《托拉·奥尔》 · 帕拉沙 Vayeira · 玛玛尔 2
ארדה נא וגו׳
“我现在要下去［察看］”
本译文由人工智能根据英文版翻译，并经过数轮对照英文和希伯来文的核查与修订。英文版本身仍在由读者审阅。如果您精通简体中文，我们诚盼您协助审阅这份译文。 志愿审阅
核心思想
ה׳以“显明而已知”的方式知晓一切，其认知并不进入祂所知的事物之中。 ה׳的“巡行之眼”是流溢属性（ספירות，Sefiros）的器皿和天使；通过它们，审判从下方升起。“我要下去察看”则是慈爱（חסד，Chesed）的下降：它审视同样的事实，却寻求有利之处。
玛玛尔概要
这篇maamar以若干问题开篇，探讨 ה׳关于所多玛的话：为何“它的呼号”和“已经来到的”都采用阴性形式？为何从天上看尽万事的 ה׳还必须“下去察看”？为回答这些问题，阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）提出哲学家们的问题：简单的一如何能知晓无数细节，而不因此变成多？智者所说的“显明而已知”回答了这个问题： ה׳的认知并不进入祂所知的事物之中。然而，圣经谈到 ה׳的“眼睛”巡行大地。这些眼睛是流溢属性的器皿，以及承受其流溢的天使；行为通过它们向上升起，而其中的无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）则以“显明而已知”的方式知晓。一段较长的注释区分了包容一切的上层认知（דעת，Daas）与器皿中的下层认知：前者知晓一切而不作出反应，是预知与自由选择这一问题的关键；后者带来奖赏与惩罚。按照《Zohar》的说法，阴性的“眼睛”是王权（מלכות，Malchus）与审判的天使，阳性的眼睛则是小面相（ז״א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）与慈爱的天使。所多玛的呼号经由阴性渠道升起；“我要下去察看”则是慈爱下降，如同察看而非聆听，审视同样的事实并从中寻求有利之处。
提纲
- 关于经文的问题为何采用阴性形式？为何 ה׳必须“下去察看”？呼号是王权的审判。¶1
- “显明而已知”哲学家们关于眷顾与多样性的问题； ה׳的认知并不进入祂所知的事物；巡行之眼引出新的问题，而光与器皿（אורות וכלים，Oros v'Keilim）给出了回答。¶2–3
- 作为器皿的眼睛行为经由天使和流溢界（אצילות，Atzilus）中王权的器皿向上升起；巡行属于器皿，而其中的光则以“显明而已知”的方式知晓。¶4–7
- 注释：上层与下层认知包容一切的上层认知知晓而不作出反应，是宽恕的根源；器皿中的下层认知带来奖赏与惩罚；预知与选择；约瑟的“善眼”以及所多玛失去这一特质。¶8–13
- 阴性与阳性的眼睛引自《Zohar》：阴性的眼睛是王权的天使，阳性的眼睛是小面相的天使；呼号经由王权升起，而 ה׳带着慈爱下去。¶14–17
- 审判与仁慈审视同样的事实每个事例都可以从定罪或有利的角度来申辩；洪水和挪亚（נח）的献祭表明，慈爱如何把同一番推理转为有利的判断；“我要下去”是直接之光下降进入审判之中。¶18
- 察看与聆听流溢属性的三条线；察看来自智慧（חכמה，Chochmah）与慈爱的右侧长线，聆听来自左侧的理解（בינה，Binah）；呼号被听见，而 ה׳下去察看。¶19–20
核心概念
- 显明而已知גלוי וידוע
- 这是智者用来描述 ה׳之认知的说法：一切都在祂面前单纯地显明，而祂的心智并不进入所知之物，也不受其影响。这解答了简单的一如何能知晓无数细节。
- 光与器皿אורות וכלים
- 每一种流溢属性都有一个器皿（即该属性本身，例如慈爱或克制（גבורה，Gevurah）；它会限制并界定该属性），以及其中的光——无限者（אין סוף，Ein Sof）的一种光辉，而它并非任何一种属性。
- 巡行的 ה׳之眼עיני ה׳ משוטטים / עיניו משוטטות
- 这是流溢属性的器皿，以及承受其流溢的天使；通过它们，下方众生的行为受到观察并被带往上方。阳性形式指小面相与慈爱，阴性形式指王权与审判。
- 上层认知与下层认知דעת עליון ודעת תחתון
- 上层认知包容一切：它知晓一切，却不流入各项属性，因此不会产生反应；它是宽恕的根源。下层认知则包裹在器皿之中，带来奖赏与惩罚。
- 直接之光与返回之光אור ישר ואור חוזר
- 这是由上而下降至下方的光（慈爱），以及由下而上升至上方的光（严厉力量〔גבורות，gevuros〕）。呼号如返回之光般升起；“我要下去”则是慈爱的直接之光。
- 长、短与中间חד אריך וחד קציר וחד בינוני
- 这是流溢属性的三条线：慈爱的右线延伸得最远，严厉的左线只触及最配得者，而中线怜悯所有有需要的人。
关于经文的问题 ¶1
1ארדה נא וגו׳. הנה הכצעקתה הוא לשון נקבה וכן הבאה. ועשו לשון נקבה ולשון זכר.1 וגם להבין מהו ארדה נא ואראה הלא משמים הביט2 ה׳.
「我要现在下去[并查看]」等。如今，「照着它的呼声」（הכצעקתה，haktza'akasah）是阴性形式，「来到的」（הבאה，haba'ah）也是如此；而「他们所行的」（ועשו，asu）则是阴性和阳性共用的形式。我们还必须明白，「我要现在下去并查看」是什么意思：从天上，ה׳俯看。
这篇maamar以毁灭所多玛之前 ה׳ 的话开篇（创世记18:21）：「我要现在下去查看，他们是否完全照着那来到我面前的呼声行事。」阿尔特雷贝指出一个语法上的特殊之处：「它的呼声」和「来到的」都是阴性形式，而「他们所行的」（asu）是一个既可作阴性、也可作阳性的复数形式。他还提出第二个问题：为什么 ה׳ 需要「下去」并「查看」？经文不是说祂从天上俯看、洞察一切吗？
אך פי׳ הכצעקתה היינו הצעקה העולה מבחי׳ מדת הדין שהיא בחי׳ מדת מלכות שנק׳ דין דינא דמלכותא דינא3 רק שהוא דינא רפיא מלך במשפט יעמיד ארץ4 וז״ש [וזהו שכתוב] הכצעקתה הבאה5 וכמ״ש בערב היא באה.6
但是，「照着它的呼声」的意思是：呼声从审判属性这一层面升起；这层面就是王权（מלכות，Malchus）的属性，它被称为审判（דין，din），[正如]「王国的法律（דינא，dina）就是法律」；不过这是一种柔和的审判，[正如]「君王凭公正使大地稳固。」这就是「照着它那来到的呼声」（haba'ah）的意思，正如经文所说：「到了晚上，她便来到（ba'ah），」
第一个回答针对的是阴性形式。呼声是审判对所多玛所发出的控诉，而审判属于王权这一女性流溢属性。「审判」一词（din）也有「法律」之意，因此「王权」与审判相关联；正如《塔木德》中的法则所说：「王国的法律就是法律。」然而，这是一种「柔和的」审判，如同君王以公正使大地安定，而不是将其毁灭。随后，阴性的「来到」（ba'ah）以两节经文为例，表明一位女子「来到」：这是对王权的暗示，因为在卡巴拉中，拉结（רחל，Rachel）是王权的一个名称，而夜晚是审判的时刻。
本段提出了maamar的问题（为什么使用阴性形式，以及为什么 ה׳ 必须「下去查看」），并给出第一个关键点：「呼声」是审判从王权升起的声音。
王权被称为「王国」，是法律和审判的根源；《Zohar》（זהר）所用的术语柔和审判（דינא רפיא，dina rafya），区别于克制（גבורה，Gevurah）的严厉审判。阴性语法之后会联系到《Zohar》的教导：「祂的眼睛游行」（阴性）指王权的天使，而「他们游行」（阳性）则属于小面相（ז״א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）。
出处
- 1הנה הכצעקתה הוא לשון נקבה וכן הבאה, ועשו לשון נקבה ולשון זכר · במאמרי אדה״ז פרשיות ע׳ קו הקושיא ”מה שבתחלה אמר הכצעקתה לשון נקבה ולשון יחיד ואח״כ אמר עשו ל׳ רבים ולשון זכר”. ושם מוסיף עוד קושיא ”מהו ענין הירידה הזאת האיך שייך ירידה לפניו”. וראה שם בשולי העמוד מב׳ כת״י דשם נוסף עוד קושיא ”מה טעם תלה (הידיעה הכצעקתה) הירידה בצעקתה אם ירד דוקא ויראה כו׳” ע״ש בארוכה. ובאוה״ת בראשית כרך ד תשלו, א.
- 2הלא משמים הביט ה׳ · Psalms 33:13
- 3דינא דמלכותא דינא · Bava Kamma 113a:14–16
- 4מלך במשפט יעמיד ארץ · Proverbs 29:4
- 5
- 6בערב היא באה · Esther 2:14
“显明而已知” ¶2–3
2ורחל באה.1 וביאור הענין הנה מתחלה יש להקדים לשון השגור2 בדחז״ל [בדברי חכמינו זכרונם לברכה] גלוי וידוע לפני מי שאמר3 והיה העולם.4 גלוי וידוע דייקא.
[并]“拉结（רחל）来了（באה，ba'ah）。”这里解释其义：首先须引入我们蒙福的贤者们常用的一种说法：“在那位说而世界遂告存在者面前，显露而知晓。”特意说“显露而知晓”。
“拉结来了”以阴性形式表达“来”（באה）。接着，阿尔特雷贝开始完整阐释，先引入塔木德中常见的一句话：“在那位说而世界遂告存在者面前，显露而知晓。”他强调措辞恰恰是“显露而知晓”，这将成为整个回答的关键。
כי הנה הפילוסופים נלאו להשיג ענין ההשגחה פרטית5 כמו אין אדם נוקף אצבעו מלמטה6 אא״כ [אלא אם כן] מכריזין עליו מלמעלה דקשה להם כיון
因为哲学家们竭尽心力，仍未能领会个别眷顾这一问题，例如：“人在下界不会碰伤一根手指，除非上界已对此宣告。”这对他们而言很难，因为……
哲学家们难以理解， ה׳如何眷顾世界中的每一个细节；正如塔木德所说，一个人在下界甚至碰伤一根手指，也必定是上界已有宣告。
שהוא ית׳ יחיד ומיוחד אחד האמת וא״כ איך יתכן ידיעת הש״י [השם יתברך] הפרטים וההשגחה פרטי׳ לתת דעתו על ענינים רבים שהרי זה בחי׳ רבוי.789
祂，愿祂受称颂，是独一无二的、真实的一位，那么，[有] ה׳对诸多细节的知晓以及个别眷顾，这如何可能呢？[即祂]留意许多事项，而这毕竟是一种多重性。
他们的难题在于：ה׳绝对是一而纯一的。若要知晓无数细节并逐一眷顾，似乎就需要把心思分散在许多事物上，这会在ה׳的一体性中引入多重性。
本段引出本篇 maamar 要解决的哲学难题：绝对纯一的那一位，如何能够知晓并眷顾无数细节，却不因此成为多重？
关于ה׳纯一性与受造界多重性之间的同一张力，《Tanya》（תניא）《Shaar HaYichud VehaEmunah》中也有讨论，Kehot 的注释指向该处。阿尔特雷贝的回答并不否认眷顾，而是要区分ה׳知晓事物的方式与人知晓事物的方式。
出处
- 1ורחל באה · Genesis 29:9
- 2וביאור הענין . . יש להקדים לשון השגור · מכאן ואילך ראה ד״ה השמר לך תרל״ה כרך א ע׳ ב ואילך.
