LikuteiTorah.comהפרשה החסידית

תורה אור · פרשת וישלח · מאמר 1

וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו כו׳

וישלח יעקב מלאכים לפניו

  • 4 פסקאות · 13 קטעים
  • כ־10 דק׳ לימוד
  • 13 מקורות

הרבי על מאמר זה

מאמרי הרבי המבוססים עליו: ד״ה וישלח יעקב מלאכים לפניו (ה׳תשל״א)ד״ה עם לבן גרתי ותרי״ג מצוות שמרתי (ה׳תשמ״ב)ד״ה וישלח יעקב מלאכים לפניו (ה׳תשמ״ג) (הסיכומים באנגלית)

התחלת המאמר הורדת PDFPDF · 164 KB

תורגם באמצעות בינה מלאכותית מן המהדורה האנגלית, ולאחר מכן נבדק ותוקן בכמה סבבים מול האנגלית והעברית. האנגלית עצמה נבדקת בידי קוראים אנושיים. אם אתם שולטים היטב בשפה זו, נשמח לעזרתכם בבדיקת התרגום. התנדבו לבדוק

ההתקדמות שלך 0 מתוך 13 קטעים

הנקודה

יעקב, ששורשו בעולם התקון המסודר, שלח אל עשו, ששורשו העליון הוא באורות המקיפים של תהו, כדי להוריד אורות אלה אל התקון. הוא האמין שהדבר אפשרי משום שהתקון הושלם, והברכה שורה רק במקום שלם.

המאמר בקצרה

המאמר קורא את הפסוקים הפותחים את פרשת וישלח כסדרם, ומציג אותם כתיאור קבלי. שורשו של יעקב הוא בשם מ״ה שבעולם התקון, ואילו שורשו של עשו הוא בעולם התהו, שאורותיו היו גדולים מכדי שהכלים יוכלו להכילם. האורות הסתלקו ונעשו מקיפים, ואילו הכלים נשברו ונפלו; משום כך עשו שלמטה הוא רשע. אולם בשורשו העמוק ביותר עשו עומד למעלה מיעקב, שכן אורות התהו גבוהים מאורות התקון. יעקב חשב שעשו כבר נתברר וחזר לשורשו זה, ולכן שלח מלאכים ״לפניו״ — אל בחינה שלמעלה ממנו — כדי להמשיך את האור המקיף אל האור הפנימי של התקון, ושתי הבחינות יתאחדו. המסר שלו, ״עם לבן גרתי ואחר עד עתה״ ו״ויהי לי שור וחמור״, הודיע שהתקון של עולם האצילות הושלם: כל הבחינות תוקנו באמצעות שם מ״ה, תוך המשכה מלובן העליון. מאחר שהזהר מלמד שהברכה שורה רק באתר שלים, ובעולם התקון החושך נהפך לאור, היה יעקב ראוי ״למצא חן״ בעיני עשו, כלומר לקבל את האור המקיף של תהו.

מבנה

  1. שני שורשים: תקון ותהושורשו של יעקב הוא בשם מ״ה שבתקון, ושורשו של עשו בתהו. הכלים השבורים של תהו מסבירים מדוע עשו שלמטה הוא רשע, אך אורות תהו, שורשו העמוק ביותר, גבוהים מאורות התקון.¶1
  2. השליחות ״לפניו״מתוך מחשבה שעשו כבר נתברר, שלח יעקב אל בחינה שלמעלה משורשו שלו — מלכין קדמאין דתהו — כדי להמשיך את האור המקיף שלהם אל האור הפנימי של התקון.¶2
  3. המסר: התקון הושלםהשנים שבהן היה עם לבן, וכן השוורים, החמורים והעבדים שלו, מבטאים שכל הבחינות בעולם האצילות תוקנו באמצעות שם מ״ה.¶3
  4. מקום שלם לברכהבאמצעות ההמשכה מלובן העליון השלים יעקב את התקון. הברכה שורה רק במקום שלם, ולכן כעת הוא ראוי ״למצא חן״ ולקבל את האור המקיף של תהו.¶4

