《托拉·奥尔》 · 帕拉沙 Toldos · 玛玛尔 3
ביאור על הנ״ל
对上述内容的阐释
本译文由人工智能根据英文版翻译，并经过数轮对照英文和希伯来文的核查与修订。英文版本身仍在由读者审阅。如果您精通简体中文，我们诚盼您协助审阅这份译文。 志愿审阅
核心思想
认知（דעת，Daas）有两种：下层认知，把理解联结到情感中并使情感得到精炼；上层认知，则把冠冕（כתר，Keser）中未分化的情感——广大之爱（אהבה רבה，ahavah rabbah）——引下来；更高一层，它还从冠冕的前三个流溢属性（ספירות，Sefiros）引下妥拉（תורה，Torah）的“财富”。这份妥拉的财富将在未来时代完全显露；它甚至能满足那超越理性的爱。
玛玛尔概要
这篇论述（מאמר，maamar）阐释了“众水不能熄灭爱……若有人献上他家中一切财富”这句话的后半部分。“若”意为“当……时”：在未来时代，人必定会献上这份财富；《箴言》称之为认知带入内室的宝藏。为了界定认知，阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）调和了两种关于流溢属性的卡巴拉模式：垂直的链条与三条平行的线；两者分别描述两种情感。下层 דעת把理智联结到由理解所生的情感（理解所生之爱（אהבת עולם，ahavas olam）），并使它们得到精炼，因为这类情感中可能隐藏着动物之魂（נפש הבהמית，nefesh habahamis）的痕迹。拉比哈尼纳·本·特拉迪翁（רבי חנינא בן תרדיון）的故事说明了这一点：他担心自己的奉献之心有一部分只是出于天性。上层 דעת位于冠冕之下的中线，将超越理智的情感引下来：广大之爱——每个灵魂中都有的未分化之爱。它以丽芙卡（רבקה，Rivkah）为象征；把 רבקה读作 rivkah，意为拴在一起的一队牛。许多理解之水无法熄灭这爱，但源自冠冕前三个流溢属性的妥拉可以。这也解释了每日一百次祝福，以及身体在复活时将由环绕之光维系的道理。
提纲
- “若有人献上”“若”意为“当……时”：在未来时代，人必定会献上“他家中一切财富”——认知带入家中的宝藏。¶1–2
- 流溢属性的两种排列智慧（חכמה，Chochmah）建构，理解（בינה，Binah）确立，דעת充满。垂直链条与三条线都是真实的：它们分别描述由理智而生的情感（下层 דעת）和根植于冠冕的情感（上层 דעת）。¶3–10
- 下层认知精炼情感דעת是联结，是情感的内在层面；缺少它，情感便可能掺杂不纯，例如热切祈祷之后接着出现愤怒。¶11–13
- 拉比哈尼纳·本·特拉迪翁的检验拉比哈尼纳担心，自己甘愿为妥拉而死的决心有一部分源自天然的好学之情；他的慷慨施予证明并非如此。¶14–22
- אהבת עולם、אהבה רבה与丽芙卡理解所生之爱是 אהבת עולם；超越理智的爱是 אהבה רבה，是冠冕中的未分化情感属性（מדות，middos），以丽芙卡为象征。她下降到妥拉之中，因而上升。¶23–24
- 众水与他家中的财富理解无法熄灭 אהבה רבה，但源自冠冕前三个流溢属性的妥拉能使它满足；因此有每日一百次祝福，它们把环绕一切世界的光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）引入充满一切世界的光（ממלא כל עלמין，memalei kol almin）。¶25–26
- 身体由无限之光而活正如意愿能推动脚，却不包含在脚中，环绕之光也将维系复活后的身体，使它无需食物。¶27
核心概念
- 上层认知与下层认知דעת עליון ודעת תחתון
- 下层 דעת位于智慧与理解之下，把理智带入情感；上层 דעת位于冠冕正下方，把冠冕之光带入理智和情感。
- 流溢属性的两种排列סדר זה תחת זה וג׳ קווין
- 可以把流溢属性看作垂直链条（每一项都从其上方的一项显出），也可以看作三条平行的线；两种排列都是真实的，因为它们对应两种情感。
- 理解所生之爱אהבת עולם
- 通过下层 דעת由理解而生的爱；《Zohar》（זהר）称之为“较小之爱”。它的理智根源各自有别，因此其情感也是分开的。
- 广大之爱אהבה רבה
- 超越理智、存在于每个灵魂中的爱，根植于冠冕中的情感属性；一切情感都包含在其中，不分彼此。
- 丽芙卡רבקה
- 将 רבקה读作 rivkah，意为拴在一起的一队牛（Eruvin 17b）：这是广大之爱的形象，其中所有情感都联结在一起。
- 捆缚界与点状界עקודים ונקודים
- 卡巴拉中的早期世界：在捆缚界（עקודים，Akudim）中，所有流溢属性都束缚在一个器皿中（源自冠冕）；在点状界（נקודים，Nekudim）中，它们则是彼此分开的点（源自智慧）。
- 他家中的财富הון ביתו
- 冠冕的显露，特别是其前三个流溢属性；上层 דעת将其引入妥拉及其具体诫命之中。
- 冠冕作为中介כתר ממוצע
- 冠冕联结流出者与被流出者：其前三个流溢属性触及流出者，其七个较低的流溢属性则是流溢属性的根源。
“若有人献上” ¶1–2
这个标题表明，本篇讲章（מאמר，maamar）是对《Torah Ohr》（תורה אור）中紧接在前的一篇论述作进一步阐释。前一篇论述解释了经文“众水不能熄灭爱”（《雅歌》8:7）。这里，阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）接着阐释这节经文的后半句：“若有人献出他家中全部财产”，并更全面地阐述认知（דעת，Daas），以解释这句话。
一个标题：下文进一步阐释此前关于“众水”的מאמר。
出处
- 1ביאור על הנ״ל · הנחה אחרת בסה״מ תקס״ט ע׳ יג. עוד הנחה שם ע׳ לג. ראה לעיל בציונים לכ״ק אדמו״ר זי״ע. ביאור זה נזכר בסה״מ תרס״ט ע׳ קסח בענין ד״ע הממשיך מבחי׳ הכתר.
要理解经文[中所说]“若有人为爱而献出他家中全部财富”等等这句话的阐释。这里，אם（im，“若”）表示“当……时”。
本篇以经文“若有人为爱而献出他家中全部财富”中的“אם”一词开篇。通常，“אם”意为“若”，带有不确定之意；但阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）主张，这里它意为“当……时”。
שיש אם שאין משמשין בלשון ספק. אלא בלשון ודאי כמו אם כסף תלוה.2 ואם יהי׳ [יהיה] היובל כו׳
因为有一种用法，其中“אם”并不表示怀疑，而是表示确定；例如：“אם（当）你借钱给人”，以及“ואם（而当）禧年到来时”等等。
他举出两节经文，其中“אם”显然并非表示怀疑：“当你借钱时”（借钱给穷人是责任，并非可做可不做的选择），以及“当禧年到来时”（禧年必定会到来）。
שאין זה לשון ספק כלל אלא שבודאי יהיה הדבר ויבא ולשון אם אינו אלא לשון כאשר.
这里完全不是表示怀疑，而是说这件事必定会发生、到来；“אם”一词不过表示“当……时”。
这些经文所说的事必定会发生；“אם”只标明它发生的时间。
פי׳ כאשר כסף תלוה את העני לא תהיה לו כנושה וכן כאשר יהיה היובל כו׳. וכמו״כ [וכמו כן] אם יתן איש כו׳.
也就是说，当你借钱给穷人时，不可待他如债主；同样，当禧年到来时，等等。我们的经文“若有人给予”，等等，也是如此。
他阐明这两节引证经文的读法，并将同样的读法用于本篇经文：不是“若有人给予”，而是“当有人给予”。
פי׳ כאשר יתן איש כו׳ שיתן בודאי. והיינו לעתיד (שיתן הוא לשון עתיד) שלע״ל [שלעתיד לבוא] יתן איש את כל הון ביתו.
意思是：当一个人将要给予……时，他必定会给予。这指的是未来（因为“יתן”（yiten，“将给予”）是将来时）：在未来时代，一个人将献出他家中全部财富。
因此，这节经文是一项应许：一个人必定会献出他家中全部财富。由于“יתן”是将来时，阿尔特雷贝将此事置于未来时代，也就是最终救赎的时期。
שבזה״ז [שבזמן הזה] אינו בא לידי גילוי להיות בבחי׳ זו שיתן כל הון ביתו. כ״א לעתיד דוקא.
因为在现今时代，献出家中全部财富这一层面尚未显露；唯有在未来时代才会显露。
在现今时代，这一层面（献出“他家中的全部财富”）尚未显露；它唯独属于未来时代。讲章（מאמר，maamar）的其余部分将阐明这“财富”是什么，以及为何它属于未来时代。
והענין כי הנה הון ביתו היינו כמו האוצרות והמטמונים שמונחים בתוך הבית. והוא ע״ד מ״ש ובדעת חדרים ימלאון3 כל הון יקר ונעים.45
事情的含义是：“他家中的财富”就像收藏在家中的珍宝和秘藏。这与经文所说的相似：“借着认知（דעת，Daas），房间充满各样珍贵美好的财富。”
“他家中的财富”指的是藏在家里的珍宝。阿尔特雷贝将此联系到《箴言》24:4，其中说，认知使房间充满珍贵财富；这引出了本篇的主题：דעת所起的作用。
经文“若有人为爱而献出他家中全部财富”被理解为对未来时代必定发生之事的应许；“他家中的财富”则被认定为דעת带入房间的珍宝。
出处
- 1
- 2אם כסף תלוה · Exodus 22:24
- 3ובדעת חדרים ימלאון · Proverbs 24:4
- 4ביאור על הנ״ל · הנחה אחרת בסה״מ תקס״ט ע׳ יג. עוד הנחה שם ע׳ לג. ראה לעיל בציונים לכ״ק אדמו״ר זי״ע. ביאור זה נזכר בסה״מ תרס״ט ע׳ קסח בענין ד״ע הממשיך מבחי׳ הכתר.
- 5ואם יהי׳ היובל · Numbers 36:4
流溢属性的两种排列 ¶3–10
3והנה כתיב בחכמה יבנה בית1 ובתבונה יתכונן ובדעת חדרים ימלאון.2 פי׳ בחכמה הוא רק עצם בנין הבית לבד שהן אותיות התורה שנק׳ בתים כנודע.
现在经上写道：“凭智慧（חכמה，Chochmah）建造房屋，凭理解（בינה，Binah）使之坚立，凭认知（דעת，Daas）使各房间充满。”解释是：“凭智慧”仅仅指房屋本身的建造，也就是指Torah的字母；众所周知，这些字母被称为“房屋”。
《箴言》24:3–4描述建造房屋的三个阶段：智慧建造它，理解使它坚立，认知充满其中的房间。智慧所建造的裸露结构，被认定为Torah的字母；这些字母被称为“房屋”（《Sefer Yetzirah》（ספר יצירה）称字母为“石头”，由字母构成的词为“房屋”）。
ובתבונה יתכונן פי׳ עיקר קיום והעמדת תבנית ותוכן הבית ברבוי חדריו ומוצאיו ומובאיו הוא ע״י הבינה דייקא. אבל בדעת ימלאון כל החדרים בהון יקר כו׳.
“凭理解使之坚立”的意思是：房屋的形状与内容主要得以维持和确立，连同其中众多的房间、出口和入口，这一切特别是通过理解（בינה）实现的。但“凭认知”，所有房间都被珍贵的财富等充满。
בינה赋予房屋形状及其内部布局；阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）从 תבונה（tevunah，[理解]）和 יתכונן（yiskonen，[得以坚立]）这两个词中，听出了 תבנית（tavnis，[形状]）和 תוכן（tochen，[内容]）的含义。בינה安排其中众多的房间、出口和入口，正如理解将一个尚未展开的洞见发展成细密的结构。认知则更进一步：它以珍宝充满这些房间。
ולהבין את כל זה צריך להקדים הקדמה אחת בביאור ענין סדר השתלשלות די״ס [די׳ ספירות]3 דאצי׳ איך הוא סדרם ואופנם.
