《托拉·奥尔》 · 帕拉沙 Toldos · 玛玛尔 2
מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה וגו׳…
众水不能熄灭爱情
本译文由人工智能根据英文版翻译，并经过数轮对照英文和希伯来文的核查与修订。英文版本身仍在由读者审阅。如果您精通简体中文，我们诚盼您协助审阅这份译文。 志愿审阅
核心思想
灵魂对 ה׳的爱，任何显明的理解都无法满足，甚至伊甸园（גן עדן，Gan Eden）的喜乐（“江河”）也不能；唯有 ה׳自身、那隐藏的“泉源”才能使这爱满足。动物之魂（נפש הבהמית，nefesh habahamis）经过净化之后，藉着托拉（תורה，Torah）和实际遵行的诫命（מצוות，mitzvos），才能将这泉源引下。
玛玛尔概要
这篇论述（מאמר，maamar）阐释经文：“众水不能熄灭爱情……若有人拿出家中全部财富来换取爱情，众人必极其轻看他”（בוז יבוזו לו，boz yavuzu lo）。托拉有一个隐藏的“泉源”，就是 ה׳不可知的智慧；也有显明的“江河”，就是灵魂在伊甸园（גן עדן）享受的、对托拉奥秘的领悟。这些江河，也就是“众水”，不能满足灵魂对 ה׳本身的渴望。利百加（רבקה）将这渴望所指向的显现引下；她“下到泉边，盛满了她的水罐”（כדה，kadah，即二十四卷经书）。为了解释利百加，Alter Rebbe阐释了以撒（יצחק）：未来的欢笑与喜悦，是借着אלקים的遮蔽而来的；当一个独立的受造物自我消融（ביטול，bittul）时，这便成为新奇之事。利百加这支“套轭之队”，是经过净化并合一的动物之魂的情感；它们上升，就能藉着诫命引下“我”（אנכי，Anochi）的显现，这是天使做不到的。那位献出“祂家中财富”的“人”就是 ה׳；这财富是隐藏在托拉中的至高喜悦，而“בוז יבוזו”（boz yavuzu）则成为对这宝藏的急切“掠取”；住棚节（סוכות，Sukkos）的奠水礼也暗示了这一点。这篇论述以诗篇 93 和未来的显现作结：那时有“全然漫长的一日”，长面相（אריך אנפין，Arich Anpin）将显现。
提纲
- 泉源与江河托拉有隐藏的泉源和显明的江河；伊甸园的江河不能满足灵魂的爱，唯有未来显露的泉源能够使这爱满足，而如今则可藉着托拉和诫命将泉源引下。¶1–2
- 以撒：藉着אלקים而有欢笑以撒象征未来的喜悦；当受造的“某物”在אלקים的遮蔽下自我消融时，喜悦便由此而来；净化的工作完成之际，这喜悦就会显现。¶3–5
- 利百加：套轭之队利百加象征动物之魂经过净化、合一的情感，它们根源于神圣战车；它们上升，便能藉着物质性的诫命引下“我”，这是天使做不到的。¶6–9
- 众水不能熄灭的爱在示玛中的沉思唤起无限的爱，而沉思本身和伊甸园都不能满足这爱；唯有把握 ה׳本质的托拉和诫命能够满足它。¶10–11
- 祂家中的财富“若有人拿出”是 ה׳必将赐下祂最内在宝藏的保证；如今，这宝藏藉着诫命和祝福引下。它是隐藏在托拉中的至高喜悦，也是从字母 א（aleph）引出的三百一十个世界。¶12–19
- 掠取宝藏“בוז יבוזו”意指急切掠取：灵魂因托拉和诫命而有的喜悦。泉源看似较小，却是真正的源头；住棚节的奠水礼暗示了这一点。¶20–25
- 诗篇 93 与漫长的一日江河在上升中扬声，并领受托拉中无限之光的赏赐；未来“全然漫长的一日”，就是长面相的显现，Moshiach的杯也暗示了这一点。¶26–31
核心概念
- 泉源与江河מעיין ונהר
- 泉源是隐藏的源头，即 ה׳不可知的智慧；江河则是这智慧显明的流出，并依照每个领受者的程度而有所限定。泉源看起来较小，是因为它离 ה׳更近，也更处于自我消融（ביטול，bittul）的状态；然而，它是一切江河的源头。
- אלקיםשם אלקים
- 这个名遮蔽了 הוי׳（Havayah）的创造之力，使受造界显得独立。正因有这种遮蔽，受造界的自我消融才成为新奇之事，并使 ה׳喜悦。
- 净化动物之魂בירור נפש הבהמית
- 这是将黑暗转为光明的主要工作；源于 ה׳的灵魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）不需要修正。当动物之魂的情感经过净化并合一时，它的高深根源便提升源于 ה׳的灵魂，并将 ה׳的本质引下。
- Anochiאנכי
- “我”，即 ה׳自身的本质，是万因之因。这篇论述将“我所吩咐你的”解作藉着诫命引下的本质。
- 祂家中的财富הון ביתו
- 这是 ה׳最内在的宝藏，是隐藏在托拉字母中的至高喜悦，将来会公开显现。
- Arich Anpinאריך אנפין
- “长面相”，是冠冕（כתר，Keser）的外在层面，是一种隐藏的神圣之光，能够一直延伸到物质世界的每一处而毫无差别；它的显现就是未来“全然漫长的一日”。
泉源与江河 ¶1–2
1מים רבים12 לא יוכלו לכבות את האהבה וגו׳ עד בוז יבוזו לו. ובזוהר ח״ג [חלק ג׳] דנ״ד ע״ב מים רבים דא הוא נהר עלאה דמניה נפקין נהרין לכל עיבר כו׳.
“众水不能熄灭爱……”，直到“בוז יבוזו לו（boz yavuzu lo）[必定把它夺为战利品]。”《Zohar》（זהר）第3卷54b页说：“‘众水’：这是上层之河，众河由它流出，流向四方……”
这篇 maamar 以《Song of Songs》（שיר השירים）中关于一种“众水”不能熄灭的爱的经文开篇，并引用 Zohar 的解释：这“众水”是一条上层之河，其他河流都由它而来。整篇讲论将探问这些水与河流是什么，以及它们不能熄灭的是怎样的爱；它也将把经文最后的“בוז יבוזו לו”解读为热切地夺取，如同掠夺战利品，而非轻蔑（第20段）。
והנה הנהרות נמשכים מן המעיינות3 שהמעיינות נובעים מן התהום ומהם נמשכים הנהרות וכמ״ש השולח מעינים4 בנחלים והמעיינות נובעים מתחת לארץ אבל הנהרות נמשכים בגלוי ע״פ כל הארץ לכך התורה שנמשלה למים
如今，河流是从泉源引出的：泉源从深渊涌出，河流由泉源而来，正如经上所说：“他使泉源流入溪流。”泉源从地下涌出，而河流则在整个大地表面公开流淌。因此，譬如水的妥拉，
泉源与河流有所不同：泉源隐秘地从地下涌出，而河流则在地面上公开流淌；河流的水源来自泉源。接下来，这幅自然图景将应用于妥拉，因为经文把妥拉比作水。
כמ״ש הוי כל צמא לכו למים5 יש בה בחי׳ מעיין והוא כמאמר חכים ולא בחכמה ידיעא67 שאינו מושג כלל כמשל המעיין שנובע מתחת לארץ ואינו ניכר ונגלה כ״כ [כל כך] ויש בה בחי׳ נהרות
正如经上所说：“喂，凡口渴的人，都来取水。”妥拉中有泉源这一层面。这正如所说：“祂是智者，却不是凭一种可知的智慧。”这完全无法被领会，正如泉源从地下涌出、并不那么容易辨认和显露的比喻。妥拉中也有河流这一层面，
妥拉有一个“泉源”的层面：它的源头在于 ה׳自身的智慧；《Tikkunei Zohar》（תיקוני זהר）以“祂是智者，却不是凭一种可知的智慧”来描述这一层面。这种智慧是任何受造之心都无法领会的，如同地下的水一般隐而不显。妥拉也有一个“河流”的层面，下一部分将对此加以描述。
וכמ״ש ונהר יוצא מעדן8 להשקות את הגן כו׳ שזיו השכינה המתגלה בג״ע [בגן עדן] בהשגת רזין דאורייתא נמשך מבחי׳ נהר היוצא מעדן כו׳ ונמשך ומתחלק לכמה בחי׳ נהרות והמשכות פרטיים לכל אחד כפי השגתו כו׳.9
正如经上所说：“有一条河从伊甸流出，灌溉园子……”：在伊甸园（גן עדן）中显现的临在（שכינה，Shechinah）之光辉，是在领会妥拉奥秘时显现的；它源自“从伊甸流出的河”这一层面……它被引下并分化为许多层次的河流和各别的流注，按每个人的领悟力赐予各人……
“河流”指妥拉成为显明的层面：灵魂在伊甸园中享受对妥拉奥秘的领会，也就是临在的光辉。一条河分出许多支流，使每个灵魂都按自身领会的能力而领受。
开篇以泉水与河流的意象，铺陈这篇 maamar 的核心：妥拉有一个隐秘的“泉源”层面（ ה׳自身那不可知的智慧），也有一个显明的“河流”层面（灵魂在伊甸园中对妥拉奥秘的领会）；经文中的“众水”就是这些河流。
泉源（מעיין，maayan）与河流（נהר，nahar）的区别贯穿整篇 maamar：河流是按领受者的容量衡量而显现的；泉源则更接近本质，因此较不显明。Kehot 的注释指向《Or HaTorah》（אור התורה）中论述《Song of Songs》的内容，以更全面地阐述这一差异。
出处
- 1מים רבים · הנחת כ״ק אדה״א בסה״מ תקס״ט ע׳ א. (באחד מהכת״י נרשם ”תורה הנאמרה שבת שלפני פורים על חתונת נכדו תקסטי״ת”. ובאוה״ת יתרו ע׳ תתיד מצויין ”עיין בהביאור ע״פ מים רבים לא יוכלו כו׳ (דחתונת ב״ד ר׳ בער)”. ראה לעיל בציונים לכ״ק אדמו״ר זי״ע. לכללות מאמר זה ראה ד״ה זה ש״פ תולדות תשי״ז לכ״ק אדמו״ר זי״ע (נדפס בסה״מ מלוקט ח״א).
- 2מים רבים · Song of Songs 8:7
- 3והנה הנהרות נמשכים מן המעיינות · ההפרש בין נהר למעיינות — ראה אוה״ת שה״ש כרך ב ע׳ תנה.
- 4השולח מעינים · Psalms 104:10
- 5הוי כל צמא לכו למים · Isaiah 55:1
- 6חכים ולא בחכמה ידיעא · Tikkunei Zohar, Patach Eliyahu · 17b:3–4
- 7חכים ולא בחכמה ידיעא · Tikkunei Zohar 17b:3–4
- 8ונהר יוצא מעדן · Genesis 2:10
- 9
2ולכן נק׳ נהר לפי שבא ונמשך בגילוי להיות מושג לצדיקים וע״ז נאמר מים רבים לא יוכלו לכבות1 את האהבה של כנס״י [כנסת ישראל] להקב״ה
因此，它被称为“河”，因为它来到并被显明地引降下来，使义人（צדיקים，tzaddikim）能够领会。关于此，经上说：“众多的水不能熄灭”以色列会众对קב״ה（Kudsha Brich Hu，意为「圣者，愿祂受颂赞」）的爱。
显现出来的层面被称为“河”，因为它公开流淌，义人能够理解。然而，经文说，即便这些“众多的水”，也不能熄灭犹太民族——以色列会众——对 ה׳的爱。
כי עם היות שזהו גילוי מדריגות עליונות מאד עכ״ז [עם כל זה] לא ישקיטו את האהבה שהנפש לא תתמלא ותתרוה צמאונה ע״י גילוי זה לבד
因为，尽管这是极为崇高的层面的显现，但它们仍不能平息这爱；灵魂不会因此而充实，其渴求也不能单凭这种显现得到满足。
无论这种显现多么崇高，都无法满足灵魂的爱；灵魂所渴求的，远非任何显现出来的理解所能给予。
וכמ״ש מי לי בשמים2 ועמך לא חפצתי בארץ כי שמים וארץ הם ג״ע [גן עדן] העליון והתחתון שבו מתענגים הנשמות ע״י נהר היוצא מעדן כו׳ ועכ״ז [ועם כל זה] מי לי בשמים כו׳ כי ג״עהוא רק לפי שעה
正如经上所写：“除你以外，我在天上还能有谁？在地上，我也别无所愿。”因为，“天”和“地”指的是上层与下层的伊甸园（ג״ע，Gan Eden），灵魂在那里借着“从伊甸流出的河，等等”而享受愉悦；然而，经上仍说：“除你以外，我在天上还能有谁，等等”，因为伊甸园终究只是暂时的。
诗篇说：“除你以外，我在天上还能有谁？”灵魂所要的是 ה׳自己，而不是天与地。阿尔特雷贝将“天”与“地”解释为上层与下层的伊甸园；灵魂在那里享受“河”的流淌所带来的愉悦。他还指出，无论如何，伊甸园都只是一个暂时的阶段。
אבל עיקר הגילוי יהיה לע״ל [לעתיד לבוא] בתח״ה [בתחיית המתים] וכמ״ש ומעין יצא מבית3 ה׳ שזהו למעלה מעלה מבחי׳ נהר כו׳
但主要的显现将在未来时代、死人复活之时到来，正如经上所写：“必有泉源从 הוי׳（Havayah）之殿涌出。”这远远高于河的层面，等等。
主要的显现将在死人复活之后到来。先知约珥将它描述为从 הוי׳（Havayah）之殿涌出的“泉源”：泉源作为源头，远高于从它流出的河。
והיינו ע״י עסק התורה ומצות שעז״נ [שעל זה נאמר] ותרד העינה4 ותמלא כדה הם כ״ד ספרין דאורייתא56 שהם נמשכים מבחי׳ המעיין בחי׳ חכים ולא בחכמה ידיעא7 שעיקר גילוי זה יהיה לע״ל [לעתיד לבוא]:
而这要通过研习托拉（תורה，Torah）并践行诫命（מצות，mitzvos）而实现，正如经上所说：“她下到泉边，装满了她的水罐。”这指托拉的二十四卷书；它们从泉源这一层面引降而来，也就是“智慧，却非以可知的智慧”这一层面，因为这种显现的主要部分将在未来时代到来。
如今通过研习托拉、践行诫命，便能引来那从泉源而出的未来显现。经文中关于利百加（רבקה，Rivkah）的记述——“她下到泉边，装满了她的水罐”——暗示了这一点：“她的水罐”一词（כדה，kadah）由 כ״ד（kaf-dalet，二十四）和 ה（heh）构成，暗指《圣经》的二十四卷书；这些书源自隐藏的“泉源”层面。
这一段解释说，伊甸园中显现出来的神圣智慧之“众多的水”，不能满足灵魂的爱；只有未来时代显现的“泉源”才能使其满足，而如今便可通过托拉和诫命将这显现引降下来。
将 כדה（“她的水罐”）解读为《圣经》的二十四卷书，这一说法出自《Tikkunei Zohar》（תיקוני זהר），正如Kehot的注释所指出的那样。米特勒雷贝（אדמו״ר האמצעי，the Mitteler Rebbe）的《Torah Chaim》（תורה חיים）在《Chayei Sarah》（חיי שרה）篇中，详尽阐述了利百加从泉源汲水这一主题。
出处
- 1
- 2מי לי בשמים · Psalms 73:25
- 3ומעין יצא מבית ה׳ · Joel 4:18
- 4ותרד העינה · Genesis 24:16
- 5ותמלא כדה הם כ״ד ספרין דאורייתא · Tikkunei Zohar, Tikkun 21 · 47a:12–14
- 6ותמלא כדה הם כ״ד ספרין דאורייתא · Tikkunei Zohar 46b:21–22
- 7מבחי׳ המעיין בחי׳ חכים ולא בחכמה ידיעא · ראה אוה״ת דרושים ליוהכ״פ ע׳ א׳תתקצח.