מושגים

תהותהו
העולם הראשון והלא יציב, שאורותיו העזים לא יכלו להתלבש בכלים. האורות הסתלקו למעלה, והכלים נשברו ונפלו.
תקוןתקון
עולם האצילות המסודר שבא אחרי תהו, ובו האורות מדודים לפי הכלים ונבנה באמצעות שם מ״ה. יעקב הוא שורשו.
שם מ״השם מ״ה
איות שם הוי׳ שערכן המספרי של אותיותיו הוא 45; זהו הכוח שמתקן ומסדר את הבחינות בעולם האצילות.
אורות מקיפיםמקיפים
אורות גדולים מכדי להיכנס לכלי, והם משפיעים עליו מבחוץ. אורות תהו נעשו מקיפים לאחר שהסתלקו מכליהם.
אור פנימיאור פנימי
אור שמתלבש בתוך כלי ומותאם אליו, כמו בעולם התקון. המטרה היא שהאור המקיף יאיר בתוך האור הפנימי.
מלכין קדמאיןמלכין קדמאין
מלכי אדום שמלכו לפני שהיה מלך בישראל, ובקבלה הם נקראים עולמות תהו. הם שורשו של עשו.
לובן העליוןלובן העליון
לבן פירושו ״לבן״. המאמר מפרש את השם כרומז ללובן העליון, בחינה גבוהה מאוד של חסד טהור, שממנה המשיך יעקב את הכוח לתקן את כל עולם האצילות.
אתר שליםאתר שלים
התנאי שמציב הזהר להשראת הברכה: כלי שלם. התקון שהושלם הוא מקום כזה עבור האורות המקיפים.

אל הטקסט

שני שורשים: תקון ותהו ¶1

1וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו כו׳. הנה ידוע שיעקב שרשו הוא מבחי׳ שם מ״ה [שם מ״ה] דעולם התקון ושרשו של עשו הוא מבחי׳ עולם התהו.

״וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו״ וכו׳. ידוע ששורשו של יעקב הוא מבחינת שם מ״ה שבעולם התיקון, ושורשו של עשו הוא מבחינת עולם התוהו.

ביאור

המאמר פותח בפסוק המתאר את יעקב שולח מלאכים אל עשו בשובו מבית לבן. הוא מציב את שני השורשים: יעקב בא מעולם התיקון, העולם המסודר של אצילות, שנבנה באמצעות שם מ״ה — שם הוי׳ במילוי אלפין, שגימטרייתו 45, מ״ה — ואילו עשו בא מעולם התוהו, העולם הקדום והכאוטי שקדם לו.

והאורות דתהו הם גדולים מאד ולא יכלו להתלבש בתוך הכלים. ונסתלקו מהכלים והן בחינת מקיפים והכלים נשברו ונפלו למטה לכן הי׳ [היה] עשו שלמטה רשע

אורות התוהו גדולים מאוד, ולא יכלו להתלבש בתוך הכלים. הם הסתלקו מן הכלים, והם בחינת מקיפים [אורות]; והכלים נשברו ונפלו למטה. לכן עשו כפי שהוא למטה היה רשע.

ביאור

בתוהו היו האורות עזים מכדי להתלבש בכלים, ולכן הם הסתלקו כלפי מעלה ונותרו כאורות מקיפים (מקיפים), ואילו הכלים נשברו ושבריהם נפלו לעולמות התחתונים. עשו כפי שהוא מופיע כאן למטה מושרש בשברים שנפלו, ולכן הוא רשע.

אבל מצד שרש שרשו במקיפים דתהו הרי האורות דתהו הם למעלה מהאורות דתקון וכמשי״ת [וכמו שיתבאר] לקמן בעז״ה [בעזרת השם] ע״פ ויקח מן הבא בידו מנחה כו׳. וכמשנ״ת [וכמו שנתבאר] ג״כ בפ׳ תולדות ע״פ ראה ריח בני כו׳.

אבל מצד שורש שורשו, במקיפים של תוהו, הרי אורות התוהו נעלים מאורות התיקון, כפי שיתבאר להלן בעזרת ה׳, על הפסוק ״ויקח מן הבא בידו מנחה״ וכו׳. וכפי שנתבאר גם בפרשת תולדות, על הפסוק ״ראה ריח בני״ וכו׳.

