《托拉·奥尔》 · 帕拉沙 Vayeitzei · 玛玛尔 3
וללבן שתי בנות וגו׳
拉班（לבן）有两个女儿
本译文由人工智能根据英文版翻译，并经过数轮对照英文和希伯来文的核查与修订。英文版本身仍在由读者审阅。如果您精通简体中文，我们诚盼您协助审阅这份译文。 志愿审阅
核心思想
利亚（לאה）与拉结（רחל）分别代表神圣的思想与神圣的言语，也就是隐匿的世界与显露的世界。雅各（יעקב）更爱拉结，因为无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）借着言语与行动最充分地流注下来；在言语与行动中，人人都能领受它，尽管思想必须始终伴随它。
玛玛尔概要
这篇论述（מאמר，maamar）将拉班的两个女儿解读为两块“生者之地”：利亚代表思想的字母、隐匿的世界；拉结代表言语的字母、显露的世界。圣殿时期，拉结在以色列地公开显现，带来预言与公开的启示。流亡之中，拉结——开口的 מ״ם（מ״ם פתוחה，mem petuchah）——随以色列民一同流亡；然而利亚——闭合的 מ״ם（מ״ם סתומה，mem setumah）——仍留在这片土地上，因此伟大的义人（צדיקים，tzaddikim），如阿里扎尔（האריז״ל），能够在那里领会更高、更隐秘的洞见。那么，为什么利亚会“被憎恶”呢？雅各是“中间横梁”，将无限之光（אור אין סוף）从冠冕（כתר，Keser）引下至王权（מלכות，Malchus）；因此，他渴望这光在下界显露于拉结之中。拉结不能生育，是因为向彼此分离的下层世界显露启示极其困难；利亚则在流溢界（אצילות，Atzilus）之内生下儿子：犹大（יהודה）代表外在的自我消融（ביטול，bittul），是大卫（דוד）王权的根源；鲁本（ראובן）与西缅（שמעון）代表观看与聆听；利未（לוי）代表内在的依附，是摩西（משה）的根源。根源于利亚的旷野世代，想要只以思想事奉 ה׳；然而，恰恰是言语与行动引下最高的光。利亚希望思想居于首位；雅各则知道，对以色列的大多数人而言，主要的事奉在于言语与行动，并由思想与之相伴。
提纲
- 两个女儿，两块土地利亚与拉结代表思想与言语、隐匿的世界与显露的世界。圣殿时期，两者都在这片土地上显现；流亡之中，拉结隐而不显、默然无声，而利亚这一更高、更隐秘的层面仍留在这片土地上，使伟大的义人得以证悟。¶1
- 雅各为何更爱拉结雅各这根中间横梁，将无限之光从冠冕引下至王权，甚至也将智慧（חכמה，Chochmah）、理解（בינה，Binah）与认知（דעת，Daas）的内在之吻引入拉结；拉班则是纯粹慈爱的至高白光。¶1
- 拉结不能生育，利亚生下儿子从言语而生，意味着在彼此分离的下层世界显露启示，这极其困难；利亚则在流溢界之内生育。犹大代表外在的自我消融，利未代表内在的依附，而摩西出自利未。¶2
- 思想与行动并行旷野世代想要只以思想事奉，但行动引下更多的光。利亚希望思想居于首位；雅各选择了拉结的帐篷，也就是言语与行动，同时让思想所代表的观看与聆听与之相伴。¶2
核心概念
- 隐匿的世界与显露的世界עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא
- 神圣自我表达的两个层次，以人的私下思想和可听见的言语作比。利亚是隐匿的世界；拉结是显露的世界。
- 开口的 מ״ם与闭合的 מ״םמ״ם פתוחה ומ״ם סתומה
- 字母מ״ם的两种形态。拉结——开口的מ״ם——留下一个开口，使外在势力在流亡期间能够从中汲取滋养；利亚根植于闭合的מ״ם，因此封闭，不在流亡之中。
- 中间横梁בריח התיכון
- 贯穿会幕所有木板、从一端延伸至另一端的横梁；《Zohar》（זהר）用这个名称称呼雅各，因为他将无限之光从最高层引下至最低层。
- 至高的白光לובן העליון
- 在阿里扎尔的教导中，这是拉班的根源：一切慈爱的源头，是毫无审判的纯粹怜悯，先于整个流溢界。
- 依附与承认התקשרות והודאה
- 两种自我消融：利未内在的依附，从外表看不出来；犹大的承认则显露于外，例如鞠躬。
- 终点嵌入起点之中נעוץ סופן בתחלתן
- 《Sefer Yetzirah》（ספר יצירה）提出的原则：最低的层次与最高的层次相连；因此，物质层面的言语与行动引下最伟大的启示。
两个女儿，两块土地 ¶1
雅各为何更爱拉结 ¶1
1וללבן שתי בנות12 וגו׳. הנה לאה ורחל הם אותיות המחשבה ואותיות הדבור. שהם עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא3 (עיין לקמן בד״ה בכ״ה בכסליו בפי׳ ושם ה׳ קטנה רחל)
“拉班（לבן）有两个女儿”，等等。如今，利亚（לאה）和拉结（רחל）分别代表思想的字母与言语的字母，也就是隐秘世界（עלמא דאתכסיא，alma de’iskasya）和显露世界（עלמא דאתגליא，alma de’isgalya）。（见下文以“基斯流月二十五日”为篇首的论述，在解释“幼小者（הקטנה，haketanah）的名字是拉结”时，[读作]“小 hei（ה קטנה，hei ketanah）”：拉结。）
这篇 maamar 从介绍拉班女儿利亚和拉结的经文开始。在 חסידות（Chassidus）中，她们分别象征 ה׳的“思想”——一个内在、隐秘的世界，以及 ה׳的“言语”——一个显露出来、为人所听见的世界；正如人的思想保持私密，而言语则能被他人听见。阿德莫尔·哈扎肯（אדמו״ר הזקן，Alter Rebbe）在此指向他的光明节论述《Torah Ohr》（תורה אור）Vayeshev 4:35。该论述将“幼小者（haketanah）是拉结”解释为“小 hei”：即 ה׳（Havayah）的末一个 hei，也就是王权（מלכות，Malchus）。
וזהו ענין בארצות החיים.4 ב׳ ארצות. שבזמן שבהמ״ק [שבית המקדש] היה קיים היו שני הבחינות מאירים בא״י [בארץ ישראל].