以撒：藉着אלקים而有欢笑 ¶3–5
3אך הנה כדי להיות המשכה וגילוי זה ע״י תומ״צ [תורה ומצות] מעשיות עז״נ [על זה נאמר] ותרד העינה ותמלא כדה1 שזהו ע״י רבקה אמנו שהיא היא אשר ביכולתה להיות ותמלא כדה כו׳.
然而，要使这种引下与显现通过托拉（תורה，Torah）和实际的诫命（מצוות，mitzvos）实现，经文对此说：“她下到泉边，装满了自己的水罐。”这是通过我们的母亲利百加（רבקה）实现的，因为唯有她有能力做到“装满了自己的水罐”等等。
泉水的显现，是通过实际遵行托拉和诫命而引下的；经文将此归于利百加：她正是能够下到泉边、装满水罐的人。因此，问题便转为：利百加代表什么。
ולהבין מהו בחי׳ רבקה י״ל [יש לומר] תחלה ענין בחי׳ יצחק כי הנה יצחק הוא לשון צחוק ותענוג והוא גילוי תענוג העליון לצדיקים לע״ל [לעתיד לבוא] כמ״ש לויתן זה יצרת2 לשחק בו.
要明白利百加这一层面是什么，我们必须先说明以撒（יצחק）这一层面的含义。以撒之名含有欢笑与愉悦之意；他代表着在未来时代向义人（צדיקים，tzaddikim）显露的上界愉悦，正如经文所说：“这利维坦（לויתן，Leviathan），是你所造，为要与它嬉戏。”
为了说明利百加，阿德莫尔·哈扎肯先解释以撒；他的名字意为“他将欢笑”。欢笑表达愉悦，而以撒代表未来将向义人显露的上界愉悦；经文提到 ה׳造利维坦“为要与它嬉戏”，正暗示了这一点。
本段从经文转向利百加和以撒这两个人物：利百加引下泉水，而以撒代表未来将显露的神圣愉悦。
“为要与它嬉戏”的利维坦，联系到贤者的教导：未来义人将以利维坦为筵席；这象征届时将显露的愉悦。
出处
- 1
- 2לויתן זה יצרת · Psalms 104:26
因此，“以撒（יצחק）”是将来时。因为“欢笑是אלקים（Elokim）为我们造的”，这意味着这一层面——愉悦（תענוג，taanug）的显现——是经由אלקים引下的。
“以撒”这个名字是将来时，意为“他将欢笑”。撒拉（שרה）说：“אלקים为我造了欢笑。”阿尔特雷贝指出，这里使用的名称是אלקים：这愉悦正是借着这个会遮蔽的名称而产生的。
והענין כי שמש ומגן2 הוי״ה אלקים ששם אלקים הוא המגן ונרתק על שם הוי״ה המהוה מאין ליש שהנרתק הוא כסוי והעלם שלא יהי׳ [יהיה] גילוי שם הוי״ה
解释如下：“因为 ה׳如太阳，אלקים如盾牌。”אלקים是遮护 ה׳的盾牌与鞘套；ה׳使有从无中产生。因为鞘套是一种遮盖与隐蔽，使 ה׳不被显露，
ה׳使万物从无中产生；正如诗句将二者并列，אלקים是遮护它的“盾牌”或“鞘套”。鞘套遮蔽了它，使 ה׳的创造之力不会显明地被看见。
רק ע״י לבוש והנרתק המסתיר עליו וכמשל אור וזיו השמש המאיר דרך מסך ופרגוד כמ״ש במ״א ע״פ והבדילה הפרכת3 כו׳
只有借着衣服和遮蔽它的鞘套才得以显现；这好比太阳的光与光辉透过屏障和帷幕照耀，正如别处解释“帷幕要作分隔，等等”这节经文时所说明的那样。
正如人只能透过屏障观看阳光，ה׳的光也只有经过אלקים的遮蔽才能到达受造界。阿尔特雷贝在另一篇maamar中，借着解释圣所的帷幕，对此作了更详尽的说明。
ומחמת נרתק ומגן זה נעשו הנבראים בחי׳ יש ודבר נפרד ובהתרבות הלבושים ע״י ק״ך צירופי אלקים456 נמשך למטה בעשייה החשך וההסתר ביותר ועל כן ירדה הנשמה למטה להיות עובד אלקים
由于这鞘套与盾牌，受造物成了实有、独立的存在；而随着衣饰借着אלקים的120种组合而增多，黑暗与遮蔽便更多地被引下到下面的行动界（עשיה，Asiyah）。因此，灵魂降到下面，成为“事奉אלקים的人”，
正因为有这种遮蔽，受造之物才会觉得自己是独立的实体。אלקים字母的120种组合使遮蔽层层增多，在我们的物质世界中达到最大；灵魂因此降临于此，成为“事奉אלקים的人”，在这遮蔽本身之中做工。
דהיינו לעבוד ולתקן7 את בחי׳ החשך וההסתר הנמשך משם אלקים לאהפכא חשוכא לנהורא וזהו אשר ברא אלקים לעשות8 ופי׳ במדרש לעשות לתקן.9
也就是说，要对从אלקים引下的黑暗与遮蔽这一层面做工并加以修正，使黑暗转为光明。这就是“אלקים创造，为要使之成就”；米德拉什将“使之成就”解释为“加以修正”。
灵魂的任务是把黑暗转化为光明。经文说，אלקים创造是“为要使之成就”；米德拉什把“使之成就”解释为“加以修正”：创造留待我们去完成。
(והיינו לתקן) ההסתר הנמשך משם אלקים והוא ע״י בטול היש לאין10 שעי״ז אתהפכא חשוכא לנהורא. והיינו ע״י מס״נ [מסירות נפש] בתפלה וע״י תומ״צ [תורה ומצות].
（也就是说，要加以修正）从אלקים引下的遮蔽；这要通过实有之物的自我消融（ביטול，bittul）而归于无来实现，由此黑暗便转为光明。这是借着祈祷中的献身（מסירות נפש，mesirus nefesh），以及托拉和诫命（מצוות，mitzvos）来实现的。
当“实有”在 ה׳面前自我消融而仍然存在时，修正便发生了，黑暗也就转为光明。在实践中，这通过祈祷中的献身以及托拉和诫命来实现。
וזהו צחוק עשה לי11 אלהים שעיקר הצחוק ותענוג העליון נמשך ע״י שם אלקים כמשל הצחוק שעושים השרים שהוא מדבר חדש12
这就是“אלקים为我造了欢笑”：欢笑的本质与至高的 תענוג，都是经由אלקים引下的。这好比王公们所引发的欢笑，它源于新奇之事，
现在阿尔特雷贝解释，为什么欢笑是经由אלקים而来的：人会因新奇、出乎意料之事而发笑，例如为贵族安排的新颖景象。
כמו מלחמת הארי עם חיה אחרת שמההתחדשות נמשך הצחוק והתענוג כך בחי׳ בטול היש לאין זהו ההתחדשות שהנברא שנעשה יש ודבר נפרד יוכל לבטל א״ע [את עצמו].
例如狮子与另一种野兽搏斗，人们因这新奇之事而发笑并感到愉悦。同样，实有之物归于无的这一层自我消融正是一种新奇：一个已成为实有、独立实体的受造物，竟能使自身自我消融。
狮子与另一种野兽搏斗，因其不同寻常而使旁观者感到愉悦。同样，真正的新奇在于：一个感觉自己独立分离的受造物，竟能在 ה׳面前自我消融；这种出人意料之事使 ה׳感到愉悦。
משא״כ אם לא היה שם אלקים מסתיר לא היה נמשך בחי׳ צחוק ותענוג זה כלל א״כ עיקר הצחוק והתענוג עשה לנו השם אלקים המסתיר ומעלים שבסבתו נמשך התענוג והיינו ע״י בטול היש לאין.
然而，若没有 אלקים（Elokim）的遮蔽，这一层面的笑乐与愉悦根本不会被引下。既然如此，笑乐与愉悦的根本，正是那为我们遮蔽、隐藏的 אלקים所造就的；正因它，愉悦才得以引下，也就是通过有归于无的自我消融（ביטול，bittul）。
若没有 Elokim 的遮蔽，就没有独立存在的“有”可供消融，也就没有新生之事，没有愉悦。正是那隐藏 ה׳ 的圣名，使这种笑乐成为可能。
本段解释了为什么以撒的欢笑是经由אלקים而来的：遮蔽造就了一个感觉自己独立存在的世界；当这个世界在 ה׳面前自我消融时，愉悦便随之而来。这种新奇，唯有因为遮蔽而成为可能。
克赫特的注释引导读者参阅《Shaar HaYichud VehaEmunah》（שער היחוד והאמונה）第4章起的内容，其中论述 ה׳与 אלקים如太阳与盾牌一般。אלקים的120种组合见于阿里扎尔（האריז״ל）的《Etz Chaim》（עץ חיים）。关于在君王面前呈现新奇事物的比喻，见《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）〈Bamidbar〉：宫殿中没有任何东西匮乏，因此唯有新奇之物，例如会说话的鸟，才能引起君王的愉悦。
出处
- 1יצחק הוא לשון עתיד · ”כי היו״ד משמש על להבא” סה״מ תקס״ט ע׳ ב. ראה שיחת מוצאי ש״פ חיי שרה ה׳תשל״ח סמ״א (בקונטרסים חורף ה׳תשל״ח ע׳ 95).
- 2כי שמש ומגן הוי׳ אלקים · Psalms 84:12
- 3כמ״ש במ״א ע״פ והבדילה הפרכת · לעיל יב, ג.
- 4ק״ך צירופי אלקים · ע״ח שערי הזיווגים שט״ו פ״ו. שער השמות שמ״ד פ״א.
- 5ק״ך צירופי אלקים · Sefer Etz Chaim 15:6
- 6ק״ך צירופי אלקים · Sefer Etz Chaim 44:2
- 7להיות עובד אלקים דהיינו לעבוד ולתקן · באוה״ת בלק ע׳ א׳כ מציין לכאן.
- 8אשר ברא אלקים לעשות · Genesis 2:3
- 9ברא אלקים לעשות . . לתקן · ראה פירש״י לב״ר פ׳ יא, ו.
- 10ההסתר הנמשך משם אלקים והוא ע״י בטול היש לאין · ראה לקמן נד, ב. לקו״ת אמור לז, א. פנחס עז, ג. שה״ש סז, ב. אוה״ת בא ע׳ רנה ובכ״מ.
- 11
- 12שהוא מדבר חדש · ראה לקו״ת במדבר כ, א.
5והנה עיקר הצחוק והתענוג מתגלה כשנשלם הבירור והתקון דשם אלקים וכמו במע״ב [במעשה בראשית] כתיב וירא אלקים את כל אשר עשה1
现在，笑声与喜悦的本质，是在对 אלקים（Elokim）的炼净与修正完成时显露出来。正如创造的作为中所写：“אלקים看见了祂所造的一切，
只有当炼净并修正אלקים所代表的遮蔽的工作完成时，全部喜悦才会显露。创造的记载说明了这一点：直到六日结束时，אלקים才“看见祂所造的一切”。
והנה טוב מאד ויכולו השמים2 שבגמר כל המלאכה נתגלה התענוג משא״כ בעוד שלא נגמרה המלאכה אין התענוג מתגלה כ״א הוא עוסק לגמור המלאכה.
看哪，这一切甚好”，又说：“诸天完成了”：全部工作完成时，喜悦便显露出来；相反，工作尚未完成时，喜悦并不显露，而是他仍忙于完成工作。
只有在“看哪，这一切甚好”和“诸天完成了”之后，喜悦才显露。工作仍在进行时，工作者忙于完成工作，喜悦尚未显露。
כך עד״ז עכשיו העסק הוא להיות עובד אלקים לאהפכא חשוכא לנהורא ובגמר ושלימות הבירורים אזי
同样，如今所从事的，是成为“服事 אלקים 者”，将黑暗转为光明；待炼净工作完成并达到圆满时，那么——
如今正是工作的时刻：成为“服事 אלקים 者”，将黑暗转为光明。待所有炼净工作完成时，喜悦便会显露。
כתיב ותחדש פני אדמה3 ישמח ה׳ במעשיו ויהיה גילוי הצחוק והתענוג ולכן נק׳ יצחק ע״ש [על שם] העתיד שלעתיד יהיה גילוי צחוק ותענוג זה:4
经上写道：“你使大地的面貌更新”，又说：“הוי׳（Havayah）将因其作为而欢欣”；于是笑声与喜悦便显露出来。因此，他被称为“以撒（יצחק，Yitzchak）”，取其未来时态之意，因为在未来的时代，这笑声与喜悦将显露出来。
届时，经文所说的“你使大地的面貌更新”和“ה׳将因其作为而欢欣”都将应验。这就是以撒之名取未来时态的原因：“他将欢笑”；笑声与喜悦将在未来的时代显露。
本段解释了以撒的喜悦为何属于未来：只有炼净工作完成时，喜悦才会显露，正如创造的喜悦只在创造工作结束时显露。
出处
- 1וירא אלקים את כל אשר עשה · Genesis 1:31
- 2ויכולו השמים · Genesis 2:1
- 3ותחדש פני אדמה · Psalms 104:30
- 4ישמח ה׳ במעשיו · Psalms 104:31
利百加：套轭之队 ¶6–9
6והנה ביצחק כתיב והנה יצחק מצחק1 את רבקה אשתו2. פי׳ שכל הצחוק ותענוג עליון דיצחק הנ״ל הוא נמשך ע״י רבקה אשתו.