ביאור

אולם מקורו העמוק ביותר של עשו הוא באורות התוהו שהסתלקו, והם נעלים מאורות התיקון. המאמר המאוחר יותר על הפסוק ״ויקח מן הבא בידו מנחה״ (תורה אור, וישלח 4:15–16) מסביר שמה שנעלה יותר אינו יכול להתלבש למטה אלא באמצעות נפילה, ושעשו, הבכור, בא מן המלכים שמלכו ״לפני מלך מלך לבני ישראל״, כמו השליה המקיפה את הילד וקודמת לו; המאמר בפרשת תולדות (תורה אור, תולדות 5:4) מסביר ש״ראשו״ של עשו, שורשו המקיף, נותר בחיק יצחק, בתוך הקדושה.

פסקה 1 בקצרה

הפסקה מציבה את היסוד הקבלי למאמר כולו: יעקב מושרש בתיקון ועשו בתוהו. אף שעשו למטה רשע בגלל הכלים השבורים של התוהו, שורשו העמוק ביותר באורות המקיפים של התוהו נעלה משורשו של יעקב.

לעומק

על פי הערת קה״ת, הקישור בין יעקב לתיקון ובין עשו לתוהו מבוסס על לקוטי תורה של האריז״ל בסוף פרשת וישלח. הרבי העיר (במאמר וישלח תשמ״ג, המצוין בהערה) שמאמר זה יוצא דופן בכך שהוא מבאר פסוק אחר פסוק לפי הסדר, במסגרת מאמר אחד.

מראי מקומות

  1. 1
    וישלח יעקב · ב׳ הנחות אחרות בסה״מ תקס״ה ע׳ פב. וראה בספר השיחות קיץ ת״ש ע׳ נ אודות מאמר זה שנאמר בשנת תקס״ב, וכנראה שנאמר עוד פעם. ראה לעיל בציונים לכ״ק אדמו״ר זי״ע. באוה״ת כרך ה תתעב, ב. בד״ה וישלח יעקב תשמ״ג מציין דבמאמר זה ביאור כל פסוק ופסוק על הסדר בדרוש אחד, הוא דבר בלתי רגיל בדרושי חסידות, כי בדרך כלל רוב הדרושים הם על פסוק אחד, ואף שבסידור יש ג״כ דרושים המבארים כו״כ פסוקים על הסדר, מ״מ נראה שדרושים אלו נאמרו כמה פעמים על כל פסוק בפ״ע, ואח״כ נתחברו יחד בדיבור או בכתב, משא״כ בדרוש זה וישלח גו׳ נראה שמלכתחילה הי׳ ביאור על כל הפסוקים הנ״ל. ראה גם ד״ה וישלח תשמ״ז.
  2. 2
    וישלח יעקב מלאכים · Genesis 32:4
  3. 3
    שיעקב . . דעולם התקון . . עשו . . עולם התהו · לקו״ת להאריז״ל ס״פ וישלח. הענין נתבאר באוה״ת וישלח רלא, ב [מובא גם באוה״ת תבוא ע׳ תתרלו, ובהערות וקיצורים לתניא ע׳ מט].
  4. 4
    ולא יכלו להתלבש בתוך הכלים · ראה לעיל ט, ג (ובהנחות הר״פ ע׳ נח). לקמן קיד, ב. סה״מ תרמ״ג ע׳ קמו.
  5. 5
    ויקח מן הבא בידו מנחה · Genesis 32:14
  6. 6
    ראה ריח בני · Genesis 27:27

השליחות ״לפניו״ ¶2

2והנה יעקב חשב שעשו נתברר כד, גכבר וחזר לשרשו הנעלה בחי׳ המקיפים דתהו שלפני התקון. לכך שלח יעקב מלאכים לפניו לפניו ממש

כעת, יעקב חשב שעשו כבר התברר וחזר לשורשו הנעלה, לבחינת האורות המקיפים של תהו, שקודמים לתקון. לכן שלח יעקב מלאכים ״לפניו״ — לפניו ממש,

ביאור

יעקב האמין שעשו כבר התברר, ולכן שוב לא היה עשו הרשע של הכלים השבורים, אלא חזר למקורו הנעלה באורות המקיפים של תהו. במובן הפשוט, ״לפניו״ פירושו שהמלאכים יצאו לדרך לפני יעקב; אדמו״ר הזקן דורש זאת ״ממש״ — אל מה שנמצא לפניו, תהו, שקדם לתקון ונעלה ממדרגתו שלו.

