Likkutei Torah · Parshas Behaaloscha · Maamar 1
בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות
The Alter Rebbe’s Hebrew with the Kehot edition’s marei mekomos: tap a small number in the text to open its source in place. The English translation and explanation of this maamar are in preparation.
Kept on this device only. Sign in to save it on every device
1בהעלותך1 את הנרות2 אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות. הנה ענין המנורה נאמר בזכריה ראיתי והנה מנרת זהב3 כו׳ ואומר מה אלה אדוני ויאמר אלי4 זה דבר ה׳ אל זרובבל פי׳ כי ענין המנורה הוא בחי׳ דבר ה׳ שהוא מקור נש״י וכמאמר ואתה נפחתה בי5 וכמ״ש ויפח באפיו נשמת6 וגו׳ (עמ״ש בד״ה והיה מספר בנ״י)7 וישראל נקראו בשם זרובבל על שם וזרעתיה לי בארץ8 והם היו אז בגלות בבל גם הנשיא נק׳ זרובבל על שם זה. וזהו דבר ה׳ אל זרובבל והוא ענין המנורה כי הנשמה קרויה נר כמ״ש נר ה׳ נשמת אדם9 וכללות נש״י נקרא מנורה ויש בה בחי׳ ז׳ נרות שהם ז׳ מדרגות בעבודת10 ה׳ יש עובד מאהבה משוך כמים. ויש מאהבה כרשפי אש (ע׳ בד״ה כי תבאו11 כו׳ ושבתה הארץ ומענין אהבה משוך כמים בד״ה אז ישיר כו׳ עלי באר)12 ויש ע״י התורה קו הממוצע (ע׳ בד״ה לסוסתי ברכבי13 ובד״ה נאוו לחייך14 ובד״ה למען תהיה תורת).15 ויש ע״י נצחון לנצח ולהתגבר בעבודת ה׳ בסור מרע16 ועשה טוב (עמ״ש בד״ה והנצח זו ירושלים17 ובד״ה למנצח על השמינית18 ובד״ה אלה מסעי)19 ויש ע״י הודיה20 (עמ״ש בד״ה אתה הצבת21 כל גבולות ארץ ובד״ה יהודה אתה)22 וכן יש עבודה ע״י התנשאות כמארז״ל במשנה ס״פ י״ד דשבת כל ישראל בני מלכים הם וכמ״ש ויגבה לבו בדרכי23 ה׳ ויש ע״י שפלות כו׳:2425
Marei mekomos
- 1בהעלותך · הנחת כ״ק אדמו״ר האמצעי נדפס בסה״מ תקס״ב ח״א ע׳ רטו. הנחת הר״מ בן אדה״ז נדפס שם ח״ב ע׳ תנה. המאמר בשינויים ובתוס׳ הגהות נדפס באוה״ת בהעלותך ע׳ שכז. שלב. שלו. שמח. שנ. שנב. אוה״ת שם הוספות ע׳ א׳תעח. שם כרך ה׳ ע׳ א׳תקפב. ביאור נדפס שם כרך ה׳ ע׳ א׳תקפב. הנחה אחרת עם הגהות אחרות באוה״ת במדבר כרך ו ע׳ א׳תשנב. קיצורים שם ע׳ א׳תשסו. המאמר באריכות מכ״ק אדמו״ר האמצעי במאמרי אדה״א במדבר-ג ע׳ תתפא.
- 2בהעלותך את הנרות · Numbers 8:2
- 3ראיתי והנה מנורת זהב · Zechariah 4:2
- 4
- 5ואתה נפחתה בי · Berakhot 60b
- 6ויפח באפיו נשמת חיים · Genesis 2:7
- 7בד״ה והיה מספר בנ״י · לקו״ת במדבר ה, ב.
- 8וזרעתי׳ לי בארץ · Hosea 2:25
- 9נר ה׳ נשמת אדם · Proverbs 20:27
- 10ז׳ מדרגות בעבודת ה׳ · נתבאר בד״ה בהעלותך תשל״ד (סה״מ מלוקט ח״ג ע׳ קפו ואילך).
- 11בד״ה כי תבואו · לקו״ת בהר מ, ג.
- 12בד״ה אז ישיר כו׳ עלי באר · לקו״ת חקת סג, א.
- 13בד״ה לסוסתי ברכבי · לקו״ת שה״ש יא, ד.
- 14ובד״ה נאוו לחייך · לקו״ת שה״ש יב, ד.
- 15ובד״ה למען תהיה תורת · תו״א ס, ד.
- 16
- 17בד״ה והנצח זו ירושלים · כן רגיל לציין בציוני כ״ק אדהצ״צ לד״ה צדקת פרזונו בישראל — נדפס בסה״מ תקס״ה ח״ב ע׳ תתקפט.
- 18ובד״ה למנצח על השמינית · לקו״ת תזריע כא, ב.
- 19ובד״ה אלה מסעי · לקו״ת מסעי צ, ג.
- 20ויש ע״י הודיה · ”לא ביאר מדת היסוד (וכן לא בהעתקתו שבאוה״ת פרשתנו ע׳ שלז), אבל נמצא הוא בד״ה זה שבאוה״ת ע׳ של. ועוד” — משיחות ש״פ בהעלותך תשמ״ח הערה 56. וראה גם סה״מ תקס״ב ע׳ רטז. סה״מ תשכ״ח הנ״ל.
- 21בד״ה אתה הצבת · סידור דש, א ואילך.
- 22ובד״ה יהודה אתה · תו״א מה, א.
- 23ויגבה לבו בדרכי ה׳ · II Chronicles 17:6
- 24וכן יש עבודה ע״י התנשאות . . ויש ע״י שפלות כו׳ · ויש להוסיף בזה דב׳ המדריגות האחרונות — התנשאות ושפלות — שניהם שייכים לספי׳ המלכות — ד״ה בהעלותך תשמ״ח (הנחה).
- 25ד״ה זה מבואר בד״ה זה בש״פ בהעלותך, שנת · תשכ״ח (תו״מ סה״מ תשכ״ח ע׳ רלד). תשכ״ט (סה״מ מלוקט ח״ה ע׳ רצה). תשל״ד (סה״מ מלוקט ח״ג ע׳ קפה). ובשנת תשמ״ח.
2ב והנה אהרן הוא המדליק את הנרות הללו לפי שהוא משבעה רועים1 הממשיכים חיות ואלהות לכללות נש״י והוא ממשיך להעלות אהבה עזה לה׳, ולהגדיל מדורת אש האהבה כרשפי אש שלהבת מתלהטת בקרב איש ולב2 עמוק.
Marei mekomos
- 1אהרן . . משבעה רועים · תיקונים שבז״ח (קד, א). ראה בלקו״ש ח״כ ע׳ 643 בארוכה.
- 2
3ויובן בהקדים ההפרש1 ויתרון מעלת בחינת אהרן על מעלת ומדרגת אברהם אבינו ע״ה שנקרא אברהם אוהבי.2 כי באברהם אבינו ע״ה הוא אומר הלוך ונסוע הנגבה3 פי׳ שהלך ממדרגה למדרגה4 ממטה למעלה עד שנתדבק בבחי׳ הנגבה שהוא בחי׳ אהבת5 ה׳ לדבקה בו בדביקה וחשיקה וצמאון כו׳.
Marei mekomos
- 1ויובן בהקדים ההפרש · ראה תו״א פב, א. מובא באוה״ת ויקרא-א ע׳ צה.
- 2אברהם אוהבי · Isaiah 41:8
- 3הלוך ונסוע הנגבה · Genesis 12:9
- 4שהלך ממדרגה למדרגה · Zohar I, 84a
- 5הנגבה שהוא בחי׳ אהבת ה׳ · וכ״ה בתו״א סו, ד.
4ועד״ז תקנו לומר ברוך שאמר תחלה ואח״כ פסוקי דזמרה עד שאח״כ מגיע למדרגת ואהבת שבק״ש וגו׳ כי ואהבת אינו ציווי על מדת האהבה טבעית שבלב כי הרי מדת אהבה זו הטבעית ודאי מוסתרת בלב כל אחד ואחד מישראל אלא ואהבת מלשון אבה שהוא פי׳ הרצון לפי שהרצון הוא פנימית המדות כמו שאנו רואים בחוש שהרצון מנהיג המדות של אדם שאפי׳ אם יש לפניו דבר שיש בו תענוג לפי טבע המדות אם מסלק רצונו ממנו מפני איזה טעם ודעת אינו מקבל נחת ותענוג ממנו. וכן להיפך אם יש לפניו ח״ו דבר של צער ויסורים והוא עושה רצונו לכך אינו מרגיש היסורים כ״כ והרי המדות תלוים ברצון והיינו שהוא פנימיותם וחיותם (כי הרצון הוא בחי׳ כתר1 ואית רצון ואית רצון2 עמ״ש מזה בד״ה ויקהל משה.3 עכ״פ גם רצון התחתון הנמשך מהשכל הוא למעלה מהמדות הנמשכים מהשכל. והוא ענין פני המנורה והוא כלי לבחי׳ רצון העליון שלמעלה מהשכל שזהו ענין העלאת הנרות שע״י אהרן). ועל זה מצוה הכתוב להפך רצונו ותשוקתו וחפצו לאהבה את ה׳ שלא יהיה לו חפץ ורצון אחר זולתו וכמ״ש מי לי בשמים4 ועמך לא חפצתי בארץ כלה שארי ולבבי וגו׳.
Marei mekomos
- 1הרצון הוא בחי׳ כתר · ראה אגה״ק סכ״ט (תניא קכט, סע״ב).
- 2ואית רצון ואית רצון · נסמן לעיל לבמדבר א, א. וראה (בנוגע לעניננו) המשך תער״ב ח״א ע׳ תצח.
- 3בד״ה ויקהל משה · תו״א פז, ד.
- 4מי לי בשמים · Psalms 73:25
5והאיך יהיה הדרך לאהבה זו ורצון זה הקדים הכתוב פסוק שמע ישראל1 ה׳ אלקינו וגו׳ להתבונן היטב ולשום על לבו איך שהוא ית׳ אחד בשמים ובארץ דהיינו אפי׳ בהשתלשלות שמים וארץ רוחניים וגשמיים בחי׳ ו״ק עולמות נפרדים הם מתאחדים ביחודו ית׳ מפני שהם בטלים אליו ית׳ דכולא קמיה כלא חשיב2 כי למעלה מבחי׳ השתלשלות בחי׳ שמים וארץ לא שייך לומר עליו ית׳ לשון אחד כמ״ש במ״א ע״פ וארא אל אברהם3 כו׳, ואפי׳ במקור ההשתלשלות בחי׳ המחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית נקרא הוי׳ אלקינו בחי׳ תרין ריעין4 דלא מתפרשין כי תמיד מחדש כו׳ ואין נופל לשון אחד כ״א בהשתלשלות בחי׳ שמים וארץ וכו׳ שהן בחי׳ ששה קצוות5 רוחניים וגשמיים שהם מעלמא דפרודא כו׳.6
Marei mekomos
- 1שמע ישראל · Deuteronomy 6:4
- 2דכולא קמי׳ כלא חשיב · Zohar I, 11b
- 3ע״פ וארא אל אברהם · תו״א נה, ב. וראה גם באוה״ת בראשית-ז דף תתשנט, א ואילך.
