《托拉奧爾》 · 帕拉沙 Toldos · 瑪瑪爾 3
ביאור על הנ״ל
對上述內容的解釋
由 AI 根據我們的英文版翻譯，並經過數輪對照英文與希伯來文的檢查和修訂。英文版本身仍由人工讀者審閱中。若您熟悉中文，懇請協助審閱本譯文。 志願協助審閱
核心要旨
認知（דעת，Daas）有兩種：下層 דעת將理解力連結到情感之中，並使情感得以淨化；上層 דעת則將冠冕（כתר，Keser）中未分化的情感，也就是廣大之愛（אהבה רבה，ahavah rabbah），引導而下；更高一層，它還將妥拉（תורה，Torah）的「財富」，從冠冕的前三個屬性（ספירות，Sefiros）引導而下。這份妥拉的財富將在未來時代完全顯露，正是它能熄滅那超越理智的愛。
瑪瑪爾概要
這篇 maamar 闡釋「眾水不能熄滅愛……人若獻出他家中一切財富」的後半句。「若」意指「當……時」：到了未來時代，人必定會獻出這份財富；《箴言》稱之為認知帶入內室的寶藏。為了界定認知，阿德莫爾哈扎肯調和了兩種卡巴拉對十個屬性的描述：一種是垂直相連的鏈條，另一種是平行的三條線；兩者分別描述兩種情感。下層 דעת將理智連結到由理解力而生的情感（אהבת עולם，ahavas olam），並使之淨化，因為這類情感可能混有一絲動物性靈魂的痕跡。拉比哈尼納本特拉迪翁（רבי חנינא בן תרדיון）的故事說，他曾擔心自己的虔誠有一部分只是出於天性，正是這一點的例證。位於冠冕之下中線的上層 דעת，則將超越理智的情感引導而下：也就是廣大之愛——每個靈魂中都有的、未分化的愛；利百加（רבקה，Rivkah）象徵這種愛，而她的名字也可讀作 רבקה（rivkah），意指一隊綁在一起的牛。理解力所形成的眾水不能熄滅這種愛，但源自冠冕前三個屬性的妥拉可以。這也解釋了每日一百個祝福，以及復活時身體將由環繞之光維持生命。
綱要
- 「人若獻出」「若」意指「當……時」：到了未來時代，人必定會獻出「他家中一切財富」，也就是 דעת帶入家中的寶藏。¶1–2
- 十個屬性的兩種排列智慧（חכמה，Chochmah）建構，理解（בינה，Binah）奠立，認知充滿。垂直相連的鏈條與三條線的排列都成立：它們分別描述由理智而生的情感（下層 דעת），以及根植於冠冕的情感（上層 דעת）。¶3–10
- 下層 דעת淨化情感דעת是連結，是情感的內在層面；若缺少它，情感便可能混雜，例如熱切祈禱之後又發怒。¶11–13
- 拉比哈尼納本特拉迪翁的考驗拉比哈尼納擔心，自己甘願為妥拉而死的決心，有一部分只是出於天生熱愛學習；他慷慨地施予，證明了並非如此。¶14–22
- אהבת עולם、אהבה רבה與利百加由理解力而生的愛是 אהבת עולם；超越理智的愛是 אהבה רבה，是冠冕中未分化的情感屬性（מדות，middos），由利百加象徵。她降入妥拉之中，因而得以提升。¶23–24
- 眾水與他家中的財富理解力不能熄滅 אהבה רבה，但源自冠冕前三個屬性的妥拉能使它滿足；因此有每日一百個祝福，將環繞一切世界之光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）引入充滿一切世界之光（ממלא כל עלמין，memalei kol almin）。¶25–26
- 身體由無限之光維持生命正如意願能使腳移動，卻不包含在腳之中，環繞之光也將維持復活身體的生命，而無須飲食。¶27
關鍵概念
- 上層 דעת與下層 דעתדעת עליון ודעת תחתון
- 下層 דעת位於智慧與理解之下，將理智帶入情感；上層 דעת則直接位於冠冕之下，將冠冕之光帶入理智與情感之中。
- 十個屬性的兩種排列סדר זה תחת זה וג׳ קווין
- 十個屬性可以排列成垂直相連的鏈條（每一個都從其上方者發出），也可以排列成平行的三條線；兩者都成立，因為它們描述兩種情感。
- אהבת עולםאהבת עולם
- 由下層 דעת所連結、從理解力而生的愛；《光輝之書》中稱之為「較小的愛」。它的理智根源彼此有別，因此其情感也有所分化。
- אהבה רבהאהבה רבה
- 超越理智、存在於每個靈魂中的愛，根植於冠冕中的情感屬性；所有情感都包含其中，並不彼此分化。
- 利百加רבקה
- 可讀作 רבקה（rivkah），意指一隊綁在一起的牛（Eruvin 17b）：這形象象徵 אהבה רבה，其中所有情感都連結在一起。
- 束縛界與點狀界עקודים ונקודים
- 卡巴拉所述的早期世界：在束縛界中，所有十個屬性都束縛於一個器皿之中（源自冠冕）；在點狀界中，它們則是彼此分立的點（源自智慧）。
- 他家中的財富הון ביתו
- 冠冕的顯露，特別是其中前三個屬性；上層 דעת將其引入妥拉及其詳細的誡命之中。
- 冠冕作為中介כתר ממוצע
- 冠冕連結流出者與所流出者：它的前三個屬性接觸流出者，七個較低的屬性則是十個屬性的根源。
「人若獻出」 ¶1–2
此標題表明，這篇講論是對《Torah Ohr》（תורה אור）中緊接在前的一篇講論作進一步闡釋；前一篇講論闡明了「眾水不能熄滅愛情」這句經文（《雅歌》8:7）。此處，阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）轉而論述該經文的後半句：「人若把他家中一切財富都給出去」，並進一步詳述認知（דעת，Daas），以闡明此句。
標題：下文闡釋前一篇以「眾水」為題的講論。
參考出處
- 1ביאור על הנ״ל · הנחה אחרת בסה״מ תקס״ט ע׳ יג. עוד הנחה שם ע׳ לג. ראה לעיל בציונים לכ״ק אדמו״ר זי״ע. ביאור זה נזכר בסה״מ תרס״ט ע׳ קסח בענין ד״ע הממשיך מבחי׳ הכתר.
為了明白這件事的解釋[如]經文所說：「若有人為愛情獻出他家中一切財富」，等等。現在，「若」（אם，im）是表示「當……時」的說法。
這篇 maamar 以經文「若有人為愛情獻出他家中一切財富」中的「若」字（im）起頭。通常，「若」表示不確定；但 Alter Rebbe 說，這裡的意思是「當……時」。
שיש אם שאין משמשין בלשון ספק. אלא בלשון ודאי כמו אם כסף תלוה.2 ואם יהי׳ [יהיה] היובל כו׳
因為有一種「若」（אם），並非用來表示懷疑，而是表示確定，例如「當你借出銀錢」以及「而當禧年到來時」，等等。
他引用兩處經文，其中的「若」顯然不表示懷疑：「當你借出銀錢」（借貸給窮人是義務，而不是可做可不做的事），以及「當禧年到來時」（禧年必定會到來）。
שאין זה לשון ספק כלל אלא שבודאי יהיה הדבר ויבא ולשון אם אינו אלא לשון כאשר.
這完全不是表示懷疑，而是指那件事必定會發生、會到來；「若」字只表示「當……時」。
在這些經文中，所說的事情必定會發生；「若」只是標明事情發生的時候。
פי׳ כאשר כסף תלוה את העני לא תהיה לו כנושה וכן כאשר יהיה היובל כו׳. וכמו״כ [וכמו כן] אם יתן איש כו׳.
也就是說，當你借錢給窮人時，不可像債主那樣對待他；同樣，當禧年到來時，等等。本文的「若有人給予」，也應作同樣理解。
他闡明兩處引證經文的讀法，並將同樣的讀法應用於本文經文：不是「若有人給予」，而是「當有人給予」。
פי׳ כאשר יתן איש כו׳ שיתן בודאי. והיינו לעתיד (שיתן הוא לשון עתיד) שלע״ל [שלעתיד לבוא] יתן איש את כל הון ביתו.
意思是：當有人將要給予，等等；他必定會給予。這指的是未來（因為「給予」（יתן，yiten）是未來式）：在未來時代，有人將獻出他家中一切財富。
因此，這節經文是一項應許：有人必定會獻出他家中一切財富。由於「yiten」是未來式，Alter Rebbe 將此事置於未來時代，也就是最終救贖的時代。
שבזה״ז [שבזמן הזה] אינו בא לידי גילוי להיות בבחי׳ זו שיתן כל הון ביתו. כ״א לעתיד דוקא.
因為在現今時代，這一層面尚未顯露出來，還未達到有人獻出他家中一切財富的境界；唯有在未來時代才會如此。
在現今時代，這一層面——獻出「他家中一切財富」——尚未顯露；它專屬於未來。這篇 maamar 接下來會解釋這「財富」是什麼，以及為何它屬於未來。
והענין כי הנה הון ביתו היינו כמו האוצרות והמטמונים שמונחים בתוך הבית. והוא ע״ד מ״ש ובדעת חדרים ימלאון3 כל הון יקר ונעים.45
其中的意思是：「他家中的財富」就如同存放在屋內的珍寶與秘藏。這正如經上所說：「藉著認知（דעת，Daas），內室充滿一切珍貴而美好的財富。」
「他家中的財富」指的是藏在屋內的珍寶。Alter Rebbe 將此與《箴言》24:4 相聯繫：認知使內室充滿珍貴的財物；這引出了本篇 maamar 的主題——認知所扮演的角色。
「若有人獻出他家中一切財富」這節經文，被解讀為對未來時代的確定應許；而「他家中的財富」則被認定為認知帶入內室的珍寶。
參考出處
- 1
- 2אם כסף תלוה · Exodus 22:24
- 3ובדעת חדרים ימלאון · Proverbs 24:4
- 4ביאור על הנ״ל · הנחה אחרת בסה״מ תקס״ט ע׳ יג. עוד הנחה שם ע׳ לג. ראה לעיל בציונים לכ״ק אדמו״ר זי״ע. ביאור זה נזכר בסה״מ תרס״ט ע׳ קסח בענין ד״ע הממשיך מבחי׳ הכתר.
- 5ואם יהי׳ היובל · Numbers 36:4
十個屬性的兩種排列 ¶3–10
3והנה כתיב בחכמה יבנה בית1 ובתבונה יתכונן ובדעת חדרים ימלאון.2 פי׳ בחכמה הוא רק עצם בנין הבית לבד שהן אותיות התורה שנק׳ בתים כנודע.
現在經文寫道：「以智慧（חכמה，Chochmah）建造房屋，以理解（בינה，Binah）使之堅立；憑認知（דעת，Daas），房間便充滿了。」解釋是：「以智慧」所指的，僅是房屋本身的基本建造；這[指的是]妥拉的字母，眾所周知，字母被稱為「房屋」。
箴言24:3–4描述建造房屋的三個階段：智慧建造房屋，理解使房屋堅立，認知則充滿房間。智慧所建成的基本結構，對應於妥拉的字母；字母被稱為「房屋」（《Sefer Yetzirah》（ספר יצירה）稱字母為「石頭」，由字母組成的詞則為「房屋」）。
ובתבונה יתכונן פי׳ עיקר קיום והעמדת תבנית ותוכן הבית ברבוי חדריו ומוצאיו ומובאיו הוא ע״י הבינה דייקא. אבל בדעת ימלאון כל החדרים בהון יקר כו׳.
「以理解使之堅立」的意思是：房屋的形態與內容，以及其眾多房間、出口與入口，主要是由理解（בינה，Binah）來維繫並建立的。但「憑認知」，所有房間都充滿了珍寶等等。
理解賦予房屋形態與內部布局；Alter Rebbe從「תבונה」（tevunah，理解）和「יתכונן」（yiskonen，得以確立）中，聽出了「תבנית」（tavnis，形態）和「תוכן」（tochen，內容）這些詞。理解安排房屋的眾多房間、出口與入口，正如理解將一個初步的洞見發展成詳盡的結構。認知則更進一步：它以珍寶充滿這些房間。
ולהבין את כל זה צריך להקדים הקדמה אחת בביאור ענין סדר השתלשלות די״ס [די׳ ספירות]3 דאצי׳ איך הוא סדרם ואופנם.