这就是“在众生之地”一语的含义：有两片土地。圣殿尚存时，这两个层面都在以色列地发光。
诗篇作者以复数形式说到“众生之地”。阿德莫尔·哈扎肯将这两片土地解作利亚与拉结，也就是思想与言语；他说，圣殿尚存时，她们二者都在以色列地显明发光。
其中主要的是拉结这一层面（她被称为家中的主心骨（עקרת הבית，akeres habayis）），因为思想包裹在言语之中，而言语显露出来。
圣殿时代，两个层面之中以拉结（言语）为主，因为思想并不一直隐而不显：它包裹在言语之中，因此经由言语显露的内容也承载着思想。这里的 akeres habayis 是双关语：妥拉称拉结不孕（עקרה，akarah；创世记29:31），而《Bereishis Rabbah》将其解作“主心骨”（עיקר，ikar），即“拉结是家中的主心骨”（Bereishis Rabbah 71:2）。
ולפי שרחל שהוא בחי׳ הדבור הוא עלמא דאתגליא לכך היה אז בא״י [בארץ ישראל] גילוי אלקותו ית׳ שהיו חכמים גדולים בעלי רוה״ק [רוח הקודש] ונביאים (וכמו שפרש״י [שפירש רש״י / שפירוש רש״י]9 גבי יונה ויחזקאל10 שאין הנבואה שורה אלא בא״י [בארץ ישראל])11
由于拉结这一言语层面属于显露世界，因此那时以色列地有 ה׳的显现，愿祂受称颂：那里有拥有רוח הקודש（ruach hakodesh）的伟大贤者，也有先知（正如拉希（רש״י）在论及约拿（יונה）和以西结（יחזקאל）时所解释的，先知启示只降临于以色列地）。
由于拉结是“显露世界”，她在以色列地居于显要地位，意味着那里的 ה׳显明可见，体现在具有רוח הקודש（ruach hakodesh）的贤者和先知身上。拉希指出，约拿逃往国外，是因为临在（שכינה，Shechinah）不居于以色列地之外；而以西结在巴比伦蒙受临在，是因为临在先前已在以色列地降临于他。
ובפרט בהמ״ק [בית המקדש] והשראת השכינה בקה״ק [בקדש הקדשים] ואורים ותומים ועבודת הקרבנות שהי׳ [שהיה] יורד אש שלמעלה. משא״כ אחר חורבן בהמ״ק [בית המקדש] שגלו ישראל וגלתה עמהם השכינה.12
尤其是[有]圣殿、临在安居于至圣所、乌陵和土明（אורים ותומים，Urim and Tumim），以及献祭的事奉；那时有来自上方的火降下。圣殿被毁之后则不然：以色列人流亡，临在也与他们一同流亡。
圣殿带来了更多显明的启示：至圣所中的临在、供大祭司求问并领受答复的乌陵和土明，以及从天而降、落在祭坛上的火。贤者教导说，圣殿被毁后，临在本身也随犹太民族一同流亡。
שהיא בחי׳ רחל שהיא בבחי׳ גלות בע׳ [בשבעים] שרי׳ ואינה מאירה כלל13 מערך הגלוי שהיתה מאירה בזמן הבית שהי׳ [שהיה] הדבור מתגלה משא״כ עכשיו כתיב כרחל לפני גוזזי׳ נאלמה.14
[临在]就是拉结这一层面；她处于流亡状态，在七十位王子之中，与圣殿时代言语显露时的光明相比，如今她全然不发光。相反，如今经上写道：“她如母羊［רחל，rachel］在剪毛者面前，默然无声。”
流亡中的临在就是拉结，即言语这一层面；如今她隐没在“七十位王子”之中，也就是统辖各民族的天上势力。阿德莫尔·哈扎肯将以赛亚书中“她如母羊（rachel）在剪毛者面前，默然无声”解释为拉结——神圣言语——沉默了：她已不再像从前那样发光。
והעבודה היא בדרך בירורים15 כו׳ (וכמ״ש ע״פ במדבר סיני)16 ומ״מ נשאר מאיר בא״י [בארץ ישראל] בחי׳ לאה והיא מדרגה יותר גבוה מבחי׳ רחל וכמשל המחשבה שהיא רוחניות ונעלית מן הדבור
而事奉 ה׳ 是通过净化拣择（בירורים，beirurim）等途径进行的（如“在西奈旷野”一文所解释）。尽管如此，利亚这一层面仍在以色列地发光；她的层次高于拉结，正如思想比言语更属灵、更高超。
流亡时期的工作是“净化拣择”（beirurim）：从落入世界的神圣火花中将它们提取出来并提升，而不是安享公开显明的启示。尽管如此，以色列地仍有某种光明留存：利亚，即思想这一层面。她高于言语，正如思想比表达思想的词语更属灵、更高超。
(שהיא אינה בגלות כי רחל נק׳ מ״ם פתוחה שיש ממנה פתח ומבוא ליניקת החיצונים בזמן הגלות משא״כ מבחי׳ מ״ם סתומה.17 ושם הוא שרש לאה עיין בזהר ר״פ תרומה דף קכ״ו ב׳18 ודף קכ״ז)
（因为她并未流亡：拉结被称为敞开的字母 mem（מ״ם פתוחה，mem petuchah），从中有一道开口和入口，使外在势力在流亡时期得以吸取滋养；而封闭的字母 mem（מ״ם סתומה，mem setumah）这一层面则不同，利亚的根源就在此处。见《Zohar》（זהר）Terumah 篇开篇，126b页和127页。）
利亚并未流亡。字母 mem 的词末形式（ם，mem）四面封闭，而通常的字母 מ（mem）底部有一个开口。拉结，即言语，是敞开的 mem；在流亡时期，外在势力——外壳（קליפה，kelipah）——可以从这个开口吸取滋养。利亚则根植于封闭的 mem，外在势力无法从那里进入；阿德莫尔·哈扎肯让读者参见《Zohar》Terumah 篇开篇。
אך לפי שהוא עלמא דאתכסיא והעלם לכך אין הגילוי אלקות עכשיו בא״י [בארץ ישראל] מערך הגילוי שהי׳ [שהיה] בזמן בהמ״ק [בית המקדש] קיים.