- 3בדחז״ל גלוי וידוע לפני מי שאמר והי׳ העולם · Eruvin 13b:3
- 4גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם · Kiddushin 31a:1
- 5כי הנה הפילוסופים נלאו להשיג ענין ההשגחה פרטית · Tanya, Sha’ar HaYichud 7:15
- 6אין אדם נוקף אצבעו מלמטה · Chullin 7b:15–16
- 7הכצעקתה הבאה · המשך הפסוק ארדה נא.
- 8בערב היא באה · Esther 2:14
- 9ולהעיר ממרז״ל בכ״מ · Shabbat 55a:8–9
3וחז״ל [וחכמינו זכרונם לברכה] כיוונו לתרץ זה בדבור אחד באמרם גלוי וידוע לפני כו׳ שאין ידיעתו ית׳1 כדמיון ידיעת האדם איזו דבר שדעתו השיג
我们的贤者们，愿其记忆蒙福，意在用一句话解决这个问题，他们说：「在[祂]面前显明而为[祂]所知」等等：祂的知识，愿祂受称颂，并不像一个人知道某件事——那时他的心智已经把握了……
贤者们所说的「在祂面前显明而为祂所知」，一句话便回答了哲学家的质疑。人的知识则不同：他起初并不知道某件事，后来心智才伸展出去，把握它。
הדבר ומתחלה לא ידעו וכשיודע הדבר הרי דעתו מלובשת בידיעה זו2 ומחשבה זו שנותן דעתו להשיגה וקודם ידיעתו היה דעתו פנוי וה״ז [והרי זה] בחי׳ שינוי והתפעלות
……那件事；他知道之后，心智便披戴在这知识和思想之中，因为他将心智用于把握它；在知道之前，他的心智则是空闲的。这就是一种变化并受影响的状态。
一个人得知某件事时，心智便投身于那一思想之中；此前，心智尚未被它占据。因此，人的认知会因所认知的对象而发生变化并受到影响。
משא״כ למעלה ידיעתו ית׳ שיודע כל העולמות ופרטיהן אין הענין שדעתו מתלבשת ונתפסת בזה אלא
然而，在上者那里并非如此。祂的知识——祂以此知晓一切世界及其种种细节——并不是说祂的心智披戴于其中、被它把握；相反，
ה׳对一切世界及其细节的认知并非如此：祂的心智不会披戴于祂所知之物中，也不会受其拘束。
ע״ד גלוי וידוע שהכל גלוי וידוע לפניו ית׳ ממילא וא״צ [ואין צריך / ואינו צריך] להיות נתפס ומתלבש בהדבר לידע
[这]是以「显明而为祂所知」的方式：一切自然而然地在祂面前显明而为祂所知；祂无需受那事物所把握，也无需披戴于其中，便能知道[它]。
一切都只是自然而然地「在祂面前显明而为祂所知」。祂无需伸手去把握那事物，也无需进入其中，便能知道它。
(במכש״כ [במכל שכן] ממה שמחיה ומהווה הדבר שלא ע״י התלבשות בהדבר כ״א על ידי היותו סוכ״ע. וכ״ש [וכל שכן] וק״ו שידיעת הדבר ופרטיו א״צ [אין צריך / אינו צריך] להיות ע״י התלבשות ותפיסה בהדבר כו׳)
（更何况，祂使事物获得生命并使之存在，并非借着披戴于那事物之中，而是凭着祂作为环绕一切世界的光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）。那么，依照从轻到重的推论（קל וחומר，kal vachomer），知道那事物及其种种细节，就更不需要借着披戴于其中并受其把握来实现了，等等。）
这是一个支持性的论证，采用从轻到重的推论（kal vachomer）： ה׳赋予每个受造物生命并使之存在，并非借着进入其中，而是以环绕一切世界的光从其外部作用于它。若创造并维系一个事物尚且不需要进入其中，那么认知它当然更不需要如此。
וכיון שהוא גלוי וידוע אין שייך כלל קושייתם שהוא בחי׳ רבוי כי זה אינו רק במין ידיעת האדם שא״א לו לידע דבר כ״א ע״י שדעתו ומחשבתו מתלבשים בידיעת הדבר.
既然这是「显明而为祂所知」，他们所提出的、认为这属于多重性的质疑便完全不适用；因为这只适用于人的那种知识：人若不使心智和思想披戴于对事物的认知之中，就无法知道它。
既然 ה׳的知识是「显明而为祂所知」，哲学家的反对便不成立。多重性只会出现在人的认知中，因为人的心智必须进入每一件自己所认知的事物之中。
וזהו כי לא מחשבותי מחשבותיכם3 כו׳ כי הוא גלוי וידוע כו׳ (והמשכיל יבין דקות הדברים ולאו כל מוחא סביל דא).
这就是「因为我的意念并非你们的意念」等等的含义：因为这一认知是「在祂面前显明而为祂所知」等等。（明达者自会领会这些微妙之处；并非每一种心智都能承受这一点。）
以赛亚的经文「我的意念并非你们的意念」可从这一角度来理解： ה׳的认知与我们的认知截然不同。阿尔特雷贝还补充说，这一点十分微妙，并非每一种心智都能领会。
והנה כתיב4 (זכרי׳ [זכריה] סי׳ ד׳) שבעה אלה עיני5 ה׳ המה משוטטים בכל הארץ וכתיב (ד״ה [דברי הימים] ב׳ י״ו ט׳) כי ה׳ עיניו משוטטות בכל הארץ.6
现在，经文写道（撒迦利亚书第4章）：「这七者是 הוי׳（Havayah）的眼睛；它们巡行（משוטטים，meshotetim）全地。」又写道（历代志下16:9）：「因为 ה׳的眼睛巡行（משוטטות，meshotetos）全地。」
这里开始提出一个新的问题。两节经文都说 ה׳的「眼睛」巡行全地；一处使用阳性动词（meshotetim），另一处则使用阴性动词（meshotetos）。
ויש להבין דענין משוטטים ומשוטטות משמע שנמשך לראות ולעיין הדבר על ידי ראיה זו והרי זה כמו בחי׳ התלבשות בהדבר הנראה וידוע וזה לכאורה הפך ממ״ש בפי׳ גלוי וידוע.
但这里需要理解的是：“巡视”（משוטטים，meshotetim；משוטטות，meshotetos）一词意味着，［目光］借着这观看而延伸出去，以看见并考察那事物；这仿佛是一种包裹在所见、所知之物中的状态。这似乎与解释“显露而知晓”时所说的恰恰相反。
“巡视”意味着走出去观看并考察事物，听起来似乎正是“显露而知晓”所否认的那种心智进入事物之中的情形。
אך הענין כי נודע שבע״ס [שבעשר ספירות] יש אורות וכלים7 כי בחי׳ חו״ג [חסד וגבורה] זהו בחי׳ כלי8 אבל האור הוא הארה מא״ס ב״ה דלאו מכל אינון מדות איהו כלל
然而，解释是这样的：众所周知，十个流溢属性（ספירות，Sefiros）中有光与器皿（אורות וכלים，Oros v'Keilim）。因为慈爱（חסד，Chesed）与克制（גבורה，Gevurah）这一层面，乃是器皿的层面；而光则是来自无限者（אין סוף，Ein Sof）的光辉，愿其受称颂；［关于祂，经上说：］“祂根本不是这些属性中的任何一种。”
答案基于一项众所周知的教导：十个流溢属性各有光与器皿。慈爱与克制这类属性是器皿，而其中的光则是无限者的光辉；无限者自身并非这些属性中的任何一种，正如《Tikkunei Zohar》在以利亚（אליהו，Eliyahu）的开篇祷文（פתח אליהו）中所说。
רק שהאור מתלבש בהכלי שהוא חו״ג [חסד וגבורה] ושאר המדות שהן נקראים בחינת כלים שהם מגבילים את האור ובהן
只是，光包裹在器皿之中；器皿就是慈爱、克制以及其他属性，它们被称为器皿的层面，因为它们限制光。而在其中
光包裹在器皿之中；这些器皿就是慈爱、克制及其余属性。它们之所以称为器皿，是因为它们为光赋予界限与界定。
ועל ידם נמשך האור להיות מחיה נבראים בע״ג [בעלי גבול / בעל גבול] להיות התהוות מיכאל וגבריאל מחנה מיכאל מקבלים מבחי׳ חסד9 וגבריאל מבחי׳ גבורה שא״א להיות המשכה זו מהאור עצמו כ״א ע״י הכלים.
借着它们，光被引下，以赋予有限的受造物生命，从而使米迦勒（מיכאל，Michael）和加百列（גבריאל，Gavriel）得以形成：米迦勒的营从慈爱这一层面领受，加百列则从克制这一层面领受。因为这种引下不可能来自光本身，只能通过器皿，
借着这些器皿，光才能到达有限的受造物，例如天使：米迦勒的营从慈爱领受，加百列则从克制领受。有限的存在不能直接领受无限之光；光必须经过器皿。
כמו שא״א להיות השפעת כסף וזהב מהנשמה אא״כ [אלא אם כן] מלובשת בגוף ונותנת הנשמה צדקה לעני ע״י היד הגשמי.