关于以撒（יצחק），经文写道：“看哪，以撒正与他的妻子利百加（רבקה）嬉戏。”意思是，上文所说以撒的一切欢笑与至高的愉悦，都是通过他的妻子利百加而引下来的。
经文“以撒与他的妻子利百加嬉戏”表明，以撒的欢笑与愉悦是通过利百加而产生的。现在，阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）将说明利百加代表什么。
כי הנה עיקר בחי׳ אתהפכא חשוכא לנהורא הוא שייך בנה״ב [בנפש הבהמית] שבאדם שהיא צריכה בירור ותקון לעשות לתקן משא״כ הנשמה עצמה א״צ [אין צריך / אינו צריך] תקון.3
因为，把黑暗转化为光明的主要层面，关乎人里面的动物之魂（נפש הבהמית，nefesh habahamis）：它需要经过精炼和修正，“去做”，[也就是说，]“去修正”；与此相反，灵魂本身无须修正。
把黑暗转化为光明，主要是精炼נפש הבהמית、即人的自然、自我中心生命的工作。源于ה׳的灵魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）本身无须修正；它降下只是为了精炼נפש הבהמית。
ונה״ב [ונפש הבהמית] שרשה מחיות המרכבה פני שור4 וכו׳ וכמו שיש כח בהמרכבה להיות והחיות נושאות את הכסא כך יש כח בנה״ב [בנפש הבהמית] להיות בה
动物之魂的根源在于战车中的活物（חיות，Chayos），即牛的面貌，等等。正如战车中有一种力量，使“众活物托起宝座”得以实现，同样，נפש הבהמית也有能力，使源于ה׳的灵魂在其中并借着它得以
נפש הבהמית根植于以西结异象中战车的圣洁活物——“牛面”——之中，它们承载着ה׳的宝座。正如那些活物托起宝座，נפש הבהמית经过精炼后，也有能力提升נפש האלקית。
וע״י עליות לנה״א [לנפש האלקית] והיינו אחר הבירור של נה״ב [נפש הבהמית] משום ששרשה גבוה מאד נעלה מלפני מלך כו׳:
提升；也就是说，这是在נפש הבהמית经过精炼之后，因为它的根源极其高超，乃“来自王之前，等等。”
经过精炼后，נפש הבהמית成为使נפש האלקית上升的来源，因为它的根源极其高超，乃“来自王之前。”
这一段指出愉悦从何而来：来自נפש הבהמית的精炼。它根植于战车的圣洁活物；经过精炼后，它能够提升נפש האלקית。
灵魂本身无须修正、它降下只是为了精炼身体和נפש הבהמית，这一思想见于 Tanya（תניא）, chapter 37，并取自 Etz Chaim（עץ חיים）, sha'ar 26。该章还解释说，无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）在物质世界中的最终显现，取决于我们在流放期间所作的工作。
出处
- 1והנה יצחק מצחק · Genesis 26:20
- 2
- 3הנשמה עצמה א״צ תיקון · Tanya, Likkutei Amarim 37:18
- 4פני שור · Ezekiel 1:10
7ובזה יובן ענין בחי׳ רבקה שהוא מלשון רבקות של שלש שלש בקר1 או של ארבע ארבע דהפי׳ הוא חבור וקשור של שלש או ארבע בהמות
如此，利百加（רבקה）这一层面的含义便可明白。它源自“成组联结的牛队”（רבקות，rivkos）一词，指三头一组或四头一组的公牛；其含义是把三只或四只牲畜联结、系在一起。
利百加这个名字与《塔木德》中的术语“联结牛队”（רבקה，rivkah）有关，指把三头或四头公牛系在一起组成一队。因此，这个名字意味着把几头牲畜联结成一个共同工作的整体。
יחדיו נק׳ רבקה וכך הוא בענין חיות המרכבה כשהן כלולים ומתייחדים יחד להיות והחיות נושאות הן בחי׳ רבקה של שלש שלש בקר שהוא התכללות חג״ת [חסד גבורה תפארת] פני ארי׳ [אריה] מבחי׳ חסד.
一起，[这]就称为一支“牛群联结队”（רבקה，rivkah）。战车的圣洁活物（חיות，Chayos）也是如此：当它们彼此涵摄并联合为一，以致成为[“活物承托”]的状态时，它们就是由三头一组的公牛构成的“牛群联结队”这一层面；这就是慈爱（חסד，Chesed）、克制（גבורה，Gevurah）和荣美（תפארת，Tiferes）彼此涵摄：狮子的面相属于慈爱这一层面，
以西结战车中的圣洁活物联合为一队时，便承托着宝座。三者联合时，便对应慈爱、克制和荣美这三种情感属性，各自都是一种“面相”：狮子的面相对应慈爱，
这一段揭示了利百加的关键含义：她的名字意味着一队联结在一起的牲畜；在上层，这对应于战车的活物联合为一体，成为慈爱、克制和荣美这些属性。
Kehot的注释记载，《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）《Shir HaShirim》（שיר השירים）部分回指本段；《Or HaTorah》（אור התורה）《Korach》部分也讨论同一术语。《Mishnah》（משנה）中的“牛群联结队”（רבקה，rivkah）指一队系在一起的公牛；利百加这个名字也被解读为这种联结。
出处
- 1רבקות של שלש שלש בקר · Eruvin 17b:17–18
8ופני שור מבחי׳ גבורה כו׳. ולפעמים הן של ארבע ארבע שהוא בחי׳ פני אדם שבחיות המרכבה שהן ד׳ בחי׳ חגת״מ [חסד גבורה תפארת מלכות].
以及公牛之面属于克制（גבורה，Gevurah）这一层面，等等。有时它们则是四个一组、四个一组；这属于战车活物（חיות，Chayos）中的人面这一层面，因为它们有四个层面：慈爱（חסד，Chesed）、גבורה、荣美（תפארת，Tiferes）和王权（מלכות，Malchus）。
公牛之面对应גבורה。有时这队活物有四个面，增加了人面，而人面对应מלכות；因此四个面分别是חסד、גבורה、תפארת和מלכות。
ועד״ז ארז״ל [אמרו רבותינו זכרונם לברכה] האבות הן הן המרכבה12 שהן ג׳ בחי׳ חג״ת [חסד גבורה תפארת] ודוד הוא רגלא רביעאה כו׳.
同样，我们的智者说：「列祖本身就是战车」：他们是慈爱、克制和荣美这三个层面，而大卫（דוד）是第四条腿，等等。
智者说，列祖就是战车，意思是他们完全奉行 ה׳ 的旨意。亚伯拉罕（אברהם）、以撒（יצחק）和雅各（יעקב）分别代表חסד、גבורה和תפארת；体现מלכות的大卫王，则是宝座的第四条腿。
וז״ש [וזהו שכתוב] במרכבת יחזקאל חוברות אשה אל אחותה3 שהן בבחי׳ חבור והתכללות שעי״ז דוקא והחיות נושאות כו׳
这就是以西结（יחזקאל）的战车中所说的「彼此相连」：它们处于彼此连接、彼此包摄的状态；正是通过这一点，「活物承载着，等等。」
以西结描写活物的翅膀「彼此相连」。它们能够承载宝座，正是由于彼此连接、彼此包摄。
משום שע״י ההתכללות וחבור המדות יחדיו עי״ז מתעלים וממשיכים מבחי׳ עליונה מאד ששם כל המדות כלולים יחדיו (עמ״ש בפ׳ נח בענין זה).
因为情感属性（מדות，middos）彼此包摄、互相连接，由此它们便得以提升，并从极高的层面引取；在那里，所有情感属性都彼此包摄在一起（关于此事，请参见《挪亚（נח）篇》中的阐述）。
各种属性结合在一起时，便会提升，并从一个极高的层面引取；在那个层面，所有属性仍然合而为一。阿尔特雷贝提到，他在一篇论述《挪亚篇》的 maamar 中谈过此事。
ועד״ז יובן בעבודת ה׳ באדם כשיש בחי׳ התכללות המדות אהוי״ר [אהבה ויראה] והתעוררות רחמים על נפשו שירדה פלאים4 זהו נק׳ בחי׳ רבקה של שלש שלש בקר שמדות נה״ב [נפש הבהמית] מתבררים מק״נ [מקליפת נוגה] ועולים לה׳.
同样，我们也可以理解人在事奉 ה׳ 时的情形：当情感属性彼此包摄，包括爱与敬畏（אהבה ויראה，ahavah v'yirah），并为那奇异地降至极低处的自身灵魂生起怜悯时，这就称为「三三牛的利百加（רבקה）」这一层面；因为动物之魂（נפש הבהמית，nefesh habahamis）的情感属性从混杂之壳（מק״נ，kelipas nogah）中得到精炼，并升至 ה׳。
同样的情形也发生在人的事奉 ה׳ 中。当爱、敬畏以及对自己那已经堕落得如此之低的灵魂所生的怜悯彼此结合时，动物之魂的情感便从混杂之壳——一个既可能趋向善、也可能趋向恶的混合领域——中得到精炼，并升至 ה׳。这就是「三三牛的利百加」。
וזהו והנה רבקה יוצאת5 שיוצאת מק״נ [מקליפת נוגה] ואתהפכא חשוכא לנהורא ולפעמים היא של ארבע ארבע בהתכללות מדת מל׳ שהוא בחי׳ בטול וקבלת עול ועבודת עבד כי העבודה והיראה הן שני מצות כו׳.
这就是「看哪，利百加出来了」：她从מק״נ中出来，黑暗转化为光。有时她又是四个一组、四个一组，包摄了王权的属性；这属于自我消融（ביטול，bittul）、接受约束（קבלת עול，kabbalas ol）以及仆人事奉这一层面；因为事奉和敬畏是两项诫命（מצות，mitzvos），等等。
「利百加出来了」是指她从מק״נ中出来，黑暗转化为光。「四四」的利百加多出מלכות：自我消融、接受约束，以及作为仆人而事奉。这与敬畏有所不同，因为事奉和敬畏被计为两项不同的诫命。
וזהו שיצחק מצחק את רבקה אשתו6 דהיינו שבחי׳ יצחק שהוא התענוג שיתגלה לע״ל [לעתיד לבוא] הרי הוא נמשך את רבקה אשתו
这就是[为何]经文说：「以撒与妻子利百加嬉戏」：也就是说，以撒的层面——即未来将显露的愉悦（תענוג，taanug）——是与他的妻子利百加一同被引的。
这就解释了为何以撒「与利百加嬉戏」：以撒那未来的愉悦，是通过利百加而来的；利百加代表动物之魂经过精炼并彼此合一的情感。
(שהוא בחי׳ בירור דשם ב״ן [שם ב״ן] בגימ׳ [בגימטריא] בהמה דהיינו ע״י בירור נה״ב [נפש הבהמית] כשעולה למעלה מעלה להיות בבחי׳ רבקה כי למטה הוא ענפין מתפרדין אבל ע״י הברור אז נעשה התכללות כו׳)7
（这就是ב״ן之名（שם ב״ן，Ban）的精炼；ב״ן在数值上等于牲畜（בהמה，behemah），也就是说，通过精炼动物之魂，使它不断升至更高处，达到利百加这一层面；因为在下方，它是「彼此分离的枝条」，但经过精炼，便产生彼此包摄，等等。）
ב״ן之名是 ה׳展开至数值52的形式；它与牲畜（בהמה，behemah）的数值相同，所以利百加所做的就是精炼动物之魂。在下方，灵魂的各种驱动力是分散的「彼此分离的枝条」；经过精炼，它们便合而为一。
ולכן עי״ז דוקא ותרד העינה ותמלא כדה8 דהיינו שע״י בחי׳ בירור ובטול נפש הבהמית דוקא
因此，正是借着这一点，“她下到泉边，装满了自己的水罐”：也就是说，正是借着动物之魂（נפש הבהמית，nefesh habahamis）的澄净与自我消融（ביטול，bittul）这一层面，
这就是为什么下到泉边并装满水罐的是利百加（רבקה）：下降引下正是通过澄净并使动物之魂（נפש הבהמית）归于自我消融而发生。
הנה ע״י העלאה זו נמשך להיות ירידה והמשכה בחי׳ ותמלא כדה היינו כ״ד ספרין דאורייתא.
借着这番提升，便有了下降与引下，即“装满了自己的水罐”这一层面，也就是《托拉》的二十四卷经书。
动物之魂（נפש הבהמית）的提升带来由上的下降：水罐被装满，即《托拉》的二十四卷经书。
כי הנה כל התורה נתלבשה בענינים גשמיים כמו מצות תרומות ומעשרות בצמח וזרע הארץ ומצות קרבנות בבע״ח [בבעלי חיים]
因为，整部托拉都披上了物质事物的外衣，例如，土地所产的植物和种子中的祭司供物（תרומות，terumos）与十分之一奉献（מעשרות，maasros）等诫命（מצות，mitzvos），以及以动物为祭物的献祭诫命；
托拉的诫命披上了物质事物的外衣：农产品中的十分之一奉献和祭司供物，以及动物献祭。
וכן בכל המצות שכ״ז [שכל זה] הוא נלקח מק״נ [מקליפת נוגה] וע״י המצות מתבררים ונמשך עי״ז גילוי א״ס ב״ה אשר אנכי מצוך.910
其余所有诫命（מצות）也是如此；这一切都取自辉光之壳（קליפת נוגה，kelipas nogah），借着诫命，它们得以澄净；由此便引下无限者（אין סוף，Ein Sof）——愿其受称颂——的显现，即“我（אנכי，Anochi）所吩咐你的”。
所有这些物质事物都取自辉光之壳（קליפת נוגה）；借着使用它们履行诫命，它们得以澄净，并由此将 ה׳ 自身的显现引入其中，正如经文所说：“我（אנכי）所吩咐你的。”这里的“我”指 ה׳ 自身本质的“我”。
这一段将套轭的牲畜队伍这一形象运用于灵魂：当动物之魂的情感得到精炼，并与爱、敬畏和接受约束结合时，它们便得以提升；这一提升又引下 התורה和מצות，并带来 ה׳ 本质的显露。
ב״ן之名与牲畜（בהמה）之间的联系，反映了卡巴拉的教导：动物之魂与מלכות一同得到精炼。Kehot 的注释指出，这段关于ב״ן之名的括号补充说明也见于《Sefer HaMaamarim》（ספר המאמרים）5569。由下而上的提升引发由上而下的降临，这一原则贯穿整篇讲章（מאמר，maamar）。
出处
- 1האבות הן הן המרכבה · נסמן לעיל ד, ג.