要理解這一切，我們必須先提出一項引言，闡明流溢界（אצילות，Atzilus）十個屬性（ספירות，Sefiros）的世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）這一事理：它們的次序與形態如何。
為了說明認知所增添的作用，Alter Rebbe先提出一項引言，闡述流溢界十個屬性的排列方式：每一個屬性如何從前一個屬性而出。
ומצינו בזה בדברי המקובלים (בע״ח [בעץ חיים] ובפרדס) שני אופנים אשר לכאורה הם כמעט הפכים. האופן הא׳ שבחי׳ השתלשלות הם זה תחת זה.
我們在卡巴拉學者的著作中（《Etz Chaim》（עץ חיים）與《Pardes》（פרדס））找到兩種論述方式；乍看之下，它們幾乎彼此相反。第一種方式是：各個層面在世界層層下延的鏈條中，一層位於另一層之下。
卡巴拉文獻（《Etz Chaim》——阿里札爾（האריז״ל）的教導，由拉比海姆·維塔爾（רבי חיים ויטאל）記錄；以及拉比摩西·科爾多維羅（רבי משה קורדובירו）的《Pardes Rimonim》（פרדס רמונים））描述了兩種看似幾乎矛盾的排列方式。第一種是垂直的鏈條，每個屬性都直接位於前一個屬性之下。
דהיינו שבחי׳ בינה נאצלה מבחי׳ חכמה ובחי׳ דעת מבחי׳ בינה. וג׳ אלו הן ג״ר [ג׳ ראשונות]. ומהם נאצלו חג״ת [חסד גבורה תפארת] ג״כ ע״ד הנ״ל.
也就是說，理解的層面由智慧的層面流溢而出，而認知的層面則由理解的層面流溢而出。這三者是前三個[屬性]。慈愛（חסד，Chesed）、克制（גבורה，Gevurah）與美與和諧（תפארת，Tiferes），也以如上所述的方式從這三者流溢而出。
在第一種模式中，理解由智慧而來，認知由理解而來；這三者是心智屬性，也就是「前三個」。情感屬性——慈愛、克制、美與和諧，以及其餘的屬性——接著以同樣逐級遞進的方式由它們而出。
認知使「房屋」充滿珍寶。為了說明這一點，Alter Rebbe先提出引言，闡述卡巴拉對屬性排列方式的兩種模式，並從垂直的鏈條模式開始。
參考出處
- 1בחכמה יבנה בית · Proverbs 24:3
- 2ובדעת חדרים ימלאון · Proverbs 24:4
- 3סדר השתלשלות די״ס · בהבא לקמן ראה ביאוה״ז להצ״צ ע׳ ערה ואילך. לקו״ת ואתחנן ה, א ואילך. סה״מ תקס״ח ע׳ קפד ואילך. ובד״ה כי תבאו אל הארץ תרס״ו ע׳ רכד, ובד״ה אם בחקתי תלכו תרס״ז (בהמשך תרס״ו) ע׳ תלז.
4והנה ציור גשמי הלז הוא עד״מ מבשרי אחזה1 כו׳. כמו עשר כחות הנפש שמתלבשים בתוך אברי הגוף שראשית הגילוי הוא בחכמה שהיא בחי׳ הברקת השכל בבחי׳ נקודה כו׳.
如今，這一物質性的描繪是以譬喻而言，[正如]「由我的肉身，我得以觀照……」等等：好比靈魂的十種力量穿著於身體的肢體之內，其最初的顯現是在智慧（חכמה，Chochmah）之中；智慧是心智閃現的層面，如同一個點，等等。
Alter Rebbe 以人的經驗為根據，說明這個垂直模型，正如約伯所說：「由我的肉身，我得以觀照[ה׳]」：我們從自身靈魂的結構，認識神聖層面的情形。在靈魂的十種力量中，最先顯現的是 חכמה，它是洞見突然閃現，如同一個沒有維度的點。
ונק׳ חכמה כח מ״ה [מה]2 כו׳ לפי שעדיין אינה מושגת ונק׳ בחי׳ י׳ נקודה כו׳ וממנה נמשכת בחי׳ בינה התפשטות ההשגה באורך ורוחב.
而 חכמה 被稱為「何之潛能」（כח מ״ה，ko’ach mah），等等，因為它尚未被領會；它也被稱為字母 י׳ 的層面，即一個點，等等。由此引出理解（בינה，Binah）這一層面：理解力沿著長度與寬度展開。
חכמה 被稱為 כח מ״ה，意即「何之潛能」（這是把 חכמה 的字母重新排列；Kehot 的註釋指出《Tikkunei Zohar》（תיקוני זהר）引言中的相關內容）：它是一顆尚未被領會或表述的洞見種子。它對應字母 י׳，只是一個點。理解由此而來，並發展這個點，使它沿著「長度與寬度」展開，成為完整的理解。
這個垂直模型以人的心智為例：洞見（智慧）先出現，理解則由此發展而來。
參考出處
- 1מבשרי אחזה · Job 19:26
- 2חכמה כח מ״ה · Tanya, Likkutei Amarim 3:5–6
5והוא בחי׳ ה׳ כו׳ והן הם אב ואם המולידות את המדות אהוי״ר [אהבה ויראה] כי לפי שכלו והתבוננותו בדבר הוא מוליד אהבה לדבר ההוא או יראה ממנו כו׳.
這是希伯來字母 ה׳（hei）所代表的層面，等等。這些就是父與母，生出情感屬性（מדות，middos）——愛與敬畏（אהבה ויראה，ahavah v'yirah）；因為他對某件事的愛，或對它的敬畏，乃是依照他的心智以及對該事的思慮而生起的，等等。
Binah（בינה，Binah）對應於字母 hei，其形狀有長度與寬度。智慧（חכמה，Chochmah）與 בינה 合在一起，就是情感的「父與母」：思量一個主題，便會依照心智所領會的內容，生起對它的愛或敬畏。
וכמו״כ [וכמו כן] למעלה בעולם האצי׳ בסדר השתלשלות הי״ס [הי׳ ספירות] בחי׳ ח״ע [חכמה עילאה] דאצי׳ היא ראשית הגילוי והיא בחי׳ י׳ של שם הוי׳ שעדיין אינה בבחי׳ גילוי והחכמה מאין תמצא1
同樣，在上界的流溢界（אצילות，Atzilus）中，於十個屬性（ספירות，Sefiros）層層下延的世界鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）次第裡，流溢界的上層 חכמה 是顯現的開端；它是 ה׳（Havayah）中的希伯來字母 י（yud）所代表的層面，尚未處於顯現的狀態；「智慧由虛無（אין，ayin）而得」；
同樣的情形也出現在上界的 אצילות：上層的 חכמה 是顯現的第一個點，是 ה׳中的 yud，一個仍然隱藏的點。它「由虛無而得」：它從其上方那不可知的層面——冠冕（כתר，Keser）——顯現出來。
ולכן התלבשות אור א״ס בחכמה דוקא ומבחי׳ חכמה נמשכה בחי׳ בינה דאצי׳ שהוא בחי׳ גילוי ההתפשטות באורך ורוחב הנק׳ ה׳.
因此，無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）唯獨寓於 חכמה 之中。由 חכמה 這一層面引出流溢界的 בינה 這一層面；它是顯現為長度與寬度之展開的層面，稱為 hei，
由於 חכמה 如此接近其源頭，無限之光便唯獨寓於其中。流溢界的 בינה 源自 חכמה；它是展開並顯露的階段，對應於 ה׳中的上方 hei。
這個垂直的模式被應用於流溢界：חכמה（yud）是最初而隱藏的顯現，בינה（hei）由此發展而出，並生出情感屬性。
將約伯（איוב）的「智慧從何處（מאין，me’ayin）可得？」讀作「智慧由虛無（אין）而得」，是經典的哈西迪詮釋：אין，即「虛無」，指的是冠冕（כתר），它超越人的理解。
參考出處
- 1והחכמה מאין תמצא · Job 28:12
並稱為「眾子之母」。第二種世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）次序，是它們呈現三條線的形態：右線上排列著智慧（חכמה，Chochmah）、慈愛（חסד，Chesed）與勝利（נצח，Netzach），等等。
理解（בינה，Binah）之所以稱為「眾子之母」，是因為情感屬性（מדות，middos）由它而生。現在介紹第二種卡巴拉模型：十個屬性（ספירות，Sefiros）不是排列成單一縱列，而是排列成三條平行線：右側為智慧、慈愛與勝利，左側為理解、克制（גבורה，Gevurah）與光輝（הוד，Hod），中間則有一條線。
נמצא לפי סדר זה בחי׳ חב״ד [חכמה בינה ודעת] אין נמשכות זו מזו. וגם המדות כולן אין עיקר המשכתן מן הג״ר [הג׳ ראשונות] מאחר שחו״ב [שחכמה ובינה] עומדות בב׳ קווין מקבילות כו׳.
由此可見，按照這種排列，智慧、理解與認知（דעת，Daas）這些層面並非彼此相承而來。情感屬性也都不是主要由前三個[ספירות]引出的，因為智慧與理解分別位於兩條平行線上，等等。
在這種三線模型中，智慧、理解與認知並非彼此相承而來，因為智慧與理解分別位於兩條不同的線上。情感屬性也不是主要源自三個心智屬性；它們看來另有來源。
此處引入第二種模型：三條平行線之中，心智與情感並非單純的因果關係。
參考出處
- 1אם הבנים · Psalms 113:9
7והנה עיקר ההפרש שבין ב׳ הבחי׳ בסדר ההשתלשלות הנ״ל הוא בב׳ אופנים. הא׳ שלפי סדר הא׳ שחב״ד [שחכמה בינה ודעת] הם זו תחת זו נמצא שהדעת עומד למטה מחו״ב [מחכמה ובינה].
現在，上述兩種層面在世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）中的次序，主要有兩方面的差異。第一，按照第一種次序，智慧（חכמה，Chochmah）、理解（בינה，Binah）與認知（דעת，Daas）彼此上下排列，因此認知位於智慧與理解之下，
這兩種模式有兩方面的差異。第一，認知所在的位置不同：在垂直排列的模式中，認知位於智慧與理解之下。
ולמעלה מחו״ג [מחסד וגבורה] כי הוא הממשיך הארת החו״ב [החכמה ובינה] לחו״ג [לחסד וגבורה]. משא״כ לפי סדר הב׳ שהם בג׳ קווין
而高於慈愛（חסד，Chesed）與克制（גבורה，Gevurah），因為它將智慧與理解的光照引入慈愛與克制之中。第二種次序則不同，三者排列成三條線：
在垂直排列的模式中，認知高於慈愛與克制，作為橋樑，將心智之光傳遞至情感。在三線排列的模式中，情況則不同。
נמצא שהדעת הוא בקו האמצעי ואינו עומד תחת חו״ב [חכמה ובינה] רק תחת הכתר והוא ממשיך הארת הכתר לחו״ב [לחכמה ובינה] ולחו״ג [ולחסד וגבורה] כמשי״ת [כמו שיתבאר].
因此，認知位於中線，不是排列在智慧與理解之下，而只排列在冠冕（כתר，Keser）之下；它將冠冕的光照引入智慧與理解，也引入慈愛與克制，如下文將要解釋。
認知位於中線，直接在冠冕之下，而不是在智慧與理解之下。因此，它的作用是將高於心智的冠冕之光，引入心智（智慧與理解）以及情感（慈愛與克制）。
兩種模式的第一項差異是：在一種模式中，認知傳遞心智之光；在另一種模式中，則傳遞冠冕之光。
8והב׳ שלפי סדר הא׳ עיקר הולדת ומציאו׳ [ומציאות] המדות הוא מחו״ב [מחכמה ובינה] ע״י הדעת הממשיך כנ״ל.