正如灵魂若不包裹在身体之中，就不可能施予银两和黄金；灵魂乃是借着肉身的手向穷人施舍。
譬如，灵魂若不包裹在身体之中，并借助肉身的手，就不能把钱施舍给穷人。同样，神圣之光只有通过器皿才能作用于受造界。
这一段回答哲学家的质疑： ה׳以「在祂面前显明而为祂所知」的方式认知，无需使祂的知识进入所知之物。随后，段落提出「巡行的眼睛」这一问题，并开始以流溢属性（ספירות，Sefiros）的光与器皿（אורות וכלים，Oros v'Keilim）之间的区别来展开回答。
器皿就是那些属性本身；光并不由它们来界定。按照Kehot的注释，后来的一个讲章（מאמר，maamar）说，这适用于小面相（ז״א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）：在那里，光会呈现器皿的性质；而在长面相（אריך אנפין，Arich Anpin）中，器皿则完全自我消融于光。这里从环绕一切世界的光所作的从轻到重的推论，也契合Tanya（תניא）的教导： ה׳的创造之力作用于世界，却不被包含在世界之中。
出处
- 1שאין ידיעתו ית׳ · ראה לקו״ת שה״ש כא, ב.
- 2הרי דעתו מלובשת בידיעה זו · ראה לקו״ת שה״ש כא, ב.
- 3כי לא מחשבותי מחשבותיכם · Isaiah 55:8
- 4והנה כתיב שבעה אלה · בלקו״ת ראה כד, א. שמע״צ צא, ד — מציין לכאן.
- 5שבעה אלה עיני ה׳ המה משוטטים בכל הארץ · Zechariah 4:10
- 6כי ה׳ עיניו משוטטות בכל הארץ · II Chronicles 16:9
- 7כי נודע שבע״ס יש אורות וכלים · במאמרי אדה״א בראשית ע׳ קפד מקשר זה אלמעלה וז״ל שם: ”אך באמת קושיא זו תפול גם כן על מציאות עשר ספירות דאצי׳ ממאצילן שהוא ג״כ בחי׳ התחלקות עשר מציאות פרטים . . ואיך נמצא זאת מבחי׳ אור א״ס הפשוט שהוא מופשט מגדר התחלקות מכל וכל” ע״ש. וראה פרשיות ע׳ קז. אוה״ת בראשית כרך ד תשלו, א.
- 8כי בחי׳ חו״ג זהו בחי׳ כלי · בד״ה אין עומדין תרס״ז (בהמשך תרס״ו ע׳ תפא) מפרש: והיינו בז״א לפי שהאור נעשה כמהות הכלים כו׳, אבל בא״א לית שמאלא בהאי עתיקא לפי שהכלי בטל לגמרי אל האור וה״ה כמהות האור כו׳ עכ״ל ע״ש.
- 9מחנה מיכאל מקבלים מבחי׳ חסד כו׳ · Zohar III, 235b
作为器皿的眼睛 ¶4–7
4והנה כמו כן ע״י הכלים דע״ס [דעשר ספירות] הוא ג״כ בחי׳ העלאת הזכות וחוב של כל נברא
如今，同样，通过十个流溢属性（ספירות，Sefiros）的器皿，每个受造物的功德与罪责也被提升上去。
正如光通过器皿抵达受造界，每个受造物的功德与过失也通过器皿向上升起。
כי ע״י שהאדם עובר עבירה קונה לו קטיגור אחד1 נעשה פגם וכתם באותו המלאך הממונה ע״ז כי יש מלאכים שמקבלים ממדה זו ויש ממדה זו כנ״ל בענין מיכאל וגבריאל כו׳
因为人一旦犯了罪过，就「为自己招来一个控告者」：负责此事的那位天使身上便会产生瑕疵和污点。因为有些天使从这一属性领受，而[有些天使从]那一属性领受，正如上文谈到米迦勒（מיכאל）和加百列（גבריאל）等事时所说。
罪过，正如《米示拿》（משנה）所说，会「为自己招来一个控告者」：它在那位负责此事的天使身上留下瑕疵。天使有不同类别，有些承受慈爱（חסד，Chesed）的流注，有些承受克制（גבורה，Gevurah）的流注，如米迦勒和加百列的情形。
ומלאך זה מעלה הדבר למלאך גבוה ממנו עד שמתעלה בכלים דע״ס [דעשר ספירות] דמלכות דאצי׳ המתלבשים בבי״ע ובתוך הכלי מלובש האור מא״ס ב״ה.
这位天使将此事提升至比它更高的天使那里，直至它升入流溢界（אצילות，Atzilus）王权（מלכות，Malchus）的十个流溢属性的器皿中；这些器皿包裹在[创造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）和行动界（עשיה，Asiyah）诸世界]之中；而器皿内包裹着来自无限者（אין סוף，Ein Sof）、愿其受称颂的光。
那位天使将此事传递给更高的天使，如此逐级上升，直至抵达 אצילות 的 מלכות 之器皿；这些器皿包裹在下层的 בריאה、יצירה 和 עשיה 世界中。器皿之内有无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）。
本段将器皿用于说明向上的提升方向：人的行为通过天使以及 אצילות 的 מלכות 之器皿向上呈报，而无限之光居于这些器皿之中。
出处
- 1קונה לו קטיגור אחד · Pirkei Avot 4:11
5ונמצא ע״י הכלים מתעלה להאור א״ס ב״ה המלובש בהכלים דע״ס [דעשר ספירות]. ולכן נאמר ע״ז עיניו משוטטות שהוא בחי׳ הכלים דע״ס [דעשר ספירות]. וגם המלאכים המקבלים מהם1 נק׳ מארי דעיינין2 ויש מארי דאודנין.
由此可知，借着器皿，[这件事]得以上升至无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），愿祂受称颂；这光披覆在十个流溢属性（ספירות，Sefiros）的器皿之中。因此，关于此处，经上说：“祂的眼目巡行”；这指的正是十个ספירות的器皿层面。从这些器皿领受的天使也被称为“眼目之主”（מארי דעיינין，marei d'eynin）；还有[也有]“耳朵之主”（מארי דאודנין，marei d'odnin）。
因此，一项行为借着器皿上升，直至抵达其中所披覆的אור אין סוף。经文所说的“祂的眼目巡行”，指的就是这些器皿；从这些器皿领受的天使，被称为阿拉姆语“眼目之主”，此外还有被称为“耳朵之主”的天使：前者的职分是观看，后者的职分是聆听。
本段将 ה׳（Havayah）的眼目遍察全地这一说法，与ספירות的器皿以及从这些器皿领受的天使联系起来。
出处
- 1וגם המלאכים המקבלים מהם · ראה ד״ה והר סיני תרנ״ג ע׳ רא.
- 2מארי דעיינין · ע׳ אוה״ת וירא כרך ד תשלו, א. פ׳ עקב ע׳ תקצז.
6והם משוטטים בכל הארץ כמאמר דע מה למעלה ממך1 עין רואה2 כו׳ ובהכלים שייך לומר משוטטים בבחינת התלבשות בהדבר.
它们遍行全地，正如那句话所说：“要知道，在你之上有一只眼在观看……”对于器皿而言，说它们“游行”是恰当的，意指它们包裹在该事物之中。
这些“眼目”遍行全地，正如《Mishnah》（משנה）所说：“要知道，在你之上有一只眼在观看，一只耳在聆听。”说“游行”，也就是走向该事物，适用于器皿；器皿确实进入它们所观察的事物之中。
ובהם וע״י מתעלה הדבר בבחי׳ האור המלובש בתוכן מא״ס ב״ה והוא ע״ד גלוי וידוע3 שידיעה זו שבכלים דע״ס [דעשר ספירות] שעל ידי עיניו משוטטים היא בחי׳
这事物在它们之中、借着它们，提升至来自无限者（אין סוף，Ein Sof）的光的层面；这光包裹在它们之内，愿其受称颂。这就是所谓“显明而已知”的方式：十个流溢属性（ספירות，Sefiros）的器皿中的这种知识——它是[经由]“祂的眼目游行”而来的——属于……这一层面：
通过器皿，这事物达到包裹在器皿之中的无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）。在这一层面，游行的眼目所获得的知识，以“显明而已知”的方式为人所知。
גלוי וידוע לאור א״ס ב״ה המלובש בהכלים כיון שהאור באמת לאו מכל אינון מדות איהו כלל אע״פ [אף על פי] שמלובש בהכלי כו׳.
对包裹在器皿中的无限之光，愿其受称颂而言，这是“显明而已知”的；因为这光实在全然不属于这些属性中的任何一个，尽管它包裹在器皿之中，等等。
这是因为这光虽然包裹在器皿中，实质上却不属于任何一个属性。因此，“游行”只属于器皿；其中的光则无需进入任何事物，便已知晓。
这一段化解了表面上的矛盾：“游行”描述的是器皿，因为器皿确实进入它们所观看的事物；而器皿之内的光，则以“显明而已知”的方式知晓一切。
出处
- 1דע מה למעלה ממך · אבות ב, א.
- 2דע מה למעלה ממך עין רואה · Pirkei Avot 2:1
- 3והוא ע״ד גלוי וידוע · בלקו״ת שה״ש כא, ב מציין לכאן. ראה ד״ה צהר תעשה תרע״ג.
7וזהו תירוץ לקושיית הפילוסופים שאין ידיעה והשגחה זו גורם בחי׳ רבוי כי ההשגחה ע״ד עיניו משוטטות הוא ע״י הכלים כנ״ל
这就是对哲学家们疑问的回答：这种知晓与眷顾不会导致[一种]复多。因为，以「祂的眼目巡行」这种方式施行的眷顾，是通过器皿而进行的，如上所述；
这回答了哲学家们的疑问：通过「巡行之眼」施行的眷顾不会使 ה׳成为多者，因为这种眷顾是通过器皿而运作的。
אבל הידיעה בא״ס ב״ה המלובש בהכלים מה שיודע ורואה מה שעיניו משוטטות הנה ידיעתו יתברך זו היא בבחי׳ גלוי וידוע1 כו׳:
然而，包裹在器皿中的无限者（אין סוף，Ein Sof），愿祂受称颂，[即，]祂对祂巡行之眼所巡视之事的知晓和观看：祂这知晓，愿祂受称颂，乃是处于「显明而已知」的层面，等等。
包裹在器皿中的无限者，对于眼目所观察之事的知晓，并不是一种进入事物之中的知晓；它属于「显明而已知」的方式，其中没有复多。
本段完成了对哲学家们的回答：细致的「巡行」属于器皿，而 ה׳自身的知晓仍是「显明而已知」，不受复多影响。
根据 Kehot 注释所引述的一项较晚期分析，这里的要点是：ה׳之所以知道，并非因为祂已经看见了这些行为；祂的知晓源自祂自身。
出处
- 1שו״ה משוטטות — בבחי׳ גלוי וידוע · באוה״ת סידור ע׳ נ מציין לכאן. ענין הידיעה נתבאר בארוכה בספר הערכים-חב״ד ח״ד בערך אורות דספירות ”פשיטותם” ע׳ פד ואילך, ובמילואים שם ע׳ תקכו, שהכוונה כאן בתו״א דזה מה שהוא יודע הוא לא מצד שהוא רואה כבר את המעשים, כי אם שהידיעה היא מחמת עצמו, ע״ש. ראה ביאוה״ז להצ״צ כרך א ע׳ סה ואילך.
