《托拉奧爾》 · 帕拉沙 Toldos · 瑪瑪爾 2
מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה וגו׳…
眾水不能熄滅愛情
由 AI 根據我們的英文版翻譯，並經過數輪對照英文與希伯來文的檢查和修訂。英文版本身仍由人工讀者審閱中。若您熟悉中文，懇請協助審閱本譯文。 志願協助審閱
核心要旨
靈魂對 ה׳ 的愛，任何顯露的理解都不能使之滿足，甚至伊甸園（גן עדן，Gan Eden）的喜悅（「河流」）也不能；唯有 ה׳ 自身、隱藏的「泉源」才能使這愛得到滿足。當動物性靈魂（נפש הבהמית，nefesh habehamis）經過淨化之後，這泉源便藉著妥拉（תורה，Torah）與實際的誡命（מצוות，mitzvos）被引降下來。
瑪瑪爾概要
這篇 maamar 解釋經文：「眾水不能熄滅愛情……若有人拿出他家中所有的財富來換取愛情，他們必急切地奪取」（בוז יבוזו לו，boz yavuzu lo）。妥拉有隱藏的「泉源」，即 ה׳ 不可知的智慧；也有顯露的「河流」，即靈魂在伊甸園享受對妥拉奧祕的理解。這些河流，也就是「眾水」，不能滿足靈魂的愛，因為靈魂所渴望的是 ה׳ 本身。利百加（רבקה，Rivkah）將這泉源引降下來；她「下到泉源，裝滿了她的水罐」（כדה，kadah；指《聖經》的二十四卷）。為了解釋利百加，阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）先解釋以撒（יצחק，Yitzchak）：未來的歡笑與喜悅，是藉著遮蔽之名אלקים（אלקים，Elokim）而來；當受造物自我消融時，這歡笑與喜悅便顯現。利百加象徵一隊受軛的「隊伍」，也就是經過淨化而合一的動物性靈魂情感；這些情感的上升，藉著誡命引降「我」（אנכי，Anochi）的顯現，這是天使無法做到的。拿出「他家中財富」的「人」指的是 ה׳；這財富是隱藏在妥拉中的至高喜悅，而「他們必急切地奪取」則成為熱切「掠取」這寶藏，也暗指住棚節（סוכות，Sukkos）的奠水禮。這篇 maamar 以詩篇第九十三篇，以及未來「全然漫長的一日」——長面（אריך אנפין，Arich Anpin）的顯現——作結。
綱要
- 泉源與河流妥拉有隱藏的泉源與顯露的河流；伊甸園的河流不能滿足靈魂的愛，唯有未來顯露、如今藉著妥拉與誡命引降下來的泉源，才能使這愛得到滿足。¶1–2
- 以撒：藉著אלקים而有歡笑以撒象徵未來的喜悅；這喜悅藉著אלקים的遮蔽而來，當受造的「有」自我消融時便會顯現，並在淨化的工作完成時彰顯。¶3–5
- 利百加：受軛的隊伍利百加象徵經過淨化而合一的動物性靈魂情感，其根源在於神聖戰車；這些情感的上升，藉著物質性的誡命引降「我」，這是天使無法做到的。¶6–9
- 眾水不能熄滅的愛在 Shema 祈禱中的觀想，喚起無邊的愛；觀想本身與伊甸園都不能使這愛滿足，唯有掌握 ה׳ 本質的妥拉與誡命才能做到。¶10–11
- 祂家中的財富「若有人拿出」是 ה׳ 必定賜下祂最內在寶藏的應許；如今藉著誡命與祝福引降下來的，是隱藏在妥拉中的至高喜悅，也就是從字母א引出的三百一十個世界。¶12–19
- 掠取寶藏「他們必急切地奪取」指熱切的掠取：靈魂因妥拉與誡命而有的喜悅。泉源雖看似較小，卻是真正的源頭；住棚節的奠水禮暗指此意。¶20–25
- 詩篇第九十三篇與漫長的一日河流在上升中揚聲，並在妥拉中領受無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）的賞賜；未來「全然漫長的一日」是長面（אריך אנפין，Arich Anpin）的顯現，這也暗示於 משיח（Moshiach）之杯。¶26–31
關鍵概念
- 泉源與河流מעיין ונהר
- 泉源是隱藏的源頭，即 ה׳ 不可知的智慧；河流則是這智慧顯露出來的流注，按每個接受者的程度加以衡量。泉源看似較小，是因為它更接近 ה׳，也更自我消融；然而它是一切河流的源頭。
- אלקיםשם אלקים
- 這個名稱遮蔽了 ה׳ 的創造力量，使受造界看起來像是與 ה׳ 分離。由於這種遮蔽，受造界的自我消融便成為新奇之事，因而使 ה׳ 喜悅。
- 淨化動物性靈魂בירור נפש הבהמית
- 這是將黑暗轉化為光明的主要工作；具有 ה׳ 性質的靈魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）無須修正。當動物性靈魂的情感經過淨化而合一時，它崇高的根源便提升具有 ה׳ 性質的靈魂，並引降 ה׳ 的本質。
- Anochiאנכי
- 「我」，即 ה׳ 自身的本質，是一切因由的因由。這篇 maamar 將「我所吩咐你的」解作：本質藉著誡命被引降下來。
- 祂家中的財富הון ביתו
- ה׳ 最內在的寶藏，即隱藏在妥拉字母中的至高喜悅，將在未來公開顯露。
- Arich Anpinאריך אנפין
- 「長面」，即冠冕的外在層面，是一種隱藏的神聖之光，能一直延伸到物質世界，且在各處均等；它的顯現，就是未來「全然漫長的一日」。
泉源與河流 ¶1–2
1מים רבים12 לא יוכלו לכבות את האהבה וגו׳ עד בוז יבוזו לו. ובזוהר ח״ג [חלק ג׳] דנ״ד ע״ב מים רבים דא הוא נהר עלאה דמניה נפקין נהרין לכל עיבר כו׳.
「眾水不能熄滅愛情，等等」，直到「boz yavuzu lo [他們必定把它奪為掠物]」。《Zohar》（זהר）第三卷，第54b頁說：「『眾水』：這是上層的河流，眾河由它流出，奔向四方，等等。」
本篇論述以《Song of Songs》（שיר השירים）中的經文開篇，談到「眾水」不能熄滅的愛；並引述《Zohar》對此的解讀：這「眾水」是一條上層河流，滋養其他所有河流。整篇論述將探問這些水與河流所指為何，以及它們不能熄滅的是哪一種愛；它也將解讀經文末尾的「boz yavuzu lo」，不是輕蔑，而是熱切地奪取，如同掠奪（第20段）。
והנה הנהרות נמשכים מן המעיינות3 שהמעיינות נובעים מן התהום ומהם נמשכים הנהרות וכמ״ש השולח מעינים4 בנחלים והמעיינות נובעים מתחת לארץ אבל הנהרות נמשכים בגלוי ע״פ כל הארץ לכך התורה שנמשלה למים
如今，河流是由泉源引出的：泉源從深淵湧出，河流由泉源引出，正如經上所寫：「祂使泉源流入溪流。」泉源從地底湧出，而河流則明明顯顯地流過整片大地。因此，被比作水的妥拉（תורה，Torah），
泉源與河流有所不同：泉源從地下湧出，隱而不顯；河流則在地面上明顯流淌，而河水來自泉源。接下來，這幅自然景象將應用於妥拉；經文把妥拉比作水。
כמ״ש הוי כל צמא לכו למים5 יש בה בחי׳ מעיין והוא כמאמר חכים ולא בחכמה ידיעא67 שאינו מושג כלל כמשל המעיין שנובע מתחת לארץ ואינו ניכר ונגלה כ״כ [כל כך] ויש בה בחי׳ נהרות
正如經上所寫：「喂！凡口渴的人，都來到水這裡！」其中具有泉源這一層面。這正如所說：「智慧，卻不是以可知的智慧。」它完全不可被領會，如同泉水從地下湧出，並不十分顯明、可見。它也具有河流這一層面，
妥拉有一個「泉源」層面：它源於 ה׳ 自身不可知的智慧；《Tikkunei Zohar》（תיקוני זהר）以「智慧，卻不是以可知的智慧」來描述這一點。這種智慧是任何受造的心智都無法領會的，隱藏如地下的水。妥拉也有「河流」層面，下一段將加以說明。
וכמ״ש ונהר יוצא מעדן8 להשקות את הגן כו׳ שזיו השכינה המתגלה בג״ע [בגן עדן] בהשגת רזין דאורייתא נמשך מבחי׳ נהר היוצא מעדן כו׳ ונמשך ומתחלק לכמה בחי׳ נהרות והמשכות פרטיים לכל אחד כפי השגתו כו׳.9
正如經上所寫：「有一條河流從伊甸流出，灌溉園子，等等」：因為聖者的臨在（שכינה，Shechinah）的光輝，在伊甸園（גן עדן，Gan Eden）中藉由領悟妥拉的奧祕而顯現；這光輝是從「那條從伊甸流出的河流，等等」這一層面引出的，並被引下而分為許多層面的河流與個別流注，流向每一個人，各按其領悟力而定，等等。
「河流」指妥拉顯露出來的層面：靈魂在伊甸園中領悟妥拉奧祕，並享有聖者臨在的光輝。這條河流分成許多支流，使每個靈魂都按自己的領悟能力而領受。
開篇以一幅核心圖像引出本篇論述：妥拉有隱藏的「泉源」—— ה׳ 自身不可知的智慧；也有顯露的「河流」——在伊甸園中對妥拉奧祕的領悟。經文所說的「眾水」就是這些河流。
泉源（מעיין，maayan）與河流（נהר，nahar）的區別貫穿整篇論述：河流是按照接受者的容量而顯露的；泉源則更接近本體，因此較不顯明。Kehot的註釋指出，關於這一區別的更詳盡討論，可參見《Or HaTorah》（אור התורה）中《Song of Songs》（שיר השירים）的相關內容。
參考出處
- 1מים רבים · הנחת כ״ק אדה״א בסה״מ תקס״ט ע׳ א. (באחד מהכת״י נרשם ”תורה הנאמרה שבת שלפני פורים על חתונת נכדו תקסטי״ת”. ובאוה״ת יתרו ע׳ תתיד מצויין ”עיין בהביאור ע״פ מים רבים לא יוכלו כו׳ (דחתונת ב״ד ר׳ בער)”. ראה לעיל בציונים לכ״ק אדמו״ר זי״ע. לכללות מאמר זה ראה ד״ה זה ש״פ תולדות תשי״ז לכ״ק אדמו״ר זי״ע (נדפס בסה״מ מלוקט ח״א).
- 2מים רבים · Song of Songs 8:7
- 3והנה הנהרות נמשכים מן המעיינות · ההפרש בין נהר למעיינות — ראה אוה״ת שה״ש כרך ב ע׳ תנה.
- 4השולח מעינים · Psalms 104:10
- 5הוי כל צמא לכו למים · Isaiah 55:1
- 6חכים ולא בחכמה ידיעא · Tikkunei Zohar, Patach Eliyahu · 17b:3–4
- 7חכים ולא בחכמה ידיעא · Tikkunei Zohar 17b:3–4
- 8ונהר יוצא מעדן · Genesis 2:10
- 9
2ולכן נק׳ נהר לפי שבא ונמשך בגילוי להיות מושג לצדיקים וע״ז נאמר מים רבים לא יוכלו לכבות1 את האהבה של כנס״י [כנסת ישראל] להקב״ה
因此，它被稱為「河」，因為它湧來並被引下，以顯明的方式呈現，從而能為義人（צדיקים，tzaddikim）所領會。關於此，經上說：「眾水不能熄滅以色列會眾對קב״ה（Kudsha Brich Hu，意為「聖者，願祂受頌讚」）的愛。」
顯露的層面被稱為「河」，因為它明顯地流動，能為義人所理解。然而，經文說，即使是這些「眾水」，也不能熄滅猶太民族、以色列會眾對 ה׳的愛。
כי עם היות שזהו גילוי מדריגות עליונות מאד עכ״ז [עם כל זה] לא ישקיטו את האהבה שהנפש לא תתמלא ותתרוה צמאונה ע״י גילוי זה לבד
因為，雖然這是極其崇高層次的顯露，然而它們仍不能平息這份愛；單憑這種顯露，靈魂不會得到滿足，它的渴望也不會止息。
無論這種顯露多麼崇高，都無法滿足靈魂的愛；靈魂所渴望的，超過任何顯露的理解所能給予的。
וכמ״ש מי לי בשמים2 ועמך לא חפצתי בארץ כי שמים וארץ הם ג״ע [גן עדן] העליון והתחתון שבו מתענגים הנשמות ע״י נהר היוצא מעדן כו׳ ועכ״ז [ועם כל זה] מי לי בשמים כו׳ כי ג״עהוא רק לפי שעה
正如經上所寫：「我在天上有誰呢？除你以外，我在地上也不渴慕任何事。」因為「天」與「地」就是上層伊甸園和下層伊甸園（גן עדן，Gan Eden），眾靈魂在其中藉著「從伊甸流出的河，等等」而享受喜樂；然而，經上仍說：「我在天上有誰呢，等等」，因為גן עדן終究只是暫時的。
詩篇說：「我在天上有誰呢？」靈魂所要的是 ה׳本身，而不是天與地。阿爾特雷貝將「天」與「地」解作上層伊甸園和下層伊甸園；眾靈魂在那裡享受「河」的流注，並指出伊甸園無論如何都只是一個暫時的階段。
אבל עיקר הגילוי יהיה לע״ל [לעתיד לבוא] בתח״ה [בתחיית המתים] וכמ״ש ומעין יצא מבית3 ה׳ שזהו למעלה מעלה מבחי׳ נהר כו׳
但是，主要的顯露將在未來時代、死者復活之時發生，正如經上所寫：「有泉源要從 הוי׳（Havayah）的殿中流出。」這遠遠高於「河」的層次，等等。
主要的顯露將在死者復活之後來到；先知約珥將它描述為有「泉源」從 ה׳的殿中流出：泉源，也就是源頭，遠高於由它流出的河。
והיינו ע״י עסק התורה ומצות שעז״נ [שעל זה נאמר] ותרד העינה4 ותמלא כדה הם כ״ד ספרין דאורייתא56 שהם נמשכים מבחי׳ המעיין בחי׳ חכים ולא בחכמה ידיעא7 שעיקר גילוי זה יהיה לע״ל [לעתיד לבוא]:
這是藉著研習妥拉（תורה，Torah）並履行誡命（מצות，mitzvos）而達成的；關於此，經上說：「她下到泉邊，裝滿了她的水罐。」這指的是妥拉的二十四卷書，它們從泉源的層次引出，也就是「有智慧，卻不是以可知的智慧」的層次；這一顯露的主要部分將在未來時代發生。
如今，藉著研習תורה並履行מצות，便能引發那從泉源而來的未來顯露。關於利百加（רבקה），「她下到泉邊，裝滿了她的水罐」這句經文暗示了此事：「她的水罐」一詞 כדה（kadah）拼作 kaf-dalet（כ״ד，即二十四）與 heh（ה），暗指聖典的二十四卷書；這些經卷源自隱藏的「泉源」層次。
這一段解讀經文：伊甸園中顯露的神聖智慧，如同「眾水」，不能滿足靈魂的愛；只有未來時代顯露的「泉源」才能使這份愛得到滿足，而如今則可藉著妥拉與誡命將它引下。
將 כדה（她的水罐）解讀為聖典二十四卷書，出自《Tikkunei Zohar》（תיקוני זהר），正如 Kehot 的註釋所示。米特勒雷貝（אדמו״ר האמצעי）在《Torah Chaim》（תורת חיים）論《Chayei Sarah》篇時，深入闡述了利百加從泉源汲水的主題。
參考出處
- 1
- 2מי לי בשמים · Psalms 73:25
- 3ומעין יצא מבית ה׳ · Joel 4:18
- 4ותרד העינה · Genesis 24:16
- 5ותמלא כדה הם כ״ד ספרין דאורייתא · Tikkunei Zohar, Tikkun 21 · 47a:12–14
- 6ותמלא כדה הם כ״ד ספרין דאורייתא · Tikkunei Zohar 46b:21–22
- 7מבחי׳ המעיין בחי׳ חכים ולא בחכמה ידיעא · ראה אוה״ת דרושים ליוהכ״פ ע׳ א׳תתקצח.