要理解这一切，我们必须先提出一项导论，阐明流溢界（אצילות，Atzilus）十个流溢属性（ספירות，Sefiros）的递降次序（השתלשלות，hishtalshelus）这一问题：它们的次序和方式是怎样的。
为了说明认知所起的作用，阿尔特雷贝先阐述流溢界十个流溢属性的次序，即每一个如何从其前一个流溢而出。
ומצינו בזה בדברי המקובלים (בע״ח [בעץ חיים] ובפרדס) שני אופנים אשר לכאורה הם כמעט הפכים. האופן הא׳ שבחי׳ השתלשלות הם זה תחת זה.
我们在卡巴拉学者的论述中（在《Etz Chaim》（עץ חיים）和《Pardes》（פרדס）中）发现了两种方式；乍看之下，它们几乎彼此相反。第一种方式是：逐级下降的各层面一个在另一个之下。
卡巴拉文献（《Etz Chaim》，即阿里扎״ל（האריז״ל）的教导，由拉比哈伊姆·维塔尔（רבי חיים ויטאל）记录；以及拉比摩西·科尔多韦罗的《Pardes Rimonim》（פרדס רמונים））描述了两种看似几乎相互矛盾的排列。第一种是垂直的链条，每个流溢属性都直接位于前一个之下。
דהיינו שבחי׳ בינה נאצלה מבחי׳ חכמה ובחי׳ דעת מבחי׳ בינה. וג׳ אלו הן ג״ר [ג׳ ראשונות]. ומהם נאצלו חג״ת [חסד גבורה תפארת] ג״כ ע״ד הנ״ל.
也就是说，בינה这一层面由חכמה这一层面流溢而出，而דעת这一层面由בינה流溢而出。这三者是前三个[流溢属性]。然后，慈爱（חסד，Chesed）、克制（גבורה，Gevurah）和荣美（תפארת，Tiferes）也以同样的方式从它们流溢而出。
在第一个模式中，בינה出自חכמה，דעת出自בינה；这三者是智性流溢属性，即“前三者”。接着，情感流溢属性（慈爱、克制、荣美等）也以同样逐级的方式从它们流溢而出。
认知使“房屋”充满财富。为了说明这一点，阿尔特雷贝先导入卡巴拉关于流溢属性次序的两种模式，首先讲述垂直链条这一模式。
出处
- 1בחכמה יבנה בית · Proverbs 24:3
- 2ובדעת חדרים ימלאון · Proverbs 24:4
- 3סדר השתלשלות די״ס · בהבא לקמן ראה ביאוה״ז להצ״צ ע׳ ערה ואילך. לקו״ת ואתחנן ה, א ואילך. סה״מ תקס״ח ע׳ קפד ואילך. ובד״ה כי תבאו אל הארץ תרס״ו ע׳ רכד, ובד״ה אם בחקתי תלכו תרס״ז (בהמשך תרס״ו) ע׳ תלז.
4והנה ציור גשמי הלז הוא עד״מ מבשרי אחזה1 כו׳. כמו עשר כחות הנפש שמתלבשים בתוך אברי הגוף שראשית הגילוי הוא בחכמה שהיא בחי׳ הברקת השכל בבחי׳ נקודה כו׳.
现在，这一具象的描绘是一个比喻，[正如]“我从肉身得见……”等等：就像灵魂的十种力量寓于身体的肢体之中，最初的显现是在智慧（חכמה，Chochmah）中；智慧是智力闪现的层面，如同一个点，等等。
阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）依据人的经验来说明这一垂直结构，正如约伯（איוב）所说：“我从肉身得见[ה׳]”。我们由自身灵魂的结构认识有关 ה׳ 的事。在灵魂的十种力量中，最先显现的是 חכמה：一个突然而至的洞见闪现，犹如一个没有维度的点。
ונק׳ חכמה כח מ״ה [מה]2 כו׳ לפי שעדיין אינה מושגת ונק׳ בחי׳ י׳ נקודה כו׳ וממנה נמשכת בחי׳ בינה התפשטות ההשגה באורך ורוחב.
智慧称为“何物之力”（כח מ״ה，ko’ach mah），等等，因为它尚未被领会；它又称为字母 י（י׳，yud）这一层面，即一个点，等等。由此引出理解（בינה，Binah）这一层面：领会沿着长度和宽度展开。
智慧称为“何物之力”（כח מ״ה，ko’ach mah）；这是将 חכמה 的字母重新排列而成。Kehot的注释指出，应参看《Tikkunei Zohar》（תיקוני זהר）的引言。它是尚未被领会或表达出来的洞见种子，对应字母 י（י׳，yud），只是一个点。由此而来的是 בינה，它发展这个点，使之沿着“长度和宽度”展开，成为完整的理解。
这一垂直结构以人的心智为例来说明：洞见（Chochmah）先出现，理解（Binah）则由此发展出来。
出处
- 1מבשרי אחזה · Job 19:26
- 2חכמה כח מ״ה · Tanya, Likkutei Amarim 3:5–6
5והוא בחי׳ ה׳ כו׳ והן הם אב ואם המולידות את המדות אהוי״ר [אהבה ויראה] כי לפי שכלו והתבוננותו בדבר הוא מוליד אהבה לדבר ההוא או יראה ממנו כו׳.
这就是希伯来字母（ה，hei）所代表的层面，等等。而它们就是父与母，生发情感属性（מדות，middos）——爱与敬畏（אהבה ויראה，ahavah v’yirah）；因为他对某件事物的理解以及对它的思量，会使他生发对那事物的爱，或对它的敬畏，等等。
理解（בינה，Binah）对应字母 ה，其字形有长度和宽度。智慧（חכמה，Chochmah）与理解共同成为情感的“父与母”：思量一个主题，会依照心智所领会的内容，生发出爱或敬畏。
וכמו״כ [וכמו כן] למעלה בעולם האצי׳ בסדר השתלשלות הי״ס [הי׳ ספירות] בחי׳ ח״ע [חכמה עילאה] דאצי׳ היא ראשית הגילוי והיא בחי׳ י׳ של שם הוי׳ שעדיין אינה בבחי׳ גילוי והחכמה מאין תמצא1
同样，在上界的流溢界（אצילות，Atzilus）中，十个流溢属性（ספירות，Sefiros）也按逐级下降的世界链条（השתלשלות，hishtalshelus）依次排列：流溢界中的上层智慧，乃显现的起始；它相当于 ה׳中的字母（י，yud），此时尚未处于显露的状态；“智慧从无（אין，ayin）中得以寻见”；
上界的情形也一样：在流溢界中，上层智慧是显现的第一个点，对应 ה׳的字母 י，仍处于隐而未显的状态。它“由无而得”：从其上的不可知层面——冠冕（כתר，Keser）——显现出来。
ולכן התלבשות אור א״ס בחכמה דוקא ומבחי׳ חכמה נמשכה בחי׳ בינה דאצי׳ שהוא בחי׳ גילוי ההתפשטות באורך ורוחב הנק׳ ה׳.
因此，无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）唯独着装于智慧之中。而流溢界的理解则由智慧层面引出；它是显露的扩展层面，向长度和宽度展开，称为 ה 字母。
由于智慧与其源头如此接近，无限之光唯独着装于智慧之中。流溢界的理解由智慧而来，是扩展并显露的阶段，对应于该名称中的上方字母 ה。
这里将垂直层级的模型应用于流溢界：智慧（字母 י）是最初而隐微的显现，理解（字母 ה）由此展开，并生发情感属性。
将《约伯记》中的“智慧从何处可得？”（מאין，me’ayin）解读为“智慧由无（אין，ayin）而得”，是经典的哈西德诠释。在这里，“无”指冠冕（כתר，Keser），而冠冕超越人的把握。
出处
- 1והחכמה מאין תמצא · Job 28:12
它被称为“众子的母亲”。逐级下降的世界链条（השתלשלות，hishtalshelus）的第二种秩序模式，是各流溢属性（ספירות，Sefiros）呈现为三条线：右线为智慧（חכמה，Chochmah）、慈爱（חסד，Chesed）和永胜（נצח，Netzach），等等。
理解（בינה，Binah）被称为“众子的母亲”，因为情感属性（מדות，middos）由它而生。这里接着介绍第二种卡巴拉结构模型：流溢属性不是排列成一列，而是分为三条平行的线；右线是智慧、慈爱和永胜，左线是理解、克制（גבורה，Gevurah）和辉煌（הוד，Hod），两者之间则是中线。
נמצא לפי סדר זה בחי׳ חב״ד [חכמה בינה ודעת] אין נמשכות זו מזו. וגם המדות כולן אין עיקר המשכתן מן הג״ר [הג׳ ראשונות] מאחר שחו״ב [שחכמה ובינה] עומדות בב׳ קווין מקבילות כו׳.
由此可见，按照这种秩序，智慧、理解和认知（דעת，Daas）这些层面并非彼此引出。情感属性也都不是主要从前三个[流溢属性]引出的，因为智慧和理解分立于两条平行的线上，等等。
在这种三线模型中，智慧、理解和认知并非彼此衍生，因为智慧和理解分立在两条不同的线上。情感属性也不是主要源自这三个智性流溢属性；它们似乎另有来源。
这里引入第二种模型：三条平行线的结构中，智性与情感并非简单的因果关系。
出处
- 1אם הבנים · Psalms 113:9
7והנה עיקר ההפרש שבין ב׳ הבחי׳ בסדר ההשתלשלות הנ״ל הוא בב׳ אופנים. הא׳ שלפי סדר הא׳ שחב״ד [שחכמה בינה ודעת] הם זו תחת זו נמצא שהדעת עומד למטה מחו״ב [מחכמה ובינה].
现在，上述逐级下降的世界链条（השתלשלות，hishtalshelus）次序中的两种模式，主要有两方面的差异。第一，按照第一种次序，智慧（חכמה，Chochmah）、理解（בינה，Binah）和认知（דעת，Daas）彼此上下排列；由此可见，认知位于智慧和理解之下。
这两种模式有两方面的不同。第一，认知所处的位置不同：在纵向排列的模式中，דעת位于חכמה和בינה之下。
ולמעלה מחו״ג [מחסד וגבורה] כי הוא הממשיך הארת החו״ב [החכמה ובינה] לחו״ג [לחסד וגבורה]. משא״כ לפי סדר הב׳ שהם בג׳ קווין
认知位于慈爱（חסד，Chesed）和克制（גבורה，Gevurah）之上，因为它把חכמה和בינה的光明引入חסד和גבורה。但第二种次序并非如此；在第二种次序中，它们排列为三条线：
在纵向模式中，דעת位于חסד和גבורה之上，是将理智之光向下传至情感的桥梁。三线模式则不同。
נמצא שהדעת הוא בקו האמצעי ואינו עומד תחת חו״ב [חכמה ובינה] רק תחת הכתר והוא ממשיך הארת הכתר לחו״ב [לחכמה ובינה] ולחו״ג [ולחסד וגבורה] כמשי״ת [כמו שיתבאר].
由此可见，דעת位于中线，并非处在חכמה和בינה之下，而只处在冠冕（כתר，Keser）之下；它将כתר的光明引入חכמה和בינה，也引入חסד和גבורה，正如将要解释的。
דעת位于中线，正处在כתר之下，而非处在חכמה和בינה之下。因此，它的作用是把高于理智层面的כתר之光，引入理智（חכמה和בינה）与情感（חסד和גבורה）两者之中。
两种模式的第一个差异在于：一种模式中，דעת传递理智之光；另一种模式中，它传递כתר之光。
8והב׳ שלפי סדר הא׳ עיקר הולדת ומציאו׳ [ומציאות] המדות הוא מחו״ב [מחכמה ובינה] ע״י הדעת הממשיך כנ״ל.
