ויאמר ה׳ אליו מי שם פה לאדם וגו׳

מראי מקומות

1. 1
   ויאמר . . מי שם פה · הנחה אחרת בסה״מ תקס״ה ע׳ קעח [כנראה דשם הוא כמו קודם שתיקן כ״ק הצ״צ לדפוס]. וראה במאמרי אדה״ז הקצרים ע׳ ל ד״ה שלח נא. בלקו״ת שלח לז, ד מציין לד״ה זה ההפרש בין נקודים לברודים. בלקו״ת חוקת נז, א [אוה״ת חוקת (הוצאה חדשה) ע׳ תשנטײַ%]. מטות פג, ב — מציין לכאן. בסה״מ תרמ״ח ע׳ רי קטע מהמאמר עם הוספות. בסה״מ תרמ״ג ע׳ קמז כ׳ שד״ה לא איש דברים אנכי בס׳ תקס״ג שהוא המאמר מי שם פה שבתו״א ע״ש. ראה לעיל ציונים לכ״ק אדמו״ר זי״ע. לכללות המאמר ראה תורת שמואל תרכ״ז (הוצאה חדשה) ע׳ פד המאמר עם הוספות. תרכ״ח ע׳ קסא. סה״מ תרל״ג ע׳ קיד. ד״ה אלה שמות תש״כ. ד״ה מי שם פה תשכ״ב. תשכ״ו. תשל״ג.
2. 2
   ויאמר ה׳ אליו מי שם פה לאדם · Exodus 4:11
3. 3
   לא איש דברים אנכי · Exodus 4:10
4. 4
   בס׳ התמונה · Tikkunei Zohar, Tikkun 36
5. 5
   שית אלפי שני דהוי עלמא וחד חרוב · Sanhedrin 97a:12
6. 6
   אבל האריז״ל פליג ע״ז · בשער מאמרי הרשב״י לאד״ר (מד, ב), בס׳ הלקוטים פ׳ כי תשא, שם פ׳ קדושים — ראה ג״כ שיעור קומה להרמ״ק סי׳ פג. לבנת הספיר (ירושלים תרעג). וראה ד״ה ואתם הדבקים תרפ״ד ע׳ רמח ואילך בארוכה.
7. 7
   בבי״ת בראשית · Genesis 1:1
8. 8
   עם היות דס״ל ג״כ כן . . דאין הכוונה לומר · בסה״מ תרס״ח בד״ה ויהי לי שור ע׳ מז וז״ל: אבל בזה מודה דהעולם הזה הוא שמיטה שני׳ והי׳ עולם קודם לזה העולם, אבל לא עולם גשמי כ״א הוא עולם התהו שע״ז אמרז״ל שהי׳ הקב״ה בונה עולמות ומחריבן כו׳, ונראה דגם לפ״ד האריז״ל השמיטה הא׳ דהיינו שמיטת התהו הי׳ מבחי׳ החסד ולכן מרע״ה שהי׳ משמיטה הראשונה, כתי׳ בי׳ מן המים משיתיהו שהי׳ מבחי׳ החסד, ע״ש. וראה גם משיחות ש״פ נח תשמ״ט (הערה 14).
9. 9
   בלקו״ת פ׳ קדושים · להאריז״ל.

מראי מקומות

1. 1
   ויתהלך חנוך · Genesis 5:24
2. 2
   שכבר התהלך את האלקים בשמטה הא׳ · ”ויתהלך משמע ל׳ עבר (דהול״ל וילך) אלא פי׳ שהלך מכבר בשמיטה הא׳ כו׳” — סה״מ תרנ״ח ע׳ ו. ראה גם מאמרי אדה״ז תקס״ב ע׳ נח. סג.
3. 3
   במשה . . משמטה הראשונה · ראה ד״ה וידבר . . שאו את ראש תרס״ו ע׳ רלג. בלקו״ש ח״ו ע׳ 244 מפרש: ”דהיינו מעולם התהו, ושם [בתו״א כאן] רס״ה משמע קצת דהיינו מבחי׳ חכ׳ דתהו” עכ״ל.
4. 4
   מן המים משיתיהו · Exodus 2:10
5. 5
   משמטה ראשונה שהיא היתה מבחי׳ חסד · בסה״מ תרס״ח ע׳ מז מציין ע״ז: ומ״ש במ״א דתהו הוא בחי׳ גבורה ותיקון חסד, היינו לפי שהחסד דתהו הוא בחי׳ גבורה באמת (ובפרט כמו שנפל בשבירה כו׳) וגבורה דתיקון זהו בחי׳ חסד באמת שהרי זהו התיקון כו׳, ע״ש. ראה סה״מ תרנ״ח ע׳ ו.