第二點：按第一種次序，情感屬性（מדות，middos）的主要生起與存在，源自智慧（חכמה，Chochmah）與理解（בינה，Binah），經由認知（דעת，Daas）將[它們]引下，正如上文所述。
第二種差異關乎情感屬性從何而來。在垂直模式中，它們由 חכמה 與 בינה 所生，而 דעת 作為通道。
משא״כ לפי סדר הב׳ הן נמשכות מבחי׳ הכתר ע״י הדעת הממשיך בהן הארת הכתר דוקא. והענין הוא דשניהם אמת.
然而，按第二種次序則不同：它們是從冠冕（כתר，Keser）這一層面引出的，經由認知將冠冕的光照特別引入其中。其含義是，兩種說法都是真實的。
在三線模式中，情感屬性來自 כתר，而 דעת 將 כתר 的光照引入其中。阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）指出，兩種模式都是真實的：正如他接下來所解釋的，各自描述不同類型的情感。
第二個差異在於，情感屬性或來自智慧，或來自冠冕。兩種模式都被指出為真。
9ויובן זה ע״פ מה שנודע שיש ב׳ בחי׳ דעת.1 דעת עליון ודעת תחתון. דעת העליון הוא הנמשך מבחי׳ הכתר ומחבר ומייחד לחו״ב [לחכמה ובינה] וחו״ג [וחסד וגבורה]
這可由已知之事理解：認知（דעת，Daas）有兩個層面，即上層認知與下層認知。上層認知是從冠冕（כתר，Keser）之層面引下來的，並使智慧（חכמה，Chochmah）與理解（בינה，Binah），以及慈愛（חסד，Chesed）與克制（גבורה，Gevurah）聯結並合一，
這個問題的解答，建基於認知的兩種形式。上層認知來自冠冕，並從上方把智慧與理解、慈愛與克制聯結起來。
ע״י הארת הכתר ודעת התחתון הוא הדעת המתפשט בתוך המדות להמשיך בהן הארת חו״ב [חכמה ובינה]. וגם הנה נודע שיש ב׳ בחי׳2 מדות.
藉著冠冕的光照。下層認知則是遍及情感屬性（מדות，middos）之中的認知，將智慧與理解的光照引入其中。此外也已知，情感屬性有兩個層面。
上層認知藉著冠冕之光使它們合一；下層認知則向下遍及情感，將理智之光帶入其中。相應地，情感屬性也有兩種。
הא׳ מדות שעיקר מציאותן הוא מחו״ב [מחכמה ובינה] עד״מ באדם למטה כשהמדות הן רק לפי השכל שהשכל הוא המולידן וקטן ששכלו קצר כו׳.
第一種情感屬性，其主要存在源自智慧與理解——例如在下方的人身上，當情感只依照理智而起時，因為理智是生出情感的根源；而孩童的理智狹窄，等等。
第一種是由理解所產生的情感，就像一個人的感受隨著他的思量而起。孩童的理解有限，因此其情感也相應地有限；所以這種情感依賴理智。
והב׳ הוא בחי׳ המדות שמקורן ושרשן למעלה מן השכל רק שיוצאין ונמשכין דרך השכל וכמ״ש בר״מ [ברעיא מהימנא]3 דז״א בעתיקא אחיד ותליא כו׳ וכמ״ש באריכות במ״א:
第二種是情感屬性，其來源與根源在理智之上，只是它們經由理智而發出並被引下來。正如《Ra’aya Mehemna》中所寫，小面相（情感屬性）（ז״א，Z'eir Anpin）依附於並懸繫於冠冕內在層面（עתיקא，Atika），等等；其他地方也曾詳盡闡述此事。
第二種情感的根源在理智之上；它們只是經過理智而發出。《Zohar》中的「小面相依附於並懸繫於冠冕內在層面」一語表達了這一點（本文稱引《Ra’aya Mehemna》，意為「忠信牧者」，是《Zohar》的一部分；Kehot 的註釋指出，這句話見於《Zohar》III 292a 的 Idra Zuta）：情感構型（小面相）的根源直接在於 Atika，也就是冠冕的內在層面，而不僅僅在理智之中。
文中提出兩種認知與兩種情感屬性：一種情感由理智所生，經由下層認知而起；另一種情感則根植於理智之上，透過上層認知而源自冠冕。
「Atika」（Atik Yomin）是冠冕最內在的層面。《Zohar》說小面相「懸繫」於此，顯示情感屬性的根源高於智慧與理解。
參考出處
- 1ב׳ בחי׳ דעת · ראה לקו״ת פ׳ מטות פז, ג. שמע״צ פג, א. שה״ש ל, ג. אוה״ת שופטים ע׳ תתמט. ד״ה אם בחקתי תלכו רס״ז (בהמשך תרס״ו). בלקו״ת בלק סט, ג מציין לענין הדעת כמו שמבאר כאן. וראה שם שכ״ק הצ״צ מציין לעוד מקומות בדא״ח, שם עא, ג. ואתחנן ו, א. ר״ה נז, ד.
- 2הנה נודע שיש ב׳ בחי׳ במדות · מובא בביאוה״ז להצ״צ כרך א ע׳ רעח.
- 3וכמ״ש בר״מ · Zohar III, 292a
10ומעתה יובנו ויבוארו ב׳ הבחי׳ בסדר ההשתלשלות על נכון. כי הנה הסדר הב׳ שהן בג׳ קווין כו׳ היינו בענין המדות שאין עיקר מציאותן מחו״ב [מחכמה ובינה] כ״א מבחי׳ הכתר שמאיר בהן
如今，世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）中的兩種層面，便可得到恰當的理解與闡明。因為，第二種次序——即分作三條線等等——所涉及的是情感屬性（מדות，middos）；其主要存在並非源自智慧（חכמה，Chochmah）與理解（בינה，Binah），而是源自冠冕（כתר，Keser）這一層面，後者照耀於它們之中，
如今，這兩種模式便能彼此吻合。三線模式描述的是其主要源頭並非理智、而是由כתר照耀其中的情感。
וכמאמר דז״א בעתיקא אחיד ותליא הנ״ל והיינו ע״י בחינת דעת העליון הנ״ל שהוא מבחי׳ הכתר ומחבר ומייחד בחינת חו״ב [חכמה ובינה] כו׳ שנמצא בחינת הדעת עומד בין חו״ב [חכמה ובינה] ותחת הכתר כו׳.
正如前面所引的說法：「小面相（情感屬性）（ז״א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）與古老者（עתיקא，Atika）相繫而懸依於祂。」這是藉著前述上層認知（דעת，Daas）這一層面而實現的；它源自כתר，並連結、統合חכמה與בינה這一層面等等。因此可見，דעת立於חכמה與בינה之間，並在כתר之下等等。
這正與《Zohar》（זהר）所說的相符：小面相懸依於 Atika。此一作用透過上層דעת而實現；它源自כתר，並統合חכמה與בינה；因此，在此模式中，דעת位於חכמה與בינה之間，正處於כתר之下。
משא״כ סדר הא׳ היינו בבחינת המדות שמציאותן הוא רק מן השכל והיינו ע״י בחינת דעת התחתון המתפשט בתוך המדות ומאיר בהן הארת חו״ב [חכמה ובינה] כו׳:
相較之下，第一種次序所涉及的是מדות這一層面；其存在完全源自理智，而這是透過下層דעת這一層面而實現的；下層דעת在מדות之中展開，並將חכמה與בינה的光照照入其中等等。
垂直模式描述的是完全源自理智的情感，這是透過下層דעת而實現的；它在מדות之中展開，並將חכמה與בינה的光帶入其中。
兩種卡巴拉模式由此得以調和：垂直鏈條描述由理智而生的情感（下層דעת）；三線結構則描述根源於כתר的情感（上層דעת）。
下層 דעת淨化情感 ¶11–13
11ולהבין כל הדברים הנ״ל בתוספת ביאור צריך להבין תחלה בחי׳ הדעת מהו. ומתחלה נבאר בחי׳ הדעת התחתון וממנו יובן בחי׳ דעת העליון. דהנה כבר נתבאר למעלה כי עיקר הולדת המדות הוא מחו״ב [מחכמה ובינה].
要進一步闡明以上一切，首先必須明白認知（דעת，Daas）這一層面究竟是什麼。先解釋下層認知，再由此明白上層認知。因為上文已經說明，情感屬性（מדות，middos）的主要生發，源自智慧（חכמה，Chochmah）與理解（בינה，Binah）。
為深入探討，阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）將先界定認知本身，從較貼近體驗的下層認知開始，再由此推知上層認知。出發點是：如上文所示，情感屬性主要由智慧與理解而生；那麼，認知又增加了什麼？
這是一個過渡：開始界定認知，先從下層認知談起。
我們需要明白，認知（דעת，Daas）發揮什麼作用。然而，實情是：無論在何處，認知都屬於內在[層面]這一層次。
如果情感已由智慧與理解而生，認知還增添了什麼？答案是：認知總是屬於它所在之事物的內在層面。
וכמו״כ [וכמו כן] כאן בחי׳ הדעת המתפשט בתוך המדות הוא פנימי׳ [פנימיות / פנימית] המדות שהוא תכלית הבירור שלהן כי הדעת
同樣，在此，延展於情感屬性（מדות，middos）之中的 דעת這一層面，乃是情感屬性的內在層面（פנימיות，pnimiyus），也是它們最終的淨化。因為 דעת
較低層面的 דעת在情感屬性之中展開，是它們的內在核心，並使它們達到最終、精純的狀態。
היינו התקשרות ומחמת התקשרות בחי׳ חו״ב [חכמה ובינה] בתוך המדות מברר ומבדיל בין טו״ר [טוב ורע] שלא תהיינה המדות מעורבות טו״ר [טוב ורע] כי המדות בטבען כתולדותן יכולות להיות מעורבות טו״ר [טוב ורע].
意指連結；由於智慧（חכמה，Chochmah）與理解（בינה，Binah）這一層面連結於情感屬性之中，這種連結便能淨化情感屬性，在善與惡之間加以辨別，使情感屬性不致善惡混雜。因為情感屬性依其本性，在初生之際便可能善惡混雜。
認知意指連結（如「亞當（אדם）認識夏娃（חוה）」中的「認識」，意即依附、連結）。透過 דעת，智慧與理解的洞見與情感屬性結合，而這種連結在情感屬性之中把善與惡分辨開來。若任其自存，情感屬性在初生之時便可能善惡混雜。
認知的定義是連結：它把心智結合於情感之中，因此淨化情感，並將其中的善與惡分開。
參考出處
- 1וצריך להבין בחי׳ דעת מהו משמש · בלקו״ת פ׳ מטות פו, ד, פז, ד מציין לכאן.
13ולכן יניקת החיצוני׳ [החיצונים] הן מן המדות כמו אברהם שיצא ממנו ישמעאל12 כו׳. וכמו״כ [וכמו כן] בעבודת ה׳ מבחי׳ האהבה וההתפעלות כרשפי אש3 על ידי ההתבוננות בגדולת ה׳ בשעת התפלה יוכל לבא אח״כ לידי כעס.
因此，外在[勢力]從情感屬性（מדות，middos）汲取滋養，正如亞伯拉罕（אברהם）生出了以實瑪利（ישמעאל）等等。同樣，在事奉 ה׳ 時，藉著在祈禱時思量 ה׳ 的偉大，從而產生愛與「如火星般熾烈」的激發，人之後也可能陷入憤怒。
由於情感可能摻雜不純，外在勢力——外殼（קליפה，kelipah；與神聖相對立的勢力）——便從中汲取滋養。聖賢所舉的例子是：慈愛（חסד，Chesed）的化身亞伯拉罕生出了以實瑪利，他代表著敗壞形式的慈愛。同樣，一個人可能在思量 ה׳ 的偉大後，以熾烈的愛祈禱，卻在當天稍後發怒。
ומוכרח להיות שגם בשעת התפלה היה קצת תערובת זר. שאם היתה בבחי׳ אלקות לבד שהוא גילוי אור ה׳ על נפשו בשעת התפלה.
