《托拉·奥尔》 · 帕拉沙 Vayechi · 玛玛尔 4
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב
酒使眼目红润，奶使牙齿洁白
本译文由人工智能根据英文版翻译，并经过数轮对照英文和希伯来文的核查与修订。英文版本身仍在由读者审阅。如果您精通简体中文，我们诚盼您协助审阅这份译文。 志愿审阅
核心思想
妥拉（תורה，Torah）如同酒，使灵魂中隐藏而无边的爱 ה׳ 显露出来，并将其提升至愉悦之爱；它又如同奶，在诚实地省察自己之后，使爱与敬畏增长，直到心灵转变。
玛玛尔概要
本篇 maamar 将雅各（יעקב）对犹大的祝福——“眼目因酒而红润，牙齿因奶而洁白”——阐释为妥拉的两种力量。它提出一个问题：酒怎能“使 ה׳ 喜悦”？答案是智者们所说的：“酒一入口，秘密便显露出来。”人对 ה׳ 有两种爱。永恒之爱（אהבת עולם，Ahavas olam）源自默想 ה׳ 的王权如何创造并维系一切世界；灵魂能够容纳这种爱，因此当心思转向别处时，这爱便会消退。广大之爱（אהבה רבה，Ahavah rabbah）根植于灵魂在 ה׳ 本身中的源头，超越一切世界；灵魂无法容纳它，所以它始终隐藏，尽管从未间断。妥拉是 ה׳ 的智慧与意愿，如同酒，开启神圣的收缩，使这隐藏的爱显露出来。更高的是愉悦之爱（אהבה בתענוגים）：凝望君王的荣耀，也就是“眼目红润”；这种爱在一周劳作之后的安息日（שבת，Shabbos）显露，其中包含这两种爱：“为我，为我。” “牙齿”指仔细省察自己，将自己的事奉细细研磨、筛分；随后，妥拉的“奶”使爱与敬畏增长，牙齿也变得“洁白”：精炼变得明晰而毫不费力。
提纲
- 妥拉中的酒与奶酒怎能“使 ה׳ 喜悦”？酒与奶是妥拉的两个层面，而人有两种爱：永恒之爱与广大之爱。¶1–2
- 永恒之爱：源自诸世界的爱在赞美诗篇（פסוקי דזמרה，Pesukei deZimrah）和示玛（שמע，Shema）中，默想 ה׳ 的王权如何赐予一切世界生命，会引向“你要爱”：意愿转向 ה׳。¶3–8
- 广大之爱：隐藏的爱广大之爱源自灵魂在 ה׳ 中的根源，超越一切世界；灵魂无法容纳它，所以它始终隐藏，却从未间断。它如何显露出来？¶9–12
- 妥拉之酒显露秘密爱的光隐藏在妥拉之中；学习妥拉会“开启那些‘yuds’”（יודי״ן，yuds），显露灵魂中的至上意愿（רצון העליון），也就是广大之爱。¶13–14
- 眼目红润：愉悦之爱“眼目”指凝望君王的荣耀，也就是愉悦之爱；它在一周劳作之后的安息日显露。品味的上腭说“为我，为我”，两种爱一同升起。¶15–17
- 奶使牙齿洁白“牙齿”指省察自己，将自己的事奉细细研磨、筛分；随后，妥拉之“奶”使爱与敬畏增长并转变心灵，直到精炼变得毫不费力。¶18–21
核心概念
- 永恒之爱（אהבת עולם）אהבת עולם
- 对 ה׳ 的爱，源自默想 ה׳ 如何创造并维系一切世界。灵魂能够容纳这种爱，但当心思转向其他事物时，这爱便会间断。
- 广大之爱（אהבה רבה）אהבה רבה
- 根植于灵魂源头、属于 ה׳ 本身一部分的隐藏之爱。它超出灵魂所能容纳的范围，从未间断；妥拉使它显露为“尽你一切力量去爱”的爱。
- 愉悦之爱（אהבה בתענוגים）אהבה בתענוגים
- 最高的爱，即凝望“君王的荣耀”；它在安息日显露，包含永恒之爱与广大之爱，并超越这两种爱。
- 至上意愿（רצון העליון）רצון העליון
- ה׳ 的意愿，是创造的源头；它被收缩所遮蔽，并通过学习妥拉和遵行 mitzvos 显露出来。在灵魂之中，它就是广大之爱。
- Yud字母的诸收缩（יודי״ן，yuds）יודי״ן (צמצומים)
- 无限之光的收缩，暗指“你开启你的手（yadecha）”；妥拉将它们开启，使至上意愿显露出来。
- 牙齿与奶（שינים וחלב）שינים וחלב
- 省察自己，将自己的行为与感受细细研磨、筛分；随后接受妥拉的滋养，使爱与敬畏增长。
妥拉中的酒与奶 ¶1–2
“眼目因酒而红，牙齿因奶而白。”如今，论到酒，经上写道：“我的新酒，使 אלקים喜悦”，等等。
本篇 maamar 以雅各布（יעקב，Yaakov）对犹大（יהודה，Yehudah）的祝福开篇：他的眼目因酒而红，牙齿因奶而白。阿尔特雷贝首先提到，经文将酒描述为能“使 אלקים喜悦”之物，由此引出一个问题。
ולהבין מהו בחי׳ יין המשמח אלקים ואיך יהיה כחו גדול כ״כ [כל כך] לשמח אלקים. הנה אמרו נכנס יין יצא סוד.5
要明白：酒“使 אלקים喜悦”这一层面究竟是什么？它的力量为何如此之大，竟能使 אלקים喜悦？现在，[贤者]说：“酒入，秘密出。”
酒可以使人喜悦，但它怎么能使 אלקים喜悦呢？答案从贤者所说的“酒入，秘密出”开始：表示酒的词 יין（yayin）与表示秘密的词 סוד（sod）具有相同的数值，都是七十；本篇 maamar 将进一步说明，酒指的是妥拉，而秘密指的是灵魂中隐藏的爱。
本段引用本篇 maamar 所阐释的经文，提出酒如何能“使 אלקים喜悦”这一问题，并指出“酒入，秘密出”这句话是理解的关键。
根据 Kehot 的注释，本篇 maamar 的其他记录稿见于《Sefer HaMaamarim》（ספר המאמרים）5565年卷和莱姆贝格版《Torah Ohr》（תורה אור）；《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）也多次提及本篇 maamar。《Likkutei Torah》在《Vayikra》中引用了本篇 maamar 对“酒入，秘密出”的解释：借着妥拉（תורה，Torah）之酒，灵魂中隐藏的广大之爱（אהבה רבה，ahavah rabbah）得以显露。
出处
- 1חכלילי עינים · הנחה אחרת בסה״מ תקס״ה כרך א ע׳ קסז. והנחה אחרת בתו״א לעמבערג ג, ג. וראה גם מאמרי אדה״ז הקצרים ע׳ תלג. ראה לעיל בציונים לכ״ק אדמו״ר זי״ע. [המאמר באוה״ת ויחי שסה, ב הוא לשון התו״א עם הגהות]. קיצורים באוה״ת כרך ו תתשמא, ב. וראה כרך ז תתתעה, ב. פלח הרמון בראשית קכז, ד. בלקו״ת שה״ש לו, א ד״ה הסבי עיניך מציין כמה פעמים לד״ה זה. בסה״מ תרס״ט ע׳ קיז מציין לד״ה זה.
- 2חכלילי עינים מיין · Genesis 49:12
- 3הנה גבי כתיב יין המשמח · בבוך 414: הנה כתיב יין המשמח.
- 4תירושי המשמח אלקים · Judges 9:13
- 5נכנס יין יצא סוד · Eruvin 65a:19–20
解释是，托拉中有两个层面：酒与奶，正如经上所写：“你们来，买来吃……不花钱，也不付代价，买酒和奶。”
酒与奶是托拉的两个层面，正如以赛亚（ישעיהו）的呼召所显示的：“你们来，买……不花钱，也不付代价，买酒和奶。”这节经文被解读为是在讲托拉；托拉是白白获得的，而经文提到了本节经文中的两种意象：酒与奶。
说明此事：有两种爱，即世界之爱（אהבת עולם，ahavas olam）和大爱（אהבה רבה，ahavah rabbah）。世界之爱是显明的爱。
为说明这两个层面，阿尔特·雷贝（אדמו״ר הזקן）引入了对 ה׳ 的两种爱：אהבת עולם 和 אהבה רבה。אהבת עולם 是“显明”的爱，在心中可以直接感受到。这个名称通常意为“永恒之爱”，但本篇讲论（מאמר，maamar）也将“世界”（עולם，olam）作为其含义之一：这是一种从沉思诸世界而生的爱，正如下段所解释的。
本段指出，酒与奶是托拉的两个层面，并引入两种爱——אהבת עולם 和 אהבה רבה；本篇讲论将把它们与酒和奶联系起来。
《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）关于 Shemini Atzeret 的论述——Kehot 注释引用了这段论述——解释说，“不花钱，也不付代价”是指学习托拉，因为托拉主要是从上而来的恩赐；而遵行诫命（מצוות，mitzvos）则要付足代价，作为由下而起的激发（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata）。
出处
- 1לכו שברו ואכלו · Isaiah 55:1
- 2יש ב׳ אהבות · ראה תניא פ׳ מד. תורת שלום שיחת שמח״ת תרס״ח ע׳ 87. מכ׳ כ״ק אדמו״ר מהוריי״צ נ״ע נדפס בסוף קונטרס העבודה.