以撒：藉著אלקים而有歡笑 ¶3–5
3אך הנה כדי להיות המשכה וגילוי זה ע״י תומ״צ [תורה ומצות] מעשיות עז״נ [על זה נאמר] ותרד העינה ותמלא כדה1 שזהו ע״י רבקה אמנו שהיא היא אשר ביכולתה להיות ותמלא כדה כו׳.
然而，為使這一引下與顯露能藉由妥拉（תורה，Torah）及實際遵行的誡命（מצות，mitzvos）而實現，經上說：「她下到泉邊，裝滿了她的水罐。」這是藉著我們的母親利百加（רבקה，Rivkah）而成就的，因為唯有她有能力做到「裝滿她的水罐」等等。
泉源的顯露，是藉著實際遵行妥拉與誡命而引下的；經文將此歸於利百加：她正是能下到泉邊、裝滿水罐的人。因此，問題便是利百加代表什麼。
ולהבין מהו בחי׳ רבקה י״ל [יש לומר] תחלה ענין בחי׳ יצחק כי הנה יצחק הוא לשון צחוק ותענוג והוא גילוי תענוג העליון לצדיקים לע״ל [לעתיד לבוא] כמ״ש לויתן זה יצרת2 לשחק בו.
要明白利百加這一層面的意義，我們必須先說明以撒（יצחק，Yitzchak）這一層面。因為「以撒」一名含有歡笑與喜悅之意，並指未來時代向義人（צדיקים，tzaddikim）顯露的至高喜悅；正如經上所說：「這利維坦（לויתן，Leviathan），是你所造的，為要與牠嬉戲。」
要解釋利百加，阿德莫爾哈扎肯先解釋以撒；其名意為「他將歡笑」。歡笑表達喜悅，而以撒象徵未來將向義人顯露的至高喜悅；這由 ה׳所造、用來「嬉戲」的利維坦一語暗示。
這段從經文轉向利百加與以撒這兩個人物：利百加引下泉水，而以撒代表未來將向義人顯露的至高喜悅。
利維坦「供嬉戲」一語，連結到智者們的教導：未來義人將以利維坦為宴；這象徵屆時將顯露的喜悅。
參考出處
- 1
- 2לויתן זה יצרת · Psalms 104:26
因此，「以撒（יצחק，Yitzchak）」是未來式。因為「歡笑是 אלקים（Elokim）為我們造的」[意即]，這一層面的喜悅顯露，是透過 אלקים 引降而來。
以撒這個名字是未來式，意為「他將要歡笑」。撒拉（שרה，Sarah）說：「אלקים為我造了歡笑。」Alter Rebbe指出，這裡所用的是 אלקים：這喜悅之所以產生，正是透過那遮蔽的名字。
והענין כי שמש ומגן2 הוי״ה אלקים ששם אלקים הוא המגן ונרתק על שם הוי״ה המהוה מאין ליש שהנרתק הוא כסוי והעלם שלא יהי׳ [יהיה] גילוי שם הוי״ה
其解釋是：「因為日與盾牌是 הוי׳（Havayah）與 אלקים。」אלקים 是 ה׳的盾牌和鞘衣；ה׳使「有」由「無」而成。鞘衣乃是遮蓋與隱蔽，使 ה׳不致顯露。
Havayah 是使萬物由無而有的名字；正如詩篇將兩者並列，Elokim 是覆在其上的「盾牌」或「鞘衣」。鞘衣將其遮蔽，使 Havayah 的創造之力不會明顯地呈現出來。
רק ע״י לבוש והנרתק המסתיר עליו וכמשל אור וזיו השמש המאיר דרך מסך ופרגוד כמ״ש במ״א ע״פ והבדילה הפרכת3 כו׳
它只能透過衣裳，以及遮蔽它的鞘衣而顯現；這好比太陽的光與光輝透過屏障和帷幕照耀，正如在別處解釋「帷幕要作分隔……」這節經文時所說的。
正如人只能透過屏障觀看陽光，Havayah之光也唯有透過Elokim的遮蔽，才到達受造界。Alter Rebbe在另一篇maamar中，曾就聖所的帷幕作更詳盡的解釋。
ומחמת נרתק ומגן זה נעשו הנבראים בחי׳ יש ודבר נפרד ובהתרבות הלבושים ע״י ק״ך צירופי אלקים456 נמשך למטה בעשייה החשך וההסתר ביותר ועל כן ירדה הנשמה למטה להיות עובד אלקים
由於這鞘衣和盾牌，受造物成了「有」的存在（יש，yesh），成了彼此分離的事物；而透過 אלקים 的一百二十種組合，隨著衣裳層層增多，黑暗與遮蔽愈發向下延伸至行動界（עשיה，Asiyah）。因此，靈魂降到下界，成為「事奉 אלקים 的人」；
由於這種遮蔽，受造物感覺自己是獨立的存在。遮蔽透過 אלקים 各字母的一百二十種組合而層層增多，在我們的物質世界中達到極致；靈魂因此降世，成為「事奉 אלקים 的人」，在這遮蔽本身之中作為。
דהיינו לעבוד ולתקן7 את בחי׳ החשך וההסתר הנמשך משם אלקים לאהפכא חשוכא לנהורא וזהו אשר ברא אלקים לעשות8 ופי׳ במדרש לעשות לתקן.9
也就是說，要著手修正黑暗與遮蔽這一層面——它們是從 אלקים引降而來的——使黑暗轉化為光。這就是「אלקים創造了，為要造作」；米德拉什解釋，「造作」就是「修正」。
靈魂的使命是將黑暗轉化為光。經文說，אלקים創造「為要使之完成」；米德拉什將「使之完成」解釋為「修正」：創造留下了尚待我們完成的部分。
(והיינו לתקן) ההסתר הנמשך משם אלקים והוא ע״י בטול היש לאין10 שעי״ז אתהפכא חשוכא לנהורא. והיינו ע״י מס״נ [מסירות נפש] בתפלה וע״י תומ״צ [תורה ומצות].
（也就是說，要加以修正）從 אלקים引降而來的遮蔽；這是透過使「有」歸於「無」的自我消融（ביטול，bittul）而實現的，由此黑暗便轉化為光。這是透過祈禱中的捨身奉獻（מסירות נפש，mesirus nefesh），以及妥拉和誡命（מצות，mitzvos）而實現的。
當「有」在 ה׳面前自我消融，遮蔽便得到修正，黑暗也因此轉化為光。實際上，這是透過祈禱中的捨身奉獻，以及妥拉和誡命而實現的。
וזהו צחוק עשה לי11 אלהים שעיקר הצחוק ותענוג העליון נמשך ע״י שם אלקים כמשל הצחוק שעושים השרים שהוא מדבר חדש12
這就是「אלקים為我造了歡笑」：歡笑與至高喜悅的根本，乃是透過 אלקים引降而來；這好比王公們因新奇之事而發笑，
如今Alter Rebbe解釋，為何歡笑是透過Elokim而來：人們會因新奇、出乎意料之事而發笑，例如為王公們安排的新奇景象。
כמו מלחמת הארי עם חיה אחרת שמההתחדשות נמשך הצחוק והתענוג כך בחי׳ בטול היש לאין זהו ההתחדשות שהנברא שנעשה יש ודבר נפרד יוכל לבטל א״ע [את עצמו].
例如獅子與另一種野獸搏鬥；新奇之處帶來歡笑與喜悅。同樣，「有」歸於「無」的自我消融，正是新奇之處：受造物已成為「有」的存在，成了彼此分離的事物，竟然能夠使自己自我消融。
獅子與另一種野獸搏鬥，因為這場面不同尋常，旁觀者便感到喜悅。同樣，真正新奇的是：一個感覺自己與眾分離的受造物，竟能在 ה׳面前自我消融；這種出乎意料之事帶給 ה׳喜悅。
משא״כ אם לא היה שם אלקים מסתיר לא היה נמשך בחי׳ צחוק ותענוג זה כלל א״כ עיקר הצחוק והתענוג עשה לנו השם אלקים המסתיר ומעלים שבסבתו נמשך התענוג והיינו ע״י בטול היש לאין.
然而，若אלקים（Elokim）沒有遮蔽，這一層面的笑與喜悅便根本不會被引下來。既如此，笑與喜悅的根本，正是אלקים為我們成就的；祂遮蔽並隱藏，因此喜悅得以引下來，也就是藉著使「有」歸於「無」的自我消融（ביטול，bittul）。
若沒有אלקים的遮蔽，就不會有可獨立存在的「有」可供消融，因而也不會有新奇之處與喜悅。正是那隱藏 ה׳ 的名，使這笑聲成為可能。
本段解釋，為何以撒的歡笑是透過 אלקים而來：遮蔽使世界感覺自己是分離的存在；當這世界在 ה׳面前自我消融時，便產生喜悅。這種新奇之事，唯有因遮蔽而可能發生。
Kehot的註釋引讀《Shaar HaYichud VehaEmunah》（שער היחוד והאמונה）第4章起，說明 ה׳與 אלקים如何如太陽與盾牌。 אלקים 的一百二十種組合，見於阿里扎爾（האריז״ל，the Arizal）的《Etz Chaim》（עץ חיים）。以新奇之事引起君王喜悅的比喻，見於《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）〈Bamidbar〉：王宮中並不缺少任何事物，所以唯有新奇之物，例如會說話的鳥，才能引起君王的喜悅。
參考出處
- 1יצחק הוא לשון עתיד · ”כי היו״ד משמש על להבא” סה״מ תקס״ט ע׳ ב. ראה שיחת מוצאי ש״פ חיי שרה ה׳תשל״ח סמ״א (בקונטרסים חורף ה׳תשל״ח ע׳ 95).
- 2כי שמש ומגן הוי׳ אלקים · Psalms 84:12
- 3כמ״ש במ״א ע״פ והבדילה הפרכת · לעיל יב, ג.
- 4ק״ך צירופי אלקים · ע״ח שערי הזיווגים שט״ו פ״ו. שער השמות שמ״ד פ״א.
- 5ק״ך צירופי אלקים · Sefer Etz Chaim 15:6
- 6ק״ך צירופי אלקים · Sefer Etz Chaim 44:2
- 7להיות עובד אלקים דהיינו לעבוד ולתקן · באוה״ת בלק ע׳ א׳כ מציין לכאן.
- 8אשר ברא אלקים לעשות · Genesis 2:3
- 9ברא אלקים לעשות . . לתקן · ראה פירש״י לב״ר פ׳ יא, ו.
- 10ההסתר הנמשך משם אלקים והוא ע״י בטול היש לאין · ראה לקמן נד, ב. לקו״ת אמור לז, א. פנחס עז, ג. שה״ש סז, ב. אוה״ת בא ע׳ רנה ובכ״מ.
- 11
- 12שהוא מדבר חדש · ראה לקו״ת במדבר כ, א.
5והנה עיקר הצחוק והתענוג מתגלה כשנשלם הבירור והתקון דשם אלקים וכמו במע״ב [במעשה בראשית] כתיב וירא אלקים את כל אשר עשה1
如今，笑聲與喜悅的本質，乃在 אלקים（Elokim）的辨明與修正完成時顯露。正如創世之工中所記：「אלקים看見祂所造的一切，
只有當辨明並修正 אלקים之遮蔽的工作完成時，完整的喜悅才會顯露。創造的敘述表明了這一點：六日之工結束時，祂才「看見祂所造的一切」。
והנה טוב מאד ויכולו השמים2 שבגמר כל המלאכה נתגלה התענוג משא״כ בעוד שלא נגמרה המלאכה אין התענוג מתגלה כ״א הוא עוסק לגמור המלאכה.
看哪，甚好」；又說：「諸天就完成了」：一切工作完成時，喜悅便顯露；但在工作尚未完成時，喜悅並未顯露，工作者反而正忙於完成工作。
只有在「甚好」以及「諸天就完成了」之後，喜悅才顯露。工作仍在進行時，工作者忙於完成工作，喜悅尚未顯露。
כך עד״ז עכשיו העסק הוא להיות עובד אלקים לאהפכא חשוכא לנהורא ובגמר ושלימות הבירורים אזי
同樣，如今所從事的，是作「事奉 אלקים 者」，把黑暗轉為光明；待辨明完成並臻於圓滿時，便
我們所處的時代是工作的時代：要作「事奉 אלקים 者」，把黑暗轉為光明。待一切辨明都完成時，喜悅便會顯現。
כתיב ותחדש פני אדמה3 ישמח ה׳ במעשיו ויהיה גילוי הצחוק והתענוג ולכן נק׳ יצחק ע״ש [על שם] העתיד שלעתיד יהיה גילוי צחוק ותענוג זה:4
經上記著：「祢使地面更新」，「הוי׳（Havayah）必因祂的作為而歡欣」；笑聲與喜悅將會顯露。因此，他被稱為「以撒」（יצחק），取其未來時態之意；因為在未來的時代，這笑聲與喜悅將會顯露。
那時，以下經句將會應驗：「祢使地面更新」、「ה׳必因祂的作為而歡欣」。以撒這個名字意為「他將歡笑」，所以用未來時態；笑聲與喜悅屬於未來的時代。
本段說明，以撒的喜悅何以屬於未來：只有在辨明的工作完成之後，喜悅才會顯露；創造的喜悅也只在創造之工結束時才顯露。
參考出處
- 1וירא אלקים את כל אשר עשה · Genesis 1:31
- 2ויכולו השמים · Genesis 2:1
- 3ותחדש פני אדמה · Psalms 104:30
- 4ישמח ה׳ במעשיו · Psalms 104:31
利百加：受軛的隊伍 ¶6–9
6והנה ביצחק כתיב והנה יצחק מצחק1 את רבקה אשתו2. פי׳ שכל הצחוק ותענוג עליון דיצחק הנ״ל הוא נמשך ע״י רבקה אשתו.