- 4בחי׳ תרין רעין · Zohar III, 4a
- 5ששה קצוות . . שם מקום כלל · נעתק באוה״ת נ״ך-א ע׳ תש ומוסיף ”נשמע דאינו מפרש שהוא ית׳ בכבודו ובעצמו דהיינו סוכ״ע נק׳ מקום . . לפי שבחי׳ מקום זהו מה ששייך לו מעלה ומטה . . וזה אינו שייך בבחי׳ סוכ״ע . . ע״כ פי׳ מקום זהו בחי׳ ממכ״ע שבבחי׳ זו שייך מעלה ומטה ברוחניות” ע״ש בארוכה. וכ״ה בספר החקירה עו, א.
- 6המחדש בכי״ת מעשה בראשית · ברכת יוצר.
6והוא ית׳ אחד בהם לפי שהם מתייחדים ביחודו ובטלים אליו דקמיה כולא כלא חשיב. ששה קצוות ר וחניים דכתיב לך ה׳ הגדולה והגבורה כו׳ וגם ששה קצוות גשמיים שהם הכולל דבחי׳ מקום וכדכתיב הנה מקום אתי1 שהמקום בטל אליו לפי שהוא ית׳ סובב כל עלמין ואינו נקרא לפניו ית׳ בשם מקום כלל שהרי לפניו ית׳ לא שייך שום מקום וזמן שהם הם נבראים מאין ליש ולכן אומרים אח״כ בשכמל״ו פי׳ כי מבחי׳ מלכותו נמשך בחי׳ מקום וזמן כמ״ש מלכותך מלכות2 כל עולמים וממשלתך בכל דור ודור רק שאינו אלא מבחי׳ שם לבד שאינה אלא התפשטות זיו והארה כדי להאיר ממנו לזולתו שיהי׳ נקרא שמו עליו בלבד וע׳ מזה בסש״ב ח״ב פ״ז, וכאשר יתבונן היטב בדברים האלה ויהיו נקבעים בלבו באמת אזי לא יחפוץ חפץ אחר ורצון זולתו ית׳.3
Marei mekomos
- 1הנה מקום אתי · Exodus 33:21
- 2מלכותך מלכות כ״ע · Psalms 145:13
- 3לך ה׳ הגדולה · I Chronicles 29:11
7וכמ״ש מי לי בשמים שהם תענוגים רוחניים ועמך לא חפצתי בארץ שהם תענוגים גשמיים, לפי שהכל הוא בחי׳ מקום וזמן, אפי׳ כל השגות שמשיגים בעוה״ז הם נופלים תחת מקום וזמן ואי לזאת כלה שארי ולבבי להיות צור לבבי וכו׳ להיו׳ בטל אליו ית׳ לדבקה בו לבדו ית׳, (ולכן היה הלוך ונסוע הנגבה כי החסד הוא תחלת הו״ק וע״ז נאמר אתה כהן לעולם1 והוא ג״כ בחי׳ יומם דאזיל עם כולהו יומין2 ע״כ ביטול הו״ק רוחניים וגשמיים במקורם הוא ע״י בחי׳ החסד בחי׳ כהן דמשמש תחותוי בפ׳ יתרו דס״ז ע״ב,3 וכמו שהעלאת הקרבנות בהמות ששרשם מפני שור4 הוא ג״כ דוקא ע״י אריה דאכיל קרבנין,5 גם הנגבה נק׳ ימין ועיקר הכח בימין6 וצ״ל לאכללא שמאלא בימינא, ועמ״ש בד״ה צאינה וראינה7 בענין שאו ידיכם קדש כו׳):
Marei mekomos
- 1אתה כהן לעולם · Psalms 110:4
- 2בחי׳ יומם דאזיל עם כולהו יומין · Zohar III, 103a
- 3בפ׳ יתרו דס״ז ע״ב · ראה לקמן לא, א. ובסה״מ הנחת הר״פ ע׳ טז. ועם הגהות בביאוה״ז להצ״צ-ב ע׳ תשפג.
- 4פני שור · Ezekiel 1:10
- 5ארי׳ דאכיל קורבנין · Zohar I, 6b
- 6ועיקר הכח בימין · Menachot 37a
- 7בד״ה צאינה וראינה · לקו״ת שה״ש כא, ב. לסעי׳ ג — ראה אוה״ת דרושים לסוכות ע׳ א׳תשמב.
8ג והנה כ״ז מעלת ומדרגת בחי׳ אברהם אבינו ע״ה שאהבה זו נקרא אהבת עולם1 כי נלקחה מבחי׳ עולם מקום וזמן, איך שהם בטלים אליו ית׳ ונק׳ ממטה למעלה לפי שהוא עבודת האדם פולחנא דרחימותא ממדרגה למדרגה כנ״ל אבל בחי׳ אהרן2 הוא בחי׳ אחרת שהוא שושבינא דמטרוניתא3 בבחי׳ מלמעלה למטה דהיינו שכל חפצו ותשוקתו להיות נגלה כבוד ה׳ לעיני בשר שיהיה גילוי אלהותו ית׳ למטה כמו למעלה (וזהו כענין ההפרש בין רננה לשמחה4 המבואר במ״א בד״ה רני ושמחי5)6 (וע׳ בפ׳ קרח דקע״ז ב׳ ובפ׳ שמיני דף ל״ח ע״ב ודף ל״ט ע״א ובלק״ת בפ׳ בהעלותך סד״ה מצות הדלקת נרות). וזהו איזהו חסיד המתחסד עם קונו7 עם קן דיליה כו׳ ולא כדי לדבקה בו ית׳ לרוות צמאונו לבד כו׳ כמ״ש בסש״ב פ׳ עשירי ופ׳ מ״א וע״ש פ״י דלכך נקראים בני עלייה מפני שעבודתם הוא לצורך גבוה כו׳, ועפ״ז י״ל פי׳ לשון בהעלותך.89
Marei mekomos
- 1שאהבה זו נקרא אהבת עולם · ראה ספר הערכים-חב״ד כרך א טור תקסח. קטע זה מובא גם במים רבים תרל״ו בע׳ שסז.
- 2אבל בחי׳ אהרן . . שיהי׳ גילוי אלקותו ית׳ למטה כמו למעלה · ”מובן שעיקר ענין מעלת אה״ר דאהרן על בחי׳ הלוך ונסוע דאברהם הוא מה שע״י אה״ר דאהרן נמשך שיהי׳ הגילוי למטה כמו למעלה, והוא הנק׳ יחוד העליון לשיקבה״ו ונת׳ פי׳ יחוד זה בלק״ת דרושי עשי״ת בד״ה להבין פי׳ הפסוק מי אל כמוך נושא עון ושם פ״ב וכח יחוד זה נמשך לאהרן ע״י מ״ת . . משא״כ באברהם שהי׳ קודם מ״ת לא הי׳ בחי׳ זו עדיין” — אוה״ת תצוה ע׳ א׳תרא.
- 3אהרן שהוא שושבינא דמטרוניתא · Zohar III, 20a
- 4ההפרש בין רננה לשמחה · זח״א (רכט, ב). [כ].
- 5
- 6בד״ה רני ושמחי · תו״א לז, א. וראה גם סה״מ תקס״ג ע׳ שצב. יהל אור ע׳ שעג. ביאוה״ז להצ״צ-ב ע׳ תרעא.
- 7איזהו חסיד המתחסד עם קונו · Zohar II, 114b
- 8ג) — שאהבה זו נקרא אהבת עולם · דאחד הפי׳ באהבת עולם הוא שהאהבה נמשכת מההתבוננות בעניני העולם התחתון, מה רבו מעשיך ומה גדלו מעשיך, דהתבוננות זו היא לפי גדרי העולם — ד״ה בהעלותך תשמ״ח (הנחה).
- 9
9ואהבה זו באה ע״י אותה ההתבוננות עצמה שבק״ש באחד כאשר ישים מרירות בנפשו1 על החשך המסתיר אלהותו שלא נראה לעיני בשר כ״א בחי׳ מקום וזמן והם רחוקים מאור פניו ית׳ דלית מחשבה תפיסא בי׳23 כלל ולא שייך בחי׳ מקום וזמן אלא בבחי׳ מלכותו ית׳ שאז4 שייך לומר מֶלֶך מָלַך ימלוך כו׳ וכדכתיב מלכותך מלכות5 כל עולמים וממשלתך בכל דור ודור שהעולמי׳ שהם בחי׳ מקום דור ודור שהם בחי׳ זמן נמשכו מבחי׳ מלכותו ית׳ וממשלתו ית׳ אבל ממהותו ועצמותו כבי׳ רחוקים הם מאד בתכלית ואי לזאת יתמרמר נפשו6 מאד כאשר ישים אל לבו78 ירידה זו וריחוק זה אשר ירדה נפשו מאד מאד בשפל המדרגות רחוק מה׳ בתכלית ויצעק אל9 ה׳ בצר לו להאיר10 לו אור ה׳ בתוך החשך ומסך המבדיל (וכמ״ש11 במ״א1213141516 בד״ה להבין פי׳ יג״מ17 מי אל כמוך כו׳ בפי׳ וענין תשובה קדמה לעולם) וכמ״ש מי לי בשמים18 ועמך לא חפצתי בארץ כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלהים לעולם (עמ״ש מזה בד״ה ביום השמיני עצרת) דהיינו שיהיה התגלות אלהותו לעולם כנ״ל. והנה ע״י אתעדל״ת במרירות וצעקה זו גורם אתעדל״ע עד שיערה רוח ממרום להיות נגלה כבוד19 ה׳ וראו כל בשר20 עין בעין וגו׳21 (וכמ״ש במ״א בד״ה בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע וע׳ באדרא דקל״ז א׳) כשם שמלמעלה למטה כולא קמיה כלא חשיב כך ממטה למעלה יראה לעיני כל בשר כמו למעלה, וזהו בחי׳ אהרן אותיות נראה22 (כמ״ש בזהר פ׳23 אמור2425 דק״ג תחלת ע״א ובמק״מ ובהרמ״ז שם) וכמ״ש אשר עין בעין נראה אתה26 ה׳ ועננך עומד עליהם פי׳ עין בעין יראו גילוי אלהותו דכולא קמיה27 כלא חשיב והענן והחשך שמסתיר יראו שהוא עננך שממך הכל א״כ אין שום הסתר והעלם לפניו ית׳ ח״ו שלפניו כחשיכה כאורה28 ואהבה זו שבבחי׳ ראיה זו נקרא אהבה רבה שהיא למעלה מבחי׳29 אהבת עולם בחי׳ מקום וזמן כו׳ והיא קרבת ה׳ ממש במהותו ועצמותו כביכול ונק׳ מלמעלה למטה וכו׳ והמשכיל יבין (ועמ״ש בפ׳ תצוה ע״פ ועשית בגדי קדש30 לאהרן כו׳). וזאת יהיה חפצו ותשוקתו של אדם ואחר זה ימשוך להיות עזה כמות אהבה31 ורשפיה רשפי אש3233 שלהבת יה רק לזאת שיהיה גילוי אלהותו ית׳ וכאשר החשך מכסה ומסתיר ומעלים קדושתו יתמרמר מאד (ועמ״ש34 סד״ה שימני כחותם35 מענין כי עזה כמות אהבה):([הוספה: והטעם שע״י הדמעה והמרירות זוכה לאתעדל״ע בבחי׳ עין בעין נראה כנ״ל היינו כמ״ש הרח״ו ע״פ מארז״ל) (פ״ה דברכות דל״ב ע״ב ופ״ד36 דב״מ דנ״ט ע״א) ואע״פ ששערי תפלה ננעלו שערי דמעה לא ננעלו שנאמר37 אל38 דמעתי אל תחרש39 (תלים סי׳ ל״ט י״ג). ופי׳ הרח״ו משום דבדמעה מעורר עינים העליונים שהם נו״ה דחכמה כו׳. וביאור הדברים היינו כמבואר לקמן פ׳ ראה סד״ה כי תשמע בקול40 ענין לעשות הישר בעיני ה׳ היינו בחי׳ עיני הוי׳ אל צדיקים כשם שמלמעלה למטה כולא קמיה כלא חשיב כך מלמטה למעלה יראה לעיני בשר כמו למעלה. והמשכה זו41 זהו ע״י הדמעות שמוריד מעיניו במרירות על ריחוקו מה׳ כו׳ וע׳ במא״א אות דלת (סי״ז) מענין דמעה ובי״נ שם ובאות מם (סצ״ב). שעי״ז מעורר כביכול בחי׳ עינים העליונים להיות עיני ה׳ אל צדיקים פקח עיניך וראה כו׳ ועיין עוד מענין היתה לי דמעתי42 לחם בספר עשרה מאמרות (מאמר חקור דין ח״א ר״פ כ״ד) פי׳ שהלחם הוא בשומו ללבו שבחי׳ איה שהוא ג״ר כח״ב הוא אלקיך כו׳ ע״ש ועמ״ש בפ׳ שמות ע״פ איה סופר כו׳ ובד״ה כי43 על כל כבוד בענין איה מקום כבודו כו׳ ועיין עוד מזה ברבות ס״פ מצורע פי״ט ובאיכה ר״פ בכה תבכה.]4445464748495051525354555657585960616263646566676869707172737475767778798081828384858687888990919293949596979899100101102103104105106107108109110111112113114115116117118119120121122123124125126127128129130131132133134135136137138139140141142143144145146147148149150151152153154155156157158159160161162163164165166167168169170171172173174175176177178179180181182183184185186187188189190191192193194195196197198199200201202203204205206207208209210211212213214215216217218219220221222223224225226227228229230231232233234235236237238239240241242243244245246247248249250251252253254255256257258259260261262263264265266267268269270271272273274275276277278279280281282283284285286287288289290291292293294295296297298299300301302303304305306307308309310311312313314315316317318319320321322323324325326327328329330331332333334335336337338339340341342343344345346347348349350351352353354355356357358359360361362363364365366367368369370371372373374375376377378379380381382383384385386387388389390391392393394395396397398399400401402403404405406407408409410411412413414415416417418419420421422423424425426427428429430431432433434435436437438439440441442443444
Marei mekomos
- 1מרירות בנפשו · ראה אוה״ת שה״ש ע׳ רלה שהמרירות הוא כענין שמאל דוחה, ע״ש.