注释：上层与下层认知 ¶8–13
8הגה״ה [הגהה](ועיין בפרדס שער1 פ״ח [פרק ח׳] ושער ד׳ פ״ט2 מענין זה ובזוהר פקודי רנ״ב ע״א ואלין עיני ה׳ כולהו נטלי אשגחותא כו׳ עיי״ש [עיין שם] וברע״מ [וברעיא מהימנא] פ׳ שופטים ד׳ ער״ה סע״א [סוף עמוד א].3 ויש להבין כיון דפי׳ עיני ה׳ הם הכלים דע״ס [דעשר ספירות] דאבי״ע [דאצילות בריאה יצירה עשיה] והמלאכים.
补注：（另见 Pardes（פרדס），Sha'ar 第8章，以及 Sha'ar 4 第9章，论及此事；又见 Zohar（זהר），Pekudei，p. 252a：“这些是הוי׳（Havayah）的眼睛；它们全都承担起监察之责”，等等，详见该处；又见 Ra'aya Mehemna（רעיא מהימנא），Parshas Shoftim，p. 275，a栏末。现在需要理解的是：既然“ה׳之眼”的意思，是指流溢属性（ספירות，Sefiros）在流溢界（אצילות，Atzilus）、创造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）和行动界（עשיה，Asiyah）中的器皿，以及天使，
这里开始一段长篇补注，与正文分开。开头列出讨论此事的出处：拉比摩西·科尔多维罗（משה קורדובירו）的 Pardes Rimonim（פרדס רמונים），以及 Zohar 中两处关于“ה׳之眼”监察万物的段落，其中一处在 Ra'aya Mehemna（“忠信的牧者”）中，这是 Zohar 的一个部分。接着，补注提出更明确的问题：“ה׳之眼”是指四个世界中流溢属性的器皿，以及天使。
א״כ איך שייך שהבורא ית׳ יצטרך לידע את כל הנבראים ע״י אמצעות הע״ס [העשר ספירות] והרי היוצר עין הלא יביט4 בעצמו דבשלמא לענין ההשפעה והמשכת החיות בהנבראים הוצרך להיות ע״י הכלים דע״ס [דעשר ספירות] שאל״כ [שאם לא כן] לא יוכלו הנבראי׳ [הנבראים] לקבל
那么，怎么能说创造主，愿祂受祝福，需要借助十种流溢属性来认识一切受造物呢？“塑造眼睛的，岂不亲自观看吗？”诚然，就影响的流出以及生命力注入受造物而言，确实必须通过十种流溢属性的器皿，否则受造物便无法领受[它]；
既然如此，为什么创造主需要通过中介来认识祂的受造物？诗篇作者说：“塑造眼睛的，岂不观看吗？”生命力必须通过器皿流出，这一点是说得通的，因为受造物无法直接领受它。
משא״כ לענין ידיעת השי״ת [השם יתברך] שיודע את כל הנבראי׳ [הנבראים] אין שייך לומר כן ח״ו [חס ושלום] וא״כ למה צ״ל בחי׳ העינים שהם הכלים משוטטים כו׳ דהא בודאי הכל גלוי וידוע לפניו ית׳ בעצמו ביתר שאת שלא ע״י אמצעו׳הכלי׳ כלל:)
但就 ה׳的认知而言，祂由此认识一切受造物，绝不能这样说，万不可如此。既然如此，为何必须有眼睛这一层面，也就是器皿，在那里巡视等等？因为一切必然都在祂面前显明，为祂亲自所知，而且远胜于此，完全不需要任何器皿作为中介。）
然而，认识并不是受造物能否领受的问题。 ה׳必定亲自认识一切，而且认识得远为彻底，完全无须任何中介。那么，为什么还要说有“眼睛”在巡视呢？
אך הענין כמ״ש5 כי אל דעות6 ה׳ שיש ב׳ בחי׳ בדעת78 דעת עליון וד״ת [ודעת תחתון]. ד״ע [דעת עליון] הוא בחי׳ מקיף וסוכ״ע9 היינו
然而，解释如下，正如经文所说：“因为 ה׳乃诸般认知之主。”认知（דעת，Daas）有两个层次：较高的认知和较低的认知。较高的认知属于环绕的层面，也就是环绕一切世界的光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）；也就是说，
答案在于，经文“诸般认知之主”使用了复数，表明认知有两个层次。较高的认知是“环绕”的：如同环绕一切世界的光，它从上方关联一切，却不进入其中。
כי יש בחי׳ דעת שיודע ורואה הכל רק שהדעת הוא בבחי׳ מקיף דהיינו שאינו מתפשט בהמדו׳ להיות התפעלות מהדבר שהוא יודע או רואה וכענין
有一个层次的认知，能够知道并看见一切；只是这种认知处于环绕的状态，也就是说，它不会延展到情感属性（מדות，middos）之中，从而对它所知道或看见的事物[产生]反应；例如
这种较高的认知知道并看见一切，但它的认知不会流入情感属性，例如慈爱（חסד，Chesed）和克制（גבורה，Gevurah），因此不会对所知之事产生反应。
שנאמר לא הביט און ביעקב10 שאין הפי׳ שלא הביט כלל אלא כמ״ש וירא און ולא התבונן11 וכמ״ש אם צדקת מה תתן לו12 וע״ז נאמר טהור עינים מראות ברע13 שאין ראיתו הרע עושה רושם והתפעלות כלל
经文所说：“祂没有在雅各（יעקב）中看见不义”，其意思并非祂完全没有看见，而是如经文所说：“祂看见不义，却不加思察”；又如经文所说：“你若行义，能给祂什么？”因此，经文说：“[你是]目光纯洁，不看恶事。”祂看见恶事，并不会留下任何印象，也完全不会引起反应，
这里用几段经文来说明。“祂没有在雅各中看见不义”并不是说 ה׳没有看见不义；而是如《约伯记》的经文所说，祂看见不义，却不加思察。“你若行义，能给祂什么？”表明人的行为不会改变祂；“目光纯洁，不看恶事”则是说，在这一层面上，祂看见恶事也不会留下任何印记。
כי שממית בידים תתפש14 ומשם מקור הסליחה15 והרחמים שאין מגיע שם שום פגם והוא למעלה מהכלים דע״ס [דעשר ספירות].
因为“蜥蜴用手抓住”。赦免与慈悲的源头正是从那里[而来]，因为任何瑕疵都无法到达那里；而那里高于十种流溢属性的器皿。
阿尔特·雷贝（אדמו״ר הזקן）引用了蜥蜴“用手抓住”的经文，却没有进一步解释。由于瑕疵无法到达较高的认知层面，赦免与慈悲便由此流出；这一层面高于流溢属性的器皿。
רק הפגם והשכר והעונש הוא נמשך ע״י הדעת המתפשט ונמשך במדות ונק׳ דעת תחתון והוא המתלבש בבחי׳ ממכ״ע [ממלא כל עלמין] היינו בכלים דע״ס [דעשר ספירות] דאבי״ע [דאצילות בריאה יצירה עשיה]16
只有瑕疵、奖赏与惩罚，才是通过延展并流入情感属性的认知而流下的；这种认知称为较低的认知。它被包裹在充满一切世界的光（ממלא כל עלמין，memalei kol almin）这一层面中，也就是被包裹在流溢界、创造界、形成界和行动界中十种流溢属性的器皿里。
瑕疵、奖赏与惩罚属于较低的认知；这种认知确实流入情感属性。它被包裹在充满一切世界的光中，也就是被包裹在四个世界的流溢属性器皿中。
ולכן ידיעה זו היא ע״י בחי׳ עיני ה׳ שהם הכלים והמדות שעי״ז נמשך ההתפעלות שכר ועונש שהפגם מגיע בהכלים דייקא
因此，这种知识是通过“הוי׳（Havayah）的眼目”这一层面而来的；眼目就是器皿与属性，借此引下来奖赏与惩罚的感应；因为瑕疵恰恰触及器皿本身；
这就是为什么通过“ה׳的眼目”（器皿与属性）而来的知识，会带来奖赏与惩罚：罪过造成的瑕疵触及器皿本身。
משא״כ ע״י הידיעה שבדעת העליון שלא ע״י הכלים דע״ס [דעשר ספירות] אע״פ [אף על פי] שהכל גלוי וידוע לא נמשך מזה התפעלות כו׳.1718
而通过上层认知（דעת，Daas）中的知识，并非借助十个流溢属性（ספירות，Sefiros）的器皿；尽管一切都显露无遗、尽为祂所知，却不会因此引发任何反应，等等。
上层认知并不通过器皿运作；它也知道一切，但它所知道的任何事都不会引发奖赏或惩罚的反应。
这段补注追问：既然 ה׳亲自认识万物，为什么说祂通过器皿“观看”？答案是认知有两个层次：环绕一切、知道万物却不作反应的较高认知，以及被包裹在器皿中、由此带来瑕疵、奖赏与惩罚的较低认知。
这两个认知层次分别对应环绕一切世界的光与充满一切世界的光。Kehot 的注释援引 Zohar（Idra Zuta）说明认知有两个层次；Likkutei Torah 中一段相关论述则解释，较高的认知源自冠冕（כתר，Keser），不受任何器皿限制。该段还补充说，较高层面正是赦免的根源，因为瑕疵无法到达那里。
出处
- 1ועיין בפרדס שער · במאמרי אדה״ז פרשיות ח״א ע׳ קז ”וכמבואר בפרדס בכמה דוכתי שא״א לתרץ קושיות הפילוסופי׳ וכל המבוכים שנבוכו בענין ההשתלשלו׳ מאחה״פ אם לא ע״י חכמת הקבלה וע״כ נק׳ בחי׳ ע״ס דאצי׳ בזוהר בשם רזא דמהימנותא קדישא כידוע”.
- 2ושער ד׳ פ״ט · Pardes Rimmonim 4:10–11
- 3וברע״מ פ׳ שופטים ד׳ ער״ה סע״א · Zohar, Shoftim 3:11–4:20
- 4היוצר עין הלא יביט · Psalms 94:9
- 5אך הענין כמ״ש · קטע מכאן נעתק בסה״מ תרכ״ט (הוצאת תשנ״ב) ע׳ לה בשינוי סדר עם הוספות וביאורים.