דהיינו אל בחי׳ שלמעלה ממנו במדרגה אל עשו אחיו שעירה שהוא בחי׳ מלכין קדמאין דתהו בחי׳ מקיפים כנ״ל

כלומר, אל הבחינה שמעליו במדרגה, ״אל עשו אחיו שעירה״, שהיא בחינת מלכין קדמאין דתהו, בחינת המקיפים [האורות], כנזכר לעיל,

ביאור

יעקב שלח אל מדרגה נעלית ממדרגתו, אל עשו שבשעיר, המסמל את המלכין קדמאין של תהו. אלה הם מלכי אדום שמלכו ״לפני מלך מלך לבני ישראל״; הקבלה דורשת פסוק זה על עולמות תהו שקדמו לתקון.

כדי להמשיך בחי׳ המקיפים דתהו אליו למטה בתקון שהוא בחי׳ האו״פ [האור פנימי] ויאיר המקיף בפנימי ויתייחדו יחד.

כדי להמשיך את בחינת המקיפים [האורות] דתהו אליו למטה, לתוך התקון, שהוא בחינת האור הפנימי (או״פ), כדי שהאור המקיף יאיר בתוך האור הפנימי ויתאחדו יחד.

ביאור

מטרת השליחות הייתה להמשיך את האור המקיף של תהו למטה, לתוך התקון, שהוא אור פנימי המתלבש בכלים. כך יתאחדו האור המקיף והאור הפנימי, והתקון יקבל את העוצמה הגדולה של תהו.

פסקה 2 בקצרה

בקריאה מילולית של ״לפניו״, הפסקה מסבירה את שליחותו של יעקב כניסיון להמשיך את האורות המקיפים הנעלים של תהו — שורשו של עשו — אל האור הפנימי והמיושב של תקון, כדי שיתאחדו.

לעומק

איחוד המקיף והפנימי — כשהאור המקיף מאיר בתוך האור הפנימי — הוא היעד שמציב המאמר. התקון מספק את הכלים שיכולים להכיל את האור, ותהו מספק את העוצמה שחסרה לתקון מצד עצמו.

מראי מקומות

  1. 1
    אל עשו אחיו · Genesis 32:4
  2. 2
    אל בחי׳ שלמעלה . . בחי׳ מלכין קדמאין דתהו · ראה לקו״ש ח״ה ע׳ 402. חט״ו ע׳ 299 ובהערה 46.

המסר: התקון הושלם ¶3

3ולכן צוה אותם כה תאמרון לאדני לעשו כו׳ עם לבן גרתי ויהי לי שור וחמור כו׳ דהיינו שהודיעו שכבר נגמר ונשלם כל סדר התקון דאצי׳ בתכלית השלימות

ולכן ציווה אותם: ״כה תאמרון לאדני לעשו כו'״, ״עם לבן גרתי ויהי לי שור וחמור כו'״. כלומר, הם הודיעו לו שכל סדר התיקון של אצילות כבר הסתיים והושלם בשלמות גמורה,

ביאור

המסר שיעקב העביר לשליחים נועד להודיע לעשו שעבודת התיקון הושלמה. השנים שבהן שהה אצל לבן והעושר שרכש שם מסמלים את השלמת תיקונו של עולם האצילות.

כי כל הבחי׳ ומדרגות שבעולם האצי׳ בחי׳ שור וחמור צאן ועבד ושפחה כו׳. כולם נתבררו ונתקנו ע״י שם מ״ה [שם מ״ה].

שכן כל הבחינות והמדרגות שבעולם האצילות — בחינות ״שור וחמור צאן ועבד ושפחה כו'״ — התבררו ותוקנו כולן באמצעות שם מ״ה.

ביאור

השור, החמור, הצאן, העבד והשפחה שבפסוק מייצגים את כל הבחינות השונות באצילות. כל אחת מהן כבר התבררה ותוקנה באמצעות שם מ״ה, כוחו של התיקון.

פסקה 3 בקצרה

הפסקה מפרשת את תוכן המסר של יעקב כהודעה שהתיקון של אצילות הושלם, כאשר כל אחד מנכסיו מייצג בחינה שתוקנה.