第二点：按照第一种次序，情感属性（מדות，middos）的主要产生及其存在，源自智慧（חכמה，Chochmah）与理解（בינה，Binah），经由认知（דעת，Daas）而将[它们]引下来，如上所述。
第二个差异涉及情感属性从何而来。在纵向模式中，它们由智慧与理解而生，认知则是引导它们的通道。
משא״כ לפי סדר הב׳ הן נמשכות מבחי׳ הכתר ע״י הדעת הממשיך בהן הארת הכתר דוקא. והענין הוא דשניהם אמת.
但按照第二种次序则不同：它们是从冠冕（כתר，Keser）这一层面引出的，认知将冠冕的光辉特别引入它们之中。解释是，二者都是真实的。
在三线模式中，情感属性源自冠冕，认知则将冠冕的光引入其中。阿尔特雷贝说，两种模式都是真实的：正如他接下来所解释的，每一种都描述了不同类型的情感。
第二个差异在于：情感属性可能源自理智，亦可能源自冠冕。两种模式都被说成是真实的。
9ויובן זה ע״פ מה שנודע שיש ב׳ בחי׳ דעת.1 דעת עליון ודעת תחתון. דעת העליון הוא הנמשך מבחי׳ הכתר ומחבר ומייחד לחו״ב [לחכמה ובינה] וחו״ג [וחסד וגבורה]
这一点可由已知之事理解：认知（דעת，Daas）有两个层面，即上层认知与下层认知。上层认知是从冠冕（כתר，Keser）这一层面引下来的，并借着冠冕的光明，将智慧（חכמה，Chochmah）与理解（בינה，Binah）、慈爱（חסד，Chesed）与克制（גבורה，Gevurah）连接并统一，
这一难题的解释依据，是认知有两种。上层认知源自冠冕，并从上方将智慧与理解、慈爱与克制联结起来。
ע״י הארת הכתר ודעת התחתון הוא הדעת המתפשט בתוך המדות להמשיך בהן הארת חו״ב [חכמה ובינה]. וגם הנה נודע שיש ב׳ בחי׳2 מדות.
而下层认知（דעת）则是散布在情感属性（מדות，middos）之中的认知，目的是将智慧与理解的光明引入其中。并且，众所周知，情感属性也有两个层面。
上层认知借着冠冕之光将它们联结起来；下层认知则散布于情感之中，把理智的光明带入情感。相应地，情感属性也有两种。
הא׳ מדות שעיקר מציאותן הוא מחו״ב [מחכמה ובינה] עד״מ באדם למטה כשהמדות הן רק לפי השכל שהשכל הוא המולידן וקטן ששכלו קצר כו׳.
第一种，是其主要存在源自智慧与理解的情感属性——譬如下方的人，当他的情感只是依照理智而起时，因为理智是生发这些情感的源头；而孩童的理智有限，等等。
第一种是由理解所生的情感，譬如一个人的感受随着他的推理而起。孩童的理解有限，相应地，其情感也有限；因此，这些情感依赖理智。
והב׳ הוא בחי׳ המדות שמקורן ושרשן למעלה מן השכל רק שיוצאין ונמשכין דרך השכל וכמ״ש בר״מ [ברעיא מהימנא]3 דז״א בעתיקא אחיד ותליא כו׳ וכמ״ש באריכות במ״א:
第二种，是其源头与根源高于理智的情感属性，只是它们经由理智而发出、引下；正如《Ra’aya Mehemna》（ר״מ，意为“忠信的牧者”）所说，小面相（ז״א / זעיר אנפין，Z’eir Anpin）依附于阿提卡（עתיקא，Atika；冠冕的内在层面）并悬系于它，等等；这一点在别处已有详尽阐述。
第二种情感的根源高于理智；它们只是经过理智而发出。《Zohar》（זהר）中的《Ra’aya Mehemna》所说的“小面相依附于阿提卡并悬系于它”，正表达了这一点（本文指出这句话出自《Ra’aya Mehemna》，即《Zohar》的一部分“忠信的牧者”；Kehot 注释将这句话定位于 Zohar III 292a 的 Idra Zuta）：情感结构小面相直接根植于阿提卡——冠冕的内在层面，而不只是根植于理智。
这里引入两种认知和两种情感属性：一种情感由理智通过下层认知而生；另一种情感则根植于理智之上的冠冕，并通过上层认知而起。
阿提卡（Atik Yomin）是冠冕最内在的层面。《Zohar》说小面相“悬系”于阿提卡，表明流溢属性（ספירות，Sefiros）的情感属性根植于高于智慧与理解的层面。
出处
- 1ב׳ בחי׳ דעת · ראה לקו״ת פ׳ מטות פז, ג. שמע״צ פג, א. שה״ש ל, ג. אוה״ת שופטים ע׳ תתמט. ד״ה אם בחקתי תלכו רס״ז (בהמשך תרס״ו). בלקו״ת בלק סט, ג מציין לענין הדעת כמו שמבאר כאן. וראה שם שכ״ק הצ״צ מציין לעוד מקומות בדא״ח, שם עא, ג. ואתחנן ו, א. ר״ה נז, ד.
- 2הנה נודע שיש ב׳ בחי׳ במדות · מובא בביאוה״ז להצ״צ כרך א ע׳ רעח.
- 3וכמ״ש בר״מ · Zohar III, 292a
10ומעתה יובנו ויבוארו ב׳ הבחי׳ בסדר ההשתלשלות על נכון. כי הנה הסדר הב׳ שהן בג׳ קווין כו׳ היינו בענין המדות שאין עיקר מציאותן מחו״ב [מחכמה ובינה] כ״א מבחי׳ הכתר שמאיר בהן
如今，逐级下降的世界链条（השתלשלות，hishtalshelus）中的两种层面（בחינה，bechinah），便可得到恰当的理解和阐明。因为，第二种秩序——即三条线的排列，等等——涉及情感属性（מדות，middos）；这些情感属性的主要存在并非源自智慧（חכמה，Chochmah）与理解（בינה，Binah），而是源自冠冕（כתר，Keser）这一层面；冠冕之光照耀在它们之中，
如今，这两种模式便能彼此契合。三线模式描述的是这样一种情感属性：它们的主要根源不是理智，而是照耀在它们之中的冠冕。
וכמאמר דז״א בעתיקא אחיד ותליא הנ״ל והיינו ע״י בחינת דעת העליון הנ״ל שהוא מבחי׳ הכתר ומחבר ומייחד בחינת חו״ב [חכמה ובינה] כו׳ שנמצא בחינת הדעת עומד בין חו״ב [חכמה ובינה] ותחת הכתר כו׳.
正如上文所引的说法：“小面相（ז״א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）依附于并悬系于古老者（עתיקא，Atika）。”这是借助上文所说的上层认知（דעת，Daas）而实现的；它源自כתר这一层面，并连接、统一 חכמה 与 בינה 的层面，等等。由此可见，דעת这一层面处于 חכמה 与 בינה 之间、כתר之下，等等，
这与《Zohar》（זהר）所说的小面相悬系于古老者相合。此作用是通过上层 דעת来实现的；它源自 כתר，并统一 חכמה 与 בינה。因此，在这一模式中，דעת处于 חכמה 与 בינה 之间，正位于 כתר之下。
משא״כ סדר הא׳ היינו בבחינת המדות שמציאותן הוא רק מן השכל והיינו ע״י בחינת דעת התחתון המתפשט בתוך המדות ומאיר בהן הארת חו״ב [חכמה ובינה] כו׳:
与此不同，第一种秩序涉及这样一种情感属性：它的存在完全来自理智；这是借助下层 דעת而实现的。下层 דעת扩展于情感属性之中，并将 חכמה 与 בינה 的光照耀入其中，等等。
纵向模式描述的是完全源自理智的情感属性；这是通过下层 דעת实现的。下层 דעת扩展于情感属性之中，并将 חכמה 与 בינה 的光带入其中。
这两个卡巴拉模型由此得到调和：纵向秩序描述由理智而生的情感属性（下层 דעת）；三线秩序则描述根源于 כתר 的情感属性（上层 דעת）。
下层认知精炼情感 ¶11–13
11ולהבין כל הדברים הנ״ל בתוספת ביאור צריך להבין תחלה בחי׳ הדעת מהו. ומתחלה נבאר בחי׳ הדעת התחתון וממנו יובן בחי׳ דעת העליון. דהנה כבר נתבאר למעלה כי עיקר הולדת המדות הוא מחו״ב [מחכמה ובינה].
为了进一步阐明上述一切，我们必须首先明白认知（דעת，Daas）这一层面究竟是什么。首先，我们要阐明较低层面的 דעת，由此便可理解较高层面的 דעת。因为上文已经阐明，情感属性（מדות，middos）主要由智慧（חכמה，Chochmah）和理解（בינה，Binah）而生。
为了深入探讨，阿尔特雷贝首先要界定认知本身，从较贴近体验的较低层面认知讲起，并由此推导较高层面认知。论述的起点是：如上文所示，情感属性主要由智慧和理解而生，那么认知又增添了什么？
一个过渡：从较低层面的认知开始，界定认知。
我们需要明白，认知（דעת，Daas）发挥什么作用。但其要旨是：认知在任何地方都属于内在[层面]。
如果情感已经由智慧和理解产生，认知还增添了什么？答案是：认知总是属于其所在之处的内在层面。
וכמו״כ [וכמו כן] כאן בחי׳ הדעת המתפשט בתוך המדות הוא פנימי׳ [פנימיות / פנימית] המדות שהוא תכלית הבירור שלהן כי הדעת
同样，在这里，弥散于情感属性（מדות，middos）之中的 דעת这一层面，乃是情感属性的内在层面（פנימיות，pnimiyus），也就是它们最终的精炼。因为 דעת
较低层面的 דעת弥散于情感之中，是情感的内在核心；它使情感达到最终而精炼的状态。
היינו התקשרות ומחמת התקשרות בחי׳ חו״ב [חכמה ובינה] בתוך המדות מברר ומבדיל בין טו״ר [טוב ורע] שלא תהיינה המדות מעורבות טו״ר [טוב ורע] כי המדות בטבען כתולדותן יכולות להיות מעורבות טו״ר [טוב ורע].
意指联结；由于智慧（חכמה，Chochmah）与理解（בינה，Binah）这一层面联结于情感属性之中， דעת便能辨明并区分其中的善与恶，使情感属性不致善恶混杂。因为情感属性按其本性、初生之时，可能善恶混杂。
דעת意指联结（如“亚当（אדם，Adam）认识夏娃（חוה，Chavah）”一语，其中“认识”指亲密结合）。借着 דעת，智慧与理解的洞见联结于情感之中；这一联结把其中的善与恶区分开来。若任其自然而然，情感初生时便可能善恶混杂。
דעת被界定为联结：它把理智融入情感之中，从而精炼情感，并将其中的善与恶区分开来。
出处
- 1וצריך להבין בחי׳ דעת מהו משמש · בלקו״ת פ׳ מטות פו, ד, פז, ד מציין לכאן.
13ולכן יניקת החיצוני׳ [החיצונים] הן מן המדות כמו אברהם שיצא ממנו ישמעאל12 כו׳. וכמו״כ [וכמו כן] בעבודת ה׳ מבחי׳ האהבה וההתפעלות כרשפי אש3 על ידי ההתבוננות בגדולת ה׳ בשעת התפלה יוכל לבא אח״כ לידי כעס.
因此，外在势力的滋养来自情感属性（מדות，middos），正如亚伯拉罕（אברהם）生出了以实玛利（ישמעאל）等等。照样，在事奉 ה׳ 时，人因在祈祷时观想 ה׳ 的伟大而产生爱与如火焰般炽烈的激动[这种激动由此而生]，后来也可能转而发怒。
由于情感中可能掺杂善恶，“外壳”（קליפה，kelipah，即与圣洁相对的势力）便从情感中汲取滋养。圣贤所举的例子是：亚伯拉罕是慈爱（חסד，Chesed）的体现，而以实玛利则是变质的慈爱形态。照样，一个人可能在观想 ה׳ 的伟大之后，以炽烈的爱祈祷，却在当天稍后发怒。
ומוכרח להיות שגם בשעת התפלה היה קצת תערובת זר. שאם היתה בבחי׳ אלקות לבד שהוא גילוי אור ה׳ על נפשו בשעת התפלה.