- 6כי אל דעות ה׳ · I Samuel 2:3
- 7שיש ב׳ בחי׳ בדעת · Zohar III, 291a
- 8שיש ב׳ בחי׳ בדעת · Zohar, Idra Zuta 19:87–22:95
- 9שיש ב׳ בחי׳ בדעת . . מקיף וסוכ״ע · ראה לקו״ת ראה כד, א. שמע״צ צא, ד. ובכ״מ.
- 10לא הביט און ביעקב · Numbers 23:21
- 11וירא און ולא התבונן · Job 11:11
- 12אם צדקת מה תתן לו · Job 35:7
- 13טהור עינים מראות ברע · Habakkuk 1:13
- 14שממית בידים תתפש · Proverbs 30:28
- 15ומשם מקור הסליחה · סה״מ תרנ״ג שם ”ואדרבה משם נמשך הסליחה כו׳ והיא הנותנת מפני שאין הפגם נוגע שם לכן נמשך משם להיות סליחות עוונות למלאות הפגמים כו׳”.
- 16היינו בכלים דע״ס דאבי״ע · ראה המשך תער״ב ח״ג ע׳ א׳שסט. שמציין לכאן ”מבו׳ [= הכוונה לכאן] דבהכלים דאצי׳ מגיע הפגם והוא בבחי׳ יודע היינו בבחי׳ התלבשות כו׳”. וראה שם ע׳ א׳רכח.
- 17הגה״ה · בלקו״ת שה״ש ל, ב מציין לכאן.
- 18
9ותדע שכן הוא מענין ידיעה ובחירה שאין הידיעה שהשי״ת [שהשם יתברך] יודע שזה יהיה צדיק או רשע מכרחת את הבחירה כלל.1 ואיך הוא.
并且，你可以从知晓与自由选择这一问题明白这一点：ה׳，愿祂受称颂，知道此人将成为义人还是恶人；但这种知识丝毫不强迫人的选择。这是怎么回事呢？
这是从关于神的预知与人的自由选择这一经典问题作出的证明：ה׳知道一个人将成为义人还是恶人，但这种知识并不强迫他的选择。这怎么可能？
אלא לפי שידיעה זו שהש״י [שהשם יתברך] יודע הכל מקודם אשר נעשה זהו בבחי׳ דעת עליון שלא ע״י הכלים דע״ס [דעשר ספירות]
这是因为，ה׳，愿祂受称颂，在事情发生之前就知道一切；这种知识属于上层认知（דעת，Daas）的层面，而不是经由十种流溢属性（ספירות，Sefiros）的器皿。
因为ה׳在事情发生以前对一切的认识，属于上层认知，而不是通过流溢属性的器皿运作。
דהא עיני ה׳ משוטטים לראות המעשה שכבר נעשה שזה נראה לבחי׳ המלאכים והכלים דבי״ע שנעשה עי״ז פגם וכתם בהמלאך כו׳ וכנ״ל
因为“הוי׳（Havayah）的眼目巡行”，察看已经发生的行为；这行为为创造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）和行动界（עשיה，Asiyah）的天使与器皿所见，因此天使身上由此产生瑕疵与污痕，等等，如上所述；
“ה׳的眼目巡行”察看行为，只是在行为发生以后；这行为为下层世界的天使与器皿所见，并在天使身上留下瑕疵，如上所述。
משא״כ הידיעה שהקב״ה יודע העתיד ומעשה האדם קודם שנעשה אינו על ידם כלל כ״א ידיעה זו היא במקום גבוה מאד בחי׳ דעת עליון ולהיות דעת זה בחי׳ מקיף אינו מכריח את הבחירה שאין האדם מתפעל מזה
然而，圣者，愿其受称颂（קב״ה / קודשא בריך הוא，Kudsha Brich Hu）对未来以及人的行为在发生之前的知识，完全不是通过它们而有的；相反，这种知识处于极高之处，属于上层认知这一层面。由于这种认知是包罗性的层面，它并不强迫人的选择，因为人不会受它影响；
预知完全不是通过它们，而是属于极高处的包罗性上层认知。由于这种认知具有包罗性，它不会作用于人，因此人的选择仍然自由。
כמו שלא נמשך מדעת זה התפעלות אפי׳ [אפילו] בהמדות עליונים חו״ג [חסד וגבורה] להיות מזה שכר ועונש כנ״ל.
正如这种认知甚至不会在上层属性中的慈爱（חסד，Chesed）与克制（גבורה，Gevurah）中引起反应，以致由此产生奖赏与惩罚，如上所述。
正如这种认知甚至不会在慈爱与克制这两种上层属性中引起反应，以致由此产生奖赏或惩罚；同样，它也不会强迫下界的人。
本段表明，认知的两个层面也解答了预知与自由选择的问题：预知属于包罗性的上层认知；它不作用于人，因此不会强迫人作出选择。
Kehot的注释根据后来的另一篇maamar补充说，预知不可能强迫人的选择，因为人仍被要求起誓要成为义人。
出处
- 1מכרחת את הבחירה כלל · ”שהרי משביעין אותו תהא צדיק” — סה״מ תרכ״ט ע׳ כט.
10ושיהי׳ [ושיהיה] שכר ועונש זהו דוקא ע״י דעת תחתון שע״י הכלים והעינים.1 ועיין בפרדס ש״ד פ״ט בענין ידיעה ובחירה2 שכ׳ [שכתב] כי יש חילוק בידיעה קודם שיחטא האדם אעפ״י [אף על פי] שעתיד לחטוא. לאחר שחטא כו׳ ע״ש.
奖赏与惩罚之所以存在，正是通过较低层的认知（דעת תחתון，Daas tachton）；这是借着器皿和眼睛而起作用的。另请参看Pardes（פרדס），第4门第9章，关于知晓与选择的问题；那里写道，在人犯罪之前的知晓——尽管他将来会犯罪——与[以及]在人已经犯罪之后的知晓……有所不同；参见该处。
奖赏与惩罚只通过较低层的认知而来；这一认知借着器皿和“眼睛”起作用。阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）再次提到Pardes Rimonim（פרדס רמונים），其中区分了 ה׳在人犯罪之前的知晓（即使此人将来会犯罪）与在人犯罪之后的知晓。
本段将奖赏与惩罚联系到较低层的认知，并将此与科尔多维罗关于犯罪前后知晓的区别联系起来。
出处
- 1דוקא . . שע״י הכלים והעינים · שע״י הכלים והמדות שלשם מגיע הפגם ומשם נמשך השכר והעונש שזהו ע״י ירידתו והשפלתו בבחי׳ ד״ת בחי׳ ממכ״ע היינו בכלים דע״ס דאבי״ע — סה״מ תרכ״ט ע׳ ל.
- 2ועיין בפרדס ש״ד פ״ט בענין ידיעה ובחירה · Pardes Rimmonim 4:9
11ולפמ״ש [ולפי מה שכתוב] יובן כי הידיעה קודם שיחטא זהו בבחי׳ דעת עליון וכנ״ל.
按照前面所说，便可明白： ה׳在他犯罪之前的知晓，属于上层认知（דעת，Daas），如上所述。
由此可知， ה׳在罪行尚未发生之前就已知晓，这属于上层认知。
וז״ש [וזהו שכתוב] בפ׳ שמות וירא אלקים את בנ״י [בני ישראל]1 וידע אלקים פי׳ לא שנתחדש׳ [שנתחדשה] הידיעה אלא שמקודם היה בדעת עליון שלא נמשך מזה התפעלות להיות עונש לפרעה ושכר לישראל
这就是《Shemos》（שמות）篇所说的：“אלקים看见以色列子民，אלקים知道。”意思并非知晓是新近才有的；而是此前这知晓已在上层 דעת中，只是没有由此引发反应[以带来]对法老的惩罚和对以色列的奖赏。
“אלקים看见以色列子民，אלקים知道”这句话，并不是说 ה׳新近才得知某事。祂早已知晓，只是处于上层 דעת中；那里不会引发反应，因此既不会惩罚法老，也不会奖赏以色列。
וע״י וירא אלהים ע״י בחי׳ עיני ה׳ לראות המעשה כשכבר נעשה בפועל עי״ז וידע אלקים שנמשך בחי׳ הדעת תחתון המתפשט במדות להיות שכר ועונש.
借着“אלקים看见”，也就是借着“ה׳”的眼目看见已经实际完成的行为，于是“אלקים知道”：下层 דעת被引发，并延展到各项属性中，从而有了奖赏和惩罚。
当“אלקים看见”——即通过“ה׳”的眼目看见已经实际完成的行为——之后，“אלקים知道”：下层 דעת开始发挥作用，并流入各项属性之中，带来奖赏和惩罚。
这一段将“אלקים看见……אלקים知道”这句话解读为：从不引发反应的上层 דעת，转入带来奖赏和惩罚的下层 דעת。
出处
- 1וירא אלקים את בנ״י · Exodus 2:25
12והנה השגחה זו מבחי׳ דעת עליון ע״ז נאמר עין ה׳ אל יראיו1 וכתיב עין בעין נראה2 כדפי׳ באד״ר [באדרא רבא] דף ק״ל ע״א3 וע״ש דיוסף הצדיק זכה לזה וזהו
至于这种来自上层认知（דעת，Daas）的眷顾，经上说：「הוי׳（Havayah）的眼目向着敬畏祂的人」；又写道：「眼对眼[你]显现了。」正如《Idra Rabba》（אדרא רבא）第130页甲面所解释的；也请参看该处，其中说义人约瑟（יוסף）得蒙此恩，而这正是[其含义]
来自上层认知的眷顾，就是「ה׳的眼目眷顾敬畏祂的人」；「眼对眼」则是摩西（משה）的话，描述了< bdi lang="he">ה׳如何公开显现。《Idra Rabba》（「大集会」，《Zohar》中的一节）对此作了解释，并说约瑟得蒙此恩。
「多结果子的儿子，临于泉源（עין，ayin）之上。」他是藉着「约瑟供养」而得蒙此恩；这就是[其意]：「眼目良善的人必蒙福，因为他把自己的饼分给穷人」；参见该处。
约瑟被称为「临于眼目之上的多结果子之子」：经文中的 עין 显然意为「泉源」，但它也有「眼目」之义，而本篇 maamar 将它解作更高层面的「眼目」。他藉着供养家人而得蒙此恩，正如经文所说：「眼目良善的人必蒙福，因为他把自己的饼分给穷人。」
ומזה יובן דבעון סדום שפגמו בזה ע״כ נמנע מהם גלוי בחי׳ עליונה זו הממתיק כל הדינים בחי׳ ורב חסד7 כו׳:
由此可知，由于所多玛的罪，他们损害了这一点，因此，这一至高层面的显现——能调和一切严厉判决的「丰盛慈爱（חסד，Chesed）」层面——并未向他们显现。
相反，所多玛的罪损害的正是这一品质，因此他们未能得到这一更高层面的显现，也就是能调和一切严厉判决的「丰盛慈爱」。
本段将上层认知与慷慨相连：约瑟的「良善之眼」使他得蒙这种更高层次的眷顾，而所多玛的罪使他们与之隔绝。
这一点再次呼应本篇 maamar 的主题。先知指出，所多玛的罪在于不扶助贫困者（《以西结书》16:49）；这与把自己的饼分给穷人的「良善之眼」正相反。因此，他们失去了「丰盛慈爱」这一层面；若非如此，这一层面本会调和针对他们的一切严厉判决。
出处
- 1עין ה׳ אל יראיו · Psalms 33:18
- 2עין בעין נראה · Numbers 14:14
- 3כדפי׳ באד״ר דף ק״ל ע״א · ראה המשך תער״ב ח״ב ע׳ א׳לא.