מראי מקומות

1. 1
   ונחנו מה · Exodus 16:7

מראי מקומות

1. 1
   והאיש משה ענו מאד · Numbers 12:3
2. 2
   קץ כל בשר · Genesis 6:13

מראי מקומות

1. 1
   והנה ההפרש בין תהו לתיקון · באוה״ת פ׳ שמות ע׳ עו מציין: נ״ב אות ב. קטע מכאן מובא בסה״מ תרל״ג כרך א ע׳ קיד עם הגהות. ובד״ה וידבר כו׳ ויצוום תרמ״ח ע׳ רט ואילך עם עוד הגהות. באוה״ת בלק ע׳ תתקיב מציין לכאן.
2. 2
   בע״ח שהתהו לא הי׳ בחי׳ פרצופים · ראה שער הכללים פ״ב. ובסה״מ תקס״ה ח״א ע׳ קעט. מאמרי אדה״ז ענינים ע׳ קסב. ראה בארוכה בסה״מ אעת״ר ע׳ קלב ואילך. ראה לעיל כד, ד.
3. 3
   ר״ל נקודת החסד נקודת הגבורה · ראה המשך תער״ב חלק א פרק רלו ואילך.
4. 4
   נקודה א׳ בדרך כללי וקיצור מופלג זו חסד וזו גבורה · בסה״מ תרמ״ח ע׳ רי מוסיף: ”(וכמבואר דספי׳ דתהו היו בחי׳ כתר של כל ספי׳, והיינו כל ספי׳ בבחי׳ פשיטותה עדיין שלמעלה מבחי׳ התחלקות, והיינו שאינה בגדר התחלקות כלל, וכמו כוחות הנפש כמו שהן בעצם הנפש שהן כחות פשוטים עדיין, ואף שבהכרח לומר שנמצאו בהם כל הפרטים כו׳ . . וזהו שנק׳ אור כללי שאינו בגדר התחלקות כלל)”.
5. 5
   וגם היו הע״ס זה תחת זה שהיו מפורדים · באוה״ת בראשית כרך ג תעה, א ביאר זה תחת זה אע״פ שהעלול צריך לעילתו אבל העילה א״צ לעלול הימנו כלל וע״כ נק׳ זה תחת ע״ש. ושם מציין לכאן.
6. 6
   ולכן היו רק נקודות כו׳ דהא בהא תליא · ראה בארוכה בתו״ח בראשית יב, ד.
7. 7
   דהא בהא תליא · בסה״מ תרמ״ח שם ע׳ רי נוסף: ”(דמאחר שלא היה בהם התחלקות כ״א אורות פשוטים כנ״ל א״א להיות התכללות, וכמו שא״א שיתחברו אש הפשוט עם מים פשוטים מפני שהם הפכים בתכלית, כ״א מים שבאש ואש שבמים אפשר שיתחבר כו׳, כמו״כ יובן בספי׳ דתהו אור החסד הפשוט עם אור הגבורה הפשוט א״א שיתכללו, ומ״מ קודם שנתלבשו בהכלים דתהו היו כולם כלולים בא״ס והי׳ בטלים בתכלית” ע״ש באריכות.
8. 8
   מחכמה נבנה פרצוף אבא ומו״ק פרצוף ז״א · ראה ע״ח שער הכללים פ״ב וז״ל: ”וכן מנקודה של חכמה נעשה פרצוף א׳ שלם מי״ס ואז נק׳ אבא, וכן מבינה נעשה פרצוף א׳ שלם מי״ס ונק׳ אמא ומן הו׳ נקודות הנשברים נעשה מכולם פרצוף שלם מי״ס ונק׳ ז״א, ומנקודת עשירית נעשה פרצוף שלם כלול מי״ס ונק׳ בת” ע״ש. ובמ״מ לשם.
9. 9
   כחות — בכלים שהן האיברים · בד״ה וידבר — ויצוום תרמ״ח ע׳ ריג מוסיף ע״ז ”והיינו הכוחות פנימים שהאור מתלבש בתוך הכלי בפנימיותו ולא שינו את תפקידם שכח הראי׳ מתלבש תמיד בעין ולא באוזן, וכח השמיעה נמשך תמיד באוזן כו׳ מפני שחומר העין ממוזג ומורכב באופן כזה שראוי לקבל בתוכו אור הראי׳ והאוזן ממוזג באופן שראוי לקבל אור השמיעה כו׳ שהכלים ממוזגים בערך האור כו׳”.
10. 10
    ולא היו מתכללין זה מזה (ולכן היו רק נקודות · בסה״מ תרמ״ח שם ע׳ ריא ”דלכאורה הי׳ צ״ל בהיפך דמפני שהיו נקודות (היינו בחי׳ אור כללי כנ״ל) לכן לא היה בהם התכללות זמ״ז מפני שהיו אורות פשוטים כו׳ כנ״ל, ולמה אמר ולכן הי׳ נקודות לבד כו׳, י״ל דמפני שהי׳ מיעוט הכלי היינו בחי׳ רצוא דוקא, ועוררו למעלה ג״כ העילוי בעצמיות וההמשכה הי׳ בערך הכלי והיינו אור פשוט וכללי דוקא שהוא בחי׳ נקודות ולא היה ההתכללות זמ״ז כו׳ כנ״ל וד״ל, כן י״ל בדרך אפשר”.
11. 11
    ובכל אחד ראש תוך סוף . . עד שנעשה רמ״ח אברים · בסה״מ תרמ״ח שם ע׳ ריא נוסף: ”(ונראה דזהו מה שהאור עצמו היה בו ריבוי הפרטים . . וגם היה התכללות זמ״ז שזהו מצד הכלים” ע״ש.