必然是，即使在祈禱時，也摻有些微的異質因素。因為若那時全然屬於 ה׳ 的層面，也就是祈禱時 ה׳ 之光顯現在他的靈魂上，
Alter Rebbe 推論，即使祈禱時的熾烈之愛，也必定含有一絲異質因素。若那全然是屬於 ה׳ 的層面，是 ה׳ 之光顯現在靈魂上，之後便不可能引出任何異質之物。
מאין בא אח״כ לידי כעס וכדומה שהוא בחי׳ יניקת החיצוני׳ [החיצונים]. כנודע שאין יניקת החיצונים רק מבחי׳ אחוריים דשם אלקים שהוא ענין בחי׳ ההסתר כו׳
那麼，他之後又怎會陷入憤怒等情況，而這正是外在勢力汲取滋養的層面呢？眾所周知，外在勢力只從 אלקים（Elokim）之背面（אחוריים，achorayim）這一層面汲取滋養；這就是遮蔽這一層面，等等。
後來的憤怒不可能源自純然屬於 ה׳ 的層面，因為外在勢力只從 אלקים的「背面」汲取滋養，也就是 ה׳ 遮蔽的一面。純粹的顯現不會給它們任何可汲取之物。
(וצ״ע [וצריך עיון] בתניא פכ״ח וצ״ל דמ״ש כאן קצת תערובת זר היינו מצד התלבשות הנה״ב [הנפש הבהמית] והמדות שבה הן הם המעורבות טו״ר [טוב ורע]. ולפי שהנפש האלקי׳ מלובשת בה כו׳. וההוכחה היא שגם בשעת התפלה לא יצאה מנרתקה ומהתלבשותה לגמרי מכל וכל כו׳.
（這需要依據《Tanya》（תניא）第28章加以考察。必須說，這裡所說的「摻有些微異質因素」，是由於動物性靈魂（נפש הבהמית，nefesh habehamis）的包裹，而其中的情感屬性本身摻雜著善與惡；又因為具有ה׳性質的靈魂包裹在其中，等等。證據是，即使在祈禱時，它也沒有完全、徹底地脫離自己的鞘殼與所受的包裹，等等。
這是一項括號中的補充說明：《Tanya》第28章似乎提出了不同的說法（祈禱時出現異質念頭，並不表示祈禱有缺陷）。這裡的說明調和了兩者：「摻雜」並非出自具有ה׳性質的靈魂自身的愛，而是源於動物性靈魂；它的情感摻雜不純，而具有ה׳性質的靈魂正包裹在其中。即使在祈禱時，具有ה׳性質的靈魂也沒有完全脫離那個「鞘殼」。
והיינו ממש כמש״ש [כמה שכתוב שם] פכ״ח שהקליפה מתאמצת כו׳. וגם מן הראיי׳ [הראייה] שיתבאר מעובדא דר״ח [דרבי חנינא] ב״ת [בן תרדיון] משמע ג״כ כמ״ש דהתם ג״כ קס״ד שטעה בנפשו מחמת טבעיות נפשו הבהמית שאפשר שסייעה בעבודתו כמשי״ת [כמו שיתבאר]):
這正如該書第28章所寫的，外殼會竭力抗拒，等等。此外，稍後將從拉比哈尼拿·本·特拉底翁（רבי חנינא בן תרדיון）的事例所舉出的證據，也同樣表明這一點；因為在那裡，他也曾想到自己對自身有所誤判，這是由於他的動物性靈魂的自然稟性，而那稟性可能曾助他從事事奉，正如稍後將要解釋的。）
這與《Tanya》第28章所說的完全一致：外殼會竭力對抗祈禱的人。接下來要講述的拉比哈尼拿·本·特拉底翁的故事，也指向同一點：他擔心，自己的動物性靈魂的自然稟性可能助長了他的事奉。
由於未經提煉的情感可能摻雜不純，即使祈禱時真摯的愛，也可能帶有一絲動物性靈魂的成分；之後可能出現的憤怒，便顯示了這一點。
區分具有ה׳性質的靈魂自身的愛，以及動物性靈魂在其中所佔的一份，便能使這段話與《Tanya》第28章相一致：缺陷在於具有ה׳性質的靈魂所穿著的「衣裳」，而不在具有ה׳性質的靈魂本身。
參考出處
- 1אברהם שיצא ממנו ישמעאל · ספרי דברים לב, ט.
- 2אברהם שיצא ממנו ישמעאל · Sifrei Devarim 312:1–2
- 3כרשפי אש · Song of Songs 8:6
拉比哈尼納本特拉迪翁的考驗 ¶14–22
14ובזה יובן מעשה דר׳ [דרבי] יוסי בן קיסמא1 עם ר׳ [רבי] חנינא בן תרדיון שאמר תמה אני אם לא ישרפו אותך כו׳. והשיבו מן השמים ירחמו וא״ל [ואמר ליה] אני אומר לך דברי טעם כו׳.
由此便可理解拉比約西·本·基斯馬（יוסי בן קיסמא）與拉比哈尼納·本·特拉迪翁（חנינא בן תרדיון）的故事：他[對他]說：「倘若他們不燒死你，我才會感到驚訝」等等。他回答他說：「天上必會憐憫」；他便對他說：「我是在告訴你合乎道理的話」等等。
阿爾特雷貝如今引述一則塔木德故事作為證據。拉比約西·本·基斯馬病重時，拉比哈尼納·本·特拉迪翁前去探望他。拉比約西告訴他，羅馬的統治是奉天命而行，而他在公開教授妥拉，正是在違抗這道命令：「我看他們恐怕會燒死你。」拉比哈尼納回答：「天上必會憐憫。」拉比約西便回答：「我是在告訴你合乎道理的話，你卻說『天上必會憐憫』？」
此處引入拉比哈尼納·本·特拉迪翁的故事，以證明即使有極大的奉獻，仍可能帶有一絲天生性情的痕跡。
參考出處
- 1מעשה דר׳ יוסי בן קיסמא · Avodah Zarah 18a:6
15וא״ל [ואמר ליה] ר״ח [רבי חנינא] מה אני לחיי עוה״ב [עולם הבא].1 וא״ל [ואמר ליה] כלום מעשה כו׳. והשיבו מעות פורים וכו׳ וחלקתים לעניים.
拉比哈尼納（חנינא）對他說：「我在來世的生命將會如何[安排]？」他回答他說：「你可曾遇上什麼善行？」等等。拉比哈尼納回答他說：「普珥節的款項」，等等，「我把它們分給了窮人。」
拉比哈尼納接著詢問自己在來世的命運。拉比約西（יוסי）問他是否有什麼特別的善行曾落到他手上；拉比哈尼納告訴他，普珥節款項與慈善款項混在了一起，於是他把全部款項都分給了窮人。
ע״כ [עד כאן]. ולכאורה מאד תמוה שאלתו מה הוא לעוה״ב [לעולם הבא]. אם הוא מוסר נפשו על קדוה״ש [קידוש השם] שהי׳ [שהיה] מקהיל קהלו׳ [קהלות] ברבים לא יהי׳ [יהיה] לו עדיין חלק לעוה״ב [לעולם הבא].
引文至此。乍看之下，他詢問自己在來世將如何，實在令人十分費解：若他為使ה׳的名成聖而捨命，因為他曾在公眾面前召集集會，難道他仍會在來世沒有分嗎？
這個問題令人費解：拉比哈尼納冒著殉道的危險，公開召集群眾研習妥拉，這是極其崇高地使ה׳的名成聖。他怎麼會懷疑自己在來世是否有分？
阿爾特雷貝在這個故事中提出第一個疑問：一個甘願為ה׳的名而死的人，為什麼會懷疑自己在來世是否有分？
參考出處
- 1מה אני לחיי עוה״ב · Avodah Zarah 18a:7
16וגם מה שאל ר׳ [רבי] יוסי כלום מעשה בא לידך. מהו התשובה על שאלתו כו׳. אך הענין שהי׳ [שהיה] ר׳ [רבי] חנינא בן תרדיון מסופק בעצמו ענין מסירת
而且，拉比約西（ר׳ יוסי）問：「有沒有什麼事曾落到你手上？」這怎麼能算是對他問題的回答呢？等等。不過，事情是這樣的：拉比哈尼納・本・特拉迪翁（ר׳ חנינא בן תרדיון）對自己為研習妥拉（תורה，Torah）而捨棄生命一事，心中有所疑慮：
第二個難題是：拉比約西問他是否做過什麼事，怎能回答任何問題？阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）的回答是：拉比哈尼納不確定自己的捨身奉獻是否純粹。
נפשו בשביל עסק התורה אם הוא באמיתות לש״ש [לשם שמים] בלבד אף שהי׳ [שהיה] צדיק מופלג ולומד לשמה באמת מ״מ לפי שיש בנ״א [בני אדם] שמצד טבעו ומזגו ומדותיו להמשיך חשק ותשוקת כל לבבו אל למוד החכמות.
他為了研習妥拉而捨棄生命，是否真正單單為了天上的旨意。雖然他是一位卓越的義人（צדיק，tzaddik），而且確實為了 תורה 本身而學習；然而，有些人憑著自己的天性、氣質與情感屬性（מדות，middos），便會使全心的渴望與熱切都轉向研習各種學問，
他懷疑自己為了研習妥拉而捨棄生命，是否真正只為了天上的旨意。他是一位偉大的義人，研習妥拉也確實是為了妥拉本身；然而，有些人僅因天性與氣質，就會被求知之事吸引，而他擔心自己的部分熱情或許也來自這種自然傾向。
阿爾特雷貝解釋這段故事：拉比哈尼納擔心，自己對妥拉的投入有一部分是出於天生的愛好學習。
17ולהיות תמיד מחשבתו ולבו ושכלו דבוק בהן. והראי׳ [והראיה] מהפילסופים מהאומות הקדמונים שהיו שרים גדולים לא יחסר להם כל מעדני עולם.
並使他們的思想、心與理智始終專注於這些學問。證據是古代各國的哲學家；他們是位高權重的大臣，世間各樣享受，無一欠缺，
這樣的人希望自己的心思和內心始終沉浸於研習之中。證據是古代的哲學家；他們是富有的顯貴，享有一切奢侈享受。
היו עוזבים כל תענוגי׳ ועוסקים בכל לבבם ותשוקת נפשם בלמוד החכמות. כל היום והלילה אין מחשבתו פנויה.
[然而，]他們會放棄一切享樂，全心投入研習各門學問，靈魂中滿懷渴求；整日整夜，他的心思都不得閒
然而，這些哲學家放棄了一切享樂，全心投入學習；他們的心思日夜都被學問佔據。
這證明，對學習的熱愛可以純粹是性情使然：古代的哲學家便是例子。
18ולהבין ולהעמיק בענין החכמות ותערב לנפשו ותתענג בהם כ״כ [כל כך] כמו זולתו בכל תענוגי העולם. וזה אינו להם מצד אמונתם
[藉著尋求]理解並深入探究諸門科學，這使他的心魂感到愉悅；他從中得到的喜悅，與另一人從世上一切享樂中得到的喜悅同樣多。而這並非源於他們的信仰，
他們深入研習諸門科學，並從中得到的樂趣，與其他人從世俗享樂中得到的樂趣相等。這並非出於他們的宗教信仰。
שהם היו גוים עובדי כוכבים שאין להם שום הכרח ואמונה שיגרום להם סבת עסקם בחכמותיהם בתכונה ותשבורת ופילסופיא חכמת החיצוני׳ [החיצונים] תענוג נפלא כ״א מצד מזג טבעם מאד תכריח בחשק נפלא שנולד בטבע כזה.
因為他們是敬拜星辰的外邦人，並沒有任何必然要求或信仰，會使他們在從事自己的科學——天文學、數學與哲學，即外在之學——時，從中得到奇妙的喜悅；這只是由於他們的天性氣質，極其強烈地驅使[他們]，使他們生來便有如此奇異的欲求。
身為偶像崇拜者，他們並沒有任何宗教義務或信仰，使天文學、數學與哲學成為如此喜悅的來源。這種喜悅源自他們與生俱來的氣質，使他們對這些學問有非凡的欲求。
哲學家的熱忱表明，對知識的投入可以單單源於天性，而與任何宗教動機無關。
19ויש מהם נולד במזג אחר שלא יתאווה ויחשוק לחכמות אף כי יבינם אין לו תענוג להשים מחשבתו בהם אפי׳ [אפילו] רגע אחת רק אחר שרירות לבו רק רע כל היום1 לזאת תכלה נפשו.