- 2דלית מחשבה תפיסא בי׳ · ת״ז בהקדמה (פתח אלי׳).
- 3לית מחשבה תפיסא בי׳ · ת״ז בהקדמה (פתח אלי׳).
- 4אווזי . . לפי שבה יש הרמז להתפשטות וגילוי · ראה ערכו בספר הערכים-חב״ד כרך ב ע׳ קצז ואילך.
- 5מלכותך מלכות כ״ע · Psalms 145:13
- 6נפש — בד״ה וידעת היום · לקו״ת ואתחנן ד, ג.
- 7אם ישים אליו לבו · Job 34:14
- 8ישים אליו לבו ורוחו · איוב (לד, יד) ושם אי׳ ”רוחו”. [כ].
- 9ויצעק אל ה׳ בצר לו · Psalms 107:6
- 10יאר ה׳ . . ישא ה׳ · Numbers 6:25
- 11משה . . שושבינא דמלכא · Zohar III, 20a
- 12כמ״ש במ״א · ראה אוה״ת במדבר-ד ע׳ א׳תפד.
- 13כמ״ש במ״א · ראה לקו״ת שה״ש ו, ד.
- 14וכמ״ש במ״א . . המגביהי לשבת המשפילי לראות · Psalms 113:5
- 15וכמ״ש במ״א ע״פ משה ידבר · תו״א סח, ב ואילך.
- 16כמ״ש במ״א שבמצות יש ב׳ בחי׳ · ראה לקמן שה״ש טז, ב ואילך.
- 17בד״ה להבין פי׳ יג״מ · לקמן ר״ה סא, א ואילך.
- 18מי לי בשמים · Psalms 73:25
- 19נגלה כבוד ה׳ וראו כל בשר · Isaiah 40:5
- 20יבא כל בשר · Isaiah 66:23
- 21עין בעין וגו׳ · Isaiah 52:8
- 22אהרן אותיות נראה · ראה סה״ש — תש״א ע׳ 152. ובספר הערכים-חב״ד כרך ב ע׳ ע הערה 681. ובמילואים שם ע׳ תרכט.
- 23בזהר פ׳ לך לך (דפ״ח ע״א) · ראה לקמן פ׳ עקב יד, א.
- 24בזהר פ׳ אמור (ד״ק ע״ב) . . ובבה״ז · לאדה״א פא, ד.
- 25אמר — מי שרוצה לצאת · ראה סה״מ קונטרסים-א קסז, א.
- 26אשר עין בעין נראה אתה ה׳ · Numbers 14:14
- 27דכולא קמי׳ · Zohar I, 11b
- 28כחשיכה כאורה · Psalms 139:12
- 29מאד — למעלה מבחי׳ פרסא · ראה לקו״ת תזריע כד, ג.
- 30ע״פ ועשית בגדי קודש · תו״א פב, א.
- 31עזה כמות אהבה · Song of Songs 8:6
- 32רשפי׳ רשפי אש · שם.
- 33לשון רשפי אש · שה״ש ח, [ו]. [כ].
- 34(ועמ״ש — אהבה) · הוספה לקמן צו, ג.
- 35ועמ״ש סד״ה שימני כחותם · לקו״ת שה״ש מה, ג.
- 36פ״ד א׳ · ”נגבה סט׳ דימינא שירותא דעלמא עילאה סתימא עמיקא לעילא עד א״ס” — אוה״ת בראשית-ז ע׳ תתתד, א. שם כרך ד דף תרצט, ב. שם תש, ב. יתרו ע׳ תשעה.
- 37
- 38ויאמר ה׳ אל משה היד ה׳ · Numbers 11:23
- 39
- 40בד״ה כי תשמע בקול · לקמן פ׳ ראה כג, ד.
- 41ועל המשכה זו שבפנימיות נק׳ עושין רצונו של מקום · ראה הנחת הר״פ ע׳ קנז ובאוה״ת ויקרא-ב ע׳ תרנז.
- 42היתה לי דמעתי · Psalms 42:4
- 43ובד״ה כי אתה נרי · תו״א ח, ד. וראה גם לקמן שה״ש טו, ג.
- 44שתקנו בתפילת ש״ע סלח לנו · ראה גם תו״א קיא, ד. לקמן שבת שובה סה, ג.
- 45ק״ש שמקבל עול מלכות שמים · Berakhot 13a:21
- 46אוילים מדרך פשעם · Psalms 107:17
- 47פשעים אלו המרדים · Yoma 36b:6
- 48בד״ה כנשר יעיר · לקו״ת האזינו עח, א.
- 49והם פשעו בי · Isaiah 1:2
- 50ומאריך באחד · Berakhot 13b:14–15
- 51פריקת עול מלכות שמים · בסה״מ תקס״ב ע׳ ריח כ׳ שהמרירות בתיקון חצות הוא על פריקת עול. וכ״ה במאמרי אדה״א בהעלותך ע׳ תתפז.
- 52בד״ה מה טובו · לקמן בלק עד, א.
- 53בזכרנו את ציון · Psalms 137:1
- 54בד״ה מנורת זהב · ראה לקמן לה, ב.
- 55בחכמה אתברירו · Zohar II, 254b
- 56ה׳ בחכמה · Proverbs 3:19
- 57הגורם לשכר מצוה היא המצוה בעצמה · Tanya, Likkutei Amarim 37:2
- 58ללחם שהיא התו׳ · Bereshit Rabbah 70:5
- 59והגית בו יומם ולילה · Joshua 1:8
- 60בד״ה ושבתה · לקו״ת אחרי מ, ד. ראה לקו״ש חט״ו ע׳ 358.
- 61י״ג מדות שהתו׳ נדרשת · תו״כ ר״פ ויקרא.
- 62י״ג מדות הרחמים · Exodus 34:6
- 63מים תחתונים בוכים · ת״ז ת״ה (יט, ב). תוס׳ הרא״ש (הדר זקנים) בראשית בתחלתו. בחיי ויקרא ב, יג.
- 64כתית למאור · Exodus 27:20
- 65והזיתים הם מרים · Sanhedrin 108b:19
- 66להיות שפל רוח · ראה אבות ד, י.
- 67ונפשי כעפר לכל תהי׳ · תפלת אלקי נצור.
- 68דהנה כתיב · מובא באוה״ת בראשית-ד דף תשעט, ב.
- 69כשמן הטוב על הראש · Psalms 133:2
- 70הלכות התו׳ שנק׳ קווצותיו תלתלים · Song of Songs 5:11
- 71שמן . . שהוא בחי׳ חכמה · מא״א אות ש׳ סמ״ח.
- 72נזכר ב״פ זקן · Song of Songs 3:2
- 73התורה שהיא בחי׳ שערות · ראה תו״א קי, ב.
- 74התו׳ נק׳ משל הקדמוני · I Samuel 24:13
- 75כתלג חיוור · Daniel 7:9
- 76והחכמה תחי׳ · Ecclesiastes 7:12
- 77שמן משחת קדש · Exodus 30:25
- 78בד״ה צאינה וראינה · לקמן שה״ש כא, ג ואילך.
- 79חכים ולא בחכ׳ · ת״ז בהקדמה (פתח אלי׳).
- 80ואנשי קדש תהיון לי · Exodus 22:30
- 81עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם · Bava Batra 75b:3–4
- 82באג״ה סד״ה להבין מ״ש בפע״ח · דף קנז, א.
- 83חסד . . ימינו של הקב״ה · ראה ת״ז בהקדמה (פתח אלי׳).
- 84חסד עולם · Isaiah 54:8
- 85רב חסד · Exodus 34:6
- 86כי חפץ חסד הוא · Micah 7:18
- 87חסד דקשוט · Zohar III, 133b
- 88חסד של אמת · Genesis 47:29
- 89אמת ה׳ לעולם · Psalms 117:2
- 90היד הגדולה · Exodus 14:31
- 91בד״ה פ׳ נסכים · לקמן פ׳ שלח מא, א. ושם מציין גם לתו״א ד״ה וארא אל אברהם.
- 92האומר אין לי אלא תו׳ · Yevamot 109b:4–5
- 93מקרב איש ולב עמוק · תהלים (סד, ז) ושם אי׳ ”וקרב”. [כ].
- 94אליו ולא למדותיו · הובא בפרדס של״ב רפ״ב בשם הספרי. ע׳ בד״ה להבין מ״ש באוצ״ח בהוספות (נא, ג) ודה״ק שם ”כהובא בפרדס בסופו” עכלה״ט. ובכ״מ אי׳ ”בספרי”, ובאמת לי׳ שם. ושם בפרדס של״ב פ״ב הביאו ”מספרי” אבל אדמו״ר בדיוק השמיט תי׳ ”מספרי” מטעם הנ״ל ע״כ . . וכתב בלשונו הטהור כהובא בפרדס. [כ].