- 2ארז״ל האבות הן הן המרכבה · Bereshit Rabbah 47:6
- 3חוברות אשה אל אחותה · Ezekiel 1:9
- 4שירדה פלאים · Lamentations 1:9
- 5והנה רבקה יוצאת · Genesis 24:15
- 6יצחק מצחק את רבקה אשתו · Genesis 26:8
- 7(שהוא בחי׳ בירור דשם ב״ן . . התכללות כו׳) · ראה הג״ה זו בסה״מ תקס״ט ע׳ צ.
- 8ותרד העינה ותמלא כדה · Genesis 24:16
- 9אשר אנכי מצוך · Deuteronomy 6:6
- 10
9וזהו הנה אנכי נצב על עין המים1 דהיינו בבחי׳ ותרד העינה ותמלא כדה נמשך ממש בחי׳ אנכי שהוא סדכ״ס [סבה דכל סבות] שממנו נמשך המעיין כו׳.
这就是“看哪，我（אנכי，Anochi）站在水泉旁”：也就是说，在“她下到泉边，装满她的水罐”这一层面，正有「我」这一层面本身被引降下来；这就是一切因由之因，从中泉水涌流而出，等等。
以利以谢说：“看哪，我（אנכי，Anochi）站在水泉旁。”阿尔特雷贝将“我”（Anochi）理解为 ה׳ 的本质本身，即一切因由之因，也是泉水的源头：通过利百加（רבקה）在泉边取水，这一层面本身便被引降下来。
ולכן כדי שיהי׳ [שיהיה] המשכה זו גילוי אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה בדברים גשמיים שמק״נ [שמקליפת נוגה] הוא דוקא ע״י בירור נה״ב [נפש הבהמית] תחלה
因此，要使这一引降——无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）的显现，愿其受称颂——进入源自辉光之壳（קליפת נוגה，kelipas nogah）的物质事物之中，就必须先提炼动物之魂（נפש הבהמית，nefesh habahamis）；
要使 ה׳ 的光进入源自辉光之壳（קליפת נוגה，kelipas nogah）的物质事物，就必须先提炼动物之魂（נפש הבהמית，nefesh habahamis）。
שהיא ג״כ מק״נ [מקליפת נוגה] שאז אחר בירור והעלאה זו יוכל להיות המשכה וירידה זו (ועמ״ש כיוצא בזה ע״פ וספרתם לכם2 כו׳ וע״פ זכור את יום השבת).3
而它也源自辉光之壳；如此，在经过这番提炼与提升之后，这一引降与下降才能实现。（另请参阅《你们要数算》等经文，以及《记念安息日（שבת，Shabbos）》经文下的类似阐释。）
动物之魂也源自辉光之壳；它一经提炼并提升，随后便能将光引降到物质事物之中。阿尔特雷贝指向关于数算俄梅珥，以及记念安息日的相关论述。
וע״כ לא נתנה תורה למלאכים משום כלום יצה״ר [יצר הרע] יש ביניהם45 ואין שייך אצלם בירור ק״נ [קליפת נוגה] ואתהפכא חשוכא לנהורא
因此，妥拉没有赐给天使，因为“你们中间有邪恶倾向吗？”提炼辉光之壳、使黑暗转化为光明，都与他们无关。
这就是妥拉没有赐给天使的原因：正如摩西（משה）所辩，他们没有邪恶倾向。他们没有什么需要提炼，也没有什么黑暗需要转化为光明。
ולכן א״א להיות ג״כ אצלם המשכה זו מבחי׳ אשר אנכי מצוך ואע״פ [ואף על פי] שבודאי נמשך גילוי אלקות למלאכים הוא מבחי׳ ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן6 דבזה כתיב היושבת בגנים חברים7 שהם המלאכים מקשיבים לקולך.
因此，从“我（אנכי）所吩咐你的”这一层面所作的引降，也不可能在他们那里实现。尽管 ה׳ 的显现确实被引降给天使，那却来自“有一条河从伊甸流出，灌溉园子”这一层面；关于这一层面，经文说：“你这住在园中的女子，众同伴都侧耳倾听你的声音。”这些同伴就是天使。
因此，天使无法领受通过诫命（מצוות，mitzvos）而来的“我”（אנכי）这一显现。他们确实领受 ה׳ 的显现，但那只是来自流入园中的“河流”；《雅歌》称天使为“同伴”，他们侧耳倾听住在园中者的声音。
אבל גילוי בחי׳ ותרד העינה ותמלא כדה לא נמשך להם כ״א למטה דוקא. ולכן ארז״ל [אמרו רבותינו זכרונם לברכה] עתידים צדיקים8 שיאמרו (המלאכים) לפניהם קדוש:
然而，“她下到泉边，装满她的水罐”这一层面的显现，并不被引降给他们，而只被引降到下界。因此，我们的贤者说，义人（צדיקים，tzaddikim）将来会有（天使）在他们面前说：“圣哉。”
“泉水”这一层面只降临到我们这些下界中的人身上。因此贤者说，将来天使会在义人面前说“圣哉”：提炼了世界的人将站在天使之上。
本段说明，只有通过提炼动物之魂和物质世界， ה׳ 的本质（“אנכי”）才能被引降；因此妥拉赐给人而非天使，义人也将超越天使。
天使从“河流”领受显现之流；这也是伊甸园（גן עדן，Gan Eden）的愉悦。而身处肉身中的灵魂能够从“泉水”本身引降显现。Kehot 的注释汇编列举了《Torah Ohr》和《Likkutei Torah》中许多阐释“天使将在义人面前说‘圣哉’”这一说法的篇章。
出处
- 1הנה אנכי נצב על עין המים · Genesis 24:43
- 2ע״פ וספרתם לכם · ראה לקו״ת פ׳ במדבר ד״ה זה.
- 3וע״פ זכור את יום השבת · אולי הכוונה ללקמן עא, ב.
- 4כלום יצה״ר יש ביניהם · ראה שבת פט, רע״א.
- 5כלום יצה״ר יש ביניהם · Shabbat 89a:1
- 6ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן · Genesis 2:10
- 7היושבת בגנים חברים · Song of Songs 8:13
- 8עתידים צדיקים · Bava Batra 75b
众水不能熄灭的爱 ¶10–11
这就是“众水不能熄灭爱”。意思是：“众水”指一个人领悟并观想 ה׳的伟大时所作的观想，
现在，阿尔特雷贝回到这节经文，并从个人的事奉角度解释它：“众水”指对 ה׳伟大的观想。
ביחו״ע [ביחודא עילאה] ויחו״ת [ויחודא תתאה] בפסוק שמע ישראל2 ובשכמל״ו [וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד] שמזה נמשך ואהבת בכל לבבך3 כו׳ ואהבה זו גדלה מאד להיות נפשו צמאה לה׳ בבחי׳ בכל מאדך בלי גבול.
是在上层统一（יחודא עילאה，yichuda ila'ah）与下层统一（יחודא תתאה，yichuda tata'ah）的观想中，也就是在“听啊，以色列”和“愿祂王国荣耀之名永受称颂，直到永远”这两句经文中；由此便引发“你要全心爱……”等等。这爱会变得极其强烈，直到他的灵魂因渴慕 ה׳而干渴，达到“尽你一切力量”的层面，毫无限量。
这是诵读“听啊，以色列”时的观想：思量上层统一（世界在 ה׳面前如同虚无）和下层统一（ה׳寓于世界的存在之中），并以“听啊，以色列”和“愿祂王国荣耀之名永受称颂，直到永远”来表达。由此生发出对 ה׳的爱，这爱可以发展为“尽你一切力量”的无边渴慕。
本段将“众水”解释为对示玛祷文中 ה׳之统一的观想；这观想生发出无边无际的爱。
在哈巴德教导中，“听啊，以色列”这句经文表达上层统一，而“愿祂王国荣耀之名永受称颂”表达下层统一；对这两者的观想引向“你要爱”。
出处
- 1מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה · Song of Songs 8:7
- 2שמע ישראל · Deuteronomy 6:4
- 3ואהבת בכל לבבך · Deuteronomy 6:5
11ולא יוכל להשקיט ולכבות צמאון האהבה זו ע״י המים רבים עצמן שהיא ההתבוננות הנ״ל שמשיג ביחו״ע [ביחודא עילאה] ויחו״ת [ויחודא תתאה]
这种爱的渴慕，不能单凭“众水”本身——也就是上文所说的观照，即他领会上层统一（יחודא עילאה，yichuda ila'ah）与下层统一（יחודא תתאה，yichuda tata'ah）——得到止息和熄灭。
激起这种渴慕的观照本身不能满足它：理解得更多，并不能熄灭这份渴望。
相反，“若你的心奔驰，就当归返于一”，恰恰是通过研习托拉（תורה，Torah）和实际践行诫命（מצות，mitzvos）；这正是“我（אנכי，Anochi）亲自吩咐你”这一层面。
“若你的心奔驰，就当归返于一”描述灵魂的渴慕以及随后归返。归返、也就是渴慕的实现，是通过学习托拉和实际践行诫命而达成的；在其中， ה׳亲自以“我”发出吩咐。
משא״כ בידיעה והתבוננות לבד הוא רק ידיעת מציאותו ולא בחי׳ אשר אנכי ממש מצוך שהוא כמו בחי׳ תפיסא במהו״ע [במהותו ועצמותו] כביכול ע״י המצות מעשיות דרמ״ח פקודין אינון רמ״ח אברי׳ [אברים] דמלכא.3
而仅凭知识和观照，就只有对祂存在的认识，并未达到“我亲自吩咐你”这一层面；后者好比通过实际践行诫命而把握祂的本体本身——当然，这只是打个比方。因为“二百四十八条诫命，就是君王的二百四十八个肢体”。
观照只能使人知道 ה׳ 存在；而一条诫命则好比把握 ה׳ 的本体本身——当然，这只是打个比方。正如《Tikkunei Zohar》（תיקוני זהר）所说，二百四十八条积极诫命就是“君王的二百四十八个肢体”：握住一个肢体，就等于握住君王。
יתר על כן אפילו ההשגות שבג״ע [שבגן עדן] שהיא השגת מהות זיו השכינה ממש ולא מציאותו לבד עכ״ז [עם כל זה] עז״נ [על זה נאמר] מים רבים הנמשכים מנהר היוצא מעדן כו׳
更进一步说，即使在伊甸园（גן עדן，Gan Eden）中的领会，所领会的是临在（שכינה，Shechinah）之光辉本身的真实体性，而不只是其存在；然而，关于这些领会仍然说：“众水”是从“那从伊甸流出的河”等处引来的，
即使灵魂在伊甸园中的领会，所感知的是临在的实际光辉，而不仅是它的存在，这些仍然是从河流而来的“众水”。
לא יוכלו לכבות את האהבה דבחי׳ רבקה בכל לבבך ומאדך הנ״ל וכמ״ש מי לי בשמים4 וגו׳
“也不能熄灭”利百加（רבקה）这一层面的爱——上文所说的“尽你的心”和“尽你的力”；正如经文所说：“我在天上还有谁，等等。”
这些水也不能熄灭利百加这一层面的爱，即“尽你的心”和“尽你的力”的爱；正如诗篇所说，灵魂在天上别无所求，唯有 ה׳。
כי הגלוי שבג״ע [שבגן עדן] נקרא רק זיו והארה בלבד ונק׳ לקבל פרס לשון פרוסה כמ״ש במ״א.
因为伊甸园中的显现只被称为光辉和微光；它也被称为“领取奖赏”［פרס，peras］，这个说法与“切片”［פרוסה，perusah］有关，正如别处所解释的。
伊甸园中的显现仅仅是光辉。它被称为“奖赏”（peras），这个词与perusah（“一片”）有关：那只是整体的一部分。
אבל האהבה הנ״ל היא למהו״ע [למהותו ועצמותו] ית׳ וזה שלא ע״מ [על מנת] לקבל פרס5 כו׳ וזהו ונהרות לא ישטפוה6
但上文所说的爱，所指向的是祂受祝颂的本体本身；这就是“不为领受奖赏，等等”。因此说：“众河也不能将它淹没。”
灵魂的爱直达 ה׳ 的本体本身，正如人“不为领受奖赏”而事奉祂。因此说“众河也不能将它淹没”。
כי בעבר הנהר ישבו אבותיכם78 שבחי׳ אה״ר [אהבה רבה] הנ״ל היא מגעת למעלה אפילו מבחי׳ הנהר הנ״ל שהוא מקור כל הנהרות כו׳ וא״כ ודאי ונהרות לא ישטפוה:
因为“你们的祖先曾住在河那边”：上文所说的伟大之爱，达到的层面甚至高于上文所说的河——那是所有河流的源头，等等；既然如此，众河当然不能将它淹没。
《Yehoshua》（יהושע）中的经文“你们的祖先曾住在河那边”，被解释为：这种爱立于河的那边，超越河，甚至高于河的源头；因此，显现之光的河流当然不能将它淹没。
本段说明，灵魂的爱为何不能被观照熄灭，甚至也不能被伊甸园的喜乐熄灭：它寻求的是 ה׳ 的本体，而唯有通过托拉和实际践行诫命才能把握这一点。
“奔驰”（רץ，ratzo）与“归返”（שוב，shov）是哈西德思想（חסידות，Chassidus）中的一对基本概念：灵魂渴望超越自身局限，同时又归返，在世界中采取行动。这一说法出自《Sefer Yetzirah》（ספר יצירה）和《Tikkunei Zohar》（תיקוני זהר），正如Kehot的注释所记载的。
出处
- 1אם רץ לבך · ת״ז בהקדמה. ספר יצירה פ״א — שוב למקום.