- 3שו״ה אמרו — כי בתורה · וכ״ה באוה״ת ויחי שסה, ב. אבל בבוך 414: כי הנה בתורה.
永恒之爱：源自诸世界的爱 ¶3–8
3ואה״ר [ואהבה רבה] היא אהבה המסותרת. ולהבין למה נק׳ האהבה המסותרת בשם אה״ר [אהבה רבה]. אך הנה אה״ע [אהבת עולם] היא האהבה שנלקחה מעולמות דהיינו מחמת התבוננות איך שהוא ית׳1 מחדש בטובו כו׳. ומהווה מאין ליש בכל יום2 מבחי׳ מל׳ ית׳
大爱（אהבה רבה，ahavah rabbah）就是隐藏之爱。要明白为何隐藏之爱被称为「大爱」：现在，源自诸世界的爱（אהבת עולם，ahavas olam），是从诸世界而来的爱；也就是说，它源于观想祂如何以其良善更新万物，等等，并且每天从无创造有——这乃是从祂的王权（מלכות，Malchus）这一层面而来；祂当受称颂。
אהבה רבה之所以称为隐藏之爱，是因为它潜藏在灵魂中。在解释它为何称为「大爱」之前，阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）先界定了< bdi lang="he">אהבת עולם：这种爱源于观想诸世界，观想 ה׳如何以其良善更新祂的创造——这句话出自示玛经文之前的晨间祝福词；祂藉着自己的王权，每天使创造从无而有。
כי מלכותך מכ״ע [מלכות כל עולמים]3 כתיב שכל עולמים עליונים ותחתונים הם חיים וקיימים מבחי׳ מלכותו ית׳ ממכ״ע [ממלא כל עלמין] וסוכ״ע ואתה מחיה את כולם.45
因为经上写道：「你的王权是一切世界的王权」：一切世界，无论上界还是下界，皆由祂的王权这一层面而得以存活并存在——也就是充满一切世界的光（ממלא כל עלמין，memalei kol almin）和环绕一切世界的光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）——「你赐生命给它们全体。」
经文说，祂的王权是「一切世界的王权」：一切世界都由此得以存活，充满诸世界的光和环绕诸世界的光也都源自这一层面。观想这一点，便会生起< bdi lang="he">אהבת עולם。
本段开始界定两种爱：אהבת עולם是从观想一切世界如何由 ה׳的王权创造并维系生命而生的爱。
此处甚至说，环绕一切世界的光也源自 מלכות，即神圣属性中的最后一项。诸世界所领受的一切，包括环绕之光，都只是 ה׳王权的延展；这为它与 אהבה רבה的对照作了铺垫：אהבה רבה的根源是超越一切世界的 ה׳自身。
出处
- 1שו״ה האהבה — איך שהוא ית׳ · בבוך 414 ליתא תי׳ אלו.
- 2שו״ה מחדש — בכל יום · בבוך 633: ליתא.
- 3מלכותך מכ״ע · Psalms 145:13
- 4ואתה מחי׳ את כולם · Nehemiah 9:6
- 5שו״ה כי — עליונים ותחתונים · בבוך 633 ליתא.
4ואינו כדמיון הנשמה שמחיה את הגוף. שהחיות מתפשט ומתלבש בגוף ממש להחיותו. כי הוא ית׳ קדוש ומובדל כו׳. רק התפשטות בחי׳ שם בלבד. דהיינו מחמת כי מלך שמו נק׳ עליהם.
这并不像灵魂赋予身体生命那样：生命力（חיות，chayus）向外扩展，并实际包裹在身体之中，以使身体存活。因为祂，愿祂受称颂，是神圣而与一切有别的，等等。相反，[它]只不过是「名」这一层面／方面（בחינה，bechinah）的延展；也就是说，因为祂的名「王」被称在他们之上。
ה׳赋予诸世界生命，并不像灵魂赋予身体生命那样：灵魂的生命力确实扩展到身体之中，并包裹在其中。ה׳仍然神圣，与诸世界相分离；延展到诸世界中的，仅是祂的「名」——祂的一种单纯表达，因为祂被称为它们的王。
本段进一步说明ה׳如何赋予诸世界生命：不是像灵魂进入身体那样进入诸世界，而只是通过祂的「名」，即祂主权的延展。
5וכמאמר ישתבח שמך לעד פי׳ לעד עד אין קץ כו׳. וע״ז אנו אומרים איש״ר [אמן יהא שמיה רבא] מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. פי׳ שאנו מתפללים ומבקשים שיהיה שם זה בבחי׳ ברכה והמשכה מההעלם אל הגילוי.
正如“愿祢的名永远受赞美（la’ad）”这句话所说：“永远”是指无有穷尽，等等。关于这一点，我们说：“阿们，愿祂伟大的名永远、直到万世万代蒙福（le’alam ule’almei almaya）；愿其受祝福。”也就是说，我们祈求并恳求，使这个名成为蒙福并得以引下的状态，从隐蔽转为显现。
晨祷中的“愿祢的名永远受赞美”，是说祂之名的延展没有尽头。在回答《卡迪什》时，我们说“愿祂伟大的名受祝福”；阿德莫尔·哈扎肯将“受祝福”解作引下：我们祈求这个如今隐藏的名被引出，进入显现。
דהיינו שלא יהי׳ [יהיה] בבחי׳ העלם והסתר פנים אצלינו בידיעת אנשים מלומדה1 בלבד שאין זה אלא בבחי׳ הודאה. אבל בחי׳ ברכה היא בחי׳ גילוי ממש במוחו ולבו באמת לאמתו.
也就是说，对我们而言，它不应处于隐蔽、掩面的状态，只停留在“人的诫命，不过是死记硬背学来的”那样的知识上；这样的知识不过属于承认这一层面。然而，祝福这一层面，乃是在人的理智与心中真实显现，确凿无疑。
问题在于，祂对诸世界的主权仍向我们隐藏，我们仅仅把它当作学来的知识，正如以赛亚所说的“人的诫命，不过是死记硬背学来的”；这样的知识不过是承认。“祝福”意味着它确实显现在人的理智与心中。
这一段把“愿祂伟大的名受祝福”解作一项祈求：愿祂的名——祂对诸世界的主权——从一种仍然隐藏、我们仅仅承认其存在的事实，转为在理智与心中可以感受到的显现。
出处
- 1אנשים מלומדה · Isaiah 29:13
6ושיהי׳ [ושיהיה] גילוי זה נמשך לעלם ולעלמי עלמיא אפי׳ [אפילו] בעולמות התחתונים כמו בעוה״ז הגשמי וכענין שנאמר ברוך ה׳ אלקי ישראל12 מן העולם ועד העולם.3
并使这一显现被引下，达到“世界，并到诸世界之世界”（לעלם ולעלמי עלמיא，le’alam ule’almei almaya），甚至进入下层世界，例如这个物质世界；正如经文所说：“愿ה׳（Havayah）——אלקי ישראל——从世界直到世界蒙福。”
亚兰语短语לעלם ולעלמי עלמיא（le’alam ule’almei almaya）通常被理解为“永永远远”；这里则将其解作“到世界，并到诸世界之世界”：我们祈求这种显现达到每一个世界，甚至达到这个物质世界。经文“愿ה׳……从世界直到世界蒙福”表达了同一思想。
ועד״ז תקנו כל פסוד״ז [פסוקי דזמרה] מב״ש [מברוך שאמר] עד ק״ש [קריאת שמע] להאריך ולהרחיב הדבור בשבחו4 של מקום איך שמלכותו הוא מכ״ע [מלכות כל עולמים].
沿着这个思路，[贤者们]设立了整套晨祷赞美诗篇（פסוקי דזמרה，Pesukei deZimrah），从《ברוך שאמר》（Baruch She’amar）直到诵读《Shema》（שמע，意为“听”）：为要详尽而充分地赞颂无所不在者，阐明祂的王权（מלכות，Malchus）如何是“万界之王权”。
贤者们安排晨祷中的赞美诗篇，从《Baruch She’amar》到诵读《Shema》，目的正在于此：使祈祷者能够详尽思量ה׳的王权如何遍及一切世界，从而亲自感受到这一点。
本段说明，安排赞美诗篇，是要借着长时间思量ה׳的王权，使这一显现引入人的内心。
出处
- 1ברוך ה׳ אלקי ישראל · קו, מח.
- 2
- 3ברוך ה׳ אלקי ישראל מן העולם ועד העולם · Psalms 106:48
- 4שו״ה ולהרחיב — בשבחו · בבוך 633: בפסוקי שבחו.
7ואיך שהוא קדוש ומובדל כו׳ עד שיהיה נקבע בקרב איש ולב עמוק.1 ועי״ז יגיע לקיום הק״ש [הקריאת שמע] שמע ישראל.2
并且[他们讲述]祂如何神圣而超然，等等，直到这一认识牢固地确立在“人里面，并[在]一颗深沉的心中”。借此，他便能落实诵读“听”（שמע，Shema）经文：“听啊，以色列。”
赞美诗篇（פסוקי דזמרה，Pesukei deZimrah）也描述了：相对于祂所治理的诸世界，ה׳依然神圣而超然；这种默想应持续下去，直到它深深确立于人里面，即“在人里面，并在一颗深沉的心中”。这使他预备好恰当地履行诵读 שמע 的要求。
שמע לשון הבנה3 להתבונן כי ה׳ אחד פי׳ אחד ז׳ רקיעים4 וארץ וד׳ רוחות העולם5 בטלים אל האל״ף הוא אלופו של עולם.