必然可以断定，即使在祈祷时，也掺杂着少许外来的成分。因为倘若那时纯然属于 אלקות（אלקות）的层面，也就是祈祷时 ה׳ 的光显现在他的灵魂上，
阿德莫尔·哈扎肯（אדמו״ר הזקן）由此推断，即使祈祷时那炽烈的爱，也必定含有一丝外来的成分。若它纯然属于 אלקות（אלקות），是 ה׳ 的光显现在灵魂上，那么之后就不可能导向任何外来的东西。
מאין בא אח״כ לידי כעס וכדומה שהוא בחי׳ יניקת החיצוני׳ [החיצונים]. כנודע שאין יניקת החיצונים רק מבחי׳ אחוריים דשם אלקים שהוא ענין בחי׳ ההסתר כו׳
那么，他后来怎会发怒，或产生类似的情形呢？这正是外在势力汲取滋养的层面。众所周知，外在势力只能从 אלקים（Elokim）的背面（אחוריים，achorayim）汲取滋养；这就是遮蔽这一层面的含义，等等。
之后的愤怒不可能来自纯然属于 ה׳ 的显现，因为外在势力只从 אלקים的“背面”汲取滋养；这属于 ה׳ 的遮蔽。纯粹的显现不会给它们任何可汲取滋养之处。
(וצ״ע [וצריך עיון] בתניא פכ״ח וצ״ל דמ״ש כאן קצת תערובת זר היינו מצד התלבשות הנה״ב [הנפש הבהמית] והמדות שבה הן הם המעורבות טו״ר [טוב ורע]. ולפי שהנפש האלקי׳ מלובשת בה כו׳. וההוכחה היא שגם בשעת התפלה לא יצאה מנרתקה ומהתלבשותה לגמרי מכל וכל כו׳.
（而这尚须[参照]《Tanya》（תניא）第28章加以考察。必须说，这里所说的“少许外来的成分”，是由于动物之魂的包裹；动物之魂中的情感属性正是善恶混杂的，而源于 ה׳ 的灵魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）包裹在其中，等等。证据在于，即使在祈祷时，它也没有完全、彻底地脱离其鞘壳及其包裹，等等。）
这是一个补充说明：《Tanya》第28章似乎有不同的说法（祈祷时出现外来念头，并不表示祈祷本身有缺陷）。这里以此调和两者：“掺杂”并非指源于 ה׳ 的灵魂本身的爱，而是来自动物之魂；动物之魂的情感是混杂的，而源于 ה׳ 的灵魂包裹在其中。即使在祈祷时，源于 ה׳ 的灵魂也没有完全脱离自己的“鞘壳”。
והיינו ממש כמש״ש [כמה שכתוב שם] פכ״ח שהקליפה מתאמצת כו׳. וגם מן הראיי׳ [הראייה] שיתבאר מעובדא דר״ח [דרבי חנינא] ב״ת [בן תרדיון] משמע ג״כ כמ״ש דהתם ג״כ קס״ד שטעה בנפשו מחמת טבעיות נפשו הבהמית שאפשר שסייעה בעבודתו כמשי״ת [כמו שיתבאר]):
这确实正如那里第28章所写的：外壳（קליפה）竭力而为，等等。此外，下文将从拉比哈尼纳·本·特拉迪翁（רבי חנינא בן תרדיון）的事迹中阐明的论据，也同样表明这一点；因为在那里，他也一度以为自己对自身的判断有误，原因在于动物之魂的自然禀性可能曾助力他的事奉，正如下文将要解释的。）
这与《Tanya》第28章所说的完全一致：外壳会竭力与祈祷的人相抗。下文所述拉比哈尼纳·本·特拉迪翁的故事也指向同一点：他担心动物之魂的自然禀性曾推动了自己的事奉。
由于未经精炼的情感可能掺杂其他成分，即使祈祷时真诚的爱，也可能带有动物之魂的一丝影响；之后可能出现的愤怒正说明了这一点。
区分源于 ה׳ 的灵魂自身的爱与动物之魂在其中的作用，便能使这段话与《Tanya》第28章相一致：问题出在源于 ה׳ 的灵魂所穿着的“衣裳”，而不在源于 ה׳ 的灵魂本身。
出处
- 1אברהם שיצא ממנו ישמעאל · ספרי דברים לב, ט.
- 2אברהם שיצא ממנו ישמעאל · Sifrei Devarim 312:1–2
- 3כרשפי אש · Song of Songs 8:6
拉比哈尼纳·本·特拉迪翁的检验 ¶14–22
14ובזה יובן מעשה דר׳ [דרבי] יוסי בן קיסמא1 עם ר׳ [רבי] חנינא בן תרדיון שאמר תמה אני אם לא ישרפו אותך כו׳. והשיבו מן השמים ירחמו וא״ל [ואמר ליה] אני אומר לך דברי טעם כו׳.
由此便能理解拉比约西本基斯马（רבי יוסי בן קיסמא）与拉比哈尼纳本特拉迪翁（רבי חנינא בן תרדיון）的故事：他[对拉比哈尼纳]说：“若他们不焚烧你，我倒要惊讶了”，等等。他回答说：“天上会怜悯的”；拉比约西又对他说：“我告诉你的是有理有据的话”，等等。
阿尔特雷贝现在引述一则塔木德故事作为证据。拉比约西本基斯马生病时，拉比哈尼纳本特拉迪翁前去探望他。拉比约西告诉他，罗马的统治是由天上所定的，而他公开教授托拉，正是在违逆这一安排：“我倒要惊讶，他们竟不焚烧你。”拉比哈尼纳回答说：“天上会怜悯的。”拉比约西回答：“我是在告诉你有理有据的话，你却说‘天上会怜悯’？”
引入拉比哈尼纳本特拉迪翁的故事，是为了证明：即使极为虔诚，也可能仍带有一丝自然禀性的痕迹。
出处
- 1מעשה דר׳ יוסי בן קיסמא · Avodah Zarah 18a:6
15וא״ל [ואמר ליה] ר״ח [רבי חנינא] מה אני לחיי עוה״ב [עולם הבא].1 וא״ל [ואמר ליה] כלום מעשה כו׳. והשיבו מעות פורים וכו׳ וחלקתים לעניים.
拉比哈尼纳（רבי חנינא）对他说：「关于来世的生命，我[注定]会得到什么？」拉比约西（רבי יוסי）问他：「有什么作为曾落到你手上吗？」等等。拉比哈尼纳回答：「普珥节款项……我把它们分给了穷人。」
随后，拉比哈尼纳询问自己在来世的归宿。拉比约西问他是否曾有过什么特别的善行；拉比哈尼纳告诉他，自己的普珥节款项与慈善捐款混在了一起，于是他把所有款项都分给了穷人。
ע״כ [עד כאן]. ולכאורה מאד תמוה שאלתו מה הוא לעוה״ב [לעולם הבא]. אם הוא מוסר נפשו על קדוה״ש [קידוש השם] שהי׳ [שהיה] מקהיל קהלו׳ [קהלות] ברבים לא יהי׳ [יהיה] לו עדיין חלק לעוה״ב [לעולם הבא].
引文至此。乍看之下，他问自己在来世会如何，实在令人十分费解：倘若他为圣化 ה׳这个名号而献出生命，因为他曾公开召集众人聚会，难道仍不会在来世有分吗？
这个问题令人费解：拉比哈尼纳冒着殉道的危险，公开召集群众学习妥拉，这本是对 ה׳这个名号的至高圣化。他怎会怀疑自己在来世有分呢？
阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）提出这个故事中的第一个疑难：一个准备为 ה׳而死的人，为何会怀疑自己在来世是否有分？
出处
- 1מה אני לחיי עוה״ב · Avodah Zarah 18a:7
16וגם מה שאל ר׳ [רבי] יוסי כלום מעשה בא לידך. מהו התשובה על שאלתו כו׳. אך הענין שהי׳ [שהיה] ר׳ [רבי] חנינא בן תרדיון מסופק בעצמו ענין מסירת
此外，拉比约西（ר׳ יוסי）问：“你可曾做过什么事？”这怎么能算是对他问题的回答呢？等等。不过，事情的关键在于，拉比哈尼纳·本·特拉迪翁（ר׳ חנינא בן תרדיון）对自己献身一事心存疑虑，
第二个难点是：拉比约西问他是否做过什么事，怎能算是回答了什么？阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）的回答是：拉比哈尼纳不确定自己的献身是否纯粹。
נפשו בשביל עסק התורה אם הוא באמיתות לש״ש [לשם שמים] בלבד אף שהי׳ [שהיה] צדיק מופלג ולומד לשמה באמת מ״מ לפי שיש בנ״א [בני אדם] שמצד טבעו ומזגו ומדותיו להמשיך חשק ותשוקת כל לבבו אל למוד החכמות.
——他为研习妥拉（תורה，Torah）而献出生命，是否确实完全只是为了上天。虽然他是一位杰出的义人（צדיק，tzaddik），并且确实是为妥拉本身而学；然而，有些人因其天性、气质和情感属性（מדות，middos），会把全心的热望与渴求都转向研习各门学问，
他怀疑自己为学习妥拉而献出生命，是否确实完全是为了上天。他是一位伟大的义人，学习妥拉也确实是为了妥拉本身；但有些人仅凭天性和气质，便会被智识追求所吸引，他担心自己的某些热情也可能来自这样的自然禀赋。
阿尔特雷贝解明了这个故事：拉比哈尼纳担心，自己对妥拉的献身有一部分其实是由天生的好学之心所驱动。
17ולהיות תמיד מחשבתו ולבו ושכלו דבוק בהן. והראי׳ [והראיה] מהפילסופים מהאומות הקדמונים שהיו שרים גדולים לא יחסר להם כל מעדני עולם.
他们的思想、心和理智始终依附于它们。证据来自古代诸民族的哲学家：他们是显贵的大臣，世间的一切美味享受无一或缺，
这样的人希望自己的思想和心始终沉浸于学习之中。证据就是古代的哲学家，他们是拥有一切奢华享受的富贵显要。
היו עוזבים כל תענוגי׳ ועוסקים בכל לבבם ותשוקת נפשם בלמוד החכמות. כל היום והלילה אין מחשבתו פנויה.
[然而]他们会舍弃一切享乐，全心全意、倾注灵魂的渴望，专心研习各种学问；日夜不停，他的思想都不得闲暇。
然而，这些哲学家舍弃了一切享乐，全心投入学习，日夜都让思想专注其中。
这证明，对学习的热爱可以纯粹出于天性：古代的哲学家就是如此。
18ולהבין ולהעמיק בענין החכמות ותערב לנפשו ותתענג בהם כ״כ [כל כך] כמו זולתו בכל תענוגי העולם. וזה אינו להם מצד אמונתם
[从寻求]理解并深入探究各门学问，这使他的灵魂感到愉悦，他从中得到的享受，丝毫不亚于别人从世间一切享乐中所得的享受。而这并非他们因信仰而有的，
他们深入钻研各门学问，并从中获得的愉悦，丝毫不亚于别人从世间享乐中所得的愉悦。这并非源于他们的宗教信仰。
שהם היו גוים עובדי כוכבים שאין להם שום הכרח ואמונה שיגרום להם סבת עסקם בחכמותיהם בתכונה ותשבורת ופילסופיא חכמת החיצוני׳ [החיצונים] תענוג נפלא כ״א מצד מזג טבעם מאד תכריח בחשק נפלא שנולד בטבע כזה.