現在，論到以撒（יצחק），經文寫道：「看哪，以撒正與他的妻子利百加（רבקה）嬉戲。」意思是：上文所說以撒的一切歡笑與上界的喜悅，都是藉著他的妻子利百加引下來的。
「以撒與他的妻子利百加嬉戲」這句經文顯示，以撒的歡笑與喜悅是藉著利百加而來的。現在，阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）將說明利百加代表什麼。
כי הנה עיקר בחי׳ אתהפכא חשוכא לנהורא הוא שייך בנה״ב [בנפש הבהמית] שבאדם שהיא צריכה בירור ותקון לעשות לתקן משא״כ הנשמה עצמה א״צ [אין צריך / אינו צריך] תקון.3
因為，把黑暗轉化為光明這一主要層面，關乎人身上的動物性靈魂（נפש הבהמית，nefesh habehamis）；它需要經過淨化與修正，『去做』，[也就是，]『去修正』；而靈魂本身無須修正。
把黑暗轉化為光明，主要是淨化動物性靈魂的工作，也就是淨化人的自然、自我中心的生命。具有ה׳性質的靈魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）本身不需要修正；它下降到世間，只是為了淨化動物性靈魂。
ונה״ב [ונפש הבהמית] שרשה מחיות המרכבה פני שור4 וכו׳ וכמו שיש כח בהמרכבה להיות והחיות נושאות את הכסא כך יש כח בנה״ב [בנפש הבהמית] להיות בה
而 נפש הבהמית根源於戰車的活物 חיות（Chayos，活物），例如牛的面貌等。正如戰車中有力量，使活物能夠「托起寶座」，同樣，נפש הבהמית中也有一種力量，能使其中……
動物性靈魂源自以西結戰車異象中的「牛面」活物；這些神聖的活物托起寶座。正如那些活物托起寶座，這一靈魂經淨化後，便有能力提升 נפש האלקית。
וע״י עליות לנה״א [לנפש האלקית] והיינו אחר הבירור של נה״ב [נפש הבהמית] משום ששרשה גבוה מאד נעלה מלפני מלך כו׳:
並藉著它，使 נפש האלקית得以提升；也就是說，這是在動物性靈魂經過淨化之後，因為它的根源極其崇高，乃是「源自君王面前，等等」。
經過淨化後，前述靈魂便成為另一靈魂提升的根源，因為它的根源極其崇高，乃是「源自君王面前」。
本段指出喜悅的來源：在於前述靈魂的淨化。它根源於戰車的活物，經淨化後便能提升另一靈魂。
靈魂本身不需要修正，下降只是為了淨化身體與 נפש הבהמית，這一思想見於 Tanya（תניא）第37章，其論述援引 Etz Chaim（עץ חיים）第26門。該章也解釋，無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）在物質世界中的終極顯現，取決於我們在流亡期間所做的工作。
參考出處
- 1והנה יצחק מצחק · Genesis 26:20
- 2
- 3הנשמה עצמה א״צ תיקון · Tanya, Likkutei Amarim 37:18
- 4פני שור · Ezekiel 1:10
7ובזה יובן ענין בחי׳ רבקה שהוא מלשון רבקות של שלש שלש בקר1 או של ארבע ארבע דהפי׳ הוא חבור וקשור של שלש או ארבע בהמות
由此便可明白利百加（רבקה）這一層面／範疇（בחינה，bechinah）的含義。這名字源自「牛隊」（רבקות，rivkos）一詞，指三頭牛成一組，或四頭牛成一組；其意是把三頭或四頭牲畜聯結、繫在一起。
利百加這個名字與塔木德中的「牛隊」（רבקה，rivkah）一詞有關；它指三頭或四頭套在一起的牛。因此，這個名字意指把數頭牲畜聯結為一個共同工作的群體。
יחדיו נק׳ רבקה וכך הוא בענין חיות המרכבה כשהן כלולים ומתייחדים יחד להיות והחיות נושאות הן בחי׳ רבקה של שלש שלש בקר שהוא התכללות חג״ת [חסד גבורה תפארת] פני ארי׳ [אריה] מבחי׳ חסד.
合在一起，[這]便稱為一個「牛隊」（רבקה）。戰車的聖潔活物（חיות，Chayos）也是如此：當它們彼此包攝、合而為一，從而成為[如此]「活物承載」時，它們便是三頭一組的牛隊這一層面；這是慈愛（חסד，Chesed）、克制（גבורה，Gevurah）與美與和諧（תפארת，Tiferes）的彼此包攝：慈愛這一層面的獅面，
當以西結戰車的聖潔活物聯結成一隊時，便承載寶座。三個活物聯結在一起時，代表三種情感屬性——חסד、גבורה與תפארת；每一種都對應一張「面」：獅面對應חסד。
本段指出利百加名字的關鍵含義：它意指由牲畜套在一起所成的隊伍；在高處，這象徵戰車的活物聯結為一體，成為慈愛、克制與美與和諧等屬性。
Kehot的註釋記載，《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）《Shir HaShirim》篇引用了本段，而《Or HaTorah》（אור התורה）《Korach》篇則討論同一個詞。在《Mishnah》（משנה）中，רבקה指的是套在一起的一隊牛；利百加這個名字也被解讀為這種聯結。
參考出處
- 1רבקות של שלש שלש בקר · Eruvin 17b:17–18
8ופני שור מבחי׳ גבורה כו׳. ולפעמים הן של ארבע ארבע שהוא בחי׳ פני אדם שבחיות המרכבה שהן ד׳ בחי׳ חגת״מ [חסד גבורה תפארת מלכות].
牛面來自克制（גבורה，Gevurah）這一層面，等等。有時則呈現四、四之數，這是戰車活物中人面的層面；因為它們有四個層面：慈愛（חסד，Chesed）、גבורה、美與和諧（תפארת，Tiferes）和王權（מלכות，Malchus）。
牛面對應克制。有時隊伍有四面，其中包括人面，而人面對應王權；因此四面就是慈愛、克制、美與和諧及王權。
ועד״ז ארז״ל [אמרו רבותינו זכרונם לברכה] האבות הן הן המרכבה12 שהן ג׳ בחי׳ חג״ת [חסד גבורה תפארת] ודוד הוא רגלא רביעאה כו׳.
同樣，我們的聖賢說：「列祖本身就是戰車」：他們是慈愛、克制和美與和諧這三個層面，而大衛是第四條腿，等等。
聖賢說列祖就是戰車，意思是他們全然交付於 ה׳ 的意願。亞伯拉罕（אברהם）、以撒（יצחק）和雅各（יעקב）分別代表慈愛、克制和美與和諧；而大衛王（דוד）體現王權，是寶座的第四條腿。
וז״ש [וזהו שכתוב] במרכבת יחזקאל חוברות אשה אל אחותה3 שהן בבחי׳ חבור והתכללות שעי״ז דוקא והחיות נושאות כו׳
這就是以西結（יחזקאל）的戰車中所說的「彼此相連」：它們處於彼此連結、互相涵攝的狀態，正是藉著這一點，「活物便承載……」，
以西結形容活物的翅膀「彼此相連」。它們之所以能承載寶座，正是因為彼此相連，並互相涵攝。
משום שע״י ההתכללות וחבור המדות יחדיו עי״ז מתעלים וממשיכים מבחי׳ עליונה מאד ששם כל המדות כלולים יחדיו (עמ״ש בפ׳ נח בענין זה).
因為情感屬性（מדות，middos）彼此涵攝、相互連結，藉此便得以提升，並從極高的層面引取；在那裡，所有情感屬性都彼此涵攝為一體（參見諾亞（נח）篇中關於此事的闡述）。
當各種屬性相互結合時，它們便提升，並從一個極高的層面引取；在那裡，各種屬性仍然合而為一。阿德莫爾‧哈扎肯在諾亞篇的一篇 maamar 中論述了這一點。
ועד״ז יובן בעבודת ה׳ באדם כשיש בחי׳ התכללות המדות אהוי״ר [אהבה ויראה] והתעוררות רחמים על נפשו שירדה פלאים4 זהו נק׳ בחי׳ רבקה של שלש שלש בקר שמדות נה״ב [נפש הבהמית] מתבררים מק״נ [מקליפת נוגה] ועולים לה׳.
同樣，在人對 ה׳ 的事奉中也可以理解這一點：當情感屬性彼此涵攝——即愛與敬畏（אהבה ויראה，ahavah v'yirah）——並生起對自己靈魂的憐憫；這靈魂已奇異地降至極低處。這就稱為「三、三頭牛」的利百加（רבקה）這一層面；因為動物性靈魂（נפש הבהמית，nefesh habehamis）的情感屬性，從善惡交雜之境（קליפת נוגה，kelipas nogah）中被淨化，並升向 ה׳。
在人對 ה׳ 的事奉中也是如此。當愛、敬畏，以及對自己那已墮落至極低處的靈魂所生的憐憫彼此結合時，動物性靈魂的情感便從善惡交雜之境——一個既可能趨向善，也可能趨向惡的領域——中被淨化，並升向 ה׳。這就是「三」的利百加。
וזהו והנה רבקה יוצאת5 שיוצאת מק״נ [מקליפת נוגה] ואתהפכא חשוכא לנהורא ולפעמים היא של ארבע ארבע בהתכללות מדת מל׳ שהוא בחי׳ בטול וקבלת עול ועבודת עבד כי העבודה והיראה הן שני מצות כו׳.
這就是「看哪，利百加出來了」：她從 קליפת נוגה 中出來，黑暗轉化為光明。有時她則呈現四、四之數，納入王權這一屬性；這是自我消融（ביטול，bittul）、承擔服從 ה׳ 之軛（קבלת עול，kabbalas ol）以及僕役式事奉這一層面；因為事奉與敬畏是兩項誡命（מצות，mitzvos），等等。
「利百加出來了」是說，她從善惡交雜之境中出來，黑暗轉化為光明。「四」的利百加又增添了王權：自我消融、承擔服從之軛，以及以僕役身分事奉。事奉與敬畏有所不同，因為它們被列為兩項不同的誡命。
וזהו שיצחק מצחק את רבקה אשתו6 דהיינו שבחי׳ יצחק שהוא התענוג שיתגלה לע״ל [לעתיד לבוא] הרי הוא נמשך את רבקה אשתו
這就是[為何]「以撒正與妻子利百加嬉戲」：也就是說，以撒這一層面——將在未來時代顯露的喜悅——是藉著「他的妻子利百加」而被引下來的。
這解釋了為何以撒「與利百加嬉戲」：以撒在未來顯露的喜悅，是藉著利百加而來；利百加代表經過淨化、彼此合一的動物性靈魂情感。
(שהוא בחי׳ בירור דשם ב״ן [שם ב״ן] בגימ׳ [בגימטריא] בהמה דהיינו ע״י בירור נה״ב [נפש הבהמית] כשעולה למעלה מעלה להיות בבחי׳ רבקה כי למטה הוא ענפין מתפרדין אבל ע״י הברור אז נעשה התכללות כו׳)7
（這是淨化ב״ן之名（שם ב״ן，Ban）這一層面；[其]數值等於[動物]（בהמה，behemah），也就是藉著淨化動物性靈魂，使它愈升愈高，達到利百加這一層面；因為在低處，它是「彼此分離的枝條」，但經過淨化，便形成彼此涵攝，等等。）
ב״ן之名（Ban）的數值等於牲畜（behemah）的數值；它是 ה׳（Havayah）以數值五十二展開的形式。因此，利百加所做的工作就是淨化動物性靈魂。低處的靈魂驅力如「彼此分離的枝條」般散亂；經過淨化之後，它們便合而為一。
ולכן עי״ז דוקא ותרד העינה ותמלא כדה8 דהיינו שע״י בחי׳ בירור ובטול נפש הבהמית דוקא
因此，正是藉著這一點，她「下到泉旁，裝滿她的水罐」；也就是說，正是藉著對動物性靈魂（נפש הבהמית，nefesh habehamis）的提煉與自我消融（ביטול，bittul）這一層面（בחינה，bechinah），
這就是為什麼由利百加（רבקה）「下到泉旁，裝滿她的水罐」：引下正是藉著提煉 נפש הבהמית 並使其達到自我消融而發生的。
הנה ע״י העלאה זו נמשך להיות ירידה והמשכה בחי׳ ותמלא כדה היינו כ״ד ספרין דאורייתא.
藉著這一提升，便發生下降與引下，也就是「裝滿她的水罐」這一層面，即妥拉的二十四卷書。
動物性靈魂的提升，帶來從上而來的下降：也就是水罐被裝滿，所指的是經典的二十四卷書。
כי הנה כל התורה נתלבשה בענינים גשמיים כמו מצות תרומות ומעשרות בצמח וזרע הארץ ומצות קרבנות בבע״ח [בבעלי חיים]
因為整部妥拉都披上了物質事物的外衣，例如，地上植物和種子所涉及的祭司供獻（תרומות，terumos）與什一份（מעשרות，maasros）等誡命（מצות，mitzvos），以及以牲畜為祭的獻祭誡命，
妥拉的誡命都披著物質事物的外衣：什一份與從農產品中取出的祭司供獻，獻祭則以牲畜為祭。
וכן בכל המצות שכ״ז [שכל זה] הוא נלקח מק״נ [מקליפת נוגה] וע״י המצות מתבררים ונמשך עי״ז גילוי א״ס ב״ה אשר אנכי מצוך.910
其餘所有 מצות 也都是如此；這一切都取自光明外殼（קליפת נוגה，kelipas nogah），藉著 מצות，它們得以被提煉；並藉此引下無限者（אין סוף，Ein Sof）——願祂受頌讚——的顯現，正是「我（אנכי，Anochi）所吩咐你的」中的「我」。
所有這些物質事物都來自 קליפת נוגה；藉著用它們履行 מצות，便能提煉它們，並將 ה׳本身的顯現引入其中；正如經文所說：「我（אנכי）所吩咐你的」——這是 ה׳自身本質的「我」。
這一段把受套繩牽引的隊伍這一意象應用於靈魂：當動物性靈魂的情感得到淨化，並與愛、敬畏及承擔服從之軛彼此合一時，它們便提升；這一提升引下妥拉與誡命，並伴隨著 ה׳自身本質的顯露。
ב״ן之名與牲畜（behemah）的關聯，反映了卡巴拉的教導：動物性靈魂與王權一同得到淨化。Kehot 的註記指出，這段括號中的補充說明也見於《Sefer HaMaamarim》（ספר המאמרים）5569。由下而上的提升引發由上而下的降臨，這一原則貫穿整篇 maamar。
參考出處
- 1האבות הן הן המרכבה · נסמן לעיל ד, ג.