其中有一種人，生來氣質不同，不會渴慕、愛好各種學問；即使他能理解，也不喜歡哪怕一瞬間將心思放在這些學問上，只是隨從心中的剛愎，「終日唯有惡念」；他的靈魂便為此而渴望。
另有一些人生來氣質恰好相反：即使他們能理解智性方面的事，也無法享受思考這些事，哪怕一瞬間也不行；他們只隨從內心的欲望。「心中的剛愎」（聖經中常見的慣用語）和「終日唯有惡念」（《創世記》6:5）這兩處語句引自經文。
與前述相反的一種氣質：能夠理解，卻不以思考為樂。
參考出處
- 1רק רע כל היום · Genesis 6:5
20וסבת זה הוא מצד המרות. יש שגובר בו מרה הלבנה שאין ביכלתו לצמצם מחשבתו בדבר א׳ אף שהוא שכלי ולא יתענג בו כלל.
這是由體液所造成的。有一種人，白膽汁在他體內占主導；他無法把心思集中在一件事上，即使那件事屬於理智範疇，他也全然不以此為樂。
阿德莫爾·哈扎肯（אדמו״ר הזקן）依照當時的醫學觀念，以體液來解釋這些差異。白膽汁占主導的人，無法將心思持續專注於單一主題；即使是理智方面的事，他也找不到樂趣。
ויש שגובר בו מרה שחורה בתולדתו תשתוקק נפשו מאד אל החכמה כל חפציה לא ישוו בה כאש׳ [כאשר] כ״ז [כל זה] מבואר בח״פ [בשמונה פרקים] להרמב״ם [להרבי משה בן מימון] ע״ש פ״ח [פרק ח׳].1
也有一種人，從出生起黑膽汁便在他體內占主導；他的靈魂極其渴慕智慧，「一切［其他］欲望都不能與之相比」——這一切都如邁蒙尼德（רמב״ם）的《八章》所闡明；請參看該書第八章。
天生黑膽汁占主導的人（即憂鬱型氣質），會極其渴慕智慧，並視智慧為遠勝一切；正如《箴言》以智慧為主題所說的：「一切［其他］欲望都不能與之相比」（3:15；8:11）。阿德莫爾·哈扎肯引用邁蒙尼德《八章》第八章，談論與生俱來的氣質。
體質氣質說明了為何有些人天生樂於學習，而有些人則不然。
參考出處
- 1מבואר בח״פ להרמב״ם ע״ש פ״ח · Eight Chapters 8:10
21ולכן גם בישראל ימצא טבעיים מחולקים כמותם. אך שתמשיך נפשו לדבר הנהוג בישראל כמו ענין למוד התורה שבע״פ [שבעל פה]. יחשוק נפשו ולבו להגות בה יום ולילה לא ישבות.
因此，在猶太人當中也會找到像他們那樣各不相同的天性；然而，[在猶太人身上]，他的靈魂會被牽引去做猶太人慣常做的事，例如研讀口傳妥拉：他的靈魂和心會渴望日夜沉思其中，不停歇。
猶太人當中也有同樣廣泛的各種性情，但猶太人的天性會導向猶太人所重視的事，例如研讀口傳妥拉，因此他會渴望日夜不斷地研讀。
ולפיכך ר״ח [רבי חנינא] ב״ת [בן תרדיון] היה ירא שמא גם מצד טבעו גופני׳ גורם לו מסירת נפשו בעד החכמה אף שבודאי אינו אלא מעט מזעיר מ״מ אין זה לה׳ לבדו1 כו׳.
因此，拉比哈尼納・本・特拉迪翁（חנינא בן תרדיון）害怕，或許他的身體天性也促成了他為智慧（חכמה，Chochmah）而捨身奉獻（מסירות נפש，mesirus nefesh）。雖然這當然只佔極微小的一分，然而這就不是「唯獨為了ה׳（Havayah）」了，等等。
因此，拉比哈尼納害怕：他的身體性情或許對他為妥拉捨命有所助益，即使只是一點點。即使自然動機微乎其微，也意味著他的奉獻並非純粹「唯獨為了ה׳」。
拉比哈尼納害怕，他的自然性情也在他為妥拉捨身奉獻一事上占有一分。
參考出處
- 1לה׳ לבדו · Exodus 22:19
22ושאל מר׳ [מרבי] יוסי היאך הוא משיג בו. אם הוא מנוחלי העוה״ב [העולם הבא] שאין בלבו אלא אחד כו׳. והשיבו זה לא יבורר כ״א אם בא מעשה לידך.1
他問拉比約西（רבי יוסי），如何能確知自己是否屬於承受來世的人——他們心中唯有 ה׳，等等。拉比約西回答他：「只有當一件事臨到你手中時，才能弄清楚這一點。」
拉比哈尼納（רבי חנינא）問，如何知道自己是否真正屬於來世的人，心中是否唯有 ה׳。拉比約西說，只有經歷現實生活中的考驗（「一件事臨到你手中」），才能揭示這一點。
פי׳ נסיון שהחילוק בו שאם הוא מצד טבע הגוף אף שיחשוק חשק נפלא עכ״פ [על כל פנים] לא יגיע למס״נ [למסירות נפש] כו׳ ואמר לו שמעות פורים כו׳
也就是說，這是一種試驗，區別[在於]：如果這是出於身體的本性，即使他懷有非凡強烈的渴望，無論如何也達不到捨身奉獻（מסירות נפש，mesirus nefesh），等等。他告訴他，關於普珥節的錢財，等等，
這種試驗是這樣的：出於身體本性的渴望，不論多麼強烈，都不會使人走到捨棄生命這一步。拉比哈尼納對普珥節錢財的回答，正是提出了證明。
שהוא ענין פיזור ממון שזה אות ומופת שאין במס״נ [במסירות נפש] שלו אפילו שרש המרה כו׳. שמדת המרה שחורה הנ״ל גורמת מדת הקמצנות.
這是散發錢財之事，足以作為一個標誌和證據，表明他的捨身奉獻中甚至沒有這種黑膽汁性情的根源，等等。上述黑膽汁的性情，會導致吝嗇的品性。
慷慨地施予錢財，正與黑膽汁所伴隨的性情相反；黑膽汁會使人吝嗇。既然拉比哈尼納慷慨大方，他的捨身奉獻便連那種性情的根源也沒有。
拉比約西提出的問題是一種試驗：慷慨證明拉比哈尼納的奉獻並非出自那種會滋生研習熱情的氣質。
參考出處
- 1אם בא מעשה לידך · Avodah Zarah 18a:8–9
אהבת עולם、אהבה רבה與利百加 ¶23–24
23והמרה הלבנה הפיזור כו׳ לכן השיבו א״כ מחלקך יהא חלקי1 שמזה מובן שמס״נ [שמסירות נפש] על התורה הוא רק לפי שאין בלבו אלא אחד ואין בו תערובת טבעית כלל.
白膽汁則[導致]散財[金錢]，等等。因此他回答他說：「既然如此，願我的份也如同你的份。」由此可知，他為妥拉（תורה，Torah）作出的捨身奉獻（מסירות נפש，mesirus nefesh），純粹是因為他心中唯有 ה׳，其中全無任何自然因素的摻雜。
相較之下，白膽汁與慷慨相連。因此，Rabbi Yose 得出結論：「既然如此，願我的份也如同你的份。」Rabbi Chanina 甘願為妥拉捨命，只是因為他的心專一於 ה׳，沒有摻雜任何自然動機。
ומכ״ז [ומכל זה] מובן שיוכל להיות במדות הנפש בחי׳ תערובת שאפי׳ [שאפילו] במדה שנראה ודאי טוב גמור יוכל להיות שיש בזה עדיין קצת תערובת כו׳.
由此可知，靈魂的情感屬性（מדות，middos）中可能有某種程度的摻雜；即使某一特質（מדה，middah）看來確然是全然良善的，其中仍可能帶有些微的摻雜，等等。
總的教訓是：情感中可能含有隱而未見的摻雜，因此，即使某種看來全然良善的特質，也可能仍帶有一絲其他成分。
ולכן כדי שיהי׳ [שיהיה] בירור המדות לתכליתן הוא ע״י בחי׳ הדעת. והיינו שהוא ממשיך פנימי׳ [פנימיות / פנימית] המדות
因此，情感屬性要精煉至其終極[程度]，須經由認知（דעת，Daas）這一層面；也就是說，認知引發出情感屬性的內在層面。
因此，情感要得到徹底精煉，須經由認知；認知會引發情感的內在層面。
כי עיקר תערובת טו״ר [טוב ורע] זה שייך בחיצוני׳ הלב משא״כ בבחי׳ פנימי׳ [פנימיות / פנימית] הלב כו׳ (עיין מש״ל [מה שכתוב לעיל] בסוף ד״ה להבין ענין הברכות כו׳).
因為善與惡的這種摻雜，主要關乎心的外在層面；心的內在層面則不然，等等。（請參看上文〈理解祝福之事〉一篇末尾所述，等等。）
善與惡的摻雜主要屬於心的外在層面，也就是表面的感受；心的內在點則不受其影響。括號中的引文指〈理解祝福之事〉一篇末尾（《Torah Ohr》（תורה אור），Bereishis）；該處解釋，情感一旦顯露，並依附於身體與動物性靈魂（נפש הבהמית，nefesh habehamis），外殼（קליפה，kelipah）便能抓住它們，因此需要從上方而來的「印封」使它們彼此分開。
והנה כ״ז [כל זה] בבחי׳ דעת התחתון המתפשט במדות אהוי״ר [אהבה ויראה]. שהדעת הזה הוא תחת הבינה ואהבה שנולדה מהבינה והדעת נק׳ אהבת עולם.
現在，以上所述都是關於較低層次的認知，它擴展至愛與敬畏（אהבה ויראה，ahavah v'yirah）的情感屬性。這種認知位於理解（בינה，Binah）之下；由理解和認知所生的愛，稱為世間之愛（אהבת עולם，ahavas olam）。
以上所述描述的是較低層次的認知，它擴展至愛與敬畏，並位於理解之下。由理解和較低層次的認知所生的愛，稱為「世間之愛」：這種愛源於沉思 ה׳ 如何賜予世界生命。
ובזוהר נק׳ אהבה זוטא. ומתוך זה נוכל להבין ג״כ בבחי׳ דעת העליון. כי הנה יש ב׳ מיני מדות.2
在《Zohar》（זהר）中，它被稱為較小之愛（אהבה זוטא，ahavah zuta）。由此我們也能理解較高層次的認知。因為情感屬性有兩種類型。
《Zohar》稱它為「較小之愛」。由較低層次的認知，我們現在也能理解較高層次的認知，方法是辨明兩種類型的情感屬性。
הא׳ המדות הנולדי׳ מהשכל וכשהם נולדים ונמשכים מהשכל ע״י הדעת אז הם בבחי׳ פנימיות ובבירור יותר מכל סיג.
第一種，是由理智所生的情感屬性；當它們經由認知從理智中生出並引發出來時，便處於內在狀態，而且更為精純，更[不受]任何渣滓沾染。
第一種類型是由理智所生的情感；認知將它們從理智中引發出來時，它們便成為內在的情感，也更為精純，較少沾染渣滓。
這個故事表明，情感可能摻雜其他成分；較低層次的認知能精煉由理智所生的情感（世間之愛）。由此便引向另一類情感以及較高層次的認知。
這兩種愛的區別在於其根源：世間之愛由心智的沉思而生，並由較低層次的認知帶入心中；廣大之愛（אהבה רבה，ahavah rabbah）則根植於理智之上，即冠冕（כתר，Keser）的情感屬性中，並由較高層次的認知引發。
參考出處
- 1מחלקך יהא חלקי · Avodah Zarah 18a:8–9
- 2יש ב׳ מיני מדות · מובא בלקו״ת אמור לט, ב.