然而，因为这是隐藏之世界，是隐而不显的，所以如今以色列地上ה׳的显现，便不能与圣殿尚存时的显现相提并论。
但因为利亚（לאה）属于隐藏之世界，她的光并不公开显现。因此，今日以色列地上ה׳的显现，不像圣殿时期那样可见。
ומ״מ הצדיקים הגדולים אשר בארץ יכולים להשיג עכשיו בא״י [בארץ ישראל] השגות עליונות יותר אפי׳ [אפילו] ממה שהשיגו צדיקים כמותם בזמן הבית (מאחר שההשגה היא בבחי׳ מחשבה עליונה כמו שהיא עדיין למעלה מהתלבשות בעולם הדבור)
然而，身在以色列地的伟大义人（צדיקים，tzaddikim），如今在以色列地能够达到更高的领会，甚至超过圣殿时代与他们同等的义人所达到的（因为这种领会属于超然思想的层面，即思想仍处于自身、尚未披入言语世界时的状态）。
隐而不显本身也有其隐含的优势。身在以色列地的伟大צדיקים如今能触及更高的领会，甚至超过圣殿时期与他们地位相当的צדיקים所达到的，因为留存在以色列地的是利亚：超然思想本身，尚未披入言语的状态。
וכמו האר״י [האלקי רבי יצחק] ז״ל [זכרונו לברכה / זכרונם לברכה]19 שהשיג השגות עצומות מה שלא השיגו צדיקים גדולים בדורות הקדמונים.20
阿里扎尔（האריז״ל）就是如此；他达到了极其深奥的领会，这是早先世代的伟大צדיקים所未曾达到的。
阿里扎尔（האריז״ל），即采法特的拉比伊扎克·卢里亚（רבי יצחק לוריא），就是明证：他在以色列地领会了卡巴拉学的深奥义理，这是早先世代的伟大צדיקים所未曾达到的。
现在，为了理解经文所写的“利亚被憎恶”等话：毕竟，雅各（יעקב）确实领会了隐藏之世界！
现在有一个问题：经文说ה׳看见“利亚被憎恶”，意思是雅各爱她不如爱拉结（רחל）。既然雅各确实能领会隐藏之世界，他为什么偏爱言语而不偏爱更高的思想层面？（Kehot的注释指出，《Torah Chaim》（תורה חיים）中的平行篇章说，雅各根本没有领会它，因为在那里隐藏之世界指的是利亚的根源，而这超出一切领会。）
אך הענין כי יעקב נק׳ בריח התיכון25 המבריח מן הקצה אל הקצה.26 פי׳ שהוא הממשיך אור א״ס ב״ה מן הקצה עליונה (היינו הקו הבוקע החלל כמ״ש במ״א)27 מבחי׳ כתר למטה ולכן נאמר בו תוספת וי״ו ואלקי יעקב.
但解释是：雅各被称为“中间的闩，从一端贯穿到另一端”。也就是说，他是将无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），愿其受称颂，从上端引下的人（即刺穿空处的光之线（קו，kav），如别处所解释），从冠冕（כתר，Keser）这一层面向下；因此，经文在称说他时加上了一个额外的字母 ו（vav）：“以及雅各的אלקי。”
解释从《Zohar》（זהר）称雅各为“中间的闩”开始：它横贯会幕的所有板，从一端一直通到另一端。雅各把无限之光从上端引下；上端就是光之线，那道细微的光线进入收缩（צמצום，tzimtzum）之后留下的空处。他从冠冕这一层把光引下，经过每一层。因此，“以及雅各的אלקי”中额外的字母 ו（vav）——亚伯拉罕（אברהם）和以撒（יצחק）的名字里都没有这个字母——标示了这种向下的引流：ו是一条向下延伸的线。
וכן והנורא28 שמייחד ומחבר חו״ג [חסד וגבורה] ע״י המשכת והארת האין והיינו ע״י בחי׳ בטול. וכל ההמשכו׳ שלו הוא עד הקצה התחתונה. דהיינו בבחי׳ מלכות עלמא דאתגלייא.
同样，“以及那可畏者”，因为他借着引下并照亮 אין（Ayin）[无]，把慈爱（חסד，Chesed）与克制（גבורה，Gevurah）结合并统一；这就是通过自我消融（ביטול，bittul）这一层面实现的。他所有的引下都达到下端，也就是王权（מלכות，Malchus）这一层面，即显现之世界。
在“伟大、强大、可畏”这句祝福中，三个词分别对应亚伯拉罕（חסד）、以撒（גבורה）和雅各——“可畏者”——而雅各把前两者结合起来。他之所以能统一慈爱与克制，是因为他把高于二者的“无”引下；在人身上，这体现为自我消融（ביטול，bittul）。他的引下并不停在中途，而是达到“下端”，即王权（מלכות，Malchus）、显现之世界。
וזהו ויאהב (יעקב) גם את רחל29 מלאה שכל תשוקתו היה להיות גילוי אור א״ס ב״ה למטה בעלמא דאתגלייא שעי״ז יוכלו הכל לקבל משא״כ מבחי׳ עלמא דאתכסייא כו׳
这就是[“他（雅各）也爱拉结胜过利亚”]的意思：他全部的渴望，就是使无限之光在下方、在显现之世界中显现，因为这样所有人都能领受；隐藏之世界的层面则不是如此，等等。
这就是雅各爱拉结胜过利亚的原因。他全部的愿望，都是让无限之光在下方、在言语的显现之世界中显现，因为在那里所有人都能领受；隐藏的思想世界则不是如此。
所以，Torah告诉我们雅各吻了拉结；阿尔特·雷贝将这个吻解读为与带点的“他吻了他”一词相仿——那是以扫（עשו）遇见雅各时的情形。拉希（רש״י）提出两种解释这些圆点的方式：以扫并非全心全意地吻他；或者，按拉比西蒙·巴尔·约海（רבי שמעון בר יוחאי）的话说，那一刻以扫的怜悯之情被激起，所以他全心全意地吻了雅各。接下来的几行表明，阿尔特·雷贝所指的是发自爱之内在核心的吻。
דהיינו שבחי׳ חב״ד [חכמה בינה ודעת] שהוא זיווג נשיקין ואתדבקו׳ רוחא ברוחא עד״מ הנשיקין שבאין מפנימית האהבה (עמ״ש במ״א ע״פ ישקני מנשיקות3233 וע״פ אמצאך בחוץ אשקך)3435 וגם בחי׳ זו המשיך ברחל.
也就是说，智慧（חכמה，Chochmah）、理解（בינה，Binah）和认知（דעת，Daas）这一层面，就是亲吻的结合、灵与灵的紧密相契；这好比亲吻源自爱的内在层面（פנימית，pnimiyus）（参见其他地方对“愿他用亲吻亲吻我”以及“我若在外面遇见你，便亲吻你”的阐释）；他也将这一层面引入拉结（רחל）。
按照《Zohar》（זהר）的说法，亲吻是灵与灵的结合，是源自爱的核心的内在亲密；在流溢属性（ספירות，Sefiros）中，它对应于智慧、理解和认知。雅各布（יעקב）甚至将这一内在的认知层面引入拉结，使言语能够承载思想的深度。阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）指出了他对《雅歌》中两处关于亲吻的经文所作的阐释。
וז״ש [וזהו שכתוב] אעבדך שבע שנים ברחל36 בתך הקטנה כי לבן הוא בחי׳ לובן העליון3738 מקור החסדים שכולו רחמים פשוטים דלית שמאלא בהאי עתיקא39
这就是经文所说：“我为拉结服侍你七年，她是你的小女儿。”因为拉班（לבן）代表至高的白（לובן，loven），是慈爱（חסדים，chasadim）的源头；它全然是纯粹的怜悯，因为“在这位古老者（עתיקא，Atika）[远古者]那里，没有左边”；
“我为拉结服侍你七年，她是你的小女儿”：雅各布服侍拉班，是为了将拉班的光引下到拉结——也就是言语这一较低的层面。因为拉班之名意为“白”，在阿里扎尔（האריז״ל）的教导中，他代表“至高的白”，即一切慈爱的源头，是纯粹的怜悯，其中毫无审判的痕迹。《Zohar》说，这一层面的Atika（古老者）“没有左边”，也就是完全没有严厉。
רק שלמטה נשפל בלבן גשמי40 ומ״מ כתיב כלו הפך לבן טהור41 הוא אפי׳ [אפילו] הנגע כו׳ ועל לבן כתיב וישכם לבן בבקר42 שבכ״י [שבכל יום] מתגבר ונמשך אור החסד עליון.