מראי מקומות

  1. 1
    כה תאמרון לאדני לעשו · Genesis 32:5
  2. 2
    ויהי לי שור וחמור · Genesis 32:6

מקום שלם לברכה ¶4

4וזהו ויהי לי כו׳. וכ״ז [וכל זה] בא מפני שעם לבן גרתי. פי׳ בחי׳ לובן העליון שמשם הי׳ [היה] עיקר כח השפע ליעקב בעל עולם האצילות לברר ולתקן הכל וכיון שכן שנגמר ונשלם

וזהו ״ויהי לי כו׳״. וכל זה אירע משום ״עם לבן גרתי״ [לבן, שפירושו ״לבן״], כלומר בחינת הלובן העליון (לובן), שממנו בא עיקר כוח השפע ליעקב, בעל עולם האצילות, כדי לברר ולתקן את הכול.

ביאור

הצלחתו של יעקב נבעה מ״לבן״ — שם שמשמעותו לבן, הנקרא כאן לובן: הלובן העליון, מדרגה גבוהה מאוד שממנה קיבל את הכוח לברר ולתקן את כל עולם האצילות. המאמר מכנה את יעקב ״בעל עולם האצילות״: מלאכת התיקון של העולם הייתה מוטלת עליו.

מלאכת התקון בשלימות מעתה ראוי ויוכל להיות השראת והמשכת המקיפים דתהו שאם לא היה נגמר התקון בשלימות לא היה יכול להיות המשכת המקיפים כמ״ש בזוהר דלית ברכתא שריא באתר ריקניא כו׳ אלא באתר שלים כו׳

ומאחר שכך, שמלאכת התיקון הושלמה ונשלמה בשלמות, מעתה ראוי ואפשר שתהיה השראה והמשכה של המקיפים [האורות] של תהו. אילו התיקון לא היה מושלם, לא היה אפשר להמשיך את המקיפים [האורות], כפי שנאמר בזוהר: ״דלית ברכתא שריא באתר ריקניא כו׳״, ״אלא באתר שלים כו׳״.

ביאור

משום שמלאכת התיקון הושלמה, האורות המקיפים של תהו יכולים עכשיו לשרות בו; כל עוד התיקון לא הושלם, הדבר לא היה אפשרי. הזוהר מלמד שהברכה שורה רק במקום שלם ולא במקום ריק, ותיקון שעדיין לא הושלם היה נחשב למקום ריק כזה.

אבל עכשיו שנגמר התקון בתכלית ה״ז [הרי זה] אתר שלים שראוי להיות בו המשכת המקיפים עליונים לכן ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך.

אבל עכשיו, לאחר שהתיקון הושלם בתכלית, הרי זה ״אתר שלים״, מקום שלם הראוי להמשכת המקיפים העליונים [האורות] לתוכו. לכן: ״ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך״.

ביאור

כיוון שהתיקון הושלם, זהו ״אתר שלים״, מקום הראוי לקבל את האורות העליונים. משום כך שלח יעקב להודיע לעשו: הוא כבר מוכן ״למצא חן בעיניך״.

דהיינו שתשפיע ותאיר את המקיף שלך אלי בעולם התקון וזהו מציאת החן. והיינו מפני כי ויהי לי שור וחמור צאן כו׳.

כלומר, שתשפיע עליי ותאיר עליי את המקיף [האור] שלך בעולם התיקון, וזוהי מציאת החן.

ביאור

ה״חן״ שיעקב מבקש הוא שעשו, המייצג את האור המקיף של תהו, יאיר את האור הזה בתוך עולם התיקון של יעקב.

דאתהפכא חשוכא לנהורא בעולם התקון וה״ז [והרי זה] אתר שלים ממש א״כ ראוי אני למצא חן בעיניך שהוא השראת הברכה דבחי׳ המקיפי׳ [המקיפים] כו׳:

וזה משום ״ויהי לי שור וחמור צאן כו׳״: החשכה נהפכה לאור בעולם התיקון, והרי זה ״אתר שלים״ ממש. אם כן, ראוי אני ״למצא חן בעיניך״, כלומר להשראת ברכת הבחינה המקיפה [האורות], כו׳.