- 2ארז״ל האבות הן הן המרכבה · Bereshit Rabbah 47:6
- 3חוברות אשה אל אחותה · Ezekiel 1:9
- 4שירדה פלאים · Lamentations 1:9
- 5והנה רבקה יוצאת · Genesis 24:15
- 6יצחק מצחק את רבקה אשתו · Genesis 26:8
- 7(שהוא בחי׳ בירור דשם ב״ן . . התכללות כו׳) · ראה הג״ה זו בסה״מ תקס״ט ע׳ צ.
- 8ותרד העינה ותמלא כדה · Genesis 24:16
- 9אשר אנכי מצוך · Deuteronomy 6:6
- 10
9וזהו הנה אנכי נצב על עין המים1 דהיינו בבחי׳ ותרד העינה ותמלא כדה נמשך ממש בחי׳ אנכי שהוא סדכ״ס [סבה דכל סבות] שממנו נמשך המעיין כו׳.
這就是：「看哪，我（אנכי，Anochi）站在水泉旁。」也就是說，在「她下到泉邊，裝滿她的水罐」這一層面，正是 אנכי 這一層面被引下；它是萬因之因，泉源由此而引下，等等。
以利以謝（אליעזר）說：「看哪，我（אנכי，Anochi）站在水泉旁。」阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）把「אנכי」（「我」）解作 ה׳自身的本質，即萬因之因，也是泉源；藉著利百加（רבקה）在泉邊汲水，這一層面本身便被引下。
ולכן כדי שיהי׳ [שיהיה] המשכה זו גילוי אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה בדברים גשמיים שמק״נ [שמקליפת נוגה] הוא דוקא ע״י בירור נה״ב [נפש הבהמית] תחלה
因此，為使無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）——願祂受頌讚——的顯現被引下至源自光明之殼（קליפת נוגה，kelipas nogah）的物質事物中，必須先藉著淨化動物性靈魂（נפש הבהמית，nefesh habehamis），
若要使 ה׳的光進入源自光明之殼（קליפת נוגה）的物質事物，就必須先淨化動物性靈魂（נפש הבהמית）。
שהיא ג״כ מק״נ [מקליפת נוגה] שאז אחר בירור והעלאה זו יוכל להיות המשכה וירידה זו (ועמ״ש כיוצא בזה ע״פ וספרתם לכם2 כו׳ וע״פ זכור את יום השבת).3
而它也源自光明之殼（קליפת נוגה）；因為如此，在這番淨化與提升之後，這一引下與下降才得以實現。（另可參看〈你們要為自己計算，等等〉以及〈記念安息日（שבת，Shabbos）〉中類似的解說。）
動物性靈魂也源自光明之殼（קליפת נוגה）；待它得到淨化並被提升之後，才可能進一步引下到物質事物中。阿爾特雷貝在論數算俄梅珥（עומר，Omer）以及論記念安息日（שבת，Shabbos）的篇章中，也作了類似的討論。
וע״כ לא נתנה תורה למלאכים משום כלום יצה״ר [יצר הרע] יש ביניהם45 ואין שייך אצלם בירור ק״נ [קליפת נוגה] ואתהפכא חשוכא לנהורא
因此，妥拉並未賜予天使，因為「你們中間有邪惡傾向嗎？」淨化光明之殼（קליפת נוגה）以及轉暗為光，都與他們無關。
妥拉之所以沒有賜予天使，正如摩西（משה）所辯，他們並沒有邪惡傾向。他們沒有任何事物需要淨化，也沒有黑暗需要轉化為光。
ולכן א״א להיות ג״כ אצלם המשכה זו מבחי׳ אשר אנכי מצוך ואע״פ [ואף על פי] שבודאי נמשך גילוי אלקות למלאכים הוא מבחי׳ ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן6 דבזה כתיב היושבת בגנים חברים7 שהם המלאכים מקשיבים לקולך.
因此，這一來自「我（אנכי）所吩咐你們的」這一層面的引下，也不可能在他們當中發生。雖然 ה׳的顯現確實也被引下至天使，但那是來自「有一條河從伊甸流出，灌溉園子」這一層面；對此經文寫道：「居於園中的你，眾同伴——也就是天使——傾聽你的聲音。」
因此，天使無法領受透過誡命（מצוות，mitzvos）而來的「אנכי」顯現。他們確實也能領受 ה׳的顯現，但只來自流入園中的「河流」。《雅歌》（שיר השירים）提到「眾同伴」，也就是天使，傾聽居於園中之人的聲音。
אבל גילוי בחי׳ ותרד העינה ותמלא כדה לא נמשך להם כ״א למטה דוקא. ולכן ארז״ל [אמרו רבותינו זכרונם לברכה] עתידים צדיקים8 שיאמרו (המלאכים) לפניהם קדוש:
但是，「她下到泉邊，裝滿她的水罐」這一層面的顯現，並不引下至他們，只引下至下界。因此，我們的賢者說，義人（צדיקים，tzaddikim）將來會使（天使）在他們面前說：「聖潔！」
「泉源」這一層面的顯現只達到我們所處的下界。這就是賢者為何說，將來天使會在義人（צדיקים）面前說「聖潔」：淨化世界的人將高於天使。
本段說明， ה׳的本質（「אנכי」）唯有藉著淨化動物性靈魂與物質世界才能被引下；因此，妥拉賜予人而非天使，義人也將超越天使。
天使領受的是「河流」所帶來的顯現之流；這流也是伊甸園（גן עדן，Gan Eden）的喜悅，而身處身體中的靈魂則能從「泉源」本身汲取。Kehot 的註釋列出《Torah Ohr》（תורה אור）與《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）中許多闡釋「天使在義人面前說聖潔」這句話之處。
參考出處
- 1הנה אנכי נצב על עין המים · Genesis 24:43
- 2ע״פ וספרתם לכם · ראה לקו״ת פ׳ במדבר ד״ה זה.
- 3וע״פ זכור את יום השבת · אולי הכוונה ללקמן עא, ב.
- 4כלום יצה״ר יש ביניהם · ראה שבת פט, רע״א.
- 5כלום יצה״ר יש ביניהם · Shabbat 89a:1
- 6ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן · Genesis 2:10
- 7היושבת בגנים חברים · Song of Songs 8:13
- 8עתידים צדיקים · Bava Batra 75b
眾水不能熄滅的愛 ¶10–11
這就是「許多水不能熄滅愛」的意思。所謂「許多水」，是指一個人領會並思維 ה׳ 的偉大時所作的思維。
現在，阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）回到這節經文，從個人事奉 ה׳ 的角度闡釋其意義：「許多水」是對 ה׳ 偉大的思維。
ביחו״ע [ביחודא עילאה] ויחו״ת [ויחודא תתאה] בפסוק שמע ישראל2 ובשכמל״ו [וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד] שמזה נמשך ואהבת בכל לבבך3 כו׳ ואהבה זו גדלה מאד להיות נפשו צמאה לה׳ בבחי׳ בכל מאדך בלי גבול.
這思維是在上層合一（יחודא עילאה，yichuda ila'ah）與下層合一（יחודא תתאה，yichuda tata'ah）中進行的，也就是在「以色列啊，你要聽！」（שמע ישראל，Shema Yisrael）和「願祂王權的榮耀之名永遠蒙福」這兩句經文中。由此便生出「你要盡心……去愛」等等。這份愛變得極其深厚，以致他的靈魂渴慕 ה׳，達到「盡你一切力量」的層面（בחינה，bechinah），而且沒有界限。
這是誦念Shema時所作的默想：思維上層合一（世界在 ה׳ 面前如同無物）與下層合一（ ה׳ 臨在於世界的存在之中），並藉「以色列啊，你要聽！」和「願祂王權的榮耀之名永遠蒙福」來表達。由此生出對 ה׳ 的愛；這份愛可以增長為無邊無際的渴慕，即「盡你一切力量」的渴慕。
本段將「許多水」解作在Shema中思維 ה׳ 的合一；這思維會生出無邊無際的愛。
在Chabad教導中，「以色列啊，你要聽！」表達上層合一，而「願祂王權的榮耀之名永遠蒙福」表達下層合一；對這兩者的思維，引向「你要去愛」。
參考出處
- 1מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה · Song of Songs 8:7
- 2שמע ישראל · Deuteronomy 6:4
- 3ואהבת בכל לבבך · Deuteronomy 6:5
11ולא יוכל להשקיט ולכבות צמאון האהבה זו ע״י המים רבים עצמן שהיא ההתבוננות הנ״ל שמשיג ביחו״ע [ביחודא עילאה] ויחו״ת [ויחודא תתאה]
而這種愛的渴望，不能靠「眾水」本身來平息、止息；這「眾水」就是上文所說的默想，人在其中領會上層合一（יחודא עילאה，yichuda ila'ah）與下層合一（יחודא תתאה，yichuda tata'ah）。
引發這種渴望的默想，本身並不能滿足它；理解得更多，並不能止息這份渴望。
相反，「若你的心奔馳，便回歸於一」這件事，唯有透過研習妥拉（תורה，Torah）並實際履行誡命（מצות，mitzvos），才能做到；這正是「我（אנכי，Anochi）親自吩咐你」這一層面。
「若你的心奔馳，便回歸於一」這句話，描述靈魂的渴望，以及隨後的回歸。回歸，也就是渴望的實現，是透過研習妥拉和實際履行誡命而達成的；在其中，是 ה׳ 親自以「我」發出命令。
משא״כ בידיעה והתבוננות לבד הוא רק ידיעת מציאותו ולא בחי׳ אשר אנכי ממש מצוך שהוא כמו בחי׳ תפיסא במהו״ע [במהותו ועצמותו] כביכול ע״י המצות מעשיות דרמ״ח פקודין אינון רמ״ח אברי׳ [אברים] דמלכא.3
但單靠知識與默想，所得的只是知道祂存在，並非「我親自吩咐你」這一層面；後者彷彿是透過實際履行誡命而把握祂的本質本身。因為「二百四十八條誡命，就是君王的二百四十八個肢體」。
默想只能使人知道 ה׳ 存在；然而，一項誡命彷彿使人把握到 ה׳ 的本質本身。正如《Tikkunei Zohar》（תיקוני זהר）所說，二百四十八條積極誡命就是「君王的二百四十八個肢體」：握住一個肢體，就等於握住君王。
יתר על כן אפילו ההשגות שבג״ע [שבגן עדן] שהיא השגת מהות זיו השכינה ממש ולא מציאותו לבד עכ״ז [עם כל זה] עז״נ [על זה נאמר] מים רבים הנמשכים מנהר היוצא מעדן כו׳
不但如此，即使是在伊甸園（גן עדן，Gan Eden）中的領會——那是對聖者的臨在（שכינה，Shechinah）之光輝本身的領會，而不僅僅是知道其存在——儘管如此，對此仍說：「眾水」是從「由伊甸流出的河，等等」引來的；
即使靈魂在伊甸園中的領會，所感知的是聖者的臨在真實的光輝，而不只是知道其存在，仍然只是從那條河流出的「眾水」。
לא יוכלו לכבות את האהבה דבחי׳ רבקה בכל לבבך ומאדך הנ״ל וכמ״ש מי לי בשמים4 וגו׳
也「不能熄滅」利百加（רבקה）這一層面的愛，也就是上文所說的「全心」與「盡力」之愛；正如經上所說：「我在天上有誰呢，等等。」
這些水同樣不能熄滅利百加這一層面的愛，也就是「全心」與「盡力」之愛；正如詩篇所說，靈魂在天上別無所求，只求 ה׳。
כי הגלוי שבג״ע [שבגן עדן] נקרא רק זיו והארה בלבד ונק׳ לקבל פרס לשון פרוסה כמ״ש במ״א.
因為伊甸園中的顯現，只稱為光輝與微光；它也稱為「領受報酬」[פרס，peras]，這個詞形與「一片」[פרוסה，perusah]相近，正如別處所解釋的。
伊甸園中的顯現只是一道光輝。它稱為「報酬」（peras），與「一片」（perusah）一詞相關，意指只是整體中的一部分。
אבל האהבה הנ״ל היא למהו״ע [למהותו ועצמותו] ית׳ וזה שלא ע״מ [על מנת] לקבל פרס5 כו׳ וזהו ונהרות לא ישטפוה6
然而，上文所說的愛，所指向的是祂受頌讚的本質本身；這正是「並非為了領取報酬，等等」。這就是「河流也不能淹沒它」，
靈魂的愛所追求的是 ה׳ 的本質本身，如同一個人「並非為了領取報酬」而事奉。這就是為何「河流不能淹沒它」。
כי בעבר הנהר ישבו אבותיכם78 שבחי׳ אה״ר [אהבה רבה] הנ״ל היא מגעת למעלה אפילו מבחי׳ הנהר הנ״ל שהוא מקור כל הנהרות כו׳ וא״כ ודאי ונהרות לא ישטפוה:
因為「你們的祖先住在河那邊」：上文所說的偉大之愛，其層面甚至高於上文所說的河；那條河是一切河流的源頭，等等。因此，河流當然不能淹沒它。
《約書亞記》（יהושע）中的經文「你們的祖先住在河那邊」，被解讀為這份愛立於河的另一邊，也就是高於河，甚至高於河的源頭；因此，顯現之光的河流當然不能淹沒它。
本段闡明，靈魂的愛為何不能被默想，甚至不能被伊甸園中的喜悅所止息：它追求的是 ה׳ 的本質，而唯有透過妥拉與實際履行誡命，才能把握這本質。
「奔馳」（רצוא，ratzo）與「回返」（שוב，shov）是哈西德思想中的一組基本概念：靈魂渴望超越自身的限制，隨後又回返，在世界中實際行動。這個說法出自《Sefer Yetzirah》（ספר יצירה）與《Tikkunei Zohar》，正如 Kehot 的註釋所記。
參考出處
- 1אם רץ לבך · ת״ז בהקדמה. ספר יצירה פ״א — שוב למקום.