只是到了下层，它降为肉身形态的拉班；然而经文写道：“全身都变白了，他就是洁净的”，甚至患处也是如此，等等。关于拉班，经文还写道：“拉班清晨起来”，因为每天至高的慈爱（חסד，Chesed）之光都会增强并被引下。
肉身的拉班虽然是个欺骗者，但他的根源是神圣的：至高的白降到了极低之处，成为一个肉身的人物。有关צרעת（tzaraas）的律法说明了这一点：当白斑遍布全身时，这人便是洁净的。“拉班清晨起来”这句经文暗示，清晨正是慈爱的时刻；每天，至高的慈爱都会增强并流注下来。
本段将利亚和拉结对应于思想与言语、隐秘与显露的世界，并借此说明：圣殿被毁后，以色列地仍保有隐秘、甚至更高的灵性可能性。随后，本段开始解释雅各（יעקב）为何更爱拉结：他的使命如同“中闩”，是将无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）一直引至显露的世界，使所有人都能领受。
利亚与拉结分别代表隐秘世界和显露世界，这一对应见于《Zohar》和阿里扎尔（האריז״ל）的教导：利亚是上方的女性形态，根植于理解（בינה，Binah），处于隐秘之中；拉结是王权（Malchus），属于显露的女性形态。在阿里扎尔的《Pri Etz Chaim》（פרי עץ חיים）Sha’ar Kerias Shema, 第12章中，拉结被称为 akeres habayis，即“家中的主心骨”；因此有“雅各爱拉结，因为她是主要的一位”之说。《Etz Chaim》（עץ חיים）Sha’ar HaAkudim, 第1章称，拉班代表流溢界（אצילות，Atzilus）之前的至高白光；他形成了称为 Akudim、Nekudim 和 Berudim 的各个阶段，这些阶段暗指“因为我看见拉班怎样待你”（创世记31:12）。
出处
- 1וללבן שתי בנות · ראה לעיל בציונים לכ״ק אדמו״ר זי״ע. במפתח לאוה״ת כרך א מציין המו״ל שהמאמר הוא משנת תקע״א — הוא בדף רטז, ב בהתחלת אתהלך לפני ה׳, ומציין ששייך לפסוק וללבן שתי בנות. בשינוים ועם הגהות, ראה מאמרי אדה״א נ״ך ע׳ קצד שמיוסד על מאמר זה. בבוך 1135 מד, א המאמר בגוכתי״ק הצ״צ באיזה שינויים, וז״ל שם: וללבן שתי בנות וגו׳ הנה לאה ורחל שהם אותיות מחשבה ודיבור היו שניהם מאירים בא״י בזמן הבית וזהו בארצות החיים ב׳ ארצות והעיקר הי׳ בחי׳ רחל, כי המחשבה מתלבשת בתוך הדבור, ונודע כי רחל היא עלמא דאתגליא כמשל הדבור ולכן הי׳ אז בא״י תכלית הגילוי אלקותו ית׳ שהיו חכמים גדולים בעלי רוה״ק ונביאים ובפרט בהמ״ק השראת השכינה בקדה״ק ואורים ותומים וירידת האש שלמעלה כו׳. ואחר החורבן שגלו ישראל לבבל וגלתה עמהם השכינה שהיא בחי׳ רחל עלמא דאתגלייא ואז היא בח״ל דוקא אך א״כ הי׳ ראוי להיות בח״ל גילוי אלקות ע״ד שהי׳ אז בא״י אך הענין כי בבבל היא בבחי׳ גלות בהע׳ שרים והעבודה היא בדרך בירורים כו׳ (ועי״ש ע״פ במדבר סיני) אבל בא״י נסתלקה רחל שהיא עלמא דאתגליא ונשאר בחי׳ לאה שהיא עלמא דאתכסיא שהוא באמת מדרגה יותר גבוה מרחל כמשל המחשבה שהיא למעלה מהדבור ולכן הצדיקי׳ הגדולים יכולים להשיג עכשיו בא״י השגות עליונות יותר גם מבזמן הבית (כיון שישיג בבחי׳ מחשבה עליונה כמו שהיא עדיין למעלה מההתלבשות בעולם הדבור) וכמו האריז״ל שהשיג מה שלא השיגו תנאים ואמוראים משא״כ שארי האנשים לא יוכלו להשיג כי לאה היא אתכסיא כו׳.
- 2וללבן שתי בנות · Genesis 29:16
- 3לאה ורחל . . עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא · באוה״ת שמיני כרך ב ע׳ תפט מציין לכאן.
- 4בארצות החיים · Psalms 116:9
- 5והעיקר היה בחי׳ רחל · ראה לקו״ת להאריז״ל פ׳ לך לך ד״ה אל הארץ.
- 6(שנקראת עקרת הבית) · בגוכתי״ק הצ״צ ליתא.
- 7שנקראת עקרת הבית · Psalms 113:9
- 8רחל (שנקראת עקרת הבית) · Bereshit Rabbah 71:2
- 9(וכמו שפרש״י . . בא״י) · בגוכתי״ק הצ״צ ליתא.
- 10וכמו שפרש״י גבי יונה ויחזקאל · א, ג.
- 11ויחזקאל שאין הנבואה שורה אלא בא״י · Rashi on Ezekiel 1:3
- 12שגלו ישראל וגלתה עמהם השכינה · Megillah 29a:4
- 13משא״כ אחר חורבן . . ואינה מאירה כלל · באוה״ת שלח ע׳ תנו מבאר שגם עכשיו יש הפרש בין א״י לחו״ל, וכאן מבאר שבזמן שאין בהמ״ק קיים אין יכולים להשיג בארץ יותר מבחו״ל, רק הצדיקים הגדולים, וכתב ע״ז הצ״צ שם ”ע״כ צ״ל דעכשיו עיקר ענין הארץ יכולים להשיג ע״י עסק התורה שבע״פ”, ע״ש בארוכה.
- 14כרחל לפני גוזזי׳ נאלמה · Isaiah 53:7
- 15והעבודה היא בדרך בירורים · באוה״ת בראשית כרך א ריז, א מציין ע״ז ”וזוהי עיקר התלבשותה שנופלת ממדרגה למדרגה לברר ולהוציא בלעם מפי׳”.
- 16(וכמ״ש ע״פ במדבר סיני) · ראה לקו״ת פ׳ במדבר בתחלתה.
- 17מ״ם פתוחה . . מ״ם סתומה · נתבאר באוה״ת דרושים לשמע״צ ע׳ א׳תתי, ובספר הליקוטים-דא״ח מהצ״צ ערך אותיות אות מ (ע׳ תתנ ואילך). ראה לקו״ת שמע״צ צג, ב.