24והב׳ הם המדות שלמעלה מהשכל. ונק׳ אהבה רבה שיש בכל נפש. ולמעלה הוא בחי׳ מדות שבכתר חו״ג [חסד וגבורה] דא״א1
第二種，是高於心智的情感屬性（מדות，middos）；[這種愛]稱為宏大之愛（אהבה רבה，ahavah rabbah），它存在於每一個靈魂之中。至於在上，其層面是冠冕（כתר，Keser）中的情感屬性，即長面相（אריך אנפין，Arich Anpin）的慈愛（חסד，Chesed）與克制（גבורה，Gevurah），
第二種情感高於心智，亦即「宏大之愛」，它潛藏於每個靈魂之中。它在上方的根源，是冠冕中的情感屬性，即長面相（冠冕的外在層面）的慈愛與克制。
שהם למעלה מהשכל שהוא חו״ב [חכמה ובינה] רק שנמשכים דרך מעבר בחו״ב [בחכמה ובינה]. והם נמשכים ע״י הדעת שעומד בקו האמצעי. מכוון תחת הכתר.
它們高於心智，也就是智慧（חכמה，Chochmah）與理解（בינה，Binah）；只是它們要經由智慧與理解而被引下。它們是透過位於中線、正對著冠冕之下的認知（דעת，Daas）而被引下。
這些冠冕的情感屬性高於智慧與理解，然而它們在向下延伸的途中會經過智慧與理解。它們是透過中線的認知而被引下；這個認知正位於冠冕之下。
משא״כ חו״ב [חכמה ובינה] הם חח״ן [חכמה חסד נצח] מימין בג״ה [בינה גבורה הוד] משמאל לכן ע״י הדעת זה נמשכים המדות דכתר שהם מדות שלמעלה מהשכל להיות נמשכין בז״א.
然而，智慧與理解分處兩側：智慧、慈愛與勝利（נצח，Netzach）在右側，理解、克制與光輝（הוד，Hod）在左側。因此，藉著這個認知，冠冕中高於心智的情感屬性得以被引下，進而引入小面相（情感屬性）（ז"א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）。
智慧與理解分處左右兩側，因此只有中線的認知能直接承接冠冕的情感屬性，將它們引入小面相，也就是流溢界（אצילות，Atzilus）的情感十個屬性（ספירות，Sefiros）。
ולמטה הוא הגילוי במדות שבלב כו׳ ובחי׳ אה״ר [אהבה רבה] זו ישנה ג״כ בכל א׳ וכמ״ש בתניא (ס״פ מ״ו)2 ע״פ בהמות הייתי עמך3 בהמות לשון רבים כו׳ דעת העליון הכולל חו״ג [חסד וגבורה]4 כו׳ ע״ש.
在下方，它顯現為心中的情感屬性，等等。這種宏大之愛的層面也存在於每一個人之中，正如《Tanya》（תניא）第46章末尾所寫，並以經文「我與你同在時，彷彿獸類（בהמות，behemos）」為據——behemos是複數，等等；涵攝慈愛與克制的上層認知，等等；請參見該處。
在人身上，這顯現為心中的情感。Tanya第46章末尾以「我與你同在時，彷彿獸類；但我常與你同在」說明這是每位猶太人的情形：即使一個人感受不到這種愛，他仍始終與 ה׳ 合一。該處又指出，複數的behemos暗示：在無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）面前，甚至涵攝慈愛與克制的上層認知也如同「獸類」。
וזהו ענין רבקה שהוא בחי׳ קשר וחבור של שלש5 או ארבע בקר יחד להיותה בחי׳ אה״ר [אהבה רבה] שהוא המדות שלמעלה מהשכל שהם בחינת התכללות כל המדות יחד ואין בהם התחלקות כלל
這就是利百加（רבקה，Rivkah）的含義：她代表三或四頭牛聯結、繫在一起的層面；因為她代表宏大之愛，也就是高於心智的情感屬性；這些情感屬性是所有情感彼此涵攝、合而為一的層面，彼此之間完全沒有分化。
因此，利百加這個名字在此如此解讀。《Mishnah》（משנה）中，רבקה（rivkah）指三或四頭牛繫在一起的一隊，所以「利百加」這個名字被解作這種「聯結」；這象徵宏大之愛，其中所有情感合而為一，毫無分化。
(וכנ״ל שדעת כולל חו״ג [חסד וגבורה] שהן תרין עטרין הנמשכים מכתפין דאריך) כי בהמדות שעיקר התהוותן הוא מהשכל שייך התחלקו׳ [התחלקות] המדרגה
（如上所述，認知涵攝慈愛與克制；它們是從長面相的肩部引出的「兩個冠冕」。）至於主要由心智而形成的情感屬性，則存在層次上的區分，
如前所述，上層認知涵攝慈愛與克制；它們是從長面相的「肩部」引出的「兩個冠冕」。相較之下，源自心智的情感屬性有層次之分。
כי אותו השכל שמוליד אהבה הוא אינו אותה ההשכלה המוליד יראה ואותו השכל שמוליד יראה אינו המוליד אהבה.
因為生出愛的那一種心智，並不是生出敬畏的那一種理解；而生出敬畏的心智，也不是生出愛的那一種。
原因在於，產生愛的洞見不同於產生敬畏的洞見，每一種情感都有各自的心智根源。
ולכן המדות הנולדים מהן הן בחי׳ ענפין מתפרדין זמ״ז [זה מזה] משא״כ בלמעלה מהשכל אין שייך התחלקות6 כלל והוא ע״ד ההפרש בין עולם העקודים לעולם הנקודים.7
因此，由它們所生的情感屬性，屬於彼此分離的枝條；但在高於心智的層面，則完全沒有分化可言。這就好比繫合世界（עולם העקודים，Akudim）與點狀世界（עולם הנקודים，Nekudim）之間的差異：
所以，由心智所生的情感好比彼此分離的枝條；而在高於心智之處，則沒有分化。卡巴拉中繫合世界（Akudim，意為「繫合」）與點狀世界（Nekudim，意為「點」）的差異，正可說明這一點。
שבעקודי׳ כל הע״ס [העשר ספירות] עקודי׳ [עקודים] בכלי׳ [בכלים / בכלי] א׳ ואין בהם התחלקות כלל. משא״כ בנקודים הם י׳ נקודות מחולקי׳.
在束縛狀態（עקודים，Akudim）中，十個屬性（ספירות，Sefiros）全都束縛在同一器皿裡，彼此全無分化；相較之下，在點狀階段（נקודים，Nekudim）中，則是十個彼此分立的點。
在 עקודים 中，十個屬性都束縛在一個器皿裡；在 נקודים 中，則是十個彼此分立的點，每個點各有自己的器皿。
והיינו משום כי נקודים הוא מבחינת חכמה (כי בענין טנת״א [טעמים נקודות תגין אותיות] הנקודות בחינת חכמה כו׳) ושם שייך התחלקות אבל העקודים הוא מבחי׳ כתר דשם הוא למעלה מההתחלקות.
這是因為 נקודים 源自智慧（חכמה，Chochmah）這一層面（因為在音調符號（טעמים，ta’amim）、元音點（נקודות，nekudos）、字母冠飾（תגין，tagin）與字母（אותיות，osiyos）的範疇中，元音點屬於智慧的層面，等等）；在那裡，分化是可能的。但 עקודים 源自冠冕（כתר，Keser）這一層面，因為那裡超越分化。
點狀階段源自智慧：在卡巴拉所說的音調符號、元音點、字母冠飾與字母這一組範疇中，元音點對應於智慧。在智慧的層面，分化是可能的。束縛狀態則源自冠冕，冠冕超越分化。
ולכן בחי׳ המדות שלמעלה מהשכל הנק׳ אה״ר [אהבה רבה] שיש בכל נפש זה נק׳ בחי׳ רבקה שהוא קשר וחבור כמה בהמות דר״ל [דרוצה לומר] התכללות המדות יחדו ממש.
因此，每個靈魂中都有一種超越理智的廣大之愛（אהבה רבה，ahavah rabbah），這是高於心智的情感屬性（מדות，middos）；它稱為利百加（רבקה）這一層面。利百加意指把幾頭牲畜繫在一起；也就是說，情感屬性確實彼此融為一體。
所以，每個靈魂中都有的 ahavah rabbah，是一種超越理智、未經分化的愛；它稱為利百加，也就是幾頭牲畜繫在一起：所有情感確實合而為一。
וז״ש [וזהו שכתוב] ותרד העינה8 יש לפרשו כפשוטו ל׳ [לשון] ירידה ממש כי החכ׳ [החכמה] נק׳ מעיין. כי והחכמה מאין תמצא9 מבחי׳ כתר כמו המעיין הנובע מתחת לארץ. ונהר הוא בחי׳ בינה.
這就是「她下到泉邊」的意思；這句話可以按字面解作實際的下降。因為智慧被稱為泉水，正如「智慧是從無（אין，ayin）而得」——源自冠冕，就像泉水從地下湧出。河流則是理解（בינה，Binah）這一層面。
現在，《創世記》（בראשית）24:16 所說的「她下到泉邊」，可以按字面理解為下降：智慧被稱為泉水，因為它從無而湧出，源自冠冕，就像水從地下湧出；理解則是由泉水流出的寬廣河流。
והנה לגבי רבקה שהם המדות שבכתר א״כ ההמשכה בחו״ב [בחכמה ובינה] נק׳ ותרד העינה (ועמ״ש בפי׳ ויוציאנו10 ה׳ אלקינו ממצרים. או״א [אבא ואימא] שהלבישו לזרועות דא״א כו׳) ותמלא כדה היינו כ״ד ספרין דאורייתא.
對於利百加——也就是冠冕中的情感屬性——而言，引降至智慧與理解，因此稱為「她下到泉邊」（另見對「ה׳ אלקינו把我們從埃及領出來」一語的解釋：父與母（אבא ואמא，Abba v'Imma）披覆了長面相（אריך אנפין，Arich Anpin）的手臂，等等）。「她裝滿了自己的水罐」（כדה）：這指妥拉的二十四（כ״ד，kad）卷，
對利百加而言——她代表冠冕中的情感屬性——引降至智慧與理解就是一種下降，因而稱作「她下到泉邊」。（阿德莫爾‧哈扎肯（אדמו״ר הזקן）在解釋「ה׳ אלקינו把我們從埃及領出來」時，提到父與母披覆了長面相的「手臂」；也就是說，智慧與理解披覆了冠冕的情感屬性。）「她裝滿了自己的水罐」（כדה，kadah）：כדה中的כ與ד兩個字母合計為二十四，指聖經的二十四卷。
דאוריי׳ [דאורייתא] מחכמה נפקת. ובעבודה הוא שע״י האה״ר [האהבה רבה] ממשיכים התגלות אור א״ס בחכמה ובתורה דמחכמה נפקת.
因為妥拉是從智慧而出的。在事奉中，這表示藉著 ahavah rabbah，人把無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）的顯現引降至智慧，並引降至源自智慧的妥拉。
妥拉源自智慧。在人的事奉中，這表示藉著 ahavah rabbah，人把無限之光的顯現引降至智慧，也引降至源自智慧的妥拉。
ותעל כי באמת ירידה זו עלייה היא כי פי׳ אורייתא מחכמה נפקת היינו שהתגלותה היא מחכמה
「她上來了」：因為這下降實際上是上升。「妥拉是從智慧而出」的意思是，妥拉由智慧而顯現，
「她上來了」：這一下降實際上是上升。說妥拉源自智慧，只是指妥拉透過智慧而顯現。
אבל שרשה למעלה מהחכמה כי תרי״ג מצות דאורייתא עם ז׳ מצות דרבנן הם תר״ך עמודי אור1112 שהם בחי׳ כתר וא״כ התורה נמשכת מחכ׳ [מחכמה] שבכתר
但妥拉的根源高於智慧。因為妥拉的六百一十三條誡命（מצות，mitzvos），加上拉比所制定的七條誡命，共為六百二十道光之柱，這屬於冠冕的層面；因此，妥拉是從冠冕中的智慧引降而來，
然而，妥拉的根源高於智慧。妥拉的六百一十三條誡命和拉比所制定的七條誡命，合計為六百二十，正是冠冕的「光之柱」數目（希伯來文「冠冕」一詞的數值也等於六百二十）。因此，妥拉源自冠冕中的智慧。
שהיא גבוה מבחי׳ המדות שבכתר הנק׳ רבקה של שלש בקר כנ״ל (ועמ״ש במ״א בענין תנופת שתי הלחם ע״ג שני הכבשים):
這高於冠冕（כתר，Keser）中情感屬性（מדות，middos）的層次；這些情感屬性即上文所稱的「三頭牛的利百加（רבקה）」。（另見別處所述，關於在兩隻羊羔之上搖動兩個餅的事。）
這個כתר中的智慧（חכמה，Chochmah）高於כתר中的מדות，即「利百加」。藉著用妥拉裝滿她的水罐，利百加便超越了她原有的層次。括號中的話指別處的一段討論：在七七節，將兩個餅與兩隻羊羔一同搖動。
宏大之愛這種高於心智的情感，根源於冠冕中未經分化的情感屬性，並以利百加為象徵；利百加可解作一隊繫在一起的牛。將它引入妥拉，看似下降，實則是上升，因為妥拉根植於冠冕中的智慧，層次還要更高。
這裡以繫合世界與點狀世界作比較，依據的是阿里札爾（האריז״ל，the Arizal）對早期諸世界的敘述：點狀世界的各個「點」彼此分離；點狀世界就是器皿破碎的混沌界（תהו，Tohu）。而繫合世界則將所有光收納在一個器皿中。
參考出處
- 1ולמעלה הוא בחי׳ מדות שבכתר חו״ג דא״א · ראה אוה״ת פ׳ ראה ע׳ תשצו. מובא גם בלקו״ת אמור לז, ב.