- 4בן פורת עלי עין · Genesis 49:22
- 5ויכלכל יוסף · Genesis 47:12
- 6טוב עין הוא יבורך · Proverbs 22:9
- 7ורב חסד · Exodus 34:6
13(ע״כ הגה״ה [הגהה]):
（注释至此结束。）
这标明第8段开始的长篇注释到此结束；正文继续。
注释结束。
阴性与阳性的眼睛 ¶14–17
14והנה בזוהר בסבא דמשפטים דק״ז1 ע״א פי׳ מ״ש עיניו משוטטות אלין נוקבין ומ״ש המה משוטטים אלין דכורין וכ״ה בזוהר ויחי דרמ״א סע״א [סוף עמוד א]23 דפי׳ משוטטים הם בתקוני שכינתא לתתא כו׳ היינו
如今，《Zohar》（זהר）在《Saba deMishpatim》（סבא דמשפטים）第107a页解释说，经文所说“他的眼目巡行”（משוטטות，meshotetos），指的是女性一方；而所说“它们巡行”（משוטטים，meshotetim），指的是男性一方。《Zohar》在Vayechi（ויחי）第241页a栏末也如此解释，说“巡行”（משוטטים）的是在下界临在（שכינה，Shechinah）的妆饰之中，等等。也就是说，
《Zohar》在名为Saba deMishpatim（“Mishpatim篇的长者”）的段落中区分这两节经文：“他的眼目巡行”（阴性）指女性力量；“它们巡行”（阳性）指男性力量。《Zohar》的另一处经文说，这些“巡行”者服务于下界临在（שכינה，Shechinah）的妆饰。
כי יש מלאכים שהם מז״א ויש מלאכים שהם ממלכות4 כמ״ש הרח״ו [הרבי חיים ויטאל] עמ״ש בזוהר ר״פ שמות דף ד׳ ע״א בענין איש וביתו באו56 וז״ל [וזה לשונו] נ״ב7 ת״ת [תפארת] ומלכות ור״ל [ורוצה לומר] המלאכים שמן הז״א והמלאכים שמן המל׳ עכ״ל [עד כאן לשונו] המק״מ [המקדש מלך] שם.
有些天使源自小面相（ז״א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin），有些天使则源自王权（מלכות，Malchus），正如拉比·哈伊姆·维塔尔（רבי חיים ויטאל）在解释《Zohar》Shemos篇开篇第4a页所说的“每个男子都带着自己的家室来到”时所写的那样。他的原文是：“注：荣美（תפארת，Tiferes）与王权；他的意思是，源自小面相的天使和源自王权的天使。”以上是该处《Mikdash Melech》的原文。
因此，天使有两类：一类源自小面相（男性层面），另一类源自王权（女性层面）。阿尔特·雷贝引用了《Mikdash Melech》中的这段文字。这部《Zohar》注释由拉比沙洛姆·布扎格洛撰写，其中记载了拉比·哈伊姆·维塔尔——阿里扎尔（האריז״ל）的首席弟子——对“每个男子都带着自己的家室来到”的注释：“男子”指荣美，“家室”指王权，也就是各自所属的天使。
回到正文，本段引用《Zohar》来解释“巡行”一词的阳性和阴性形式：它们分别指源自小面相的天使和源自王权的天使。
据Kehot注释引用的一篇较晚的maamar所说，这些男性与女性的“眼目”是流溢界（אצילות，Atzilus）的天使，由流溢界小面相和王权的器皿外在层面形成。
出处
- 1בזהר . . דמשפטים דק״ז · באוה״ת נ״ך כרך א ע׳ תקטו מעתיק לשון הזוהר עם ביאור. ובסה״מ תרכ״ט ע׳ ל.
- 2וכ״ה בזהר ויחי דרמ״א סע״א · באוה״ת נ״ך שם ע׳ תקיד מעתיק הלשון.
- 3וכ״ה בזוהר ויחי דרמ״א סע״א · Zohar, Vayechi 64:651–65:661
- 4כי יש מלאכים שהם מז״א ויש מלאכים שהם ממלכות · ראה בהמשך תער״ב ח״ג ע׳ א׳תע, ואולי הכוונה לכאן, שכ׳ ”לפמ״ש בתו״א בד״ה ארדה נא הב׳ נר׳ שהם מלאכים דאצי׳ וכמ״ש באגה״ק שם [סי׳ כ] דמחיצוניות הכלים די״ס דאצי׳ שהן אלקות נבראו ההיכלות כו׳ וגם גופות המלאכים דאצי׳ שהן בחי׳ יש כו׳, די״ל דעיניו משוטטים ועיניו משוטטות שהן בחי׳ דכורין ונוקבין מבחי׳ ז״א ומל׳ כמ״ש בד״ה ארדה נא הנ״ל הן המלאכים המתהווים מבחי׳ חיצוניות הכלים דזו״נ דאצי׳ כו׳” ע״ש. וראה שם ע׳ א׳תח מה שלפעמים נאמר משוטטים ולפעמים משוטטות ע״ש.
- 5בזוהר ר״פ שמות דף ד׳ ע״א בענין איש וביתו באו · Zohar, Shemot 5:33–6:39
- 6איש וביתו באו · Exodus 1:1
- 7עמ״ש — וז״ל נ״ב · בסה״מ תרכ״ט שם: וז״ל המק״מ נ״ב.
15והמלאכים שהם בתקוני שכינתא היא בחי׳ מלכות דאצי׳ נק׳ נוקבין וכמש״ש [וכמה שכתוב שם] בזוהר ד׳ רמ״ז ע״א בפי׳ בנות צעדה1 למיהוי עלי שור. בנות צעדה.
处于临在（שכינה，Shechinah）的妆饰之中的天使——临在就是流溢界（אצילות，Atzilus）的王权（מלכות，Malchus）层面——被称为女性；正如《Zohar》（זהר）247a页所说，在解释“女儿迈步，来到墙上”（בנות צעדה עלי שור，banos tza'adah alei shur）时说：“‘女儿迈步’（צעדה，tza'adah）：
处于“临在的妆饰”之中的天使——临在就是 אצילות 的 מלכות——被称为女性。《Zohar》从雅各（יעקב）对约瑟（יוסף）的祝福中那句“女儿迈步（tza'adah）来到墙上”引证这一点；经文显然是在说，一株繁茂葡萄树的枝条（בנות，banos，字面义为“女儿”）攀越墙头。
צעדות מיבעי לי׳ אלא ההוא עין דכתיב לעילא ומאן איהו עין משפט כו׳ ואיהו עין צעדה ופסעת למיטל בנות לתקונהא והיינו בנות צעדה ולא בנים
本应说“迈步”（צעדות，tza'adus）[用复数形式]。然而，[它是]上文所写的那只眼睛；那是什么呢？公义之眼（עין משפט，Ein Mishpat），等等；它迈步、跨行，为自己的妆饰取来女儿。这就是为什么经文说“女儿迈步”，而不是“儿子”。
《Zohar》指出，“女儿”是复数，动词却是单数。它解释说，主语是经文前面提到的“眼睛”（ayin），即“公义之眼”（Ein Mishpat；这也是《创世记》14:7中的地名，意为“审判之泉”）；它迈步向前，取来“女儿”作为自己的妆饰。这就是经文说“女儿”而不是“儿子”的原因。
פי׳ שההשגחה הנמשכת ע״י הע״ס [העשר ספירות] דמלכות דאצי׳ שהיא בחי׳ עין משפט ע״ש מלך במשפט יעמיד ארץ2 הוא נמשך ומתלבש בהמלאכים הנקראים בנות שהם בחי׳ נוקבין.
意思是说，经由 אצילות 的 מלכות 的十个流溢属性（ספירות，Sefiros）而引下的眷顾——מלכות 这一层面被称为“公义之眼”，这是取自“君王以公正使大地稳立”这句经文——被引下并包裹在称为“女儿”的天使之中；这些天使属于女性层面。
Alter Rebbe解释说，经由 אצילות 的 מלכות 的流溢属性而来的眷顾，被包裹在称为“女儿”的天使之中；这些天使就是女性天使。מלכות 被称为“公义之眼”，因为它如同凭公正施行统治的君王。
这一段借《Zohar》对“女儿迈步”的解释，说明 מלכות（“公义之眼”）的眷顾如何借着女性天使而运行。
在《Likkutei Torah》（לקוטי תורה），Shemini Atzeres 91d中，Alter Rebbe引用这段《Zohar》，并解释说，“在墙上”（alei shur）中的 shur 意为观看，正如“我观看他”（ashurenu）所说；因此，“女儿”迈步出来，观看并照看下方的事物，正如第16段所述。
出处
- 1בנות צעדה · Genesis 49:22
- 2מלך במשפט יעמיד ארץ · Proverbs 29:4
16וזהו בנות צעדה שהמל׳ צועדת על הבנות עלי שור1 לראות ולהשגיח מעשה התחתונים וע״ז נאמר עיניו משוטטות לשון נוקבא. וזהו ענין הכצעקתה הבאה אלי.2
这就是“女儿们迈步”[的含义]：王权（מלכות，Malchus）迈过众女儿，“在墙上”，以察看并监察下界众生的行为。对此，经文说：“他的眼目游行”（משוטטות，meshotetos），这是阴性形式。这就是“照着来到我这里的那呼声”的含义，
如今，Zohar中的图景被应用于此：王权迈过她的“女儿们”，也就是女性天使，以察看下界众生的行为。“在墙上”（עלי שור，alei shur）在这里按其目的来解读，即“察看”：שור（shur）也有“凝视”之意，正如Alter Rebbe在别处所解释的（Likkutei Torah, Shemini Atzeres 91d）。“他的眼目游行”是阴性形式；这也说明了为什么本篇的经文以阴性形式说“它的呼声”。
לשון נקבה שהיא בחי׳ מלכות שנק׳ דינא דמלכותא והוא העלאת הפגם ע״י המלאכים שמבחי׳ מל׳ והכלים דע״ס [דעשר ספירות] דבחי׳ מל׳ הבאה אלי לאא״ס [לאור אין סוף] ב״ה המלובש בע״ס [בעשר ספירות] דאצי׳.