- 95באור פני מלך חיים · Proverbs 16:15
- 96כמים הפנים לפנים · Proverbs 27:19
- 97בד״ה כי תצא · לקו״ת פ׳ תצא לו, ב.
- 98ביאור על הנ״ל · בסה״מ — תקס״ב ע׳ רכא — הנחת כ״ק אדמו״ר האמצעי. שם כרך ב ע׳ תנח הנחה אחרת.
- 99שמן זית זך כתית · Exodus 27:20
- 100כי השמן הוא חכמה סתימאה · ראה המשך בששה״ק תער״ב ח״ב ע׳ תתצא.
- 101שמן משחת קדש · Exodus 30:25
- 102שהוא מקור ושרש להתהוות החכמה · מובא באוה״ת בהעלותך ע׳ שלב.
- 103קדש הוא חכ׳ דאצי׳ · ראה מא״א אות ק׳ ס״ז.
- 104כמ״ש באגה״ק סי׳ כח · ראה גם לקמן חוקת ס, ג. בלק סט, ג. שה״ש מח, א. ובליקוט פי׳ באגה״ק.
- 105כשמן הטוב כו׳ יורד על הזקן · Psalms 133:2
- 106תלי תלים של הלכות · Menachot 29b:6–7
- 107בלק״ת שעיקר ענין העלאת הנרות · בטעמי המצות (בד״ה מצות הדלקת הנרות).
- 108המנורה הי׳ בדרום · Exodus 26:35
- 109ועיין מ״ש לעיל מענין הנגבה · כט, ג.
- 110ברבות לך לך פל״ט · בסוף הפ׳. ”מחקה והולך ומכוון כנגד בהמ״ק” — אוה״ת בראשית-ד דף תרצט, ב. יתרו ע׳ תשעו.
- 111ובזח״א שם (ד״פ ע״א · נעתק באוה״ת יתרו ע׳ תשעה.
- 112בזח״ב ר״פ יתרו (דס״ז ב׳) · ראה לעיל ל, א. אוה״ת בראשית-ד דף תרצט, ב. יתרו ע׳ תשעה.
- 113בד״ה שוש אשיש · לקו״ת נצבים מח, א.
- 114זח״ג פ׳ במדבר (דקי״ח ע״ב) · ביאור המאמר — ראה ביאוה״ז להצ״צ-א ע׳ תנא. שם ע׳ תנו.
- 115ירושלים הבנוי׳ · Psalms 122:3
- 116בזהר וישב (דקפ״ג סע״ב) · נתבאר ביהל אור ע׳ תפ.
- 117בד״ה אלה פקודי המשכן · לעיל פקודי ד, א.
- 118בזהר פקודי (דף ר״ס סע״ב) · ראה גם לקמן דרושים ליוהכ״פ עא, ב. אוה״ת בשלח ע׳ תרלז.
- 119בזהר ויחי (דרמ״א ע״א) · ראה ביאוה״ז להצ״צ-א ע׳ תנג. נזכר גם לעיל פ׳ צו יז, א.
- 120ובפ׳ פקודי (דרכ״א ב׳ · ”פי׳ שם י״ה הוא עדות לישראל” — יהל אור ע׳ תפג.
- 121דרכ״ט ב׳ · ”פי׳ עדות לישראל דא רזא דשמא קדישא דאקרי עדות כד״א ועדותי זו אלמדם” — יהל אור ע׳ תפג.
- 122בד״ה להבין מ״ש בהגדה מצה זו · לעיל פ׳ צו יב, ב ואילך.
- 123ע״פ מאמר רז״ל · סוף חגיגה. [כ].
- 124לכל נשיא קרבן בפ״ע · ראה לקמן ברכה צח, ג. תו״א ח, ב. אוה״ת במדבר ע׳ לג. נשא ע׳ רנד.
- 125שנקרע הים לי״ב גזרים · תנחומא בשלח יו״ד. פדר״א מ״ב.
- 126והניף ידו על הנהר · Isaiah 11:15
- 127ומבואר במ״א ע״פ זה · לעיל פ׳ צו יז, א.
- 128שאוא״ס מלובש בחכמה · Proverbs 3:19
- 129ולפי שגילוי זה שבחכמה נמשך מבחי׳ ז״ת דעתיק · מובא באוה״ת תרומה ע׳ א׳תפה.
- 130בעבר הנהר ישבו · Joshua 24:2
- 131בביאור ע״פ יהודה אתה · תו״א מה, ד.
- 132בהעלותך את הנרות · בסה״מ תקס״ג כרך ב ע׳ תקנג ב׳ הנחות. הנוסחא שני׳ הוא הנחת כ״ק אדה״א. להתחלת המאמר הפי׳ דרש״י ראה גם סה״מ תקס״ו ע׳ רמב. סה״מ תרל״ה כרך ב ע׳ שכט ואילך. סה״ת תרנ״ד ע׳ שיח ואילך. עוד הנחה נדפסה מגוכתי״ק הצ״צ באוה״ת במדבר-ו ע׳ א׳תשדמ. שם כרך ה עא׳ א׳תקפה. ראה באוה״ת פ׳ בהעלותך ע׳ שנג. מאמר כ״ק אדה״א שמיוסד על מאמר זה בסה״מ אדה״א ע׳ תתצד. ובהרחב הביאור שם ע׳ תתקיד. כמה ענינים מהמאמר נתבארו בד״ה לרוח שמניך — בסה״מ אדה״ז כתובים-ב ע׳ יא.
- 133בהעלותך את הנרות · Numbers 8:2
- 134חלשה דעתו · נתבאר בשיחת ש״פ בהעלותך תשמ״ח.
- 135ועי׳ במדרש · ריש הפרשה (טו, ג) ובאבהש״י.
- 136הצאן ובקר ישחט להם · Numbers 11:22
- 137שכל נשיא העלה שבטו על ידי קרבנו · ראה אוה״ת נשא ע׳ רנד.
- 138ע״ה אסור לאכול בשר · Pesachim 49b:3
- 139שאינו יכול להעלות את הבשר · ראה קונטרס אחרון ע׳ קנז. ולקמן פב, ב.
- 140רפ״ו דברכות · מ, סע״א.
- 141אר״נ עד דלא אכילנא · Bava Kamma 72a
- 142החיות נושאות את הכסא · שמו״ר ספכ״ג. ועל״ק פ׳ שלח (מא, סע״ד). וש״נ. וע״ל במדבר (יד, רע״ב). [כ].
- 143ועל הכסא . . כמראה אדם · Ezekiel 1:26
- 144שנקרא אדם א׳ הוא בחי׳ מחשבה וד׳ דבור מ׳ מעשה · וכ״ה במאמרי אדה״ז על התורה ח״ב ע׳ תתנ. ובביאוה״ז להצ״צ-א ע׳ שכח.
- 145והנה הבשר הוא מבחי׳ גבורות · ראה גם לקמן פ׳ פנחס עז, ד שהתהוות הבשר מן הדם. וראה גם בלקו״ש חט״ו ע׳ 358 הערה 63.
- 146בוערות כמראה הלפידים · שם א, יג.
- 147ע״פ וגלחה את ראשה · לקמן לקו״ת כי תצא לו, ג.
- 148אבל התלמיד חכם · ראה לקמן מטות פב, ב.
- 149ונחנו מה · Exodus 16:7
- 150סד״ה והיה מידי חודש בחדשו · לקו״ת ברכה צז, ד.
- 151ויאמר משה שש מאות אלף · Numbers 11:21
- 152שהיו ג״כ מבחי׳ יסוד אבא · בענין משה שהוא יסוד אבא, ראה בארוכה בלקו״ש ח״ו ע׳ 244 ואילך.
- 153ולכן צריכין שחיטה · ראה מאמרי אדה״א במדבר-ג ע׳ תתקלד.
- 154(ועי׳ בלק״ת . . ובפ׳ שמיני) · בטעמי המצות.
- 155לבי ובשרי ירננו · Psalms 84:3
- 156בד״ה וארשתיך לו · Numbers 8:2
- 157ההרים רקדו · Psalms 114:4
- 158פסחים (דקי״ח ע״ב) · צ״ל קיח, א (ברש״י ד״ה ההרים).
- 159ועמש״ל בד״ה ענין שניתנה תורה על הר סיני · לעיל פ׳ במדבר טו, ג.
- 160והי׳ מדי חודש · Isaiah 66:23
- 161השומן — שמן הוא בחי׳ חכמה · Menachot 85b:13–14
- 162חכים ולא בחכ׳ ידיעא · ת״ז בהקדמה (פתח אלי׳).
- 163יסוד אבא ארוך · ראה הנסמן לקמן תצא לו, א.
- 164ע״פ כי אתה נרי ה׳ · תו״א
- 165ובד״ה ת״ר מצות נר חנוכה · תו״א
- 166משחרב ביהמ״ק שולחנו ש״א · Berakhot 55a
- 167י״ב בקר שלשה פונים צפונה · Zohar I, 259b
- 168ששם עלו שבטים · Psalms 122:4
- 169ואימא מקננא בכורסייא · Tanya, Likkutei Amarim 39:4
- 170אבא יסד ברתא · Zohar III, 248a
- 171שהחכמה היא בחי׳ אין · Tanya, Likkutei Amarim 18:9–10
- 172אבא דמקנן באצי׳ · ראה ניצוצי אורות לזח״ג קיז, א. הערה בסה״מ תש״ג ע׳ 133.
- 173עיין בלקו״ת · להאריז״ל.
- 174ע״פ להקריב לי במועדו · לקמן פ׳ פנחס עו, ב.
- 175בבה״ז ר״פ ויצא · לאדה״א טז, ג.
- 176אהל בל יצען · Isaiah 33:20
- 177ויהי בערב ותעל השליו · Exodus 16:13
- 178חכמות בחוץ תרונה · Proverbs 1:20
- 179בפ׳ יתרו ע״פ זכור את יום השבת לקדשו · תו״א ע, א. וראה גם אוה״ת בראשית דף כט, א.
- 180קול קורא במדבר · Isaiah 40:3
- 181הקל קול יעקב · Genesis 27:22
- 182בזהר באדרא דנשא · מובא באוה״ת נ״ך-א ע׳ תקמו וכ׳ ”ששם מבואר שהוא המשכה ממו״ס לז״א”.
- 183ובפ׳ תולדות (דקמ״א ע״ב) · ”מאי חכמות אלין חכמה עילאה וחכמתא זעירא דאתכלילת בה בעלאה”. ובאוה״ת נ״ך-ג ע׳ תקמו ”פי׳ חוץ זהו ענין קלא דאשתמע”.
- 184ועמ״ש במ״א · ד״ה ששים המה מלכות. [כ].
- 185ומעין מבית ה׳ יצא · Joel 4:18
- 186ע״פ הרע״מ פ׳ תשא אבנא למשקל · ביאוה״ז להצ״צ-א.