- 18עיין בזהר ר״פ תרומה דף קכ״ו ב׳ · Zohar, Terumah 2:12–4:23
- 19וכמו האר״י ז״ל · במאמרי אדה״א נ״ך ע׳ קצה ”כמו האריז״ל ותלמידיו שזכו לרוה״ק וגילוי אליהו כו׳ והרב הב״י וכיוצא שלא נמצא כזה בחו״ל”.
- 20וכמו האר״י ז״ל . . בדורות הקדמונים · בבוך 1135 גוכתי״ק הצ״צ: וכמו האריז״ל שהשיג מה שלא השיגו תנאים ואמוראים משא״כ שארי האנשים לא יוכלו להשיג כי לאה היא אתכסיא כו׳: ולהבין מ״ש.
- 21כי שנואה לאה · Genesis 29:31
- 22כי שנואה לאה · Bava Batra 123a
- 23כי שנואה לאה · Bereshit Rabbah 71:1
- 24הרי יעקב השיג ודאי בעלמ׳ דאתכסי׳ · בתו״א רד״ה וללבן ב׳ בנות דיעקב השיג ודאי בעדאתכ״ס ובתו״ח שם דלא השיג כלל — לפלא גדול שהרי מפורש על אתר: בתו״א — שהמדובר באותיות המח׳. בתו״ח — בשרש לאה, פני׳ בינה, שכל הנעלם מכל רעיון וכו׳. ולהעיר 1) באוה״ת שם אין בכלל הענין שהשיג או לא השיג. 2) ע״ד החילוק בפי׳ כי שנואה בין תו״א ותו״ח — נחלקו ג״כ ב״ב (קכג, א) וב״ר רפע״א. — לקו״ש ח״י ע׳ 214. במאמרי אדה״א נ״ך ע׳ קצו מבאר שהקושיא ”למה אהב יעקב לרחל יותר מלאה דלכאורה בחי׳ לאה יותר עליון מבחי׳ רחל”. וראה ביאוה״ז להצ״צ כרך ב ע׳ תשלז.
- 25יעקב נק׳ בריח התיכון · Zohar II, 175b
- 26בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה · Exodus 26:28
- 27פי׳ שהוא הממשיך . . כמ״ש במ״א · ראה אוה״ת בראשית כרך ב שפה, ב ואילך. וראה בהביאור שם שפח, א ואילך.
- 28והנורא · Deuteronomy 10:17
- 29ויאהב (יעקב) גם את רחל · Genesis 29:30
- 30וישקהו · Genesis 33:4
- 31וישק יעקב לרחל · Genesis 29:11
- 32ע״פ ישקני מנשיקות · לקו״ת שה״ש א, ד. וראה אוה״ת שה״ש ע׳ כד.
- 33ישקני מנשיקות · Song of Songs 1:2
- 34וע״פ אמצאך בחוץ אשקך · לקמן פ׳ תרומה פ, ג.
- 35אמצאך בחוץ אשקך · Song of Songs 8:1
- 36אעבדך שבע שנים ברחל · Genesis 29:18
- 37לבן הוא בחי׳ לובן העליון · ע״ח שער העקודים פ״א.
- 38לבן הוא בחי׳ לובן העליון · Sefer Etz Chaim 6:2
- 39דלית שמאלא בהאי עתיקא · Zohar III, 129a
- 40רק שלמטה נשפל בלבן גשמי · ראה לקו״ש חט״ו ע׳ 262.
- 41כולו הפך לבן טהור · Leviticus 13:13
- 42וישכם לבן בבקר · Genesis 32:1
拉结不能生育，利亚生下儿子 ¶2
思想与行动并行 ¶2
2וינשק לבניו1 ובנותיו שנמשך בכל פרצופי האצי׳ זכרים ונקבות. ואח״כ ולבן שב למקומו למעלה מעלה ויעקב הלך לדרכו2 להמשיך בחינת לובן העליון הנ״ל למטה מטה ברחל בתו הקטנה בחי׳ דבור כו׳.
“他亲吻了自己的儿子和女儿”：[意即]，这被引入流溢界（אצילות，Atzilus）的所有构型（פרצופי，partzufim）之中，无论是男性还是女性。随后，“拉班（לבן）回到自己的地方”，升至更高、更高之处；“雅各（יעקב）继续上路”，要把上述至高的白色这一层面，从更高之处引至更低之处，进入他的小女儿拉结（רחל）——言语这一层面，等等。
拉班，即至高的白色，“亲吻了自己的儿子和女儿”：他的慈爱流入了Atzilus的所有构型之中，无论男性还是女性。随后，他“回到自己的地方”，退回自己高远的根源；而雅各则“继续上路”，他的使命是把那至高的白色一路带到很低之处，进入言语这一层面的拉结。
ולכן היתה רחל עקרה3 כי ההולדה מבחי׳ הדבור הוא להיות הגילוי בבי״ע וא״א להיות הולדה וגילוי בבי״ע שהרי הנבראים הם נפרדים וא״א להתגלות להם בחי׳ לובן העליון הנ״ל.
因此，拉结不生育，因为从言语这一层面而有的生育，意味着在创造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）和行动界（עשיה，Asiyah）中显现；然而，在这些世界中不可能有生育和显现，因为受造物是分离的，而上述至高的白色这一层面不可能向它们显露。
这解释了拉结为何不生育。言语若要“生育”，就意味着ה׳要在下层的Beriah、Yetzirah和Asiyah中显现；那里的受造物感到自己与ה׳分离。这样的受造物无法公开承受至高白色，因此拉结所代表的生育受到了阻碍。
(ומש״ל [ומה שכתוב לעיל] דרחל נק׳ עלמא דאתגלייא מ״מ להיות הגילוי ע״ד בחי׳ לידה הוא קשה ביותר כו׳ ויש חילוק גדול בין שארי השפעות לבחי׳ לידה שהוא גילוי עליון יותר ועמ״ש בזוהר פ׳ פנחס דרמ״ט)4
（至于上文所说拉结被称为显现的世界：尽管如此，要使显现以生育这一层面的方式发生，仍极其困难，等等。其他种类的影响与生育这一层面有很大区别；生育是一种更高的显现。参见Zohar《Pinchas篇》第249页所述。）
阿尔特雷贝预先回应一个疑问：拉结是“显现的世界”，为何她不能显现？因为生育并非普通的影响流出：它显露出父母自身隐秘本质中的某些东西，是一种高得多的显现；要在下层世界中实现这一点极其困难。他请读者参见Zohar论Pinchas篇第249页，以了解这种区别。
אבל לאה שהיא המחשבה ילדה ששה בנים שהם הספי׳ [הספירה / הספירות] שבאצי׳5 עצמו ששם היה שרש השבטים ולכן נק׳ שבטי6 יה.