- 2אם רץ לבך שוב לאחד · Sefer Yetzirah 1:8
- 3דרמ״ח פקודין אינון רמ״ח אברי׳ דמלכא · Tikkunei Zohar, Tikkun 30 · 74a:8
- 4מי לי בשמים · Psalms 73:25
- 5שלא ע״מ לקבל פרס · Pirkei Avot 1:3
- 6ונהרות לא ישטפוה · Song of Songs 8:7
- 7בעבר הנהר ישבו אבותיכם · Joshua 2:24
- 8בעבר הנהר ישבו אבותיכם · Joshua 24:2
祂家中的财富 ¶12–19
12אך אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו.1 פי׳ אם הוא לשון כאשר שיש אם שאינו משמש בלשון ספק אלא בלשון ודאי.
然而，「若有人为爱献出他家中一切财富，בוז יבוזו לו（boz yavuzu lo）[他们必定将它掠为战利品]。」意思是：「若」在这里是「当……时」的意思；有些地方的「若」并非表示怀疑，而是表示确定，
这节经文接着说：「若有人为爱献出他家中一切财富。」阿尔特雷贝指出，希伯来语“im”（「若」）也可以表示「当……时」：有时它表达的是确定，而不是怀疑。
例如「若你借钱」，以及「若禧年来到」；这里的「若」并非表示怀疑，而是指事情必定会发生并到来。
他举出《托拉》中的两个例子，说明「若」表示确定：借钱给穷人，以及禧年到来；这两件事都必定会发生。
本段开始解释经文的后半句，说明「若」可以表示「当……时」，表达的是确定，而非条件。
出处
- 1אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו · Song of Songs 8:7
- 2אם כסף תלוה · Exodus 22:24
- 3ואם יהיה היובל · Numbers 36:4
13ולשון אם כאן אינו אלא לשון כאשר. פי׳ כאשר כסף תלוה את העני לא תהיה לו כנושה1 וכן כאשר יהיה היובל.2
这里的“若”不过是表示“当……时”的说法。意思是：“当你借钱给穷人时”，“不可像债主那样对待他”；同样也说：“当禧年到来时”。
这两个例子说明，“若”可以表示“当……时”：借钱给穷人是义务，并非可做可不做之事；禧年也必定会来到。
וכמו כן אם יתן איש פי׳ כאשר יתן איש זה הקב״ה34 שיתן בודאי והיינו לעתיד שיתן הוא לשון עתיד שלעתיד לבא יתן את כל הון ביתו שבזמן הזה אינו בא לידי גילוי כ״א לעתיד דוקא.
同样，“若有人给予”意思是“当一个人给予时”：这位“人”就是 ה׳，祂必定会给予；这是指未来，因为“将给予”是将来时的表达。在未来时代，祂将给予“祂家中一切财富”；这些财富在当今尚未显露，唯有在未来才会显露。
因此，“若有人给予”意思是“当一个人给予时”；按照米德拉什对其他经文的解释，这里的“人”指的是 ה׳。 ה׳必定会给予“祂家中一切财富”，也就是祂内在至深的珍宝；但只有在未来时代，这些珍宝才会显露。
אך הגם שאין זה בגלוי עכשיו מ״מ נמשך הוא ממש בחי׳ זו ע״י תורה כ״ד ספרים דאורייתא ומצות מעשיות שהם בחי׳ והיו הדברים האלה אשר אנכי5 מי שאנכי6 ממש נמשך עי״ז.
然而，虽然这一层面现在尚未显露，但同一层面仍借着托拉（תורה，Torah）——即托拉的二十四卷书——以及实际践行的诫命（מצות，mitzvos）而被引下；这正是“我（אנכי，Anochi）[所吩咐你们的]这些话将会是”这一层面。真正的“我”本身由此被引下。
这一层面虽然现在隐藏着，却已经借着学习 תורה和实际践行 מצות而被引下。经文“我（אנכי，Anochi）[所吩咐你们的]这些话将会是”意指：真正的“我”——即 ה׳——亲自被引入其中。
本段把“若有人给予家中一切财富”理解为 ה׳必定会在未来显露祂内在至深珍宝的应许，并补充说，这一层面即使现在也通过 תורה和 מצות而被引下。
“我（Anochi），真正的‘我’”这一说法出现在《Torah Ohr》（תורה אור）开篇处；阿尔特·雷贝（אדמו״ר הזקן）在那里解释说，通过 תורה和 מצות， ה׳本身被引入世界。《Zohar》（זהר）对这节经文的解释（3:54b，即本篇讲章（מאמר，maamar）开头所引的那段）也说：“若有人给予：这就是 קב״ה / קודשא בריך הוא。”
出处
- 1כאשר כסף תלוה את העני לא תהיה לו כנושה · Exodus 22:24
- 2כאשר יהיה היובל · Numbers 36:4
- 3איש זה הקב״ה · ילקוט פ׳ בא רמז קצא. וראה בסה״מ תרכ״ט ע׳ נא. ראה לקו״ת פ׳ ראה לא, ד שמציין לכאן.
- 4איש זה הקב״ה · Yalkut Shimoni on Torah 191:3–4
- 5והיו הדברים האלה אשר אנכי · Deuteronomy 6:6
- 6אנכי מי שאנכי · נסמן לעיל א, א.
14וזהו מצוך ל׳ [לשון] צוותא וחבור. וזהו בא״י [ברוך אתה ה׳] אמ״ה [אלקינו מלך העולם] אק״ב [אשר קדשנו במצותיו] אתה היינו מהו״ע [מהותו ועצמותו] ית׳ ברוך ונמשך בבחי׳ שם הוי׳ המתלבש בע״ס [בעשר ספירות] יו״ד בחכמה כו׳5
这就是[为何说]“命令你”（מצוך，metzavecha）——这个词表达相联与结合。这就是[这句祝福]：“应当受称颂的是你，ה׳、我们的אלקינו、宇宙之王，祂使我们成圣。”这里的“你”，指的就是祂自身那蒙福的本体；“受称颂”[意指]在הוי׳（Havayah）这一层面中被引下；此名包裹在十个流溢属性（ספירות，Sefiros）之中：字母יו״ד（yud）在智慧（חכמה，Chochmah）中，等等。
“命令你”（metzavecha）一词与“相联”（צוותא，tzavsa）相关，意指彼此相联：一条诫命（מצוה，mitzvah）使人同 ה׳联结。每句祝福的措辞都勾勒出这样的过程： ה׳的本质（“你”）如何经由 הוי׳被引下（“受称颂”）； הוי׳进入十个流溢属性，始于字母yud所代表的智慧（Chochmah）。
עד שנמשך להיות מלך העולם בבחי׳ מל׳ מקור דבי״ע והוא אשר קדשנו אשר לשון ענג כמו באשרי
直到它被引下，成为“宇宙之王”，处于王权（מלכות，Malchus）这一层面；王权是创造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）和行动界（עשיה，Asiyah）的根源。这就是“使我们成圣的那位”中的“那位”（אשר，asher）：“那位”一词带有愉悦之意，如同“我何等有福”（באשרי，be’ashri）中的用法，
这一过程继续向下，直到成为“宇宙之王”——王权，即创造界、形成界和行动界这些下层世界的根源。接着是“那位使我们成圣”：希伯来语asher一词与利亚（לאה，Leah）所用的“我何等有福”（באשרי）相关，表达愉悦之意。
כי אשרוני1 והוא בחי׳ תענוג וצחוק העליון שיתגלה לע״ל [לעתיד לבוא] בפו״מ [בפועל ממש] כשיתן הון ביתו כו׳ הוא נמשך עכשיו ממש כי היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם.234
因为众女儿称我为有福。”这就是未来时世将于实际中显露的至高愉悦与笑乐；那时，祂将赐下“祂家中的财富，等等”。这愉悦如今确实已经被引下，因为“今日是践行它们的时候，明日是领受其报偿的时候”。
因此，关于诫命的祝福如今就将至高的愉悦与笑乐引下；这正是以撒（יצחק，Yitzchak）未来的愉悦，将在 ה׳赐下“祂家中的财富”时公开显露。正如贤者们所说，今日是遵行诫命（מצוות，mitzvos）的日子，明日是领受其报偿的日子；而这报偿，正是显露诫命本身所引下之物。
本段说明，关于诫命的祝福如何逐层描述 ה׳的本质与愉悦被引下、进入世界；因此，未来才会显露的愉悦，已经存在于诫命之中。
将诫命理解为相联（tzavsa）的读法，在Likkutei Torah（לקוטי תורה）中屡次出现，正如Kehot的注释所列。在Bechukosai中，阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）解释说，诫命的目的，是通过诫命这一器皿引下 ה׳的光。
出处
- 1באשרי כי אשרוני · Genesis 30:13
- 2היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם · ואתחנן ז, יא. וברש״י שם.
- 3היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם · Rashi on Deuteronomy 7:11
- 4היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם · Eruvin 22a:5–6
- 5מצוך לשון צוותא וחיבור · ראה לקו״ת בחקותי מה, ג. חוקת נז, ד. ואתחנן ח, ג. ובהנסמן בד״ה וקבל היהודים תשי״א הערה 55 (סה״מ מלוקט ח״ג ע׳ עב).
15וענין פי׳ ברכה זו שצ״ל הוא עד״מ אם רוצה אדם להאיר למרחוק או במקום חשך ואפילה צריך
这项必须诵念的祝福，其含义可以用一个比喻来说明：如果一个人想照亮远处，或照亮一处黑暗幽深的地方，他就必须
阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן，Alter Rebbe）用一个比喻说明为什么需要祝福：要照亮黑暗或遥远的地方，就需要更大的火炬。
להדליק אבוקה גדולה ולהוסיף על האור בכדי שיגיע אורו גם למרחוק וכך כדי שיגיע האור והגילוי בעשי׳ [בעשיה] הגשמי׳ [הגשמיים / הגשמיות / הגשמית] צריך להוסיף אור האבוקה וזהו הברכה כו׳.
点燃一支大火炬，增添光亮，使它的光也能照到远处。同样，要使光与启示达到物质界的行动界（עשיה，Asiyah），就必须增强火炬的光；这就是祝福，等等。
要使ה׳的光一路下降到物质世界，就必须增强这光。祝福（ברכה，berachah）正是这样做的：它增添更多的光，并将光引下。
ולכן ארז״ל [אמרו רבותינו זכרונם לברכה] חייב אדם לברך1 מאה ברכות בכ״י [בכל יום]. וכמ״ש בזוהר ר״פ חיי שרה2 דקכ״ג ע״א.3 שהוא המשכה מאתר עלאה סדכ״ס [סבה דכל סבות] כו׳.
因此，我们的圣贤说：“人每天有义务诵念一百项祝福。”正如《Zohar》（זהר）在《Chayei Sarah》篇开头、123a页所说：这是从至高之处——一切因由之因——引下来的，等等。
这就是圣贤要求每天诵念一百项祝福的原因。《Zohar》将每日的一百项祝福与从最高源头——一切因由之因——引下来的光联系起来。
本段说明祝福的作用：正如要照亮远处就需要更大的火炬，祝福也增强神圣之光，使它能够下降到物质世界。
《Zohar》（如Kehot注释所引）说，莎拉（שרה，Sarah）的“一百岁”将一切都包含在内；这蕴含着每日一百项祝福的奥秘。
出处
- 1חייב אדם לברך · Menachot 43b:15–17
- 2בזוהר ר״פ חיי שרה · ”מאה שנה כללא דכלא כחדא ברזא דמאה ברכאן בכל יומא”. ע״כ. ראה לקו״ת פ׳ צו י, א.
- 3בזוהר ר״פ חיי שרה דקכ״ג ע״א · Zohar, Chayei Sara 5:23–6:28
16והנה ע״ז ארז״ל [אמרו רבותינו זכרונם לברכה] יפה שעה12 א׳ בתשובה ומעש״ט [ומעשים טובים] בעוה״ז מכל חיי העוה״ב [העולם הבא] כי ג״ע [גן עדן] הוא רק זיו השכינה
关于此事，我们的圣贤说：“今世中一小时的归回（תשובה，teshuvah）与善行，胜过来世的全部生命。”因为伊甸园（גן עדן，Gan Eden）不过是临在（שכינה，Shechinah）的光辉，
《Mishnah》（משנה）说，今世中一小时的归回与善行胜过来世的全部生命。原因是：伊甸园所赐的只有临在的光辉。
ולכן לא יוכל לכבות את האהבה אבל המשכה זו היא מבחי׳ מהו״ע [מהותו ועצמותו] ולא זיו לבד ולכן נק׳ הון ביתו. דהנה כתיב בחכמה יבנה בית.3
因此，这光辉不能熄灭这份爱。但这种引下来自祂本质自身的层面，并非仅仅是光辉，所以称为“祂家中的财富”。因为经文说：“凭智慧建造房屋。”
光辉不能熄灭灵魂的爱，但妥拉（תורה，Torah）与诫命（מצוות，mitzvos）引下 ה׳的本质自身；因此它被称为“祂家中的财富”，也就是内在的珍宝。“房屋”一词引出经文：“凭智慧建造房屋。”
פי׳ אותיות התורה נק׳ בתים כמ״ש בס״י [בספר יצירה] שני אבנים4 בונות שתי בתים.5 ולכך נק׳ ת״ח [תלמיד חכם / תלמידי חכמים] בנאים6 שעוסקים בבנינו ש״ע [של עולם].
意思是，תורה的字母被称为“房屋”，正如《Sefer Yetzirah》（ספר יצירה）所说：“两块石头建成两座房屋。”因此，妥拉学者被称为“建造者”，因为他们从事建造世界的工作。
妥拉的字母被称为“房屋”： 《Sefer Yetzirah》称字母为“石头”，由字母组成的词则为“房屋”。因此，妥拉学者被称为“建造者”，因为他们通过学习建造世界。
本段解释了今世为何胜过来世：妥拉与诫命引下 ה׳的本质，即“祂家中的财富”——由妥拉字母建成的房屋。
《Sefer Yetzirah》把字母视为“石头”，把它们组成的词视为“房屋”：两块石头建成两座房屋，三块建成六座，等等。
出处
- 1יפה שעה אחת · אבות ד, יז.