מראי מקומות

1. 1
   Leviticus 13:12

מראי מקומות

1. 1
   בחי׳ המחשבה של האדם · בסה״מ תרמ״ח שם ”(שאין לו כלי מיוחדת בגוף)”.
2. 2
   והיא שם בבחי׳ מקיף כו׳ · בסה״מ תרמ״ח שם ”(דאור המחשבה הוא בחי׳ אור כללי שאינו בבחי׳ התחלקות עדיין, ולכן אין לו כלי מיוחדת והוא נמצא בכל מקום בשוה מפני שאינו בבחי׳ התחלקות דהא בהא תליא כו׳ וכמ״ש במ״א)”.
3. 3
   וזהו כמשל המחשבה כו׳ · בסה״מ תרמ״ח שם ”וצ״ע איך יצדק על בחי׳ עיגולים דתהו המשל מהמחשבה, אם שהוא בחי׳ מקיף כנ״ל מ״מ ה״ה מקיף לפנימי כו׳ משא״כ בחי׳ עיגולים דתהו הוא שאינו בגדר פנימי כלל ולכן נק׳ מקיפי׳ דתהו” ע״ש בארוכה. ומסיים ”ונראה מה שמביא משל המח׳ ר״ל שהוא ע״ד כח המחשבה בבחי׳ המקיף דיושר כמו״כ יובן בבחי׳ העיגולים שבודאי אינו מושג דלמתב״כ כו׳ ומ״מ פועל בהפנימי כו׳”.
4. 4
   ע״פ ויאמר מלך מצרים למילדות · לאדה״ז משנת תקס״ה. נדפס בתו״ח שמות ח״א כז, ב. ובאריכות ותוס׳ ביאור מאדה״א שם לו, ג ואילך. וראה בדרך מצותיך עו, ב ואילך. אוה״ת שמות כרך ז ע׳ ב׳תצא ואילך. כרך ח ע׳ ב׳תתמט. בד״ה יפה שעה תרמ״ג ע׳ קמז מציין וז״ל ”ובד״ה מילדות מבואר ענין עיגולים כמשל הכחות בעצם הנפש, ועיגולים הוא בחי׳ התהו כמבואר בת״א מי שם פה, וי״ל שגם בת״א שם ג״כ הכוונה המשל כמו בד״ה מילדות הנ״ל, בת״א בד״ה מי שם ציון ע׳ בד״ה מילדות, משמע שמה שמבאר ענין עולם התיקון והתהו עיגולים ויושר הכוונה שענין עיגולים ויושר הוא כמ״ש בד״ה מילדות הנ״ל, והיינו כנ״ל. אך צ״ע לומר שבת״א כן הכוונה שה״ה אומר משל מהמח׳, ובד״ה ויצוום רל״ג מבואר הכוונה שהוא ספי׳ היינו קו, ויש עוד נקודה שלמעלה, והמשל דעצם הנפש זהו נקודה לפי מ״ש בתו״ח ד״ה הנ״ל, ואפשר אם נחבר ע׳ עיגולי׳ ויושר לתות״ק כמ״ש בד״ה מילדות אפשר י״ל שהכוונה שם שהשבירה הי׳ בעקודים כמ״ש בסידור שער ת״ת, אך דוחק לומר, ועוד דבד״ה מי שם א״א לומר כן . .” ע״ש בארוכה. ובסה״מ תרמ״ח ע׳ ריג.
5. 5
   והנה לפי שביושר · באוה״ת שמות ע׳ עו מציין נ״ב אות ג.
6. 6
   בבחי׳ פרצופים — מעלה יתירה אשר לא היתה בעולם התהו . . נעוץ תחילתן בסופן · בד״ה והי׳ ברכה תרל״ט ע׳ ד מציין ע״ז: (וצ״ע אם כוונתו שכוונת נעיצת התחילה הוא בסוף דוקא יותר מבראש המתפשט כמשנ״ת בד״ה ועמדו רגליו [סה״מ תקע״א ע׳ ס]. או ענין ההתכללות לבד שהראש מצטרך להרגל שז״ע נעתב״ס וסוב״ת כו׳). וראה במ״מ לשם שבהנחת כ״ק מהורש״ב מהמאמר שבשעת אמירת המאמר הנ״ל הכריע כ״ק אדמו״ר מהר״ש שהראש צריך להרגל.
7. 7
   בס״י נעוץ תחלתן בסופן · פ״א מ״ז. וראה לעיל א, ב. ראה בסה״מ תרל״ט ע׳ ד שצ״ע אם כוונתו שכוונות נעיצת התחילה הוא בסוף דוקא יותר מבראש המתפשט. ע״ש.
8. 8
   נעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן · Sefer Yetzirah 1:7
9. 9
   שזה לא נמצא בעולם התהו · בסה״מ תרמ״ח ”דבעולם התהו מפני שלא יש ראש וסוף כ״א בחי׳ אור כללי והכלים מועטים שזהו בחי׳ עיגולים דתהו שלא יש בהן ראש וסוף באו״כ כו׳ כנ״ל ממילא לא שייך בחי׳ ההתכללות כנ״ל כ״א העליון מחבירו משובח מחבירו” ע״ש שהאריך.

מראי מקומות

1. 1
   לגבי כח השכל שבמוח · בסה״מ תרמ״ח שם ע׳ ריד ”(והוא בחי׳ עשי׳ שבמוח וכמ״ש במ״א, וכן חכמי המחקר אומרי׳ שהאדם עיקר הצלחתו בב׳ דברים שכל העיוני ושכל המעשה כו׳)”.
2. 2
   נעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן · Sefer Yetzirah 1:7
3. 3
   וזה בא דוקא מצד התלבשות הכח בכלי הרגל דוקא · בסה״מ תרל״ג ח״א ע׳ קטז יש כאן הג״ה בענין מה שפירשו במ״א באופן אחר, וראה גם באוה״ת בראשית כרך ו תתרכו, ב.