- 187ויגז שלוים מן הים · Numbers 11:31
- 188ומלאה הארץ דעה את ה׳ · Isaiah 11:9
- 189או״ת מהמגיד . . ע״פ ומחץ פאתי מואב · ס״פ בלק (בהוצאת קה״ת) מט, ד. וראה גם לקו״א להה״מ סקל״ח (בהוצאת קה״ת). מובא גם באוה״ת ויקרא-ב ע׳ שם ע׳ תקצח. יתרו ע׳ א׳ו. נ״ך-ב ע׳ א׳קיא.
- 190ע״פ ויהי קול מעל לרקיע · אוה״ת במדבר א׳תכח.
- 191יהי רקיע · Genesis 1:6
- 192רצוא ושוב · Ezekiel 1:14
- 193וזה מעשה המנורה · משנת תקנ״ה — ראה רשימת המאמרים שבסו״ס מאמרים קצרים ע׳ תריג הערה 33 (וראה לעיל יט, ב בהערות וציונים מכ״ק אדמו״ר ולהלן ברשימת הכתבי-יד). וראה באוה״ת בהעלותך ע׳ שנז.
- 194וזה מעשה המנורה מקשה זהב · Numbers 8:4
- 195מנורה נקראת כנס״י · ראה ילקוט צפני׳ רמז תקס״ז. תו״א מקץ לב, ב.
- 196בדבר ה׳ שמים נעשו · Psalms 33:6
- 197ויקרא לו א-ל אלקי ישראל · Genesis 33:20
- 198זרע אדם וזרע בהמה · Jeremiah 31:27
- 199בטל רצונך מפני רצונו · אבות ב, ד.
- 200זהב שהוא יראה כי כסף הוא אהבה · ראה תו״א נח, א ואילך. ובכ״מ.
- 201נכספה · Psalms 84:3
- 202מצפון זהב יאתה · Job 37:22
- 203וע״פ תקנו לנו אנשי כנסת הגדולה · ראה לקמן ע, ד בענין תפלה.
- 204כמו במקדש ראשון · ראה בקו״א בד״ה להבין מ״ש בפע״ח בתחלתו ובליקוט פי׳ לשם.
- 205בהיר בשחקים · Job 37:21
- 206רפידתו זהב · Song of Songs 3:10
- 207שבעה מיני דהבא בדיקנא · Zohar II, 73a
- 208דוד הוא רגל רביעי למרכבה · Zohar I, 248b
- 209מלכותך מכ״ע · Psalms 145:13
- 210שבעים נפש של יעקב · Genesis 46:27
- 211בזה״ק · ת״ז (ת״ו). [כ].
- 212מקשה אחת זהב טהור · Exodus 35:26
- 213סימן לעבירה הדרוקן · Shabbat 33a:10–11
- 214חדשים לבקרים · Lamentations 3:23
- 215המחדש בטובו בכי״ת · ברכת יוצר.
- 216בכל יום אברכך · Psalms 145:2
- 217גולל אור מפני חושך · ברכת ק״ש של ערבית.
- 218אמת ממצרים גאלתנו · ברכת אמת ויציב.
- 219מצרים נק׳ ערות הארץ · Genesis 42:9
- 220נשים משלו בנו · Isaiah 3:12
- 221בנים למקום · אבות ג, יד.
- 222אשר הרעותי · Micah 4:6
- 223ואנכי נטעתיך שורק · Jeremiah 2:21
- 224סגולה מכל העמים · Exodus 19:5
- 225אנכי ארד עמך · Genesis 46:4
- 226שהקב״ה עוזרו · Kiddushin 30b
- 227בד״ה ויעש משה נחש נחשת · לקמן פ׳ חקת סב, א.
- 228פטר כל רחם · Exodus 13:2
- 229ראשית חכמה · Psalms 111:10
- 230שיפול ממדריגתו . . שנק׳ מיתה · Zohar III, 135b
- 231שיש בתפלה מטה כסא מנורה ושולחן · ראה אוה״ת פרשתנו ד״ה וזה מעשה. ס׳ מאמרי אדה״ז — על ענינים ע׳ תמח ובהנסמן בהמ״מ שם. סה״מ תרנ״ד ע׳ קס ואילך. ד״ה נעשה נא תרצ״א (נדפס בסה״מ — קונטרסים).
- 232בזח״ב מ״ד א׳ קל״ג א׳ · ראה אוה״ת בהעלותך ע׳ שנז.
- 233ולכן תיקנו וידויים בכל יום בתפלה · ראה ד״ה החלצו — תרנ״ט ע׳ 15 ”שכאו״א אומר הוידויים . . גם צדיק גמור כמו משה רבינו ע״ה”. ובסהמ״צ להצ״צ דף כח, א-ב בשם האריז״ל שהי׳ אומר פרטי הוידויים. וראה גם לקו״ש חכ״ה ע׳ 16. חכ״ז ע׳ 105.
- 234שלא יביט ברעת חבירו · לקו״ש ח״י ע׳ 24 בשם הבעש״ט ”שכאשר רואה רע בזולתו הרי זה הוכחה ש(דוגמת) אותו הרע נמצא בו בעצמו” ע״ש.
- 235אם את כל דגי הים · הנחת כ״ק אדמו״ר האמצעי נדפס בסה״מ תקס״ז ע׳ קצא. הנחה אחרת בסה״מ הנחות הר״פ ע׳ פב. וראה ג״כ בסה״מ תקס״ג ח״ב ע׳ תרצ. מאה שערים לג, א. ראה אוה״ת במדבר כרך ה ע׳ א׳תקפז.
- 236אם את כל דגי הים · Numbers 11:22
- 237ע״ה אסור לאכול בשר · Pesachim 49b:3
- 238כל מה שיש ביבשה · Chullin 127a:12–14
- 239ורדו בדגת הים · Genesis 1:28
- 240נשמות . . נוני ימא · ראה מאמרי אדה״ז — פרשיות ע׳ רנו ובהנסמן לשם.
- 241המן ירד בזכות משה · Taanit 9a:9
- 242מזונא דחכמתא · זח״ב (סב, א). [כ].
- 243בד״ה ואהיה אצלו אמון · לעיל פ׳ במדבר יז, ד.
- 244כדאיתא בגמרא · Yoma 75b:1
- 245ראיתי והנה מנורת זהב · ראה להלן בהוספות ברשימת הכתבי-יד שמאמר זה הוא משנת תקנ״ה ומשנת תקס״ט (וראה בסה״מ תקס״ח ח״ב ע׳ תתמו. ובהנסמן להלן לה, ד בתחילת הביאור). הגהות באוה״ת בהעלותך ע׳ תטז. וראה ג״כ סה״מ תקס״ח ח״ב ע׳ תשי ואילך. נתבאר בד״ה זה — חנוכה תשל״ב.
- 246ראיתי והנה מנורת זהב · Zechariah 4:2
- 247נר ה׳ נשמת אדם · Proverbs 20:27
- 248ועיין מענין שבעה רועים ברבות נשא · ראה גם אוה״ת נ״ך-א ע׳ תעו שמציין למ״מ אלו.
- 249ע״פ והניף ידו על הנהר · ראה לעיל פ׳ צו יז, ג.
- 250נחל איתן · Deuteronomy 21:4
- 251שנת׳ במ״א נחל הנמשך מבחי׳ איתן · ראה לקמן פ׳ ראה יח, ב.
- 252בעבר הנהר ישבו · Joshua 24:2
- 253ע״פ אם בחקתי תלכו · לקו״ת בחוקתי מה, ג. ראה גם פ׳ צו טו, ד.
- 254כולך יפה רעיתי · Song of Songs 4:7
- 255ברבות אמור ס״פ ל״ב . . אמר זכריה · מובא באוה״ת נ״ך-א ע׳ תקי ומוסיף ”אמר זכרי׳ אנא חמיתיה אלו כורסוון כולו דהב נקי הה״ד ראיתי” ע״ש.
- 256וכ״ה בשה״ש רבה ע״פ כולך יפה רעיתי · מובא באוה״ת נ״ך-א ע׳ תקיא ומוסיף ”ושם הגירסא אנא חמיתיה אולו כורסין וכ׳ המ״כ שפי׳ הערוך אולו כולו כורסין פי׳ זהב טהור” ע״ש.
- 257שירמי׳ אומר כסף נמאס · Jeremiah 6:30
- 258ויחזקאל קורא אותם סיגים · Ezekiel 22:18
- 259מזה משמע דקאי ג״כ על זמן עכשיו · ראה באוה״ת נ״ך-א ע׳ תקו.
- 260מדוע ירמי׳ ויחזקאל אמרו כן · ראה ד״ה ראיתי והנה מנורת זהב — תשמ״א. ובד״ה מנורת זהב תשל״ב (בהנחה בלתי מוגה) מקשה עוד יותר דמה שירמי׳ ויחזקאל דיברו בתכלית המוסר באותו הזמן בא זכרי׳ ואמר מנורת זהב. ועוד יותר דזכרי׳ הי׳ לאחרי ירמי׳ ויחזקאל שהם היו קודם החורבן בית ראשון, וחגי זכרי׳ ומלאכי היו בזמן בית שני שאז חסרו ה׳ דברים, ובכ״ז אמר מנורת זהב כולה ע״ש.
- 261שנקראו כנ״י מנורה · נסמן לעיל לב, ד. ראה סה״מ תרכ״ז (הוצאת תשנ״ט) ע׳ סז.
- 262שע״י המקשה . . נעשה מה שלמעלה למטה · ראה לעיל לב, ד. וראה אוה״ת תרומה ע׳ א׳תצ. קטע מכאן מובא בסה״מ תרל״ג-א ע׳ צב. וע׳ רלב. סה״מ תרכ״ז (הוצאת תשנ״ט) ע׳ סז.
- 263כל ישראל ערבים זב״ז · Sotah 37b:6
- 264כלומר מעורבים זה בזה · בסה״מ תרל״ג שם מציין לקורקדניציא ולס׳ בגדי ישע שער ב ועירוב משורש אחד הם ע״ש.
- 265אתם קרויים אדם · Yevamot 61a:1–3
- 266בד״ה השמים כסאי · תו״א פ׳ בראשית א, ב. וראה בסה״מ תרכ״ז הנ״ל ע׳ סז שמעתיק לשון התו״א.
- 267ובד״ה אתם נצבים · לקמן פ׳ נצבים מד, א.
- 268יציץ ופרח ישראל · Isaiah 27:6
- 269כי שרית עם אלקים · Genesis 32:29
- 270חמוקי ירכיך כמו חלאים · Song of Songs 7:2
- 271זבולון קודם ליששכר · Deuteronomy 33:18
- 272כל חד וחד לפום . . שיעורא דיליה · Zohar I, 103a
- 273כי נר מצוה ותו״א · Proverbs 6:23
- 274רמ״ח מ״ע שהם רמ״ח אברים דמלכא · ראה ת״ז ת״ל.
- 275עם תרין דרועין הם גימ׳ נר · מאו״א אות נו״ן סל״א.
- 276בד״ה והי׳ לכם לציצית · נ״ב הב׳ ובביאור פ״ב (מה, ד). והשלמה בפע״ח ש׳ השבת ספ״ד. [כ].
- 277נרות המערכה ואת כל כלי׳ · Exodus 39:37
- 278בהטיבו את הנרות · Exodus 30:7
- 279וארז״ל נח״ר לפני · ספרי במדבר כח, ח. וראה ג״כ שם טו, ז.
- 280בד״ה בהעלותך את הנרות · לעיל כט, ד.
- 281בד״ה ואהי׳ אצלו אמון · לעיל פ׳ במדבר יח, א.