因为他们是崇拜星辰的外邦人，并没有任何必然要求或信仰，会使他们在钻研自己的学问——天文学、数学和哲学，即外在学问——时产生奇妙的愉悦；这只是由于他们天性中的气质，强烈地驱使他们怀有一种奇妙的欲望，而这种欲望生来便存在于这样的天性之中。
作为崇拜偶像的人，他们并没有任何宗教义务或信仰，使天文学、数学和哲学成为如此喜悦的来源。这种喜悦来自他们与生俱来的气质；这种气质使他们对这些学问产生了非凡的渴望。
哲学家们的热忱表明，对知识的投入可以单单来自天性，而与任何宗教动机无关。
19ויש מהם נולד במזג אחר שלא יתאווה ויחשוק לחכמות אף כי יבינם אין לו תענוג להשים מחשבתו בהם אפי׳ [אפילו] רגע אחת רק אחר שרירות לבו רק רע כל היום1 לזאת תכלה נפשו.
其中有一人天生具有另一种性情，不会渴求、热衷于各种学问；即使他能够理解，也丝毫不喜欢把心思放在这些学问上，哪怕一刻也不愿意，只是一味顺从自己心中的刚愎，终日惟有恶念；因此，他的灵魂便渴望如此。
另一些人天生具有相反的性情：即使他们能够理解理智方面的事，也无法享受片刻思考这些事，只随从心中的欲望。“心中的刚愎”（圣经中常见的一种表达）和“终日惟有恶念”（《创世记》6:5）都取自经文。
与前述性情相反：一个人虽能理解，却从思考中得不到乐趣。
出处
- 1רק רע כל היום · Genesis 6:5
20וסבת זה הוא מצד המרות. יש שגובר בו מרה הלבנה שאין ביכלתו לצמצם מחשבתו בדבר א׳ אף שהוא שכלי ולא יתענג בו כלל.
这一原因在于体液。有的人白胆汁占优势，无法把思想专注于一件事上，即使那是理智性的事物，也全然不能从中获得乐趣。
阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）按照当时的医学理论，以身体的体液解释这些差异。白胆汁占优势的人，无法将心思持续放在一个主题上；即使是理智性的事物，也不会使他感到愉悦。
ויש שגובר בו מרה שחורה בתולדתו תשתוקק נפשו מאד אל החכמה כל חפציה לא ישוו בה כאש׳ [כאשר] כ״ז [כל זה] מבואר בח״פ [בשמונה פרקים] להרמב״ם [להרבי משה בן מימון] ע״ש פ״ח [פרק ח׳].1
也有的人天生黑胆汁占优势：他的灵魂极其渴慕智慧，“一切[其他]愿望都无法与之相比”——这一切正如迈蒙尼德（הרמב״ם，Rambam）的《八章篇》中所阐明的；参见该书第8章。
天生黑胆汁占优势的人（即忧郁气质者）极其渴慕智慧，并认为智慧胜过一切；这正是《箴言》中论及智慧的话（3:15；8:11）。阿尔特雷贝引用迈蒙尼德《八章篇》第8章，论述与生俱来的气质。
身体气质说明了为什么有些人天生喜欢学习，而另一些人则不然。
出处
- 1מבואר בח״פ להרמב״ם ע״ש פ״ח · Eight Chapters 8:10
21ולכן גם בישראל ימצא טבעיים מחולקים כמותם. אך שתמשיך נפשו לדבר הנהוג בישראל כמו ענין למוד התורה שבע״פ [שבעל פה]. יחשוק נפשו ולבו להגות בה יום ולילה לא ישבות.
因此，在犹太人中也会发现与他们相似、各不相同的禀性；然而，[在犹太人身上]，他的灵魂会被吸引到犹太人惯常从事的事情上，例如研习口传妥拉：他的灵魂与心会渴望日夜不停地沉浸其中。
犹太人中也有各种不同的气质，但犹太人的自然倾向会被引导到犹太人所重视的事情上，例如研习口传妥拉，使他渴望日夜不停地学习。
ולפיכך ר״ח [רבי חנינא] ב״ת [בן תרדיון] היה ירא שמא גם מצד טבעו גופני׳ גורם לו מסירת נפשו בעד החכמה אף שבודאי אינו אלא מעט מזעיר מ״מ אין זה לה׳ לבדו1 כו׳.
因此，拉比哈尼纳·本·特拉迪翁（רבי חנינא בן תרדיון）担心，或许他的身体禀性也促成了他为了智慧而献身（מסירות נפש，mesirus nefesh）。尽管这肯定只占极微小的一部分，然而，这就不是“唯独为了 ה׳”了，等等。
因此，拉比哈尼纳担心，自己的自然禀性或许也在他甘愿为妥拉而死这件事上起了作用。哪怕只是极微小的一点自然动机，也意味着他的奉献并非纯然“唯独归于 ה׳”。
拉比哈尼纳担心，自己的自然禀性也参与了他为妥拉献身。
出处
- 1לה׳ לבדו · Exodus 22:19
22ושאל מר׳ [מרבי] יוסי היאך הוא משיג בו. אם הוא מנוחלי העוה״ב [העולם הבא] שאין בלבו אלא אחד כו׳. והשיבו זה לא יבורר כ״א אם בא מעשה לידך.1
他问拉比约西（ר׳ יוסי），自己如何才能由此知道：他是否属于承受来世的人，即心中唯有一位，等等。拉比约西回答他：只有当一件事临到你手上时，才能对此加以辨明。
拉比哈尼纳问，自己如何才能知道是否真正属于承受来世的人，心中是否唯有 ה׳。拉比约西说，只有现实生活中的考验（“一件事临到你手上”）才能显明这一点。
פי׳ נסיון שהחילוק בו שאם הוא מצד טבע הגוף אף שיחשוק חשק נפלא עכ״פ [על כל פנים] לא יגיע למס״נ [למסירות נפש] כו׳ ואמר לו שמעות פורים כו׳
也就是说，这是一种考验；区别在于：若它源自身体的本性，那么即使他有极其强烈的欲望，无论如何也不会达到献身（מסירות נפש，mesirus nefesh），等等。他便告诉他，关于普珥节的钱款，等等，
考验的方式是这样的：源自身体本性的欲望，无论多么强烈，都不会使人达到舍弃生命的地步。拉比哈尼纳关于普珥节钱款的回答，正是这一点的证明。
שהוא ענין פיזור ממון שזה אות ומופת שאין במס״נ [במסירות נפש] שלו אפילו שרש המרה כו׳. שמדת המרה שחורה הנ״ל גורמת מדת הקמצנות.
也就是慷慨散财这件事——这是一个迹象和证据，表明他的献身中甚至没有黑胆汁体质的根源，等等。因为上文所说的黑胆汁之性，会导致吝啬的性情，
慷慨散财与黑胆汁体质所伴随的性情正相反；这种体质会使人吝啬。拉比哈尼纳既然慷慨，他的献身就连那种体质的根源也没有。
拉比约西提出的问题是一种考验：慷慨证明拉比哈尼纳的奉献并非源自那种滋生爱学习之情的体质。
出处
- 1אם בא מעשה לידך · Avodah Zarah 18a:8–9
אהבת עולם、אהבה רבה与丽芙卡 ¶23–24
23והמרה הלבנה הפיזור כו׳ לכן השיבו א״כ מחלקך יהא חלקי1 שמזה מובן שמס״נ [שמסירות נפש] על התורה הוא רק לפי שאין בלבו אלא אחד ואין בו תערובת טבעית כלל.
而白胆汁[导致]施散[钱财]，等等。因此他回答他说：“若是如此，愿我的份也属于你的份。”由此可知，他为托拉献身，只是因为他心中唯有一位，里面完全没有任何自然因素的掺杂。
相较之下，白胆汁与慷慨施予相应。因此拉比约西（רבי יוסי）得出结论：“若是如此，愿我的份也像你的份。”拉比哈尼纳（רבי חנינא）甘愿为托拉赴死，只是因为他的心专一归于独一者，其中没有掺杂任何自然动机。
ומכ״ז [ומכל זה] מובן שיוכל להיות במדות הנפש בחי׳ תערובת שאפי׳ [שאפילו] במדה שנראה ודאי טוב גמור יוכל להיות שיש בזה עדיין קצת תערובת כו׳.
由此可知，灵魂的情感属性（מדות，middos）中可能存在某种掺杂；因此，即使某一情感属性（מדה，middah）看起来确然全然美好，其中仍可能带有些许掺杂，等等。
总体的教训是：情感中可能含有隐蔽的掺杂，因此，即使某种看似全然美好的特质，仍可能带有一丝别的成分。
ולכן כדי שיהי׳ [שיהיה] בירור המדות לתכליתן הוא ע״י בחי׳ הדעת. והיינו שהוא ממשיך פנימי׳ [פנימיות / פנימית] המדות
因此，若要使情感属性得到净化，达到其最终[程度]，就要通过认知（דעת，Daas）这一层面；也就是说，它引发情感属性的内在层面。
因此，情感要得到彻底净化，须通过认知；认知会引发情感的内在层面。
כי עיקר תערובת טו״ר [טוב ורע] זה שייך בחיצוני׳ הלב משא״כ בבחי׳ פנימי׳ [פנימיות / פנימית] הלב כו׳ (עיין מש״ל [מה שכתוב לעיל] בסוף ד״ה להבין ענין הברכות כו׳).
因为善与恶的这种掺杂，主要属于心的外在层面；而心的内在层面则不然，等等。（参见上文《理解祝福之义》一篇末尾所述，等等。）
善与恶的掺杂主要属于心的外在层面，也就是表层感受；心的内在之点不受这种掺杂影响。括号中的内容指《理解祝福之义》一篇的末尾（Torah Ohr（תורה אור），Bereishis）；该处解释说，一旦情感显露出来，穿着于身体和动物之魂之中，外壳（קליפות，kelipos）便能抓住它们，因此需要来自上方的“印记”使它们彼此分开。
והנה כ״ז [כל זה] בבחי׳ דעת התחתון המתפשט במדות אהוי״ר [אהבה ויראה]. שהדעת הזה הוא תחת הבינה ואהבה שנולדה מהבינה והדעת נק׳ אהבת עולם.
现在，这一切都是指下层认知（דעת התחתון），它延展到爱与敬畏的情感属性中。这种认知处于理解（בינה，Binah）之下；由理解和认知所生的爱称为世界之爱（אהבת עולם，ahavas olam）。
以上所说的一切，描述的都是下层认知：它延展到爱与敬畏之中，位于理解之下。由理解和下层认知所生的爱称为“世界之爱”，即通过沉思 ה׳ 赋予世界生命而产生的爱。
ובזוהר נק׳ אהבה זוטא. ומתוך זה נוכל להבין ג״כ בבחי׳ דעת העליון. כי הנה יש ב׳ מיני מדות.2
在Zohar（זהר）中，它被称为较小之爱（אהבה זוטא，ahavah zuta）。由此，我们也能够理解上层认知（דעת העליון）这一层面。因为情感属性有两类。
Zohar称它为“较小之爱”。由下层认知，我们现在也可以理解上层认知；为此，须区分两类情感属性。
הא׳ המדות הנולדי׳ מהשכל וכשהם נולדים ונמשכים מהשכל ע״י הדעת אז הם בבחי׳ פנימיות ובבירור יותר מכל סיג.
第一类：由理智所生的情感属性；当它们通过认知从理智中产生并被引发时，便处于内在的状态，而且得到净化，更远离一切渣滓。
第一类是由理智所生的情感；认知将它们从理智中引发出来时，它们便转为内在，并得到更多净化，除去一切渣滓。
这个故事表明，情感可能掺杂不纯；下层认知能够净化由理智所生的情感（אהבת עולם）。这引向另一类情感以及上层认知。
这两种爱的区别在于来源：אהבת עולם由心智的沉思而生，并由下层认知带入心中；宏大之爱（אהבה רבה，ahavah rabbah）植根于超越理智之处，位于冠冕（כתר，Keser）的情感属性（מדות）中，并由上层认知引发。
出处
- 1מחלקך יהא חלקי · Avodah Zarah 18a:8–9
- 2יש ב׳ מיני מדות · מובא בלקו״ת אמור לט, ב.