- 2אם רץ לבך שוב לאחד · Sefer Yetzirah 1:8
- 3דרמ״ח פקודין אינון רמ״ח אברי׳ דמלכא · Tikkunei Zohar, Tikkun 30 · 74a:8
- 4מי לי בשמים · Psalms 73:25
- 5שלא ע״מ לקבל פרס · Pirkei Avot 1:3
- 6ונהרות לא ישטפוה · Song of Songs 8:7
- 7בעבר הנהר ישבו אבותיכם · Joshua 2:24
- 8בעבר הנהר ישבו אבותיכם · Joshua 24:2
祂家中的財富 ¶12–19
12אך אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו.1 פי׳ אם הוא לשון כאשר שיש אם שאינו משמש בלשון ספק אלא בלשון ודאי.
然而，「若有人為愛情獻出他家中所有的財富，בוז יבוזו לו（boz yavuzu lo）[他們必定會把它當作戰利品搶走]。」意思是：「若」有時是「當……時」的意思，因為有一種「若」並非用來表示疑問，而是表示確定，
這節經文接著說：「若有人為愛情獻出他家中所有的財富。」Alter Rebbe指出，希伯來語「im」（「若」）可以表示「當……時」：有時它表達的是確定，而不是疑問。
例如「若你借錢」以及「禧年若到來」，這些地方的「若」並非表示疑問；相反，事情必定會發生並到來。
他舉出《妥拉》中的兩個例子，說明「若」表示確定：借錢給窮人，以及禧年的到來；這兩件事都必定會發生。
本段開始解釋這節經文的後半部分，指出「若」可以表示「當……時」，表達的是確定，而非條件。
參考出處
- 1אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו · Song of Songs 8:7
- 2אם כסף תלוה · Exodus 22:24
- 3ואם יהיה היובל · Numbers 36:4
13ולשון אם כאן אינו אלא לשון כאשר. פי׳ כאשר כסף תלוה את העני לא תהיה לו כנושה1 וכן כאשר יהיה היובל.2
此處的「若」不過是「當……時」的說法。也就是說：「當你借錢」給窮人時，「不可像債權人那樣對待他」；同樣，「當禧年到來時」也是如此。
這兩個例子表明，「若」可以表示「當……時」：借錢給窮人是義務，並非可做可不做的選擇；禧年也必定會到來。
וכמו כן אם יתן איש פי׳ כאשר יתן איש זה הקב״ה34 שיתן בודאי והיינו לעתיד שיתן הוא לשון עתיד שלעתיד לבא יתן את כל הון ביתו שבזמן הזה אינו בא לידי גילוי כ״א לעתיד דוקא.
同樣，「若有人給予」的意思是「當有人給予時」：這裡的「人」就是קב״ה（Kudsha Brich Hu，意為「聖者，願祂受頌讚」），祂必定會給予；這說的是未來，因為「將給予」是未來式。到了未來的時代，祂將給予「祂家中一切財富」；這些財富在現今尚未顯露，只會在未來顯露。
因此，「若有人給予」的意思是「當有人給予時」；正如米德拉什（מדרש，Midrash）在其他經文中所作的解讀，這裡的「人」指 ה׳。 ה׳必定會賜下「祂家中一切財富」，也就是祂最內在的珍藏；但這些珍藏只有到了未來的時代才會顯露。
אך הגם שאין זה בגלוי עכשיו מ״מ נמשך הוא ממש בחי׳ זו ע״י תורה כ״ד ספרים דאורייתא ומצות מעשיות שהם בחי׳ והיו הדברים האלה אשר אנכי5 מי שאנכי6 ממש נמשך עי״ז.
然而，雖然這一層面如今尚未顯露，這一層面仍會透過妥拉（תורה，Torah）——妥拉的二十四卷書——以及實際施行的誡命（מצות，mitzvos）而被引入；它們正是「我（אנכי，Anochi）[吩咐你]的這些話將會是」這一層面：真正的「我」藉此被引入。
雖然這一層面如今隱而不顯，同一層面已經透過妥拉的研習和實際施行的誡命而被引入。「我（אנכי）所吩咐的這些話」這句經文，意指 ה׳——真正的「我」——親自被引入其中。
本段將「若有人把他家中一切財富都給予」解讀為 ה׳必定會在未來顯露祂最內在珍藏的應許，並進一步指出，即使在如今，這一層面也透過妥拉與誡命而被引入。
「我（אנכי），真正的『我』」這個說法，出現在《Torah Ohr》（תורה אור）開篇。阿德莫爾·哈扎肯（אדמו״ר הזקן）在那裡解釋，透過妥拉與誡命， ה׳自身被引入世界。針對本節經文的《Zohar》（זהר）（3:54b；本篇講章（מאמר，maamar）開篇所引的段落）也說：「若有人給予：這就是 קב״ה。」
參考出處
- 1כאשר כסף תלוה את העני לא תהיה לו כנושה · Exodus 22:24
- 2כאשר יהיה היובל · Numbers 36:4
- 3איש זה הקב״ה · ילקוט פ׳ בא רמז קצא. וראה בסה״מ תרכ״ט ע׳ נא. ראה לקו״ת פ׳ ראה לא, ד שמציין לכאן.
- 4איש זה הקב״ה · Yalkut Shimoni on Torah 191:3–4
- 5והיו הדברים האלה אשר אנכי · Deuteronomy 6:6
- 6אנכי מי שאנכי · נסמן לעיל א, א.
14וזהו מצוך ל׳ [לשון] צוותא וחבור. וזהו בא״י [ברוך אתה ה׳] אמ״ה [אלקינו מלך העולם] אק״ב [אשר קדשנו במצותיו] אתה היינו מהו״ע [מהותו ועצמותו] ית׳ ברוך ונמשך בבחי׳ שם הוי׳ המתלבש בע״ס [בעשר ספירות] יו״ד בחכמה כו׳5
這就是[為何說]「命令你」（מצוך，metzavecha）——這個詞表示相屬與連結。這就是[這段祝福詞]：「蒙福的是祢——הוי׳（Havayah）、我們的אלקים（אלקים，Elokim）、宇宙之王，祢使我們成聖」：「祢」就是祂受祝福的本質本身；「蒙福」[意指]被引下至ה׳的層面；這個名字包裹在十個屬性（ספירות，Sefiros）之中：字母יו״ד（yud）在智慧（חכמה，Chochmah）中，等等。
「命令你」（מצוך，metzavecha）一詞與「相屬」（צוותא，tzavsa）相關：一項誡命（מצוה，mitzvah）使人與ה׳相連。每一段祝福詞的字句，都描繪出ה׳的本質（「祢」）如何被引下（「蒙福」），並經由ה׳進入十個屬性，從字母yud，也就是智慧，開始。
עד שנמשך להיות מלך העולם בבחי׳ מל׳ מקור דבי״ע והוא אשר קדשנו אשר לשון ענג כמו באשרי
直到光被引下，成為「宇宙之王」——王權（מלכות，Malchus）的層面；王權是創造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）和行動界（עשיה，Asiyah）的根源。這就是「祂使我們成聖的那一位」（אשר，asher）：אשר是表示喜悅的用語，如「我何等有福」（באשרי，be'ashri），
它繼續向下，直到成為「宇宙之王」——王權，即創造界、形成界和行動界這些較低世界的根源。接著是「祂使我們成聖的那一位」（asher）：אשר一詞與利亞（לאה）所說的「我何等有福」（באשרי，be'ashri）相關，表達喜悅。
כי אשרוני1 והוא בחי׳ תענוג וצחוק העליון שיתגלה לע״ל [לעתיד לבוא] בפו״מ [בפועל ממש] כשיתן הון ביתו כו׳ הוא נמשך עכשיו ממש כי היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם.234
「因為眾女子稱我有福。」這就是那將在未來時代實際顯露的至高喜悅（תענוג，taanug）與笑聲的層面；屆時祂將賜下「祂家中的財富，等等」：這一切如今確實已被引下，因為「今日是為了實行，明日是為了領受報酬。」
因此，誡命的祝福詞如今便引下至高的喜悅與笑聲——以撒（יצחק）將來的喜悅；當ה׳賜下「祂家中的財富」時，這喜悅便會公開顯露。正如眾賢所說，今日是實行誡命之時，明日是領受其報酬之時；而這報酬，就是誡命本身所引下之物的顯露。
這段文字說明，誡命祝福詞的字句描繪ה׳的本質與喜悅如何逐層引下至世界，使未來的喜悅已經臨在於誡命之中。
把誡命解作相屬、連結（צוותא，tzavsa），是Likkutei Torah中反覆出現的解讀，正如Kehot的註釋所列。在Bechukosai篇中，阿爾特雷貝解釋，誡命的目的，是透過誡命的器皿引下ה׳的光。
參考出處
- 1באשרי כי אשרוני · Genesis 30:13
- 2היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם · ואתחנן ז, יא. וברש״י שם.
- 3היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם · Rashi on Deuteronomy 7:11
- 4היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם · Eruvin 22a:5–6
- 5מצוך לשון צוותא וחיבור · ראה לקו״ת בחקותי מה, ג. חוקת נז, ד. ואתחנן ח, ג. ובהנסמן בד״ה וקבל היהודים תשי״א הערה 55 (סה״מ מלוקט ח״ג ע׳ עב).
15וענין פי׳ ברכה זו שצ״ל הוא עד״מ אם רוצה אדם להאיר למרחוק או במקום חשך ואפילה צריך
這個必須誦念的祝福，其意義可用以下比喻說明：若有人想要照亮遠處，或照亮一處黑暗陰沉之地，他就必須
阿德莫爾·哈扎肯說明為何需要祝福，並以此作比喻：要照亮黑暗或遙遠之處，就需要更大的火炬。
להדליק אבוקה גדולה ולהוסיף על האור בכדי שיגיע אורו גם למרחוק וכך כדי שיגיע האור והגילוי בעשי׳ [בעשיה] הגשמי׳ [הגשמיים / הגשמיות / הגשמית] צריך להוסיף אור האבוקה וזהו הברכה כו׳.
點燃一支巨大的火炬，並增添光亮，使其光也能照達遠處。同樣，為了使光與顯現達至物質的行動界（עשיה，Asiyah），必須增強火炬的光；這就是祝福，等等。
為了把 ה׳ 的光一路帶到物質世界，光必須增強。這正是祝福（ברכה，berachah）的作用：它增添並向下引入更多的光。
ולכן ארז״ל [אמרו רבותינו זכרונם לברכה] חייב אדם לברך1 מאה ברכות בכ״י [בכל יום]. וכמ״ש בזוהר ר״פ חיי שרה2 דקכ״ג ע״א.3 שהוא המשכה מאתר עלאה סדכ״ס [סבה דכל סבות] כו׳.
因此，我們的賢者說：「人每天有義務誦念一百個祝福。」正如《Zohar》（זהר）在《Chayei Sarah》篇開篇、123a頁所說：這是從至高之處——萬因之因——引下來的，等等。
因此，賢者要求每天誦念一百個祝福。《Zohar》將每日一百個祝福與從最高源頭——萬因之因——引下來的流注相聯繫。
本段說明祝福的目的：正如照亮遠處需要更大的火炬，祝福會增強神聖之光，使其向下達至物質世界。
《Zohar》（Kehot 註釋所引）說，莎拉（שרה）的「一百年」將一切總括在內，這正是每日一百個祝福的奧秘。
參考出處
- 1חייב אדם לברך · Menachot 43b:15–17
- 2בזוהר ר״פ חיי שרה · ”מאה שנה כללא דכלא כחדא ברזא דמאה ברכאן בכל יומא”. ע״כ. ראה לקו״ת פ׳ צו י, א.
- 3בזוהר ר״פ חיי שרה דקכ״ג ע״א · Zohar, Chayei Sara 5:23–6:28
16והנה ע״ז ארז״ל [אמרו רבותינו זכרונם לברכה] יפה שעה12 א׳ בתשובה ומעש״ט [ומעשים טובים] בעוה״ז מכל חיי העוה״ב [העולם הבא] כי ג״ע [גן עדן] הוא רק זיו השכינה
如今，對此我們的聖賢說：「在這個世界中，一小時的悔悟回歸（תשובה，teshuvah）與善行，勝過來世的一切生命；」因為伊甸園（גן עדן，Gan Eden）只有聖者臨在（שכינה，Shechinah）的光輝，
《Mishnah》（משנה）說，在這個世界中，一小時的悔悟回歸與善行，勝過來世的一切。原因是：伊甸園中只有聖者臨在的光輝。
ולכן לא יוכל לכבות את האהבה אבל המשכה זו היא מבחי׳ מהו״ע [מהותו ועצמותו] ולא זיו לבד ולכן נק׳ הון ביתו. דהנה כתיב בחכמה יבנה בית.3
因此，這光輝不能熄滅這份愛。但這種引降來自祂的本體自身這一層面，而不僅僅是光輝，所以稱為「祂家中的財富」。因為經上寫道：「憑智慧建造房屋。」
光輝不能熄滅靈魂的愛，但妥拉（תורה，Torah）與誡命（מצוות，mitzvos）會引降 ה׳ 的本體自身；因此它被稱為「祂家中的財富」，也就是內在的珍藏。「房屋」一詞引出經文：「憑智慧建造房屋。」
פי׳ אותיות התורה נק׳ בתים כמ״ש בס״י [בספר יצירה] שני אבנים4 בונות שתי בתים.5 ולכך נק׳ ת״ח [תלמיד חכם / תלמידי חכמים] בנאים6 שעוסקים בבנינו ש״ע [של עולם].
也就是說，妥拉的字母被稱為「房屋」，正如《Sefer Yetzirah》（ספר יצירה）所說：「兩塊石頭建成兩座房屋。」因此，妥拉學者被稱為「建造者」，因為他們致力於建造世界。
妥拉的字母被稱為「房屋」：《Sefer Yetzirah》稱字母為「石頭」，由字母組成的詞語為「房屋」。因此，妥拉學者被稱為「建造者」，因為他們藉著學習建造世界。
本段說明，為何這個世界超越來世：妥拉與誡命將 ה׳ 的本體引降下來，這就是「祂家中的財富」；這座房屋由妥拉的字母建成。
《Sefer Yetzirah》把字母計作「石頭」，把由字母構成的詞語計作「房屋」：兩塊石頭建成兩座房屋，三塊建成六座，依此類推。
參考出處
- 1יפה שעה אחת · אבות ד, יז.
- 2יפה שעה א׳ בתשובה ומעש״ט בעוה״ז מכל חיי העוה״ב · Pirkei Avot 4:17
- 3בחכמה יבנה בית · Proverbs 24:3
- 4בס״י שני אבנים · פ״ד מט״ו. ראה לקמן כא, א.