- 2יפה שעה א׳ בתשובה ומעש״ט בעוה״ז מכל חיי העוה״ב · Pirkei Avot 4:17
- 3בחכמה יבנה בית · Proverbs 24:3
- 4בס״י שני אבנים · פ״ד מט״ו. ראה לקמן כא, א.
- 5בס״י שני אבנים בונות שתי בתים · Sefer Yetzirah 4:12
- 6נק׳ ת״ח בנאים · Shabbat 114a
17והנה בחי׳ חכמה הוא חכים ולא בחכמה ידיעא12 שהוא למעלה מבחי׳ ונהר יוצא כמש״ל [כמה שכתוב לעיל] ובתבונה
如今，智慧（חכמה，Chochmah）这一层面，是“有智慧，却不是凭借可知的智慧”；它高于“有一道河流出”这一层面，如上文所解释。“而凭理解
《箴言》中的这节经文是按不同层面来解释的：智慧（חכמה）——这种“不是可知的智慧”的智慧——是位于河流之上的泉源。
יתכונן3 הוא מ״ש ולתבונתו אין חקר4 ובדעת חדרים ימלאון5 כל הון יקר ונעים והוא בחי׳ תענוג עליון הגנוז ומלובש בהתורה כמ״ש אני תורתך שעשעתי.6
得以建立”这句话，正是所说的“他的理解深不可测”。“凭认知，房间充满一切珍贵而美好的财富”：这是超然的愉悦（תענוג，taanug）这一层面；这种愉悦隐匿并包裹在托拉之中，正如经文所说：“我以你的托拉为乐。”
“凭理解得以建立”指理解（בינה，Binah），即深不可测的理解。“凭认知，房间充满一切珍贵而美好的财富”指隐藏在托拉中的超然愉悦，正如《诗篇》所说：“我以你的托拉为乐。”
本段将“凭智慧建造房屋，凭理解得以建立，凭认知使房间充满……”这节经文对应于智慧、理解（בינה，Binah）和认知（דעת，Daas），并指出“珍贵的财富”就是隐藏在托拉中的愉悦。
Kehot 的注释引导读者参阅雷贝（הרבי）在 5717 年所作、开篇词句相同的讲章（מאמר，maamar），以进一步了解这节经文的阐释。
出处
- 1חכים ולא בחכמה ידיעא · Tikkunei Zohar, Patach Eliyahu · 17b:3–4
- 2חכים ולא בחכמה ידיעא · Tikkunei Zohar 17b:3–4
- 3ובתבונה יתכונן · Proverbs 24:3
- 4ולתבונתו אין חקר · Isaiah 40:28
- 5ובדעת חדרים ימלאון · Proverbs 24:4
- 6אני תורתך שעשעתי · Psalms 119:70
18וזהו בחי׳ הון ביתו שנמשך ע״י הדעת כי דעת ל׳ [לשון] חבור כמו והאדם ידע1 והיינו שמחבר וממשיך בחי׳ תענוג עליון ממקור התענוגים בחו״ב [בחכמה ובינה] דאורייתא מחכמה נפקת.23
这就是“祂家中的财富”这一层面，它是通过认知（דעת，Daas）而引下来的；因为“认知”一词表示连接，正如“亚当认识了夏娃”所说。也就是说，它将至高的愉悦（תענוג，taanug）从诸愉悦的源头连接并引入托拉中的智慧（חכמה，Chochmah）与理解（בינה，Binah）；[因为]“托拉由智慧（חכמה）而出。”
“祂家中的财富”是通过 דעת 引下来的，因为 דעת 意为连接，正如“亚当（אדם הראשון）认识了夏娃（חוה”所说。 דעת 将源头的至高 תענוג 与托拉中的 חכמה 和 בינה 连接起来；托拉由 חכמה 而出。
והוא ע״ד מ״ש בספר הבהיר4 דהע״ה [דוד המלך עליו השלום] היה מחבר תורה שלמעלה בהקב״ה וגילוי זה יהיה בפו״מ [בפועל ממש] לע״ל [לעתיד לבוא] שיתן איש אתכל הון ביתו הון יקר ונעים.
这就如《Sefer HaBahir》（ספר הבהיר）所说，大卫王（דוד，ע״ה）曾将上界的托拉与ה׳连接起来。这一显露将在未来实际实现；那时，“一个人将献出祂家中的全部财富”，即“珍贵而悦人的财富”。
《Sefer HaBahir》说，大卫王曾将上界的托拉与 ה׳ 连接起来；阿尔特雷贝将此比作 דעת 的作用。未来，这一连接将公开显露，那时，祂将赐下“祂家中的全部财富”。
本段指出，דעת 这一连接之力将至高的 תענוג 引入托拉；这一显露将在未来公开呈现。
Kehot 的注释记录，《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）《Shelach》中引述《Bahir》时有一个异文：“在 חכמה 之泉源”；《Or HaTorah》（אור התורה）也采用同一异文。
出处
- 1והאדם ידע · Genesis 4:1
- 2דאורייתא מחכמה נפקת · Zohar II, 121a
- 3דאורייתא מחכמה נפקת · Zohar, Yitro 21:378–22:389
- 4מ״ש בספר הבהיר · סי׳ קצו. ראה גם לקו״ת שלח נא, א. ושם: נ״א במעין החכמה. וכ״ה באוה״ת שבועות ע׳ קצא. נ״ך כרך ב׳ ע׳ תתקיד.
19וכמארז״ל [וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה] עתיד הקב״ה להנחיל לכל צדיק ש״י עולמות12 וזהו בחי׳ ההון יקר כי יקר ג״כ גימטריא יש
正如我们的贤者所说：“将来，הקב״ה要把三百一十个世界赐给每位义人（צדיק，tzaddik）作为产业。”这就是“珍贵财富”这一层面；因为“珍贵”（יקר，yakar）一词的数值也等于“存在”（יש，yesh）。
《Mishnah》（משנה）说，每位义人（צדיק）都将继承三百一十个世界；这就是“珍贵财富”：יקר（珍贵）与יש（有，数值为310）的数值相同。
ולכן נאמר אם יתן אי״ש3 א׳ י״ש שהמשכת ש״י עולמות נמשכים מן אלופו של עולם וכמ״ש אאלפך חכמה אאלפך בינה.4
因此经上说：“若一个人（איש，ish）给出……”；איש由字母א（aleph）[和]יש组成。三百一十个世界的引下，源自世界之主（אלופו，Aluf）；正如经上所说：“我将教导你（אאלפך，a'alefcha）智慧，我将教导你理解。”
איש（人）由字母א与יש组成：三百一十个世界（יש）源自字母א，也就是世界之主（אלופו）。约伯（איוב）经文中的“אאלפך”（我将教导你）与“字母 א”同根。
ונאמר קנה חכמה קנה בינה5 ב״פ [ב׳ פעמים] קנה גימטריא י״ש שכ״ז [שכל זה] נמשך מבחי׳ האלף אאלפך כו׳:
经上又说：“获取（קנה，kneh）智慧，获取理解。”两次出现的“获取”（קנה）数值等于“存在”（יש）；这一切都从字母א这一层面引下，正如“我将教导你，等等。”
同样，“获取”（קנה，数值为155）出现两次，数值便等于310，也就是יש；这一切都源自字母א，即作为智慧源头的主宰这一层面。
这一段借助数字与字母说明，“珍贵财富”就是应许赐给义人的三百一十个世界；这些世界由字母 א 所象征的世界之主引下。
数字如下：יקר由字母י־ק־ר组成，10+100+200=310；יש由字母י־ש组成，10+300=310；קנה由字母ק־נ־ה组成，100+50+5=155，出现两次便是310。
出处
- 1עתיד הקב״ה להנחיל . . ש״י עולמות · סוף עוקצין.
- 2עתיד הקב״ה להנחיל לכל צדיק ש״י עולמות · Mishnah Oktzin 3:12
- 3אם יתן איש · Song of Songs 8:7
- 4וכמ״ש אאלפך חכמה אאלפך בינה · Job 33:33
- 5קנה חכמה קנה בינה · Proverbs 4:5
掠取宝藏 ¶20–25
20והנה בחי׳ גילוי זה הוא מרוה צמאון האה״ר [האהבה רבה] הנ״ל וזהו בוז יבוזו לו1 ל׳ [לשון] ביזה ושלל2 וכמו אדם הבוזז וחוטף דבר יקר הערך
如今，这一显现的层面满足了上述伟大之爱的渴望。这就是“掠夺、尽行掠夺”（בוז יבוזו לו，boz yavuzu lo），表达掠夺与战利品之意；犹如一个人掠夺并夺取一件价值珍贵之物，
正是这一显现满足了灵魂伟大之爱的渴望。“boz yavuzu lo”此处不解作轻蔑，而解作“掠夺”（ביזה，bizah）：一个人攫取极有价值之物。
כמו ביזת אוצרות יקרים שבוזז וחוטף משום שמא אין ראוי שיתנו לו דרך נתינה ע״כ בוזז וחוטף לגודל תשוקתו לזה.
例如掠夺珍贵宝藏时，他之所以掠夺并夺取，是因为或许不适合把它作为礼物赐给他；因此，他因对它怀有极其强烈的渴望，便掠夺并夺取。
掠夺者夺取宝藏，是因为他们不指望能将宝藏作为礼物得到；他们因强烈的渴望而将其夺走。
本段将“boz yavuzu”重新解释为掠夺，描写灵魂急切地攫取神圣的宝藏。
出处
- 1בוז יבוזו לו · Song of Songs 8:7
- 2ל׳ ביזה ושלל · מובא ביהל אור ע׳ ע.
21וכך הוא בהתגלות אוצרו הטוב1 שהוא בחי׳ סדכ״ס [סבה דכל סבות] אשר עין לא ראתה2 אלקים זולתך. ונק׳ הון ביתו ע״כ כאשר יומשך ויתן גילוי אוצרות אלו אזי בוז יבוזו עד״מ.
所以，「祂的美善宝藏」显露出来时也是如此；这属于一切因由之因这一层面，[经上说，]「眼睛未曾见过，אלקים啊，除你以外。」它又称为「祂家中的财富」。因此，当这些宝藏被引降并赐予时，便会如比喻所说，大肆掠夺（בוז יבוזו，boz yavuzu）。
ה׳的「美善宝藏」属于一切因由之因这一层面；这是说「眼睛未曾见过，除你以外，אלקים啊」。当祂显露这些宝藏时，灵魂便会比喻性地「掠取」它们。
ובחי׳ זו עכשיו היא שמחת הנפש בעסק התורה ומצות אחר הצמאון ואה״ר [ואהבה רבה] בק״ש [בקריאת שמע] אשר יעורר האדם בנפשו להיות מי לי בשמים3 כו׳ ומים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה.4
而这一层面，如今体现为：灵魂在研习托拉、履行诫命（מצות，mitzvos）时所感到的喜悦；这是在诵读示玛祷文（שמע，Shema）时，经由渴慕和强烈的爱之后而有的喜悦。人会在自己的灵魂中唤起这种感受，使自己[处于]「我在天上还能有谁呢，等等」的状态；又有「众水不能熄灭这爱」之语。
即使在现今，这也体现为灵魂在托拉与诫命中的喜悦；这喜悦是在诵读示玛祷文时唤起渴慕与爱之后生起的。此时，人会感到，唯有 ה׳自己才能满足灵魂。
זאת ישים אל לבו כי הדברים האלה הן ד״ת [דברי תורה] ומצות הם הם בחי׳ גילוי הון יקר הנ״ל.
应当把这一点铭记于心：这些事物——托拉的话语和诫命——本身就是上述「珍贵财富」显露出来的层面。
人应当反思，托拉的话语和诫命本身就是那「珍贵财富」。
这一段把「掠夺」应用于人的事奉：诵读示玛祷文时的爱之后，在托拉和诫命中感受到的喜悦，就是攫取 ה׳隐秘宝藏的情形。
出处
- 1אוצרו הטוב · Deuteronomy 28:12
- 2עין לא ראתה · Isaiah 64:3
- 3מי לי בשמים · Psalms 73:25
- 4ומים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה · Song of Songs 8:7
22וכמ״ש יראת ה׳ היא אוצרו1 ולזאת ישמח לבו בשמחה ובטוב לבב2 מרוב כל. וזהו ותרד העינה ותמלא כדה ותעל.3
正如经上所说：“敬畏 הוי׳（Havayah）是祂的宝藏。”因此，他的心当欢喜快乐，心中喜乐满足，“因万物丰盛而欢欣”。这就是：“她下到泉边，盛满水罐，就上来了。”
以赛亚书称敬畏 ה׳为“祂的宝藏”，因此人应当欢喜地事奉。利百加（רבקה）“下去，盛满水罐，就上来了”：下到泉边，便引向上升。
שע״י כ״ד ספרים דאורייתא עם היות שזהו בחי׳ שוב וירידה שנתלבשו בעשיה גשמית הנה עי״ז אדרבה ותעל גם למעלה מאה״ר [מאהבה רבה] הנ״ל דבחי׳ רבקה כו׳
因为通过妥拉的二十四卷书，尽管这属于回返与下降的层面——它们被包裹在物质的行动界（עשיה，Asiyah）之中——然而恰恰借此，反而“她上来了”，甚至升到上述利百加这一层面的大爱之上，等等。
妥拉的二十四卷书属于“回返”，并下降到物质世界；然而，借着它们，人反而能升到利百加这一层面的大爱之上。
והגם שמים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה היינו מים רבים דייקא שנמשכו מבחי׳ הנהר
虽然“众水不能熄灭这爱”，但这特指从河流这一层面引出的“众水”。
不能熄灭爱情的“众水”，来自河流，也就是显露的层面。
אבל כ״ד ספרים דאורייתא הם נמשכים מבחי׳ ותרד העינה שהמעיין נמשך מבחי׳ סדכ״ס [סבה דכל סבות] ממש כמ״ש הנה אנכי נצב על עין המים4 ולכן עי״ז ירוו צמאון האה״ר [האהבה רבה] ולכן אדרבה המעיין הוא נראה קטן יותר מהנהר
但是，妥拉的二十四卷书是从“她下到泉边”这一层面引出的，因为泉源正是从万因之因这一层面引出的，正如经上所说：“看哪，我（אנכי，Anochi）站在水泉旁。”因此，借此，大爱的渴望得以满足。于是，恰恰相反，泉源看起来比河流更小；
然而，妥拉来自泉源，而泉源来自 ה׳的本质，也就是那位“我”，祂“站在水泉旁”；只有这泉源才能满足渴望。泉源看起来比河流更小。
היינו משום שהוא קרוב יותר לבחי׳ אנכי סדכ״ס [סבה דכל סבות] ע״כ יש בו הבטול יותר דכל הקרוב קרוב קמי׳ [קמיה] כו׳ וכמאמר אין זולתך לחיי עוה״ב [עולם הבא] אפס בלתך כו׳.