“听”是指理解；要思量“ה׳是一”。“一”（אחד，echad）意指：七重天与大地，以及世界的四方，都归于字母（אל״ף，alef）而处于自我消融（ביטול，bittul）的状态；这字母就是世界的主宰（אלופו，aluf）。
“听”（שמע）也有“理解”之意，因此，诵读 שמע 时须思量 ה׳是一。“一”（אחד）这个词由字母 אל״ף（数值为1）、字母 חית（ches，数值为8）和字母 דלת（dalet，数值为4）拼成：八指七重天与大地，四指世界的四方；这一切都归于 אל״ף 而处于 ביטול 状态；אל״ף 象征世界的主宰（אלופו）。
本段阐明，对赞美诗篇的默想如何引向诵读 Shema；其中“一”意指诸天、大地和四方都在 ה׳面前处于自我消融的状态。
《Shulchan Aruch》（שולחן ערוך）规定，诵说“一”（Echad）时，要延长 חית 的发音，以尊 ה׳为天地之王；并延长 דלת 的发音，思念唯有祂统治四方。Kehot 注释所指的《Torah Ohr》（תורה אור）开篇讲论（מאמר，maamar）也将“听”（שמע）解释为理解。
出处
- 1בקרב איש ולב עמוק · Psalms 64:7
- 2שמע ישראל · Deuteronomy 6:4
- 3שמע לשון הבנה · נסמן לעיל א, א. לח, ב.
- 4אחד ז׳ רקיעים · שו״ע או״ח סס״א ס״ו.
- 5אחד ז׳ רקיעים וארץ וד׳ רוחות העולם · Shulchan Arukh, Orach Chayim 61:6
8וכמו שיש בגשמיות ז׳ רקיעים כו׳. כך ברוחניות יש כמה מדרגות זו למעלה מזו וכולם בטלים אליו ית׳ רק שברוך שם כו׳.
正如在物质层面有七层天界等等，在灵性层面也有许多层级，一层高于一层；它们全都在祂面前自我消融，只是还有“祂国度的荣耀之名当受称颂”等语。
正如物质世界有七层天界，灵性世界也有许多层级，一层高于一层；它们全都在 ה׳ 面前自我消融。仍使这些层级得以作为世界存在的，是在 שמע（Shema）首句之后诵读的“祂国度的荣耀之名当受称颂”。
שמבחי׳ דלי״ת רבתי דאחד נמשך בחי׳ ברכה והמשכה להיות בחי׳ שם כבוד מלכותו כו׳. ועי״ז יגיע למדרגת ואהבת.
因为从「一」的大字母 דלי״ת（dalet）这一层面，引出了祝福与向下延展，使之成为“祂国度的荣耀之名”这一层面，等等。借此，他便能达到“你要爱”的层面。
写在托拉中、字形特别大的「一」字之 דלי״ת，是 ה׳ 的“名”被引降至诸世界、成为“祂国度的荣耀之名”的源头。这一观想使人进入下一节经文：“你要爱。”
פי׳ ואהבת הוא מלשון רצון.1 דהיינו שיהי׳ [שיהיה] רצונך שהוי׳ יהיה אלקיך בכל לבבך בשני יצריך2 יצ״ט [יצר טוב] ויצה״ר [ויצר הרע] לאהפכא חשוכא כו׳
“你要爱”（ואהבת，ve’ahavta）一语，是意愿（רצון，ratzon）之意。也就是说，你的意愿应当是：让 הוי׳（Havayah）成为你的 אלקים（Elokim）；要“全心全意”——以你的两种倾向，即善的倾向与恶的倾向——使黑暗转为[光明]，等等。
“你要爱”（ve’ahavta）与表示意愿的词有关。诫命要求你的意愿是让 ה׳成为你的 אלקים，并要“全心全意”；圣贤将此解释为包括两种倾向，使恶的倾向也从黑暗转为光明。
שיעקור רצונו מהבלי עולם להיות לו שינוי רצון ולהפך רצונו לה׳ אחד וכמ״ש מי לי בשמים3 ועמך לא חפצתי בארץ:4
[也就是说，]要从世俗虚妄之事中拔除自己的意愿，使自己的意愿发生改变，并转而归向独一的 ה׳；正如经上所说：“我在天上有谁呢？有你同在，我在地上便无所贪求。”
这意味着从世俗虚妄之事中拔除自己的意愿，直到欲望本身发生改变，转而专一归向 ה׳。诗篇作者这样表达：“我在天上有谁呢？有你同在，我在地上便无所贪求。”
本段说明，观想诸世界在 ה׳ 面前自我消融，如何引人达到“你要爱”：意愿由此发生改变，心中所求唯有 ה׳。
《利库泰·托拉》（לקוטי תורה，Likkutei Torah）在《Beha’aloscha》中对此作了解释；Kehot 的注释引述了这一段。意愿是情感的内在核心：一个人所求为何，决定了他会享受什么、能够忍受什么，因此爱的诫命实质上是要人转变自己的意愿。注释还引述了《奥尔·哈托拉》（אור התורה，Or HaTorah）在此所补充的总结：所谓“世界之爱”，是从诸世界而来的爱；借着这种爱，人从世俗虚妄之事中拔除自己的意愿。
出处
- 1ואהבת הוא מלשון רצון · Song of Songs 7:1
- 2בכל לבבך בשני יצריך · Deuteronomy 6:5
- 3מי לי בשמים · Psalms 73:25
- 4
广大之爱：隐藏的爱 ¶9–12
9והנה כ״ז [כל זה] הוא בחי׳ אה״ע [אהבת עולם] שאומרים אהבת עולם אהבתנו. פי׳ אהבתנו שאהבה זו היא מתלבשת בתוך נפשנו.
现在，以上所述都是永恒之爱（אהבת עולם，ahavas olam）的层面，正如我们所说：“你以永恒之爱爱了我们（אהבתנו，ahavtanu）。”所谓“爱了我们”，意思是这种爱披覆于我们的灵魂之中。
以上所说的都描述了永恒之爱（אהבת עולם），也就是祝福中所说的：“你以永恒之爱爱了我们（אהבתנו）。”阿尔特雷贝借用了“爱了我们”一词，着眼于其中“我们”这个结尾：这种爱披覆于我们的灵魂之中。
שהנפש יכולה להיות כלי להגביל ולהלביש את האהבה זו בתוכה ממש להיות תוכה רצוף אהבה1 זו. אבל אה״ר [אהבה רבה] היא בשרש הנפש במקור חוצבה כי חלק2 הוי׳ ממש עמו.34
因为灵魂能够成为器皿，在自身之内实实在在地容纳并包裹这种爱，使它的内里镶嵌着爱——镶嵌的正是这种爱。但伟大之爱（אהבה רבה，ahavah rabbah）位于灵魂的根源之中，也就是它被凿出之源；因为“祂的子民”字面上就是“ ה׳（Havayah）的一部分”。
永恒之爱（אהבת עולם）适合灵魂的容量，灵魂能够将它完全容纳，使灵魂“内里镶嵌着爱”；这句话出自《雅歌》。然而，伟大之爱（אהבה רבה</bdi）扎根于灵魂本身的源头，因为灵魂是“ ה׳ 的一份”，字面上说就是 ה׳ 的一部分。
这一段对比了两种爱：永恒之爱符合灵魂所能容纳的容量，而伟大之爱则源自灵魂在 ה׳ 本身之中的根源。
出处
- 1תוכה רצוף אהבה · Song of Songs 3:10
- 2כי חלק הוי׳ ממש עמו · Deuteronomy 32:9
- 3
- 4
10ואני הוי״ה לא שניתי1 כתיב שהוא ית׳ למעלה מגדר עלמין ואין ערוך אליו ית׳ כלל אפי׳ [אפילו] כמשל טפה מים אוקיינוס.
经上写道：「我——הוי׳（Havayah）——并未改变」；因为祂（愿祂受称颂）超越诸世界的界限，与祂（愿祂受称颂）完全无从相比——甚至连「一滴水[与海洋之水相比]」这样的比喻也不适用。
玛拉基的话「我，Havayah，并未改变」教导我们： ה׳完全超越诸世界，不受诸世界影响。诸世界与祂完全无从相比，甚至连一滴水与海洋相比也不及。
שעם היות שהוא חלק קטן מאלף אלפי אלפים ורבי רבבות. עכ״ז [עם כל זה] שייך איזה ערך ויחוס במהותו הדומה לו שגם מהות הטפה היא מים כמו הים הגדול ממש.