- 282תחת אשר לא עבדת · Deuteronomy 28:47
- 283על ר״ע כשהי׳ ק״כ מילין · מכות כד, סע״א.
- 284אין לך עשב מלמטה · Bereshit Rabbah 10:6
- 285צדיקים יושבים ונהנין · Berakhot 17a:12
- 286מוטב דלדייני׳ · Chagigah 15b:3
- 287שצריך לטבול . . ובכולם יש בחי׳ נהר דינור · Zohar I, 201a
- 288ת״ח אין להם מנוחה · סוף ברכות.
- 289וקדושים בכ״י יהללוך סלה · ברכת אתה קדוש.
- 290קנה חכמה קנה בינה · Proverbs 4:5
- 291ב״פ קנה בגימטריא ש״י · פע״ח ש׳ תפלת ר״ה פ״ג (קטז, ד). ד׳ קארעץ. [כ].
- 292עולם חסד יבנה · Psalms 89:3
- 293אלפים שנה שקדמה התו׳ · Bereshit Rabbah 8:2
- 294מאד עמקו מחשבותיך · Psalms 92:6
- 295בזח״א ויצא דקנ״ו סע״ב · ”יש דא עלמא דאתי דכתיב להנחיל אוהבי יש כ״ב נקודה עילאה דאעיל כל כ״ב אתוון רזא דכל אורייתא כו׳”. — אוה״ת כי תצא ע׳ תתקעח. וראה אוה״ת נ״ך-א ע׳ תקפג. אוה״ת בראשית-ג דף תקיא, א.
- 296ויחי רמ״ב ב׳ · ”מאי יש דא עלמא דאתי דלא פסיק מימוי” — אוה״ת בראשית-ב דף שיד, ב ואילך.
- 297עין לא ראתה אלקים זולתך · Isaiah 64:3
- 298(כי הנה · הגה זו מהדורא אחרת באוה״ת בהעלותך ע׳ תטז ואילך.
- 299תרי״ג מצות דאורייתא . . מכתר · פרדס ש״ח, פ״ג. ע״ל בחוקותי (מז, ד). וש״נ. [כ].
- 300מן הארץ לרקיע מהלך · Chagigah 13a:3
- 301ביו״ד נברא עוה״ב · Menachot 29b:13–14
- 302נש״ב · Rosh Hashanah 21b
- 303כי כל בשמים ובארץ · I Chronicles 29:11
- 304יקוו המים אל מקום אחד · Genesis 1:9
- 305על המשכת השפע מהע״ס לבחי׳ יסוד · ראה לעיל ה, ג שמציין לזח״א יח, א.
- 306וע׳ זח״א י״ח א׳ ב׳ · נעתק באוה״ת ויקרא-ב ע׳ תרנח.
- 307בהאבות נאמר בכל מכל כל · Sotah 5a:5–6
- 308עצם מעצמי ובשר מבשרי · Genesis 2:23
- 309בד״ה ואתה תצוה · תו״א פ׳ תצוה.
- 310זח״א קי״ו א׳ · נעתק באוה״ת תבוא ע׳ תתשו.
- 311קע״ז א׳ · נעתק באוה״ת תבוא ע׳ תתשז.
- 312יפה שעה אחת בתשובה · אבות ד, יז.
- 313א-ל דעות · I Samuel 2:3
- 314בד״ה את שבתותי תשמרו · לעיל בהר מב, ב ואילך.
- 315אין עוד מלבדו · Deuteronomy 4:35
- 316בד״ה ואהיה אצלו אמון · Numbers 18:3
- 317אשרי יושבי ביתך · Psalms 84:5
- 318המלאכים אומרים ג״פ קדוש · Isaiah 6:3
- 319לקיחה ע״י ד״א שמה לקיחה · Sukkah 37a:7–8
- 320המלאכים שבקשו תנה הודך · Shabbat 88b:7
- 321ישראל עלו במחשבה · Bereshit Rabbah 1:5
- 322בד״ה הבאים ישרש · תו״א פ׳ שמות.
- 323פי׳ קדשנו כמו הרי את מקודשת לי · ראה תניא פרק מו (סה, ב). לעיל פ׳ במדבר ח, ג. לקמן שמע״צ פג, ג. סה״מ תקס״ח ע׳ טז. אוה״ת שלח ע׳ תרמד.
- 324ז׳ רועים ואהרן בכללם · ראה לקו״ש ח״כ ע׳ 643.
- 325בהעלותך את הנרות · Numbers 8:2
- 326כמ״ש במק״מ פ׳ פנחס · מובא גם בתו״א מ, ב.
- 327כשמן הטוב על הראש · Psalms 133:2
- 328שאו ידיכם קדש · Psalms 134:2
- 329בד״ה צאינה וראינה · לקמן שה״ש כא, ג.
- 330שמן משחת קדש · Exodus 30:31
- 331בשעה שישראל עונין איש״ר · Berakhot 3a:14
- 332זקן שקנה חכמה · Kiddushin 32b:8
- 333אורייתא מחכ׳ נפקת · Zohar II, 121a
- 334הוי׳ בחכ׳ · Proverbs 3:19
- 335פי׳ אור הוא חכמה · Zohar I, 30b
- 336צדיק יסוד עולם · Proverbs 10:25
- 337גדול תלמוד שמביא · Kiddushin 40b:8–9
- 338למה קדמה שמע · ברכות פ״ב, מ״ב.
- 339ע״פ אלה פקודי המשכן · לעיל פקודי.
- 340בד״ה צאינה וראינה · לקמן שה״ש כב, א.
- 341שכינה מדברת מתוך גרונו · על״ק בואתחנן (ג, ד). וש״נ. [כ].
- 342תען לשוני אמרתך · Psalms 119:172
- 343אדון הנפלאות · ברכת יוצר.
- 344גאה גאה · Exodus 15:1
- 345בעטרה שעטרה לו אמו · Song of Songs 3:11
- 346זו כנס״י · שהש״ר פ״ג ע״פ זה.
- 347שמע לשון הבנה · Zohar III, 138b
- 348והנה קיום ואהבת · ראה תניא פרק מט.
- 349בשמים ממעל ועל הארץ · Deuteronomy 4:39
- 350וכל המאריך באחד · Berakhot 13b:14–15
- 351ושכנתי בתוכם · Exodus 25:8
- 352בתוכו לא נאמר · ראה ר״ח שער האהבה (בתחלתו). של״ה שער האותיות אות ל. מס׳ תענית רד״ה מענין העבודה, פ׳ תרומה חלק תו״א שכה, ב. שכו, ב. ע״ל נשא (כ, סע״ב). [כ].
- 353ישראל לי ראש · דרמ״צ מצות ציצית (טו, ב) בשם הזהר. וראה שער הפסוקים — להאריז״ל — וישלח לב, כט. ספר הליקוטים — להאריז״ל — ויחי מז, כח. מח, ב.
- 354בזח״ב . . רישא דמנרתא · באריכות באוה״ת בהעלותך ע׳ תיח.
- 355מואהבת עד ובשעריך הם מ״ב תיבין · ראה לקמן ואתחנן יד, ד. מאמרי אדה״ז — פרשיות ע׳ תשח ובהנסמן לשם.
- 356בשתים יכסה · Isaiah 6:2
- 357נהר היוצא מעדן · Genesis 2:10
- 358בד״ה אם בחקותי · לעיל פ׳ בחוקתי מה, ב.
- 359בד״ה שאו את ראש · Numbers 1:2
- 360אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש · ברכות רפ״ה.
- 361ובפשעכם שולחה אמכם · Isaiah 50:1
- 362העולמות נבראו שלא בעמל · Bereshit Rabbah 3:2
- 363במאמר א׳ יכול להבראות · אבות רפ״ה.
- 364הוגעתם את ה׳ בדבריכם · Malachi 2:17
- 365ואציעה שאול הנך · Psalms 139:8
- 366גם חושך לא יחשיך ממך כחשיכה כאורה · Psalms 139:12
- 367ומתחת זרועות עולם · Deuteronomy 33:27
- 368וימינו תחבקני · Song of Songs 2:6
- 369רחמים גדולים · Isaiah 54:7
- 370סד״ה ועתה יגדל נא · לקמן שלח לט, ג.
- 371ונגלו כספר השמים . . השמים החדשים · Isaiah 34:4
- 372לחזות בנועם ה׳ · Psalms 27:4
- 373בגילוי זיו השכינה · Berakhot 17a
- 374בד״ה קול דודי · לקו״ת שה״ש יד, ד.
- 375רע ומר עזבו את ה׳ · Jeremiah 2:19
- 376כל מי שאין בו דעה · Berakhot 33a:19
- 377בד״ה בהעלותך · לעיל ל, א ואילך.
- 378ימין ושמאל תפרוצי · Isaiah 54:3
- 379ימין מקרבת . . שמאל דוחה · Sotah 47a:6–7
- 380ודברי אשר שמתיך בפיך · Isaiah 59:21
- 381והנה ברבות ס״פ אמור שם · באוה״ת פ׳ בא ע׳ רעב מעתיק וז״ל ”תרין אמוראין חד אמר גולה וחד אמר גאולה, מ״ד גולה ע״ש שגולה לבבל וגלת שכינה עמהון כדאמר למענכם שולחתי בבלה בישעי׳ סי מ״ג י״ד . . ומ״ד גאולה פרוקא שנאמר גואלינו ד׳ צבאות שמו”. וראה גם באוה״ת נ״ך-א ע׳ תקי.
- 382ותוספת האלף שעל ידו נעשה מבחי׳ גולה בחי׳ גאולה · ראה אוה״ת בהעלותך ע׳ תכג ואילך.
- 383סמיכת גאולה לתפלה · Berakhot 9b:14–15
- 384א״ת מה אלא מאה · Menachot 43b
- 385ארוממך אלקי המלך · Psalms 145:1
- 386שנגלה עליהם ממה״מ הקב״ה · הגדה של פסח.
- 387המריקים מעליהם הזהב · Zechariah 4:12
- 388מצפון זהב יאתה · Job 37:22
- 389ונתתי מטר ארצכם · Deuteronomy 11:14
- 390בגמרא רפ״ו דברכות · לה, ב תוד״ה כאן.
- 391מקומו של עולם · Bereshit Rabbah 68:9
- 392כי הדם הוא הנפש · Deuteronomy 12:23
- 393ברבות פ׳ תרומה · לה, ה.
- 394וממצרים קראתי לבני · Hosea 11:1
- 395ופרעה הקריב · Exodus 14:10
- 396צמאה לך נפשי · Psalms 63:2
- 397בד״ה להבין ענין יו״ט שני · לקמן שמע״צ צב, א ואילך.
- 398שיאמרו ליצחק כי אתה אבינו · Shabbat 89b:4–5
- 399לבאר הדברים הנ״ל · הנחת כ״ק אדמו״ר האמצעי נדפס בסה״מ תקס״ח ח״א ע׳ תק. מאמר זה בתוס׳ הגהות נדפס באוה״ת בהעלותך ע׳ תכ. וראה שם ע׳ תטז.
- 400החכמה תחי׳ את בעליה · Ecclesiastes 7:12
- 401למה קדמה פ׳ שמע · Berakhot 13a:21
- 402תחת אשר לא עבדת · Deuteronomy 28:47
- 403בד״ה כי עמך מקור חיים בפ׳ מקץ · תו״א לה, א.
- 404ובפ׳ שלח ע״פ ועתה · להלן לט, א.