这是因为它更接近“我”（Anochi）、万因之因这一层面；因此，其中的自我消融（ביטול，bittul）更多，因为“凡是较近的，在祂面前也就更近”，等等。正如这句格言所说：“在来世的生命中，除祢之外别无他者；除祢之外，别无所有”，等等。
泉源看起来较小，是因为它更接近 ה׳；越接近祂，就越在祂面前自我消融。这就如同祷文所说的“除祢之外别无他者”以及“除祢之外别无所有”。
אבל באמת בודאי הרי מקור מוצא המים הוא מהמעיין וממנו נמשך להנהר כמ״ש המשלח מעינים בנחלים.5
但实际上，水流出的源头确实是泉源；水从泉源流向河流，正如经上所说：“祂使泉源流入溪流之中。”
但事实上，泉源才是河流水源的源头，正如诗篇所说：“祂使泉源流入溪流之中。”
本段化解了这一疑问：妥拉与诫命（מצוות，mitzvos）如同“泉源”，虽然表面看来低微而属物质，却能使灵魂甚至超越其大爱；这是因为泉源更接近 ה׳的本质，也是河流真正的源头。
越接近源头，显得越小，因为其自我消融更多；这种因亲近 ה׳而更加自我消融的观念，是哈西迪思想中反复出现的原则。
出处
- 1יראת ה׳ היא אוצרו · Isaiah 33:6
- 2בשמחה ובטוב לבב · Deuteronomy 28:47
- 3ותרד העינה ותמלא כדה ותעל · Genesis 24:16
- 4הנה אנכי נצב על עין המים · Genesis 24:43
- 5המשלח מעינים בנחלים · Psalms 104:10
23וגם מי מעיין נק׳ מים חיים כו׳. ובוז יבוזו כמאמר שיננא חטוף ואכול1 חטוף ובריך דהיינו כמ״ש לכו לחמו בלחמי2 וכמ״ש פי פערתי ואשאפה3 כו׳. עמא פזיזא4 כו׳.
泉水也称为“活水”，等等。“掠取而掠取”（בוז יבוזו，boz yavuzu）正如那句格言：“机敏的人，抢着吃，抢着祝福”；也就是经文所说：“来，吃我的饼”，以及经文所说：“我张大口，急切地喘息，等等”；还有“急躁的民族，等等”。
泉水称为“活水”，因为它从源头涌流出来。阿尔特雷贝借塔木德的劝诫“抢着吃”，智慧的邀请“来，吃我的饼”，诗篇作者所说的“我张开口，急切地喘息”，以及西奈山下对以色列的描述——他们是一个“急躁的民族”，在说“我们要行”之后、说“我们要听”之前——来说明“בוז יבוזו”所表达的急切“掠取”。
ולכן נרמז ג״כ נסוך המים בחג בלשון בוז יבוזו כמ״ש בזוהר5 דהיינו כי בקרבנות דיום שני וששי ושביעי נרמז נסוך המים כמארז״ל [כמאמר רבותינו זכרונם לברכה] נאמר בשני ונסכיהם כו׳.6
因此，正如《Zohar》（זהר）所说，节期的奠水礼也以“בוז יבוזו”这一表达为暗示。也就是说，第二、第六和第七日的祭品中暗示了奠水礼，正如我们的圣贤所说：“第二日经文说‘以及它们的奠祭’，等等。”
《Zohar》发现，住棚节的奠水礼暗示在“בוז”一词中：第二、第六和第七日的祭品中都暗示了奠水礼；塔木德正是根据这些经文的措辞推导出这一点。
这一段借塔木德和经文说明“בוז יבוזו”所表达的急切“掠取”，并引出《Zohar》将“בוז”与住棚节的奠水礼联系起来。
《Zohar》（Kehot注释所引）说：“什么是‘בוז’？就是住棚节的第二、第六和第七日；在这些日子，人们浇奠水与酒。”
出处
- 1שיננא חטוף ואכול · Eruvin 54a:4–5
- 2לכו לחמו בלחמי · Proverbs 9:5
- 3פי פערתי ואשאפה · Psalms 119:131
- 4עמא פזיזא · Shabbat 88a:9
- 5כמ״ש בזוהר · ח״ג רנו, א: ”מאי בוז יוצא תניינא ויומא שתיתאה ויומא שביעאה דסוכות בהן הוון מנסכים מים ויין”. ע״כ.
- 6כמארז״ל נאמר בשני ונסכיהם כו׳ · Numbers 29:19
24ושני וששי ושביעי הם אותיות בוז. והיינו משום שזהו ג״כ ע״ד ביזה הנ״ל להשקיט רשפי אש האהבה שבמזבח שהוא ע״י נסוך המים מהמעיין כמ״ש ושאבתם מים בששון1 כו׳
“第二”、“第六”和“第七”[ב（bet）、ו（vav）、ז（zayin）]是“劫掠”（בוז，boz）一词的字母。这是因为，此事也如同上文所说的“劫掠”：为的是平息祭坛上爱之火焰的烈焰；这是借着从泉源汲水而行的奠水礼实现的，正如经文所说：“你们要欢然汲水，等等。”
二、六、七这几个数的字母bet、vav、zayin拼成“劫掠”一词。奠水礼是一种“劫掠”：从泉源汲来的水平息祭坛上燃烧着的爱之火焰，也就是灵魂炽热的爱；这一礼仪是在极大的喜悦中举行的。
ולכן נסוך זה דוקא אחר עשי״ת [עשרת ימי תשובה] שהיא תגבורת האהבה בבחי׳ תשובה ועמך לא חפצתי2 כו׳ ע״ד והנה רבקה יוצאת3 כנ״ל.
因此，这一奠水礼特意安排在十日归回（תשובה，teshuvah）之后；这十日是归回这一层面上爱之增强的时期，也体现于“除你以外，我别无所求，等等”。这正如上文所说的“看哪，利百加（רבקה，Rivkah）出来了”。
奠水礼是在十日归回之后举行的；在这段时期，人对 ה׳ 的爱借着归回而增强，正如“除你以外，我别无所求”所说。这就是利百加“出来了”：由下而上的提升必须首先发生。
本段解释了为什么奠水礼以“劫掠”来暗示：十日归回期间所激发的炽热之爱，会被从泉源汲来的水熄息；正如“劫掠”满足灵魂的渴求。
出处
- 1ושאבתם מים בששון · Isaiah 12:3
- 2ועמך לא חפצתי · Psalms 73:25
- 3והנה רבקה יוצאת · Genesis 24:15
25ועי״ז אח״כ דוקא נמשך בחי׳ ותרד העינה ותמלא כדה1 וכמש״ל [וכמה שכתוב לעיל] ולכן היה בזה שמחה רבה ועצומה כו׳.
正是藉此，随后才引降“她下到泉边，盛满了自己的水罐”这一层面，如上文所述；因此，其中有极大而强烈的喜悦，等等。
归回（תשובה，teshuvah）的日子升高之后，接着便是引降，“她盛满了自己的水罐”。因此，住棚节的取水仪式伴随着极大的喜悦。
וגם כי זהו כמו בחי׳ הון ביתו ממש שהוא גנוז באותיות התורה שהרי לא נתפרש בתורה בפי׳ מצות ניסוך המים
这也因为，这恰如“祂家中的财富”这一层面；它隐藏在妥拉（תורה，Torah）的字母之中，因为水奠祭的诫命（מצות，mitzvos）并未在妥拉中明文写出，
喜悦还有另一个原因：水奠祭如同“祂家中的财富”，是隐藏的珍宝，因为它并未在妥拉中明文写出。
רק שחז״ל [שחכמינו זכרונם לברכה] גילו לנו זה שהוא מרומז בתורה המ״ם ביום שני. והיו״ד ביום ששי. והמ״ם בשביעי. וזהו הון ביתו הגנוז ומוטמן כו׳:
只是圣贤向我们揭示，它暗示在妥拉之中：第二日的 מ（mem）、第六日的 י（yud），以及第七日的 מ。这就是“祂家中的财富”，隐藏而秘藏着，等等。
圣贤从经文中多出的字母里发现了这一暗示：第二日有一个 mem，第六日有一个 yud，第七日有一个 mem，拼成 מים（mayim，水）。隐藏在妥拉字母中的诫命，正是“祂家中的财富”，被隐藏并珍藏起来。
本段说明水奠祭为何带来极大的喜悦：它发生在归回升高之后，并引降那隐藏的“祂家中的财富”；而这财富本身就隐匿在妥拉的字母之中。
出处
- 1ותרד העינה ותמלא כדה · Genesis 24:16
诗篇 93 与漫长的一日 ¶26–31
26ועכ״ז [ועם כל זה] יובן מ״ש נשאו נהרות קולם1 ישאו נהרות דכים ופי׳ בזוהר פ׳ וארא (דף כ״ג ע״א)2 אינון נהרות כמד״א [כמה דאת אמר] ונהר יוצא מעדן3 וגו׳
由此也就可以明白经文所说：“江河扬起了声音；江河要扬起它们的波涛（דכים，dochyam）。”《佐哈尔》（זהר，Zohar）在《瓦埃拉》（וארא，Va'eira）篇（第23a页）解释说：“这些就是江河，正如经文所说：‘有一条河从伊甸流出，等等。’”
阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）现在阐释诗篇第93篇：“江河扬起了声音；江河要扬起它们的波涛。”《佐哈尔》将这些江河解释为那条从伊甸流出的河。
והיינו בחי׳ בינה שע״י ההתבוננות בגדולת א״ס ב״ה נולד׳ רשפי אש האהבה לדבקה בה׳. וזהו נשאו נהרות קולם והוא ההעלאה מלמטה למעלה.
这就是理解（בינה，Binah）这一层面：通过沉思无限者（אין סוף，Ein Sof）的伟大，炽烈的爱之火花便生发出来，使人得以依附 ה׳。这就是“江河扬起了声音”：它是由下而上的提升。
江河代表理解（בינה，Binah）：沉思 ה׳ 的伟大，会生发炽烈的爱以及依附于祂的渴望。“江河扬起了声音”指的正是这种由下而上的提升。
וכן בתרגום קלהון בשירתא הרי קול זה הוא בחי׳ השיר שהוא העלאה כנודע מענין השיר שהלוים אומרים ואח״כ נמשך עי״ז המשכה מלמעלה למטה.
同样，塔尔古姆（תרגום，Targum）[译作]“它们的声音在歌唱中”。这声音属于歌唱这一层面；歌唱是一种提升，正如利未人所唱之歌的意义所揭示的那样。随后，借此便有从上而下的引下。
阿拉姆语塔尔古姆将“它们的声音”译作“在歌唱中”。歌唱是一种提升，如圣殿中利未人的歌唱；它也会带来来自上方的引下。
本段将诗篇中江河扬声，阐释为沉思所生之爱的提升；这种提升继而带来从上而下的引下。
Kehot的注释指向采马赫·采德克（צמח צדק）的 Yahel Or，其中进一步论述了这节经文。
出处
- 1נשאו נהרות קולם · Psalms 93:3
- 2ופי׳ בזוהר פ׳ וארא (דף כ״ג ע״א) · Zohar, Vaera 1:16–2:26
- 3ונהר יוצא מעדן · Genesis 2:10
27וכמש״ל [וכמה שכתוב לעיל] שע״י והנה רבקה יצאת בבחי׳ העלאה עי״ז אח״כ ותרד העינה ותמלא כדה כנ״ל וכמ״ש אם ישים אליו לבו1 רוחו ונשמתו אליו יאסף.
正如上文所释，借着“看哪，利百加（רבקה）出来了”这一上升的层面，随后才有“她下到泉边，盛满了水罐”，如上所述；又如经上所说：“若人专心归向祂，祂的灵与气息便聚集归于人。”
正如利百加的情形，上升在先，下达随之而来。约伯的经文也作同样的理解：人将心意转向ה׳时，ה׳的灵便回应而聚集归于他。
וזהו ישאו נהרות דכים ותרגומו יקבלון נהרותא אגר שבחיהון שהשכר הוא ההמשכה מאוא״ס [מאור אין סוף] המלובש בתורה חכים ולא בחכמה ידיעא שהיא למעלה מבחי׳ הבינה וההשגה.