尽管[这滴水]只是千千亿与无数万万中的[一个]极小部分，然而，凭着它的本质与海洋相似，仍有某种可比性和关联：因为这滴水的本质也是水，与大海完全相同。
与海洋相比，一滴水虽极其微小，却与海洋具有相同的性质：两者都是水。 ה׳与诸世界之间，连这一点共同之处也不存在。
משא״כ אליו ית׳ אין ההשתלשלות ערוך כלל ולכך האהבה שנלקחה מבחי׳ זו אינה מתלבשת ממש תוך הנפש ואין הנפש יכולה להגבילה אלא היא בבחי׳ מסותרת
但祂（愿祂受称颂）并非如此：逐级下降的世界链条（השתלשלות，hishtalshelus）与祂[相比]完全无从相比。因此，从这一层面引出的爱并未真正内着于灵魂之中，灵魂也无法容纳它；相反，它处于隐藏的状态。
由于灵魂的根源在 ה׳自身，而 ה׳超越一切世界，从这一根源引出的爱超出了灵魂所能承受的范围。灵魂是有界限的器皿，无法容纳这份爱，所以这份爱仍然隐藏；这就是它被称为隐藏之爱的原因。
它显露出来时，便达到「尽你一切的力量」（בכל מאדך，bechol me’odecha）这一层面，等等。（参见 Tanya（תניא）第43章末；另见第19章。）
这份爱显露时，表现为「尽你一切的力量」（מאד，me’od，意为「非常」），也就是没有限量的爱。阿尔特·雷贝（אדמו״ר הזקן）请读者参阅 Tanya 第43章和第19章，那里谈到了这些爱。
这一段说明了为什么深广之爱（אהבה רבה，ahavah rabbah）是隐藏的：它源于 ה׳的本质，而 ה׳与诸世界毫无关联，因此灵魂无法容纳这份爱；它唯有显露为无边无际的爱，即「尽你一切的力量」。
Tanya 第43章将 אהבה רבה 描述为愉悦之爱，它由上而来，是一份恩赐；而永恒之爱（אהבת עולם，ahavas olam）则源于对 ה׳伟大的领悟——祂充满一切世界，也环绕一切世界。第19章谈到源于 ה׳的灵魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）中隐藏的爱；这灵魂本性上渴望融入自己的根源，如同火焰向上升腾。
出处
- 1ואני ה׳ לא שניתי · Malachi 3:6
- 2בכל מאדך · Deuteronomy 6:5
- 3בתניא ס״פ מ״ג . . י״ט · ראה לקו״ת במדבר ט, ד. בתו״א דפוס א׳ נדפס ההגהה באותיות רגילות. בבוך 414. 633 ליתא ההגהה.
- 4
11והנה ההפרש1 שבין אה״ע [אהבת עולם] לאה״ר [לאהבה רבה] הוא כי אה״ע [אהבת עולם] הבאה מחמת התבוננות ועומק מחשבתו יש לה הפסק שאם לבבו פונה לדברים אחרים וטרוד במחשבתו בעסקי עולם אזי חולפת ועוברת ממנו כו׳
现在，属世之爱（אהבת עולם，ahavas olam）与伟大之爱（אהבה רבה，ahavah rabbah）的区别是：属世之爱来自省察和思想的深度，因此会受到干扰；因为若他的心转向其他事物，思想又被世间事务占据，那么这种爱就会从他身上消退而去，等等。
属世之爱依赖省察，所以只有在心思专注于此时才能持续。一旦人转而处理其他事情，沉浸于世间事务，这种爱便会消退。
משא״כ האה״ר [האהבה רבה] שבשרש נפשו ממקור חוצבה2 אין לה הפסק3 שגם אם לבבו פונה לדברים אחרים הרי אין בזה לעומת זה45 להיות לעומת האהבה הזאת להטרידה ולהפסיקה.
但根植于他灵魂的根源、源自灵魂被凿出的源头的伟大之爱，却不会中断。因为即使他的心转向其他事物，也没有“此一与彼一相对”的情形，[没有什么]能与这爱相对而立，扰乱并中断它。
根植于灵魂源头的伟大之爱永不中断。每一个圣洁层面都有与之相对的对应物，即“此一与彼一相对”；但这种爱没有这样的对应物，因此没有什么能与之相对而立，扰乱或中断它。
本段指出实际的区别：属世之爱会因分心而中断；伟大之爱没有与之相对的对应物，因此不会中断。
Kehot的注释说明，这里指的是灵魂独一的层面（יחידה，yechidah），也就是灵魂最内在的层面；注释并引用了柴马赫·策德克（הצמח צדק）在《Likkutei Torah》中的注解（Ki Seitzei），指出 יחידה没有任何与之相对的事物。
出处
- 1והנה ההפרש · באוה״ת פנחס ע׳ א׳קנז מביא קטע מכאן, ומהביאור דלקמן. בלקו״ת במדבר ט, ד. בלק סח, ב מציין לכאן. וראה בהנסמן לעיל מז, א.
- 2ממקור חוצבה · באוה״ת שם נוסף ”כי חלק ה׳ ממש עמו ואני ה׳ לא שניתי כתיב כו׳” לכן.
- 3שאה״ר אין לה הפסק · בסה״מ תרמ״א ע׳ קלג: בתו״א ד״ה חכלילי כ׳ שאה״ר אין לה הפסק, ובד״ה ועשית ציץ [=פג, ג] שאה״ר יש לה הפסק אחר התפילה, אך אהבה רבה זו שהיא אהבה בתענוגים שאפ״ל שהכהן יכול להמשיך זה מחמת שזהו כנהא ברעו״ד כמ״ש רבינו ז״ל, אך ע״י הציץ שעשה משה י״ל שודאי נמשך כי משה גם מדחה בחי׳ הלעו״ז דעמלק, וע״י שהי׳ נושא תמיד הציץ בודאי לא היה הפסק, ע״כ.
- 4אין בזה לעומת זה · הכוונה לאהבה דבחי׳ יחידה, הגהת כ״ק אדמו״ר הצ״צ לקו״ת תצא לז, ג. וראה בספר הערכים-חב״ד כרך א׳ ערך אהבה מסותרת במילואים הערה 380 מהביאור באוה״ת דברים ע׳ לג.
- 5לעומת זה · Ecclesiastes 7:14
因此，这份爱以印痕（רשימו，reshimu）的形式留存，使它的记忆牢牢固定在心中，“永不动摇，直到永远”。
由于没有任何事物与之相抗，这份爱便以< bdi lang="he">רשימו的形式留存在灵魂中，其记忆牢牢固定在心中，不会被除去，“永不动摇，直到永远”。它始终存在，只是隐而不显。
אך כיצד תהיה אה״ר [אהבה רבה] זו בבחי׳ גילוי שיעלה ויגיע למדרגת בכל מאדך2 ע״ז אמרו נכנס יין יצא סוד3 היא התורה שנק׳ בשם יין.4
但是，这份广大之爱（אהבה רבה，ahavah rabbah）如何才能显露出来，使它升起并达到“尽你一切的力量”这一层次？对此，他们说：“酒入，秘密显露”：[酒]就是托拉，而托拉被称为“酒”。
问题在于，如何使这份隐藏的爱显露出来，从而达到“尽你一切的力量”这一层次。答案回到开篇所引的话：“酒入，秘密显露”；其中的酒指托拉。
本段指出，אהבה רבה始终以印痕留存在灵魂中，并提出如何使之显露；答案是，托拉之“酒”引出这个“秘密”。
出处
- 1בל תמוט עולם ועד · Psalms 104:5
- 2בכל מאדך · Deuteronomy 6:5
- 3נכנס יין יצא סוד · Eruvin 65a:19–20
- 4כיצד תהי׳ אה״ר זו · ראה לקו״ת שה״ש ד״ה צאינה וראינה (השני).
妥拉之酒显露秘密 ¶13–14
13וכמארז״ל [וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה] ערבים עלי ד״ס1 יותר מיינה של תורה כי על האהבה נאמר וירא אלקים את האור כי טוב2 ואמרו רז״ל [רבותינו זכרונם לברכה] כי טוב לגנוז בתורה.34
正如我们的贤者（愿其忆念受福）所说：“经师的话语对我而言，比妥拉之酒更令人欣悦。”关于爱，经上说：“אלקים看见光，认为它是好的”；我们的贤者（愿其忆念受福）又说：“它是好的，适宜藏在妥拉中。”
贤者们称妥拉为“酒”，正如他们所说，经师的话语比妥拉之酒更可贵。אלקים所看见的“好的”光，被认作是爱；贤者们又说，这光被藏在妥拉中。因此，妥拉蕴藏着爱的隐秘之光。
וכשנכנס יינה ש״ת [של תורה] יצא סוד הוא אור האהבה הגנוז מההעלם אל הגילוי להיות אצלו גילוי האה״ר [האהבה רבה] המושרשת בשרש נפשו במקור חוצבה בבחי׳ בכל מאדך
当妥拉之酒进入时，秘密——也就是隐藏的爱的光——便从隐匿中显露出来，使他显现出扎根于其灵魂之根、根植于其灵魂被凿出之源的深广之爱（אהבה רבה，ahavah rabbah），处于“尽你一切力量”的层面。
妥拉之酒进入一个人时，隐藏的爱的光便显露出来；扎根于他灵魂中的深广之爱也显现出来，成为“尽你一切力量”的爱。
וע״ז נא׳ [נאמר] פותח את ידיך.5 יודי״ך הן הם בחי׳ הצמצומים רבים ועצומים מאא״ס [מאור אין סוף] ב״ה להיות השתלשלות המדרגות מעילה לעלול כו׳.6
关于此事，经文说：“你张开你的手（ידיך，yadecha）。”所谓“你的诸个 יו״ד（yud）”（יודי״ך，yudecha），指的是无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof；愿祂蒙福）所发出的许多强大收缩（צמצומים，tzimtzumim）层面，使诸层级的逐级下降链条得以形成，由因至果，等等。
“你张开你的手”这节经文暗指此事：其中的 yadecha，即“你的手”，被解读为 yudecha，即“你的诸个 יו״ד”。小字母 יו״ד象征收缩；无限之光经历许多巨大而强有力的收缩，因而诸层级得以形成由因至果逐级下降的链条。
本段说明，隐藏的爱之光就是藏在妥拉中的光；当妥拉之“酒”进入灵魂，这光便显露出来。随后，本段开始把“你张开你的手”解读为开启神圣收缩。
贤者们教导说，第一日的光为义人而隐藏；Likkutei Torah在Kehot注释所引之处说，这光藏在妥拉中，有时升至一个人的灵魂之外，有时则降入其中。本篇maamar在Torah Ohr中的解释结尾，又回到“你张开你的手”中的诸个 יו״ד。
出处
- 1כמארז״ל ערבים עלי ד״ס · נסמן לקמן נב, ד.
