同仁；而憐憫只適用於窮人。因此，慈愛所及比憐憫更廣。
וקו השמאל בג״ה [בינה גבורה הוד] נק׳ חד קציר שאינו נמשך כ״א למי שהגון ביותר. וקו האמצעי נק׳ בינוני שמרחם על מי שנופל רחמנות.
左線——理解（בינה，Binah）、克制（גבורה，Gevurah）和光輝（הוד，Hod）——被稱為「一個短」，因為它只延及最配得者。中線被稱為「中等」，因為它憐憫任何處於需要憐憫處境的人。
左線由 בינה、גבורה 和 הוד 組成，是「短」的：它只及於最值得的人。中線是「中等」的：它憐憫任何處於需要憐憫處境的人。
本段介紹十個 ספירות 的三條線及各自所及的範圍：慈愛的長右線、克制的短左線，以及施以憐憫的中間線。
參考出處
- 1רש״י פי׳ בחומש ארדה נא למד לדיינים שלא יפסקו דיני נפשות אלא בראיה · Rashi on Genesis 18:21
- 2דאיתא בת״ז · בהקדמה (פתח אליהו).
- 3
- 4גמ״ח בין לעניים בין לעשירים · Sukkah 49b:11
20והנה יש ראיה ושמיעה הראיה נמשך מבחי׳ חכמה קו הימין ושמיעה מבינה קו השמאל. וכנודע מענין ראובן1 ושמעון2
如今有看見，也有聽見。看見源自智慧（חכמה，Chochmah）的層面，即右線；聽見則源自理解（בינה，Binah），即左線；這一點可從流便（ראובן）與西緬（שמעון）的事例得知。
看見與聽見分別對應兩側：看見對應右側的Chochmah，聽見對應左側的Binah。這一點可從流便與西緬的名字得知：流便的名字源自「看見」，西緬的名字源自「聽見」。
ולכן הראי׳ [הראיה] היא מלמעלה למטה והשמיעה ממטה למעלה שהאותיות מתעלים ונכנסים לאוזן השומע ולזה ג״כ הראי׳ [הראיה] נשפלת למטה יותר מהשמיעה שרואה דבר גשמי
因此，看見是由上而下，聽見則是由下而上，因為字母向上升起，進入聽者的耳中。也因此，看見比聽見下降得更低，因為它能看見物質的事物，
看見是由上而下，聽見則是由下而上，因為聲音向上升入耳中。因此，看見所及之處比聽見更低，甚至能及於物質的事物。
משא״כ השמיעה היא רק קול ודבור כי הראי׳ [הראיה] היא מבחי׳ חד אריך וכנודע שיסוד אבא אריך כו׳.
而聽見所接收的只有聲音與言語。因為看見源自「一長」的層面；眾所周知，父（אבא，Abba）的根基（יסוד，Yesod）是長的，等等。
相較之下，聽見所接收的只有聲音與言語。看見屬於「長」的線；阿爾扎爾（האריז״ל）的教導眾所周知：Abba（Chochmah）的Yesod較長，延伸得比Imma（Binah）的Yesod更低。
וזהו מ״ש ארדה נא ואראה כי הכצעקתה הבאה זהו כמו בחי׳ שמיעה שמבחי׳ בינה ולכן היא הבאה מלמטה למעלה והוא בחי׳ קו השמאל אבל ארדה נא ואראה בבחי׳ ראיה שהוא בחי׳ חסדים כו׳:
這就是所說的：「我現在要下去看看」；因為「那呼喊傳到此處」，相當於聽覺的層面，聽覺源自Binah；因此它由下而上而來，屬於左線的層面。但「我現在要下去看看」，則是在看見的層面；看見屬於慈愛（חסדים，chasadim）的層面，等等。
應用於這節經文：「那呼喊傳到此處」如同聽見，源自Binah，從左側由下而上升起。「我現在要下去看看」則是看見，屬於慈愛（חסד，Chesed）。 ה׳回應這呼喊，不只是「聽見」，還以Chesed「下去看看」。
本段總結這篇 maamar：這呼喊是藉由審判的左側而「聽見」；「我現在要下去看看」則是從慈愛（חסד）的右側長線而來，這條線延伸向下，以尋求有利的判斷。
這也解釋了Rashi的教導：死刑案件需要「看見」，因為看見源自Chesed，會尋找有利之處；而單是「聽見」指控，則源自審判的一側。
參考出處
- 1ראובן · Genesis 29:32
- 2שמעון · Genesis 29:33
瑪瑪爾學完了嗎？
標記為已學習；此篇將計入本週及本年度的希尤姆。
在事奉中的實踐
本篇 maamar 指出，約瑟（יוסף）因供養他人而配得較高層的眷顧——「ה׳的眼目注視敬畏祂的人」；正如經文所說：「心眼良善的人必蒙福，因為他把自己的食物分給窮人。」所多瑪玷污了這同一品性，因此失去了這份眷顧。本篇也藉著一位愛他所審判之人的法官說明：親近與慈愛，能在同一批事實中找到可取之處，而審判卻會據此定罪。
討論問題
- 「顯明而為所知」與人藉某種方式逐漸認識一件事有何不同？為甚麼這種差異能解答哲學家們關於多樣性的難題？
- 如果 ה׳親自知悉一切，經文為甚麼還說有「眼睛」巡行全地？器皿與天使扮演甚麼角色？
- 兩個層次的認知如何說明： ה׳的預知並不迫使人放棄自由選擇？
- 同一項事實——「人心所想的盡都是惡」——先導致洪水，後來卻使 ה׳承諾不再咒詛大地。依照本篇 maamar，改變的是甚麼？
- 為甚麼本篇 maamar 把「我必下去察看」與察看而非聆聽聯繫起來？這對拉希（רש״י）所說法官必須親自察看的規則有何啟示？