这里的阴性形式指王权（מלכות），它被称为“王国之法”；这指瑕疵经由属于王权这一层面的天使，以及王权这一层面的十个流溢属性（ספירות，Sefiros）的器皿而被上呈。“来到我这里”，即来到无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），愿其受称颂；这无限之光包裹在流溢界（אצילות，Atzilus）的十个流溢属性之中。
阴性形式指向王权这一层面，也就是“王国之法”这一属性。“来到我这里的呼声”，是由王权的天使和王权的器皿向上呈报的瑕疵，直到它抵达包裹在流溢界的流溢属性中的无限之光。
这一段回答了本篇首先提出的问题：阴性形式的“它的呼声”和“来到”表明，对所多玛的指控是经由治理中的阴性渠道——王权这一审判属性的天使和器皿——上达的。
这将本篇开篇关于王权是“王国之法”的论述，与Zohar关于阴性和阳性“眼目”的教导联系起来。呼声沿着第4和第5段所述的途径上达，即经由流溢界王权的天使和器皿。
出处
- 1בנות צעדה . . עלי שור · Genesis 49:22
- 2הכצעקתה הבאה אלי · Genesis 18:21
17ועז״נ [ועל זה נאמר] ארדה נא ואראה ע״י מדת החסד וכנודע שז״א רובו חסדים אנפוי דמלכא נהירין שהוא
关于此，经上说：“我现在要下去察看”：这是借着慈爱（חסד，Chesed）属性。众所周知，小面相（ז״א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）大部分是慈爱（חסדים，chasadim），[正如]“君王的面容发光”所说；而这也就是
ה׳回应说：“我现在要下去察看。”这是借着慈爱而作出的回应。小面相（ז״א / זעיר אנפין）是情感属性的阳性构形，其大部分是慈爱；阿拉姆语说法是“君王的面容发光”。
מ״ש עיני ה׳ הם משוטטים ל׳ [לשון] זכר שהם בחי׳ דכורין שהוא בחי׳ חסד ואראה הכצעקתה כו׳ שאולי ע״י מדת החסד ימצא להם זכות.
经上所说的“ה׳的眼目在巡行（משוטטים，meshotetim）”：这里使用阳性形式；它们属于阳性层面，也就是 חסד 层面。“我必察看是否如同它的哀号……”：或许借着 חסד，能为他们找到一些可算作功德之处。
这是阳性的“ה׳的眼目在巡行”：指小面相（ז״א / זעיר אנפין）的天使，他们属于 חסד。“我必察看”意指：或许借着 חסד，能为所多玛找到一些功德。
本段将“我现在要下去察看”解释为：ה׳借着以 חסד 为特征的阳性眷顾，回应审判的呼声并寻找功德。
审判与仁慈审视同样的事实 ¶18
18וכמבואר באדר״ז [באדרא זוטא] דרצ״ג ע״ב1 שבחי׳ ההשגחה ע״י בחי׳ עיניו משוטטות ל׳ [לשון] נוקבא הוא בחי׳ דין וההשגחה שע״י בחי׳ עיני ה׳ המה משוטטים הוא בחי׳ רחמים כו׳ ע״ש.
正如《Idra Zuta》（אדר״ז）293b所阐明的：经由“祂的眼目漫游（משוטטות，meshotetos）”这一层面的眷顾（此处用阴性形式），属于审判；而经由“ה׳的眼目漫游（משוטטים，meshotetim）”这一层面的眷顾，则属于怜悯，等等；详见彼处。
《Idra Zuta》（意为“小集会”，是《Zohar》（זהר）的一部分）明确指出：阴性的“眼目”代表审判，阳性的“眼目”代表怜悯。
והענין שהוא עד״מ כמ״ש ושפטו העדה2 והצילו העדה.3 עדה שופטת ועדה מצלת.4 לפי שבכל דבר יוכל ללמד זכות וחובה
其意是，以此为喻，正如经上所说：“会众要审判……会众要解救”：一个会众施行审判，一个会众施行解救。因为对每一件事，都可以提出有利和不利的论据。
这是一个法庭的比喻：妥拉既说法庭要审判，也说法庭要解救，因为每个案件都有可以据以定罪和开释的理由。
וע״כ ארז״ל [אמרו רבותינו זכרונם לברכה] פסילנא לי׳ לצורבא מרבנן5 לדינא דחביב עלי כגופאי ואין אדם רואה חוב לעצמו הרי
因此，我们的贤哲——愿他们的记念蒙福——说：“我不适合[审判]一位妥拉学者，因为他对我而言如同我自己的身体”；又说：“人看不见自己的过失。”于是，
《塔木德》记载，一位贤者因所爱的妥拉学者“对我而言如同我自己的身体”，便不再审判他，因为人看不见自己的过失。
אע״פ [אף על פי] שהוא חייב באמת אינו רואה עליו חובה שמחמת קירוב הדעת והחביבות מוצא מקום ללמד זכות
即使他确实有罪，人也看不出他有过失；因为心意亲近、怀有爱意，就会找到可以为他辩护的理由。
即使确有罪责，爱与亲近也会使人的心思找到开释对方的理由。
משא״כ למי שאינו חביב עליו כ״כ [כל כך] הי׳ [היה] מלמד חובה וכמ״ש וכל יצר מחשבות לבו רק רע6 כו׳
反之，对于一个没有那么受他喜爱的人，他就会提出不利的论据；正如经上所说：“他心中的一切意念所趋，尽都是恶”，等等；
面对一个不那么受喜爱的人，同样的事实就会被看作罪责。因此，洪水以前，经文说：“他心中的一切意念所趋，尽都是恶。”
由此便接着有了“ה׳说：我要将人从地上抹去”，等等。可见，正因为他心中的意念所趋尽都是恶，[审判]便被引向提出不利的论据。
由这一判断而来的，就是“我要将人抹去”的裁决：人心中的恶被当作定罪的理由。
ואח״כ בפ׳ נח כתיב ויאמר ה׳ אל לבו9 לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם
后来，在诺亚（נח）篇中，经上写道：“ה׳心里说：我不再因人的缘故咒诅大地，
洪水之后，在诺亚篇中，ה׳说，祂不再因人的缘故咒诅大地。
כי יצר לב האדם רע מנעוריו הרי שמסברא זו עצמה שיצר לב האדם רע מצא ללמד זכות שלא יוסיף לקלל את האדמה בעבור האדם
因为人的心思意念从幼年起就是恶的。”可见，正是根据这个同样的理由——人的心思意念从幼年起就是恶的——祂找到了为人辩护的理由：不再因人的缘故咒诅大地。
ה׳给出的理由是：“因为人的心思意念从幼年起就是恶的。”人的倾向为恶这一事实，如今反而成为从宽处置的理由。
והיינו לפי שהי׳ [שהיה] התגלות מדת החסד ע״י וירח ה׳ את ריח הניחוח10 שבקרבן שהקריב נח המשיך גילוי מדת החסד ללמד זכות בזו הסברא עצמה שנמשך תחלה ללמד חובה ע״י מדה״ד [מדת הדין].
这是因为，借着「ה׳（Havayah）闻到了可悦的馨香」，慈爱（חסד，Chesed）这一属性显现了出来：借着诺亚（נח）献上的祭献，他引降了慈爱这一属性的显现，用起初借着审判属性引来定罪的同一套推理来申辩其有可取之处。
这一转变源于慈爱的显现：当 ה׳「闻到」诺亚祭献的可悦馨香时，慈爱便被引降下来；审判原先用来定罪的同一套推理，也因此成为开脱的依据。
וזהו ענין החילוק בין ב׳ בחינות השגחות הנ״ל (ועמ״ש במ״א ע״פ לעשות הישר בעיני1112 ה׳ אלקיך). וזהו פי׳ ארדה נא.
这就是上述两种神圣眷顾层面之间的区别。（另见别处关于经文「在 ה׳ אלקיך眼中行正直之事」的论述。）这就是「我现在要下去」的意思：
这就是两种眷顾方式的区别：审判的阴性层面与 חסד的阳性层面。阿德莫尔·哈扎肯提到另一处关于「在 ה׳眼中行正直之事」的论述，随后又回过来解释「我现在要下去」。
כי צעקתה היא הבאה מלמטה למעלה שהוא בחי׳ גבורות ואו״ח [ואור חוזר] ולזה נאמר ארדה נא לשון ירידה הוא מלמעלה למטה דהיינו בחי׳ או״י [אור ישר] שהוא בחי׳ חסד להשגיח במדת החסד ללמד זכות.
因为「它的呼声」是从下而上而来的，这属于严厉属性（גבורות，gevuros）和回返之光（אור חוזר，or chozer）的层面；因此经文说「我现在要下去」——「下去」是从上而下，也就是直接之光（אור ישר，or yashar）的层面，属于 חסד的层面；要以 חסד的属性施行眷顾，为其申辩有可取之处。
「呼声」从下而上升起，犹如严厉的「回返之光」（or chozer）。「下去」则是从上而下，犹如「直接之光」（or yashar），而这属于 חסד： ה׳以慈爱的属性下降，寻找可取之处。
ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו13 דהיינו אם עוונם גדול מנשוא כ״כ [כל כך] עד שגם ע״פ החסד לא יוכל למצוא זכות אז כלה. ואם לא. פי׳ אולי ע״י החסד יוכל ללמד זכות כו׳.
「我要察看[是否]他们照着传到我这里的呼声行事」：也就是说，如果他们的罪大到无法承受，甚至按 חסד也找不到可取之处，那么[就会有]毁灭（כלה，kalah）。「若非如此」：意思是，或许借着 חסד仍能为他们申辩有可取之处，等等。
经文以「他们是否已经尽行毁灭（כלה）」作结。阿德莫尔·哈扎肯这样解读：如果他们的罪大到即使 חסד也找不到任何可取之处，就会有毁灭；「若非如此」， חסד或许仍能找到可取之处。
וז״ש [וזהו שכתוב] במדרש ארדה נא ממדה״ר [ממדות הרחמים] למדה״ד [למדת הדין]1415 ובזוהר דק״ה ע״ב16 ארדה נא מדרגא דרחמי לדרגא דדינא17 ר״ל [רוצה לומר] להמשיך רחמים ממדה״ר [ממדות הרחמים] אל בחי׳ מדה״ד [מדת הדין] ואראה כו׳.