- 2וירא אלקים את האור כי טוב · Genesis 1:4
- 3כי טוב לגנוז בתורה · Chagigah 12a:10–11
- 4לגנוז בתורה · Zohar, Terumah 37:415–38:424
- 5פותח את ידיך · Psalms 145:16
- 6שו״ה יין — על האהבה · בבוך 414: על אור האהבה.
14ומקור התהוות העולמות מאין ליש מרצה״ע [מרצון העליון] ב״ה וע״י התורה שהיא חכמתו ורצונו ית׳ פותח את היודי״ן והצמצומים להיות גילוי1 רצה״ע [רצון העליון] ב״ה.
诸世界从无到有的生成，其根源在于至高意愿，愿祂受称颂。并且借着托拉（תורה，Torah）——祂的智慧与意愿，愿祂受称颂——[祂]开启那些希伯来字母 היודי״ן（yudin；即希伯来字母 יו״ד 的复数形式）以及收缩（צמצום，tzimtzum），使至高意愿得以显现，愿祂受称颂。
从无创造万物，其根源在于 ה׳ 的至高意愿；这意愿隐藏在诸收缩之后。托拉既是 ה׳ 的智慧与意愿，便“开启”这些 היודי״ן，使祂的意愿得以显明。
ומשביע לכל חי2 דהיינו בכל חיות ואור המתפשט בעולמות מריש כל דרגין כו׳. להיות בהם בחי׳ רצון שיהי׳ [שיהיה] שורה ומתגלה בהם בחי׳ רצה״ע [רצון העליון] ב״ה ונמשך לנפש האדם ג״כ שיהי׳ [שיהיה] מתגלה בו רצה״ע [רצון העליון] שבנפשו
“并使一切有生命者满足”：也就是说，在遍布诸世界的每一分生命力与光中——从一切层级之首等等——都应有意愿这一层面，使至高意愿这一层面安住其中并在其中显现。这意愿也被引至人的灵魂，使其灵魂中的至高意愿也在他里面显现。
经文接着说：“并使一切活物[以]意愿满足。”这意味着，在诸世界中所有的生命与光里，从最高层级直到下方，都应有 ה׳ 的意愿安住并显现；在人里面，他自己灵魂中所具有的至高意愿也应显明。
דהיינו האה״ר [האהבה רבה] המושרשת בשרש נפשו למעלה מכדי שתוכל הנפש שאת מאחר שהרצ״ע [שהרצון העליון] בא אצלו לידי גילוי למטה בלבושי הנפש דבור ומעשה ע״י דבור בת״ת [בתלמוד תורה] ומעשה המצות ולכן אמרו רז״ל [רבותינו זכרונם לברכה] ששואלים את האדם קבעת עתים לתורה.34
也就是说，这是扎根于他灵魂根源、超出灵魂所能承受范围的广大之爱（אהבה רבה，ahavah rabbah）；因为至高意愿已在他里面于下方显现，显现在灵魂的言语与行为这两种外在衣饰中——借着学习托拉时的言语，以及履行诫命（מצות，mitzvos）的行为。因此，我们的先贤，愿其记忆蒙福，说人会被问：“你是否为托拉学习安排了固定时间？”
灵魂中的意愿，就是扎根于灵魂根源的广大之爱，超出灵魂所能承载的限度。当至高意愿显现在灵魂的外在衣饰——言语与行为——中时，这爱便显露出来；具体而言，是通过说托拉的话语和履行诫命。因此，人受审问时会被问到，他是否为托拉学习安排了固定时间。
שעי״ז יעורר את האהבה מלמעלה בשרש נפשו שאינה מתלבשת בשום כלי המעלים ומסתיר שאין כמוה ולא דוגמתה בזלעו״ז [בזה לעומת זה] הנ״ל ואין לה הפסק שאפי׳ [שאפילו] בעסקו בשאר ענינים תהיה אהבה זו תקועה בלבו.
因为借此，他会从上方唤起扎根于自己灵魂根源中的爱；这爱不包裹在任何会遮蔽隐藏它的器皿之中。在上文所说的“彼此相对”之中，没有任何与它相同者，也没有任何与它相似者；而且它不会中断，因此即使他忙于其他事务，这爱仍会固定在他心中。
固定地学习托拉，会在灵魂根源中唤起由上而来的爱；这爱不包裹在任何遮蔽隐藏它的器皿中，在相对的另一面也没有任何与之对应者。因此，这爱不会中断：即使他忙于其他事情，它仍固定在他心中。
ומזה יבא לידי ודברת בם56 כו׳ (וע׳ באגה״ק [באגרת הקודש] ד״ה איתא רפ״ד דמגלה7 ודאשתמש בתגא כו׳ במי ששונה הלכות8 כו׳ יעו״ש [יעויין שם]):
由此，他便会达到“你要谈论这些话”等等。（见《Iggeres HaKodesh》（אגרת הקודש）中以“据说，《Megillah》（מגילה，Megillah）第四章开篇说道：‘使用冠冕的人’等等”为题的一节；那里谈到学习律法条文（הלכות，halachos）的人等等；可参阅该处。）
由此，他便会达到“你要谈论这些话”，即时时说托拉的话语。阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）指的是《Iggeres HaKodesh》中那封书信，开篇引用了塔木德关于“使用冠冕的人”的教导，并将其解释为使用学习律法条文之人的情形。
本段说明，托拉作为 ה׳ 的意愿，开启诸收缩，使学习托拉与履行诫命得以在灵魂中显露至高意愿：那永不间断的广大之爱。
Kehot 的注释引述一段总结，说明《Or HaTorah》（אור התורה）在此补充说：广大之爱，是灵魂渴望自己的根源、渴望那超越一切世界的无限者（אין סוף，Ein Sof）本身；它源自 ה׳ 的本质，而非源自诸世界的自我消融（ביטול，bittul），因此称为广大之爱。这回答了开篇提出的问题：为何这隐藏之爱被称为“广大”。
出处
- 1שו״ה פותח — להיות גילוי · בבוך 414: להיות המשכת גילוי.
- 2ומשביע לכל חי · Psalms 145:16
- 3ששואלים את האדם קבעת עתים לתורה · Shabbat 30a
- 4קבעת עתים לתורה · Shabbat 31a:11
- 5לידי ודברת בם · באוה״ת ויחי שם נוסף קיצור: (נת׳ ענין אה״ר שהיא אהבה המסותרת ומושרשת בנפשו מצד מקור חוצבה כי חלק ה׳ עמו ולזאת תכסוף למקורה שהוא א״ס ב״ה עצמו שאינו בגדר עלמין כלל, ונמצא אהבה זו נלקח׳ מצד עצמות אא״ס ולא מצד ביטול העלמין ולכן נק׳ אה״ר שאינה מתיישבת בלב ואין לה לעומת זה ויציאתה לא הגלוי הוא ע״י עסק התורה שהיא רצון העליון ועי״ז מתגלה אה״ר זו שהיא בחי׳ רצה״ע שבנפשו). ע״כ.
- 6ודברת בם · Deuteronomy 6:7
- 7וע׳ באגה״ק ד״ה איתא רפ״ד דמגלה · סי׳ כט. וכן בכמה מקומות מציין הצ״צ כן לד״ה זה, ולא מסמן לד״ה אחעט״ב.
- 8
眼目红润：愉悦之爱 ¶15–17
由此便可明白经文“眼目因酒而红”。“眼目”[如同]经上所说：“我的眼目常常仰望הוי׳（Havayah）”；“看哪，ה׳的眼目眷顾敬畏祂的人。”
如今便可以解释这节经文。“眼目”使人想起“我的眼目常常仰望Havayah”和“ה׳的眼目眷顾敬畏祂的人”：这说的是人和ה׳彼此注视。
והוא בחי׳ לאסתכלא ביקרא דמלכא3 דהיינו שיאיר בלבו אור האהבה לה׳ בבחי׳ ראיה היא בחי׳ אהבה בתענוגים שהיא מדרגה העולה על כולנה למעלה מאה״ר [מאהבה רבה] ואה״ע [ואהבת עולם]
这是“注视君王的荣耀”这一层面，也就是说，对ה׳的爱的光明在他的心中照耀，如同亲眼看见一般；这便是以愉悦为乐的爱。这一层面超越其他一切，高于广大之爱（אהבה רבה，ahavah rabbah）和永恒之爱（אהבת עולם，ahavas olam）。
这种注视就是“注视君王的荣耀”：对ה׳的爱的光明如同看见一般在心中照耀，这称为以愉悦为乐的爱。它高于广大之爱和永恒之爱。
(וצ״ע [וצריך עיון] בתניא פמ״ג4 משמע דאה״ר [דאהבה רבה] היא אהבה בתענוגים. וצ״ל שיש ב׳ בחינות אה״ר [אהבה רבה] הא׳ האהבה הנז׳ [הנזכר] בתניא פי״ט כשבאה לידי גילוי כשאינה בבחינת גילוי התענוג.