24והב׳ הם המדות שלמעלה מהשכל. ונק׳ אהבה רבה שיש בכל נפש. ולמעלה הוא בחי׳ מדות שבכתר חו״ג [חסד וגבורה] דא״א1
第二种是超越理智的情感属性（מדות，middos）；[这种爱]称为广大的爱（אהבה רבה，ahavah rabbah），它存在于每一个灵魂中。在上层，它是冠冕（כתר，Keser）中的情感属性：长面（אריך אנפין，Arich Anpin）的慈爱（חסד，Chesed）与克制（גבורה，Gevurah）这一层面，
第二种情感超越理智，是潜藏在每个灵魂中的“广大之爱”（אהבה רבה，ahavah rabbah）。它在上层的根源，是冠冕中的情感属性，即长面（Keser的外在层面）的慈爱与克制。
שהם למעלה מהשכל שהוא חו״ב [חכמה ובינה] רק שנמשכים דרך מעבר בחו״ב [בחכמה ובינה]. והם נמשכים ע״י הדעת שעומד בקו האמצעי. מכוון תחת הכתר.
它们高于理智，也就是智慧（חכמה，Chochmah）与理解（בינה，Binah）；只是它们是经由智慧与理解而被引下来的。它们是通过认知（דעת，Daas）引下来的；认知位于中线，与冠冕正好上下相对。
这些冠冕的情感属性高于智慧与理解，尽管它们在向下引发时会经过智慧与理解。它们通过中线的认知引下；认知正位于冠冕的下方。
משא״כ חו״ב [חכמה ובינה] הם חח״ן [חכמה חסד נצח] מימין בג״ה [בינה גבורה הוד] משמאל לכן ע״י הדעת זה נמשכים המדות דכתר שהם מדות שלמעלה מהשכל להיות נמשכין בז״א.
然而，智慧与理解分处两侧：右侧是智慧、慈爱与永胜（נצח，Netzach），[而]左侧是理解、克制与辉煌（הוד，Hod）。因此，通过这认知，冠冕的情感属性——即超越理智的情感属性——得以引下，进入小面相（ז"א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）。
智慧与理解分别位于两条侧线，因此只有处于中线的认知，才能将冠冕的情感属性直接向下引入小面相，即流溢界（אצילות，Atzilus）的情感流溢属性（ספירות，Sefiros）。
ולמטה הוא הגילוי במדות שבלב כו׳ ובחי׳ אה״ר [אהבה רבה] זו ישנה ג״כ בכל א׳ וכמ״ש בתניא (ס״פ מ״ו)2 ע״פ בהמות הייתי עמך3 בהמות לשון רבים כו׳ דעת העליון הכולל חו״ג [חסד וגבורה]4 כו׳ ע״ש.
在下层，它显现为心中的情感属性，等等。这种广大之爱的层面也存在于每一个人身上，正如《Tanya》（תניא）第46章末尾所写，针对经文：“我在你身旁如同牲畜（בהמות，behemos）一般”——“behemos”是复数，等等；那是包含慈爱与克制的上层认知，等等；请见那里。
在人身上，这在下层显现为心中的情感。《Tanya》第46章末尾将“我在你身旁如同牲畜一般，但我始终与你同在”解释为适用于每一个犹太人：即使一个人没有感受到这种爱，他也始终与 ה׳ 联合。书中还指出，“behemos”用复数，暗示在 ה׳ 面前，连包含慈爱与克制的上层认知，相对于无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）也如同“牲畜”。
וזהו ענין רבקה שהוא בחי׳ קשר וחבור של שלש5 או ארבע בקר יחד להיותה בחי׳ אה״ר [אהבה רבה] שהוא המדות שלמעלה מהשכל שהם בחינת התכללות כל המדות יחד ואין בהם התחלקות כלל
这就是利百加（רבקה，Rivkah）的含义：她代表三四头牛连系在一起的状态；因为她是广大之爱的层面，也就是超越理智的情感属性；这种情感属性是所有情感属性彼此包含、合为一体的层面，其中全无任何分别。
因此，这里谈到利百加。在《Mishnah》（משנה）中，רבקה（rivkah）指三四头牛系在一起的一组；所以，利百加这个名字被解作这种“系连”，用来比喻广大之爱——在其中，所有情感都合而为一，毫无分别。
(וכנ״ל שדעת כולל חו״ג [חסד וגבורה] שהן תרין עטרין הנמשכים מכתפין דאריך) כי בהמדות שעיקר התהוותן הוא מהשכל שייך התחלקו׳ [התחלקות] המדרגה
（如上所述，认知包含慈爱与克制，它们是从אריך [אנפין]的肩部引出的“双冠”。）因为，对于主要由理智产生的情感属性而言，层次之间的分别是适用的，
如上所述，上层认知包含慈爱与克制，它们是从长面的“肩部”引出的“双冠”。相较之下，由理智产生的情感属性具有不同的层次。
כי אותו השכל שמוליד אהבה הוא אינו אותה ההשכלה המוליד יראה ואותו השכל שמוליד יראה אינו המוליד אהבה.
因为，产生爱的那种理智，与产生敬畏的那种理解并非同一；产生敬畏的理智，也不是产生爱的理智。
原因在于，产生爱的洞见不同于产生敬畏的洞见，每一种情感都有各自的理智根源。
ולכן המדות הנולדים מהן הן בחי׳ ענפין מתפרדין זמ״ז [זה מזה] משא״כ בלמעלה מהשכל אין שייך התחלקות6 כלל והוא ע״ד ההפרש בין עולם העקודים לעולם הנקודים.7
因此，由这些理智所生的情感属性，是彼此分离的枝条这一层面；然而，对于超越理智的层面而言，完全没有分别可言。这类似于束缚界（עולם העקודים，Akudim）与点界（עולם הנקודים，Nekudim）之间的差异：
所以，由理智产生的情感如同彼此分开的枝条；而在超越理智的层面，则全无分别。卡巴拉关于束缚界与点界的区别，正说明了这一点。
שבעקודי׳ כל הע״ס [העשר ספירות] עקודי׳ [עקודים] בכלי׳ [בכלים / בכלי] א׳ ואין בהם התחלקות כלל. משא״כ בנקודים הם י׳ נקודות מחולקי׳.
在束缚形态（עקודים，Akudim）中，全部十个流溢属性（ספירות，Sefiros）束缚在一个器皿之中，彼此毫无分别；与此相反，在点状形态（נקודים，Nekudim）中，它们是十个彼此分开的点。
在Akudim中，全部十个Sefiros束缚在一个器皿之中；在Nekudim中，它们是十个各有其器皿的独立点。
והיינו משום כי נקודים הוא מבחינת חכמה (כי בענין טנת״א [טעמים נקודות תגין אותיות] הנקודות בחינת חכמה כו׳) ושם שייך התחלקות אבל העקודים הוא מבחי׳ כתר דשם הוא למעלה מההתחלקות.
这是因为，Nekudim源自智慧（חכמה，Chochmah）这一层面（因为在诵读音调、元音点、字母冠饰和字母——טעמים（ta’amim）、נקודות（nekudos）、תגין（tagin）、אותיות（osiyos）——这一范畴中，元音点属于Chochmah这一层面，等等），在那里存在分别；而Akudim源自冠冕（כתר，Keser）这一层面，因为那里超越了分别。
Nekudim源自Chochmah：在卡巴拉所说的诵读音调、元音点、字母冠饰和字母这一组范畴中，元音点对应Chochmah。在Chochmah这一层面，可以有分别。Akudim源自Keser，而Keser超越分别。
ולכן בחי׳ המדות שלמעלה מהשכל הנק׳ אה״ר [אהבה רבה] שיש בכל נפש זה נק׳ בחי׳ רבקה שהוא קשר וחבור כמה בהמות דר״ל [דרוצה לומר] התכללות המדות יחדו ממש.
因此，每个灵魂中都有高于理智的情感属性（מדות，middos）这一层面，称为超越理智的宏大之爱（אהבה רבה，ahavah rabbah）；这就称为利百加（רבקה）这一层面。利百加是将几头牲畜系在一起的绳索和联结；也就是说，各种情感属性真正地彼此包摄为一体。
因此，每个灵魂中那超越理智、未曾分化的ahavah rabbah，被称为利百加——一队由绳索系在一起的牲畜：所有情感都真正联结为一体。
וז״ש [וזהו שכתוב] ותרד העינה8 יש לפרשו כפשוטו ל׳ [לשון] ירידה ממש כי החכ׳ [החכמה] נק׳ מעיין. כי והחכמה מאין תמצא9 מבחי׳ כתר כמו המעיין הנובע מתחת לארץ. ונהר הוא בחי׳ בינה.
这就是经文所说的「她下到泉边」[的意思]：可以按其字面解释为实际下降，因为智慧被称为泉；这是因为「智慧从无（אין，ayin）中得来」，源自Keser这一层面，如同泉水从地下涌出。河流则是理解（בינה，Binah）这一层面。
现在，创世记24:16中的「她下到泉边」，可以按字面理解为下降：Chochmah被称为泉，因为它从ayin、从Keser涌出，如同泉水从地下涌出；Binah则是从泉中流出的宽广河流。
והנה לגבי רבקה שהם המדות שבכתר א״כ ההמשכה בחו״ב [בחכמה ובינה] נק׳ ותרד העינה (ועמ״ש בפי׳ ויוציאנו10 ה׳ אלקינו ממצרים. או״א [אבא ואימא] שהלבישו לזרועות דא״א כו׳) ותמלא כדה היינו כ״ד ספרין דאורייתא.
那么，对于利夫卡——也就是Keser中的情感属性——而言，向Chochmah和Binah的延伸因此称为「她下到泉边」（另见对「ה׳ אלקינו把我们从埃及领出来」的解释：父与母（אבא ואמא，Abba v'Imma）披覆了Arich Anpin（אריך אנפין，Arich Anpin）的双臂，等等）。「她装满了自己的水罐（kadah）」：这就是妥拉的二十四卷书，
对利夫卡——Keser的情感属性——而言，下降到Chochmah和Binah就是一种下降：「她下到泉边。」（Alter Rebbe在解释「ה׳ אלקינו把我们从埃及领出来」时曾论及此处：Abba和Imma披覆了Arich Anpin的「双臂」，也就是说，Chochmah和Binah披覆了Keser的情感属性。）「她装满了自己的水罐（kadah）」：kadah的字母kaf-dalet数值为二十四，指经文的二十四卷书。
דאוריי׳ [דאורייתא] מחכמה נפקת. ובעבודה הוא שע״י האה״ר [האהבה רבה] ממשיכים התגלות אור א״ס בחכמה ובתורה דמחכמה נפקת.
因为妥拉由Chochmah而出。在神圣事奉中，这意味着借着ahavah rabbah，人将无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）的显露引入Chochmah以及妥拉之中，因为妥拉由Chochmah而出。
妥拉源自Chochmah。在人的事奉中，这意味着借着ahavah rabbah，人将无限之光的显露引入Chochmah以及源自Chochmah的妥拉之中。
ותעל כי באמת ירידה זו עלייה היא כי פי׳ אורייתא מחכמה נפקת היינו שהתגלותה היא מחכמה
「她上去」：因为实际上，这一下降正是上升。「妥拉由Chochmah而出」的意思，是说妥拉从Chochmah显露，
「她上去」：这一下降实际上正是上升。说妥拉源自Chochmah，只是指妥拉借着Chochmah显露。
אבל שרשה למעלה מהחכמה כי תרי״ג מצות דאורייתא עם ז׳ מצות דרבנן הם תר״ך עמודי אור1112 שהם בחי׳ כתר וא״כ התורה נמשכת מחכ׳ [מחכמה] שבכתר
但妥拉的根源高于Chochmah。因为妥拉的613条诫命（מצות，mitzvos）与拉比所设立的七条诫命，共为620道光柱，属于Keser这一层面；因此，妥拉是从Keser中的Chochmah而流下的，
然而，妥拉的根源高于Chochmah。妥拉的613条诫命与拉比的七条诫命合为620，这就是Keser的「光柱」数目（希伯来语כתר一词的数值也等于620）。因此，妥拉源自Keser中的Chochmah。
שהיא גבוה מבחי׳ המדות שבכתר הנק׳ רבקה של שלש בקר כנ״ל (ועמ״ש במ״א בענין תנופת שתי הלחם ע״ג שני הכבשים):
冠冕中的智慧高于冠冕（כתר，Keser）中情感属性（מדות，middos）的层面；这层面称为“三头牛的利百加（רבקה）”，如上所述。（另请参看别处关于两块饼在两只羊羔之上举扬的论述。）
这项冠冕（כתר，Keser）中的智慧（חכמה，Chochmah），高于冠冕中的情感属性（מדות，middos），即“利百加”。利百加把水罐装满妥拉后，便超越了自己原有的层次。括号中的话，指别处讨论的五旬节（שבועות，Shavuos）两块饼与两只羊羔一同举扬之事。
广大之爱这种超越理智的情感，根植于冠冕中未分化的情感属性，并以利百加为象征；利百加被解作一群系在一起的牛。将它引入托拉，表面看来是下降，实则是上升，因为托拉的根源在更高处，即冠冕中的智慧。
束缚界与点界的对比，依据阿里扎尔（האריז״ל，the Arizal）关于早期世界的论述：点界中彼此分离的“点”，构成托胡（תוהו，Tohu）世界；这个世界的器皿破碎了，而束缚界则将所有的光容纳在一个器皿中。
出处
- 1ולמעלה הוא בחי׳ מדות שבכתר חו״ג דא״א · ראה אוה״ת פ׳ ראה ע׳ תשצו. מובא גם בלקו״ת אמור לז, ב.