然而，利亚（לאה）代表思想，她生了六个儿子；他们就是Atzilus本身中的流溢属性（ספירות，Sefiros），因为众支派的根源就在那里，因此他们被称为“יה的支派”。
利亚代表思想，确实生育了六个儿子。她的生育发生在Atzilus本身、流溢属性之中；那里没有分离状态阻碍显现。众支派的根源就在此，所以诗篇作者称他们为“יה的支派”。יה（Yah）是ה׳（Havayah）的前两个字母，代表智慧（חכמה，Chochmah）与理解（בינה，Binah），也就是思想这一层面。
יהודה הפעם אודה7 בחי׳ בטול והודאה הרי הוא נמשך ומסתעף מן המחשבה דוקא.
犹大（יהודה，“这一次我要承认”）代表自我消融（ביטול，bittul）与承认；这一层面正是从思想中特别引出并发展出来的。
利亚以“这一次我要承认”（אודה，odeh）为犹大命名。承认是一种自我消融；这种人在ה׳面前俯伏的状态，源自思想，源自沉思，而非言语。
וכן ראובן ושמעון ראיה ושמיעה הוא ג״כ למעלה מבחי׳ הדבור אלא מן המחשבה הן נמשכים כו׳ (כמ״ש במ״א ע״פ יהודה אתה89 כו׳)
同样，流便（ראובן）和西缅（שמעון）——观看和听闻——也都高于言语这一层面；它们是从思想中引出的，等等。（正如别处在“犹大，你……”一节下所解释的。）
流便之名源于“看见”，西缅之名源于“听见”：利亚在他们出生时说，ה׳“看见了我的苦情”，又“听见了”（《创世记》29:32–33）。观看和听闻是接受，而非表达，所以它们也高于言语，源自思想。阿尔特雷贝指出，他在“犹大，你……”一节下的论述中解释了这一点：流便代表引发爱的观看，西缅代表带来敬畏的听闻。
וגם לוי שהוא בחי׳ התקשרות כמ״ש הפעם ילוה10 כו׳ נמשך ונולד ג״כ מן המחשבה
利未（לוי）也一样，他代表联结，正如经文所说：“这一次[我的丈夫]必与我联结（ילוה，yilaveh）”，等等；他同样是从思想中引出并生育的，
利未之名源于“必与我联结”（ילוה，yilaveh）：“这一次我的丈夫必与我联结。”因此，利未代表联结（התקשרות，hiskashrus），即心智深处的联结；这一层面同样从思想中生出。
כנראה בחוש במי שהוא בעל מחשבה שאינו מרגיש כלל בעסקים החולפים לפניו מחמת גודל התקשרות שיש לו בהמחשבה.
正如从一个深思的人身上可以清楚看到的：由于他与思想的联结极其深厚，他完全感觉不到从自己面前经过的事物。
任何人都能看出，一个全神贯注于思考的人不会注意周围正在发生什么，因为他的心智完全系于那个思想。
וכמ״ש במדרש בעובדא דר׳ [דרבי] חייא רבה.1112 וכן גבי רבא (בפ׳ אר״ע [אמר רבי עקיבא])13 דהוה מעיין בשמעתי׳ [בשמעתיה] כו׳.
正如米德拉什所记载的拉比希亚·拉巴（רבי חייא רבה）的事迹；拉瓦（רבא）也是如此（在“拉比阿基瓦（עקיבא）说”篇中），他当时正专心钻研自己的学业，等等。
这两个故事说明了这一点。《耶路撒冷塔木德》（Kilayim 9:3，如Kehot注释所示）记载，拉比希亚·拉巴在浴室里没有起身迎接拉比约西之子拉比以实玛利（רבי ישמעאל בן רבי יוסי），因为那一刻，他的心思正通览整部《诗篇》；《巴比伦塔木德》则讲到，拉瓦专心研读，甚至没有察觉自己的手指正在流血。
ולכן יצא ממנו משה14 שהיה כבד פה וכבד לשון15 דהיינו שלגודל התקשרותו בבחי׳ בטול16 ונחנו מה17 לא היה יכול להיות משפיע כו׳ שהיא בחי׳ הדבור כו׳
因此，从他而出了摩西（משה）；他“口拙舌笨”，也就是说，由于他在自我消融（ביטול，bittul）这一层面的依附极其深厚，并且说“我们算什么”，他便不能成为施予者，等等；施予者正是言语这一层面，等等。
这就是摩西为何出自利未。他说自己“口拙舌笨”：他对 ה׳ 的依附和自我消融极其深厚，这种状态体现在他所说的“我们算什么”之中，以致他难以转向外界、给予他人；而给予他人正是言语这一层面。
ועיקר ההפרש בין התקשרות דלוי שהוא בחי׳ בטול ובין הודיה דיהודה שהוא ג״כ בחי׳ בטול הוא כי יהודה הוא בחי׳ הבטול בגילוי כענין מודים שכורע ומשתחוה
利未的依附属于自我消融这一层面，而犹大（יהודה）的承认也同样属于自我消融；二者主要的区别在于，犹大属于显露出来的自我消融，如[祝福词]“我们感谢”（מודים，Modim）中那样，人会屈身下拜。
阿尔特雷贝现在区分利未的依附与犹大的承认，因为二者都属于自我消融。犹大的自我消融显而易见、表露于外，如阿米达祈祷中的“我们感谢”（מודים，Modim）祝福词；在这段祈祷中，人会屈身下拜。
ולכן יצאו ממנו מלכי בית דוד שבטולם הוא בחי׳ הבטול שבהתגלות וחיצוניות.
因此，大卫王室的君王出自犹大；他们的自我消融，是在显露和外在层面（חיצוניות，chitzoniyus）中的自我消融。
因此，大卫王室的君王出自犹大，他们体现的自我消融会公开显现，呈现在显露和外在层面。
אבל לוי שהוא בחי׳ ההתקשרות והבטול בפנימיותו ועצמותו הגם שבחיצוניות אינו נגלה כלל וכענין בטול דצבא השמים לך משתחוים18 שההשתחואה של המלאכים אינו ענין השתחואה גשמיות אלא שמשתחוה19 ובטל בהשגתו ברוחניות
然而，利未属于内在层面（פנימיות，pnimiyus）和本质中的依附与自我消融，虽然这在外在层面完全不显露；这就如“天上的万军向你俯伏”所说的自我消融。天使的俯伏并非身体上的俯伏；而是说，[每一个天使]在其领悟中，于灵性层面俯伏并自我消融。
利未的自我消融是内在而根本的，完全不显于外。这类似天使；经上说“天上的万军向你俯伏”。天使没有身体可供俯伏，因此他们的俯伏，是他们在领悟 ה׳ 时，其存在所呈现的自我消融。
ולכן יצא ממנו משה (ועמ״ש במ״א ההפרש בין משה ואליהו שהוא גם כן עד״ז) ואח״כ ותעמוד מלדת שלא היה יכול להיות בחי׳ גילוי עוד.