מראי מקומות

1. 1
   שו״ה והנמשל — דשם בתהו היו זה תחת זה . . ע״כ לא הי׳ נמצא בחי׳ זו דנעוץ סופן כו׳ · בסה״מ אעת״ר ע׳ קלו מבאר: ”והע״ס דעיגולים אין להם קשר וחיבור זל״ז שהן זת״ז כו׳, וכאשר יהי׳ האופן בתוך האופן שאין א׳ נוגע לחבירו כו׳ אלא כל עילה סובב ומקיף לעילתו כעיגול הכתר שסובב ומקיף לעיגול החכמה, ולעולם אינו נוגע עיגול הכתר בעיגול החכמה . . וכן עיגול החכמה לעיגול הבינה”, ע״ש.
2. 2
   שהוא ענין מבלי אשר ימצא ראש וסוף · ”דעם היות שיש בהם בחי׳ ראש וסוף בעצם, הנה ההתכללות הוא באופן כזה שהסוף משלים את הראש והראש מקבל ממנו” — סה״מ אעת״ר ע׳ קמ.
3. 3
   שיש מעלה בסוף מה שאינו בראש · בסה״מ תרל״ג כרך א ע׳ קיז ובסה״מ תרמ״ח שם ”ונמצא כי בבחי׳ זו הסוף הוא הראש כו׳”.
4. 4
   זאת התורה אדם · Numbers 19:14
5. 5
   בינוקא דבלק · Zohar III, 186a
6. 6
   עשה דוחה ל״ת · Shabbat 132b:9
7. 7
   שהרי מבטלים מת״ת לצורך הלוית המת . . עשה דוחה ל״ת . . ושעטנז בציצית · בסה״מ תרל״ג ע׳ קיז ובסה״מ תרמ״ח ע׳ ריז אינם מביאים ראי׳ זו אלא ”מבטלים מצוה שא״א להתקיים ע״י אחרים”, ע״ש בארוכה.
8. 8
   יובן ג״כ במצות . . ולכן גם הדיוט · בסה״מ תרל״ג קטע זה בשינויים.
9. 9
   גדול העושה צדקה בסתר · Bava Batra 9b:7

מראי מקומות

1. 1
   וירא ראשית לו · Deuteronomy 33:21
2. 2
   נעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן · Sefer Yetzirah 1:7
3. 3
   שלח נא ביד תשלח · Exodus 4:13
4. 4
   והנה כתר נתבאר · באוה״ת שמות ע׳ עו מציין: נ״ב ד.

מראי מקומות

1. 1
   כי כבד פה וכבד לשון אנכי · Exodus 4:10

מראי מקומות

1. 1
   שלח נא ביד תשלח · Exodus 4:13
2. 2
   עניו מכל האדם · Numbers 12:3

מראי מקומות

1. 1