（对此还须结合《Tanya》（תניא）第43章考察；该章似乎表明，广大之爱就是以愉悦为乐的爱。必须说，广大之爱有两个层面。第一种是《Tanya》第19章所说的爱：它显露出来时，并不处于愉悦显露的层面。
在这段括注中，Alter Rebbe提出一个疑问：《Tanya》第43章将广大之爱等同于以愉悦为乐的爱，而这里却说以愉悦为乐的爱高于广大之爱。他以广大之爱有两个层面来化解此疑问；第一种是《Tanya》第19章所描述的隐藏之爱，它显露出来时，却没有显露的愉悦。
וגדולה ממנה היא אה״ר [אהבה רבה] בתענוגים. ועיין במ״א ע״פ אחותי רעיתי יונתי5 כו׳. שם נתבאר אחותי היא מצד אהבה טבעית ויונתי היא אהבה בתענוגים)
比它更高的，是带有愉悦的广大之爱。另请参看他处关于“我的姊妹、我的伴侣、我的鸽子”等经文的阐释；那里解释说，“我的姊妹”属于自然之爱的层面，“我的鸽子”则是以愉悦为乐的爱。）
更高的层面是带有愉悦的广大之爱，也就是以愉悦为乐的爱。他引述自己在他处对“我的姊妹、我的伴侣、我的鸽子”的阐释：“姊妹”指自然之爱，“鸽子”指以愉悦为乐的爱。
וכענין שכתוב עיניך יונים6 כמו זוג יונים שמסתכלים תמיד זע״ז [זה עם זה / זה על זה] ומתענגים כו׳. כך יהיה קשר האהבה בדביקות נפלא ועצום עד שיהיו עיניו ולבו כל הימים רק לאסתכלא ביקרא דמלכא. וכמ״ש בזהר7 ע״פ הסבי עיניך8 כו׳ דמוקדין ליה בשלהובין דרחימותא.
正如经上所说：“你的眼目如鸽子。”这好比一对鸽子，不断彼此注视，并从中得享愉悦，等等；爱的联结也当如此，达到奇妙而深切的依附，以至于他的眼目和心终日只注视“君王的荣耀”。正如《Zohar》（זהר）在“转开你的眼目”等经文的阐释中所说：“它们以爱的火焰使祂燃烧。”
正文接着以“你的眼目如鸽子”来说明：鸽子彼此不断注视，并从中得享愉悦；同样，人对ה׳的爱也应当如此强烈地联结，以至于他的眼目和心总是转向注视君王的荣耀。《Zohar》在解释“转开你的眼目”时，说这些眼目以爱的火焰使ה׳燃烧。
שתהא האהבה מתלהבת ומתלהטת בלב איש להתענג על ה׳ מרוב כל עד שאין כח בנפשו להגביל את האהבה בלב רק בבחינת ראיה מבחוץ (ועיין במ״א ע״פ עיניך יונים9 וע״פ הראיני את מראיך):1011
也就是说，爱在人的心中炽烈燃烧，使他以ה׳为乐，胜过一切[其他事物]；直到他的灵魂没有力量将这爱收束在心中，只能以从外部观看的方式来面对它。（另请参看他处关于“你的眼目如鸽子”和“求你让我看见你的容貌”的阐释。）
人以ה׳为乐，胜过一切，这爱便如此炽烈，以至于灵魂没有力量将它收纳在心中；它只能以观看的方式与这爱相对，仿佛所观看的对象仍在自身之外。Alter Rebbe又请读者参看他处对“你的眼目如鸽子”和“求你让我看见你的容貌”的阐释。
这一段将经文中的“眼目”解释为以愉悦为乐的爱，即注视君王的荣耀。此爱超越永恒之爱和广大之爱，因为它强烈到无法容纳在心中。
Kehot的注释记载，Or HaTorah也提出了《Tanya》第43章所引出的同一疑问。另一条注释所引的Torah Chaim则将《Zohar》关于“转开你的眼目”的话，理解为ה׳对那因爱而欲如火焰般上升的灵魂所作的回应：祂真正的意愿，是借着妥拉与诫命在下界建立居所，而不是让灵魂上升并融入上界。
出处
- 1עיני תמיד אל ה׳ · Psalms 25:15
- 2הנה עין ה׳ אל יראיו · Psalms 33:18
- 3לאסתכלא ביקרא דמלכא · Zohar II, 47b
- 4וצ״ע בתניא פמ״ג · ראה אוה״ת ויחי כרך ב שסח, ב. שלכאורה המבואר בתו״א כאן דאהבה בתענוגים היא למעלה מאה״ר, סותר למ״ש בתניא פ׳ מג שאה״ר היא אהבה בתענוגים ע״ש. וראה יהל אור ע׳ תיח.
- 5אחותי רעיתי יונתי · Song of Songs 5:2
- 6עיניך יונים · Song of Songs 1:15
- 7וכמ״ש בזהר · Zohar III, 84a
- 8הסבי עיניך · Song of Songs 6:5
- 9במ״א ע״פ עיניך יונים · ראה לקו״ת שה״ש יד, ב.
- 10וע״פ הראיני את מראיך · אולי הכוונה להנדפס במאמרי אדה״ז כתובים כרך ב ע׳ קכ.
- 11הראיני את מראיך · Song of Songs 2:14
16וזהו ענין חכלילי עינים. פירוש אדמומית העינים1 שאודם העינים הוא מחמת תוקף רשפי אש2 דמוקדין ליה בשלהוביתא כו׳.
这就是“眼目红润”的含义：眼目发红，是因为“火焰般的火花”极其炽烈，“使祂在烈焰中燃烧”，等等。
这就是经文所说的“眼目红润”：眼睛因爱的“火焰般的火花”炽烈而发红；正如《Zohar》（זהר）所说，这些火花使 ה׳ 烈焰熊熊。经文中的红润（חכלילי，chachlili），正是这种悦乐之爱的光辉。
这就是安息日（שבת，Shabbos）的特殊尊贵和层次：“那时你必享受”，等等；“你要称安息日为喜乐。”然而，“在安息日前夕劳作的人”，等等。
悦乐之爱属于安息日；以赛亚说：“那时你必因 הוי׳（Havayah）而欢喜”，又说：“你要称安息日为喜乐。”但正如圣贤们所说：“在安息日前夕劳作的人，将在安息日享用”；这种悦乐必须预先准备。
ולכן צריך כל ימות החול ליגע את נפשו. לעורר את האה״ר [האהבה רבה] ואה״ע [ואהבת עולם]. וע״י זה יגיע לבחינת האהבה בתענוגים המתגלית בשבת.
因此，在一周的每个平日，人都必须以自己的灵魂辛勤努力，唤起广大的爱（אהבה רבה，ahavah rabbah）和永恒之爱（אהבת עולם，ahavas olam）；借此，他便能达到安息日显现的悦乐之爱这一层次。
因此，在平日，人必须以自己的灵魂辛勤努力，唤起 אהבה רבה 和 אהבת עולם。这番努力使他在安息日达到当日显现的悦乐之爱。
本段将“眼目红润”指认为悦乐之爱，即安息日显现的爱；人通过一周中努力唤起这两种爱，得以达到这种爱。
Kehot的一条注释引用《Or HaTorah》（אור התורה），其中引述梅兹里奇的马吉德（המגיד ממעזריטש）之言，说红润有两种：一种是克制（גבורה，Gevurah），另一种来自酒，代表喜悦。经文中的红润“来自酒”，是喜悦与爱的红润。
出处
- 1פירוש אדמומית העינים · באוה״ת כאן שסט, א מביא בשם המגיד נ״ע כי יש ב׳ מיני אדמומית א׳ הוא גבורה והב׳ הוא מיין שהוא שמחה. מובא באוה״ת נ״ך ע׳ שי.
- 2רשפי אש · Song of Songs 8:6
- 3אז תתענג כו׳ וקראת לשבת עונג · Isaiah 58:14
- 4וקראת לשבת ענג · Isaiah 58:13
- 5מי שטרח בע״ש · Avodah Zarah 3a:10
如今，这一切都源自酒的层面与阶次，即托拉（תורה，Torah）之酒。这就是“חכלילי（chachlili）”：“每个尝到滋味的口（חיך，chech）都说：‘为我，为我’（לי לי，li li）。”
这一切都源自酒，即托拉之酒。塔木德将“חכלילי”解作“חיך לי לי”：“每个尝到滋味的口都说：‘为我，为我。’”
לפי שיתגלה בחי׳ חיך הטועם את היין דהיינו בחי׳ חכמה וטעמי מצות שהם בחי׳ תענוג העליון.