这就是“河流将高举其澄明（דכים，dochyam）”的意思，其亚兰译文（תרגום，Targum）是：“河流将领受其赞美的报偿。”这报偿就是从无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）——愿祂受称颂——而来的下达；这光包裹在托拉之中，托拉“有智慧，却不是一种可知的智慧”，超越理解（בינה，Binah）和理解力的层面。
经文的后半句“河流将高举其澄明”，在亚兰译文中作“河流将领受其赞美的报偿”。这报偿就是包裹在托拉中的אור אין סוף，亦即“有智慧，却不是一种可知的智慧”，超越בינה和一切理解力。
והוא ע״ד השולח מעינים בנחלים. וכדפי׳ בזוהר פ׳ חוקת (דף קפ״א ע״א)2 ונק׳ דכים לשון צלילות ובהירות כמו מר דרור3 ומתרגמינן מירא דכיא.4
这正如“祂使泉源涌入溪流”所说，也如《Zohar》（זהר）《Chukas》篇（page 181a）中的解释。它被称为“דכים”，这是表示澄澈与明亮的用语，例如“纯净的没药（מר דרור，mar deror）”，我们将它译作“纯净的没药（מירא דכיא，mira dachya）”［在亚兰语中］。
泉源滋养河流。阿德莫尔·哈扎肯（אדמו״ר הזקן）列举了“דכים”的几种含义：首先是澄澈与明亮，因为亚兰译文把“纯净的没药”译作“מירא דכיא”。
וזה מורה על הלכות התורה כמ״ש במ״א בענין מרדכי וכן הוא ל׳ [לשון] טהרה כמו על איל קמצא דכן5 דהיינו המשכת ח״ע [חכמה עילאה] בתורה הוא לברר הטהור מן הטמא.6
这指的是托拉的律法，如别处论及末底改（מרדכי）时所解释的。此外，这个词也表示洁净，如《Mishnah》（משנה）所说：“至于一种蝗虫——איל קמצא（ayil kamtza）[蝗虫]——它是洁净的（דכן，dachan）。”也就是说，将至高的智慧（חכמה，Chochmah）引降入托拉，是为了把洁净与不洁净区分开来。
这里的澄明指托拉的律法（如别处论及末底改时所解释的；他的名字与“מירא דכיא”有关）。“דכן”也表示在礼法上洁净，正如《Mishnah》中关于某种蝗虫洁净的说法：托拉的至高智慧能辨明洁净与不洁净。
本段解释诗篇中所说的“报偿”：河流的上升得到托拉中隐含的אור אין סוף作为回应；“דכים”则表示托拉律法的明晰，这些律法把洁净与不洁净区分开来。
贤者们将末底改与“מר דרור”联系起来，其亚兰语译作“מירא דכיא”；阿德莫尔·哈扎肯所指的，是他在别处将托拉律法解释为这种明晰的论述。
出处
- 1אם ישים אליו לבו · Job 34:14
- 2וכדפי׳ בזוהר פ׳ חוקת (דף קפ״א ע״א) · Zohar, Chukat 3:16–4:25
- 3מר דרור · Exodus 30:23
- 4ומתרגמינן מירא דכיא · Onkelos Exodus 30:23
- 5על איל קמצא דכן · Pesachim 16a:3
- 6השולח מים בנחלים · Psalms 104:10
它们被称为“דכיין ומסאבין”（dachyan u'mesaavin）[纯洁与不洁]。此外，“דכים”（dochyam）也就是“דך ים”（dach yam），即从智慧（חכמה，Chochmah）之海汲取的水罐（כד，kad）。正如经文所说：“她装满了水罐，等等。”
“纯洁与不洁”的阿拉米语说法是“דכיין ומסאבין”。另一种读法是，“דכים”可拆作“דך ים”：把“罐”（כד，kad）的字母倒转，再加上“海”（ים，yam），便是从智慧之海汲取的水罐，也就是利百加（רבקה</bdi）的“她装满了水罐”。
וגם דכים ל׳ [לשון] עומק ושפלות כדפרש״י [כדפירש רש״י / כדפירוש רש״י] שהוא בחי׳ השוב ובטול שאחר הרצוא. וכתיב ואת דכא ושפל רוח2 וכמ״ש במ״א ע״פ ונשב בגיא3 כו׳
此外，“דכים”也是指深邃与卑下的说法，正如拉希（רש״י）所解释的：这是奔进之后回返与自我消融（ביטול，bittul）的层面。经文说：“与心灵受压伤、谦卑的人同在。”正如别处对“我们曾住在谷中，等等”这节经文所作的解释。
第三种含义是依照拉希的解释，指深邃与卑下：灵魂奔向 ה׳之后，继而回返并自我消融。以赛亚说，ה׳与受压伤者（דכא，daka）和心灵谦卑的人同在。
经文又说：“你们能为我建造什么殿宇呢……我所眷顾的，乃是贫苦、心灵受伤的人……”
以赛亚还说，没有任何殿宇能够容纳 ה׳，然而 ה׳眷顾贫苦、心灵受伤的人。ה׳安居之处在谦卑之中，而不在宏伟壮丽之处。
本段为“דכים”补充了两层含义：它指从智慧之海汲取的水罐，也指灵魂渴慕之后所生的谦卑与自我消融。
“奔向”（רצוא，ratzo）与“回返”（שוב，shov）描述灵魂的运动：先渴慕 ה׳，继而谦卑地回返，在下界事奉祂。Kehot的注释指出，“我们曾住在谷中”一语的相关解释见 Or HaTorah（אור התורה）Va'eschanan。Tikkunei Zohar（תיקוני זהר，Tikkun 21, 46b）也将“דכים”读作“דך ים”，并把“דך”（dach）与妥拉的二十四卷及“她装满了水罐”联系起来。
出处
- 1ותמלא כדה · Genesis 24:16
- 2ואת דכא ושפל רוח · Isaiah 57:15
- 3וכמ״ש במ״א ע״פ ונשב בגיא · ראה אוה״ת ואתחנן ע׳ קמד.
- 4אי זה בית · Isaiah 66:1
- 5אי זה בית אשר תבנו לי · Isaiah 66:1–2
29והדר מפרש מהו מעלת השכר הזה מקולות מים רבים1 אדירים כו׳ אדיר במרום כו׳. ופי׳ כמ״ש בפע״ח [בפרי עץ חיים] שער היוכ״פ [היום כפור / היום הכפורים] פ״ג [פרק ג׳] כי יש קולות עליונים שמהן ניזונים או״א [אבא ואימא] כו׳ ע״ש.
随后，[经文]解释这项赏赐的殊胜之处：“胜过众多水声，强大的海浪……至高处的强者……”解释正如《Pri Etz Chaim》（פרי עץ חיים）《Sha'ar Yom HaKippurim》第3章所说：有些上层的声音滋养父与母（אבא ואמא，Abba v'Imma），等等；请参见该处。
下一节经文描述这项赏赐的宏大：“胜过众多水声……至高处的 ה׳（Havayah）威严无比。”《Pri Etz Chaim》教导说，有些上层的“声音”滋养父与母，也就是智慧（חכמה，Chochmah）与理解（בינה，Binah）这两个智性结构。
ועמ״ש ע״פ וכל העם רואים את הקולות23 כו׳ וזהו עדותיך נאמנו מאד4 לביתך נאוה קודש. עד״מ בחכמה יבנה בית5 דקאי על תיבות ואותיות התורה שנמשכו ונבנו ע״י ח״ע [חכמה עילאה].
另请参阅关于“众民都看见了声音，等等”这节经文的阐释。这就是“你的证言极其可靠；圣洁与你的殿宇相称”。比方说，[如同]“凭智慧建造房屋”所说的，这指的是托拉的词语与字母；它们由至高的 חכמה 引下并建成。
阿德莫尔·哈扎肯（אדמו״ר הזקן）也提到他对“众民都看见了声音”的阐释，这句话说的是西奈山。“你的证言极其可靠；圣洁与你的殿宇相称”：这里的“房屋”再次指托拉的词语与字母，它们由至高的 חכמה 建成。
这一段继续阐释《诗篇》第93篇：这项赏赐甚至胜过众多水流中更高层面的“声音”；而以圣洁为饰的“房屋”，就是由智慧建成的托拉字母。
《Torah Ohr》（תורה אור）《Yisro》篇在阐释“众民都看见了声音”时指出，“声音”是将无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）引入显现的引下；该篇将西奈山的五种声音与五次“水”联系起来，即下降的流注；这正是《诗篇》第93篇中“声音”与“水”的同一对应。
出处
- 1מקולות מים רבים · Psalms 93:4
- 2ועמ״ש ע״פ וכל העם רואים את הקולות · לקמן עג, ג ואילך.
- 3וכל העם רואים את הקולות · Exodus 20:15
- 4עדותיך נאמנו מאד · Psalms 93:5
- 5בחכמה יבנה בית · Proverbs 24:3
“你的见证确实可靠”：‘见证’（עדות，eidus）一词表示认知（דעת，Daas），正如经上所说：“凭着认知，内室充满一切珍贵财富”；这被称为“祂家中的财富”。
“见证”与认知有关；认知使“一切珍贵财富”充满内室，这就是“祂家中的财富”。
וזהו לביתך נאוה קדש.3 שהוא המשכה מבחי׳ קדש העליון אור א״ס ב״ה. ה׳ לאורך ימים הוא כמארז״ל [כמאמר רבותינו זכרונם לברכה] על אלף השביעי יום שכולו ארוך.4
这就是“圣洁适宜你的殿宇”：这是从至高圣洁这一层面，也就是从无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）向下引来的流注，愿祂受称颂。“ הוי׳（Havayah）啊，直到岁月绵长”，正如我们的贤者谈到第七个千年时所说：“一日全然长久”。
“圣洁适宜你的殿宇”意指，托拉从至高圣洁、即无限之光引下降下。经文以“直到岁月绵长”作结；贤者将这句话应用于第七个千年，称之为“一日全然长久”。
这一段以诗篇的解读作结：“见证”就是认知，“殿宇”承受至高圣洁，而“岁月绵长”指向未来那个“全然长久”的时代。
Kehot的注释还指向 Or HaTorah（אור התורה）Ki Seitzei，以查阅关于第七个千年的这句说法。
出处
- 1ובדעת חדרים ימלאו · שם כד, ד.
- 2ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר · Proverbs 24:4
- 3לביתך נאוה קדש · Psalms 93:5
- 4כמארז״ל על אלף השביעי יום שכולו ארוך · Kiddushin 39b:8
31והענין הוא כי פי׳ כולו ארוך היינו שגם בתחלתו הוא ארוך. ולכאורה אין לשון אריכות נופל רק בסיום וסוף ולא בתחלה. ואיך כולו ארוך גם בתחלתו.
整件事的意思是，“全然长久”意即：即使在开始时，它也是长久的。可是看来，“长久”一词只适用于终结和末尾，并不适用于开始。那么，如何能说它“全然长久”，甚至在开始时也是如此？
问题在于：“长久”通常形容某事延续到终点的长度，那么，一天怎么能在开始时就已经是长久的呢？
אך הכוונה שיהיה גילוי אור א״ס ב״ה המלובש בסתר עליון שנק׳ אריך אנפין כמ״ש ארך אפים1 כו׳.
然而，其意是：无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），愿祂受称颂；这光包裹在称为上层隐秘的长容颜（אריך אנפין，Arich Anpin）之中，正如经文所说：“长久忍耐（ארך אפים，erech apayim）等等。”
答案是：在未来，隐藏于长容颜（אריך אנפין，即“长容颜”）中的无限之光将显现。长容颜是冠冕（כתר，Keser）的外在层面，位于亘古之日（עתיק יומין，Atik Yomin）之下。“Arich”与“长久忍耐”（ארך אפים）相关。
ונק׳ אריך אנפין היינו שיכול לימשך גם למטה בעשי׳ [בעשיה] כי קמיה ית׳ שוה ומשוה רוחניות וגשמיות
它被称为长容颜，意即它也能向下延伸至行动界（עשיה，Asiyah）；因为在祂面前，属灵与物质平等，祂也使二者平等。
它被称为“长”，因为它能够一直延伸到物质世界：在祂面前，属灵与物质是平等的。
ולכן יהיה הגילוי למטה ביחו״ת [ביחודא תתאה] כמו ביחו״ע [ביחודא עילאה] (ועמ״ש ע״פ ועתה יגדל2 נא כו׳ כאשר דברת לאמר3 ה׳ ארך אפים כו׳)
因此，下方在下层统一（יחודא תתאה，yichuda tata'ah）中的显现，将与上方在上层统一（יחודא עילאה，yichuda ila'ah）中的显现一样。（另请参阅关于经文“如今，求你使[力量]彰显为大，等等，正如你所说：ה׳（Havayah）是长久忍耐的，等等”的阐释。）
因此，在未来，ה׳将在下方、于下层统一中显现，正如祂在上方、于上层统一中显现一样。阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）指的是他那篇论及摩西（משה）祈祷、并引用“ה׳是长久忍耐的”的maamar。
וע״כ כולו ארוך בתחלה כמו בסוף שהוא גילוי בחי׳ שאין לו תחלה ואין לו תכלה ועד״ז הוא מארז״ל [מאמר רבותינו זכרונם לברכה] כסא דמלכא משיחא4 מחזיק רכ״א לוגין שאין לו פי׳ ע״פ פשוטו כלל מהו ענין רכ״א לוגין דוקא.
因此，它从开始到末尾都是全然长久的，因为显现的是没有起始、也没有终结的层面。与此相似的是贤者所说：“君王 משיח（Moshiach）的杯能盛二百二十一液量单位鲁金（לוגין，lugin）。”若按字面意义理解，这句话完全无法解释：偏偏是二百二十一鲁金，究竟有何意义？
一个没有起始、也没有终结的层面，在开始时和结束时同样“长久”。同一思想也解释了贤者关于 משיח之杯能盛二百二十一鲁金的说法；若按字面理解，这个数目毫无道理。
אלא הכוונה שהכוס הוא הכלי לגילוי אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה ויהיה הגילוי בו מבחי׳ ארך אפים כו׳ כנ״ל:
毋宁说，其意是：杯是显现无限之光（אור אין סוף）的器皿；其中的显现将来自上述“ארך אפים”这一层面，等等。
杯是器皿，用来显现来自“长久忍耐”这一层面的无限之光；“长久”（erech）的字母值א-ר-ך相加为二百二十一。
这篇maamar最后解释了未来“全然长久的一天”：那时长容颜将显现，并以平等的方式延伸至物质世界； משיח之杯中的二百二十一鲁金正暗示了这一点。
“长久”（ארך）的数值是二百二十一：א（aleph）为1，ר（reish）为200，ך（kaf）为20。Kehot的注释援引了米特勒雷贝（אדמו״ר האמצעי）的maamar《V'es gevi'i》，以及《Or HaTorah》（אור התורה）中Bereishis部分对 משיח之杯的详尽阐释。
出处
- 1ארך אפים · Psalms 145:8
- 2ע״פ ועתה יגדל · לקו״ת שלח לט, ב.
- 3ועתה יגדל נא כו׳ כאשר דברת לאמר ה׳ ארך אפים · Numbers 14:17–18
- 4כסא דמלכא משיחא · Yoma 76a:9
完成这篇玛玛尔了吗？
标记为已学；这将计入本周和本年度的西尤姆。
在阿沃达中
一个人在示玛（שמע，Shema）中唤起对 ה׳的爱，明白没有别的事物能够满足这爱之后，应当知道，托拉的话语和诫命本身就是 ה׳珍贵的宝藏。他应当热切而喜乐地把握它们，并藉着爱与敬畏（אהבה ויראה，ahavah v'yirah）以及接受约束（קבלת עול，kabbalas ol），净化自己的动物之魂；正是这番提升，将 ה׳的本质引入世界。
讨论问题
- 为什么连伊甸园的显现都不能满足灵魂的爱，而一项物质性的诫命却能够满足？
- אלקים的遮蔽如何使 ה׳的喜悦成为可能？
- 利百加这个名字所象征的套轭牛队，教导我们如何净化情感？
- 为什么泉源看起来比江河小？这教导我们什么关于亲近 ה׳的道理？
- 托拉和诫命带来的喜悦，在什么意义上是对 ה׳宝藏的“掠取”？