   והנה השי״ת השיב לו · באוה״ת שמות ע׳ עו נמצא קיצור: נ״ב ה. ובגליון נכתב שייך לסי׳ ג׳ <וכ״ק אדמו״ר זי״ע העיר שם:צ״ע הכוונה, ואולי צ״ל: לפ׳ א׳. כי אח״ז בא קיצור פ״א מד״ה. ע״כ.>. בפ׳ זו נתבאר מ״ש בסה״ת שעו״ז הוא שמיטה הב׳ ונק׳ שמיטה הפחד ולפני׳ הי׳ משיטה א׳ ממדת החסד. אמנם האריז״ל כתב דענין שמיטה הא׳ הו״ע עולם התהו ולא שהי׳ עולם בגשמיות כו׳, ובנשמות נמשכו משם לתקן שמיטה זו והום חנוך ומשה כו׳, ע״כ. באוה״ת שמות ע׳ עז נמצא קיצור: שייך לסי׳ ד׳ <לסי׳ ד׳: ראה הערה שלפני ו [=לסי׳ ג׳] וכאן בא בקיצור פ״ב (על תיבת מקפת). — כ״ק אדמו״ר שם. ופ״ג.>. נת׳ ההפרש בין תהו לתיקון שהם עיגולים ויושר, כי עולם התהו הי׳ עיגולים והוא שבתהו היו נקודות זת״ז, ותיקון פרצופים כמשל רמ״ח כחות הנפש כשהם ברמ״ח איברי הגוף זה מח׳ <זה מח׳: כנראה צ״ל: תהו מח׳. — הערת כ״ק אדמו״ר זי״ע.> מקפת. ומצד התלבשותו בכלים נעשה בחי׳ נתחב״ס וסוב״ת מבלי שימצא ראש וסוף כו׳, יש מעלה ברגל מה שאינו בראש, וכן במצות מעשיות כו׳. ובחי׳ זו לא היה בתהו רק בתיקון רביוי הכלים). אוה״ת שמות ע׳ עז.
2. 2
   והנה השי״ת השיב לו מי שם פה לאדם · מובא בסה״מ תרכ״ז [הוצאת תש״ס] ע׳ ב.
3. 3
   מי שם פה לאדם הלא אנכי · Exodus 4:11
4. 4
   לאדם בניקוד קמץ רומז על האדם הידוע · ראה אוה״ת יתרו ע׳ תשפג. סה״מ תרל״ד ע׳ צז. סה״מ תרע״ח ע׳ קלג.
5. 5
   מ״ה בגימט׳ אדם · Genesis 3:2
6. 6
   שם מ״ה בגימט׳ אדם · Pardes Rimmonim 23:1:43
7. 7
   כמ״ש בפע״ח · ראה לקו״ת במדבר ח, ד. חקת נז, א. ואתחנן יא, א.
8. 8
   שע״י הברכה . . נמשך בחי׳ המקיף · Tanya, Likkutei Amarim 48:5–6
9. 9
   (כי הבל הפה . . פ״ה) · בסה״מ תקס״ה ע׳ קפג ליתא.
10. 10
    הבל הפה נעשה בחי׳ או״מ · Tanya, Likkutei Amarim 5:13
11. 11
    בתש״ר נחלקו הספרדים והאשכנזים · טוש״ע או״ח סי׳ כח ס״ה. ראה מה שכתב ע״ז כ״ק אדמו״ר זי״ע בקובץ ליובאוויטש הנ״ל. תורת חיים פ׳ שמות ע׳ קלו. ספה״מ תש״ג ע׳ 15.
12. 12
    אם יברכו עלי׳ ברכה מיוחדת · Shulchan Arukh, Orach Chayim 25:5
13. 13
    שהמקיף דתש״ר גבוה מאד ע״כ · בסה״מ תקס״ה ע׳ קפג נוסף כאן: אם יוכל להמשיך או״מ דש״ר מפני שהוא גבוה מאד נעלה: ע״כ.