因此，摩西出自利未（关于摩西与以利亚胡（אליהו）之间的区别，另有论述；那也遵循同样的思路）。后来，“她便停止生育”，因为已经不可能再有显露这一层面了。
因此，最具内在性的摩西出自利未；阿尔特雷贝指出，摩西与以利亚胡之间的区别也遵循同样的思路。生了四个儿子之后，利亚“便停止生育”：思想所能产生的显露已经达到极限。
(ועמ״ש ע״פ טובה הארץ מאד מאד2021 דענין דור המדבר שהיה מבחי׳ לאה עולם המחשבה וטענו למה צריכים לירד בבחי׳ עולם הדבור שהוא בחי׳ מל׳ ארץ תתאה לקיים המצות בדבור ובמעשה הלא זה אפשר לקיים גם ע״י התומ״צ [התורה ומצות] ברוחניות דהיינו ע״י המחשבה כו׳
（关于“那地极其、极其美好”一语，另有论述：旷野世代属于利亚，即思想的世界；他们争辩说：为什么必须下降到言语的世界这一层面，也就是王权（מלכות，Malchus）这一层面、下界之地，借着言语和行动来履行诫命（מצות，mitzvos）呢？难道不能也通过灵性层面的托拉和诫命来履行吗？也就是说，通过思想来履行，等等？）
这里有一段较长的括注，将这一点应用于旷野世代；他们的根源在于利亚，也就是思想的世界。阿尔特雷贝这样呈现他们的争辩：为什么必须进入以色列地——王权所代表的下界之地——并以实际的言语和行动来遵行诫命，既然托拉和诫命也可以在灵性层面、通过思想来履行？
אך באמת היו בטעות גדול דע״י דבור ומעשה דוקא נמשך גילוי אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה ביתר שאת לאין קץ כי נעוץ סופן בתחלתן22 כו׳ ומרבע״ה [ומשה רבינו עליו השלום] התפלל תקט״ו תפלות23 ליכנס לארץ24 כו׳.
然而，他们实际上大错特错；因为正是通过言语和行动，才能以无可限量的殊胜程度引下来无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）的显露，愿其受称颂；这是因为“终末嵌入起始之中”，等等。摩西拉比努（愿他平安）为进入以色列地，祈祷了五百一十五次，等等。
他们大错特错。正是实际的言语和行动，才能更有力得多地引下无限之光；因为正如《Sefer Yetzirah》（ספר יצירה）所说：“终末嵌入起始之中”——最低处与最高处相连。这就是为什么摩西拉比努虽然属于利亚那种内在的类型，却仍祈祷了515次，请求获准进入以色列地；《米德拉什》从“וָאֶתְחַנַּן”（va’eschanan，意为“我恳求”）一词中推得这个数字。
ועפ״ז [ועל פי זה] יובן עוד ענין ויאהב יעקב את רחל25 דוקא שהיא בחי׳ דבור ומעשה כי שנואה לאה ההפך מכוונת דור המדבר.
由此还可以进一步理解“雅各（יעקב）爱拉结（רחל）”这一回事：拉结特指言语与行动这一层面；而“利亚（לאה）被厌弃”，则与旷野一代人的意愿相反。
这进一步说明雅各为何特别爱拉结：她代表言语与行动。利亚被“厌弃”，正与旷野一代人想留在思想层面的愿望相反。
ואמנם צריך ביאור מ״ש לאה הפעם ילוה אישי26 אלי דוקא דודאי לא עלה על דעתה לאפוקי מבחי׳ דבור ומעשה.
然而，利亚所说的“这一次，我的丈夫将与我相依”，尤其需要解释，因为她显然没有想到要排除言语与行动这一层面。
但这也引出了关于利亚的问题。她说“这一次，我的丈夫将与我相依”时，显然并非意在排除言语与行动；那么她究竟想要什么呢？
אלא הענין כי באמת צ״ל ב׳ הבחי׳ מודו״מ [מחשבה דבור ומעשה] דהא בלא הא לא סגי ועמ״ש במ״א בענין לויתן27 ושור הבר שהוא ג״כ ענין ב׳ בחי׳ הנ״ל לויתן לשון התקשרות בחי׳ בטול דנוני ימא כמו הפעם ילוה כו׳
而是因为，事实上，这两个层面——思想，以及言语与行动——都不可或缺，缺少其中之一都不够。关于利维坦（לויתן，livyasan）和野牛之事，可参见别处的解释；这也讲的是上述两个层面：利维坦一词有“依附”之意，代表海中鱼类的自我消融（ביטול，bittul），正如“这一次[我的丈夫]将与我相依（ילוה，yilaveh）”等语。
答案是：两个层面都不可缺少，即思想，以及言语与行动；单有其中一者都不够。未来盛宴中的利维坦和野牛代表这两个层面：利维坦（livyasan）这一名称与“将相依”（yilaveh）同根，代表海中的鱼类；它们完全生活在自己的源头之中，并对其源头自我消融。
ולאה רצתה שיהיה העיקר ע״י בחינה זו ע״ד שאמרו בחסידים הראשונים28 שהיו שוהין ט׳ שעות בכל יום בתפלה שהוא כענין בטול והתקשרות הנ״ל דמחשבה כו׳.