- 2וכמ״ש בתניא (ס״פ מ״ו) · Tanya, Likkutei Amarim 46:10
- 3בהמות הייתי עמך · Psalms 73:22
- 4דעת העליון הכולל חו״ג · ראה סה״מ תרנ״ז ע׳ ריט. בענין ב׳ בחי׳ דעת — ראה בלקוטי ביאורים להרה״ק ר׳ הלל לשער היחוד מכ״ק אדה״א הוצאת תשנ״ה קנ, א שמציין לכאן.
- 5רבקה . . של שלש · Eruvin 17b
- 6בלמעלה מהשכל אין שייך התחלקות · לקמן צח, א מציין לכאן.
- 7ההפרש בין עולם העקודים לעולם הנקודים · ראה אוה״ת פ׳ ויקהל ע׳ ב׳צה. ב׳ צט.
- 8ותרד העינה · Genesis 24:16
- 9והחכמה מאין תמצא · Job 28:12
- 10ועמ״ש בפי׳ ויוציאנו ה׳ אלקינו · סידור רצג, ג ואילך.
- 11תר״ך עמודי אור · פרדס שער ח׳ פ״ג. ראה אגה״ק סכ״ט. וראה הערת כ״ק אדמו״ר זי״ע בסה״מ תש״ח ע׳ 165.
- 12תר״ך עמודי אור · Pardes Rimmonim 8:5–6
众水与他家中的财富 ¶25–26
25וזהו מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה.1 והיינו להיות שאהבה זו היא בחי׳ אה״ר [אהבה רבה] ששרשה למעלה מהשכל ע״כ לא ישקיטו המים
这就是[“众多的水不能熄灭这爱”]的意思。也就是说，既然这爱属于广大之爱（אה״ר，ahavah rabbah）这一层面，其根源在理智之上，所以众多的水
现在，这节经文的含义就清楚了：“众多的水不能熄灭这爱”指的是广大之爱，其根源在理智之上。因此，“众多的水”不能熄灭它。
רבים והנהרות שהן השגות אלקות הנמשכים מחו״ב [מחכמה ובינה] דאצי׳ את האהבה זו כיון ששרשה למעלה מכל ההשגות ונמשכה מבחי׳ דעת עליון הממשיך בחי׳ מדות שבכתר כו׳.
以及河流——它们是源自流溢界（אצילות，Atzilus）的智慧（חכמה，Chochmah）与理解（בינה，Binah）对אלקות的领悟——不能熄灭这爱，因为这爱的根源在一切领悟之上，并且它源自上层认知（דעת，Daas）；上层认知将冠冕（כתר，Keser）中的情感属性（מדות，middos）引下来，等等。
“众多的水”和“河流”指的是从流溢界的智慧与理解流出的对אלקות的领悟。它们不能平息这爱，因为这爱根植于一切领悟之上，并且源自上层认知；上层认知将冠冕的情感属性引下来。
אך אם יתן איש את כל הון ביתו בוז יבוזו לשון ביזה ושלל כי ביתו קאי על אותיות התורה דכתיב בחכמה יבנה בית.2
但“若有人拿出他家中所有的财宝……便会遭到掠夺”（בוז יבוזו，boz yavuzu）——这是表示劫掠和战利品的说法。因为“他的家”指的是托拉的字母，正如经文所说：“凭智慧建造房屋。”
这节经文的后半句是：“若有人拿出他家中所有的财宝。”阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）把“בוז יבוזו”解作掠夺（ביזה，bizah）和劫掠，而不是“他们会轻视它”；这就像有人夺取大量财宝时所用的说法。从经文表面看，为爱献出全部财物的人会受到轻蔑。“他的家”指的是托拉的字母，而托拉的字母由智慧建成。
经文由此得到阐释：“众多的水”（理智上的领悟）不能熄灭广大之爱；而“他家中的财宝”与托拉相联，是如同战利品般可被夺取之物。
出处
- 1מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה · Song of Songs 8:7
- 2בחכמה יבנה בית · Proverbs 24:3
26והון ביתו היינו מ״ש ובדעת חדרים ימלאון כל הון יקר ונעים1 והיינו בחי׳ דעת העליון שממשיך גילוי בחי׳ הכתר2 שלמעלה מהחכמה.
「他家中的财富」就是经文所说的：「凭着认知，房间里充满一切珍贵而悦人的财富」；这指的是上层认知（דעת，Daas），它将冠冕（כתר，Keser）这一层面、也就是超越智慧（חכמה，Chochmah）的层面的显现引下来。
「他家中的财富」就是认知带入房间的「珍贵而悦人的财富」（《箴言》24:4）。这指的是上层认知，它将冠冕的显现引下来，而冠冕高于智慧。
ודעת זה מחבר חו״ב [חכמה ובינה] שהם תושב״כ [תורה שבכתב] ותושבע״פ [ותורה שבעל פה] וממשיך בהן אור הכתר דהיינו להיות גילוי רצון העליון איך לעשות הסוכה והציצית והתפילין.
这认知将智慧与理解（בינה，Binah）连接起来；智慧与理解就是书面托拉和口传托拉。它又将冠冕之光引入其中，也就是说，使至高意愿显现出来：该如何制作住棚节棚屋（סוכה，sukkah）、衣角穗饰（ציצית，tzitzis）和经匣（תפילין，tefillin）。
上层认知将智慧与理解连接起来，它们分别对应书面托拉和口传托拉，并将冠冕之光（即 ה׳的意愿）带入其中。诫命（מצוות，mitzvos）的实际细节，正是 ה׳的至高意愿显现出来，指明住棚节棚屋、衣角穗饰和经匣究竟该如何制作。
ולכן גם בחי׳ אה״ר [אהבה רבה] הנ״ל תתרוה צמאונה ע״י גילוי זה כיון שהוא ג״כ המשכת דעת עליון ולא עוד
因此，上文所说的极大之爱（אהבה רבה，ahavah rabbah）也会因这显现而止渴，因为它同样是上层认知的引流。不仅如此，
因此，超越理智、如饥渴般的极大之爱，也因托拉中的这一显现而止渴，因为托拉同样由上层认知引流而来。
אלא שהוא המשכה מבחי׳ גבוה יותר הרבה מהמשכת המדות שלמעלה מהשכל כי המדות הם בחי׳ ז״ת [ז׳ תחתונות] דא״א.
它所引流的，却是远高于超越理智的情感属性（מדות，middos）之引流的层面；因为这些情感属性属于长面相（אריך אנפין，Arich Anpin）中的七个下层[流溢属性（ספירות，Sefiros）]，
此外，托拉所来自的层面，远高于超越理智的情感属性。这些情感属性是长面相中的七个下层流溢属性；长面相是冠冕之内的情感层面。
אבל הון ביתו הוא התורה זהו בחי׳ ג״ר [ג׳ ראשונות] דא״א (ועמ״ש בדרוש השופר3 שהכתר הוא ממוצע45 בין המאציל לנאצלים שיש בו מבחי׳ תחתונה שבמאציל והוא בחי׳ ג״ר [ג׳ ראשונות] דא״א.
而「他家中的财富」指的是托拉，它属于长面相中的前三个[ספירות]。（另请参阅关于公羊角号（שופר，shofar）的论述，其中说冠冕是发出者与受发出者之间的中介，因为冠冕具有发出者最低层面的[某种]成分；这就是长面相中的前三个层面；
托拉，也就是「他家中的财富」，来自冠冕中的前三个层面，即冠冕之内的认知。括号中提到关于公羊角号的论述：冠冕是发出者与被发出者之间的中介；冠冕中的前三个流溢属性与发出者的最低层面相接。
ויש בו בחי׳ שרש הנאצלים והוא מז״ת [מז׳ תחתונות] ע״ש. וא״כ מובן איך שבחי׳ זו דהון ביתו הנמשך ע״י התורה שהוא מבחי׳ ג״ר [ג׳ ראשונות] גבוה לאין קץ גם מבחי׳ המדות שלמעלה מהשכל שהן בחי׳ ז״ת [ז׳ תחתונות] כו׳.
而其中也有受发出者之根源的层面，这属于七个下层[ספירות]；请参阅该处。因此便可明白，「他家中的财富」这一层面是经由托拉引流而来，既然它来自前三个层面，便无穷高于超越理智的情感属性；后者属于七个下层[ספירות]，等等。
冠冕中的七个下层流溢属性，是受发出者之流溢属性的根源。因此，「他家中的财富」经由托拉从冠冕的前三个层面引流而来，无穷高于来自七个下层的超越理智的情感属性。
וזהו ותרד העינה כו׳ ותעל שהיא עלייה גדולה למעלה מבחי׳ רבקה. וביאור הענין שדעת זה שנמשך ע״י התורה דהיינו מ״ש הון ביתו גבוה מבחי׳ דעת הממשיך אה״ר [אהבה רבה] יובן עם מ״ש בלק״ת [בלקוטי תורה (להאריז״ל)] פ׳ שמות6 ע״פ
这就是「她下到泉边」等等，继而「她上来」：这是一次巨大的上升，升到了利夫卡（רבקה）这一层面之上。关于这一点的解释——经由托拉引流而来的这认知，也就是「他家中的财富」，高于引流极大之爱的认知——可从阿里扎尔（האריז״ל）的《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）《Shemos》篇、关于经文「因为他转身观看」的论述中得到理解。
这说明了「她下去……又上来」：利夫卡下到托拉之中，继而升到了自身层次之上。经由托拉传递的认知高于引流极大之爱的认知；阿里扎尔的《Likkutei Torah》中《Shemos》篇关于「因为他转身观看」的论述对此作了解释。
כי סר לראות7 שבחי׳ דעת הכולל תרין עטרין8 עם היותן מדות דכתר הוא למטה מבחינת דעת הכולל תרין אחסנתוי דאו״א [דאבא ואימא] כו׳ שממשיך ב״פ [ב׳ פעמים] קדמאין שהם בחי׳ חב״ד [חכמה בינה ודעת] שבחו״ג [שבחסד וגבורה] דא״א.
「[而 ה׳（הוי׳，Havayah）看见]他转身观看」：包含「两冠」的认知层面，虽然它们是冠冕的情感属性，却低于包含父与母（אבא ואמא，Abba v'Imma）「两份继承」的认知层面；后者将最初两个关节引流而来，也就是长面相的慈爱（חסד，Chesed）与克制（גבורה，Gevurah）之中的智慧、理解与认知层面。
正如本文所引述的，阿里扎尔在那里区分了两种认知：一种包含「两冠」（冠冕中的慈爱与克制，即超越理智的情感）；另一种更高，包含父与母的「两份继承」，它将长面相手臂上的最初两个「关节」引流而来，也就是长面相的慈爱与克制之中的智慧、理解和认知。
ועמ״ש בפ׳ ראה אנכי נותן9 בענין יום יום יעמס לנו10 כו׳ ע״ש. ויובן שייכות ש״י עולמות11 לדעת זה. וגם דעת זה שרשו עוד גבוה יותר דהיינו מתקון ואמת כו׳. וז״ש [וזהו שכתוב] תורת אמת12 כו׳).