מראי מקומות

1. 1
   מי שם פה לאדם · Exodus 4:11

מראי מקומות

1. 1
   ואנכי אהיה עם פיך · Exodus 4:12

מראי מקומות

1. 1
   ואנכי אהיה עם פיך · Exodus 4:12
2. 2
   נעוץ סופן בתחלתן · Sefer Yetzirah 1:7
3. 3
   שו״ה נמצא — יחד כו׳ · בסה״ד קודם הגה״ה המתחיל וע׳ מ״ש במ״א ע״פ ראוממך כו׳. נת׳ דלכך <נת׳ דלכך: מכאן ואילך קיצור פד״ה. — הערת כ״ק אדמו״ר זי״ע.> משה שהי׳ מתוהו שאורות מרובין והכלים מועטים ע״כ הי׳ כבד פה ולהיות שהכלים דתיקון יש בהם מעלה נפלאה לכך אמר שלח נא ביד תשלח יהי׳ מי שיהי׳ מתיקון כו׳, והשי״ת השיבו מי שם פה לאדם דתיקון הלא אנכי עצמות אוא״ס וא״כ אנכי אהי׳ עם פיך שיהי׳ בך מב׳ המעלות אורות דתהו וכלים דתיקון, — אוה״ת שמות ע׳ עז.
4. 4
   ועמ״ש במ״א ע״פ ארוממך · מכאן עד הסיום הגה״ה מכ״ק הצ״צ. ראה דרך מצותיך מצות מינוי מלך קט, א. בלקו״ת שמע״צ פ, ד מציין לכאן.
5. 5
   שו״ה ארוממך — וכדוגמא כו׳ · ולהבין זה היטב בענין הנ״ל שיש בכלים מעלה יתירה מבאורות תמצא ע״פ לרוקע הארץ <ע״פ לרוקע הארץ: כנראה הוא דשנת תקס״ב, הנדפס בסו״ס טעמי המצות להצ״צ. — הערת כ״ק אדמו״ר זי״ע שם.> כו׳. ונת׳ ג״כ ענין התחברות אורות דתהו בכלים דתיקון שזהו יסוד תכלית העבודה. — אוה״ת שמות ע׳ עז.
6. 6
   ארוממך כי דליתני · Psalms 30:2
7. 7
   עומק רום · Sefer Yetzirah 1:5
8. 8
   אבל במצות דרבנן . . בקום ועשה · ובזה יש לתרץ מה שלא נמנו כמה גזירות כו׳ דמדרבנן, אף שאין להם עיקר מן התורה — הערת כ״ק אדמו״ר זי״ע בד״ה מאי מברך ה׳ת״ש.
9. 9
   זה שמי · Exodus 3:15