- 405הנסתרות להוי׳ אלקינו · Deuteronomy 29:28
- 406הנסתרות הן דחילו ורחימו · זח״ג (קכג, ב). ת״ז (ת״י ות״ע). [כ].
- 407בד״ה ואלה פקודי · לעיל פ׳ פקודי ג, ג.
- 408בד״ה ושבתי בשלום · תו״א כא, ב ואילך. ובאוה״ת בהעלותך ע׳ תכ מציין ”בענין וישם אותה מצבה ויצוק שמן על ראשה”.
- 409ואם צדקת · Job 35:7
- 410ולעבדו · Deuteronomy 11:13
- 411סד״ה ואלה המשפטים · תו״א עה, ד.
- 412ובד״ה לא תהיה משכלה · תו״א עח, ד.
- 413ובד״ה לא הביט און · לקמן פ׳ בלק ע, ג.
- 414וצ״ל גילוי . . השמים · ראה אוה״ת יתרו ע׳ תתפא.
- 415הערת רוח קדשו ממרום · Isaiah 32:15
- 416ההשתלשלות של הקו נמשך מבחי׳ עשי׳ · ראה המשך בששה״ק תער״ב ח״ב ע׳ תתקכד וע׳ א׳קב.
- 417וכענין טורא חשוכא · Zohar III, 208a
- 418טורא חשוכא חג״ת · נ״ב על״ק שה״ש ד״ה קול דודי (טו, ג). ולעיל נשא (כג, א). [כ].
- 419(עיין בפרדס . . נוגע לעצמותו כו׳) · הגה זו באריכות באוה״ת בהעלותך ע׳ תכא.
- 420ובמ״א נתבאר · תו״א קג, ג.
- 421ע״ס הגנוזות הנז׳ בפרדס · ע׳ בתו״א נח ד״ה הן עם א׳ (שם בלק״ת [מהאריז״ל] ע״ז סי׳ ה (טז, ג)) [ד״ה מהרח״ו ז״ל]. וע׳ אוה״ת ויחי (שסז, א). ושם (שעג, ב) מציין מש׳ הצחצחות והל׳ ”ע״ס הגנוזות” אות באות ל״מ — וע׳ ביאוה״ז ס״פ פקודי [נט, ב] ענוה שרשה מע״ס הגנוזות. וע׳ דרך מצותיך מאדמ״ו צ״צ נ״ע דרוש הלל בתחלתו [קמח, ב] ציין ע״ז בש׳ הנ״ל בשם הגאונים. והוא בפ״א ובפ״ד שם אבל הל׳ אינו כן. [כ]. וראה לעיל בחקתי מו, ג. ראה פרדס שער מלמטה למעלה. וראה לקו״ת חקת סג, ג. [כ].
- 422הם ע״פ קבלת האריז״ל · ראה ד״ה לעולם יהא אדם — עזר״ת ע׳ פה.
- 423רצון . . מצחא . . באדרא · [זהר] ח״ג (קכט, א. רפח, ב). [כ].
- 424וכנודע שיש ב׳ בחי׳ בכתר · ראה ע״ח שמ״ב, פ״א.
- 425ארוכה מארץ מדה · Job 11:9
- 426בביאור ע״פ מי מנה · לקמן פ׳ בלק סט, ג.
- 427בחכמה אתברירו · Zohar II, 254b
- 428וז״ש בזהר · ל״מ. וע׳ כתובות (נז, ב). נדרים (עג, ב) במתני׳ ”הואיל ובעלה חייב במזונותי׳”. וע׳ זח״א (שם) מח, סע״ב. [כ]. ראה אוה״ת בראשית-ג ע׳ תקמג, ב.
- 429האדם — מכאן ואילך · וע׳ בע״ח ש׳ מ״ן ומ״ד דרוש א׳ ד״ה [— בהכת״י קרוע — כל ענין זה]. [כ].
- 430אבל שרש מציאותה הוא מרצון העליון · נתבאר בד״ה כל הנהנה תרנ״ב ע׳ קכג.
- 431אשת חיל עט״ב · Proverbs 12:4
- 432כמ״ש בלקו״ת · באוה״ת בהעלותך ע׳ תכג כ׳ ”לכאורה לא נמצא כלל בלקו״ת פ׳ בהעלותך שהמנורה הוא פרצוף פנימי דנוק׳ . . וצ״ל דמש״ש בלקו״ת דהמנורה היא נוק׳ דז״א והוא מע״ח שער תיקון הנוק׳ פ״ז”.
- 433בביאור ע״פ אחת היא יונתי · כנראה הכוונה להביאור לד״ה ששים המה מלכות לקמן שה״ש מ, א.
- 434וע׳ זח״ב דף י״ד ע״ב · ראה אוה״ת בהעלותך ע׳ תכג.
- 435אם הבנים · Psalms 113:9
- 436כד אתכפיא סט״א · Zohar II, 128b
- 437בארץ לא זרועה · Jeremiah 2:2
- 438י״ה עם שמי הוא שס״ה · Zohar III, 110b
- 439שבזה לעומת זה · Ecclesiastes 7:14
- 440שעבדו בחומר ובלבנים · Exodus 1:14
- 441במדרש רבה ר״פ ואתה תצוה · נעתק באוה״ת בהעלותך ע׳ תכה ”מה הזית הזה כו׳ מעלין אותו לגת ונותנין אותו במטחן כו׳ ואח״כ נותנין את שומנן כו׳” ראה באוה״ת שם באריכות.
- 442שמן וקטרת · Proverbs 27:9
- 443בוצינא דקרדוניתא · Zohar I, 15a
- 444בלקו״ת פ׳ עקב · להאריז״ל, ”ע״פ ארץ חטה כו׳ ארץ זית שמן כו׳ זית הוא יסוד כו׳ כי בחי׳ יסוד לעולם אינו נפרד” מובא באוה״ת בהעלותך ע׳ תכו.
10ד ובזה יובן מה שתקנו בתפלת ש״ע סלח לנו כי חטאנו אחר ק״ש שמקבל עליו עול מלכות שמים ומצות ואהבת כי הנה כתיב אוילים מדרך פשעם ומעונותיהם יתענו פי׳ על עונותיהם הם מתענים ועושים תשובה ופשעם שגדלה מעונותיהם. כי פשעים אלו המרדים (ועמ״ש בד״ה כנשר יעיר מענין כי פשענו וזהו והם פשעו בי. פי׳ בי היינו ע״ד מ״ש בפ׳ אחרי דס״ו ע״ב בפי׳ בי נשבעתי ובפ׳ נשא דק״ל ע״א ועכ״ז הם אוילים מדרך פשעם) אעפ״כ הם אוילים מהם כי לא ידעו דרך פשעם ולא מפשעם ממש אלא מדרך פשעם כי הדרך הגורם לפשע ומרד הוא פריקת עול מלכות שמים והיינו לפי שאינו נראה לעיני בשר כמו מלך בשר ודם, ולפיכך בק״ש שמקבל עול מלכות שמים ומאריך באחד ועי״ז מגיע לואהבת להיות חפץ בגילוי אלהותו ית׳ ושלא יחשיך החשך ממנו. ואזי יתמרמר הוא מאד ויבין שיש חטא ופשע שע״י זה החשך מחשיך שהוא רחוק מאור פניו ית׳ בתכלית ואזי אומר בש״ע סלח לנו וכו׳ (ועמ״ש בד״ה מה טובו גבי והתשובה השלישית). אך לא די במרירות זו מהתבוננות שבשעת ק״ש ותפלה לבד רק שצריך לקבוע עתים ולכן תקנו עת קבוע בתיקון חצות לקבוע מרירות זו בנפשו. וזהו בזכרנו את ציון שהיא נקודת מלכות שמים כמ״ש במ״א וע״י המרירות זוכה לבחי׳ גילוי אלהותו ית׳ כנ״ל, ועמ״ש הטע׳ בזה בד״ה והנה מנור׳ זהב כי מרירות זו הוא ע״י בחי׳ בחכמה אתברירו הפך מבחי׳ אוילים מדרך פשעם כו׳ ובחכמה הוא גילוי אור א״ס הוי׳ בחכמה. (ועמ״ש לקמן עוד טעם בזה שע״י המרירות זוכה לגילוי אלקות. וע׳ עוד מזה בד״ה והנה מנורת זהב). והנה הגורם לשכר מצוה היא המצוה בעצמה שהתורה והמצות הן הם המשכת גילוי אלהותו ית׳ למטה. וזהו היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה באמור אלי כל היום איה אלהיך. פי׳ שע״י הדמעה והמרירות הנ״ל זוכה ללחם שהיא התורה שנאמר בה והגית בו יומם ולילה. לפי שהמרירות שאדם קובע בשעה זו בנפשו גורם להמשכת גילוי אלהותו על כל היום, משא״כ אם ישים אליו לבו רק בשעת תפלה לבד הנה אז הוא שעת הכושר למעלה שמתעורר למעלה מוחין דגדלות אבל אחר התפלה כל היום אינו אלא ע״י התורה, וזהו באמרם אלי כל היום איה אלהיך כלומר איה כל היום אלהיך שלא די בשעת תפלה לבד אלא צריך להיות לחם יומם ולילה ע״י התורה שהיא גילוי אלקותו ית׳ ואין גילוי זה אלא אחר המרירות בנפשו מריחוקה מה׳ כי בלא״ה הרי נשארת למטה כו׳ וע״כ צריך להקדים דמעתי שעה קבוע (ועמ״ש בד״ה ושבתה הארץ בענין כי נכמרו רחמיו כו׳ שימו לחם כו׳ ויבך שמה כו׳ ע״ש, וזהו ממש ענין היתה לי דמעתי לחם, גם כי י״ג מדות שהתורה נדרשת בהן נמשכים מי״ג מדה״ר וכמ״ש סד״ה אני לדודי גבי הרועה בשושנים ששונים בהלכות ולעורר י״ג מדה״ר זהו ע״י בכיה ומרירות. וענין להקדים המרירות בשעה קבוע י״ל שיהיה ע״ד מים תחתונים בוכים עמ״ש סד״ה במדבר סיני וסד״ה ענין הנסכים):
11ה והנה עד״ז בענין היתה לי דמעתי לחם כו׳ ובענין איך שע״י המרירות דוקא נמשך בחי׳ אה״ר דאהרן להיות עין בעין נראה כו׳ הנה כל זה הוא הקדמה לבאר ולהשכיל עד״ז ממש ענין הדלקת הנרות בשמן. כי כמו שהשמן כותתין תחלה כתית למאור וגם עשוי מזיתים והזיתים הם מרים. כך הנה הדלקת והמשכת האהבה כרשפי אש שלהבת הבא׳ מבחי׳ ראיה הנ״ל להיות חפץ בגילוי אלהותו ית׳ הוא ע״י בחינת שמן כתית דהיינו ע״י השפלות להיות שפל רוח וכמאמר ונפשי כעפר לכל תהיה והיינו ע״י התבוננות השפלות של הנפש איך ירדה ממקום כבודה ואיך המקום והזמן הם רחוקים מאור פניו ית׳ וגם שעי״ז יתמרמר על ההפך כנ״ל, והענין דהנה כתיב כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן זקן אהרן שיורד ע״פ מדותיו. פי׳ זקן אהרן הוא דיקנא דכהנא רבא (והן דרך פרט י״ג ת״ד בחי׳ י״ג מדה״ר י״ג מדות שהתורה נדרשת בהן כנ״ל) בחי׳ שערות שהן הן הלכות התורה שנקרא קווצותיו תלתלים שהן הן המשכת גילוי אלהותו מלמעלה למטה בריבוי התחלקות לאין קץ ויש על זה בחי׳ שמן הטוב שהוא בחי׳ חכמה עילאה שנמשך עליהם. (והענין י״ל דהשערות הם דז״א קווצותיו תלתלים שחורות כעורב והשמן שעליהם זהו חכמה עילאה דאצילות. אך עוד