- 5בס״י שני אבנים בונות שתי בתים · Sefer Yetzirah 4:12
- 6נק׳ ת״ח בנאים · Shabbat 114a
17והנה בחי׳ חכמה הוא חכים ולא בחכמה ידיעא12 שהוא למעלה מבחי׳ ונהר יוצא כמש״ל [כמה שכתוב לעיל] ובתבונה
現在，智慧（חכמה，Chochmah）這個層面（בחינה，bechinah）是「祂有智慧，卻不是以可知的智慧」，高於「有一條河流出」這一בחינה，如上文所解。「而以理解（בינה，Binah）
《箴言》中的經文在此按層面加以解釋：חכמה，就是那「非以可知之智慧」的智慧；它是位於河流之上的泉源。
יתכונן3 הוא מ״ש ולתבונתו אין חקר4 ובדעת חדרים ימלאון5 כל הון יקר ונעים והוא בחי׳ תענוג עליון הגנוז ומלובש בהתורה כמ״ש אני תורתך שעשעתי.6
，它便得以確立」所說的正是：「祂的理解無從窮究。」「以認知（דעת，Daas），房間便充滿一切珍貴而美好的財富」：這就是隱藏並包裹在妥拉中的上層喜悅（תענוג，taanug）這一層面，正如經文所說：「我以祢的妥拉為喜悅。」
「以理解便得以確立」是指בינה，即不可窮究的理解。「以認知，房間充滿一切珍貴而美好的財富」指隱藏於妥拉中的上層תענוג，正如《詩篇》所說：「我以祢的妥拉為喜悅。」
本段將「以智慧建造房屋、以理解使之確立、以認知充滿房間」這節經文，對應於חכמה、בינה與דעת，並指出「珍貴的財富」就是隱藏在妥拉中的תענוג。
Kehot 的註釋引導讀者參看雷貝（הרבי）那篇以相同開頭語起首的 maamar（5717），進一步研讀對這節經文的闡釋。
參考出處
- 1חכים ולא בחכמה ידיעא · Tikkunei Zohar, Patach Eliyahu · 17b:3–4
- 2חכים ולא בחכמה ידיעא · Tikkunei Zohar 17b:3–4
- 3ובתבונה יתכונן · Proverbs 24:3
- 4ולתבונתו אין חקר · Isaiah 40:28
- 5ובדעת חדרים ימלאון · Proverbs 24:4
- 6אני תורתך שעשעתי · Psalms 119:70
18וזהו בחי׳ הון ביתו שנמשך ע״י הדעת כי דעת ל׳ [לשון] חבור כמו והאדם ידע1 והיינו שמחבר וממשיך בחי׳ תענוג עליון ממקור התענוגים בחו״ב [בחכמה ובינה] דאורייתא מחכמה נפקת.23
這就是「祂家中的財富」這一層面，它是藉著認知（דעת，Daas）而引下的；因為「認知」一詞有連結之義，正如「亞當認識了」所示。也就是說，它將至高喜悅（תענוג，taanug）這一層面，從喜悅之源連結並引下至妥拉的智慧（חכמה，Chochmah）與理解（בינה，Binah）之中，[因為]「妥拉出自חכמה」。
「祂家中的財富」是藉著認知（דעת）而引下的，因為「認知」有連結之義，正如「亞當認識了夏娃（חוה）」所示。認知將源自其本源的至高喜悅，連結至妥拉的智慧（חכמה）與理解（בינה）；妥拉出自智慧（חכמה）。
והוא ע״ד מ״ש בספר הבהיר4 דהע״ה [דוד המלך עליו השלום] היה מחבר תורה שלמעלה בהקב״ה וגילוי זה יהיה בפו״מ [בפועל ממש] לע״ל [לעתיד לבוא] שיתן איש אתכל הון ביתו הון יקר ונעים.
這也如《Sefer HaBahir》（ספר הבהיר）所說，大衛王（דוד），願他平安，曾將上方的妥拉與ה׳連結起來。這一顯露將在未來實際發生，屆時「人將獻出祂家中的一切財富」，即「珍貴而可喜悅的財富」。
《Sefer HaBahir》說，大衛王曾將上方的妥拉與 ה׳ 連結起來；阿德莫爾·哈扎肯（אדמו״ר הזקן）將此比作認知（דעת）的作用。未來，這種連結將公開顯露，屆時 ה׳ 會賜下「祂家中的一切財富」。
本段指出，作為連結之力的認知（דעת），會將至高喜悅引入妥拉；這一顯露將在未來公開展現。
柯霍特註釋記載，《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）《Shelach》引述《Sefer HaBahir》時，異文作「在חכמה的泉源中」；《Or HaTorah》（אור התורה）也有同一異文。
參考出處
- 1והאדם ידע · Genesis 4:1
- 2דאורייתא מחכמה נפקת · Zohar II, 121a
- 3דאורייתא מחכמה נפקת · Zohar, Yitro 21:378–22:389
- 4מ״ש בספר הבהיר · סי׳ קצו. ראה גם לקו״ת שלח נא, א. ושם: נ״א במעין החכמה. וכ״ה באוה״ת שבועות ע׳ קצא. נ״ך כרך ב׳ ע׳ תתקיד.
19וכמארז״ל [וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה] עתיד הקב״ה להנחיל לכל צדיק ש״י עולמות12 וזהו בחי׳ ההון יקר כי יקר ג״כ גימטריא יש
正如我們的賢者所說：「將來，הקב״ה（הקב״ה，Kudsha Brich Hu）要把三百一十個世界作為產業賜給每一位正直者（צדיק，tzaddik）」；這就是「珍貴財富」這一層面（בחינה，bechinah），因為「珍貴」（יקר，yakar）[珍貴]在數值上也等於「存在」（יש，yesh）[310]。
《米示拿》說，每一位正直者都將承受三百一十個世界，這就是「珍貴財富」：yakar（珍貴）與 yesh（存在，310）的數值相同。
ולכן נאמר אם יתן אי״ש3 א׳ י״ש שהמשכת ש״י עולמות נמשכים מן אלופו של עולם וכמ״ש אאלפך חכמה אאלפך בינה.4
所以經文說：「若一個人（איש，ish）給予」：איש由字母א׳（aleph）[和]י״ש組成；因為三百一十個世界的引下，源自世界的主宰者（אלופו，Aluf），正如經上所說：「我將教導你（אאלפך，a'alefcha）智慧，我將教導你理解。」
ish（人）由 aleph 加上 yesh 拼成：三百一十個世界（yesh）源自 aleph，也就是世界的主宰者（Aluf）。約伯記中的「a'alefcha」（我將教導你）與 aleph 同根。
ונאמר קנה חכמה קנה בינה5 ב״פ [ב׳ פעמים] קנה גימטריא י״ש שכ״ז [שכל זה] נמשך מבחי׳ האלף אאלפך כו׳:
經上又說：「取得智慧，取得理解」：兩次出現的「取得」（קנה，kneh）[取得]在數值上等於「存在」（יש），因為這一切都源自字母 א 的層面（בחינה），「我將教導你，等等。」
同樣，「取得」（kneh，155）說了兩次，數值便等於三百一十，即 yesh；這一切都源自 aleph，也就是 ה׳作為智慧源頭的層面。
藉由數字與字母，這段文字表明，「珍貴財富」就是應許賜給正直者（צדיקים）的三百一十個世界；這些世界源自字母 א，而 א 象徵作為世界主宰者的 ה׳。
數值如下：yakar 由 י（yud）、ק（kuf）、ר（reish）組成，10+100+200 = 310；yesh 由 י（yud）、ש（shin）組成，10+300 = 310；kneh 由 ק（kuf）、נ（nun）、ה（heh）組成，100+50+5 = 155，兩倍就是 310。
參考出處
- 1עתיד הקב״ה להנחיל . . ש״י עולמות · סוף עוקצין.
- 2עתיד הקב״ה להנחיל לכל צדיק ש״י עולמות · Mishnah Oktzin 3:12
- 3אם יתן איש · Song of Songs 8:7
- 4וכמ״ש אאלפך חכמה אאלפך בינה · Job 33:33
- 5קנה חכמה קנה בינה · Proverbs 4:5
掠取寶藏 ¶20–25
20והנה בחי׳ גילוי זה הוא מרוה צמאון האה״ר [האהבה רבה] הנ״ל וזהו בוז יבוזו לו1 ל׳ [לשון] ביזה ושלל2 וכמו אדם הבוזז וחוטף דבר יקר הערך
如今，這一層面的顯露，解了上述大愛的渴。這就是「בוז יבוזו לו（boz yavuzu lo）」：這是一種表示掠奪、擄獲的說法，猶如有人掠奪並搶取一件珍貴之物，
這一顯露正是解除靈魂大愛之渴的。「בוז יבוזו לו」如今不解作藐視，而解作「ביזה（bizah，掠奪）」：人把極有價值的東西一把抓取過來。
כמו ביזת אוצרות יקרים שבוזז וחוטף משום שמא אין ראוי שיתנו לו דרך נתינה ע״כ בוזז וחוטף לגודל תשוקתו לזה.
例如掠取珍貴的寶藏：他掠奪並搶取，因為或許不適合以贈予的方式把它給他；因此，他因對此懷有極其強烈的渴望，便掠奪並搶取。
掠奪者之所以奪取寶藏，是因為他們不指望能以贈禮的方式得到它；他們是出於強烈的渴望而搶取。
本段將「בוז יבוזו」重新解作掠奪，描寫靈魂急切地攫取神聖的珍寶。
參考出處
- 1בוז יבוזו לו · Song of Songs 8:7
- 2ל׳ ביזה ושלל · מובא ביהל אור ע׳ ע.
21וכך הוא בהתגלות אוצרו הטוב1 שהוא בחי׳ סדכ״ס [סבה דכל סבות] אשר עין לא ראתה2 אלקים זולתך. ונק׳ הון ביתו ע״כ כאשר יומשך ויתן גילוי אוצרות אלו אזי בוז יבוזו עד״מ.
同樣，『祂的美善寶藏』顯露時，這寶藏乃是諸因之因的層面（בחינה，bechinah）；[經上說：]『אלקים啊，除了你以外，沒有眼睛曾看見。』它也稱為『祂家中的財富』。因此，當這些寶藏顯露出來、被引降並賜下時，便會「盡情掠取」（בוז יבוזו，boz yavuzu），這是比喻而言。
ה׳的『美善寶藏』就是諸因之因，是『除 ה׳以外，眼未曾見過』的。當 ה׳揭示這些寶藏時，靈魂便會比喻性地『掠奪』它們。
ובחי׳ זו עכשיו היא שמחת הנפש בעסק התורה ומצות אחר הצמאון ואה״ר [ואהבה רבה] בק״ש [בקריאת שמע] אשר יעורר האדם בנפשו להיות מי לי בשמים3 כו׳ ומים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה.4
而如今，這一בחינה，就是靈魂投入妥拉（תורה，Torah）與誡命（מצות，mitzvos）時所感的喜樂；這喜樂是在誦讀「聽啊」祈禱（שמע，Shema）之後，經歷渴慕與極大的愛而生的。人於自己的靈魂中激起這渴慕與愛，使自己[處於]「我在天上有誰呢，等等」以及「眾水不能熄滅這愛」的境界。
即使如今，這也體現為靈魂在תורה與מצות中的喜樂；這喜樂是在誦讀שמע後，渴慕與愛被激起之後而有的。那時，人感到只有 ה׳自己才能滿足靈魂。
זאת ישים אל לבו כי הדברים האלה הן ד״ת [דברי תורה] ומצות הם הם בחי׳ גילוי הון יקר הנ״ל.
要將這些話銘記於心：這些事，即תורה的話語與מצות，本身就是上述『珍貴財富』顯露的בחינה。
人應當反覆思量：תורה的話語與מצות本身，就是上述的『珍貴財富』。
這一段將「掠奪」應用於人的事奉：人在誦讀 Shema、激起愛之後，於妥拉與誡命中所感的喜樂，就是取得 ה׳隱藏寶藏的情形。
參考出處
- 1אוצרו הטוב · Deuteronomy 28:12
- 2עין לא ראתה · Isaiah 64:3
- 3מי לי בשמים · Psalms 73:25
- 4ומים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה · Song of Songs 8:7
22וכמ״ש יראת ה׳ היא אוצרו1 ולזאת ישמח לבו בשמחה ובטוב לבב2 מרוב כל. וזהו ותרד העינה ותמלא כדה ותעל.3
正如經上所說：「敬畏 הוי׳（Havayah）是祂的寶藏。」因此，他的心當歡喜，以喜樂和心中的歡悅，「因萬有的豐盛而歡欣。」這就是：「她下到泉旁，裝滿她的水罐，便上來了。」
以賽亞稱敬畏 ה׳為「祂的寶藏」，因此人應當帶著喜樂事奉。利百加（רבקה）「下去，裝滿她的水罐，然後上來」：下到泉旁，便引向上升。
שע״י כ״ד ספרים דאורייתא עם היות שזהו בחי׳ שוב וירידה שנתלבשו בעשיה גשמית הנה עי״ז אדרבה ותעל גם למעלה מאה״ר [מאהבה רבה] הנ״ל דבחי׳ רבקה כו׳
藉著妥拉的二十四卷書，雖然這是「返回」與下降的層次，因為它們被包裹在物質的行動界（עשיה，Asiyah）之中，然而藉此反而「她上來了」，甚至超越上述利百加層面的偉大之愛，等等。
妥拉的二十四卷書是「返回」，也是下降到物質世界；然而藉著它們，人反而能升至更高之處，甚至超越利百加層面的偉大之愛。
והגם שמים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה היינו מים רבים דייקא שנמשכו מבחי׳ הנהר
雖然「眾水不能熄滅這愛」，但這裡特指「眾水」，也就是從河流這一層面引出的水。
不能熄滅這愛的「眾水」，是從河流而來；河流代表顯露的層面。
אבל כ״ד ספרים דאורייתא הם נמשכים מבחי׳ ותרד העינה שהמעיין נמשך מבחי׳ סדכ״ס [סבה דכל סבות] ממש כמ״ש הנה אנכי נצב על עין המים4 ולכן עי״ז ירוו צמאון האה״ר [האהבה רבה] ולכן אדרבה המעיין הוא נראה קטן יותר מהנהר
然而，妥拉的二十四卷書是從「她下到泉旁」這一層面引出的，因為泉源是從一切因由之因本身的層面引出的，正如經上所說：「看哪，我（אנכי，Anochi）站在水泉旁。」因此，藉此，偉大之愛的渴求便得以滿足。所以反而是泉源看來比河流更小；
然而，妥拉來自泉源，而泉源來自 ה׳的本質；那位「我」正「站在水泉旁」。只有這泉源能解除渴求。泉源看來比河流更小。
היינו משום שהוא קרוב יותר לבחי׳ אנכי סדכ״ס [סבה דכל סבות] ע״כ יש בו הבטול יותר דכל הקרוב קרוב קמי׳ [קמיה] כו׳ וכמאמר אין זולתך לחיי עוה״ב [עולם הבא] אפס בלתך כו׳.