- 2וכמ״ש בתניא (ס״פ מ״ו) · Tanya, Likkutei Amarim 46:10
- 3בהמות הייתי עמך · Psalms 73:22
- 4דעת העליון הכולל חו״ג · ראה סה״מ תרנ״ז ע׳ ריט. בענין ב׳ בחי׳ דעת — ראה בלקוטי ביאורים להרה״ק ר׳ הלל לשער היחוד מכ״ק אדה״א הוצאת תשנ״ה קנ, א שמציין לכאן.
- 5רבקה . . של שלש · Eruvin 17b
- 6בלמעלה מהשכל אין שייך התחלקות · לקמן צח, א מציין לכאן.
- 7ההפרש בין עולם העקודים לעולם הנקודים · ראה אוה״ת פ׳ ויקהל ע׳ ב׳צה. ב׳ צט.
- 8ותרד העינה · Genesis 24:16
- 9והחכמה מאין תמצא · Job 28:12
- 10ועמ״ש בפי׳ ויוציאנו ה׳ אלקינו · סידור רצג, ג ואילך.
- 11תר״ך עמודי אור · פרדס שער ח׳ פ״ג. ראה אגה״ק סכ״ט. וראה הערת כ״ק אדמו״ר זי״ע בסה״מ תש״ח ע׳ 165.
- 12תר״ך עמודי אור · Pardes Rimmonim 8:5–6
眾水與他家中的財富 ¶25–26
25וזהו מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה.1 והיינו להיות שאהבה זו היא בחי׳ אה״ר [אהבה רבה] ששרשה למעלה מהשכל ע״כ לא ישקיטו המים
這就是[「眾水不能熄滅這愛」的意思]。也就是說，既然這愛屬於廣大的愛（אהבה רבה，ahavah rabbah）這一層面，其根源在理智之上，所以眾水
如今，這句經文的意思便清楚了：「眾水不能熄滅這愛」指的是廣大的愛，其根源在理智之上。因此，「眾水」不能熄滅它。
רבים והנהרות שהן השגות אלקות הנמשכים מחו״ב [מחכמה ובינה] דאצי׳ את האהבה זו כיון ששרשה למעלה מכל ההשגות ונמשכה מבחי׳ דעת עליון הממשיך בחי׳ מדות שבכתר כו׳.
和河流——也就是由流溢界（אצילות，Atzilus）的智慧（חכמה，Chochmah）與理解（בינה，Binah）所引出的對 ה׳ 的領悟——不能熄滅這愛，因為它的根源高於一切領悟，並且是由上層認知（דעת עליון，Daas Elyon）這一層面引出的；它把冠冕（כתר，Keser）中的情感屬性（מדות，middos）這一層面引下來，等等。
「眾水」和「河流」是對 ה׳ 的領悟，源自流溢界中的 חכמה 與 בינה。它們不能平息這愛，因為這愛根植於一切領悟之外，並由上層認知引出；上層認知把冠冕中的情感屬性帶下來。
אך אם יתן איש את כל הון ביתו בוז יבוזו לשון ביזה ושלל כי ביתו קאי על אותיות התורה דכתיב בחכמה יבנה בית.2
但「若有人拿出他家中所有財富……掠奪而盡」（בוז יבוזו，boz yavuzu）——這是表示掠奪與戰利品的用語。「他家」指的是妥拉的字母，正如經文所說：「藉著 חכמה 建造房屋。」
這是經文的後半句：「若有人拿出他家中所有財富。」Alter Rebbe把「בוז יבוזו」（boz yavuzu）讀作「掠奪、戰利品」（ביזה，bizah），而不是「他們會藐視它」；就像有人攫取巨額財富一般。按經文的表面意思，為了愛而獻出全部財富的人會受到藐視。「他的家」指妥拉的字母，而房屋是藉著 חכמה 建造的。
這節經文在此作如下應用：「眾水」（理智上的領悟）不能熄滅廣大的愛；而「他家的財富」與妥拉相連，是如同戰利品般可被奪取之物。
參考出處
- 1מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה · Song of Songs 8:7
- 2בחכמה יבנה בית · Proverbs 24:3
26והון ביתו היינו מ״ש ובדעת חדרים ימלאון כל הון יקר ונעים1 והיינו בחי׳ דעת העליון שממשיך גילוי בחי׳ הכתר2 שלמעלה מהחכמה.
「他家中的財富」就是經文所說：「藉著認知（דעת，Daas），內室充滿一切珍貴可喜的財物。」這就是上層認知，它引下冠冕（כתר，Keser）這一層面的顯露；冠冕高於智慧（חכמה，Chochmah）。
「他家中的財富」就是認知帶入內室中的「珍貴可喜的財物」（箴言24:4）。這是上層認知，它引下高於智慧的冠冕顯露。
ודעת זה מחבר חו״ב [חכמה ובינה] שהם תושב״כ [תורה שבכתב] ותושבע״פ [ותורה שבעל פה] וממשיך בהן אור הכתר דהיינו להיות גילוי רצון העליון איך לעשות הסוכה והציצית והתפילין.
這一認知連結智慧與理解（בינה，Binah），它們就是書面妥拉與口傳妥拉；它也將冠冕之光引入其中，也就是使至高意願顯露出來：棚屋（סוכה，sukkah）、衣角穗（ציצית，tzitzis）和經文匣（תפילין，tefillin）應當如何製作。
上層認知連結智慧與理解，二者分別對應書面妥拉與口傳妥拉，並將冠冕之光（即 ה׳ 的意願）帶入其中。 mitzvos 的實際細節正是 ה׳ 至高意願的顯露：棚屋、衣角穗和經文匣究竟應當如何製作。
ולכן גם בחי׳ אה״ר [אהבה רבה] הנ״ל תתרוה צמאונה ע״י גילוי זה כיון שהוא ג״כ המשכת דעת עליון ולא עוד
因此，上文所說超越理智的熾愛（אהבה רבה，ahavah rabbah）也會藉著這一顯露而止渴，因為它同樣是上層認知的引下。不僅如此，
所以，超越理智、如飢似渴的熾愛，會因妥拉中的這一顯露而止渴，因為妥拉同樣是由上層認知引下的。
אלא שהוא המשכה מבחי׳ גבוה יותר הרבה מהמשכת המדות שלמעלה מהשכל כי המדות הם בחי׳ ז״ת [ז׳ תחתונות] דא״א.
它所引下的，是遠高於超越理智的情感屬性（מדות，middos）之引下的層面；因為這些情感屬性是阿里赫・安平中的情感層面（אריך אנפין，Arich Anpin）的七個較低的[屬性（ספירות，Sefiros）]，
此外，妥拉來自遠高於超越理智之情感屬性的層面。那些情感屬性是阿里赫・安平（冠冕中的情感）的七個較低屬性。
אבל הון ביתו הוא התורה זהו בחי׳ ג״ר [ג׳ ראשונות] דא״א (ועמ״ש בדרוש השופר3 שהכתר הוא ממוצע45 בין המאציל לנאצלים שיש בו מבחי׳ תחתונה שבמאציל והוא בחי׳ ג״ר [ג׳ ראשונות] דא״א.
而「他家中的財富」就是妥拉，屬於阿里赫・安平的前三個[ספירות]。（另見論述公羊角的篇章所寫：冠冕是流出者與被流出者之間的中介，因為它含有流出者最低層面的[某種]成分；這就是阿里赫・安平的前三個屬性；
妥拉，即「他家中的財富」，來自冠冕中的前三個屬性，也就是冠冕中的心智。括號中提到論述公羊角的篇章：冠冕是 ה׳（流出者）與流出的屬性之間的中介；冠冕的前三個屬性觸及流出者的最低層面。
ויש בו בחי׳ שרש הנאצלים והוא מז״ת [מז׳ תחתונות] ע״ש. וא״כ מובן איך שבחי׳ זו דהון ביתו הנמשך ע״י התורה שהוא מבחי׳ ג״ר [ג׳ ראשונות] גבוה לאין קץ גם מבחי׳ המדות שלמעלה מהשכל שהן בחי׳ ז״ת [ז׳ תחתונות] כו׳.
冠冕也有被流出者之根源的層面，這是七個較低的[ספירות]；請參閱該處。因此便可明白，這一「他家中的財富」是藉妥拉引下的，既然它來自前三個屬性，就無限高於那些高於理智的情感屬性；後者屬於七個較低的[ספירות]，等等。
冠冕的七個較低屬性是被流出之屬性的根源。因此，「他家中的財富」由妥拉從冠冕的前三個屬性引下，無限高於來自七個較低屬性、超越理智的情感。
וזהו ותרד העינה כו׳ ותעל שהיא עלייה גדולה למעלה מבחי׳ רבקה. וביאור הענין שדעת זה שנמשך ע״י התורה דהיינו מ״ש הון ביתו גבוה מבחי׳ דעת הממשיך אה״ר [אהבה רבה] יובן עם מ״ש בלק״ת [בלקוטי תורה (להאריז״ל)] פ׳ שמות6 ע״פ
這就是「她下到泉旁……又上來」：她有了極大的提升，超越了利百加（רבקה）的層面。關於此事的解釋——妥拉所引下的這一認知，也就是「他家中的財富」，高於引下超越理智之熾愛的認知——可由阿里扎爾（האריז״ל）《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）《出埃及記》篇中、論「因為他轉身觀看」的經文所寫而明白，
這解釋了「她下到……又上來」：利百加下降進入妥拉，因而提升到高於自身層面的境界。妥拉所承載的認知高於引下超越理智之熾愛的認知，阿里扎爾《Likkutei Torah》《出埃及記》篇論「因為他轉身觀看」時對此有所解釋。
כי סר לראות7 שבחי׳ דעת הכולל תרין עטרין8 עם היותן מדות דכתר הוא למטה מבחינת דעת הכולל תרין אחסנתוי דאו״א [דאבא ואימא] כו׳ שממשיך ב״פ [ב׳ פעמים] קדמאין שהם בחי׳ חב״ד [חכמה בינה ודעת] שבחו״ג [שבחסד וגבורה] דא״א.
「[而 ה׳ 看見]他轉身觀看」：包含「兩個冠冕」的認知層面，雖然它們是冠冕的情感屬性，卻低於包含父與母（אבא ואמא，Abba v'Imma）「兩份承繼」的認知層面，等等；後者引下最初兩個關節，也就是阿里赫・安平的慈愛（חסד，Chesed）與克制（גבורה，Gevurah）中的智慧、理解與認知層面。
如本文所引，阿里扎爾在該處區分兩種認知：一種包含「兩個冠冕」（冠冕的慈愛與克制，也就是超越理智的情感）；更高的一種包含父與母的「兩份承繼」，並引下阿里赫・安平雙臂最初的兩個「關節」，也就是其中慈愛與克制內的智慧、理解與認知。
ועמ״ש בפ׳ ראה אנכי נותן9 בענין יום יום יעמס לנו10 כו׳ ע״ש. ויובן שייכות ש״י עולמות11 לדעת זה. וגם דעת זה שרשו עוד גבוה יותר דהיינו מתקון ואמת כו׳. וז״ש [וזהו שכתוב] תורת אמת12 כו׳).