י״ל דהכוונה ג״כ על שערות די״ג ת״ד דא״א וכמ״ש הזקן זקן אהרן נזכר ב״פ זקן והענין דהשערה יש בה חלל מבפנים שבו נמשך ומתלבש איזה חיות מהמוחין. והנה השערות עצמן הם ממותרי מוחין ולכן יכולים לחתוך את השערות ואין זה נוגע להמוח כלל. והנמשל יובן ברוחניות דבחי׳ שערות נקרא לבושים כענין המשל שבו וע״י משיגים הנמשל אשר המשל זהו בחי׳ השערה עצמה ובחי׳ הנמשל המלובש בו זהו ענין החיות המלובש בתוך חלל השערה וכמ״ש כ״ז במ״א בפי׳ האל אב הרחמן המהולל בפה עמו. ועד״ז יובן בענין התורה שהיא בחי׳ שערות כי התורה נק׳ משל הקדמוני פי׳ שהיא בחי׳ משל ולבוש לבחי׳ קדמונו של עולם שכמו שע״י המשל יושג הנמשל כך ע״י התורה יהיה השגה באור א״ס ב״ה שהוא קדמונו של עולם וכמ״ש במ״א. וזהו שהלכות התורה הן בחי׳ השערות עצמן ר״ל שהם הנק׳ משל הקדמוני ויש עליהם בחי׳ כשמן הטוב שהוא בחי׳ חכמה דאור א״ס ב״ה ממש מבחי׳ קדמונו של עולם היינו חכמה דא״ק או חכמה דעתיק יומין הנמשך ומלובש בהם וזהו ענין השערות עצמן ובחי׳ כשמן הטוב היורד ונמשך עליהם והנה השערות עצמן הנק׳ י״ג ת״ד דא״א הם בחי׳ חיצוניות לגבי פנימיותן שהוא בחי׳ כשמן הטוב שהפנימיות נמשך מבחי׳ פנימית הכתר שהוא עתיק יומין. אך אי אפשר להמשיך הפנימי ת כ״א ע״י החיצוניות וזהו ג״כ ענין הנ״ל שהשמן נמשך מן הזיתים והזיתים הם מרים. כי הזיתים הוא בחי׳ צומח והוא ענין השערות עצמן די״ג ת״ד שהם בחי׳ צומח. ולכן הזיתים הם ג״כ מרים כי כן השערות עצמן נק׳ דינים לגבי הפנימיות המלובש בהן וכמו שערות הדיקנא שהם תקיפין וקשים, וכן בהלכות התורה יש בחי׳ דינים וגבורות וכמ״ש קווצותיו תלתלים שחורות כעורב כמ״ש במ״א, ואף דבא״א השערות הם כתלג חיוור עכ״ז קשישין אינון כו׳. וכדי להמשיך בחי׳ זו זהו דוקא ע״י שהאדם טועם מרירות בנפשו מן החשך המסתיר ושורש דשרש ההעלמים נמשך מן הלבושים המסתירים שהן בחי׳ שערות כנ״ל ואזי עי״ז אח״כ זוכה לגילוי בחינת הפנימית בחי׳ כשמן הטוב חכמה עילאה והחכמה תחיה שלמעלה מבחי׳ צומח. וכמ״ש במ״א ומכ״ז יובן ענין מ״ש ע״פ כי תשמע בקול. בבחי׳ הפנימית המלובש בתוך הקול התורה כו׳:)
12קיצור. (ענין שמן כתית ומרירות הזיתים. כשמן הטוב יורד):ו והנה בחי׳ שמן זה נק׳ שמן משחת קדש משיחותא דקדש עילאה דאית קדש בלא וי״ו ואית קדוש בוי״ו ועמ״ש מזה בד״ה צאינה וראינה גבי שאו ידיכם קודש. והנה בסדר ההשתלשלות א״א כלל שיומשך מבחי׳ זו דקדש ממש ע״י השתלשלות שאפי׳ כל המשכות בעולמות עליונים הוא מבחי׳ קדוש בוי״ו וגם קדוש הוא מובדל כו׳. אך אמנם ע״י התורה היא בחי׳ שמן משחת קדש משיחותא דקדש עילאה ממש כי התורה היא ממש המשכת חכים ולא בחכמה ידיעא שהוא בחי׳ קדש ממש.
13והוא היורד ונמשך על בחי׳ השערות דוקא שהן הן הלכות התורה ולכן מברכין אשר קדשנו במצותיו קדשנו ממש למדרגת קדש העליון ואנשי קדש תהיון לי. ולכן עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש שהקדוש הוא מה שממשיכים מבחי׳ קודש כו׳. כך ימשיכו המלאכים בחי׳ קדוש בוי״ו מהנשמות שנק׳ אנשי קדש ממש.
14והנה ההמשכה זו דבחי׳ קדש ממש נמשך דוקא ע״י הלכות התורה המלובשות בגשמיות ממש משא״כ בעולמות עליונים וכמ״ש במ״א משל לזה ממה שהשכל המאיר ע״י הדבור שהוא רוחני אין זה רק הארת השכל אכן בהטפה הגשמיות מלובש עצמיות החכמה ממש, ועמ״ש מזה באג״ה סד״ה להבין מ״ש בפע״ח גבי ועוד זאת שהרי הדבור כו׳ ע״ש. ועד״ז יובן איך שע״י הלכות התורה שבגשמיות נמשך משיחותא דקדש העליון ממש מה שלמעלה מסדר ההשתלשלות כנ״ל.
15והנה סיפיה דקרא שיורד ע״פ מדותיו ר״ל שיתגלו מדותיו של הקב״ה ואהבתו כו׳ מלמעלה למטה ולא כמדת בשר ודם ממטה למעלה בצמאון כו׳ כנ״ל רק שיהיה גילוי אלקות למטה כמו למעלה ממש ע״י התורה ומצות שהן הן המשכת מדותיו של הקב״ה י״ג מדות הרחמים כו׳, וכמ״ש ושמן ימינו יקרא (במשלי סי׳ כ״ז י״ו) פי׳ שע״י בחי׳ שמן נמשך ונקרא בחי׳ ימין זו הוא בחי׳ אהבה רבה וימינו זו הוא אהבתו של הקב״ה ורצונו (והיינו כי אבא שהוא חכמה עילאה בחי׳ שמן מלביש חסד דא״א שהוא ימינו של הקב״ה דהיינו בחי׳ סוכ״ע כמ״ש במ״א ע״פ וימיני טפחה שמים ולכן שמן ימינו יקרא, והגם כי לפי מה שנת׳ השמן הוא חכמה דא״ס שלמעלה מחסד דא״א מ״מ גם חכמה עילאה דאצי׳ נק׳ שמן לפי ששרש מוחין דאבא נמשכים מלמעלה מעלה כו׳, ועמ״ש מזה בד״ה מצה זו. והנה חסד דז״א נק׳ חסד עולם וממנו שרש בחי׳ אהבת עולם אבל חסד דא״א נק׳ רב חסד כי חפץ חסד הוא ומשם נמשך בחי׳ אהבה רבה כו׳ ונק׳ חסד דקשוט פי׳ חסד של אמת היינו להיות אמת הוי׳ לעולם והיינו שיהי׳ הגילוי למטה כמו למעלה ממש. וזהו ענין היד הגדולה אשר עשה ה׳ במצרים עמ״ש מזה בד״ה פ׳ נסכים). דהיינו ע״י התורה והמצות שהן רצונ ו וחכמתו ית׳. אך גם בבחי׳ זו לא יחפוץ מדותיו של הקב״ה לבד בבחי׳ חיצוניותיו כמארז״ל האומר אין לי אלא תורה אפי׳ תורה אין לו אלא ישים אליו לבו ורוחו ונשמתו אליו יאסוף מקרב איש ולב עמוק לבקש את פניו פנימיות רצונו ית׳ מקור וחיות המדות. (וכמארז״ל אליו ולא למדותיו הוא אור א״ס ב״ה המלובש בהמדות ולא המדות עצמן. ואף גם בי״ג מדה״ר כבר נת׳ שיש בהן חיצוניות ופנימיות כנ״ל). וזהו אל מול פני המנורה דהיינו פנימית רצון העליון שהוא בחי׳ מול פני המנורה היינו כי פני המנורה הוא הרצון דכנס״י כנזכר לעיל אות א׳, אך מול פני המנורה היינו בחי׳ הפנים עליונים המאירים בבחי׳ זו באור פני מלך חיים כמ״ש במדרש רבה כאן, והיינו ע״ד כמים הפנים לפנים והוא ענין יאר ה׳ פניו אליך ישא ה׳ פניו אליך התגלות פנימית רצון העליון הנמשך ומאיר מול פני המנורה וכמ״ש במ״א בד״ה כי תצא בענין לך אמר לבי בקשו פני את פניך הוי״ה אבקש. ואהרן כה״ג היה מעלה הנרות נש״י שיהיה לבם מכוון לא״ס ב״ה ממש שהוא בחי׳ מול פני המנורה (וע׳ בחולין די״ט סע״ב בענין מול ערפו כו׳) יאירו בחי׳ שבעת הנרות שהן ז׳ מדרגות שבנשמות עובדי ה׳ כנ״ל:1
Marei mekomos
- 1
16קיצור. (השמן נק׳ משחת קדש שלמעלה מבחי׳ קדוש בוי״ו ולכן אינו נמשך רק על הזקן שהן הלכות התורה. יורד ע״פ מדותיו. ומכל מקום צ״ל אם ישים אליו לבו מול פני המנורה):
Finished the maamar?
Mark it as learned; it counts toward the week and the year’s siyum.
Key terms in this maamar
- Chochmah (wisdom)חכמה
- The first flash of insight. ×16
- Willרצון
- Desire; in G‑d, the level above intellect. ×15
- Chesed (kindness)חסד
- Expansive giving. ×11
- The emotive attributes (middos)מדות
- Love, awe, compassion and the rest. ×11
- The chain of descending worlds (hishtalshelus)השתלשלות
- The step-by-step descent of divine light from the highest level down to this world. ×7
- Malchus (sovereignty)מלכות
- Kingship: the level through which G‑d's word creates and rules the worlds. ×6
- The inner dimension (pnimiyus)פנימיות
- The innermost core of a level. ×4
- The intellect (mochin)מוחין
- Chochmah, Binah and Daas as a whole. ×4
- Life-forceחיות
- The divine vitality that sustains every creation. ×4
- Netzach (victory)נצח
- Perseverance, the drive to overcome. ×3
- The outer dimension (chitzoniyus)חיצוניות
- The external, expressive aspect. ×3
- Teshuvah (return)תשובה
- Returning to G‑d; not only repentance. ×3
- Keser (the Crown)כתר
- The level above intellect: divine will and delight. ×2
- Delightתענוג
- Pleasure; the inner root of will. ×2