這是因為它更接近 אנכי，即一切因由之因的層面；因此，其中的自我消融（ביטול，bittul）更深，因為越接近的，在祂面前便越近，等等；正如那句話所說：「在來世的生命中，除祢以外別無他者；除祢以外，別無所有，等等。」
泉源看來較小，是因為它更接近 ה׳；越接近祂，在祂面前便越自我消融。這就如祈禱中所說的「除祢以外別無他者」和「除祢以外別無所有」。
אבל באמת בודאי הרי מקור מוצא המים הוא מהמעיין וממנו נמשך להנהר כמ״ש המשלח מעינים בנחלים.5
然而實際上，水流出的源頭無疑是泉源；水從泉源流入河中，正如經上所說：「祂使泉源流入溪流之中。」
然而，實際上，泉源才是河流水源的源頭，正如詩篇所說：「祂使泉源流入溪流之中。」
本段解開了這個論證：妥拉與 מצוות（mitzvos；誡命），也就是「泉源」，雖然外表顯得卑微而物質，卻能使靈魂升至甚至超越其偉大之愛，因為泉源更接近 ה׳的本質，並且才是諸河的真正源頭。
越接近源頭，外觀看來越小，因為它更自我消融於 ה׳面前；這是哈西迪思想中反覆出現的原則：越親近 ה׳，自我消融便越深。
參考出處
- 1יראת ה׳ היא אוצרו · Isaiah 33:6
- 2בשמחה ובטוב לבב · Deuteronomy 28:47
- 3ותרד העינה ותמלא כדה ותעל · Genesis 24:16
- 4הנה אנכי נצב על עין המים · Genesis 24:43
- 5המשלח מעינים בנחלים · Psalms 104:10
23וגם מי מעיין נק׳ מים חיים כו׳. ובוז יבוזו כמאמר שיננא חטוף ואכול1 חטוף ובריך דהיינו כמ״ש לכו לחמו בלחמי2 וכמ״ש פי פערתי ואשאפה3 כו׳. עמא פזיזא4 כו׳.
泉水也稱為「活水」，等等。「盡情搶取」（בוז יבוזו，boz yavuzu），正如格言所說：「精明人啊，快搶來吃，快搶來祝福」；也就是經上所說：「來，吃我的餅」；又如經上所說：「我張大口而喘息」，等等；「急躁的民族」，等等。
泉水之所以稱為「活水」，是因為它從源頭流出。Alter Rebbe以《塔木德》所說「快搶來吃」的勸言、智慧的邀請「來，吃我的餅」、詩篇作者所說「我張大口而喘息」，以及對以色列人在西奈山被描述為「急躁的民族」作說明；他們先說「我們要行」，然後才說「我們要聽」，以此闡明 בוז יבוזו 所表達的急切「搶取」。
ולכן נרמז ג״כ נסוך המים בחג בלשון בוז יבוזו כמ״ש בזוהר5 דהיינו כי בקרבנות דיום שני וששי ושביעי נרמז נסוך המים כמארז״ל [כמאמר רבותינו זכרונם לברכה] נאמר בשני ונסכיהם כו׳.6
因此，《Zohar》（זהר）所說，節期的奠水禮也以「בוז יבוזו」一語為暗示。也就是說，在第二、第六和第七日的祭獻中，暗示了奠水禮，正如我們的賢者所說：「第二[日]經文說：『以及他們的奠祭』，等等。」
《Zohar》指出，住棚節的奠水禮暗示在 בוז 一字中：節期第二、第六和第七日的祭獻中都暗示了奠水禮，正如《塔木德》從那些經文的措辭中所推導的。
本段以《塔木德》和經文說明 בוז יבוזו 所表達的急切「搶取」，並引入《Zohar》將 בוז 與住棚節奠水禮聯繫起來的解說。
《Zohar》（Kehot註釋所引）說：「何謂 בוז？住棚節的第二日、第六日和第七日，人們在這幾日傾注水與酒。」
參考出處
- 1שיננא חטוף ואכול · Eruvin 54a:4–5
- 2לכו לחמו בלחמי · Proverbs 9:5
- 3פי פערתי ואשאפה · Psalms 119:131
- 4עמא פזיזא · Shabbat 88a:9
- 5כמ״ש בזוהר · ח״ג רנו, א: ”מאי בוז יוצא תניינא ויומא שתיתאה ויומא שביעאה דסוכות בהן הוון מנסכים מים ויין”. ע״כ.
- 6כמארז״ל נאמר בשני ונסכיהם כו׳ · Numbers 29:19
24ושני וששי ושביעי הם אותיות בוז. והיינו משום שזהו ג״כ ע״ד ביזה הנ״ל להשקיט רשפי אש האהבה שבמזבח שהוא ע״י נסוך המים מהמעיין כמ״ש ושאבתם מים בששון1 כו׳
「第二」、「第六」和「第七」[ב（bet）、ו（vav）、ז（zayin）]這三個字母，合起來正是「掠奪」（בוז，boz）一詞。這是因為，這也屬於上文所說的「掠奪」之方式：藉著從泉源取水所作的奠祭，使祭壇上愛的熾烈火焰平息；正如經上所說：「你們要歡欣地汲水，等等。」
「二」、「六」和「七」所對應的字母是 bet、vav 和 zayin，合起來拼成「בוז」。水的奠祭是一種「掠奪」：從泉源汲取的水，使祭壇上燃燒的愛之火焰平息；這愛是靈魂熾烈的愛，而奠祭是在極大的喜悅中舉行的。
ולכן נסוך זה דוקא אחר עשי״ת [עשרת ימי תשובה] שהיא תגבורת האהבה בבחי׳ תשובה ועמך לא חפצתי2 כו׳ ע״ד והנה רבקה יוצאת3 כנ״ל.
因此，這項奠水祭特別是在十日悔悟回歸（תשובה，teshuvah）之後舉行；這十日正是愛在 תשובה 層面上增強之時，達到「除了你以外，我別無所求，等等」的境地；這正如上文所說的「看哪，利百加（רבקה）出來了」的情形。
這項奠水祭是在十日悔悟回歸之後舉行；那時，對 ה׳ 的愛藉著 תשובה 而增強，達到「除了你以外，我別無所求」的境地。這就是利百加「出來」的意涵：必須先有由下而上的提升。
本段說明，為何奠水祭以「בוז」作為提示：從泉源汲取的水，平息悔悟回歸諸日所激起的熾烈愛火，正如「掠奪」解去靈魂的乾渴。
參考出處
- 1ושאבתם מים בששון · Isaiah 12:3
- 2ועמך לא חפצתי · Psalms 73:25
- 3והנה רבקה יוצאת · Genesis 24:15
25ועי״ז אח״כ דוקא נמשך בחי׳ ותרד העינה ותמלא כדה1 וכמש״ל [וכמה שכתוב לעיל] ולכן היה בזה שמחה רבה ועצומה כו׳.
正是藉此，之後才引降「她下到泉邊，裝滿她的水瓶」這一層面／範疇（בחינה，bechinah），如上所述；因此，其中有極大而強烈的喜悅，等等。
悔悟回歸（תשובה，teshuvah）的日子升騰之後，隨之而來的便是引降：「她裝滿了水瓶。」這就是為什麼住棚節（סוכות，Sukkos）汲水時伴隨著如此極大的喜悅。
וגם כי זהו כמו בחי׳ הון ביתו ממש שהוא גנוז באותיות התורה שהרי לא נתפרש בתורה בפי׳ מצות ניסוך המים
又因為這正如「祂家中的財富」本身那一層面，隱藏在妥拉的字母之中；因為妥拉並未明文寫出水的奠祭這項誡命（מצות，mitzvos），
喜悅的另一個原因是：水的奠祭如同「祂家中的財富」，是隱藏的珍寶，因為妥拉並未明文記載它。
רק שחז״ל [שחכמינו זכרונם לברכה] גילו לנו זה שהוא מרומז בתורה המ״ם ביום שני. והיו״ד ביום ששי. והמ״ם בשביעי. וזהו הון ביתו הגנוז ומוטמן כו׳:
只是我們的聖賢向我們揭示，它暗示於妥拉之中：第二日的字母 מ，第六日的字母 י，以及第七日的字母 מ。這就是「祂家中的財富」，隱而埋藏著，等等。
聖賢們在經文中多出的字母裡發現了這個隱藏的暗示：第二日的一個 מ、第六日的一個 י、第七日的一個 מ，拼成水（מים，mayim）。一項隱藏在妥拉字母中的誡命，就是「祂家中的財富」，隱藏而珍藏起來。
本段解釋水的奠祭何以帶來極大的喜悅：它承接悔悟回歸的升騰，並引降「祂家中的財富」這隱藏之物；這財富本身隱藏在妥拉的字母之中。
參考出處
- 1ותרד העינה ותמלא כדה · Genesis 24:16
詩篇第九十三篇與漫長的一日 ¶26–31
26ועכ״ז [ועם כל זה] יובן מ״ש נשאו נהרות קולם1 ישאו נהרות דכים ופי׳ בזוהר פ׳ וארא (דף כ״ג ע״א)2 אינון נהרות כמד״א [כמה דאת אמר] ונהר יוצא מעדן3 וגו׳
有了這一切，便可理解經文所說：「江河高舉了它們的聲音；江河將高舉它們的波濤（דכים，dochyam）。」《Zohar》（זהר）在瓦埃拉篇（第23a頁）解釋說：「這些就是江河，正如經上所說：『有一條河從伊甸流出，等等。』」
阿爾特雷貝現在解讀《詩篇》第93篇：「江河高舉了它們的聲音；江河將高舉它們的波濤。」《Zohar》指出，這些江河就是那條從伊甸流出的河。
והיינו בחי׳ בינה שע״י ההתבוננות בגדולת א״ס ב״ה נולד׳ רשפי אש האהבה לדבקה בה׳. וזהו נשאו נהרות קולם והוא ההעלאה מלמטה למעלה.
這就是理解（בינה，Binah）的層面；藉著沉思無限者（אין סוף，Ein Sof；願祂受頌讚）的偉大，便生出熾熱的愛之火焰，使人依附 ה׳。這就是「江河高舉了它們的聲音」：由下而上的提升。
江河就是理解：沉思 ה׳ 的偉大，會生出熾熱的愛以及依附祂的渴望。「江河高舉了它們的聲音」指的正是這種由下而上的提升。
וכן בתרגום קלהון בשירתא הרי קול זה הוא בחי׳ השיר שהוא העלאה כנודע מענין השיר שהלוים אומרים ואח״כ נמשך עי״ז המשכה מלמעלה למטה.
同樣，亞蘭文譯本（תרגום，Targum）[譯作]「它們的聲音在歌中」。這聲音就是歌唱的層面；歌唱是一種提升，正如人們所知，利未人所唱的歌也是如此。隨後，藉此又有由上而下的引流。
亞蘭文譯本將「它們的聲音」譯作「在歌中」。歌唱是一種提升，如同聖殿中利未人的歌唱；它也會帶來由上而下的引流，作為回應。
這段將詩篇中江河高舉聲音，解讀為沉思所生之愛的提升；這種提升又帶來由上而下的引流。
Kehot的註釋指向策馬赫・策德克（צמח צדק）的《Yahel Or》（יהל אור），其中闡釋了這節經文。
參考出處
- 1נשאו נהרות קולם · Psalms 93:3
- 2ופי׳ בזוהר פ׳ וארא (דף כ״ג ע״א) · Zohar, Vaera 1:16–2:26
- 3ונהר יוצא מעדן · Genesis 2:10
27וכמש״ל [וכמה שכתוב לעיל] שע״י והנה רבקה יצאת בבחי׳ העלאה עי״ז אח״כ ותרד העינה ותמלא כדה כנ״ל וכמ״ש אם ישים אליו לבו1 רוחו ונשמתו אליו יאסף.
正如上文所說，藉著「看哪，利百加（רבקה）出來了」這一提升的層面，隨後便有「她下到泉邊，裝滿她的水罐」，如上所述；又如經上所說：「若他將心專注於祂，祂的靈與氣息便會歸聚到他身上。」
利百加的情形也是如此：先有提升，然後才有引下。約伯的經文也以同樣方式解讀：人將心意歸向 ה׳，祂的靈便會回應而歸聚到他身上。
וזהו ישאו נהרות דכים ותרגומו יקבלון נהרותא אגר שבחיהון שהשכר הוא ההמשכה מאוא״ס [מאור אין סוף] המלובש בתורה חכים ולא בחכמה ידיעא שהיא למעלה מבחי׳ הבינה וההשגה.