这就是米德拉什所说的：「我现在要下去」——从仁慈属性降到审判属性；《佐哈尔》p. 105b也说：「我现在要下去：从仁慈的层级降到审判的层级。」意思是，要将仁慈从仁慈属性引降到审判属性的层面，并「察看」，等等。
米德拉什和《佐哈尔》说，「我现在要下去」意指从仁慈降到审判。阿德莫尔·哈扎肯解释说，这是将仁慈引降到审判属性之中，使审判本身以仁慈受到「察看」。
本段解释了为何两种眷顾会得出不同的判决：同样的事实可以被解读为有罪，也可以被解读为有理；慈爱（חסד，Chesed）则从中寻找有理的一面。“我要下去”指慈爱降入审判之中，为索多玛寻找有理的理由。
洪水的例子表明，慈爱并不忽略事实，而是对同样的事实作出不同解读。“反射之光”（אור חוזר，Or chozer）和“直行之光”（אור ישר，or yashar）是卡巴拉术语，分别指从下方升起的光和从上方降下的光；本篇将它们与女性一方的呼喊和男性一方的下降联系起来。
出处
- 1וכמבואר באדר״ז דרצ״ג ע״ב · Zohar, Idra Zuta 24:113–27:121
- 2ושפטו העדה · Numbers 35:24
- 3והצילו העדה · Numbers 35:25
- 4ושפטו העדה והצילו העדה עדה שופטת ועדה מצלת · מסעי לה, כד-כה. סנהדרין פ״א משנה א.
- 5פסילנא לי׳ לצורבא מרבנן · Shabbat 119a:1
- 6וכל יצר מחשבות לבו רק רע · Genesis 6:5
- 7ויאמר ה׳ אמחה את האדם · Genesis 6:7
- 8נמשך ללמד חובה · ראה לקו״ת אמור לט, א. שה״ש מז, ד. באוה״ת ענינים ע׳ קצז מציין לכאן.
- 9ויאמר ה׳ אל לבו · Genesis 8:21
- 10וירח ה׳ את ריח הניחוח · נח ח, כא.
- 11ע״פ לעשות הישר בעיני ה׳ · לקו״ת ראה כג, ד ואילך.
- 12לעשות הישר בעיני ה׳ אלקיך · Deuteronomy 13:19
- 13ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו · Genesis 18:21
- 14וז״ש במדרש ארדה נא ממדה״ר למדה״ד · ראה רמב״ן וירא יח, כ. הנסמן במאמרי אדה״א בראשית ע׳ קצו.
- 15וז״ש במדרש ארדה נא ממדה״ר למדה״ד · Ramban on Genesis 18:20
- 16ובזהר דק״ה ע״ב · בתורת חיים ר״פ וירא (צז, א): בזוהר [ח״א קה, ב] א׳ ע״ד המדרש הנ״ל וז״ל וכי לא הוה ידע קודב״ה דא׳ ארדה נא . . אלא ארדה נא מדרגא דרחמי לדרגא דדינא כו׳.
- 17ובזוהר דק״ה ע״ב ארדה נא מדרגא דרחמי לדרגא דדינא · Zohar, Vayera 12:201–14:212
察看与聆听 ¶19–20
19והנה רש״י [רבי שלמה יצחקי] פי׳ בחומש ארדה נא למד לדיינים שלא יפסקו דיני נפשות אלא בראיה.1 והענין דאיתא בת״ז [בתיקוני זהר]2 ואלין עשר ספירן אינון אזלין כסדרן3 חד אריך וחד קציר וחד בינוני.
如今，拉希（רש״י）在五经（חומש，Chumash）中[就]“我现在要下去”作出解释：“[这]教导法官：除非亲自察看，否则不可裁决死刑案件。”解释是，《Tikkunei Zohar》（תיקוני זהר）记载：“这十个流溢属性（ספירות，Sefiros）依次排列：一长、一短、一中。”
拉希从“我现在要下去察看”一语得出，法官除非亲自察看，否则不可裁决死刑案件。为说明“察看”何以重要，阿尔特雷贝引用《Tikkunei Zohar》：流溢属性依次排列，“一长、一短、一中”。
פי׳ כי ע״ס [עשר ספירות] נחלקי׳ לג׳ קוין קו הימין חח״נ [חכמה חסד נצח] נק׳ חד אריך כי החסד נמשך ומתפשט יותר
意思是，十个流溢属性（ספירות）分为三条线。右线——智慧（חכמה，Chochmah）、慈爱（חסד，Chesed）和永胜（נצח，Netzach）——称为“一长”，因为חסד延展、扩展得更远。
十个流溢属性构成三条线。右线“长”，因为慈爱所及甚广。
ולכן גמ״ח [גמילות חסדים] בין לעניים בין לעשירים4 הרי שהחסד מתפשט יותר מהרחמים שעל העשיר אין שייך רחמנות כ״א על העני.
因此，善行[施行]于穷人与富人两者；由此可见，חסד所及比怜悯更广，因为怜悯并不适用于富人，只适用于穷人。
《塔木德》教导说，善行既施予富人，也施予穷人；怜悯则只适用于穷人。因此，慈爱所及比怜悯更广。
וקו השמאל בג״ה [בינה גבורה הוד] נק׳ חד קציר שאינו נמשך כ״א למי שהגון ביותר. וקו האמצעי נק׳ בינוני שמרחם על מי שנופל רחמנות.
左线——理解（בינה，Binah）、克制（גבורה，Gevurah）和辉煌（הוד，Hod）——称为“一短”，因为它只延及最配得者。中线称为“中等”，因为它怜悯那些需要怜悯的人。
左线——理解、克制和辉煌——是“短”的：它只及于最值得的人。中线是“中等”的：对于处境需要怜悯的人，它会施以怜悯。
本段介绍流溢属性的三条线及其所及范围：慈爱的右线为长，克制的左线为短，而施以怜悯的中线居于中间。
出处
- 1רש״י פי׳ בחומש ארדה נא למד לדיינים שלא יפסקו דיני נפשות אלא בראיה · Rashi on Genesis 18:21
- 2דאיתא בת״ז · בהקדמה (פתח אליהו).
- 3
- 4גמ״ח בין לעניים בין לעשירים · Sukkah 49b:11
20והנה יש ראיה ושמיעה הראיה נמשך מבחי׳ חכמה קו הימין ושמיעה מבינה קו השמאל. וכנודע מענין ראובן1 ושמעון2
现在有看见，也有听见。看见源自智慧（חכמה，Chochmah）这一层面，即右线；听见则源自理解（בינה，Binah），即左线；正如从流便（ראובן）和西缅（שמעון）之事可知。
看见和听见对应两侧：看见对应右侧的智慧，听见对应左侧的理解。从流便（意为“看见”）和西缅（意为“听见”）的名字中，也可知这一点。
ולכן הראי׳ [הראיה] היא מלמעלה למטה והשמיעה ממטה למעלה שהאותיות מתעלים ונכנסים לאוזן השומע ולזה ג״כ הראי׳ [הראיה] נשפלת למטה יותר מהשמיעה שרואה דבר גשמי
因此，看见是由上而下，听见则是由下而上，因为字母上升，进入听者的耳中。也因此，看见比听见下降得更低，因为它能看见有形的事物；
看见由上而下，听见则由下而上，因为声音上升进入耳中。所以看见所及更低，甚至能及于物质对象。
משא״כ השמיעה היא רק קול ודבור כי הראי׳ [הראיה] היא מבחי׳ חד אריך וכנודע שיסוד אבא אריך כו׳.
而听见所接收的只是声音和言语。因为看见源自“一长”（חד אריך，chad arich）这一层面；正如所知，父（אבא，Abba）的根基（יסוד，Yesod）是长的，等等。
相较之下，听见所接收的只是声音和言语。看见属于“长”的线；阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）在此补充了阿里扎尔（האריז״ל）的教导：父级（即智慧）的根基比母级（即理解）的根基延伸得更长、更远。
וזהו מ״ש ארדה נא ואראה כי הכצעקתה הבאה זהו כמו בחי׳ שמיעה שמבחי׳ בינה ולכן היא הבאה מלמטה למעלה והוא בחי׳ קו השמאל אבל ארדה נא ואראה בבחי׳ ראיה שהוא בחי׳ חסדים כו׳:
这就是所说的“我现在要下去察看”：因为“照着那已经传来的呼喊”，就如听见这一层面，听见源自理解；因此它由下而上，是左线这一层面。但“我现在要下去察看”，则是在看见这一层面；看见属于慈爱（חסדים，chasadim），等等。
应用到这节经文：“那已经传来的呼喊”如同听见，源自理解，从左侧由下而上。“我现在要下去察看”则是看见，属于慈爱。 ה׳回应呼喊，不只是“听见”，而是以慈爱“下去察看”。
这一段结束了这篇 maamar：呼喊是从审判的左侧被“听见”的；而“我现在要下去察看”则是来自慈爱（חסד，Chesed）的长右线的“看见”，它延伸到下方，以寻找可取之处。
这也解释了拉希（רש״י）的教导：死刑案件需要“看见”，因为看见源自慈爱，慈爱会寻找有利的根据；而单纯“听见”指控，则源自审判一侧。
出处
- 1ראובן · Genesis 29:32
- 2שמעון · Genesis 29:33
完成这篇玛玛尔了吗？
标记为已学；这将计入本周和本年度的西尤姆。
在阿沃达中
maamar说，约瑟（יוסףהוי׳（Havayah）的眼目看顾敬畏祂的人”；经文又说：“眼目良善的人必蒙福，因为他把自己的食物分给穷人。”所多玛玷污了这一特质本身，因而未获此眷顾。maamar还从法官爱其所审判之人的事例指出：亲近与仁慈，能在审判所要定罪的同一事实中找到有利之处。
讨论问题
- “显明而已知”与人得知某事的方式有何不同？为何这一差异回答了哲学家们关于多样性的问题？
- 如果 ה׳凭自身知晓一切，为何圣经还谈到巡行大地的“眼睛”？器皿和天使发挥什么作用？
- 认知的两个层次如何解释 ה׳的预知为何不会迫使人放弃自由选择？
- 同一个事实——“人心里的意念从小就是邪恶的”——先导致洪水，随后却引出 ה׳永不再诅咒大地的应许。按照maamar的说法，改变了什么？
- 为何maamar把“我要下去察看”与察看而非聆听联系起来？这对拉希（רש״י）关于法官必须亲自察看的原则有何启示？