因为尝酒之口这一层面将要显露；这就是智慧（חכמה，Chochmah）这一层面，以及诫命（מצות，mitzvos）的理由——即滋味（טעמי，te’amim）——它们都属于至高愉悦这一层面。
尝酒之口象征 חכמה，以及诫命的理由（טעמי，也有“滋味”之意）；它们都属于至高的愉悦。当这些显露时，人便尝到 ה׳智慧的甘美。
וע״י כן נתעלה בעילוי אחר עילוי2 לי לי עד רום המעלות (פי׳ חיך הטועם זהו בחי׳ אהבה בתענוגים המתגלה בשבת שהוא בחי׳ שם ע״ב [שם ע״ב] דחכמה
由此，他便不断升高，一重又一重地上升，“为我，为我”，直至最高的高处。（也就是说，“尝味的口”是安息日（שבת，Shabbos）显露的愉悦之爱这一层面；它属于智慧的 ע״ב（Av，72）之名这一层面；
借着这种滋味，他不断升高，一重又一重地上升，说着“为我，为我”，直至最高的高处。在括号中的说明里，阿尔特雷贝将尝味之口界定为安息日显露的愉悦之爱，即智慧中神圣之名 Av（其展开形式的数值为72）这一层面。
ואזי אומר לי לי ב״פ [ב׳ פעמים] דהיינו שנכללו בו ב׳ אהבות הנ״ל אה״ר [אהבה רבה] ואה״ע [ואהבת עולם] שהם מ״ה [שם מ״ה] וב״ן [ושם ב״ן] דמ״ה [דשם מ״ה] מברר ב״ן [שם ב״ן] וע״י יחוד מ״ה [שם מ״ה] וב״ן [ושם ב״ן] מתגלה בשבת בחי׳ הגבוה משניהם והוא בחי׳ שם ע״ב [שם ע״ב] אהבה בתענוגים):34
此时便两次说“为我，为我”，也就是说，前面提到的两种爱——宏大之爱（אהבה רבה，ahavah rabbah）与永恒之爱（אהבת עולם，ahavas olam）——都包含在其中。这两种爱分别是 מ״ה（Mah，45）与 ב״ן（Ban，52），因为 מ״ה 澄清 ב״ן；而通过 מ״ה 与 ב״ן 的结合，安息日显露出高于二者的层面，即 ע״ב 之名这一层面：愉悦之爱。）
“为我，为我”重复两次，代表包含在愉悦之爱中的两种爱：宏大之爱对应神圣之名 Mah（45），永恒之爱对应神圣之名 Ban（52）。Mah 澄清 Ban；二者在安息日结合，由此显露出更高的 Av 层面，即愉悦之爱。
本段将愉悦之爱追溯至托拉之酒、智慧的滋味，并把“为我，为我”解释为两种爱一同上升，汇入安息日显露的更高之爱。
Torah Ohr中本篇的阐释——Kehot注释曾引述——说明，重复的“li li”代表宏大之爱与永恒之爱的两重上升，即 Mah 与 Ban 上升至 Av 之名；在那里，冠冕（כתר，Keser）的内在与外在层面——עתיק（Atik）与 אריך（Arich）——显露出来。הוי׳（Havayah）的四种展开形式——ע״ב、ס״ג（Sag）、מ״ה和 ב״ן——分别对应 חכמה、理解（בינה，Binah）、小面相（ז״א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）与王权（מלכות，Malchus）。
出处
- 1כל חיך הטועם אומר לי לי · Ketubot 111b:17
- 2שיתגלה בחי׳ חיך . . בעילוי אחר עילוי עד רום המעלות · נעתק באוה״ת פ׳ ויחי שעה, א. ומשם נראה שכאן הלשון מתוקן או הוספה ע״י הצ״צ. אבל נמצא בבוך 633 כמו שנדפס כאן.
- 3המוסגר · (פי׳ חיך . . בתענוגים): ליתא בבוך 414. 633. בבוך 414 אחר תי׳ המעלות נוסף: עד אין קץ. באוה״ת ויחי שם בסוף העמוד: אחותי רעייתי, לק״א פמ״ג. (נת׳ פי׳ חכלילי עינים הוא תוקף האהבה בבחי׳ לאסתכלא ביקרא דמלכא בבחי׳ תענוג עצום, והכל בא ע׳י יינה של תורה כנ״ל שנכנס יין יצא סוד, ואהבה זו שבתענוגים גדולה מאה״ר ואה״ע הנ״ל וזהו חך הטועם מתיקות ותענוג הנ״ל אומר לי לי שנכללי׳ בו ב׳ אהבות דלעיל אה״ע ואה״ר וזהו בשבת אז תתענג על ה׳).
- 4
奶使牙齿洁白 ¶18–21
18ולבן שינים מחלב.1 פירוש כי שינים הם הטוחנות את המאכל להיות מתעכל במעיו שעי״ז יהי׳ [יהיה] מזון לגוף
“牙齿因奶而白。”意思是：牙齿用来磨碎食物，使食物在他的腹中得以消化；由此，食物便成为身体的养分。
这节经文的后半句“牙齿因奶而白”，从牙齿的作用说起。牙齿磨碎食物，使食物得以消化并滋养身体。
משא״כ כשלא ילעוס ויטחון המאכל בשיניו לא יבא לידי עכול כלל ולא יהיה לו למזון ולשובע.
反之，如果他不咀嚼，不用牙齿磨碎食物，食物就完全不能被消化，也不能成为他的食物，使他得饱足。
食物若未经咀嚼便被吞下，就不能被消化，也不能带来滋养或饱足。下一段将以此说明事奉 ה׳。
本段以牙齿为喻：食物必须先被磨碎，才能滋养身体。
出处
- 1ולבן שינים מחלב · Genesis 49:12
19וכך עד״מ כדי שיהי׳ [שיהיה] מזון לרמ״ח אברין דמלכא שתהא נפשו מרכבה אליהם שיתאחד ממש עם הנפש צ״ל בבחי׳ שינים הטוחנות ומפררות
同样，以此作比方：为了使“君王的248个肢体”有食物，使他的灵魂成为它们的战车，并使食物与灵魂真正合一，就必须具备牙齿这一层面，能够研磨、碾碎食物。
248条积极诫命（מצוות，mitzvos）称为“君王的248个肢体”。若一个人的事奉要真正成为它们的滋养，使他的灵魂成为它们的“战车”，与它们完全合一，他就需要牙齿在灵性上的对应物，来研磨并分解事物。
דהיינו לפרר ולברר כל מעשיו ודבוריו ומחשבותיו1 ולדקדק ולפשפש בהן ולהיות ממארי דחושבנא לשקול כל דרכיו ולפלס מעגלותיו.
也就是说，要把自己的一切行为、言语和思想加以分解、辨析，仔细审察、查究，并成为“核算之人”，衡量自己的一切行径，度量自己的道路。
“牙齿”指自我省察：分解、辨析自己的一切行为、言语和思想，仔细审察、查究，并成为“核算之人”中的一员，衡量自己的一切行径，度量自己的道路。
本段将这个比喻应用于此：要使一个人的事奉滋养他的灵魂，就必须通过仔细的自我省察来“咀嚼”它。
出处
- 1שו״ה שינים — מעשיו ודבוריו ומחשבותיו · בבוך 633: מעשיו ומחשבותיו.
20ונק׳ בלשון הגמ׳ [הגמרא] מדקדק במעשיו שעי״כ [שעל ידי כך] יהיה בבחי׳ עכול בנפש שהטוב יקבל למזון ולשובע והפסולת המעורב תערובת זר ופסולת ידחה לחוץ.
在《Gemara》（גמרא）的用语中，这称为“细察自己的行为”。借此，灵魂中便会有一种消化作用：善会被吸收为食物，使灵魂得饱足；而混杂其中的废物——异质的混杂物和残渣——则会被排到外面。
Gemara将这样的人称为“细察自己行为的人”。借着这种省察，他的事奉在灵魂中得以“消化”：善被吸收为滋养，而混入其中的异质成分则如废物般被排出。
וכן בענין בירורי המדות אוי״ר [אהבה ויראה] כל חד לפום מאי דמשער בלבי׳12 ושוקל במאזני שכלו כיצד היא האהבה האמיתית לה׳.
同样，在澄清情感属性（מדות，middos）——爱与敬畏（אהבה ויראה，ahavah v'yirah）——这件事上，“各人按自己心中所衡量的”，都要用理智的天平衡量：对 ה׳ 的真正之爱是什么。
同样适用于澄清一个人的爱与敬畏。每个人都“按自己心中所衡量的”，用理智衡量对 ה׳ 的真正之爱是什么。
本段描述自我省察的“消化”过程：在行为中分辨善与废物，并澄清自己对 ה׳ 的爱与敬畏。
Zohar中“各人按自己心中所衡量的”这句话，出自其对“她的丈夫在城门口为人所知”的解释；Kehot注释中所引的Likkutei Torah（לקוטי תורה）论述了这一点：每个人对 ה׳ 的认识，都取决于其思虑的深度以及其心所能承受的程度。
出处
- 1כל חד לפום מאי דמשער בלבי׳ · Zohar I, 129b
- 2כל חד לפום מאי דמשער בלבי׳ · Zohar, Vayera 9:153–164
21וכיצד היא בחי׳ אתהפכא חשוכא כו׳ באמת לאמתו להיות מייגע א״ע [את עצמו] ביגיעת הנפש לבא למדרגה זו שיהיה נקבע בלבו באמת לאמתו בלי דמיונות כו׳
并且，[他衡量]何谓真正真实地达到“转暗为明”等这一层面——要以灵魂的辛劳使自己疲惫，努力达到这一层次，使之真实无伪地固定在心中，而非出于想象，等等。
他也必须衡量，真正的“转暗为明”意味着什么，并以灵魂辛劳努力达到这一层次。这一转变必须真实地固定在心中，而非出于想象。
וכיוצא בזה כמה דרכים הידועים למבקשי ה׳ יבינו כל1 מאליהם שצריך לדקדק ולפשפש כו׳2 ולהיות מייגע עצמו3 כו׳.
类似的道路还有许多，为“寻求 ה׳的人”所熟知；他们“自会明白一切”：人必须仔细审察、反省，等等，并使自己辛劳努力，等等。
熟悉这些道路的，是那些寻求 ה׳的人；他们自会明白其中的道理。所有这些道路都要求仔细审察、自我反省和辛劳努力；这就是“牙齿”的功夫。
אך אח״כ יגיע לבחי׳ ומדרגת החלב.