另見《Re’eh篇》中「看，我將置於你們面前」一節，[關於]「日日祂為我們擔負」等等；詳見該處。310個世界與此認知（דעת，Daas）之間的關聯，便可由此明白。而且，此認知的根源還要更高，也就是源自名為「和真理」的修整（תיקון，tikkun）等等。這就是「真理之妥拉」等等的意思。）
另有參照：關於「看，我將置於你們面前」的《Re’eh篇》講論，論及「日日祂為我們擔負」。賢者應許義人將得的310個世界，與此認知相連。其根源更高，乃在至高鬍鬚的十三種「屬性」之一、名為「和真理」的修整；因此妥拉稱為「真理之妥拉」。
ובכ״ז [ובכל זה] יובן מארז״ל [מאמר רבותינו זכרונם לברכה] דחייב אדם לברך מאה ברכות13 בכל יום. דצ״ל מספר מאה דוקא. אלא
由此也就能理解我們賢者（願其記憶蒙福）的話：人每日有義務誦念一百個祝福。[為何]偏偏必須是「一百」這個數目？然而，
本篇 maamar 現在把上述道理應用於賢者所定的規則：人每天必須誦念一百個祝福。為什麼恰好是「一百」？
כי פי׳ א״ת [אל תקרי] מה אלא מאה1415 כי מה היינו בחי׳ מל׳16 ממכ״ע [ממלא כל עלמין] וצריך להמשיך מבחי׳ סוכ״ע בממכ״ע [בממלא כל עלמין].17
但其解釋是：「不要讀作『什麼』（מה，mah），而要讀作『一百』（מאה，me’ah）。」因為「什麼」是王權（מלכות，Malchus）這一層面，也就是充滿一切世界之光（ממלא כל עלמין，memalei kol almin）；而必須將環繞一切世界之光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）從其層面引下至充滿一切世界之光。
賢者是從「ה׳向你要求什麼？」推得此說，把 מה讀作 מאה，即「一百」。mah代表 מלכות，也就是按各世界的尺度充滿並賦予它們生命的神聖之光。祝福的作用，是把環繞之光引下至內在充滿一切世界的光中。
והוא ע״י הכתר שהוא הממוצע בין המאציל לנאצלים. ולכן צ״ל מאה ברכות דוקא להמשיך מע״ס [מעשר ספירות] דא״א הכלולים מעשר
這是藉著冠冕（כתר，Keser）而成的；它是流出之源與受流溢者之間的中介。因此，必須特別誦念一百個祝福，才能從長面相（אריך אנפין，Arich Anpin）的十個屬性（ספירות，Sefiros）中引下，[各自]包含十個，
這種引下是藉著冠冕而成的；冠冕是ה׳與諸屬性之間的中介。因此必須是一百個祝福：長面相的十個屬性，各自又包含十個。
דהיינו שיהי׳ [שיהיה] ההמשכה גם מג״ר [מג׳ ראשונות] דא״א כנ״ל. וזהו ונאם הגבר הוקם ע״ל18 שהעי״ן מורה על ז״ת [ז׳ תחתונות]. והלמ״ד על ג״ר [ג׳ ראשונות].
也就是說，使引下也能來自長面相的前三個[屬性]，如上所述。這就是「被高舉之人的宣言（על，al）」的意思：עי״ן（ayin）指示七個下層[屬性]，而למ״ד（lamed）指示前三個[屬性]。
計入全部十個而非僅七個，表示引下甚至達到長面相的前三個屬性；這正是上文所述妥拉的根源。大衛（דוד，David）所說「被高舉之人的宣言（al）」暗示了這一點：עי״ן（ayin，70）代表七個下層屬性（每個各為十），למ״ד（lamed，30）代表前三個屬性（每個各為十），合計一百。
(ובזה יובן משארז״ל [מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה] שהיו מתים ק׳ אנשים בכל יום עד שתקן דוד מאה ברכות.19 וצ״ל השייכות שע״י המאה ברכות פסקו מלמות).
（由此便能明白我們賢者所說：從前每天有一百人死亡，直到大衛設立一百個祝福。必須解釋兩者之間的關聯：藉著一百個祝福，他們怎麼就不再死亡了。）
相關的說法是：在大衛王設立一百個祝福之前，每天都有一百人死亡。這裡需要解釋兩者之間的關聯：為什麼藉著一百個祝福，他們便不再死亡？
אך הענין כי הנה ע״י גילוי זה דסוכ״ע יהיה תח״ה [תחיית המתים] לע״ל [לעתיד לבוא]. והנה ענין תחיית המתים שיהיה גוף עם קרביים ומעיים וחי וקים לעולם בלי אכילה ושתיה.
但事情的關鍵在於，藉著顯露 סובב כל עלמין，死者復活將在未來時代發生。死者復活的意義是：屆時將有一個身體，具有內臟和腸道，能活著並永遠存續，不需吃喝。
答案是，正是 סובב כל עלמין 的顯露，會帶來死者復活。復活後的身體是真實的身體，具有全套器官，卻能不需吃喝而永遠存活。
ואיך הוא זה אלא ע״י שיהי׳ [שיהיה] גילוי סוכ״ע דקמיה שוה רוחניות וגשמיות ממש. ע״כ גם הגוף יוכל לחיות מזה.
那麼，這怎麼可能呢？只有在 סובב כל עלמין 顯露時才可能；在它面前，靈性與物質性確實平等。因此，身體也能由此而存活。
只有在環繞之光顯露時才可能；在它面前，靈性與物質性平等，因此物質身體能直接從中汲取生命。一百個祝福將環繞之光引下，所以能抵禦死亡。
「他家中的財富」就是妥拉；它經由上層認知，從冠冕的前三個屬性引下。它高於超越理智之愛，並使這愛止渴。環繞一切世界之光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）的同一引下，也解釋了每日一百項祝福與死者復活。
這裡的兩種認知，對應阿里扎爾所說的兩種認知：包含「兩個冠冕」的認知（冠冕的情感屬性），以及更高、包含父與母「兩份承繼」的認知。本文將妥拉的「財富」置於兩者中較高的一種。
參考出處
- 1ובדעת חדרים ימלאון כל הון יקר ונעים · Proverbs 24:4
- 2דעת העליון שממשיך גילוי בחי׳ הכתר · ראה לקו״ת שה״ש לז, ד בסופו. ולהעיר מאור התורה פ׳ ראה ע׳ תרמא, וראה בד״ה שמח תשמח תרנ״ז ע׳ 45.
- 3ועמ״ש בדרוש השופר · ראה לקו״ת ראה כח, ב.
- 4שהכתר הוא ממוצע · ראה ע״ח שער מ״א פ״ג. ראה לעיל יד, א. לקמן קט, ב.
- 5שהכתר הוא ממוצע · Sefer Etz Chaim 41:3
- 6בלקו״ת פ׳ שמות · להאריז״ל. וראה הלשון באוה״ת פ׳ ויקהל כרך ז ע׳ ב׳תשצא. ובאוה״ת נ״ך ח״א ע׳ כח.
- 7כי סר לראות · Exodus 3:4
- 8דעת הכולל תרין עטרין · ראה לקו״ת פ׳ פקודי ה, א.
- 9ועמ״ש בפ׳ ראה אנכי נותן · אולי הכוונה לסה״מ תקס״ח ע׳ שעב ואילך. ונמצא עם הגהות וכו׳ באוה״ת פ׳ ראה ע׳ תרמח ואילך, דשם מבואר בענין כתר שהוא ממוצע.
- 10יום יום יעמס לנו · Psalms 68:20
- 11ש״י עולמות · Mishnah Oktzin 3:12
- 12תורת אמת · Malachi 2:6
- 13דחייב אדם לברך מאה ברכות · Menachot 43b:15–17
- 14א״ת מה אלא מאה · Zohar II, 127a
- 15א״ת מה אלא מאה · Zohar, Korach 10:46–13:56
- 16מה היינו בחי׳ מל׳ · זח״ב תרומה קכז, א.
- 17וצריך להמשיך מבחי׳ סוכ״ע בממכ״ע · מובא באוה״ת נ״ך כרך א ע׳ נ.
- 18ונאם הגבר הוקם ע״ל · II Samuel 23:1
- 19שהיו מתים ק׳ אנשים בכל יום עד שתקן דוד מאה ברכות · Bamidbar Rabbah 18:21
身體由無限之光維持生命 ¶27
27ועד״מ באדם יש ב׳ מיני המשכות. הא׳ בבחי׳ פנימיות השכל במוח. ומדות בלב. כח המעשה ביד כו׳.
以人作比：在人身上有兩種引下。第一種屬於內在層面（פנימיות，pnimiyus）：理智在腦中，情感屬性（מדות，middos）在心中，行動的能力在手中，等等。
這是以人作比：靈魂有兩種方式到達身體。第一種是內在的：每種能力都在其相應的器官中，理智在腦中，情感在心中，行動的能力在手中。
והב׳ בחי׳ מקיף והוא הרצון והמחשבה שישנו אפילו ברגל שמיד כשרוצה להניע רגלו תתנענע רגלו כו׳.
第二種是環繞層面（מקיף，makif）：這就是意願和思想，它們甚至也存在於腳上；因為他一想要移動腳，腳便會移動，等等。
第二種是「環繞」層面（מקיף）：意願和思想甚至能達及腳；腳本身沒有思想的能力，但人一想要移動腳，腳便會移動。
ואע״פ [ואף על פי] שהרגל אינו כלי לגילוי המחשבה מ״מ פועל בו המחשבה וזהו בחי׳ מקיף. ועד״ז גם הגוף הגשמי יקבל חיות וקיום למזון מאור א״ס ב״ה ממש וד״ל [ודי למבין]:
雖然腳不是思想顯現的器皿，但思想仍然作用於腳；這就是環繞層面。以同樣的方式，肉身也將從無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）本身——願祂受頌讚——領受生命力與存在，作為滋養。如此便足以明白。
腳不是思想的器皿，思想卻仍然作用於腳：這是一種作用於無法容納它之物的力量。同樣，在復活時，肉身將直接從無限之光領受生命，作為滋養，不需食物。Alter Rebbe 以「足以明白」作結。
這篇 maamar 以一個比喻作結：意願能在不被容納於腳中的情況下使腳移動；同樣，環繞一切世界之光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）將直接賦予復活的肉身生命。
瑪瑪爾學完了嗎？
標記為已學習；此篇將計入本週及本年度的希尤姆。
在事奉中的實踐
由理解力而生的情感，需要透過深刻而持續的連結，也就是 דעת，才能得以淨化；否則，即使祈禱時熱烈的愛，也可能帶有一絲動物性靈魂的痕跡，並在之後表現為憤怒。人可以藉由一件違背自己天性的事，來檢驗自己的虔誠是否純粹為了 ה׳；拉比哈尼納的慷慨之舉便是如此。每個靈魂中隱藏的廣大之愛，無論何種理智上的理解都不能熄滅；它在妥拉與誡命（מצוות，mitzvos）的每一項細節中得以實現，因為妥拉與誡命是 ה׳意願的顯露；每日誦念一百個祝福，也使這種愛得以實現。
討論問題
- 十個屬性的兩種排列——垂直相連的鏈條與三條線——如何能同時成立？它們各自描述一個人情感生活中的什麼？
- 為什麼阿德莫爾哈扎肯推斷，熱切祈禱之後發怒，顯示祈禱本身混入了外來成分？括號中的註記又如何調和這一點與《Tanya》（תניא）第二十八章？
- 拉比哈尼納本特拉迪翁對自己的捨身奉獻曾有什麼擔憂？為什麼他把普珥節的錢財施予他人，證明他的虔誠是純粹的？
- 為什麼廣大之愛稱為「利百加」？她下到泉邊，為什麼實際上是上升？
- 根據這篇 maamar，每日一百個祝福與死者復活有什麼關係？