利亚希望主要通过这一层面来实现，这就如同人们所说的早期虔敬者（חסידים，chassidim）：他们每天花九个小时祈祷，这类似于上述思想层面的自我消融与依附等情形。
利亚希望以内在的依附为主，而把言语与行动置于次要地位。这类似于早期虔敬者：塔木德记载，他们每天三次，每次先静候一小时、祈祷一小时、再静候一小时，一天共用九个小时祈祷；他们全神贯注于自我消融以及思想上的依附。
ואימתי תורתן נעשית אלא מתוך שחסידים הן כו׳ הרי רוב עסקם היה עד״ז )(ומבואר ענין זה לקמן בד״ה ששים המה מלכות29 כו׳ אחת היא יונתי30 כו׳)31
“那么，他们何时研习托拉呢？倒是因为他们是虔敬者……”因此，他们大部分的修持都是如此。） （这一层意思将在下文以“六十位王后……”为开篇、引述“我的鸽子独一无二……”的论述中得到解释。）
塔木德问，这些虔敬者如何持守托拉并处理工作，回答说，因为他们虔敬，他们的托拉得以保存，工作也蒙受祝福。因此，他们大部分的修持都属于这种内在依附；阿德莫尔·哈扎肯还补充说，以“六十位王后……我的鸽子独一无二”为开篇的论述对此有详细解释。
ואמנם יעקב ידע שזה אי אפשר רק לבני עלייה שהן מועטים אבל כל ישראל עיקר רוב העסק הוא ע״י דבור ומעשה
然而，雅各知道，这只对少数卓越之士（בני עלייה，bnei aliyah）才行得通；但对全体以色列人而言，修持的主要部分是通过言语与行动来完成的。
然而，雅各知道，这条道路只适用于少数卓越之士，也就是塔木德所说的少数高阶之人。对整个犹太民族而言，主要的事奉方式是通过言语与行动，即研习托拉和实际履行诫命（מצוות，mitzvos）。
ולכן היה באהל רחל32 עיקר קביעותו שהוא בחי׳ דומ״ע [דבור ומעשה] ומ״מ צ״ל ג״כ מחשבה שמזה נמשך ראיה ושמיעה לאסתכלא ביקרא דמלכא כו׳
因此，他主要住在拉结的帐棚里，因为这代表言语与行动这一层面。尽管如此，思想也不可缺少；由思想引出视觉与听觉，即“凝视君王的荣耀”等。
所以，雅各以拉结的帐棚为主要居所，正如拉希解释“他进入拉结的帐棚”时所说：雅各总是与她在一起。然而，思想仍不可或缺，因为视觉与听觉——流便（ראובן）和西缅（שמעון）——由此而生，进而“凝视君王的荣耀”，也就是唤起爱意的沉思。
וכל האומר אין לי אלא תורה33 כו׳ אלא צ״ל רו״ש [רצוא ושוב] רק כי אז נעוץ סופן כו׳:
“凡说‘我只有托拉’的人……”相反，必须有视觉与听觉；这样，才有“末端嵌入其中”等情形。
塔木德说，若有人声称自己只有托拉研习而没有行为，那么他甚至连托拉也没有。同样，人需要两者兼备：思想所带来的视觉与听觉，以及行动；这样，末端便与开端相嵌，而最低微的行为也能引下最高的光。
本段解释了拉结（言语）为何不生育，而利亚（思想）却在Atzilus中生育；并区分利亚诸子的不同层面：犹大代表外在的自我消融，利未代表内在的联结，而摩西（משה）从利未而出。随后，本段借旷野世代说明雅各为何选择拉结：行动能把最高的光带下来，但行动必须伴随着思想。
犹大与利未、外在与内在的自我消融之间的对照，构成了哈西迪思想中大卫王的王权与利未及摩西的祭司职分和预言职分之间的区别。探子的论点见于Likkutei Torah论Shelach篇；在那里，阿尔特雷贝指出，探子根源于思想界，并非只是犯了罪。“他们的终点嵌在起点之中”这一原则，说明最低层次的物质行动能够触及最高的根源；这一原则在整个Chabad教导中反复出现。
出处
- 1וינשק לבניו · Genesis 32:1
- 2ויעקב הלך לדרכו · Genesis 32:2
- 3רחל עקרה · Genesis 29:31
- 4(ומש״ל דרחל . . פנחס דרמ״ט) · ראה אוה״ת כאן ריז, ב שמבאר ”כי הלידה הוא בחי׳ גילוי ההעלם כמו שהוא בעצמותו, וא״א להיות האצי׳ כמו שהוא נמשך בבריאה, ולכן היתה מקשה ללדת”. ע״ש.
- 5שהם הספי׳ שבאצי׳ · ל״ת להאריז״ל פ׳ ויצא.
- 6שבטי יה · Psalms 122:4
- 7יהודה הפעם אודה · Genesis 29:35
- 8כמ״ש במ״א ע״פ יהודה אתה · לקמן ר״פ ויגש.
- 9ע״פ יהודה אתה · Genesis 49:8
- 10הפעם ילוה · Genesis 29:34
- 11וכמ״ש במדרש בעובדא דר׳ חייא רבה · ראה ירושלמי כלאים פ״ט ה״ג.
- 12וכמ״ש במדרש בעובדא דר׳ חייא רבה · Jerusalem Talmud Kilayim 9:3
- 13וכן גבי רבא (בפ׳ אר״ע) · Shabbat 88a
- 14ולכן יצא ממנו משה · בלקו״ת צו ח, ג מציין לכאן וציין גם לזח״ב יא, ב.
- 15כבד פה וכבד לשון · Exodus 4:10
- 16שלגודל התקשרותו בבחי׳ בטול · ראה לקו״ת עקב יד, ב. סידור קי, ב. אוה״ת ויצא רו, א. ביאוה״ז להצ״צ ע׳ תמז.
- 17ונחנו מה · Exodus 16:7
- 18צבא השמים לך משתחוים · Nehemiah 9:6
- 19דצבא השמים . . אינו ענין השתחואה גשמיות אלא שמשתחוה · בגוכי״ק הצ״צ [וכ״ה באוה״ת בשלח ע׳ שנה שמציין לכאן]: דצבא השמים לך משתחוים שאינו ענין השתחואה גשמית שהרי מיכאל מהלך ת״ק שנה היה כופף הרקיע כו׳: אלא שמשתחוה. ע״כ. בסה״מ תרס״ט ע׳ קכו מציין לכאן.
- 20ע״פ טובה הארץ מאד מאד · לקו״ת שלח לח, ב. ושם מציין לכאן.
- 21טובה הארץ מאד מאד · Numbers 14:7
- 22נעוץ סופן בתחלתן · Sefer Yetzirah 1:7
- 23ומרבע״ה התפלל תקט״ו תפלות · Devarim Rabbah 11:6
- 24ומרבע״ה התפלל תקט״ו תפלות ליכנס לארץ · Devarim Rabbah 11:10
- 25ויאהב יעקב את רחל · Genesis 29:18
- 26וגם לוי . . הפעם ילוה אישי · בלקו״ת שמיני יח, ג. נשא כא, ד מציין לכאן.
- 27ועמ״ש במ״א בענין לויתן · ראה לקו״ת שמיני יח, ב.
- 28בחסידים הראשונים · Berakhot 32b:20–22
- 29ששים המה מלכות · Song of Songs 6:8
- 30אחת היא יונתי · Song of Songs 6:9
- 31(ומבואר . . יונתי כו׳) · כל המוסגר ליתא בגוכתי״ק הצ״צ.
- 32באהל רחל · Genesis 31:33
- 33וכל האומר אין לי אלא תורה · Yevamot 109b:4–5
完成这篇玛玛尔了吗？
标记为已学；这将计入本周和本年度的西尤姆。
在阿沃达中
一个人可能倾向于纯粹内在的事奉，以沉思和依附为主；但对我们大多数人而言，主要的事奉是出声学习妥拉，并以行动履行诫命（מצוות，mitzvos），因为无限之光正是在这里最充分地显露。然而，行动不可流于空洞：思想——心智的“观看与聆听”——必须伴随行动。正如雅各以拉结的帐篷为主要居所，却也需要利亚的儿子们，即观看与聆听。
讨论问题
- 为什么利亚所代表的思想层次高于拉结所代表的言语，雅各却更爱拉结？
- 为什么圣殿被毁之后，以色列地反而能带来高于圣殿时期的洞见，尽管那里的אלקות显露得较少？
- 犹大的自我消融与利未的自我消融有何不同？为什么君王出自其中一支，而摩西出自另一支？
- 旷野世代的错误是什么？“终点嵌入起点之中”这一原则如何回答这个问题？
- 利亚说“这一次，我丈夫就会依附于我”时，她想要什么？雅各的选择如何使思想与言语、行动相互平衡？