這就是「眾河高舉它們的דכים（dochyam，澄澈之物）」；其《塔古姆》譯文是：「眾河將領受它們讚美的酬報。」這酬報就是從無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）引下的流注；願祂受頌讚。這光包裹在托拉之中，祂「有智慧，卻不是以可知的智慧」；這智慧高於理解（בינה，Binah）與領會的層面。
經文的後半句「眾河高舉它們的דכים」，《塔古姆》譯作「眾河將領受它們讚美的酬報」。這酬報是包裹在托拉中的無限之光；祂「有智慧，卻不是以可知的智慧」，超越理解及一切領會。
והוא ע״ד השולח מעינים בנחלים. וכדפי׳ בזוהר פ׳ חוקת (דף קפ״א ע״א)2 ונק׳ דכים לשון צלילות ובהירות כמו מר דרור3 ומתרגמינן מירא דכיא.4
這正如「祂使泉源流入溪川」，也如《Zohar》（זהר）《Chukas篇》（חוקת）第181a頁所解釋的。它稱作「דכים」，此詞表示清澈明亮，正如「純正的沒藥」（מר דרור，mar deror），我們將它譯作[亞蘭語]「מירא דכיא（mira dachya）」。
這裡說的是滋養眾河的泉源。阿德莫爾・哈扎肯提出了「דכים」的幾種含義：首先是清澈明亮，因為亞蘭語譯文把「純正的沒藥」譯作「mira dachya」。
וזה מורה על הלכות התורה כמ״ש במ״א בענין מרדכי וכן הוא ל׳ [לשון] טהרה כמו על איל קמצא דכן5 דהיינו המשכת ח״ע [חכמה עילאה] בתורה הוא לברר הטהור מן הטמא.6
這表明托拉的律法，正如別處論及末底改（מרדכי）時所解釋的。它也有純潔之意，正如「至於 איל קמצא（ayil kamtza）[蝗蟲]，它是潔淨的（דכן，dachan）」；也就是說，將托拉中的智慧（חכמה，Chochmah）之至高層面引下來，正是為了分辨潔淨與不潔淨者。
這種清明指的是托拉的律法（如別處論及末底改時所解釋的；末底改的名字與「mira dachya」相關）。「dachan」也有潔淨之意，正如《米示拿》中提到某種蝗蟲是潔淨的：托拉的至高智慧能分辨潔淨與不潔淨。
本段解釋詩篇所說的「酬報」：眾河的提升，得到托拉中隱藏的無限之光作為回應；而「דכים」則指托拉律法的清明，能分辨潔淨與不潔淨。
賢者將末底改與「mar deror」相聯繫，並以亞蘭語譯作「mira dachya」；阿德莫爾・哈扎肯在別處說明，托拉的律法正是這種清明。
參考出處
- 1אם ישים אליו לבו · Job 34:14
- 2וכדפי׳ בזוהר פ׳ חוקת (דף קפ״א ע״א) · Zohar, Chukat 3:16–4:25
- 3מר דרור · Exodus 30:23
- 4ומתרגמינן מירא דכיא · Onkelos Exodus 30:23
- 5על איל קמצא דכן · Pesachim 16a:3
- 6השולח מים בנחלים · Psalms 104:10
它們被稱為[純潔與不潔]，即「דכיין ומסאבין」（dachyan u'mesaavin）。此外，「דכים」（dochyam）[即]「דך ים」（dach yam），也就是一個從智慧（חכמה，Chochmah）之海（ים，yam）汲取而來的水罐（כד，kad）；正如經上所寫：「她裝滿了她的水罐，等等。」
「純潔與不潔」的亞蘭語說法是「דכיין ומסאבין」。另一種讀法是，「דכים」可拆讀為「דך ים」；這是將「水罐」（כד，kad）的字母倒轉，再接上「海」（ים，yam）：也就是從智慧之海汲取而來的水罐，正是利百加（רבקה）「她裝滿了她的水罐」一語所指。
וגם דכים ל׳ [לשון] עומק ושפלות כדפרש״י [כדפירש רש״י / כדפירוש רש״י] שהוא בחי׳ השוב ובטול שאחר הרצוא. וכתיב ואת דכא ושפל רוח2 וכמ״ש במ״א ע״פ ונשב בגיא3 כו׳
此外，「דכים」（dochyam）也有深邃與卑下之意，正如拉希（רש״י）所解釋的；這是奔馳之後歸返與自我消融（ביטול，bittul）的層面／範疇（בחינה，bechinah）。經上寫道：「並與心靈破碎、謙卑的人同在」；正如在別處解釋「我們曾住在山谷中，等等」這節經文時所說。
第三種解釋依據拉希的說法，指深邃與卑下：也就是靈魂朝向 ה׳ 奔馳之後的「歸返」與自我消融。以賽亞（ישעיהו）說，ה׳與受壓傷者（דכא，daka）及心靈謙卑的人同在。
也如經上所寫：「你們能為我建造怎樣的殿宇，等等……但我要眷顧這樣的人：貧乏、心靈破碎的人，等等。」
以賽亞又說，沒有任何房屋能容納 ה׳；然而，祂眷顧貧乏、心靈破碎的人。 ה׳安居之處在於謙卑，而非宏偉。
本段為「dochyam」補充兩種含義：一是從智慧之海汲取而來的水罐；另一是靈魂渴慕之後所生的謙卑與自我消融。
「奔馳」（רצוא，ratzo）與「歸返」（שוב，shov）描述靈魂的運動：渴慕 ה׳，然後帶著謙卑歸返，在下界服事祂。Kehot 的註釋指出，Or HaTorah（אור התורה）Va'eschanan 篇有「我們曾住在山谷中」的解釋。Tikkunei Zohar（תיקוני זהר）（Tikkun 21, 46b）也將「דכים」讀作「דך ים」，並把「דך」與妥拉的二十四卷書，以及「她裝滿了她的水罐」一語聯繫起來。
參考出處
- 1ותמלא כדה · Genesis 24:16
- 2ואת דכא ושפל רוח · Isaiah 57:15
- 3וכמ״ש במ״א ע״פ ונשב בגיא · ראה אוה״ת ואתחנן ע׳ קמד.
- 4אי זה בית · Isaiah 66:1
- 5אי זה בית אשר תבנו לי · Isaiah 66:1–2
29והדר מפרש מהו מעלת השכר הזה מקולות מים רבים1 אדירים כו׳ אדיר במרום כו׳. ופי׳ כמ״ש בפע״ח [בפרי עץ חיים] שער היוכ״פ [היום כפור / היום הכפורים] פ״ג [פרק ג׳] כי יש קולות עליונים שמהן ניזונים או״א [אבא ואימא] כו׳ ע״ש.
接著，[經文]闡明這份獎賞的殊勝之處：「勝過眾多水聲的威勢……至高之處大有威嚴……」其解釋如《Pri Etz Chaim》（פרי עץ חיים）Sha'ar Yom HaKippurim 第三章所述：有一些至高的聲音，父與母（אבא ואמא，Abba v'Imma）由此得到滋養，等等；詳見該處。
下一節經文描述這份獎賞的殊勝：「勝過眾多水聲……至高之處的 ה׳（Havayah）大有威嚴。」《Pri Etz Chaim》教導說，有一些至高的「聲音」滋養父與母，也就是智慧（חכמה，Chochmah）與理解（בינה，Binah）這兩個智性形態。
ועמ״ש ע״פ וכל העם רואים את הקולות23 כו׳ וזהו עדותיך נאמנו מאד4 לביתך נאוה קודש. עד״מ בחכמה יבנה בית5 דקאי על תיבות ואותיות התורה שנמשכו ונבנו ע״י ח״ע [חכמה עילאה].
另請參看對「全體百姓都看見了那些聲音，等等」這節經文的解釋。這也就是「你的見證極其可信；聖潔正與你的家相稱」；以「房屋憑智慧建造」為喻，[即]指《妥拉》的詞語與字母，它們是藉著至高的智慧（חכמה）引降並建構而成的。
阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）也指向他對西奈山「全體百姓都看見了那些聲音」的解釋。「你的見證極其可信；聖潔正與你的家相稱」：這裡的「家」同樣指《妥拉》的詞語與字母，它們由至高的智慧建構而成。
本段沿著《詩篇》第九十三篇繼續闡述：這份獎賞甚至勝過眾多水流所發出的更高層次的「聲音」；而以聖潔為裝飾的「家」，就是由智慧建構而成的《妥拉》字母。
《Torah Ohr》（תורה אור）〈Yisro〉中對「全體百姓都看見了那些聲音」的解釋，將「聲音」說成是無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）從隱藏狀態引降至顯現的過程；並將西奈山的五種聲音與五次「水」相聯繫，亦即向下流注的過程。這正是《詩篇》第九十三篇中「聲音」與「水」相互配合的同一意象。
參考出處
- 1מקולות מים רבים · Psalms 93:4
- 2ועמ״ש ע״פ וכל העם רואים את הקולות · לקמן עג, ג ואילך.
- 3וכל העם רואים את הקולות · Exodus 20:15
- 4עדותיך נאמנו מאד · Psalms 93:5
- 5בחכמה יבנה בית · Proverbs 24:3
「你的見證信實可靠」：「見證」是認知（דעת，Daas）的表達，正如經上所說：「憑著認知，各房間充滿一切珍貴財富」；這稱為「祂家中的財富」。
「見證」（עדות，eidus）一詞與認知（דעת，Daas）相關；認知使各房間充滿「一切珍貴財富」，也就是「祂家中的財富」。
וזהו לביתך נאוה קדש.3 שהוא המשכה מבחי׳ קדש העליון אור א״ס ב״ה. ה׳ לאורך ימים הוא כמארז״ל [כמאמר רבותינו זכרונם לברכה] על אלף השביעי יום שכולו ארוך.4
這就是「聖潔配得你的居所」：這是從至高聖潔的層面——無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），願祂受頌讚——引下的流注。「ה׳（Havayah）啊，歲月綿長」，正如我們的賢者談到第七個千年時所說：「一個全然漫長的日子。」
「聖潔配得你的居所」意指，Torah將至高聖潔、無限之光引下。經文以「歲月綿長」作結；賢者將此解作第七個千年，即「一個全然漫長的日子」。
本段以此完成對詩篇的解讀：「見證」指認知（דעת），「居所」承受至高聖潔，而「歲月綿長」則指向那個「全然漫長」的未來時代。
Kehot的註釋也指向 Or HaTorah（אור התורה）中的 Ki Seitzei，進一步討論關於第七個千年的「一個全然漫長的日子」這一說法。
參考出處
- 1ובדעת חדרים ימלאו · שם כד, ד.
- 2ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר · Proverbs 24:4
- 3לביתך נאוה קדש · Psalms 93:5
- 4כמארז״ל על אלף השביעי יום שכולו ארוך · Kiddushin 39b:8
31והענין הוא כי פי׳ כולו ארוך היינו שגם בתחלתו הוא ארוך. ולכאורה אין לשון אריכות נופל רק בסיום וסוף ולא בתחלה. ואיך כולו ארוך גם בתחלתו.
事情是這樣的：「全然長久」的意思是，甚至在起始處也長久。然而，乍看之下，「長」一詞似乎只適用於結尾、末端，而不適用於開端；那麼，為何說它「全然長久」，甚至在起始處也如此呢？
問題在於：「長」通常是描述某事延伸至末端的情形；那麼，日怎能在起始處便是長的呢？
אך הכוונה שיהיה גילוי אור א״ס ב״ה המלובש בסתר עליון שנק׳ אריך אנפין כמ״ש ארך אפים1 כו׳.
但其意是，願祂受頌讚的無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），即包裹於稱為長面相（אריך אנפין，Arich Anpin）的至高隱密層面之中者，將會顯現；正如經上所說：「長久忍耐（ארך אפים，erech apayim），等等。」
答案是，在未來，隱藏於長面相之中的無限之光將會顯現。長面相（אריך אנפין）意為「長面」，是冠冕（כתר，Keser）的外在層面，位於 Atik Yomin 之下。「長面」與「長久忍耐」（erech apayim）一語相關。
ונק׳ אריך אנפין היינו שיכול לימשך גם למטה בעשי׳ [בעשיה] כי קמיה ית׳ שוה ומשוה רוחניות וגשמיות
它稱為長面相，意思是它也能被引降至下方，甚至進入行動界（עשיה，Asiyah）；因為在祂面前（願祂受頌讚），精神與物質同等，祂也使兩者同等。
它稱為「長」，是因為它能一直延伸至下方，進入物質世界：在祂面前，精神與物質同等。
ולכן יהיה הגילוי למטה ביחו״ת [ביחודא תתאה] כמו ביחו״ע [ביחודא עילאה] (ועמ״ש ע״פ ועתה יגדל2 נא כו׳ כאשר דברת לאמר3 ה׳ ארך אפים כו׳)
因此，下方下層合一（יחודא תתאה，yichuda tata'ah）中的顯現，將如同上層合一（יחודא עילאה，yichuda ila'ah）中的顯現一樣。（另見《Likkutei Torah》中對經文「如今，求你使[力量]增大，等等；正如你所說：『 ה׳（Havayah）長久忍耐，等等。』」的解釋。）
因此，未來 ה׳ 將在下方、於下層合一中顯現，如同祂在上方、於上層合一中顯現一樣。阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）指的是他在《Likkutei Torah》中一篇 maamar，該篇論及 Moshe 的祈禱，並引述「ה׳長久忍耐」。
וע״כ כולו ארוך בתחלה כמו בסוף שהוא גילוי בחי׳ שאין לו תחלה ואין לו תכלה ועד״ז הוא מארז״ל [מאמר רבותינו זכרונם לברכה] כסא דמלכא משיחא4 מחזיק רכ״א לוגין שאין לו פי׳ ע״פ פשוטו כלל מהו ענין רכ״א לוגין דוקא.
因此，整體皆長，起始處如同末端一樣；因為這是無始無終的層面顯現。與此相仿，眾賢者有言：「君王 משיח（Moshiach）的酒杯可盛二百二十一個古代容量單位（לוגין，lugin）。」若按字面義理解，這句話全然無從解釋：為何偏偏是二百二十一個容量單位？
一個無始無終的層面，在起始處與終結處同樣是「長」的。同一理念也解釋了眾賢者所說， משיח 的杯可盛二百二十一個 lugin；若按字面理解，這個數目並不合理。
אלא הכוונה שהכוס הוא הכלי לגילוי אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה ויהיה הגילוי בו מבחי׳ ארך אפים כו׳ כנ״ל:
而其意是，這杯是願祂受頌讚的無限之光（אור אין סוף）顯現的器皿；其中的顯現將來自「長久忍耐」等層面，如上所述。
這杯是無限之光顯現的器皿；所顯現的光來自「長久」之層面：erech（ארך，字母 aleph、reish、kaf）的數值為二百二十一。
這篇 maamar 最後說明，未來那個「全然長久之日」，意味著長面相顯現；它能延伸至下方的物質世界，而不作分別。這也由 משיח 之杯所盛的二百二十一個 lugin 暗示出來。
erech（ארך）的數值是二百二十一（aleph 為 1，reish 為 200，kaf 為 20）。Kehot 的註釋指出，米特勒雷貝（אדמו״ר האמצעי）的 maamar《V'es gevi'i》，以及《Or HaTorah》（אור התורה）中 Bereishis 的篇章，都詳細解釋了 משיח 之杯。
參考出處
- 1ארך אפים · Psalms 145:8
- 2ע״פ ועתה יגדל · לקו״ת שלח לט, ב.
- 3ועתה יגדל נא כו׳ כאשר דברת לאמר ה׳ ארך אפים · Numbers 14:17–18
- 4כסא דמלכא משיחא · Yoma 76a:9
瑪瑪爾學完了嗎？
標記為已學習；此篇將計入本週及本年度的希尤姆。
在事奉中的實踐
人在 Shema（שמע）祈禱中喚起對 ה׳ 的愛，明白沒有別的事物能使這愛滿足之後，還應當知道，妥拉的話語與誡命本身就是 ה׳ 珍貴的寶藏。人應當熱切而喜悅地領受它們，並藉著愛與敬畏（אהבה ויראה，ahavah v'yirah）以及承擔服從 ה׳ 之軛（קבלת עול，kabbalas ol），淨化自己的動物性靈魂；正是這種上升，將 ה׳ 的本質引降到世界之中。
討論問題
- 為什麼即使伊甸園的顯現也不能滿足靈魂的愛，而一項物質性的誡命卻能？
- אלקים的遮蔽，如何使 ה׳ 的喜悅成為可能？
- 利百加的名字，以及一隊受軛的牛，對淨化情感有什麼教導？
- 為什麼泉源看起來比河流小？這對親近 ה׳ 有什麼教導？
- 妥拉與誡命所帶來的喜悅，在什麼意義上是對 ה׳ 寶藏的「掠取」？