ביאור

הוא ראוי לכך משום שכל ״רכושו״ — המדרגות של אצילות — כבר תוקן: בתיקון החשכה עצמה נהפכה לאור, ולכן זהו באמת מקום שלם. משום כך יעקב ראוי לקבל את ברכת האורות המקיפים.

פסקה 4 בקצרה

הפסקה מסבירה מדוע השלמת התיקון מאפשרת לקבל את האורות של תהו: הברכה שורה רק במקום שלם, ותיקון שבו החשכה נהפכה לאור הוא מקום כזה. לכן מבקש יעקב ״למצא חן״ — כלומר שהאור המקיף יאיר בו.

לעומק

במקום אחר (תורה אור, ויצא 3:1) מסביר אדמו״ר הזקן שלבן הוא הלובן העליון, מקור החסד והרחמים הפשוטים לגמרי — עתיקא, שאין בו צד שמאל; משם המשיך יעקב את הכוח לתקן את האצילות. העיקרון שלפיו אור מקיף יכול לשרות רק על כלי שלם מסביר מדוע יש להשלים את התיקון לפני שהאורות העליונים של תהו יוכלו להיכנס אליו.

מראי מקומות

  1. 1
    דלית ברכתא שריא · Zohar II, 155a
  2. 2
    אלא באתר שלים · Zohar, Terumah 52:565–53:572
  3. 3
    ויהי לי שור וחמור צאן · Genesis 32:6

סיימת את המאמר?

סמן אותו כנלמד. הוא נספר לשבוע ולסיום של השנה.

הורדת PDFPDF · 164 KB

שאלות לשיחה

  1. מדוע אורות תהו גבוהים מאורות התקון, אף שתהו הסתיים בשבירה?
  2. איך ייתכן שעשו רשע למטה, ובכל זאת שורשו בבחינה שלמעלה מיעקב?
  3. מדוע מפרש אדמו״ר הזקן את ״לפניו״ כ״אל בחינה שלמעלה ממנו״?
  4. מדוע התקון צריך להיות שלם לפני שהאורות המקיפים יכולים לשרות בו, וכיצד דברי הזהר על הברכה ועל מקום פנוי מסבירים זאת?
  5. מה פירוש הדבר שהחושך נהפך לאור בעולם התקון?

שפה

גודל: לשון הקודש

100%

גודל: עברית

100%

צורת האותיות

ערכת צבע

איך אני לומד

לוח

כפתור פרעג

הצג

ראשי תיבות

הקישו על ראשי תיבות, או הפעילו ״בכתיב מלא״. בקינדל אי אפשר לעמוד על מילה, וכך קוראים אותם שם.

ניקודגרסת בטא

ניקוד על לשון המאמר. הפסוקים מנוקדים לפי כתב יד לנינגרד; כל שאר המילים נוקדו אוטומטית ב״נקדן״ של דיקטה ולא הוגהו, ולכן ייתכנו טעויות. האותיות הן של קה״ת, ללא שינוי.

Review mode

Off hides the review bar and your notes on this device, to read without them.

PDF

מלאלשון המאמר, תרגום, ביאורים והערות · PDF · 164 KBהטקסט בלבדלשון המאמר והתרגום · PDF · 78 KB
הספרים השלמים, מוכנים להדפסה

שפה

EnglishالعربيةDeutschEspañolفارسیFrançaisעבריתItalianoPortuguêsРусскийУкраїнська中文(简体)中文(繁體)

שלחו לנו הצעה

תיקונים, רעיונות, שאלות. השאירו דוא״ל כדי שנוכל לענות.

ההודעה נשלחת בדוא״ל לעורך, עם הדף שבו אתם נמצאים. שום דבר לא מתפרסם.

תוכן

תורה אורתורה אור

פרשת וישלחוישלח

  1. 1וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו…וישלח יעקב מלאכים לפניו
  2. 2וישובו המלאכים אל יעקב לאמר באנו…וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו...
  3. 3ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם כו׳״ויאמר יעקב: ׳אלקי אבי אברהם...׳״
  4. 4ויקם בלילה הוא ויקח את שתי…ויקם בלילה הוא
  5. 5ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו…״ויקח מן הבא בידו״
  6. 6ויאבק איש עמו כו׳״ויאבק איש עמו״
שאלו את פרעג על כל פסקה