然而，之后他会达到奶的层次和境界。
经过“牙齿”的辛劳之后，便达到奶的层次。
כמו שהחלב עד״מ מגדל את הולד להיות אבריו נגדלים. כך בחי׳ החלב של תורה מגדל את מדותיו אהוי״ר [אהבה ויראה] כו׳ להיות לו אוי״ר [אהבה ויראה] היותר גדולים בגדלות המוחין
正如奶——姑且作此比喻——使婴儿成长，使他的肢体发育；同样，Torah之奶的层次使他的情感属性（מדות，middos）、爱与敬畏等增长，使他拥有最宏大的爱与敬畏；这来自认知机能（מוחין，mochin）的成熟扩展（גדלות המוחין，gadlus hamochin）。
正如奶使婴儿成长、肢体发育，Torah的“奶”也使人的情感——他对 ה׳的爱与敬畏——增长，直至达到最宏大的境界；这爱与敬畏源于成熟而扩展的认知（גדלות המוחין，gadlus hamochin）。
(שהאברים הם המדות ועיקרם הם חג״ת [חסד גבורה תפארת] נה״י [נצח הוד יסוד] ובחי׳ חב״ד [חכמה בינה ודעת] שבתוכן המקיימות אותן וכל א׳ מג׳ מיני בחינות אלו כלולה מכל הנ״ל הרי פ״א. וכל בחי׳ נחלקת לג׳ בחי׳ ראש תוך סוף הרי רמ״ג. ושרשם ה״ח [ה׳ חסדים] המגדילים הרי רמ״ח).4
（肢体就是情感属性，其主要部分是慈爱（חסד，Chesed）、克制（גבורה，Gevurah）、荣美（תפארת，Tiferes）、永胜（נצח，Netzach）、辉煌（הוד，Hod）和根基（יסוד，Yesod）；其中的智慧（חכמה，Chochmah）、理解（בינה，Binah）和认知（דעת，Daas）这一层面维系着它们。这三类层面各自都包含上述一切，共为81。每一层面又分为头、中、末三个层面，共为243。它们的根源是使其增长的五种慈爱（חסדים，Chasadim），合计为248。）
这段括号中的说明解释了为何情感被称为肢体，并推算出身体的248个肢体。六个情感性的流溢属性（ספירות，Sefiros），连同其中的智慧、理解和认知，共为九项；每一项都包含这九项，得81。每一项又各有头、中、末，得243；它们的根源——使其增长的五种慈爱——补足为248。
וזהו רוחצות בחלב56 כו׳ שהחלב מרחיץ המדות ונהפכין ממהות למהות להיות נהפך לבו ונעשה כאיש אחר לגמרי בשינוי המדות כולן שוין לטובה.
这就是“以奶洗净”，等等：奶洗净情感属性，使它们从一种本质转变为另一种本质；于是他的心发生转变，他完全变成另一个人，一切属性都改变，且无一不趋于善。
这就是《雅歌》中“以奶洗净眼睛”的意象：Torah之奶洗净情感，使它们的本质发生转变。人的心因此改变，他变得仿佛是另一个人，所有特质都转向善。
ומזה יומשך להיות לבן שינים שיהיה בהם בחי׳ לבנונית ובהירות בבירורי המדות בעילוי אחר עילוי עד רום המעלות7 בבחי׳ ראיה חושיית שלא ביגיעה יגיעת הנפש ויגיעת בשר רק מיד יגיע אליו כו׳.
由此便会达到“牙齿洁白”：其中具有洁白、明亮的层面，在情感属性的精炼上不断提升，直至最高境界，并达到感官可见的境地——不再需要辛劳，不必耗费灵魂与肉身的力量；相反，这会立刻临到他，等等。
由此便有“牙齿洁白”：他对情感的精炼变得清晰明亮，并不断升至更高境界。他不再需要辛劳、费力才能看见真理；真理会立刻临到他，清楚得如同肉眼所见。
וזה חכלילי כו׳ מיין כו׳ מחלב כו׳ ובחי׳ יין וחלב נעשה הכל בחי׳ חכלילי לי לי עד רום המעלות:8
这就是“红润”，等等，“因酒”，等等，“因奶”，等等：酒与奶的层面全都成为“红润”（חכלילי，chachlili）这一层面——“为我，为我”——直至最高境界。
经文中的各个部分由此汇合：因酒而红润的眼睛和因奶而洁白的牙齿，都成为“红润”这一层面，即“为我，为我”，并升至最高境界。
这一段完成了比喻：经过自我省察的辛劳之后，Torah之“奶”使爱与敬畏增长，并转变人的心；最终，精炼不再需要费力，而酒与奶都引向“为我，为我”的提升。
Kehot的一条注释引述 אור התורה（Or HaTorah），将三十二颗牙齿联系到三十二条智慧之路：这些道路从智慧中引出，用以精炼人的行为；注释也将这与约书亚（יהושע）和摩西（משה）派出的探子相联系：约书亚的探子代表对思想、言语和行为的核算，摩西的探子则代表精炼情感本身。Likkutei Torah论《Va’eschanan》时，提及本篇maamar对“以奶洗净”的解释。
出处
- 1למבקשי ה׳ יבינו כל · Proverbs 28:5
- 2שצריך לדקדק ולפשפש כו׳ · בבוך 633 נוסף: ”וכ״ז הוא בחי׳ שינים, אך כ״ז הוא עדיין בחי׳ קטנות השכל מאחר שצריך לדקדק ולהיות מייגע עצמו כו׳”. ואולי זה השמטת הדפוס במילים הדומות.
- 3ולהיות מייגע עצמו · באוה״ת ויחי שם נוסף: וע״ל בביאור ע״פ אסרי לגפן דענין ל״ב שיניים הם ל״ב נתיבות שנמשכים מהחכמה לברר מעשיו כו׳ וע׳ במ״א בענין מרגלים ששלח יהושע וששלח משה שהוא בעבודה קרוב לענין זה כי מרגלי׳ דיהושע לרגל יריחו הוא בחי׳ מארי דחושבנא במודו״מ שמהם נעשו לבושי׳ לנפש הנק׳ יריחו, ודמשה היינו לברר המדות עצמן, וה״ע בחי׳ שיניים שמבררי׳ וטוחני׳ המודו״מ והמדות כו׳). ע״כ.
- 4(שהאברים . . הרי רמ״ח) · מוסגר זה ליתא בבוך 633.
- 5רוחצות בחלב · בלקו״ת ואתחנן ד, ג מציין לכאן.
- 6רוחצות בחלב · Song of Songs 5:12
- 7עד רום המעלות · באוה״ת ויחי שם: (נת׳ ענין שיניים שטוחנות ומבררות המודו״מ שלו לשקול דרכיו ולפלס מעגלותיו וכן בבירורי המדות אהוי״ר שתהי׳ האהבה אמיתי׳ כו׳ לייגע א״ע כו׳. והחלב של תורה מגדיל המדות שיהיו בגדלות המוחין ומזה יומשך ליבון השיניים שיהי׳ בהם בהירות בבירורי המדות בעילוי אחר עילוי שלא ביגיעה כו׳). קיצור. יש בחי׳ אה״ע ואה״ר, אה״ע היא האהבה הנלקח׳ מהתבוננות בביטול העולמות לגבי הבורא ית׳ שחיותן וקיומן רק מבחי׳ שם כבוד מלכותו וכו׳ ויומשך מזה שיעקור רצונו מהבלי עולם ולא יהי׳ לו רצון בלתי לה׳ לבדו. ואה״ר היא המוסתרת ומושרשת בנפשו מצד כי היא חלק אלוה ממעל והיא נלקחת מצד עצמות אור א״ס ב״ה שאין העלמין ערוך אליו כלל ואין שייך אפי׳ כטפה מהים כו׳ ולפיכך אין לאהבה זו בחי׳ לעומת זה כלל כי לא נמצא דוגמתה בעניני עוה״ז. והנה יציאתה אל הגילוי הוא ע״י שנכנס יינה של תורה בנפש שעי״ז יצא סוד שהיא אה״ר לגילוי לפי שהתורה היא בחי׳ גילוי רצה״ע וכתי׳ פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון וגילוי רצה״ע שבנפש הוא האה״ר הנ״ל. וזהו חכלילי עיניים הוא תוקף האהבה בתענוגים בחי׳ עיני תמיד אל ה׳ לאסתכלא ביקרא דמלכא והיא למעלה גם מאה״ר הנ״ל ובחי׳ זו מתגלה בשבת וקראת לשבת עונג וזהו ענין גילוי חך הטועם את היין הנ״ל שאור לי לי שנכללי׳ בזה אה״ר ואה״ע. ולבן שיניים היינו הטוחנות ומפררות המודו״מ שלו לשקול דרכיו כו׳ וכן בירורי המדות כו׳ הוא מחלב שמגדיל האיברים וכך חלב התורה מגדיל אהוי״ר ומזה יומשך ליבון השיניים שיהי׳ הבירור בהמדות בעילוי אחר עילוי שיהי׳ בהם לבנוני׳ ובהירות. ע״כ.
- 8
完成这篇玛玛尔了吗？
标记为已学；这将计入本周和本年度的西尤姆。
在阿沃达中
固定安排妥拉学习的时间，让妥拉之酒引出你灵魂中隐藏的爱，并使这爱在你处理其他事务时也与你同在。一周之中，要在默想上勤勉用功，并诚实地省察自己的行为、言语、思想与感受，使你对 ה׳ 的爱真实而非想象；这样便能获得安息日的愉悦，而妥拉之奶随后使你的爱与敬畏增长，直到你心中的变化清晰显明、毫不费力。
讨论问题
- 根据本篇 maamar，为什么世俗事务会使永恒之爱间断，而广大之爱不会？
- 水滴与海洋的比喻如何说明灵魂为何无法容纳广大之爱？
- 妥拉“开启那些 yuds”是什么意思？这如何显露灵魂中隐藏的爱？
- 为什么愉悦之爱与安息日相关？一周之中的劳作与此有何关系？
- 在精炼自己的爱与敬畏时，“牙齿”的工作与“奶”的工作有何不同？