另参《Re’eh》篇中[关于]“看，我将……置于你们面前”一节，论到“祂日日将重担加在我们身上”，等等；见该处。这310个世界与这一认知（דעת，Daas）的关联，也就可以明白。这一认知的根源还更高，即源自称为“与真理”的修正（תקון，tikkun）等。这就是[其意]：“真理之托拉”，等等。）
另有一篇论述《Re’eh》篇“看，我将……置于你们面前”，谈到“祂日日将重担加在我们身上”。贤者应许义人可得的310个世界，与这一认知相连。它的根源还更高，位于称为“与真理”的修正层面；这是至高“胡须”的十三种属性之一，因此托拉被称为“真理之托拉”。
ובכ״ז [ובכל זה] יובן מארז״ל [מאמר רבותינו זכרונם לברכה] דחייב אדם לברך מאה ברכות13 בכל יום. דצ״ל מספר מאה דוקא. אלא
结合上述一切，便可明白我们贤者（ז״ל）所说：人每天有义务诵念一百个祝福。[为什么]必须恰好是“一百”这个数目？但是，
这篇 maamar 现在将上述内容应用于贤者关于每天必须诵念一百个祝福的规定。为什么恰好是一百？
כי פי׳ א״ת [אל תקרי] מה אלא מאה1415 כי מה היינו בחי׳ מל׳16 ממכ״ע [ממלא כל עלמין] וצריך להמשיך מבחי׳ סוכ״ע בממכ״ע [בממלא כל עלמין].17
其解释是：“不要读作‘什么’（מה，mah），而要读作‘一百’（מאה，me’ah）。因为‘什么’是王权（מלכות，Malchus）这一层面，也就是充满一切世界的光（ממלא כל עלמין，memalei kol almin）；而必须从环绕一切世界的光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）这一层面，引下光进入 ממלא כל עלמין。
贤者从“ ה׳向你要什么”这句话推导出这一点：他们把“什么”（mah）读作“百”（me’ah）。mah代表王权，也就是依照各世界的尺度充满并赋予它们生命的神圣之光。诵念祝福的目的，是把环绕之光（sovev）引入内驻之光。
והוא ע״י הכתר שהוא הממוצע בין המאציל לנאצלים. ולכן צ״ל מאה ברכות דוקא להמשיך מע״ס [מעשר ספירות] דא״א הכלולים מעשר
这要通过冠冕（כתר，Keser）来实现；它是流出者与被流出者之间的中介。因此必须恰好有一百个祝福，以便从长面相（א"א，Arich Anpin）的十个流溢属性（ספירות，Sefiros）中引下光，[每一个]都包含十个，
这种引下是通过冠冕实现的；冠冕是 ה׳与流溢属性之间的中介。因此数目是一百：长面相的十个流溢属性，每一个都包含十个。
דהיינו שיהי׳ [שיהיה] ההמשכה גם מג״ר [מג׳ ראשונות] דא״א כנ״ל. וזהו ונאם הגבר הוקם ע״ל18 שהעי״ן מורה על ז״ת [ז׳ תחתונות]. והלמ״ד על ג״ר [ג׳ ראשונות].
也就是说，引下的光还要来自长面相的首三个[流溢属性]，如上所述。这就是[其意]：“被举至高处之人的言语”（על，al）；其中希伯来字母名称 עי״ן（ayin）表示七个下层流溢属性，למ״ד（lamed）表示首三个。
数目包含全部十个，而不只是七个，这意味着引下的光甚至抵达长面相的首三个流溢属性；如上所述，它们是托拉的根源。大卫（דוד，David）所说的“被举至高处之人”（al），暗示了这一点：字母ayin（70）代表七个下层流溢属性（每个占十），字母lamed（30）代表首三个（每个占十），合计一百。
(ובזה יובן משארז״ל [מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה] שהיו מתים ק׳ אנשים בכל יום עד שתקן דוד מאה ברכות.19 וצ״ל השייכות שע״י המאה ברכות פסקו מלמות).
（这样便可明白我们贤者（ז״ל）所说：从前每天有一百人死去，直到大卫设立了一百个祝福。这里必须说明它们之间的关联：为何通过这一百个祝福，人们便不再死亡。）
另一则相关的说法是：大卫王设立一百个祝福之前，每天都有一百人死去。括号中提出的问题是：这些祝福如何使死亡停止？
אך הענין כי הנה ע״י גילוי זה דסוכ״ע יהיה תח״ה [תחיית המתים] לע״ל [לעתיד לבוא]. והנה ענין תחיית המתים שיהיה גוף עם קרביים ומעיים וחי וקים לעולם בלי אכילה ושתיה.
但其含义是：通过这一环绕一切世界之光的显现，未来时代将发生死者复活。死者复活的含义是：身体将带有内脏和肠子，却能永远活着并存续，不需饮食。
答案是，环绕一切世界之光的显现将带来死者复活。复活之人的身体是真实的身体，具备全部器官，却能不靠食物或饮水而永远存活。
ואיך הוא זה אלא ע״י שיהי׳ [שיהיה] גילוי סוכ״ע דקמיה שוה רוחניות וגשמיות ממש. ע״כ גם הגוף יוכל לחיות מזה.
这怎么可能呢？只有当环绕一切世界之光显现时才可能；在它面前，灵性与物质性确实平等。因此，身体也能够从这光获得生命。
这只有借着环绕之光的显现才可能；在这光面前，灵性与物质性平等，所以有形的身体能够直接从这光中汲取生命。一百个祝福将环绕之光引下，因此能够抵御死亡。
「他家中的财富」指托拉，它经由上层认知，从冠冕的前三个流溢属性引流而来。它高于超越理智的爱，并使这种爱得到满足。同样的环绕一切世界之光的引流，也解释了每日的一百个祝福和复活。
这里的两种认知，与阿里扎尔所说的两种认知相对应：包含「两冠」的认知（冠冕的情感属性），以及更高的、包含父与母「两份继承」的认知。本文将托拉的「财富」归于这两者中更高的一种。
出处
- 1ובדעת חדרים ימלאון כל הון יקר ונעים · Proverbs 24:4
- 2דעת העליון שממשיך גילוי בחי׳ הכתר · ראה לקו״ת שה״ש לז, ד בסופו. ולהעיר מאור התורה פ׳ ראה ע׳ תרמא, וראה בד״ה שמח תשמח תרנ״ז ע׳ 45.
- 3ועמ״ש בדרוש השופר · ראה לקו״ת ראה כח, ב.
- 4שהכתר הוא ממוצע · ראה ע״ח שער מ״א פ״ג. ראה לעיל יד, א. לקמן קט, ב.
- 5שהכתר הוא ממוצע · Sefer Etz Chaim 41:3
- 6בלקו״ת פ׳ שמות · להאריז״ל. וראה הלשון באוה״ת פ׳ ויקהל כרך ז ע׳ ב׳תשצא. ובאוה״ת נ״ך ח״א ע׳ כח.
- 7כי סר לראות · Exodus 3:4
- 8דעת הכולל תרין עטרין · ראה לקו״ת פ׳ פקודי ה, א.
- 9ועמ״ש בפ׳ ראה אנכי נותן · אולי הכוונה לסה״מ תקס״ח ע׳ שעב ואילך. ונמצא עם הגהות וכו׳ באוה״ת פ׳ ראה ע׳ תרמח ואילך, דשם מבואר בענין כתר שהוא ממוצע.
- 10יום יום יעמס לנו · Psalms 68:20
- 11ש״י עולמות · Mishnah Oktzin 3:12
- 12תורת אמת · Malachi 2:6
- 13דחייב אדם לברך מאה ברכות · Menachot 43b:15–17
- 14א״ת מה אלא מאה · Zohar II, 127a
- 15א״ת מה אלא מאה · Zohar, Korach 10:46–13:56
- 16מה היינו בחי׳ מל׳ · זח״ב תרומה קכז, א.
- 17וצריך להמשיך מבחי׳ סוכ״ע בממכ״ע · מובא באוה״ת נ״ך כרך א ע׳ נ.
- 18ונאם הגבר הוקם ע״ל · II Samuel 23:1
- 19שהיו מתים ק׳ אנשים בכל יום עד שתקן דוד מאה ברכות · Bamidbar Rabbah 18:21
身体由无限之光而活 ¶27
27ועד״מ באדם יש ב׳ מיני המשכות. הא׳ בבחי׳ פנימיות השכל במוח. ומדות בלב. כח המעשה ביד כו׳.
在人的情形中作个比方：有两种引下方式。第一种属于内在层面：智慧在脑中，情感属性（מדות，middos）在心中，行动的能力在手中，等等。
这是一个以人为喻的比方：灵魂有两种达到身体的方式。第一种是内在的：每种机能都在其相应的器官中，智慧在脑中，情感在心中，行动的能力在手中。
והב׳ בחי׳ מקיף והוא הרצון והמחשבה שישנו אפילו ברגל שמיד כשרוצה להניע רגלו תתנענע רגלו כו׳.
第二种是环绕之层面（מקיף，makif）：这就是意愿和思维，它们甚至也存在于脚中；因为人一想要移动脚，脚就会动起来，等等。
第二种是“环绕”之力：意愿和思维甚至能及于脚；脚本身并没有思维的机能，但人一想要移动脚，脚便会动起来。
ואע״פ [ואף על פי] שהרגל אינו כלי לגילוי המחשבה מ״מ פועל בו המחשבה וזהו בחי׳ מקיף. ועד״ז גם הגוף הגשמי יקבל חיות וקיום למזון מאור א״ס ב״ה ממש וד״ל [ודי למבין]:
尽管脚并非承载思维显现的器皿，思维却仍能作用于脚；这就是环绕之层面。同样，肉身也将从无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）本身——愿其受祝颂——直接领受生命力与存在，作为滋养。这就足以使人明白。
脚并非思维的器皿，思维却能作用于脚：一种作用于无法容纳它的器官的力量。同样，在复活时，肉身将直接从无限之光那里领受生命，作为滋养，无需食物。阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）以“足供领会”作结。
本篇 maamar 以一个比方作结：正如意愿虽不寓于脚中，却能使脚行动，环绕一切世界的光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）也将直接赋予复活的肉身生命。
完成这篇玛玛尔了吗？
标记为已学；这将计入本周和本年度的西尤姆。
在阿沃达中
由理解而生的情感需要认知——深切而持久的联结——才能得到精炼；否则，即使祈祷中有炽热的爱，也可能夹杂着动物之魂的痕迹，后来表现为愤怒。人可以用违背自身天性的行为来检验一份奉献是否纯粹为 ה׳：拉比哈尼纳的慷慨就是这样的例子。每个灵魂中隐藏着广大之爱，任何理智上的理解都无法熄灭它；它在妥拉以及诫命（מצוות，mitzvos）的具体细节中得到实现——其中显露着 ה׳的意愿；每日诵念一百次祝福也使它得到实现。
讨论问题
- 流溢属性的两种模式——垂直链条与三条线——如何能够同时成立？它们各自描述一个人情感生活中的什么？
- 为什么阿尔特雷贝推断，热切祈祷之后的愤怒表明祈祷本身夹杂了外来成分？括号中的注释如何调和这一点与《Tanya》（תניא）第28章？
- 拉比哈尼纳·本·特拉迪翁担心自己的献身之举有什么不纯之处？为什么他把普珥节的钱财施舍出去，证明了他的奉献是纯粹的？
- 为什么广大之爱被称为“丽芙卡”？她下到泉边为何实际上是上升？
- 根据这篇论述，每日一百次祝福与死者复活有什么关联？